• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[4] הרפתקאות בעמק ננתיר

בגלל עצלנותם של כמה אנשים ( :mad: ), נראה שאני מעלה את הרשומות.

אלו רשומות של משחק הרדקור בסקייפ, בעמק ננתיר, בהנחייתו של רוי, אנחנו חבורה די משוגעת, אפילו לא חבורה (כי אנחנו ממש מפולגים), אבל המשחק ממש מגניב.

הדמויות השחקנים:
דוקס (עמית): משנה צורה (שלא מגלה את הגזע שלו), נוכל, אני לא מכיר אותו כול כך.
מורדול (אני!): גמד לוחם, אותה הדמות מהמשחק של עמית בפורום, רק הרבה יותר קמצנית.
צוק לבן (סנסמן)

רקע למשחק:
מלחמה גדולה מתרחשת, לא זוכר בדיוק את הגזעים, אבל בינתיים היא לא משפיעה עלינו כול כך, יש רקע יותר ארוך, אבל אני רק שחקן :mrgreen: , בכול מקרה, זה בעבר של גאנור- העולם בו מתרחש המשחק ממלכות שבורות.

הימים הראשונים
[בינתיים אלגרונד לא איתנו]
מורדול ודוקס כלואים בתוך מבצר בעמק ננתיר, מורדול עושה קעקועים ( :mrgreen: ) ומגלה שדוקס משנה צורה, ביום בהיר אחד המבצר מותקף, והשומר שנתן אוכל לאסירים מחליט לשחרר אותם בשביל שהם יילחמו.
הוא מוביל אותנו לחדר הציוד, ונותן לנו את כול הציוד הנדרש, על הדלת מתנפלים 2 גובלינים רכובים, ואנחנו נלחמים בהם עד שהם נופלים, בסוף הקרב מורדול שלא בוטח באסיר רוצה לתקוף אותו, אבל משוכנע לא לעשות את זה.
אנחנו בורחים משם ונתקלים בטרול, דוקס משנה צורה ומצליח לעבוד על הטרול, והוא הולך בפקודה ממפקדיו אל הקרב בהמשך הטירה.
הם ממשיכים ונתקלים ב-2 שומרים, השומר שעזר להם נהרג והם הורגים את אחד מהשומרים והשני בורח, הם יוצאים משם.
לאחר התייעצות מעניינות, אנחנו מחליטים ללכת על חוף אגם נן, אנחנו מוצאים את עצמנו בתוך עיירת דייגים קטנה, מורדול מרמה את הסוחרים עם מים מלוכלכים, שאומר שהם שיקוי מזל, ומקבל על זה 50 מ"ז.
לאחר מכן הם קונים מנות דגים, ומחפשים סירה, בתחילה הם רוצים לקנות אותה, אבל הסירה יקרה ומורדול מעלף את בעל הסירה והם בורחים משם.
ב-2 ימים הבאים הם מנסים לדוג ושטים, עד שהם מגיעים לאי ליד ננלסט.

היום הראשון בעיר
[אלגרונד מצטרף, ואתו הגזענות על גמדים קירחים]
אלגרונד הגיע לעיר במסע, ומשתתף בתחרות סירות (הכוללת קרב :cool: ), לאחר שהוא מנצח מורדול מציע לו קרב, הם נלחמים ובקרב אפי משהו מורדול מנצח, אחרי 2 פגיעות חמורות, ונזק של 20 נזק במכה אחת.
מורדול מקבל חבורת מעריצים קטנה, ומתעלם מהם, מקבל מהם קצת כסף, הוא הולך לישון באוהל, אלגרונד פונה אל פונדק המלחים הספינה השקועה, ומקבל משימה מהמלחים הברוטאליים לגנוב את הדג מסעודה שתתקיים בעיר, הסעודה תהיה לכבוד הסהוגינים, הם יקריבו בשבילם את בת ראש העיר והסהוגינים יפסיקו לתקוף, אלגרונד לוקח את הדג בעוד גם דוקס לוקח חתיכות ממנו, ואלגרונד מקבל סיכה בצורת טיפה
היום השלישי בעיר
הסעודה בסוף מתבצעת ללא הדג, לפי מה שרוי אמר לפי מה ש*אנחנו* יודעים מה שקורה בהמשך הוא בגלל שאין דג.
הם הולכים אל הסעודה, בעוד אלגרונד בהרפתקה משלו, ומגלים שהסהוגינים תוקפים, סדרה של מיני קרבות עם משימות בסוף מצליחה להציל את ראש הכפר, ביתו, 5 שומרים ו-10 אזרחים מן הטבח, שהם בורחים על סירות קטנות שניצלו.
אלגרונד גם באמצע הקרב מצטרף אלינו.
לבסוף אנחנו בורחים, מורדול לוקח חנית ושריון, ואז שוחה אל סירה, דוקס עושה אותו הדבר, רק אלגרונד מדבר עם ראש העיר בסירה על דבר אותו אנחנו לא יודעים
כולם הולכים לישון, אנחנו מגלים על לאנס הזד האציל- מי שרוצה להגיע לדיפלומטיה עם הסהוגינים, ויד ימינו הוא הקוסם החזק בעיר, תחילת כניסת הפוליטיקה למשחק 
היום הרביעי בעיר
אלגרונד הופך לגיבור העיר מסיבה שאנחנו לא יודעים, הוא קורא אל מורדול לבית ראש העיר, והם מתחילים בוויכוח על תפיסות התמודדות עם הסהוגינים שהיה סבוך ומלא רולפליי (יאי!), מורדול מקבל תשלום מראש העיר על המשימה ולא מסכים להצטרף ל"משימת ההתאבדות" לדעתו, שהיא ללכת למזבח של הסהוגינים ולפגוע בהם שם, פשוט כי זה לא יגרום לשום פגיעה משמעותית בסהוגינים חוץ מעיצבונם.
ממשיכים, מורדול מוכר את החפצים שלקח מהסהוגינים וקונה שריון גמדי 1+ ( :D ), לאנס מארגן עצרת ומודיעים על זה
היום החמישי בעיר
אלגרונד ומורדול מגלים שדוקס הוא משנה צורה, ותופסים אותו, מנסים לגלות מהו, הם בטוחים כעת שהוא משנה צורה, אבל לא יודעים איזה, יש גם את הארגון הראשוני של העצרת.
לאנס מאסף אנשים ליד הבית שלו, ומודיע על העצרת נגד הפעלת כוח צבאי על הסהוגינים, בעד הדיפלומטיה! מורדול מדביק לדוקס על המכנס את אחת מהסיכות שמקבלים שם, וכך הוא יודע תמיד מי הוא, גם שהוא בצורה חלופית.
זה מה שקורה ביום הזה בערך
היום השישי בעיר
העצרת הופכת לשיחת היום, אני לא יודע מה קורה עם אלגרונד ודוקס, אבל אני יודע שמורדול מארגן קרבות ברים בהימורים ומרוויח מזה הרבה, בסוף היום הוא עולה לחדרו וישן, זה מה שאני עשיתי אז, אני שואל את עצמי מה האחרים עשו.
היום השביעי בעיר
מורדול מנסה לגלות על עוד כוחות משמעותיים בעיר, ולשם כך צריך את הטרובדור, אך הטרובדור היחיד בעיר הוא הבן של בעל פונדק האיילה (הפונדק בו מורדול מבקר לרוב), והלוטה שלו נלקחה ממנו בגלל הימורים, וכעת הוא מדוכא לגמרי.
מורדול עולה אליו ומחליט שיעזור לו בתמורה למידע, הוא שואל למי הוא הפסיד את הלוטה ומגלה על המהמר בילי 'סלאק' ג'ו, שהוא מעולם לא הפסיד במשחק, והוא הולך להתמודד נגדו.
הם מתערבים על 200 מ"ז (הייתי בטוח שהוא מרמה, כי הוא תמיד מנצח ואין לי 200 מ"ז), והמשחק הוא כזה, בילי מוציא 2 קלפים לבחירתו מהחפיסה, שאחד שחור ואחד אדום, אם יוצא שחור מורדול מנצח ואם יוצא אדום בילי מנצח, הקטע הוא שאסור למורדול לראות את הקלפים אז בילי יכול לרמות, ומורדול אף מציין את זה אבל אומר שהוא מאמין ביושרו של בילי.
מורדול משתמש בטריק ישן, הוא לוקח קלף אחד ובמקום לראות מה יש בו הוא בולע אותו, והופך את השני, בילי רימה כמובן, אז הקלף שנשאר הוא אדום (כי שני הקלפים היו אדומים) ובמידה ובילי לא רימה אז הקלף שמורדול בלע הוא שחור, ומורדול ניצח, בילי מתעצבן, נותן לו את 200 המ"ז (ששילם על הלוטה הקסומה) ואומר שהוא לא מחשיב את זה כניצחון, למשמע צחוקו הרם של מורדול.
מורדול מגלה שהסוחר הגדול, לו נמכרה הלוטה, יגיע אל העיר ביום למחרת להביא משלוח גדול אל לאנס, הוא הולך לספר לבן של בעל פונדק האיילה שהוא ניצח את בילי ולומר לו בביטחון שהוא יחזיר לו את הלוטה, והוא מקבל חדר מפואר והולך אל אלגרונד, שנלחם בשומריו של לאנס בניסיון לגנוב מהם דברים (לא יודע למה), מורדול עוזר לו. ולבסוף הולך לחדרו לישון, שאלגרונד כותב מכתב סודי.
היום השמיני בעיר
מורדול יוצא בבוקר אל הסוחר הגדול, ומגלה שהוא מאחר, הוא שוכר פונה ורוכב על הדרך, ומגלה שהוא מותקף ע"י גובלינים עם גובלין מכשף קטלני ומסוכן, הוא הורג את הגובלינים והקוסם (בניצול הירואי של נקודת פעולה בעוד למורדול יש רק 4 נק"פ ובתור הבא המכשף אמור לתקוף אותו).
בקרב מורדול גם ניסה לשכנע את הסוחר לברוח, אך זה לא הסכים, הם לוקחים את שלל הגובלינים ואת גופות הלוחמים של הסוחר הגדול (שלא הסכים לגעת בציודם, אף על פי שמורדול הסביר לו כי אין למתים שימוש בהם), הסוחר נותן אותם לקבורה ובתמורה ל-100 מ"ז (הרבה יותר נמוך ממחירה האמיתי של הלוטה) הוא נותן למורדול את הלוטה, זה הולך אל פונדק האיילה.
בכניסה לפונדק מורדול נתקל באלגרונד, ששואל אותו עבור מי הוא עובד, מורדול אומר שלפעמים לא רק ערים שלמות זקוקות לעזרה, אלא גם אנשים פשוטים, ואלגרונד מאיים עליו שאם הוא עובד בעבור לאנס סופו יהיה רע.
מורדול מקבל מכתב מלאנס בו הוא מזמין אותו לבוא אליו, מורדול בא ולאנס מציע לו כסף רב בעד זה שינאום בעצרת מחר, על כך שאלגרונד הוא הפורץ לבית שלו, מורדול אומר שהוא עזר לו אך בלי לדעת, כנקמה לאלגרונד.
מורדול מקבל מקדמה, ושומע מאחד השומרים שיקבל עוד פרס על החרב הזהובה של לאנס, מורדול הולך לחדרו, ומתחיל להתאמן על הנאום.
היום התשיעי בעיר
יום המחאה, מורדול מתאמן על הנאום, ושואל גם את בנו של בעל פונדק האיילה אם ירצה לזמר במחאה, אך זה מסרב כי הוא תומך בראש העיר (שהוא בעד הפעלת כוח צבאי) ולא בלאנס.
מורדול הולך אל המחאה, ובהינתן הרגע עולה לנאום, כולם מריעים לו, אך אלגרונד שבקהל בעזרת קסם יוצר דיבורים משום מקום בשביל לנגוד את מורדול, מורדול מתווכח איתו ולחש הפעלול של אלגרונד מנוטרל ל-10 דקות, ואז אלגרונד בעצמו בא לדבר.
השומרים תופסים את אלגרונד, וזורקים אותו מן השטח, שני הצדדים יוצאים מורווחים בסופו של דבר, כי לאנס בנאומו של מורדול הראה כמה אלגרונד הוא לא גיבור העיר, ואלגרונד הראה שגם לאנס משתמש באלימות, בסוף לאנס אומר למורדול איפה הבית של אלגרונד (שהוא חורבה), ומורדול מנסה לשרוף אותו, אך נתפס, ועושה את עצמו מעונה, מנסה להתאבד ועוד בשביל שלא יבינו מה הולך איתו, במוחו של מורדול נרקמת מחשבה זדונית
הימים הבאים, בסד
לאחר חדרי חקירות, מורדול מאבד את ספירת הימים שמעבירים אותו לסד באמצע העיר, אלגרונד גם מספר לו שהוא יכול לתת לו חנינה, אך מורדול מסרב, בסוף מוחלט שמורדול יוצא להורג, אך בעצם רק יחליף את זהותו לגמרי.
הימים שאחרי, בתא הבידוד
מורדול ממשיך לא לדעת את ספירת הימים שנכנס לבידוד, לאחר מכן מוכנס גם דוקס (לא יודע איך), ומורדול ממשיך להראות שהוא משוגע לגמרי, הוא גם מתחבר עם חלק מהשומרים ועוזר להם בפיקוח על דוקס משנה הצורה, לכלא גם נכנס עוד יצור, שהוא השחקן של סנסמן, שעליו לא ידוע הרבה, בסוף מוציאים את מורדול מהתא.
היום שמגיע עלינו לטובה
מורדול מתחיל לעבור "מייק אובר" ע"י אלגרונד, אך שניהם לא יודעים איך, וכאן עצרנו לאחרונה.

רוי אמר שהוא יוסיף קטעים שאני לא יודע עליהם, ואנחנו לא נראה, צפו לעוד
 
לי? הייתה בהתחלה, עכשיו אני פשוט משנה זהות ועובד עם ראש העיר, ואולי גם אחשוב על תוכניות אחרות משלי ( :twisted: )

יש כאן הרבה חורים, אני מחכה ששחקן אחר (או רוי) יוסיף מה קרה, כי העלילה סבוכה לגמרי לפי מה שהבנתי
 
אז כתבת את זה סוף סוף! נחמד, נחמד :)
שכחת להוסיף תאריכים. הכל מתנהל בחודש פא-רא, מה3 ועד ה8 בחודש (5 ימים סה"כ).
אם אתם מגיבים לאחת המעשיות בבקשה בספויילר ולומר שזה זה. השחקנים האחרים לא אמורים לדעת דברים שלא קשורים אליהם.

סיפור אלגרונד וסיכת הטיפה -

IN
לאחר שקיבל את הסיכה המסתורית, ושמע מהבחור שנתן לו את משימתו (הוא סירב להזדהות), את זה:

"הסיכה תראה לך את מי שיכולים להיות חבריך החדשים.
עקוב אחרי הטיפה" הוא אומר בקצרה, ועולה לחדרו. אלגרונד לא מנסה להוציא יותר מידע - הוא יחשוב על זה בבוקר.

בבוקר למחרת חושב על כך אלגרונד ועולה על תיאוריה - הוא ילך לים.
ככל שהוא הולך לים, הסיכה נהיית חלקה ובוהקת יותר ויותר. ריח מלוח מתפשט מהים בעוד הוא מתקרב אליו, ואלגרונד מרגיש שעלה על משהו.
כשאלגרונד מגיע עם הסיכה, הוא רואה אותה בוהקת ורטובה מתמיד. הוא טובל אותה במים לאחר מחשבה מרובה, ונפרסת לפניו מפה קטנה שמובילה לבית בחלקת העיר הישנה.

כשהוא מגיע לשם, הוא מגלה ארגון גדול - ארגון שבעד לחסל את כל הסהאוגינים, ועכשיו. הוא מגלה את שתי ראשי הארגון - גלבאני, המזדהה כאחיו של ראש העיר, וראטקט - המזדהה כהמנהיג היותר ימני של ה'אחווה'.
גלבאני מגיע בדיוק לנקודת השבירה, וטוען שהם אבודים ושהטבח שהיה אתמול היה רק קצה המזלג. אלגרונד תופס אותו לשיחה ומגלה שבנו נהרג בהתקפת סהאוגינים לפני שלוש שנים.

לאחר שההוא עמד לעזוב ולקחת איתו קבוצה גדולה, אתגר אותו אלגרונד (לאחר הרבה מאוד עקיצות וירידות עליו ועל בנו ששברו את רוחו) לדו קרב, ובקושי רב מצליח לנצח, אך גלבאני טוען לניצחון שלו ושהוא ריחם על אלגרונד.
לאחר זאת הוא עוזב עם פחות ממי שעמד ללכת איתו. הצלחה, בדרך כלשהי. מעשה זה מכניס אותו לקבוצה, ובהמשך (אני לא אפרט יותר מדי) הוא מצליח לגרום להם לעבור לצידו של ראש העיר, לעומת רוב העיר - אשר תומכת בלורד לאנס.
בהמשך הרחוק מאוד, קונה מהם אלגרונד רובה (יצרתי מכניקה מגניבה ודי מאוזנת) וקצת כדורים, ומגלה שהם אפילו מחזיקים מעט מאסקטים - רובים בשני ידיים. הוא מוותר על המאסקט.

וזהו סיפורו של אלגרונד וסיכת הטיפה.

סיפור אלגרונד והסוחר הגדול -

IN
אוקיי, בעקבות השתלשלות אירועים בעזרת ניצו העוזר לו אלגרונד מגלה שלורד לאנס קיבל בקבוק מנער שליח.
רעל, חושב אלגרונד. מהמחשבה הזאת מתפתחת הסעודה שאלגרונד הציע לראש העיר לערוך, כדי לתפוס את לורד לאנס בעת מעשה הרעל. בסופו של דבר אלגרונד מחכים מעל ההאשמות ומוצא אל לאנס חף מפשע. אבל זה סיפור אחר.
אלגרונד, משתמש שוב בנץ, עוקב אחרי הנער השליח הישר אל ביתנו הגדול - הכולל אורווה צמודה שמורדול השתמש בה מאוחר יותר להציל את הבחור - של הסוחר הגדול. אחרי דיבור קליל עם השומרים (לאחר שהגיע לשם) הוא מגלה שאין לו אישור להיכנס בלי אישור מלורד לאנס. מצב מושלם, לאחר שפרץ לביתו. הוא מצליח לעבור את הקיר בעזרת Fey Step (צעד פיה) ומתגנב בהצלחה מבעד לשומרים.
הוא עולה במדרגות עץ חורקות, נהנה ופוחד יחדיו בכל רגע, ומגיע למסדרון. במסדרון העץ 4 חדרים צדדים, 2 בכל צד, ואחד גדול (הדלת גדולה יותר). הוא מתנגב באקראיות לחדר אחד ומגלה גמד שיכור (זו עבודה קשה!) ישן. הוא נובר קצת בארונו ומוצא שם כמה אבני חן, ומכתב בגמדית (הוא משער) שהוא לא מבין. לאחר מכן הוא הולך לחדר הגדול, ומציץ מחור המנעול - הוא רואה אדם שמן, לבוש בבגדי עשירים, כותב מכתב. הוא עוצר לרגע וסופר באצבעותיו עד עשר, מעציב פנים לרגע, מוריד אצבע, ולאחר מכן שמח יותר. הוא ממשיך לכתוב.
במעשה מרהיב אלגרונד נכנס לדלת עם צעד פיה ומצליח להפעיל את כוחו היומי על הסוחר, מעלף אותו לקרשים. לאחר ששפך יין על הריצפה כדי להראות שהסוחר פשוט השתכר מדי, אלגרונד נובר.
הוא מוצא כמה דברים מעניינים:

- דוח שבו על הסוחר לשלם 1000 מטבעות זהב, על פי חישוב שלו. ה1000 מחוק, ונכתב שם 900 (והמבין יבין).

- הרבה קבלות מלאנס, בעיקר של אלכוהול ורהיטים יקרים.

- קבלה ענקית על סך של 500 מטבעות זהב של פונדק האיילה, הזמנת הרבה חביות שיכר. כנראה למסיבה של ראש העיר.

- 4 קבלות לבחור בשם גלבאני, אותו אלגרונד מזהה טוב, של 4 חומרים מוזרים שאלגרונד לא מכיר.

- ואחרון חביב, פתק שעליו נכתב בגדול תודה. אלגרונד לא מבין אם הסוחר רצה לשלוח זאת או קיבל, כי יש מעטפה ליד זה.

אלגרונד כמעט ובורח משם, אך עוצר - הוא שומע את השומרים מתגנבים לקחת אלכוהול. הם כמעט שומעים בו, וזה הרמז הגורלי שלו - צריך לצאת החוצה.
הוא בוזז את הסוחר מאספקת כדורים לאקדח, תלבושת אלדרינית יקרה שהוא מזהה מאולמות הריקודים שאותם ראה, ומכמה שקי זהב ושני יהלומים ויצא לדרכו.
בבוקר, אף אחד לא ידע מי גנב משם.

סיפורו של אלגרונד וביתו של לאנס -

IN
עוד מעשיה של אלגרונד...
כשאלגרונד קיבל קריאה די דחופה מראש העיר, הוא עוד היה תמים. אלגרונד ווינסטון (ראש העיר) רצו לארגון צבא, אך לא היה מספיק נשק.
למי יש אספקה גדולה של נשק שהוא לא יתן לוינסטון? ללאנס כמובן. בתור זד שמנהל אחוזה עם שומרים פרטיים הוא חייב לשמור על אספקת נשק במצב טוב.
אז אלגרונד מקבל משימה - בזוז את ביתו של לאנס (את מרתף הנשק שלו) בעזרת תיק נשיאה קסום שוינסטון הביא לו, אותו השיג מימי הרפתקאנות בעברו הרחוק, ולצאת משם. וינסטון יחפה עליו פוליטית.
אז אלגרונד חשב וחשב, איך יעשה זאת? הפיתרון הכה בו כמו ברק - בהפללת השומרים של לאנס!
הוא התחיל לריב איתם, הבחורים ששומרים על הכניסה לאחוזה, ובמהרה הדבר הפך לקרב קטן עד ששומרי העיר התערבו, והדבר התפתח לסקנדל אחד גדול. שומריו של לאנס ושומרי העיר נלחמו זה בזה לקריאות תושבים שתומכים בצדדים.
בהמולה הזאת אלגרונד נכנס. הוא עבר מאחורי שומר שהיה בפטרול ולא שם לב אליו, עילף אותו ולקח את חרבו ושריונו. הוא נכנס לחדר שבו כמה שומרים עמדו, ישנוניים במקצת. הוא ניסה להתגנב, אך 1 טבעי עמד מנגד.
זאת הייתה קטסטרופה. השומרים צרחו, אלגרונד רץ למרתף הנשק (הוא קיבל הוראות מוינסטון, שראה אותו בביקורו האחרון באחוזתו של לאנס) והגיע לשם. נותרו לו בערך עשרים שניות עד שהשומרים יתארגנו ויצאו לשם, וימצאו את המפתח לדלת של חדר הנשק (הוא נכנס בצעד פיה, לא שבר את הדלת). הוא אסף את כל מה שהוא ראה, וליבו שעה לחרב אחת - החרב עמדה עם ניצב עץ מגולף, וסמל ביתו של לאנס - שתי עיניים זוהרות ומאחוריהן רקע אש - גולף שם. אלגרונד שמר את החרב הזו לעצמו.
לאחר קרב מהיר נגד שישה שומרים, והרבה קליעי קסם לאזור די רגיש, יצא אלגרונד (עומד על 2 נק"פ!) ונעזר במורדול, ברח לביתו של ראש העיר.

וזו הייתה הפריצה של אלגרונד לביתו של לאנס, אותה הוא מכחיש בתוקף עד עצם היום הזה.

סיפורו של דוקס ומעצרו -

IN
דוקס לא אהב את זה. הוא נשאר יותר מדי מחוץ לעניינים.
ראש העיר הורעל, הזד החשוד מכהן כראש עיר, ואפילו אלגרונד הושחט עד שעבד איתו!
ומה קורה עם הסהאוגינים? הם תקפו בסודיות? תקפו אותם בסודיות? היו מאמצים לשלום?
רק מסמכים צבאיים סודיים יענו על כך. ורק בבית המשמר יש כאלו.
ב3 בבוקר הוא כבר היה שם, וניסה להתגנב לשם. לא בהצלחה מרובה, אם יורשה לי ולו לציין.
הוא ראה 2 שומרים שם, ותקף אחד מהם - נגרר לקרב עצוב בו ראש המשמר, אליסטן, פרץ מבפנים בפליאה ותקף את דוקס, מפיל אותו חסר הכרה.
וכך נעצר דוקס.

סיפורו של אלגרונד ושילוש המשמר -

IN
לאנס חוזר להיות לאנס, חשב אלגרונד.
הוא חמד בתפקיד ראש העיר, חמד בו מאוד. ולמרות הניסוח המצויין שלו בנאום ההגנה שלו ("אם אתם לא סומכים על אלגרונד סמכו עליו. אם אתם לא סומכים עליו סמכו על אלגרונד") נראה שהזד לא שה תמים כמו שהוא טוען.
אלגרונד מצא את עצמו קרוע. להאמין או לא להאמין ללאנס? התשובה היא לא. לא להאמין. הוא ציווה על אליסטן, שציית בחוסר רצון ורק לאחר איומי פיטורים לשלש את משמר ההגנה על ראש העיר.
בזכות המשמר, ההתנקשות בוינסטון לא הצליחה כלל וכלל! אלגרונד נשאר חושד, מאוד.
בעקבות זאת, נאלץ ראש השומרים, אליסטן, למלא הרבה טפסים (ובעקבות כמה דברים אחרים שהשחקנים לא יודעים) ונשאר עד 3 בבוקר. הוא עמד לצאת עוד חצי שעה, אך שמע את דוקס נלחם בשומריו.
וכך הכל מצטרף להגיון טוב ובריא.
 
הנה החלק שלי, את הדברים שעוג כתב על הדמות שלי, אני לא אכתוב:

היום השלישי-
דוקס הולך אל אחוזתו של לאנס, ונפגש איתו אישית, הוא מבקש ממנו שילמד אותו שטנית, בכדי שהוא יוכל להסתנן לעיר הסאוגנים, אך לאנס עונה בשלילה, הוא אומר שיש לו כבר משני צורה שתוך העיר שלהם, והוא לא צריך עוד אחד, דוקס יוצא מהחדר,בדרכו אל מחוץ לאחוזה, הוא מנסה "לסתות" קצת מהמסלול, כדי לגנוב משהו בעל ערך, אך אחד השומרים שם לב לזה שהוא סתה, ומראה לו את הדרך אל הדלת, דוקס הולך לישון.
היום הרביעי-
דוקס הולך אל הנמל, הוא שוכר חכה ואוסף דגים, לאחר מכן מוכר אותם יחד עם חלק ממה שקנה בכפר הקודם, הוא הולך לחבורת מלחים מתחזה למלח, ומתחיל לדבר איתם, הוא ממציא פרטים על ספינתו, עד שהם שאלו אותו שאלה מכשילה, הוא הסתכל בשעון, ואמר שהוא צריך ללכת, הוא הלך אל הספרייה, וקרא ספרים על ימאות, לאחר מכן הלך לשוק, מכר את הציוד הסאוגני שלו, וקנה חרב קצרה קסומה, מרוצה משללו, הלך לישון.
היום השישי-
דוקס הולך לאחד השומרים של לאנס, הוא שואל איך הוא יכול להשיג מקומות VIP לעצרת, השומר אומר לו שהוא יכול לעזור בכך שהוא ישכנע את הברמן להוריד את מחיר היין לעצרת, דוקס מסכים, והולך לבר.
אשתו של הברמן נמצאת במקום הברמן, בגלל שהוא יישן, דוקס מדבר איתה קצת, ומגלה שהמשפחה של הברמן שונאת את לאנס, הוא הולך לבית ראש העיר, ואומר שהוא בא לאסוף את הכסף בשביל היין, השומר מבקש צו, דוקס אומר שלא ניתן לו צו, והולך משם, אז הוא מוכר קוויאר שהוא קנה בכפר הקודם, הוא הולך אל השומר שדיבר איתו קודם, אומר לו שהוא הוריד את המחיר, והולך איתו לבר, השומר שואל את הברמן אם הוא הוריד את המחיר, והוא אומר לו שלא, דוקס שם על השולחן סכום כסף נאה, ואומר שזה נחשב חלק מהכסף בשביל ההזמנה, השומר נותן לדוקס כרטיסי VIP, והברמן נותן לו חדר טוב בחינם, כי הוא עזר לו להשלים את העסקה.
היום השביעי-
דוקס נהנה מחדרו הטוב, לאחר מכן הוא הולך ליער, במשך יום שלם.
היום השמיני-
דוקס מחסל כמה שועלים וקוטף כמה צמחים, ואז חוזר לעיר.
היום התשיעי-
דוקס מוכר את הפרוות והצמחים בשוק, והולך לעצרת, במהלך העצרת, הוא צרח כל הזמן על אלגרונד, "תסקלו אותו באבנים", הקהל נסחף אחריו, אך לאנס מרגיע אותם כל פעם, בטענה שהם לא רוצים לפגוע באף אחד, מה שעוזר טיפה ללאנס.
היום העשירי-
ראש העיר הורעל במשתה, לא יודעים מי הרעיל אותו, אך לאנס נעשה ראש העיר המחליף, דוקס מנסה לדבר עם אלגרונד, אך הוא כל הזמן מטיח בו את האשמות שהוא צעק עליו "סקלו אותו באבנים"(מה שנכון), ואז הולך משם.
היום ה-11-
לאנס מאשים את מורדול בהרעלת ראש העיר, ומשתיק כל שאלה שמתעוררת, דוקס מחליט לחקור, הוא מגלה שאלגרונד הצטרף לצד של לאנס, הוא מחכה לשתיים בלילה, אז הוא הולך לבית המשמר, הוא מתפלא לראות שם שני שומרים זדים, הוא מעמיד פני שיכור, ומנסה לגרום לאחד השומרים לבוא איתו לסמטה, אבל הוא הולך חזרה, הוא הולך לשם שוב, מתגנב, רואה שאין לו שום דרך להיכנס, ומנסה לעף את אחד השומרים, לצערו, ראש השומרים יצא מבית המשמר בדיוק שהתחיל הקרב, ולמרות שהוא עשה לו נזק אדיר(9ק6), הוא עילף אותו יחד עם שני השומרים(כל הזמן יצא לו אחד יותר גבוה מהדרג"ש), ודוקס נכנס לכלא, חושב על תוכנית בריחה.
 
סיפורו של אלגרונד ומעשיות ביתו השרוף (אחד מצחיק) -

IN
אלגרונד חייב לנטרל את מורדול. עוד תמיכה ללאנס? לא בא בחשבון.
אז מה הוא עושה? הוא סוגר עם וינסטון על דרך פעולה. שומרים על הגגות יראו את ביתו של אלגרונד, והאלדרין עצמו יזייף מכתב מלאנס בו הוא אומר שהוכחות לכך שאלגרונד פרץ לביתו.
מורדול הולך לשם, בעוד האנשים ואלגרונד צופים עליו. במקום לפרוץ, מחליט הגמד לשרוף את המקום. אלגרונד כמעט ומתפוצץ מצחוק, הוא רק חשב שמורדול יפרוץ לשם!
מורדול נעצר, אלגרונד ולאנס מתנגחים שוב, אך לבסוף לאנס מוותר על מורדול סופית ומנצל את תמיכתו הקטנה, אך לא מזכיר אותו שוב.
וזהו הסיפור איך נשרף ביתו של אלגרונד.
 
עדכון! עדכון!

שחקנים אחרים- אל תקראו!

היום הראשון מאז היציאה מהכלא-
In
אלגרונד מגלח את מורדול (לא! הבושה!) וכול אחד מהם עסוק עד שהם לא מדברים (אלגרונד עסוק בלא לערוף את ראשו של מורדול, כי זה גילוח הראשון שלו בחיים, לאלדרינים אז זקן) ומורדול עסוק בלהתגבר על הטראומה שנגרמת לו ברגעים אלו.
לאחר מכן אלגרונד מדביק את כול השיער של מורדול על ראשו בדבק אלכימאים (אני כבר לא גמד קרח!) ואומר לו שיש לו חצי שעה להסתובב בעיר ולשמור על פרופיל נמוך, ולהמציא זהות חדשה.
הזהות שמורדול מאמץ: מריס סולאקס (גרזן נשמה), גמד, נפח לשעבר, נלחם בהרבה בכנופיות ובסוף הפך ללוחם ברים, הוא הגיע לעיר כי שמע שחבר ילדות שלו- מורדול, הוצא להורג, ורצה לבדוק עם זה נכון ולשים לו אבנים על הקבר (הוא לוקח סתם אבנים ואומר שכול אחת מהן היא מתקופה אחרת בחייו של מורדול), לאחר מכן הוא יישאר בעיר, ויחזור לעניינים!

עדכונים מההמשך- בהמשך :mrgreen:
 
ירידתו של דוקס(אסור לשחקנים לקרוא)-
דוקס התכנן על חייו אל עבר אלגרונד, אך אלגרונד לא שוכנע, ודוקס מוצא להורג.
עלייתו של באלאסאר(אסור לשחקנים לקרוא)-
דמות חדשה: באלאסאר קריב, דם דרקון מצביא, סוכן של הצבא האלפי.
באלאסאר נשלח על ידי הצבא האלפי לכפר, לחפש את אלאסהדין, הוא משלם מס כניסה ונכנס לעיר, נפגש עם אלאסהדין, ושואל אותו שאלות, מסתבר שאלאסהדין לא עשה כלם מאז שהוא הגיע לעיר, והוא חסר תועלת, באלאסאר החליט שאולי יהיה לו שימוש אחר כך, ואומר לו לשמור על קשר, באלאסאר הולך אל אחד מהאנשים המלומדים בבר, ושואל אותו מה המצב בעיר, והוא מספר לו את כל הדברים הפוליטיים שקרו, באלאסאר לאחר מכן יוצא לריצה סביב העיר, לומד אותה, ועובר בעיקר ליד בניינים גדולים, רואה איזה פטרולים יש שם, והאם יש שם אנשים חשובים, לאחר מכן הוא חוזר לפונדק מכיוון שזו הייתה שעת לילה מאוחרת, הוא הלך ל
פונדק, שכר חדר והלך לישון, חושב על תיאוריות שונות של מה שקורה בעיר.
 
עוד עדכון קטן שלי :)
מריס הולך אל הפונדק, ומציג את עצמו כחבר ילדות של מורדול, הוא שוא עליו ומתמלא עצב למשמע ההוצאה להורג, הוא קונה חדר בזול (כו! רוי הוריד את המחירים!) והולך לישון (החלטו שככה כי רוי בדיוק היה צריך ללכת)
 
OUT
עמית והאחר לא היו בסשן הזה.

IN
ראש העיר הותקף בלילה על ידי מתנקש מסתורי, שנפגע מרובה קשת בידו. למחרת אלגרונד יוצא ורואה את אדון לאנס עם תחבושות על ידו.
חשדות...
בזמן הזה מאריס מציג את עצמו בעיר ויוצר לעצמו שם של בחור חדש. הוא מקבל בסודיות את הדברים של מורדול ויוצא לרחובות.

אלגרונד משוחח עם לאנס ולאחר דיון ארוך וצורב מצליח לאנס לשכנע את אלגרונד לנסות לרגע את הדיפלומטיה, ואלגרונד שם את חשדותיו בצד.
הוא מקבל מלאנס שיקוי של הבנת שפות (אלגרונד חושד שזה רעל) לדבר עם הסהאוגינים וכוהנם במקדש, ויוצא לדרכו לגייס את מורדול למשימה.
מורדול מסכים מסיבה אחת - לאנס עשיר. זאת אומרת הרבה כסף לכיס של מורדול.

הם יוצאים כעבור שעה (במהלכה הספיק אלגרונד לדבר עם ננס על רעיון של מוקש, ואמר לו לעבוד על זה בתמורה להרבה כסף, ובן אנוש מסתורי מגיע לאלגרונד במסווה ונותן לו שיקוי, אומר לו לא לשתות את זה של לאנס) ופוגשים בדרך בשיירת עבדים מונהגת על ידי סהאגוינים.
אלגרונד תופס פיקוד ובמהרה משתגר ומשחרר חלק מהאסירים ע"י ניפוץ השלשלאות והם בורחים רגע לפני שברק פוגע באלגרונד ומצית את כל המקום שהם עמדו בו. מפקד השיירה קוסם... חושב אלגרונד.
ארבעה סהאוגינים מסתערים על מורדול, שקוצץ ראש אחר ותוקע את פטישו בבטן של אחר, הורג שניים. אלגרונד מסתער על ראש הסהאוגינים, ומצליח לפגוע בו קשה - חלק מידו נחתך.
הדג המהלך מחליט לשנות טקטיקה ותוקף את אלגרונד מקרוב, כמעט ומפיל אותו, אך ברגע האחרון האלדרין מצליח להסיג אותו תוך כדי שהוא צורח קללות מפצעו החדש. מורדול רוצח את השניים הנותרים ומסתער בצווחות על הסהוגין, מעיף אותו באוויר לאחר ששבר את גבו.

בנימה זאת הם מחליטים שדיפלומטיה לא תעבוד. הם מדברים עם האסירים הנותרים ומגלים שעיירת המסחר הגדולה ביותר, פטיש-מהיר, נכבשה על ידי כוחות סהוגינים. הם גם מגלים להם שזד אחד (שעונה על תיאורו של לאנס) עזר לכמה משפחות ולא נתן להם למות, אך ברח בעור-שיניו לאחר חתך ביד. אלגרונד מחייך... לאנס יודע שהדיפלומטיה אבודה. הוא משחק כי הוא לא רוצה להיכשל. הוא משכנע חלק מהאסירים לבוא ולהעיד, וכשחוזר העירה מגלה את לאנס נואם על כך שעוד יש סיכוי.

לאחר הוכחה ארוכה והרבה עדויות, במהלכן אלגרונד האשים את לאנס בהרעלה ולאנס הכחיש, שתה מורדול את השיקוי - כלום לא קרה. הוא שמע את מילותיו בשטנית של לאנס והבין אותן, אך שיחק מעט כמורעל, עד שהחליט להפסיק. לאנס הודה בכך, ואף הביא לאלגרונד מבט בתוכניות צבאיות שתכנן, אך הודה בתבוסת לב שאינו יכול להוליך המון אנשים אל קרב ולראותם מתים... הוא לא מוכשר מספיק. אלגרונד אמר שהוא ואליסטן, ראש השומרים, יכולים להוביל את המון החיילים להתקפה על שיחרור פטיש-מהיר. לאנס חשב הרבה ולבסוף הסכים. הוא הזמין את אלגרונד ומאריס למועצה, ואת ביתו של ראש העיר ואליסטן. כשהיה לרגע אחד לבד עם אלגרונד שאל לפשר השאמת ההרעלה ואלגרונד הראה לו את השיקוי החדש שקיבל.

לאנס זרק את השיקוי על הקיר בכעס, והקיר נמס! "רואה?" אמר לאנס, מוכיח לאלגרונד שטובת העיר עומדת מול עיניו. הם 'השלימו' לבסוף בדיוק כשמורדול נכנס (ולאנס אמר שהוא יודע שזה מורדול ויוכל לטפל בכך עם שקר מחוכם, מה שיחזיר לגמד את הזהות שלו), ויחד הבינו שהמרעיל היה הסוחר הגדול, ומעסיקו היה אחיו של ראש העיר אשר, על פי איך שלאנס ראה, היה ראש האחראי על העבדות בפטיש-מהיר... "פחדן שסגר עם הסהוגינים על חייו" היה תוארו מעכשיו. האחרים נכנסו. הישיבה החלה.
 
OUT
בעקבות מקרה מיוחד אלגרונד לא יכל להמשיך לשחק, אז החלטתי להביא תגבורת - שחקן חדש לא מהפורום.

IN
המועצה התחילה בעין רעה - לכל אחד היה רעיון שונה מה לעשות עם המשאבים הקיימים לעיר.
לאחר הרבה מאוד וויכוחים הוחלט שאלרגונד יצא ויעביר הודעה לממלכה האלפית בבקשה לתגבורת אלפית קטנה (דרך נחמדה להוציא אותו בהתחשב בכך שהוא יהרג בדרך חזרה משודדי דרכים).
הרשימה המסודרת של מה שהחבורה הקטנה תנסה לעשות מצוייה בספויילר אחר בסוף. בסופו של דבר הוחלט שהחבורה תיקח את ההגה ותניע עניינים, בעוד האחרים מאמנים את צבא העיר כראוי ולאנס ינסה להרגיע את העיירה.
הם יוצאים למקדש הסהאוגינים שם מקריבים קורבנות אדם ומגיעים אליו. מדובר במבנה מעובת מאבן בצבע טורקיז חולני והחבורה מרגישה ברע ובגועל בהביטה על המבנה.
הם נכנסים אל המקדש, ובמהרה מוצאים את עצמם כמפריעים למה שנראה כמו קערה מלאת בשר (לא ברור איזה... לצערם או מזלם הרב של ההרפתקאנים) שסהאוגין סוחב. ארבעה אחרים נמצאים שם, שניים שדיברו עד שהם נכנסו, אחר שבדיוק נכנס מחדר אחר, ואחד ליד מה שנראה כמו כלב מוזר עטוף הילת צללים. האווירה משתנה לקרב, ובמהרה צוק-לבן (הדמות של סנסמן) מוצא את עצמו מוקף ע"י הסהאוגינים והכלב, בעוד סוחב הקערה (שהיה רחוק) עושה את דרכו.
צוק-לבן חוטף נזק, והרבה ממנו, ולא מצליח לפגוע באף אחד. מורדול בא להצלה והורג במכה טובה שני ממזרים, מעיף את ראשיהם. הכלב משתגר (כן, משתגר!) אליו, וחשכה שוררת בנוכחתו. הוא צורח בזוועה ומורדול ובאלאסאר (הדמות של עמית) חרשים לקצת זמן, ומשאירים את ההגנה שלהם קצת יותר פתוחה. סוחב הסלסלה זורק את קלשונו על מורדול, שכמעט וצורח בעוד דם נוזל מגופו - אך הוא לא יתן את ההנאה הזאת לסהאוגין. הוא חובט בכלב, שמקבל חץ ברגל היישר מקשתו הענקית של באלאסאר (קשת ענקית, תיבת האוצרות. חצים בגודל של חצי אמה!) ומסב לו כאב. הוא מתאושש במהרה ויחד עם הסהאוגינים הנותרים נושך שוב את מורדול (האחרים מכים בו), ומיד אחרי זה צוק-לבן עורף את ראשו של אחד מהם בצרחת קרב! הכלב שוב צורח והפעם כולם סותמים את אוזניהם בכאב. הסהאוגין שהיה רחוק כבר עשה את דרכו ליד מורדול, אסף את קלשונו ודקר אותו, לא בחוזקה גדולה. הכלב שוב חוטף ממורדול ומבאלאסאר, והוא כבר מדמם.

הפסקנו את הקרב פה (לצערי), אבל עוד בקרוב.

לא לשחקנים שלי -

הדמות החדשה (שמה יוצג בקרוב) נחטף ע"י סהאוגינים במהלך דרכו בעמק ננתיר כדי לגייס אנשים לאומה האלפית.
מה שבאלאסאר הוא וצוק-לבן לא יודעים הם שכולם סוכנים של הצבא האלפי שנשלחו לבערך אותה משימה... לדאוג שראש העיר לאנס (זד) לא יקח את העיר לצד הזדים.
 
הקרב המשיך, ונגרר למימדים נוראיים - צוק לבן הסתער על הסהוגין הפושט (Raider) ונכנס איתו לקרב אימים שהסתיים בכך שסהאוגין אחר איגף אותו ושניהם הורידו אותו ל2 נק"פ מהמדמם מינוס שלו! (2 נק"פ מלמות!)
מורדול מנסה לבוא להצלה, אבל כש1 טבעי יוצא פעמיים ברצף ("כמה יצא לך?", "לא! 1 טבעי!", "גלגל הצלה מ1 טבעי", "מה יהיה עכשיו... מה?! 1 טבעי?!") הגמד מחליק מהרטיבות שבאה מאנשי הדג ומהבריכה שיש להם במקדש, נופל והפטיש נופל על ידו, פוצע אותו ומביא אותו למדמם (בושה...) לאחר מכן באלאסאר בקושי מצליח לחורר את צווארו של הסהאוגין עם חץ ולהרוג אותו. הפושט מסתער עליו ולאחר קרב קטן במהלכו מורדול ניסה לאגף אותו מאחור ופיספס רבות באלאסאר גם הוא נופל כחסר הכרה. מזכיר למישהו את חבורת הגמדים מההוביט? (הספר). מורדול והפושט נקלעים לקרב פספוסים שכולל מגוון מספרים - מ3 ועד 7 טבעיים בקובייה! אכן מעודד. לבסוף מצליח מורדול להרוג את הפושט בעור שיניו בעוד צוק-לבן מקבל 20 טבעי וחוזר להכרה (אחרי כמה מילות השראה שבאלאסאר השתמש בהן עד שהתעלף הוא נשאר בחיים על -2 בלבד). הוא מרפא בקלות את באלאסאר והחבורה קמה, תוהה עוד כמה זמן יצליחו להישאר בחיים אם אויביהם יהיו כך. בנימה זאת הם עולים לדרגה 4.
 
עדכונים חדשים:

מלא שחקנים חדשים הצטרפו, טוב, 3, אבל זה די הרבה, הם משתחררים מהכלא, ומגיעים אלינו, מורדול (אני!) הוא השחקן היחיד הפעיל, ומפגין בוז גלוי אליהם כול עוד לא הוכיחו את עצמם, הם מגלים שדה אנרגיה של מוות, ומורדול מקבל מחלה נוראית, ופנינים.
הם ממשיכים, ומגיעים אל סהוגין חזק ו-10 סהוגינים (חפ"שים) שרוצים להקריב בחורה קשורה ומעולפת, קרב עקוב מדם מתנהל במקום, מורדול שורד 10 קלשונות וגם יורד אל מתחת ל-0 נק"פ וקם 4 פעמים בקרב אחד! ואמול (יריניאק בפורום) משתמש בהרדמה והופך כמוני לשחקן שרוי שונא :mrgreen: , אבל קרב כזה לא מגיע כמובן בקלות, כי שחקן שהצטרף לחבורה באותו הזמן, מת באותו הקרב, אני בדיוק הלכתי, אבל לפי מה שאני יודע הוא חטף מלא נזק, מלא, ובגלל שזה שיהו"מ הרדקור- הוא יצא מהמשחק.
לבסוף, אנחנו משחררים את הבחורה, ואז מוצאים את כול השבויים, משחררים אותם, ומובילים אותם אל העיר, מורדול דוחף את החדשים בכוח לעלילה הראשית ("לאנס, הם יוכלו לעזור, עוד כוח אדם זה תמיד טוב") וכולם שמחים, וכול אחד הולך לדרכו.
 
הסיפור של אמול,השאדארקאי האשף:
הגעתי לאחר טיול בעמק ננתיר לכלא סאהוגיני,שאני מטושטש ממה שקרה,והנה פתאום,אני תקוע עם עוד שני אנשים בתא,ובתמורה לטובה עתידית הלוחם משחרר אותי. אני הייתי לבוש רק באזור חלציים מבד ובטח שלא היה לי שום דבר,אז שראינו את הסאהוגינים הסוהרים הלוחם הסתער עליהם.
אני רציתי גם להסתער,אבל בגלגול יוזמה של 1 טבעי נתקלתי באצה גדולה(מאיפה הם הביאו אצה במשקל שני קילו?) והוא הרג אותם לפניי.
לאחר הסתערות על הנשקים,אני לקחתי את הקלשון האחרון,והיה יותר טוב מאגרופים שם.
המטרה שלי הייתה חדר שהיה,מסתבר בהמשך,מוקף באנרגיית מוות. בקושי נחלצתי משם לאחר איבוד 29 נק"פ מסוכנים.
אני ובאלאסאר נחנו,ישבנו ודיברנו בשיחת הנפש המוזרה ביותר שהייתי בה. לרגע העיניים שלי בהקו שניצלתי 3 פרצי ריפוי וחזרתי למיטבי.
לאחר זמן מה, ובתמורה לעוד טובה קיבלתי את הציוד שלי בחזרה.
פתאום היה קרב,הסאהוגינים באו,והיתה לי מיגרנה קלה(יוזמה 4 עם תוספים),אז תפקדתי בקצב איטי יותר(לפני אחרון בסדר היוזמה).
אני הגעתי באמצע הקרב כי טיפלתי במיגרנה בינתיים והלכתי רק לאחר שהיא נרגעה קצת.
לאחר שניים-שלושה תורות המיגרנה נרגעה,וקלטתי שאפשר להרדים אותם,הטלתי עליהם הרדמה ואז שני חפשי"ם היו ישנוניים ועוד אחד ישן(ועכשיו רוי שונא אותי).
באמצע הקרב באלאסאר קם והתמוטט מספר פעמים,עד שמת. זה לא היה מרומם נפש. כמו כן,המטה הציק לי וניסה להבעיר אותי(5 נקודות נזק מהמטה שלי...)
בתור האחרון של הקרב,במהלך מבריק הבערתי את המשבצת מאחורי הכוהן(לכוהן היה מחסה,אבל לא למשבצת שמאחוריו),והיא גררה אחריה פגיעה גרועה בכוהן.
הכוהן התאבד שלא רצה להיתפס בשבי,ואני ביצעתי עזרה ראשונה שמסתבר,הקימה את כולם מרוב שהייתה איכותית(מסתבר שחליטה מסויימת שהצלחתי איכשהוא לרקוח שם העירה את המעולפים כמו שצריך). בזזנו את גופתו של באלאסאר,מורדול חלה ומצא שרשרת פנינים.
מצאנו דלת ברזל שמאחוריה אנשים,והם לאחר ויכוח קל הלכו אחרינו למקום סמוך לפסגת מפל. בינתיים,שירים מביתו של אמול הזדמזמו בשקט,ואפילו מישהו שם קלט את הלחן. שהגענו ההפתעה הייתה גדולה:"ברוכים הבאים לפסגת מפל!" ראש העיר אמר,וזו לא הייתה פסגת מפל.
חשש קודם הופיע(בצורה אירונית,מורדול אמר בדיוק ההפך),הסאהוגינים השתלטו על העיירה,והתגייסתי למשמר,תוך כדי קבלת פנים חמימה מראש העיר הזד של פסגת מפל,שמסתבר,אוהב את השונה כמו את הדומה,וכרגע הוא הפך לידיד של אמול(למי שלא יודע,שאדאר-קאי זה לא ממש גזע מקובל בעולם,זה קצת כמו לראות את הסטיגמה המוחלטת על אופנוענים ברחוב,שהם קשוחים,מדברים עמוק,עם קעקועים ושפמים מדליקים).

רוי
היו כמה חלקים שהייתי חייב להוסיף קצת לרקע וכדי להבהיר מה שקרה בינתיים שלא הייתי,ואני מקווה שלא לקחת את הזד מפרק 11 של הספר לשה"מ
 
תיקונים קטנים...
באלאסאר לא מת... דאלמאר מת (ככה קראו לדמות).
לא הלכתם לפסגת מפל, אלא לננלסט. הוא אמר "ברוכים הבאים תושבי פסגת מפל" :p
הסהוגינים השתלטו על פטיש-מהיר ושלחו כמה כוחות בזיזה לפסגת-מפל, אבל לפי מה שמריטה אמרה לכם (וטרוג) הם עוד לא כבשו את העיירה.
 
הם מגיעים חזרה עם האנשים ובערב יוצא כל אחד מהם לסידוריו.

לא לשחקנים -

באלאסאר שם כמה ראשי סהאוגינים על שולחנו של לאנס (וזה מחליא את הזד העדין), ומורדול משכנע את ווינסטון (ראש העיר), שהבריא לבסוף מהרעל, לעבוד עם לורד לאנס, לפחות באופן זמני.


הגיבורים מתעוררים לעוד יום. הם יוצאים אל 'מצודת העפר', כפי שהיא נקראת עתה, מצודה של חיילים בעלי כבוד ששמרו על לורד שכנראה מת. המצודה ספגה פלישה של כוחות מאסיביים של עוגים, טרולים, אורקים וגובלינואידים.
הם יוצאים בכוונה לגייס משם חיילים, ומעבר לכך שהחיילים משם ישמשו כעין בוחנת לאיכות כלי הנשק שאנשי העיר ייצרו (לורד לאנס יוכל לשלם חלק מהמיסים לטובת אלו שלא עובדים) בעוד אליסטן ווינסטון גם ישמשו כעין בוחנת (ראש השומרים ועוד הרפתקאן לשעבר יודעים לא רע מה זו איכות טובה).

לאחר שהם יצאו בשתי קבוצות, רכובים על סוסים שניתנו להם מלורד לאנס וראש העיר ווינסטון (באלאסאר, בלגר וצוק-לבן בקבוצה א' ואמול ומורדול בקבוצה ב', שהשתהו בעיר עוד שעתיים) הסיפור יתפצל ל3 חלקים:

קבוצה א' בלבד -

רק לשניים פה -

החבורה מגיעה אל המקום בו מתפצלת הדרך אל 2 כיוונים - הכפר הקטן חטב-עץ, שמורכב מאוכלוסיית חוטבי עצים וחלקאים, ועל הדרך גם נמצאת פסגת-מפל, או שהחבורה פשוט ממשיכה בדרכה וישנה בחוץ, תקים מחנה.
לאחר וויכוח ארוך מאוד שבו כל צד מעלה טיעונים מעולים, הולכים צוק-לבן ובלגר אל חטב-עץ ובאלאסאר ממשיך לבדו בדרכים, יקים לעצמו מחנה.

השניים מגיעים לחטב-עץ, ורואים משלחת שעומדת לצאת לפטיש-מהיר לסחור בעץ, מונהגת על ידי גמד כוהן של קריינוס (אל המלחמה בעולם שלי, נייטרלי). הם עוצרים אותה בזמן ומגלים שהחדשות על כבישתה של פטיש-מהר לא הגיעו לכפר הקטן הזה ועוצרים את המשלחת מלצאת לאבדון או גרוע יותר. הגמד מודה להם, ושואל איך דודנו (שומר גמד בננלסט) מסתדר. צוק-לבן, סגן המשמר, מכיר את הגמד ומוסר לו חדשות טובות. הוא מחייך וכאות תודה מצטרף אל החבורה, מדריך אותם בעיר וגורם להם להיות לקוחות מועדפים בפונדק. השניים (בעיקר צוק-לבן) מתפרסמים לטובה בעיר ונחשבים כגיבורים קטנים, ובמהרה צועדים כוחות קטנים של העיירה ומתכננים לצעוד לננלסט כדי לעזור בלחימה נגד אנשי הדג, כדי לחדש את הסחר. המצב מתחיל להראות טוב מרגע לרגע, בעיקר כאשר הגמד (פרורין פטיש-אמונה) מצטרף אליהם למסע כאות תודה וכנקמה ברוע ששוכן בעמק ננתיר (בעיקר ברצון לקרב טוב, בנוסף להכל). הם מקבלים חדרים חינם וישנים, אוכלים ונהנים באיכות מעולה שלא ראו בחודש האחרון.

באלאסאר בלבד -

באלאסאר ממשיך ולבסוף סוסו תש, והוא מחלק את הצידה הנותרה אליו ואל הסוס והולך לישון, מציב סביבו מלכודות. בבוקר הוא מגלה שכספו נשדד, כנראה שלגנב לא היה לב לחסל את הדרגון (דם דרקון כפי שאתם אומרים). הוא זועף לגמרי, וממשיך לרכב.

במקביל יוצאת הקבוצה השנייה בדרך קצת שונה.

לקבוצה ב' בלבד -

הם יוצאים עד רדת הלילה ובקושי ממשיכים עם צידה מועטה, לאחר שהסוסים הכבדים לוקחים יותר משחשבו. הם נחים בעוד מורדול שומר (הוא לא היה בסשן אז דוב"ש) קצת רחוק מהמחנה.
נמר מסתובב רואה במג ארוחה קלה ומסתער עליו, ואמול מנסה בכישלון להתגונן בקסמיו ולהרביץ לחיה הפראית, צורח לעזרה, אך מורדול עצמו רחוק מדי מכדי להשיט יד. במהלך נואש הוא שולף בקושי, זולג דם, לפיד מתיקו שנח לידו, מבעיר אותו במהלך גאוני באש המדורה ומכה בנמר. הנמר, שלא ציפה להתנגדות שכזאת, מצא את פרוותו בוערת בעוד הוא זועק מכאבים. הוא נמלט, בורח על חייו, בעוד אמול לוקח רגע להבין מה קרה.

בבוקר כולם ממשיכים, ועלילותיהם יתוארו פה -

באלאסאר בלבד -

הדרגון מגיע יחד עם סוסו היגע ראשון מבין החבורה אל מצודת העפר, שנראית כחורבה. עשן סמיך בוקע ממנה והרבה מאוד צמחים לידה הרוסים או כרותים. נראה שכלום לא גדל ליד המצודה ההרוסה. הוא שומע משם קולות צחוק, צרחות וזוועות שלא יתוארו. הפראים חונים במבצר. במקרה, במזל, הוא מצליח למצוא דרך עפר שניסו לטשטש, ומוביל את סוסו ביער, מתבלבל בעצמו לאן הוא הולך. כעבור חצי שעה חץ כמעט פוגע בסוס, שנבהל וכמעט נס על נפשו אלמלא חץ כמעט פגע בסוס מאחור. החיה פחדה ושתקה. איש (שנראה כמו סייר גונדור, כפי שהתברר אחר כך) אמר לדרגון להניח את נשקיו ולרדת מהסוס. ללא התנגדות, בידיעה שחייו יכולים להיגמר בשניות, יורד המצביא מן הסוס וזורק את נשקיו על הקרקע. איש כזה אוסף את נשקיו ומוליך את סוסו משם. איש אחר, כנראה מי שדיבר אליו, מוביל אותו קדימה ואומר לו לשתוק. המעבר מבלבל לגמרי את הדרגון, שמקודם תהה למה לא שמים לו כיסוי עיניים. הוא מגיע למחנה ללא מדורה, קר וצונן, וכמעט כולם שולפים קשתות או חרבות קצרות למראה הזר. הם כמעט יורים בו, אך האיש עוצר אותם. הוא ממלמל משהו על "שהמאסטר יראה אותו" ומורה לדרגון לעבור באוהל שלא נראה גדול מהאחרים, אם כי במרכז ה'התיישבות' שלהם. הוא נכנס בצייתנות ורואה אלף צעיר אך זקן בעיניו הכחולות. הוא מסתכל בדרגון במבט מוזר ושואל אותו מי הוא ומה הוא רוצה, לא לפני שמסיים שיחה עם סיירת בת אנוש.

"אבל מאסטר, אני יכולה לעשות זאת בדרך אחרת!"
"זה לא נתון לדיון סאי. את יודעת את חובתך, וזו היא זו"
"כרצונך, מאסטר" היא אומרת בקידת ראש מלאת כבוד ויוצאת.

באלאסאר מסביר לו מה מוצאו ומעשיו כאן, ושהוא צריך את עזרתם של שכירי החרב אל העיר.
"לפני שנדון בכלל בתנאי התשלום אומר לך זאת, דרגון - אנו נשרת רק את מי שנכבד. לא פחות ולא יותר. האציל הקודם ששירתנו מת בקרב כמו גיבור, אך השאיר אותנו ביידים רופפות. המצב פה מחמיר מיום ליום, עם יותר ויותר הרוגים משני הצדדים. אנחנו במקרה הטוב 100 איש, הם בערך 300 או 400. רוצה את עזרתנו? עזור לנו בתמורה" הוא אומר בפשטות, כאילו כבר אמר זאת אלף פעמים בעבר. "נבחן אותך בבוקר. למרות שאני בספק אם רק אחד יצליח שם" הוא אומר במשיכת כתפיים.
הוא נשמע מופתע כשהדרגון אומר שהוא מביא קבוצה, ושהוא רוצה בכל ליבו לעזור לאנשים. האלף מהנהן ומוציא אותו מהאוהל.
"נדבר על כך מחר, לילה טוב" הוא אומר בפשטות. אך באלאסאר מרחיק לכת. "רוצה לראות כבוד? ראה כבוד. אני מזמין אותך לדו קרב!" הוא אמר. חמש דקות אחר כך המחנה התכנס. הם סבבו את המאתגר ואת המאותגר. האלף חגר חרב ארוכה ושריון עור עם קצוות עלים ירוקים. הוא הסתער במהירות על באלאסאר וחרבו בערה, ובאלאסאר נאלץ לרדת לעמדת מגננה ולשגר אליו חצים רק בזכות יכולותיו. חץ אחד פוגע קשה באלף, שמחייך מהקרב, אך המאסטר מנצח לבסוף. הוא לוקח את ידו של באלאסאר רגע לפני שפגיונו בידו השנייה ננעץ בצווארו. "לחמת יפה. לא רע לזר" הוא אומר בקול עם קצת כבוד בתוכו. קצת. "דונל, קח את האיש לאוהל הנקי. שחבריו יבואו לאחר מכן וישנו איתו" הוא אומר. האיש שתפס את באלאסאר מגיע ומוביל אותו.

כל השאר פחות או יותר נתפסו באותה דרך וברגע שהם אמרו שהם חברים של באלאסאר הלכו לישון.

בבוקר, 6 בבוקר, המחנה כבר היה ער כמו עיר גועשת. חיילים הלכו מפה ולשם, סחורות הועברו על ידי לוחמים אחרים, והאלף עמד יחד עם דונל.
"עכשיו אפשר לדבר" הוא אמר ברצינות. "סיור אחד היה קרוב יותר מדי, והקשתים שיחררו מטרים אליו. הם לא שרדו, כמובן, אך מפקד המשמר הארור שלהם חשד שיש התנגדות בעצים. הוא מתחיל לרחרח סביב ולשלוח את הסיורים עמוק ועמוק יותר אל היער. זה כבר אבוד להתחבא, אבל אפשר להכות" הוא אומר עם להט בעיניו. "העלוב כמובן מתחבא בטירה, אך סגנו יושב לו, כיאה לדובלין שמן, מוקף בשלושה או ארבעה מחנות צבא קטנים. חסלו אותו בכל דרך שתרצו" הוא אומר. "אתם לא תדעו את הדרך חזרה לפה, דאגתי לזה באופן אישי. אם תשרדו תטיילו באזור הזה ואנשיי יגיעו אליכם. תביאו את הראש של הדובלין" הוא אמר, והוביל את החבורה החוצה.

הם המשיכו מבחוץ, עדיין מבולבלים ועייפים מן הדרך, והלכו בערך חצי שעה. הם ראו מרחוק 4 מחנות, ומאחוריהם מחנה אחר, קטן יותר. להגיע מאחור יהיה בלתי אפשרי, יש דרך רק אם נכנסים למבצר.
"אז מקדימה" אמר פרורין את מה שכולם חשבו, והם המשיכו לצעוד. קצת לפני המחנה הם גיבשו תוכנית - צוק-לבן ובלגר מתגנבים, רוצחים את הגובלין עם הקרן שיכול להעזיק עזרה ולעורר את המחנות לתוך כוננות פלישה, והשאר יתקפו ברגע שהם ישלחו סימן כמו צעקה חזקה או שהם יחזרו לחבורה (וכך יתפסו את הגובלינים מבולבלים). התוכנית עבדה יפה מאוד עד שצוק-לבן מעד על חוט שהתקרב מאוד אל האוהל של מחזיק הקרן (לאחר בדיקות ארוכות ומדוקדקות), שבנתיים ניצל את הזמן כדי לנסות לשכנע גובלינית... להנות. הם היו המומים כשראו ווילדן (נראה קצת כמו איש זאב) בפתח האוהל, והגובלין בלי לחשוב פעמיים לקח את הקרן ושיחרר תקיעה נוראית שבוודאי הקימה את כל המחנות (20 טבעי בגלגול שמע). אוזניו של צוק-לבן דיממו, ובלגר, שהיה ליד האוהל, חסם את ראשו ובקושי לא צרח. הגובלינים התחילו לנהור לאוהל והוא נכנס לפעולה, מרים את צוק-לבן ומתכונן לברוח איתו למעבר הסלעים שיספק להם מחסה (ממנו הם הגיעו בהתגנבות).

החבורה מבחוץ שמעה את תקיעת הקרן ופרורין ניחש מה קרה. הוא ומורדול הסכימו על דרך פעולה ופרורין הצית לפיד בעוד מורדול זרק אותו על אוהל, משך את תשומת ליבם של 10 גובלינים אם לא יותר.
"לברוח?" שאל פרורין, מתלבט.
"הם 10. אנחנו 4. ברח!" צרח מורדול והתחיל לרוץ משם.
"ברחו על חייכם!" צרח פרוריון בעוד הוא ומורדול הסכימו להתפצל ל3 קבוצות - באלאסאר, פרורין, ומורדול ואמול. מורדול ואמול מצליחים לאבד הרבה מאוד גובלינים ביער ועומדים להילחם בכמה.

פה הסשן בדיוק נגמר, אבל יש מצב שהוא ימשיך בקרוב!
 
חזרה
Top