שלום, וברוכים הבאים לקמפיין שלי! אנחנו משחקים כבר כמה מפגשים, אבל אני מתחיל לכתוב את הקמפיין רק עכשיו. הקמפיין מתרחש באזור המערכה שלי, וינדרל. הוא משוחק במהדורה חמש הניסיונית של מבוכים ודרקונים. זה הניסיון שלי בתחום כתיבת הקמפיינים.
עולם המערכה שלי מתמקד במאבק העל בין היצורים האנושיים (אין לי שם טוב לזה שלא תפוס כבר) למפלצות שחותרות תחת יסודות הציווליזציה ומנסות להרוס כל מה שנבנה.
וינדרל היא טריטוריה קרה, גבוהה ומיוערת. היא נחצית פחות או יותר לשניים על ידי רכס הרים. מהצד המערבי של ההרים בעבר שכנו בוינדרל היואן-טי, אנשי נחש שהקימו אימפריה גדולה ששלטה בכל וינדרל וגם בטריטוריות סמוכות. הם בנו הישגים אדירים של מיכון (לא ממש סטימפנק, אבל קרוב לשם) וקסם.
מצפון לוינדרל שוכנת רמת אוסגאר, רמה הררית שהייתה בעבר משכנם של ענקים וכיום בעיקר של שבטי בני אנוש.
ממזרח לוינדרל שוכנת נאשלאק, ממלכה גדולה ומסוגרת של עלפים שמופרדת בחומה ארוכה וגדולה.
ממערב לוינדרל נמצאת בירוניה, עם חוף ים מפורץ ויערות מחטניים גדולים, שמאכלסת בני מחצית, גמדים ובני אנוש.
מדרום לוינדרל נמצאת נזרדום, טריטוריה מיסתורית שמופרדת מוינדרל ביערות עבותים ומסוכנים, שמעטים בלבד חצו.
הגזעים בעולם הם לא לחלוטין שגרתיים: יש אורקים ולא לכל הגזעים משתמשים בפסקה הרגילה בקובץ. ההסבר שנתתי פה הוא על רגל אחת, אם מישהו רוצה אני יכול להסביר לו עוד. זה בדיוק מה שדרוש כדי לתת לכם הבנה בסיסית.
השחקנים שלי הם.
אני (מנחה)- כגהארוו הנודד, אורק פרא ברברי.
אחי- כג'רלד טרוינין, נוכל בן אנוש ממוצא אוסגראי.
גאלאן- כהרגלו בקודש לדמות שלו קוראים גאלאן. דרואיד, בן אנוש ממוצא בירוני.
אנחנו לא נפגשים באמת, אלא משחקים דרך שיחות צ'ט- אנחנו אמורים לשחק ברול 20, אבל בסוף יוצא שאנחנו בסקייפ בדרך כלל. חשוב לציין שאני ואח שלי משחקים מאותו מחשב, כי אין לנו מחשב אחר בינתיים שהכל עובד עליו. זה טיפה מפריע שלא כל השחקנים יכולים לשמוע זה את זה, אבל אנחנו מסתדרים. יש כשלי טכנולוגיה מציקים כל הזמן.
על הדמויות (לשחקנים אסור בתכלית האיסור לקרוא על דמות שלא שלו. לא שחקנים, דיבור על רקע הדמויות בספוילר בלבד. גרין גנדלף, אל תקרא את החלק הזה.):
שם: גהארוו הנודד
רקע: מורה דרך
שם: ג'רלד טרוינין
רקע: גנב
תוכנית: בנויה ידנית
שם: גאלאן.
רקע: כוהן
מסדר: מעגל הירח
...
===מפגש ראשון: התחלה===
===מפגש שני: קרב אגו===
---
אני לא התכוונתי שזה יצא כל כך בסמיכות לקמפיין מהד' 4 החדש הזה.
החלטתי, כדי לא להלאות אתכם יותר מדי (יש עוד שני מפגשים שכבר שיחקנו) להעלות לכאן פרק אחד כל כמה ימים. אם מישהו רוצה הסבר שלא על רגל אחת על וינדרל אני אפרט ברצון.
חוץ מזה אני אשמח לעצות, נאצות וכבשים מכל הסוגים.
עולם המערכה שלי מתמקד במאבק העל בין היצורים האנושיים (אין לי שם טוב לזה שלא תפוס כבר) למפלצות שחותרות תחת יסודות הציווליזציה ומנסות להרוס כל מה שנבנה.
וינדרל היא טריטוריה קרה, גבוהה ומיוערת. היא נחצית פחות או יותר לשניים על ידי רכס הרים. מהצד המערבי של ההרים בעבר שכנו בוינדרל היואן-טי, אנשי נחש שהקימו אימפריה גדולה ששלטה בכל וינדרל וגם בטריטוריות סמוכות. הם בנו הישגים אדירים של מיכון (לא ממש סטימפנק, אבל קרוב לשם) וקסם.
מצפון לוינדרל שוכנת רמת אוסגאר, רמה הררית שהייתה בעבר משכנם של ענקים וכיום בעיקר של שבטי בני אנוש.
ממזרח לוינדרל שוכנת נאשלאק, ממלכה גדולה ומסוגרת של עלפים שמופרדת בחומה ארוכה וגדולה.
ממערב לוינדרל נמצאת בירוניה, עם חוף ים מפורץ ויערות מחטניים גדולים, שמאכלסת בני מחצית, גמדים ובני אנוש.
מדרום לוינדרל נמצאת נזרדום, טריטוריה מיסתורית שמופרדת מוינדרל ביערות עבותים ומסוכנים, שמעטים בלבד חצו.
הגזעים בעולם הם לא לחלוטין שגרתיים: יש אורקים ולא לכל הגזעים משתמשים בפסקה הרגילה בקובץ. ההסבר שנתתי פה הוא על רגל אחת, אם מישהו רוצה אני יכול להסביר לו עוד. זה בדיוק מה שדרוש כדי לתת לכם הבנה בסיסית.
השחקנים שלי הם.
אני (מנחה)- כגהארוו הנודד, אורק פרא ברברי.
אחי- כג'רלד טרוינין, נוכל בן אנוש ממוצא אוסגראי.
גאלאן- כהרגלו בקודש לדמות שלו קוראים גאלאן. דרואיד, בן אנוש ממוצא בירוני.
אנחנו לא נפגשים באמת, אלא משחקים דרך שיחות צ'ט- אנחנו אמורים לשחק ברול 20, אבל בסוף יוצא שאנחנו בסקייפ בדרך כלל. חשוב לציין שאני ואח שלי משחקים מאותו מחשב, כי אין לנו מחשב אחר בינתיים שהכל עובד עליו. זה טיפה מפריע שלא כל השחקנים יכולים לשמוע זה את זה, אבל אנחנו מסתדרים. יש כשלי טכנולוגיה מציקים כל הזמן.
על הדמויות (לשחקנים אסור בתכלית האיסור לקרוא על דמות שלא שלו. לא שחקנים, דיבור על רקע הדמויות בספוילר בלבד. גרין גנדלף, אל תקרא את החלק הזה.):
שם: גהארוו הנודד
רקע: מורה דרך
גהארוו מגיע מחווה חסרת שם בספר הסקאדלאי. הוא גודל להיות לוחם על ערכים של כבוד ומשפחה. רוב הזמן, כשהשבט לא הזדקק לו כלוחם, הוא שימש כמורה דרך לשיירות, וכך צבר ניסיון בטבע. גהארוו עמיד באופן בלתי רגיל, אפילו יחסית לגזע ולנסיבות החיים שלו.
מבנה הגוף של גהארוו אינו אתלטי או מגודל, כפי ניתן לצפות ממשהו בעל חוסן או כוח פיזי כשלו, אלא גרום. עורו הירוק-חיוור של גהארוו ממש נמתח על העצמות. גם פניו של גהארוו אינם נעימים: אף גדול ושבור, עיניים צרות בצבע סגול כהה ועור פנים שנמתח על הגולגולת כמו עור התלוי ליבוש. הוא עטוף בטוניקת בד חומה וגלימת צמר ירוקה, בלויה ומוכתמת. הוא נעול בנעלי עור טובות אך שחוקות מאד. פרט הלבוש המעניין היחידי שלו הוא אצעדות עשוייות קליפת עץ, מורשת מאבותיו. על גבו תלויה אלה באורך מטר וחצי עשוייה ענף ישר של עץ לא מהוקצע, למעט בראש, שהוא מהוקצע ומכוסה חישוק ברזל. בנוסף, הוא חמוש בשני גרזיני יד וארבע חניתות הטלה.
מבנה הגוף של גהארוו אינו אתלטי או מגודל, כפי ניתן לצפות ממשהו בעל חוסן או כוח פיזי כשלו, אלא גרום. עורו הירוק-חיוור של גהארוו ממש נמתח על העצמות. גם פניו של גהארוו אינם נעימים: אף גדול ושבור, עיניים צרות בצבע סגול כהה ועור פנים שנמתח על הגולגולת כמו עור התלוי ליבוש. הוא עטוף בטוניקת בד חומה וגלימת צמר ירוקה, בלויה ומוכתמת. הוא נעול בנעלי עור טובות אך שחוקות מאד. פרט הלבוש המעניין היחידי שלו הוא אצעדות עשוייות קליפת עץ, מורשת מאבותיו. על גבו תלויה אלה באורך מטר וחצי עשוייה ענף ישר של עץ לא מהוקצע, למעט בראש, שהוא מהוקצע ומכוסה חישוק ברזל. בנוסף, הוא חמוש בשני גרזיני יד וארבע חניתות הטלה.
רקע: גנב
תוכנית: בנויה ידנית
ג'רלד גדל באזור עני מאוד בפאתי סקאלדה, וגדל כגנב ופרחח. הוא במהרה שעליו להיות דרוך תמיד להגן על מה ששלו, ולתפוס את ההזדמנות לקחת את מה שאינו. כשהגיע לבגרות הוא גורש מהבית ויצא לחפש את מזלו ברחבי וינדרל. הוא נדד למשך כמה שנים בגפו, גונב ועובד בעבודות מזדמנות. לאחר זמן מה הוא הצטרף לקבוצת אבטחה קטנה שמלווה שיירות, ושם עבר הכשרה צבאית בסיסית.במהלך מסע סיפר לו חבר על פוטנציאל ההתעשרות שטמון בחיי ההרפתקנות, והוא החליט לארוז את מטלטליו וחסכונותיו לצאת להצטרף לאגודת פסגת הפלדה בסקאלדה.
ג'רלד הוא איש צעיר נמוך ודק בעל שיער וזקן אדמוניים. עורו חיוור ועיניו ירוקות חיוורות מאוד, שכן הוא חלה בילדותו במחלה שגרמה לקוצר ראייה תמידי. יש לו מספר צלקות חרב על זרועותיו, וגם צלקות של שלשלאות מישיבה בכלא לאחר שנתפס בגניבה.
נדמה שאף אחד מהדברים שלובש ג'רלד לא מתאים למידתו. הוא לובש גלימה מרופטת אפורה ובעלת ברדס, טוניקה חומה-כהה שכיסים תפורים לבטנתה, מכנסי איכר מתאימים כמעט בדיוק וכובע פרווה גדול. לחגורתו תיק בלוי ופיגיון, לגבו תרמיל וקשת מוצלבת והוא אוחז מקל הליכה שרוט, שלא משמש להליכה בלבד.
זה לפחות מה שהוא מספר...
שם: דאנקן קלייד.
רקע: גנב
תוכנית: שודד
דאנקן קלייד היה אחד מהעבדים הרבים, חסרי הפנים שעובדים בפרך בחוות הפטריות של טרמדולוס, באפלה. יום אחד התמוטטה כניסה לחורבת יואן טי עתיקה אל תוך השדה בו הוא עבד, והוא ועבדים רבים נוספים ניצלו את ההזדמנות, הרגו את הנוגשים וברחו פנימה. נוגשים נוספים דלקו אחרי הבורחים, וכדי להבטיח את הישרדותם דאנקן וכמה משותפיו הפילו את היציאה מהמערה על כל הבורחים זולת עצמם, דנים אותם למוות או שעבוד. השורדים התגבשו לחבורת שודדים חסרת מעצורים שלא בוחלת בדבר כדי להתעשר, לשרוד, ולהישאר חופשיים. למרות שהחבורה ביצעה מספר מעשי שוד מוצלחים, חבריה נלכדו או מתו אחד אחד. דאנקן הבין שהוא לא ישרוד עוד זמן רב בדרך הזו, ונטש את שני חברי הקבוצה ששרדו. הוא אימץ לעצמו שם חדש, גידל זקן ויצא לחפש את מזלו בוינדרל. כשהוא שמע על פוטנציאל ההתעשרות שבהרפתקנות, הוא הלך לבקש את אגודת פסגת הפלדה בסקאלדה.
לדאנקן יש שיטה פילוסופית מגובשת היטב שבוחלת במוסר ומאמינה שכל האמצעים קשרים
כל דיבור על זהותו של ג'רלד- בספוילר לא לשחקנים!
ג'רלד הוא איש צעיר נמוך ודק בעל שיער וזקן אדמוניים. עורו חיוור ועיניו ירוקות חיוורות מאוד, שכן הוא חלה בילדותו במחלה שגרמה לקוצר ראייה תמידי. יש לו מספר צלקות חרב על זרועותיו, וגם צלקות של שלשלאות מישיבה בכלא לאחר שנתפס בגניבה.
נדמה שאף אחד מהדברים שלובש ג'רלד לא מתאים למידתו. הוא לובש גלימה מרופטת אפורה ובעלת ברדס, טוניקה חומה-כהה שכיסים תפורים לבטנתה, מכנסי איכר מתאימים כמעט בדיוק וכובע פרווה גדול. לחגורתו תיק בלוי ופיגיון, לגבו תרמיל וקשת מוצלבת והוא אוחז מקל הליכה שרוט, שלא משמש להליכה בלבד.
זה לפחות מה שהוא מספר...
שם: דאנקן קלייד.
רקע: גנב
תוכנית: שודד
דאנקן קלייד היה אחד מהעבדים הרבים, חסרי הפנים שעובדים בפרך בחוות הפטריות של טרמדולוס, באפלה. יום אחד התמוטטה כניסה לחורבת יואן טי עתיקה אל תוך השדה בו הוא עבד, והוא ועבדים רבים נוספים ניצלו את ההזדמנות, הרגו את הנוגשים וברחו פנימה. נוגשים נוספים דלקו אחרי הבורחים, וכדי להבטיח את הישרדותם דאנקן וכמה משותפיו הפילו את היציאה מהמערה על כל הבורחים זולת עצמם, דנים אותם למוות או שעבוד. השורדים התגבשו לחבורת שודדים חסרת מעצורים שלא בוחלת בדבר כדי להתעשר, לשרוד, ולהישאר חופשיים. למרות שהחבורה ביצעה מספר מעשי שוד מוצלחים, חבריה נלכדו או מתו אחד אחד. דאנקן הבין שהוא לא ישרוד עוד זמן רב בדרך הזו, ונטש את שני חברי הקבוצה ששרדו. הוא אימץ לעצמו שם חדש, גידל זקן ויצא לחפש את מזלו בוינדרל. כשהוא שמע על פוטנציאל ההתעשרות שבהרפתקנות, הוא הלך לבקש את אגודת פסגת הפלדה בסקאלדה.
לדאנקן יש שיטה פילוסופית מגובשת היטב שבוחלת במוסר ומאמינה שכל האמצעים קשרים
כל דיבור על זהותו של ג'רלד- בספוילר לא לשחקנים!
שם: גאלאן.
רקע: כוהן
מסדר: מעגל הירח
...
===מפגש ראשון: התחלה===
[בהשראת הפרק ב"על כתפי גמדים" שדיבר על התחלות לא שגרתיות זנחנו את ההתחלה השגרתית. הקמפיין לא מתחיל מאיגוד הדמיויות, קטע משעמם לפליא שהיה תופס לנו עוד חצי סשן, התחלנו דווקא ממקום מעניין יותר- על העגלה כבר בדרך לשם.]
"ערב יורד על וינדרל. השמש האדומה כבר מתחילה להבלע באופק, וצובעת, ביחד עם אורה הדועך של השמש הצהובה הגדולה, את השמיים בגוון כתום מוזר ועמום. רוח קרה נושבת בחוזקה מכיוון מערב, מטיחה את הגשם הדק והמציק בפניכם. אתם באופן כמעט בלתי מודע מתכווצים בתוך הגלימות שלכם. באופק אתם כבר רואים את מנזר תוג-גטרין, ובשעות האור האחרונות אתם מתכוונים לנסוע בעגלה כמה שיותר קרוב לשם, כדי להפחית את סכנת השודדים, חיות הפרא והמפלצות וגם לסיים את המסע מהר יותר".
מעט אחרי התיאור הזה הציר שמחזיק את גלגלי העגלה האחוריים נשבר. אחרי שג'רלד תיחקר מעט את העגלון, שהתברך באישיות מרגיזה, התברר שהעגלון מעולם לא תיחזק את הצירים ולא לקח איתו ציר חלופי, כדי לחסוך עלויות. גאלאן כבר חושד במזימה שעומדת מאחורי זה, ומחפש רמזים, שלא נמצאים. גהארוו, ג'רלד, העגלון וגאלאן מחליטים בסוף לחנות לערב במחנה שהם מקימים ליד העגלה, ביער. גאלאן מתעקש שיעמידו משמרות. בזמן המשמרת שלו, גאלאן מטיל לחש ידידות עם חיות על ינשוף, ושולח אותו להזעיק עזרה מהנזירים.
אחרי ארוחת הבוקר למחרת ג'רלד הולך לעיירה הקרובה [הוא יודע איפה היא בגלל שלגהארוו יש את הtrait של מורה-דרך שמאפשר לו להכיר את כל תוואי השטח באיזור]. כשהוא מגיע, מתבר שהעיירה היא למעשה חווה קטנה ושאין בה אף אחד שמסוגל למכור ציר בהתראה כה קצרה. בנתיים, הינשוף עף למנזר, והצליח, אחרי הצקות ושיכנועים מרובים, להזעיק שני נזירים חניכים שיבואו לחפש אותם.
בצהריים למחרת מגיעה עגלה אחרת לאיזור ונותנת להם ציר חלופי [הדמויות למעשה נכשלו בהתקלות, ולא מקבלות עליה נק"ן]. ג'רלד בנתיים חזר, וכולם יוצאים לדרך. עוד באותו ערב הדמויות פוגשות את החניכים שבאו לקראתם, ממש לקראת סיום לחש הידידות של גאלאן. הדמויות מחליטות להעמיד פנים שהינשוף לא קשור אליהן בכלל.
למחרת שני החניכים, החבורה והעגלון מגיעים לקבוצת המבנים הקטנה שנמצאת ליד המנזר, יורדים מהעגלה והולכים לכיוון מדרגות האבן הגדולות של המנזר. בדרך הזו מצטרפים אליהם שלושה עולי רגל: נרקלה, אורקית כוהנת מתים שעולה למנזר בעקבות חיזיון, קנר, גמד מבוגר שעולה לרגל כדי להתפלל על חייה של אשתו, ונראה עצוב ומודאג, ונמיס, גמד צעיר שמשרת את קנר.
"ערב יורד על וינדרל. השמש האדומה כבר מתחילה להבלע באופק, וצובעת, ביחד עם אורה הדועך של השמש הצהובה הגדולה, את השמיים בגוון כתום מוזר ועמום. רוח קרה נושבת בחוזקה מכיוון מערב, מטיחה את הגשם הדק והמציק בפניכם. אתם באופן כמעט בלתי מודע מתכווצים בתוך הגלימות שלכם. באופק אתם כבר רואים את מנזר תוג-גטרין, ובשעות האור האחרונות אתם מתכוונים לנסוע בעגלה כמה שיותר קרוב לשם, כדי להפחית את סכנת השודדים, חיות הפרא והמפלצות וגם לסיים את המסע מהר יותר".
מעט אחרי התיאור הזה הציר שמחזיק את גלגלי העגלה האחוריים נשבר. אחרי שג'רלד תיחקר מעט את העגלון, שהתברך באישיות מרגיזה, התברר שהעגלון מעולם לא תיחזק את הצירים ולא לקח איתו ציר חלופי, כדי לחסוך עלויות. גאלאן כבר חושד במזימה שעומדת מאחורי זה, ומחפש רמזים, שלא נמצאים. גהארוו, ג'רלד, העגלון וגאלאן מחליטים בסוף לחנות לערב במחנה שהם מקימים ליד העגלה, ביער. גאלאן מתעקש שיעמידו משמרות. בזמן המשמרת שלו, גאלאן מטיל לחש ידידות עם חיות על ינשוף, ושולח אותו להזעיק עזרה מהנזירים.
אחרי ארוחת הבוקר למחרת ג'רלד הולך לעיירה הקרובה [הוא יודע איפה היא בגלל שלגהארוו יש את הtrait של מורה-דרך שמאפשר לו להכיר את כל תוואי השטח באיזור]. כשהוא מגיע, מתבר שהעיירה היא למעשה חווה קטנה ושאין בה אף אחד שמסוגל למכור ציר בהתראה כה קצרה. בנתיים, הינשוף עף למנזר, והצליח, אחרי הצקות ושיכנועים מרובים, להזעיק שני נזירים חניכים שיבואו לחפש אותם.
בצהריים למחרת מגיעה עגלה אחרת לאיזור ונותנת להם ציר חלופי [הדמויות למעשה נכשלו בהתקלות, ולא מקבלות עליה נק"ן]. ג'רלד בנתיים חזר, וכולם יוצאים לדרך. עוד באותו ערב הדמויות פוגשות את החניכים שבאו לקראתם, ממש לקראת סיום לחש הידידות של גאלאן. הדמויות מחליטות להעמיד פנים שהינשוף לא קשור אליהן בכלל.
למחרת שני החניכים, החבורה והעגלון מגיעים לקבוצת המבנים הקטנה שנמצאת ליד המנזר, יורדים מהעגלה והולכים לכיוון מדרגות האבן הגדולות של המנזר. בדרך הזו מצטרפים אליהם שלושה עולי רגל: נרקלה, אורקית כוהנת מתים שעולה למנזר בעקבות חיזיון, קנר, גמד מבוגר שעולה לרגל כדי להתפלל על חייה של אשתו, ונראה עצוב ומודאג, ונמיס, גמד צעיר שמשרת את קנר.
===מפגש שני: קרב אגו===
ג'רלד, חשדן, כהרגלו בקודש, מתחיל לדבר עם נמיס. מנסיונו לדבר עם משרתים מלמד רבות על האדונים שלהם. נמיס ואדונו הם טרמדולוסיים ויצאו למנזר מעיר זו. נמיס עושה רושם טיפש, אבל ג'רלד משוכנע שהטיפשות שלו מסתירה משהו. למעשה, ג'רלד מנחש שהוא יותר מסתם משרת, אולי מאבטח או משהו בדומה, וחולק את החשדות שלו עם גאלאן. גאלאן (גם הוא חשדן) אומר שזה הגיוני, אך הם לא עושים דבר.
הם ממשיכים לדבר עם הדמויות האחרות בשיירה ולא מוצאים קצה חוט של משהו. בסופו של דבר מגיעים כולם למנזר. נזיר צעיר מחכה לחבורה בכניסה: "אתם ההרפתקנים. אני טועה"? "לא אלו אנחנו" משיב גאלאן. ג'רלד מוסיף: "אנחנו ולא אחרים" וגהארוו: "אלו אנחנו". "מצויין. מחכים לכם. בואו אחרי" אומר הנזיר, וכולם ממשיכים. הם הולכים זמן מה ואז הם פוגשים נזיר מבוגר יותר, בן אנוש ששמו דגרלאינו.
דגרלאינו שוטח לפניהם את המשימה: לכו לזית'-רוד', והביאו משם את העותק המואר של "ספר בעל הצל". זהו ספר אפל בן שנים רבות שבו נכתב איך יכול משרת לשחרר צללים מכבילתם לעצמים מוחשיים ולהשתמש בהם כשליחים זדוניים.
הוא מציע לכל חבר בקבוצה מאה מטבעות זהב עבור השלמת המשימה. ג'רלד שואל האם הם בטוחים שהספר אכן שם ,ומבקש מקדמה של 50 מטבעות כדי לוודא שלא יצאו קירחים מכאן ומכאן. גאלאן מתחיל להתווכח על המחיר, שלדעתו לא שווה שיסכנו חיים עבורו: "מאה מז לאדם! זה כלום! סבתא שלי תרצה מאה מ"ז לאדם!" ומייד מתחיל ויכוח סוער שמתחיל בעניין מקצועי ונגמר באיומים עם סמכות דתית וגולש למחוזות הקסנופוביה ושקרים הזויים [חלק גדול מהויכוח מתנהל נגדי מחוץ לדמות]. קטע קצר שמבהיר במה מדובר:
גאלאן: אתם כאן בשממה שמעתם על הדרואידים ממעגל הדוב?
דגרלאינו: לכו עכשיו, ואני אשכח לדווח עליכם לגילדה! למה לי להכיר? אני אמור להכיר את הדת הקטנה שלך? העממית, יש להוסיף?
{ג'רלד מנסה להתערב ונכשל}
גאלאן: אז בוא אני אספר לך סיפור קטן: אנשי מעגל הירח ידועים בדבר אחד: היותם פראיים יכולתם להשתנות כמו הירח עצמו. לאחר שלמדו את תורתם, הם יכולים לשנות את צורתם- לא לזאב או לציפור אלא לדוב.
{ג'רלד מנסה לקטוע את דבריו ונכשל שנית}
גאלאן: ... ולדובים יש מאפיין נחמד כזה שהופך אותם למפחידים כל כך. הם יביסו עשרים לוחמים חמושים בעת זעמם, והו, הם זועמים!
[בסוף יורד המסך על הסצנה האומללה הזו, כי גאלאן צריך ללכת.]
הם ממשיכים לדבר עם הדמויות האחרות בשיירה ולא מוצאים קצה חוט של משהו. בסופו של דבר מגיעים כולם למנזר. נזיר צעיר מחכה לחבורה בכניסה: "אתם ההרפתקנים. אני טועה"? "לא אלו אנחנו" משיב גאלאן. ג'רלד מוסיף: "אנחנו ולא אחרים" וגהארוו: "אלו אנחנו". "מצויין. מחכים לכם. בואו אחרי" אומר הנזיר, וכולם ממשיכים. הם הולכים זמן מה ואז הם פוגשים נזיר מבוגר יותר, בן אנוש ששמו דגרלאינו.
דגרלאינו שוטח לפניהם את המשימה: לכו לזית'-רוד', והביאו משם את העותק המואר של "ספר בעל הצל". זהו ספר אפל בן שנים רבות שבו נכתב איך יכול משרת לשחרר צללים מכבילתם לעצמים מוחשיים ולהשתמש בהם כשליחים זדוניים.
הוא מציע לכל חבר בקבוצה מאה מטבעות זהב עבור השלמת המשימה. ג'רלד שואל האם הם בטוחים שהספר אכן שם ,ומבקש מקדמה של 50 מטבעות כדי לוודא שלא יצאו קירחים מכאן ומכאן. גאלאן מתחיל להתווכח על המחיר, שלדעתו לא שווה שיסכנו חיים עבורו: "מאה מז לאדם! זה כלום! סבתא שלי תרצה מאה מ"ז לאדם!" ומייד מתחיל ויכוח סוער שמתחיל בעניין מקצועי ונגמר באיומים עם סמכות דתית וגולש למחוזות הקסנופוביה ושקרים הזויים [חלק גדול מהויכוח מתנהל נגדי מחוץ לדמות]. קטע קצר שמבהיר במה מדובר:
גאלאן: אתם כאן בשממה שמעתם על הדרואידים ממעגל הדוב?
דגרלאינו: לכו עכשיו, ואני אשכח לדווח עליכם לגילדה! למה לי להכיר? אני אמור להכיר את הדת הקטנה שלך? העממית, יש להוסיף?
{ג'רלד מנסה להתערב ונכשל}
גאלאן: אז בוא אני אספר לך סיפור קטן: אנשי מעגל הירח ידועים בדבר אחד: היותם פראיים יכולתם להשתנות כמו הירח עצמו. לאחר שלמדו את תורתם, הם יכולים לשנות את צורתם- לא לזאב או לציפור אלא לדוב.
{ג'רלד מנסה לקטוע את דבריו ונכשל שנית}
גאלאן: ... ולדובים יש מאפיין נחמד כזה שהופך אותם למפחידים כל כך. הם יביסו עשרים לוחמים חמושים בעת זעמם, והו, הם זועמים!
[בסוף יורד המסך על הסצנה האומללה הזו, כי גאלאן צריך ללכת.]
אני לא התכוונתי שזה יצא כל כך בסמיכות לקמפיין מהד' 4 החדש הזה.
החלטתי, כדי לא להלאות אתכם יותר מדי (יש עוד שני מפגשים שכבר שיחקנו) להעלות לכאן פרק אחד כל כמה ימים. אם מישהו רוצה הסבר שלא על רגל אחת על וינדרל אני אפרט ברצון.
חוץ מזה אני אשמח לעצות, נאצות וכבשים מכל הסוגים.
