• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

עמק גות'יאן האפל (או רשומות.3) 4E

לפני שלושה שבועות התחלנו מערכה חדשה ואפלה יותר בה אני השה"מ. בינתיים עברו 3 מפגשים ממש מגניבים וגם התפנה לי זמן לכתוב את הרשומות. במפגש הראשון עשינו מפגש היכרות עם העולם וחשבנו יחד על הפלאף של הדמויות.

קצת על העולם
העולם הוא עולם אפל, בו ישנם אלים רבים, תאבי דם וכוח. חצאי אלים הולכים בעולם החומרי ומשליטים טרור. מכשפים כורתים ברית עם שדים או מקריבים קורבנות בשביל כשפיהם האפלים, ורוב בני האנוש מסתגרים בפחד בבתיהם במהלך הלילות החשוכים.

רוב המשחק כנראה יתרחש בתוך עמק גות'יאן הנקרא על שם העיר המרכזית והגדולה ביותר שבו. בנוסף לעיר זו, ישנן עוד 3 ערים- ניאמורה עיר היסודות, ווירשן עיר הסחר, ו-בראמוור העיר השחורה.
(את ניאמורה וווירשן המציאו בהתאמה חולה על דרקונים וסרדומין). הערים נשלטות על ידי דיקטטורים מרושעים המנסים לצבור כוח ולהגדיל את אזור השפעתם.

קוסמים יכולים לקחת את כוחם ממס' מקורות-

  • מהסביבה- כמו בשמש השחורה, רק בלי מאפיין המקצוע. קוסמים מסוגלים להשתמש בכוח החיים של היצורים שסביבם בכדי להטיל לחש.
    מהשדים- מכשפים מסוגלים לכרות ברית עם שדים ויצורים דומים בכדי לקבל כוחות מאגיים טמאים.
    מדם- דם הוא נוזל החיים, והוא מרכיב חזק מאוד בקסמים. קוסמים מסוגלים לרתום את כוחו ללחשיהם ומשתמשים לרוב בקורבנות אדם בשביל זה.
    מעצמם- קוסמים מסוימים מסוגלים לשאוב את הכוח מעצמם, אך דבר זה מחליש אותם. (וזה למה לאשפים יש נק"פ מעפן)

הדמויות- בינתיים יש שלושה שחקנים, אבל אולי יצטרפו עוד כמה בקרוב.
[*]"נץ"- ננס צלף (sniper מ-ultramodern) אותו משחק גאלאן.
[*]ולקיריה- בת אנוש כוהנת אותה משחק סרדומין.
[*]מרקוריוס- גנסאי מים לוחם (tempest מmartial power) שמשחק חולה על דרקונים

מפגש שני​
מרקוריוס נשען על עץ אלון עתיק בשולי יער הסופה. הוא מותש מהמרדף שהתנהל לפני שלושה ימים, הוא רעב וצמא. הם רדפו אחריו כל הדרך מגות'יאן, הוא מקווה שהוא הצליח לבלבל אותם ביער. מאז סוף המרדף הוא יושב לצד עץ האלון, ללא כוח לזוז. אבל הוא חייב לשתות משהו, גופו כבר התחיל לאבד נוזלים, אם זה ימשיך ככה הוא יהפוך לתל עצמות. ולשתות את עצמו לא יעזור, הוא ניסה. וחוץ מזה, יש לו טעם ממש מגעיל.
זאב עובר לידו, בלי להעיף בו אפילו מבט. רגע, זה לא זאב רגיל, זה זאב האסקי מהדרום. "סלח לי" מרקוריוס פותח בדבריו, מקווה בכל מאודו שהזאב הזה הוא לא סתם זאב. ההאסקי מביט בו, בעיניים שלו יש ניצוץ של תבונה. "איפה מקור המים הקרוב ביותר?" שואל מרקוריוס. ההאסקי מצביע בכפתו על הגנסאי. "מקור אחר" אומר הגנסאי המותש. הזאב מצביע באפו על הצפון, ומתחיל ללכת לשם.
בכוח רצון עז מרקוריוס מצליח לקום מתנדנד, הולך אחרי הזאב עד שהם מגיעים לאגם קטן שם מרקוריוס גומע את המים הקרים בשקיקה עד שהוא מחזיר לגופו את הנוזלים שאיבד במהלך שלושת הימים האחרונים ומחזיר את גופו לחוסנו הרגיל. "אז מאיפה אתה?" שואל מרקוריוס, והזאב משרטט על החול מפה של העמק ומצביע על ההרים. עמק גות'יאן מפה.png"רגע. אתה בן או בת?" שואל מרקוריוס, "נביחה אחת לבן ושתיים לבת". הזאב נובח פעמיים. או ליתר דיוק, הזאבה.

"הנה הוא פה! הכלבים מצאו את הריח!" נשמעת צעקה לפתע, מרקוריוס הופך למים ומשתלב בנהר, בעוד הזאבה נמלטת לתוך סבך העצים. מהכיוון הנגדי לזה אליו הזאבה נמלטה מגיעים חבורה של ציידם בעקבות מספר כלבי ציד. שם הם תופסים ארנב גדול אוד ואוכלים אותו. הם שמים לב לזאבה אך לאחר מספר נהמות מצידה הם מחליטים לעזוב אותה לנפשה ולחזור העירה.

הגנסאי עולה מתוך המים והזאבה חוזרת לשפת האגם. שם הם מחליטים להמשיך יחדיו לווירשן.

כאשר הם מגיעים לווירשן השמש שוקעת, הופכת את השמיים לאדומים כדם. ומהצד השני עולה הירח הלבן, משמש כניגוד לעולם האפל,כנקודת אור בחשכה. הם הולכים בעיר עטורת הקתדרלות והגרגוילים, מגיעים לבסוף לנמל. שם הם רואים, על אחת הספינות, שמתחולל קרב- ארבעה נגד שניים.
הגנסאי מסתער לקרב, ופרץ של אור מבזיק מאחוריו, ולפתע במקום הזאב נמצאת שם נערה לבושה בשריון, ורכובה על סוס. מהשמיים נוחת עורב על כתפה. הנערה מסתערת אלי קרב, מרקוריוס הולך אל שלושה דמי דרקון צמודים בעוד הנערה- ולקיריה- תוקפת את האחד שנותר. לאחר זמן מה שלושת דמי הדרקון מעולפים ומרקוריוס מסוגל להצטרף לולקיריה.

מפגש שלישי​
לאחר זמן מועט הזוג המוזר- גנסאי מים שבידיו זוג להבים- חרב ארוכה וחרב קצרה- ונערה על סוס, לבושה בשריון קשקשים ומחזיקה בידה באלה- מצליחים לעלף את דם הדרקון שנותר.
ולקיריה מעירה את הארבעה הקשורים ומצליחה להוציא מהם מידע. כאשר העורב מדבר בשמה. דמי הדרקון מספרים לה שהמאסטר שלהם שלח אותם להשתלט על הספינה, והעיר עומדת להכבש בקרוב. ולקיריה מגלה שיש להם תליון מתחת לחולצה- תליון עץ עליו חרוט סמל כלשהוא, הנראה כגולגולת שמישהו נתן לה ביס. הם מזהים את הסמל כסמלו של אכידנאוס- אבי המפלצות ואחד האלים המשניים יותר.
ולקיריה ממלמלת משהו והורגת את הארבעה, לוכדת את נשמותיהם בקסדתה המכושפת.

ולקיריה שולחת את העורב שלה למצוא עוד מידע בעוד הגנסאי מחפש שמועות בפאבים. לאחר שעתיים הם נפגשים שוב, מספרים אחד לשני מה הם מצאו. מרקוריוס פותח ואומר שעל פי עוג מזוקן ומיובל עם גלימה אדומה שפגש בפונדק אחד כתו של אכידנאוס משתמשת באבני אוניקס על מנת ליצור פורטל ולזמן אלים מרושעים, מפלצות ושדים על מנת להשתלט על העיר. ולקיריה מספרת שהעורב שלה הבחין במבנה על צלע ההר שנראה כמו חלק מההר.

הם מחליטים שהדרך הטובה ביותר היא להרוס את הפורטל, והולכים קצת עד שהם מגיעים למבנה. שם הם רואים דלת אבן גדולה, ללא מנעול. עליה מצויר בצבע אדום הסמל אותו הם מצאו חרוט על תליוניהם של דמי הדרקון. הם מוצאים בקיר גומחה שנמצאת במרכז חריטה של דבר הנראה כגולגולת. בגומחה יש בוץ דביק כלשהוא. שנדבק לידו של הגנסאי שמנסה למשש מה יש שם.

לאחר זמן מה הגנסאי מבין את מה שולקיריה הבינה חמש דקות לפני כן- ומורח את הבוץ על הגולגולת כך שנוצר סמלו של אכידנאוס. הדלת נפתחת בקול אוושה.
ולקיריה שולחת את העורב שלה שיסייר בחדר, והוא שולח לה מסר מוחי בהול- "יש שם גולגולת! אמא!!!" ולקיריה מכריחה אותו לבדוק את הגולגולת, והיא שומעת קול צרחה. היא רואה את העורב שלה באמצע החדר, לצדו של סמלו של אכידנאוס הנמצא שם מצויר בדם. ולקיריה ומרקוריוס נכנסים לחדר, וכאשר הם נכנסים הם רואים מגרם המדרגות שמשמאלם שלושה דמויי אנוש לבושים גלימות שחורות מסתערים לעברם- שניים מהם עם חרמשים.

לאחר קרב קשה במיוחד בו הגנסאי נשבה בקסמיה של הבחורה היפייפיה שהורידה את הברדס (זו דמוית האנוש השלישית חסרת החרמש) אך לבסוף ולקיריה מצליחה לנצח גם אותה כאשר הגנסאי מתרחק ממנה. (וואי, סאקאבוס זה שד מה-זה חזק!). במהלך הקרב הם שומעים קולות ממאחורי הוילון האדום שנמצא בקצה החדר, אך מתעלמים מהם. ולקיריה שואבת גם את הנשמות הללו לתוך הקסדה שלה והם נכנסים לאחד מהחדרים הצדדיים אך מחליטים לחזור אחורה ושם הם מוצאים זד, בדרכו החוצה מהחדר. ולקיריה מסתערת לעברו, תוקפת אותו ומפילה אותו שרוע, אך הוא משתגר לפתע למדרגות. שם הגנסאי תופס אותו, אך הוא משתגר שוב לתוך החדר אליו מובילות המדרגות ונעלם.

בת האנוש והגנסאי מדברים ביניהם קצת (כאשר העורב אומר דברים ולא ולקיריה ששותק תמיד) והגנסאי מגלה שהזאבה זו היא. הם מחליטים לחזור לחדר אותו הם עזבו ומגלים חדר באותו גודל כמו החדר הראשון. בקצה החדר ישנם זוג כסי מלכות שחורים- אחד מהודר ואחד לא- ולצידם פסלים של הידרה דו-ראשית ושל ענק כפור. לרגלי הכסים יש מרצפות בדולח שמשהו זז בהן.
ולקיריה מגלה בקצה השני של החדר דלת סתרים המובילה לקבר, אותו הם פותחים ורואים יצור אנושי כמעט, עם קרני אייל מרקותיו, פרצוף אנושי וקשקשי בורדו. היו לו גם כנפי עור אדומות. לאחר קרב קצר מאוד הם מצליחים להביס אותו,וכעת הם נרכנים להסתכל על הקבר...
 
כן, הגעתי רק למפגש הפתיחה שבו הייתי יותר דומיננטי מהשה"מ ושאר השחקנים ביחד :)
אני רק אפרט מעט יותר עליו- בגלל שקוראים לו נץ (ננס צלף), ובגלל שצריך הסבר נורמלי ללמה יש לו רובה צלפים, הוחלט שהוא צריך קשר לקסם. משם החלטתי שטכנומאגיה זה מגניב, אז הוא צלף שמשתמש ברובה עם תושבת לאבן לחש "יהלום ניפוץ", שריון עם תושבת לחש ל"אמרלד מגוננת" ומתקן שמהווה תושבת לחש של הראש ל"רובי משהו". גם מגניב, וגם נותן לי להשתמש בגולם מלחמה נארי בתור מלווה לקבוצה (חוק חלופי מהמש"מ 2 או משהו כזה) :p
 
מפגש רביעי
ולקיריה שמה לב למשהו- צבע תחתית הקבר עמוק יותר משאר הקבר, נראה שהתחתית לא ממש מחוברת.
בנוסף, לפתע היא מרגישה גירוד בזרועותיה, וכך גם מרקוריוס. נראה שהעור שלהם שם התקשח. לפתע שדה הראייה שלהם הופך ירוק.
כאשר הם מביטים הם רואים קשקשים שצומחים על זרועותיהם, ושדה הראייה שלהם חוזר לרגיל.

ולקיריה מושכת את התחתית המזויפת של הקבר, מגלה שם סולם ארד שיורד למטה, הרחק מתחת לאדמה.
הם יורדים.
הם מגיעים לחדר גדול יחסית, על במה מוגבהת. לצידם יש ספריה ושולחן עבודה מכוסה דפים. גופות מרוטשות מסודרות על הרצפה בשורה וליד המדרגות יש כלי קיבול ובתוכו נוזל אדום. לידו יש כתם חומצה על הרצפה.
הם רואים צל שעון על הקיר- מקרוב מתגלה שזהו ננס, לצידו יש דבר מה משונה שמזכיר את העיצוב של רובה קשת, קסדה ובה משובצת אבן רובי, וצמידים. ולקיריה מזהה אותו כמובן, זהו הננס המכונה "נץ"!
"נץ" אזוק לקיר באזיקי אבן המחוברים לקיר בחבלים. ולקיריה חותכת אותם במהירות ומשחררת את הננס לחופשי, שחובש את הקסדה, שם את הצמידים ואוחז ברובה המשונה- רובה צלפים.

מול נץ ישנו מעגל משונה של שרטוטים בצבע צהוב בוהק על הרצפה. נראה שהוא מוקף שדה אנרגיה עוצמתי במתיך כל מה שנוגע בו. בקצה השני של החדר ישנן מדרגות לולייניות, ולידן קיר להבות, שמאחוריו מעגל אדום על הרצפה, גם הוא מוקף שדה אנרגיה.
נהמות נשמעות מתוך המעגלים. וצלליות זעות בתוכם. אלו שדים, כמו שנץ יודע היטב, הוא עצמו היה אמור להיות מוקרב אליהם.
נץ מצליח במהירות לפצח את צופן קיר הלהבות- מנגנון מספרי שהקוד שלו הוא 666- מספר השטן. ( :rolleyes: )
אבל אין כלום אחרי קיר הלהבות, חוץ מהמעגל האדום.
בלית ברירה הם עולים במדרגות הלולייניות, ומוצאים את עצמם מאחורי הוילון שבאולם הגדול הראשון, שם הם נלחמו בסאקאבוס ובשני חסידיה. \
הפעם הם מחליטים להכנס לחדר אליו הזד נמלט, ומגלים חדר בצורת חצי עיגול, בקצהו קבר שיש. משמאלם יש מזבח שבור מאבן שחורה ומימינם גונג. עקבות דם מובילים אל הגונג ואל המזבח, ופטיש הגונג מכוסה במעט דם.
הם בוחנים את המזבח ומגלים עליו חריטות של שדים ומפלצות שונים, והקבר אינו מיוחד כלל, נראה אפילו שהוא מזויף, אך ואלקיריה לא מזהה שום מתג או ידית.
הם ניגשים לגונג, ולמרקוריוס עולה רעיון, הוא מחליט להקיש בגונג עם הפטיש. קול אוושה נשמע לאחר שצלצול הגונג דועך-
החדשות הטובות: הקבר נפתח וגילה בתוכו סולם כסוף.
החדשות הרעות: עכשיו כנראה כל יצור באזור יודע שמרקוריוס, ואלקיריה, ונץ נמצאים בחדר הזה.

ואלקיריה, מרקוריוס ונץ יורדים בסולם, ומגלים מערה גדולה מאוד, בקצה זוג אבני אוניקס סגולות הנמצאות בתוך תושבות מתכת. לידן נמצא עוג זקן ומיובל לבוש גלימה אדומה, ואדם בעל גלימה סגולה וקסדת-עצם שמזמר לחש. "אל! תהרסו! את! האבנים!" נץ צועק, בעוד שבין האבנים מתגשם הפורטל, קרע מימדי סגול אפל שנראה וברקים משתלחים בתוכו.
העוג שם לב לחבורה, ומרקוריוס מתחלחל כאשר הוא מזהה אותו- זה אותו עוג שסיפר לו על אבני האוניקס בפונדק ההוא!
מרקוריוס מתעשת במהירות, רץ לעבר הקרב בעוג נץ מכין את הרובה שלו, וולקיריה מזמנת את סוסה.
העוג מסתער והאדם ממלמל דבר מה וכדור של אנרגיה אפלה נזרק מידו לעבר החבורה.
הקרב מתחיל.
התנגשות חזיתית בין מרקוריוס לבין העוג, כאשר הצלף והמכשף (האדם בעל הגלימה הסגולה) משמשים כחיפוי מטווח.
לפתע מהפורטל מתגשמים 4 יצורים חרקיים למראה, ומסתערים לעבר מרקוריוס, עוזרים לעוג במאבקו.
מרקוריוס מחסל אותם, אך אחרים מתגשמים ותופסים את מקומם.
גם נץ עושה את חלקו וגורם לאובדנם של רבים מהיצורים, וכך גם ואלקיריה על גב סוסה.
נץ מבין שהדרך היחידה לעצור את הגלים של היצורים דמויי החרק היא לנטרל את האבנים, ורץ במהירות רבה לעברם, מתעלם מהקרב המתחולל סביבו. הוא מנסה לקחת את אחת האבנים (הימנית) אך הוא לא מצליח לגעת בה- יש מסביבה שדה של אנרגיה מימדית!
בזמן שנץ מנסה לנטרל את שדה האנרגיה שמסביב לאבן, ולקיריה רוכבת סוף סוף לעזרת חברה הגנסאי, ויחדיו הם מחסלים את העוג.
 
למען האמת, אין לי לא רובה קשת, לא צמידים ולא קסדה. הא, והשמטת את כמעט כל מה שעשיתי מחוץ לקרב (וגם כמה דברים שאנשים אחרים עשו), כמו להסביר למה אני מצטרף לחבורת ההרפתקנים שפגשתי ממש הרגע. פעם הבאה שלח לי את הפוסט לתיקונים לפני שאתה מפרסם אותו :p
 
היו שני מפגשים נוספים מאז הפעם האחרונה שעדכנתי.
בקצרה הם ניצחו והצליחו לקחת את אבני האוניקס, וגילו שהאנרגיה שבפורטל חיחלה לתוך גופתו של חסר המזל ששימש קורבן על מנת להפעיל את הפורטל. כעת הוא חסר הכרה ונץ הסקרן עשה עליו ניסויים וגילה שהדם שלו חומצי והפצעים שלו מתאחים במהירות. הוא ממש נהנה מזה והחליט לקפל אותו ולהכניס אותו לתיק.
הם הולכים למסדרון היחיד בו הם לא היו ומגלים שם דלת שנץ ממס את הידיות שלה באמצעות הגופה, ומגלים שם מישהו- חצי אלף אלמנטליסט בשם אלפרון (כן, כמו השם של המאפיונר ההוא) שמשחד את נץ באבן לאפיס על מנת להצטרף לחבורה. הם מגלים בחדר ההוא שבמרכזו יש פסל של דרקון מוכתם בדם וסביבו ארבעה בורות גדולים שבבורות חי יצור מפלצתי עם זרועות ציד באורך יותר מ20 מ', שתוקף אותם כשהם מתקרבים לבורות.
נץ האמיץ מזנק לאחד הבורות קשור לחבל פשתן שנתן לולקיריה, יוצר פיצוץ של גז שלא מאפשר לזרועות לעבור- הן מתפוצצות כשהן נוגעות בזה. ואז הוא עוזב אתהחבל ופוגע בגופו הג'ליי של היצור.
מרקורי זינק גם הוא לעבר הבור, נקשר לשני חבלים מחוברים- אחד שלו ואחד של ולקיריה- כך שלא יצטרך לעזוב את החבל כמו נץ. הוא מחזיק בחרב שמיימית של ולקיריה, והוא משסע את היצור בכוח. ולקיריה שולטת בחרב בכוח רצונה ופוגעת גם היא.
זהו בערך.
 
בקיצור.
הם הרגישו משונה והתעלפו. הם התעוררו במדבר, או ליתר דיוק על קרקע שדומה לחול אבל יותר אבקת סלעים כזו. החול בגוונים אדומים. השמיים אדומים סגולים ויש שמש ארגמן ענקית בשמיים, יוקדת וגורמת לשריונות לרתוח. לצידם ישנו דם דרקון שמתגלה כטורין- פלאדין של פיילור. בנוסף, לפני השיגור המשונה, הגופה שבתיקו של נץ תופסת אותו, ומחליפה איתו מקום. זהו קורזו, צל נוכל.

הם מוצאים שם את הזד שברח לוולקיריה ולמרקורי, והוא פצוע קשות. הוא ממלמל משהו, על פורטל חירום בת'ארסה... והוא מת. הם מבינים יחד שהם נמצאים במישור שדים, מקום משכנם של השדים והשטנים, ולכן הוא בטח התכוון לטירת הקרח ת'ארסט.
הם מגלים שני שדים שם, ונלחמים בהם. באמצע הקרב, לאחר שאחד מהם מת (יש קטן וגדול, הקטן מת) נץ מתעורר, ונלחם גם. לפתע, לאחר התקפה של ולקיריה השד הגדול שואג ונהיה גדול יותר, אך לאחר זמן מה ירייה מכוונת של נץ חיסלה אותו סופית, וגופות השדים הפכו לאדים אדומים שנספגו באדמה.
הם ממשיכים אחרי שקורזו וטורין מבטיחים לנץ שיביאו לו כל אבן חן שימצאו, ומגיעים לבסוף לטירה שחורה בה הם מוצאים ארון ובו צנצנות חומצה, אש יוונית, ועוד.
הם לוקחים כמה צנצנות וממשיכים, מוצאים חדר כס ובו נמצא יצור גדול, דמוי אנוש דומה לשילוב בין לטאת קומדו, גוליית' ותנין. עם קשקשי תנין וגודל של לטאת קומדו גדולה מאוד, אך מבנה אנושי. ראשו ראש לטאה. הם מגלים ששמו הוא הנידהוג, אדון הפגרים והוא מסכים לעזור להם להגיע למצודת ת'ראסט אם יחסלו את השד העליון שנמצא בה- ויזיאר. הוא מסביר שכיוון ששניהם אדוני שדים הם לא יכולים להלחם אחד בשני בלי להכנס למלחמה מטורפת ללא סוף עד שכל השדים שבצד אחד יהרגו. והוא לא רוצה את זה כשד עליון.
זה מה קרה במפגשים האחרונים.
 
חזרה
Top