• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[4] סרמיאת- עולם פראי

כן, זה התחיל לפני מלא זמן, אבל זה לדעתי אחלה קמפיין, בגלל שהוא מלא בפלאף ושחקנים מצוינים. הקמפיין מתנהל דרך הסקייפ בהודעות.

ואלו הם השחקנים (שכול אחד שרוצה ישלח לי הודעה שתתאר אותו יותר טוב ממה שאני יכול לרשום, אני אתאר בקצרה)
נקסטורל- השה"מ הדגול
גאלאן- שמשחק את בראן, בן אנוש פסיון, שתקן ולא כזה נלהב להביע את דעתו- אבל לאחרונה התרחש בו שינוי, והוא התחיל להיות יותר החלטי.
עמית (תרי קרין נזיר)- ת'רי קרין בן 6, אשר כמו כל הת'רי קרינים הוא גם אוכל מה שיש(לא קניבל), הגוף שלו עשוי אבן, ויש לו נטייה להסתכל על היד שלו, כאילו מצפה שמשהו יצא משם, חוץ מזה, עד עכשיו הוא הראה שלדעתו מה שחשוב זה הפנימיות(ההפך מרוז), סבלנות, תמיכה ברעיונות של עבודת צוות וחיזוק קשרים בקבוצה, ואת היכולת להרביץ לדברים חזק, הוא ובראן נחשבים הנורמליים של החבורה (דבר שלדעתי מאוד מוזר), וריד מאמן את בראן כדי שהוא ישתמש בכוחות הפסיונים שלו יותר טוב.
סרדומין- לשעבר מתנקש בן 16 שמשחק אותה מסתורי ומשתמש ברעלים. הוא מת כי הוא רצה להחליף דמות. עכשיו הוא פרדאן טופר דרקון, לוחם, עוקב אחרינו והרוב לא סומכים עליו
ואני- אלוהים, מי שכולם משתחווים לו... טוב נו, אני משחק את רוז, אלפית (למראה בלבד- היא בעצם צ'יינג'לינגית) פייטנית (bard) יפיפייה שחושבת רק על עצמה, ואוהבת לעקוץ אחרים בלשונה- לפעמים העקיצות האלו כואבות באמת- ולא סתם נותרות באוויר

רקע על המפגשים הקודמים
נפגשנו כולם בעיר סליית'ון, והפכנו לחבורה (פרדאן עוד לא היה, היה אז את המתנקש של סרדומין, סאסקא). הם מחליטים כולם לקחת משימת הגנה על ספינה בתשלום ועולים על ספינה לעבר קרדניה. בדרך אנחנו נלחמים בגנסאי מים שלא מסכים לדבר בהיגיון, ביסודני מים, ובזעם מעמקים. וגם עם התוסף לתרמית המפלצתי של בראן הוא כמעט מצליח לשקר לאלים ואל הסערה המרושע- זקס- מתגלה אלינו (מאז אנחנו לא מתייחסים ברצינות לאלים). ומגיעים כעבור יומיים (בזכות טקס של רוז) אל העיר. בדרך גם סאסקא מת, ומוסר לכול אחד משפט אחרון שיעזור לו בחיים.
אנחנו מגיעים אל העיר הלבנה שביבשת קרדניה, וחושבים אותנו לשדים. אנחנו צוחקים על כוהנת אלדרינית עם תוסף מפלצתי לתובנה (נקסטורל אומר 30+, אני זוכר 40+ דווקא), ולבסוף היא מצמידה אלינו למעקב את פרדאן, לוחם בשירותה. פרדאן מיד זוכה באהדתה של רוז (שמתבטאת בכך שהיא קוראת לו אביר פח) ועוקב אחרינו מרחוק. אנחנו מקבלים משימה מראש העיר לחסל יואן טי שחוטפים אנשים כול חודש, ויוצאים על היער (או כמו שאנחנו קראנו לו- "היער חסר השם שיש בו היתקלויות"). שם אנחנו מוצאים מבנה ישן וחסר גג, ומגלים בתוכו אנשי נחש מעוותים (לא יואן טי). משם זה כבר המפגש הנוכחי.

המפגש הראשון שתועד
אנחנו מחסלים את האיש נחש אחד בקלות, ואחד נשאר ומתחנן על חייו. רוז חוקרת אותו על הכול, בין אם זה איך הוא נוצר ועד מהו צבע העיניים של היואן טי האדונים. בינתיים ריד אוכל את הגופה השנייה, לחרדתה של רוז. מתפתח קרב עקיצות בין רוז לפרדאן, שבו רוז מנצחת (לדעתי, כי באמצע הקרב פרדאן הפסיק לעקוץ אותה ושאל את האחרים למה הם בוטחים בה, וגם בכול פעם שהוא ניסה אחרי זה לדבר עם ריד היא השתיקה אותו עם הקולות שהיא יוצרת בתור פייטנית :mrgreen: ). פרדאן זוכה ליחס של ילד ("אז ריד, נקנה לו סוכריה כדי לעודד אותו על הניסיונות העלובים שלו לעקוץ אותי או שניתן לו להתייאש מכך?") ואחרי זה עוברים לשיחה על קניבליזם! כול כך מעניין! ריד טועם מהדם של רוז והטעם שלה בהחלט לא אלפי, זה טעם אחר לגמרי, מוזר ומשתנה כול הזמן.
אנחנו הולכים לבניין של ראש העיר (גמד כוהן נפח שמנהל את העיר התיאוקרטית), הוא נעול, ואנחנו רואים גצים מחור המנעול- פורצים את הדלת ואז מסיימים במתח את המפגש! הוריי!

תגובות של השחקנים בעיקר שיוסיפו דברים ששכחתי, וגם של אחרים, יתקבלו בברכה :D
 
הוא לא קניבל!, הוא פשוט אוכל את מה שיש(איברים פנימיים ועור).
ריד-
ת'רי קרין בן 6, אשר כמו כל הת'רי קרינים הוא גם אוכל מה שיש(לא קניבל), הגוף שלו עשוי אבן, ויש לו נטייה להסתכל על היד שלו, כאילו מצפה שמשהו יצא משם, חוץ מזה, עד עכשיו הוא הראה שלדעתו מה שחשוב זה הפנימיות(ההפך מרוז), סבלנות, תמיכה ברעיונות של עבודת צוות וחיזוק קשרים בקבוצה, ואת היכולת להרביץ לדברים חזק, הוא ובראן נחשבים הנורמליים של החבורה(דבר שלדעתי מאוד מוזר), וריד מאמן את בראן כדי שהוא ישתמש בכוחות הפסיונים שלו יותר טוב.
אסור לשחקנים לקרוא-
והוא הגיע למסקנה שבראן ורוז הם משני צורה, כתוצאה מהוכחות מוצקות מאוד(למשל זה שבראן הפעיל לידו שינוי צורה, וזה שהטעם של הדם של רוז משתנה כל רגע).
 
טוב, עכשיו כמה תיקונים:

א. הם התחילו בעיר סליית'ון וממנה עברו לעיר הנמל.
ב. הספינה מובילה לקרדניה- היבשת השמיימית הדתית והעיר נקראת "העיר הלבנה"
ג. הם נלחמו בגנסאי מים, ארבעה יסודני מים קטנים ובסוג של קראקן משונה (זעם מעמקים ממתוך האפלה)
ד. כשהחבורה מגיעה לעיר הם פוגשים בכוהנת הראשית של אל החלומות- ברקן, שחושבת שהם שדים כי היה לה חלום משונה. דך אגב, יש לה בונוס +30 לתובנה (!), וכן, גם אני לא זוכר איך הגעתי לזה. אולי התבלבלתי וזה בכלל 20? :oops:
ה. העיר נשלטת תיאוקרטית (ע"י הדת) ועל ידי מועצה של הכוהנים הראשיים של המקדשים. "ראש העיר" (כמו שהם קוראים לו) הוא בעצם ראש מעוצת הכוהנים- גמד כוהן של גדון אל הנפחות.
ו. האל שהם פגשו בדרך הוא לא אל הים אלא זקס- אל הסערות והברקים, שהופיע שם כי... טוב... הייתה סערה. זה התפקיד שלו.
ז. הקטע בו בראן כמעט הצליח לשקר לאלים (וליקום בעצם, כדי לגרום לספינה לעוף ולנגוד את חוקי הפיזיקה) היה פשוט הדרך שלי להראות מה יכול לקרות אם משתמשים בד"ק שכתובים במש"מ... יצא די מצחיק האמת :p

נ.ב. עוג, נורא נחמד מצידך, :mrgreen: :fire: :eek:rcoops: :eek:rcoops: :eek:rcoops: גם כותב רשומות לבד וגם מתחנף? לזה קוראים שחקן טוב! (תלמדו ממנו ח'ברה!!!) :clap: :clap:
 
ערכתי

נקסטורל אמר/ה:
נ.ב. עוג, נורא נחמד מצידך, :mrgreen: :fire: :eek:rcoops: :eek:rcoops: :eek:rcoops: גם כותב רשומות לבד וגם מתחנף? לזה קוראים שחקן טוב! (תלמדו ממנו ח'ברה!!!) :clap: :clap:
זה מזכה אותי בחפץ קסם מינימום, נכון? :mrgreen:
 
טוב, אז קצת על בראן (וואי, אני באמת משתתף בהמון משחקים. עוזרת העובדה שקצב המשחק ברובם נורא איטי, אז לא נגרם לי יותר מידי עומס מזה)-
הוא לא הרפתקן. הוא חי כל חייו בעיר אחת, העיר שאליה הגיעו השחקנים בתחילת המשחק. הוא תמיד רצה להיות הרפתקן אבל פחד, וכמעט נגרר ע"י החבורה אחרי שסאסקה החליט מסיבה לא ברורה לנסות להתנקש בו, וריד ורוז הצילו אותו.
הא, והוא שקרן מטורף. 90% מהבילד הוא להגדיל את תוסף הבלוף שלי, כי הייתי משועמם כשבניתי אותו. הא, והוא דופלגנגר (לא היה לי מושג שגם עוג אחד, עוג דווקא הסתיר את זה משאר החבורה)- השחקנים ידעו את זה מההתחלה, הדמויות ממש לא. עם תוסף של אאז"נ 26 לבלוף (או 36 למטרות התחזות לבני אדם), לאף אחד אין סיכוי לגלות את התחפושת שלו בלי אישור ממנו.

ספויילר שאסור לשאר השחקנים לקרוא אותו לא משנה מה
..בראן הוא בעצם אישיות אצל לוקי, דופלגנגר עם בעיות נפשיות די רציניות. כל פעם שהוא מבלה בצורה אחת יותר מידי זמן, כמו במקרה של בראן, האישיות הבדויה שהוא יצר לתחפושת מתחילה להפוך לאישיות של ממש, שלוקחת שליטה כל עוד הוא בצורה הרלוונטית. למה זה אכפת למישהו? כי מתישהו, בעתיד הלא ידוע, מתוכנן סשן שבו כל שאר הדמויות ישאבו אל המוח המוזר לאללה של לוקי, שמכיל מלאא חלקים שממש לא אוהבים אחד את השני. ויש גם את החלק הפסיוני במוח שלו, שמנסה לעצור כל פולש כמו שמערכת חיסונית עוצרת חיידקים. הרעיון הוא עולם מטורף שמשתנה כל כמה רגעים, עם חוקים סובייקטיבים והעדפה אישית של כל חלק לדמות מסויימת בחבורה, שהכי מזכירה לאישיות הזאת את עצמה. כמובן שהעדפה הזאת כוללת התמודדות עם כל הפחדים והבעיות של האישיות הזאת, שמגולמים ע"י מפלצות. אני 'מתכנן' את זה עם נקסטורל, כשבעצם אני פשוט עושה הכל והוא טורח לרפרף בפסקות הארוכות שאני שולח לו מידי פעם :)
 
טוב, הגיע הזמן שאספר על פארדן. (על סאסקה לא אספר כי הוא מת)

פארדן הוא בן-אנוש שנולד בכפר ציידים קטן בהרים. אביו היה מפקד המיליציה, לכן פארדן הושפע ממנו רבות. יום אחד, דרקון החריב חלק מהעיירה, ואביו של פארדן נהרג. פארדן אסף את כל מי שיכל להלחם (כלומר, את כל מי שהיה חי) ויצא לחסל את הדרקון. הדרקון שרף את כל הכפר עד אפר, הרג את כולם, והשאיר לפארדן צלקת בעומק של כחצי ס"מ, רוחב של כ-3 ס"מ שנמשכת מכתפו השמאלית עד לצד הימני של האגן שלו. מאז פארדן משוטט בעולם, מתחמק מאנשים הרוצים לצרף אותו, מרצון או בכוח לצבא הפרטי שלהם.
למרות שפארדן הוא לוחם, יותר מ-50% ממנו מושקע לנזק.

רקע מלא (למי שמעוניין, גם לשחקנים!):
פארדן נולד בכפר זעיר בשם ריס, בהרים שסבבו את העמק שהיה לידם. הכפר חי מציד, לכן היה צורך לגדל בהמות. אביו של פארדן היה מפקד המיליציה, שמנתה כ-50 איש. כל חייו, למד פארדן מאביו את אומנות הלחימה. לכפר הייתה מסורת דתית הדוקה, לכן פארדן סגד לסיילרה, אלת השמש והצדק. יום אחד, דרקון בעל קשקשים שחורים כלילה הופיע מעל הכפר. הוא לא תקף, אלא נכנס למערת הדובים שהייתה במרחק לא רב משם. הדרקון חיסל את הדובים והשתלט על המערה. אנשי הכפר היו שמחים, שכן משפחת הדובים שכללה כ-23 פריטים הפריעה לציד ואיימה על חיי האנשים. הדרקון, שגם היה זקוק לבשר, ולהרבה בשר, הכחיד כמעט את כל הציד בכפר, וגרם לרעב. אנשי הכפר הסכימו בלית ברירה לתת לדרקון לאכול חצי מהבשר שצדו. חודש אחד, הציד היה בשפל גמור. 200 התושבים של הכפר היו צריכים לחיות על כ-50 איילים. אם יתנו 25 לדרקון, יגוועו ברעב. לכן אנשי הכפר לא נתנו לו בחודש הזה חצי מהבשר, והדרקון לא עשה כלום. כ-5 שנים לאחר מכן, הדרקון תקף את הכפר, ואכל 96 אנשים. העיירה הייתה המומה קשות, הם לא ידעו מה לעשות. מחצית המיליציה חוסלה, המפקד, אביו של פארדן נהרג, והדרקון אכל כל יום שחלף עוד איש ועוד איש. פארדן קם, והתנדב להיות ראש המיליציה במקום אביו, ולנקום את דם אחיהם שמתו במלתעותיו של הדרקון. הוא היה אז בן 17. הוא אסף את כל מי שנשאר, והקים 3 קבוצות: קבוצת פתיון, שתסיח את דעתו של הדרקון. קבוצת התקפה, שתתקוף את הדרקון כאשר דעתו מוסחת. וקבוצת המחץ, קבוצה של לוחמים בעלי נשק כבד, שיחסלו את הדרקון באפיסת כוחותיו. פארדן היה בחוליית ההתקפה, כיוון שהיה חזק כמו הרקולס. הכל הלך כמתוכן: יחידת ההסחה הצליחה במשימתה, וחוליית ההתקפה חדרה את שריונו של הדרקון פעם אחר פעם. לפתע, הדרקון פער את פיו ובלע את פארדן, שהיה בחזית הקרב. בתוך המעיים של הדרקון, פארדן התחיל לקרוע את בשרו של הדרקון מבפנים, עד שהגיע ללב, ושם עקר את אבי-העורקים. הוא חזר על עיקבותיו והצליח לצאת מפיו של הדרקון, חצי שנייה לפני שמלתעותיו נסגרו עליו. לפתע, הוא ראה את חברו הטוב ביותר, שהם היו יותר קרובים מאחים תאומים, מסתער בראש פלוגת המחץ. תוך שנייה, הדרקון וכל החוליה היו שותתי דם על ריצפת המערה. פארדן נותר לבדו. פתאום הוא מרגיש משהו חם על חזהו. הוא רואה חתך ענקי שנצשך מכתפו ועד אגנו. כאשר הדרקון סגד את מלתעותיו, פארדן נתפס באחת משיניו, והיא קרעה את בשרו. לפתע הדרקון התחיל לפרפר. הוא לא מת! כאשר פארדן התחיל לזחול על מנת לחסל את הדרקון, הדרקון פלט אש לבנה מנחיריו, והיא נשאבה בתוך פארדן. נשמת הדרקון הניצחית השתכנה בתוך פארדן, מדרבנת אותו מה לעשות. פארדן מאמין שזהו קולה של סיילרה שמדבר אליו ונותן לו כוח, אלא שהוא לא יודע שמאחורי צלקתו הדרקון נשאר חי וחזק מאי-פעם, ניזון מאמונתו של פארדן. מאז, שנתיים פאדרן נודד בדרכים, מתחמק מהיותו מבוקש ע"י אנשים המקימים צבא פרטי.
 
עדכון:
אנחנו פורצים את הדלת, ומגלים שראש העיר, שמאמין באל הנפחים, יוצר חרב, ואז מגלים שזה לא אפשרי לדבר איתו בזמן שהוא עושה את זה, ובגלל שזה יהיה בעייתי להסתובב בעיר עם גופה, ריד משמיע קול זמזום חזק מאוד, שגורם לראש העיר לשים לב אליהם, לאחר שיחה קצרה, הוחלט שראש העיר יספק לקבוצה שלנו 20 חיילים(שאלה כל הלוחמים של העיר), והוא אמר שניפגש איתם בפונדק "טופר הדוב" יותר מאוחר, לאחר זה שריד החליט לשמור את הגופה, ומכניס אותה לשק, הולכים ל"טופר הדוב", שאנחנו מגיעים אנחנו רואים 20 אנשים לבושי שיריון שותים בירות ומשוחחים, לאחר זה שאחד מהם מתחיל עם רוז, ריד, שלא דיבר עד עכשיו, עובר שינוי אישיות דרסטי מסתורי, ומתחיל להיות מפקד קשוח, מה שגורם לשאר השחקנים להיות המומים, הוא מכריח את כל הלוחמים להביא סלעים מהשטח, ואת הכוהנים והקוסמים לנסות להחזיר את הגופה לגופת אדם, לאחר הניסיון הכושל, ריד עוקר את הלב מהגופה ואוכל אותו, דבר שהכוהנים המומים ממנו, אחרי שהלוחמים חוזרים, כולם סוחבים סלע או שניים והם אפילו לא מזיעים, הוא מייצר מהסלעים פסלים בגודל טבעי של יואן טי ואנשי נחש, ומהשאריות הוא הכין לו, לרוז, ולבראן שרפרפי אבן ושולחן, ואז אומר לחיילים לתקוף את הפסלים, לאחר עוד מספר דברים שריד אומר לחיילים, בעיקר על זה שלרק אחד מהם יש מושג מה הוא עושה, ושיעשו מה שהוא עשה, הוא החליט שבראן ילבש את העור של גופת איש הנחש, ויתחזה לאחד, ואז הוא מתחיל לאכול את כל האיברים הפנימיים שלו, וגם את כל העצמות שלו בדרך, לאחר שהתחפושת של בראן מוכנה, והוחלט על אופן הפעולה שלו, המפגש נגמר.
 
חזרה
Top