רשומות קוטלי הטכנומאגים, עולמות פרא

קודם כל, תקציר על עולם המערכה שאלתרתי בפחות משעה לפני כחודש-חודש וחצי.
אני מודה שאני משתמש בהרפתקאות מהאורק לחלק מפגישות המשחק (ואוסר על שחקני לקרוא אותן).
שימו לב שיש רמת טכנולוגיה נמוכה חוץ מזה שיש מתורר, אופניים ומכשירים מדעיים מתקדמים מוזרים שקשה להפעיל בלי לחטוף מהם זרם (ששיכים למדענים בלבד). יש גם ניסים מאלילי השחורים ומאגיה רגילה.
זוהי ארץ הנקראת בפי יושביה ארץ ההרים והגבעות (תנחשו למה!) ולבירתה קוראים harare. הלבנים השתלטו על הדרום לאט לאט עם נשק חדש שהם פיתחו - המתורר (זהו אקדח די גרוע). לפני עשר שנים קרו כמה דברים בו זמנית -
[*] הלבנים כבשו את הארץ האחרונה של השחורים, שהיא במקרה לגמרי ארץ ההרים והגבעות.
[*] אירע פיצוץ גדול בשל ניסוי של מדענים ומגים שגרם למוטציות משונות באנשי המערב ומוות של מי שהיה קרוב לפיצוץ.
[*] מג מדען חזק ומטורף יצר את הדרואידים הראשונים, שחיסלו אותו.

כיום, משפחות של לבנים שולטות בערים הגדולות של ארץ ההרים והגבעות, בכוח המתורר בלבד (כמובן). ד"א, קצת גיאוגרפיה - במזרח גרים הצהובים, בצפון השלגיים (איכשהו, הם יותר לבנים מהלבנים, מגיר ואפילו מדפים!), ובדרום שולטים ביד רמה הלבנים.

בארץ ההרים והגבעות ישנם מספר ארגונים בעלי השפעה:
[*] משפחות האצולה הלבנה.
[*] הטכנומאגים, שרוצים להשתמש בארץ כבמעבדתם הפרטית.
[*] המחתרת, שמנסה להתנגד לשלטון של האצולה הלבנה.
[*] המחריבים, שרוצים להרוס את העולם, וחלקם מאמינים שהאל העליון יהרוס את העולם אם יותר מדי אנשים יחטאו בו. רוצחים וחוטאים.

הדמויות (דמויות שמתו יסומנו בגולגולת)
גרגורי "שלאוו" (דמותו של דסטריקס) - ידוע רק בשם שלאוו ומסתיר את שם לידתו. הטכנומאגים רודפים אחריו על מנת לחקור אותו. בכל זאת, מוטציה של איש חתול. מכור לרעלנים מסויימים שלא משפיעים עליו בשל המוטציה. מאוד זריז ומתמחה בזריקת פגיונות. חושב רק על עצמו.
לוריאן "מוות משמים" גונדור - איש ציפור שמשרת את האצולה הלבנה, מג ומומחה במתורר (חבל שאי אפשר להגיד אקדוחן...). קטוע רגל מלידה ובעל פוביה מנחשים. עשיר. היה פעם חלק מהטכנומאגים עד שהוא גילה את שנאתם לקיסר, שלו הוא נשבע אמונים.
אלכס 356 - אנדרואיד. ידוע בשם לא אנדרואידים בשם אלכס בלבד. בשל תקלה טכנית, אחת מעיניו אינה עובדת. מדען אמיץ שנושא חרב קצרה, אבל לא יודע להשתמש בה. חסר זיכרון מלפני תחילת המשחק.
אורביאן "החוזה" אולדור - שחור שסוגד לרוחות ומשתמש בכוחם למטרותיו. הירואי ומלווה בדוב גריזלי מחמד, ונלחם בעזרת פטישו.
קרביץ "המחסל" דולגן - איש זיקית אוהב כסף שנלחם בגרזנו האדיר. חסר אמונה בעל טבעי וידע בטכנולוגיה. נשכר בתחילת דרכו על ידי מאנושאר לחיסול אחת מהדמויות האחרות. קיבל גזר דין מוות בשל רצח, ניסיון שוד בנק וחילול כבוד המתים (הסיפור המלא בפרק 1).
ילד שאינני זוכר את שמו , חוסל על ידי מאנושאר בפרק מנזר הפרגים.
אדם טרוק - אדם לבן מכוער, אידיוט, שרירי ואנאלפבית שכוהנים של רוח האש שרפו את ביתו ואת משפחתו. הצטרף למחריבים. מסתובב עם גרזן, קסדה ומטרייה. נהרג על ידי שטיח שהוא דרך עליו (הסיפור המלא בפרק 2). אותו השחקן של הילד שאינני זוכר את שמו ושל קרביץ. הצטרף בפרק 2.
טייגר דיסטרויר - ילד נמר עקשן בעל חוש סכנה שמסתובב בשריון עור עם קלע. כשהוא היה בין שנה טכנומאגים חיסלו את משפחתו (הפיצוץ הגדול), ואז הוא הצטרף למחריבים במטרה לחסל את הטכנומאגים. הצטרף בפרק 2.
הסטאן ג'וקרנבבובסון - איש זיקית שמן ומכוער. פעם הוא רצה להצטרף לטכנומאגים, אבל בזמן הלימודים הם צחקו על שמו, על כיעורו ועל זיקיותו. כועס וצמא לנקמה, ג'וקרנבבובסון הצטרף למחריבים. יש לו סוס מלחמה ומשקפיים שהוא יורה בעזרתם חומצה לעיניים של אנשים אחרים. בעל חושים חדים. הצטרף בפרק 2.
קורות הדמויות בפרקים האחרונים
הדמויות ברחו ממשרתיהם של הטכנומאגים ונשלחו על ידי המחתרת, האצולה הלבנה ובצורה עקיפה גם המחריבים לחסל את מנזר הפרגים (ראה כתבה באורק). אחרי שלוריאן מנע מהשאר לקחת סמים לצרכיהם, הם חיסלו את ראש המנזר עם עזרה ממחריב ששמו מאנושאר, שבגד בהם ביציאה ותקף אותם. הוא חיסל ילד מדען שהם פגשו בצינוק של המנזר וברח. לאחר מכן הם נחו בפונדק, שבו לוריאן שקיבל משימה להרוג את שלאוו קשר אותו למיטתו, ובעוד השאר מנסים לעצור אותו בא איש זיקית עם גרזן לחדר וניסה לרצוח את שלאוו. בתוך כל הבלגן, נכנס לחדר אנדרואיד שאיבד את זכרונו, ולא הבין מה הולך שם. ואז הופיע מאנושאר ושיגר אותם למאורת דרקון, שבה הם חיסלו דרקון.
מאנושאר בירך אותם ואמר שהם עברו את המבחן, ושכנע אותם באיומים להפוך למחריבים (מה שדרש מכל אחד לרצוח מישהו ולשאת קעקוע על גופו). לאחר מכן הוא נתן להם קצת לעשות כרצונם (מה שכולל יצירת שריונות מעור הדרקון ושוד חנות של המחסל ושל שלאוו, בעוד שהאנדרואיד נח סתם יום ולילה ועוד יום ולילה)
וכאן מתחיל הפרק הבא.

פרק 4 (או 5), פרק 1 בשבילכם - יריקה ומשפט
מאנושאר המג המחריב, האחראי על האגף נגד הטכנומאגים, בא להעיר את הדמויות. כשהוא מסרב לקום, שלאוו ירק עליו והוא ירה בו. כולם קמו ושלאוו ירק על מאנושאר שוב, מה שהוביל לעוד ירייה קטלנית בעין, שגרמה לשלאוו להתעלף. מאנושאר שיגר את החבורה לעיירה סמוך לאגם בארצות הצפון, מתעלף תוך כדי השימוש במגילה.
החבורה טיפלה בשלאוו והעירה אותו, והוא התפרץ שוב בזעם שגרם לאורביאן וקרביץ לתקוף אותו, אורביאן בשביל לעלף וקרביץ בשביל להרוג ולבזוז את הגופה. שלאוו התעלף שוב ונגרמה לו צלקת מכוערת בפרצופו.
אחרי שטיפלו שוב בשלאוו והעירו אותו, שלאוו קם מדמם ומסכן לבית ממול, שאותו זיהה כבית של אמא של דודה של דודה שלו, זאבה, הקרובה היחידה שלו שנשארה בחיים. הוא דופק על הדלת, אבל אין תשובה. קרביץ מנסה לשבור את הדלת ולא מצליח, ואז אורביאן שובר את הדלת בקלות עם הפטיש שלו (שאליו הוא חיבר שן של דרקון). הם נכנסו לבית ומצאו את זאבה שוכבת מתה. אחרי חיפוש קצר לוריאן מצא את הצוואה שלה. קרביץ ניסה לשדוד את הגופה, וחבריו התעצבנו עליו וקשרו אותו. אחרי זמן מה הוא הצליח להשתחרר וניסה לחטוף מידו של שלאוו את הצוואה, וכשהוא לא הצליח הוא התחיל לרוץ לכיוון הבנק בניסיון לשדוד אותו. הבנקאי נתן לו את המפתחות בשל איומיו, אבל לא סיפר לו על מה שקורה אם לא משתמשים במפתחות נכון (הלם מאגי חשמלי חזק). באותו זמן, שאר הקבוצה הזמינה לזאבה כוהנים וקברנים שידאגו לגופה ולצוואה, ואורביאן ככוהן התפלל לטובת נשמתה. שלושה כוהנים הלכו לבנק וגילו את קרביץ בפנים, שהסתער על הגרזן על אחד מהם והרג אותו, רגע לפני ששני האחרים עילפו אותו. אז שאר החבורה הגיעה לבנק, ושלאוו דרש לתבוע את קרביץ בבית משפט. לאחר משפט ארוך ומייגע, שבו נחשף ששלאוו שונא את המחריבים ולא מרגיש שייך אליהם, שכולם בחבורה מחריבים, שקרביץ מודה באשמה ולא מצטער על מעשיו ושאורביאן עזר בתקיפת שלאוו, וכמובן לא לשכוח את זה שכולם תמכו בשלאוו (כל הדמויות, אני מתכוון), נגזר על קרביץ גזר דין מוות (במתורר) וכל השאר נאלצו לשלם קנסות כבדים. כל חפציו של קרביץ נמסרו לקרובי משפחתו. דרך אגב, בצוואה כתוב שהיא נותנת את ביתה הנוכחי לביתה (הבת שלה), את כספה לתשלומי מיסים על החפצים שהיא מורישה ואת הבית שיש לה מחוץ לעיר לקרוב המשפחה הכי קרוב אליה שאינו הבת שלה (שזה שלאוו, כמובן).

בתכנון שלי היה שהם יראו את הבית שהוא ירש (ומה שיקרה אחרי שהם יראו אותו יהיה כבר חריגה לפרטים שתסכן את המידע שלי כשה"ם. בכל זאת, דסטריקס קורא בפורום הזה.

הי! אני שמח שאתה מפרסם את קורותינו, אבל יש לי כמה הערות:

• על רמת הפירוט-אפשר לפרט יותר? (כמו על הפעם שעשינו 40 נזק לדרקון עם מכת ברק [שאגב היה כמו חצי אל] או ששלאו עשה 43 נזק עם פגיון אחד לראש או על הטבח של זוג האוהבים שנעשה על ידי קרביץ)
• מי שניסה לעלף את שלאו היה החוזה
• אני די בטוח שכותבים מתורר עם ט' (מטורר), כי לת' יש צליל יותר פתוח ופחות חד
• יהיה נחמד עם תספר על הדמויות קצת יותר

חוץ מזה הכל סבבה, וסחתיין על היוזמה

הי! אני שמח שיש תגובה ראשונה ואני אשמח לעוד תגובות.
[*] על רמת הפירוט - אני לא מפרט פרקים קודמים, אם אתה רוצה אתה יכול לספר עליהם מנק' המבט שלך (מעניין איך השחקנים רואים את זה...)
[*] אורביאן זה החוזה.
[*] מתורר זה עם ת כי ככה כתבתי את זה בכל הדפים עד עכשיו ואני לא מתכוון לשנות את זה.
[*] זה מה שאני יכול לכתוב, אם אתה רוצה לספר על הדמות שלך - בכיף.
חוץ מזה, אם למישהו שאינו שחקן בקמפיין הזה יש רעיון להמשך אני אשמח לקרוא (בספוילר, כמובן).

סליחה על הדאבל פוסט...
שחקנים יקרים שלי - נא לא לקרוא את הספוילר הבא:

ד"א, שחקנים יקרים, אל תקראו אף ספוילר שיופיע בדף זה.

סליחה על הדאבל פוסט.
הקדמה לפרק:
הצטרפו 2 שחקנים חדשים - חבר של דסטריקס ובן דוד מהדרום. בנוסף, שני שחקנים (של אורביאן ולוריאן) הודיעו ברגע האחרון שהם לא מגיעים (עשר דקות אחרי שהתחלנו לחכות להם), אז הייתי צריך קצת לאלתר. מבוסס על הבית האפור (ראה כתבה באורק).
פרק 2 - הבית האפור חלק א'
הקבוצה סיימה לצפות בהנאה במותו של חברם לשעבר, קרביץ, כשבדיוק הופיעו שלושה אנשים - איש לבן שרירי ומכוער עם קעקוע של סמל המחריבים על כל הפרצוף, איש זיקית שמן ומכוער עם קעקוע של סמל המחריבים על הגדם של יד שמאל ומשקפיים וילד נמר עם שריון עור וקסדת ברזל וקעקוע של סמל המחריבים על כתף ימין. האנשים האלה קיבלו משימה מהסגן של מאנושאר (אלף שמן עם זקן ועיניים ירוקות) חודש לפני - לחכות לחבורה, וכשהם פוגשים אותם לשלוח את אורביאן ולוריאן ליער (שהוא ליד הבית ששלאוו קיבל בירושה) ולהצטרף אל השאר - הם כבר ידעו מה לעשות. הם הציגו את עצמם (הלבן=אדם טרוק, האיש זיקית=הסטאן ג'וקרנבבובסון, הילד נמר=טייגר דיסטרויר [שם מאוד מקורי]) והסבירו מה הם צריכים לעשות. אלכס אמר להם (אחרי שאורביאן ולוריאן הלכו) שהם לא יודעים מה לעשות, ושלאוו אמר שהם הולכים לבית שהוא ירש. הם הלכו לשם וראו מרחוק בית משעמם עם גדר אבן שמקיפה אותו ושיש בו כמה חלונות שונים ומשונים. הם התקרבו לבית, וראו את השער, שהיה בנוי מעצמות ארוכות מאוד של לסת של לוויתן, ומכוסה בגילופים שאחד השחקנים גילה שמורכבים מהסמל של רוח השיניים ומהסמל של רוח שנראית כמו דג כדורי חסר סנפירים עם פרצוף של בולדוג. הם נכנסו לגן, וראו את נעשבים והקוצים שיש שם, וגם את הפסלים (פסלים בגובה אדם, שחוקים מפגעי מזג האוויר, מתארים פרצופים מעוותים שחושפים שיניים ולשון). בעוד שלאוו מנסה לפרק את הפסלים בכל דרך אפשרית (חוץ מחפירה מתחתיהם) אדם טרוק הלך להיכנס לבית. שלאוו התעצבן עליו וזרק עליו כמה סכינים וצעק עליו, והסטאן ניסה לתפוס אותו אבל הוא נכנס וראה תמונה של אריה שואגת עליו וצועקת עליו שקודם כל בעל הבית בנוסף, היו שם ספה ושטיח מעור נמר וכמה תמונות נוספות (כולל גבר שמן מכה טווס ודג מגרד בראש עם סנפירו כשהוא באוויר). בחוץ, הסטאן וטייגר התיישבו על חומת האבן שהקיפה את הגן ואלכס ושלאוו נכנסו לבית. האריה קידם את שלאוו בברכה, ואז נכנסו לבית גם טייגר והסטאן. שלאוו שאל את האריה אם הוא יכול להזמין את השומר של הבית לחסל את אדם, והאריה אמר "רק אם הוא ידרוך עליו". באותו רגע, אדם הוריד מהקיר את התמונה של האיש שמכה טווס ודרך עליה, עף באוויר, נחת וגילה שהתמונה חזרה למקום, תוך כדי שהיא נוזפת בו. אחר כך הוא הלך לשבת על הספה ודרך על השטיח, שמיד קם לגודל מלא של נמר חסר ראש ושאל "להרוג אותו?". שלאוו ענה "רק תחזיק אותו ותדאג שהוא לא יברח", אבל קול מלחשש אחר אמר "מהרררר". אז אדם נלחם בנמר, הנמר תקף את אדם ופספס, אדם תקף את תמונת האריה ופצע את אפו של האריה בתמונה והנמר תקף אותו, גורם לו להתעלף ולדמם בצורה קשה, בצורה שהייתה מובילה למותו אם אלכס לא היה מטפל בו. אחרי עשרים דקות של טיפול רפואי, אדם קם וחזר לתקוף את התמונה, שהעירה את הנמר שהרג את אדם בשיסוף טופר מהיר. אני חייב לציין שהופתעתי לרעה כשגיליתי שאף אחד לא עוזר לו. אם מישהו אחד היה עוזר לו הנמר היה מת תוך שני סיבובים בערך. אחר כך הם עברו לחדר ליד וראו שיש שם שיש מלא אבק עם כיור מקולקל ומדף ספרים וכמה חפצים שימושיים (שלאוו לקח פגיון עם ידית מעצם צהובה ולהב מזכוכית וולקנית שחורה) ועלו למעלה, ששם הם הגיעו לחדר עם כל מיני מיטות בזוויות מוזרות עם שלשלאות. טייגר חיבר את עצמו למיטה, ונכבל אליה בשלשלאות נעולות. בעזרת מגפי הליכה על קירות של אלכס, שלאוו טיפס על התקרה ושחרר את טייגר (פריצת מנעולים). טייגר נזכר שלא היו חלונות בקומה הראשונה מבפנים, אבל היו מבחוץ, והלך החוצה, והשאר המשיכו קדימה וגילו שהחדר חוזר על עצמו. אחר כך הם חזרו אחורה והגיעו שוב לחדר מדרגות. באותו זמן, טייגר נכנס דרך החלון מבחוץ וגילה שהחלון מוביל לחדר ריק בלי דלת. הוא חזר פנימה והתיישב על הספה כשהוא נזהר לא לדרוך על השטיח.
המשך יבוא...]

נשמע מעניין,
זה בית שהוא פאזל אחד גדול?

נ.ב. ממליץ להשתמש בפסקאות ושורות חדשות, כי כרגע אתה כותב כקיר של טקסט.

ד"א שכת לציין את העובדה שנראה שבדמוןת שלי נכנסה הרוח של הדודה של אמא של אמא שלו מדרגה שלישית ([מבטא רוסי]עוזבים אתם רהיטים בביצת שלי וללכת אתם החוצה!![/מבטא רוסי]) ואת העניין שהאדיוט הלבן כל הזמן ניסה להרוס את הירושה שלי, שעברתי הרבה מאוד כדי להשיג אותה ואני מתכוון לזה שהיא תשחק תפקיד חשוב בהמשך .

דודה של דודה של אמא!
לא דודה של אמא של דודה!

תזכורת לשחקני היקרים - לא קוראים ספוילרים בנושא זה!

הקדמה:
אני אשים ב וב דברים שלא חשובים לקריאה. שחקנים - נא לא לקרוא ספוילרים.

פרק 3 - הבית האפור חלק ב'
אלכס, שלאוו וג'וקרנבבובסון המשיכו במדרגות לעליית הגג. עליית הגג בבית חסרת חלונות, וכמו שהם ראו, היא מלאה בדברים שבורים - כיסאות שבורים, ארונות שבורים, הם אפילו ראו חולצה שבורה. בין שבר לשבר יש קורי עכביש. מלא קורי עכביש. בפינה הרחוקה של החדר יש ארגז עם 5 מנעולים.
בקיצור, שלאוו הסתער על הקורים עם הסכין ופילס את דרכו למנעולים, עקף את המלכודות שלהם ופתח את התיבה ומצא בפנים מומיה שבורה לשניים שלחשה לג'וקרנבבובסון שאם הוא יקח אותה היא תגלה לו דברים נסתרים (השאר לא שמעו כלום). הם לקחו אותה והיא לחשה להסטאן שיש משהו מתחת לפסלים. הוא ירד בזמן שאלכס ושלאוו רבו לגבי מה הם יעשו עם הגופה, חפר מתחת לפסלים וגילה שמתחת לכל פסל יש גולגולת מנופצת, על כל גולגולת יש מספר, וביחד המספרים הם קוד מדעי שמשמעותו יומן. בדרך הוא קלט שטייגר לא נמצא למטה, אבל אז הוא נזכר שהוא די היפראקטיבי והגיע למסקנה שהוא בטח מסתובב איפשהו.
הוא חזר אליהם ושלאוו החליט שהוא רוצה להגיד משהו להסטאן בצד. אלכס שהרגיש שמסתירים ממנו משהו, התגנב להסטאן ושלאוו בניסיון לשמוע את השיחה, ואז שלאוו חטף דקירה בגב, הסתובב, וגילה את אלכס עם החרב שלו מאחוריו. כמו שאתם בוודאי מנחשים, הוא חיסל את אלכס בזריזות (או חשב שהוא חיסל אותו, למען האמת הוא שרד בזכות במתכת העודפת שלו).
אחר כך שלאוו והסטאן ירדו למטה למקום שממנו שלאוו לקח את הסכין וקראו את היומן והסתכלו על הספר על מנהגי השחורים (ספר מלפני כמאה שנה על פי המראה). ביומן הם גילו שהמומיה היא מתי גונדור (הם הגיעו למסקנה שהוא האב הקדמון של לוריאן), הסגן של כותב היומן, רב חובל בשם רודריגוז גרסיה שמת לפני 137 או 10 שנים. בספר הם ראו טקסים של השחורים ואת עצמם, ובסופו של דבר הם ראו את עצמם מתים על מזבח.
אחר כך הם המשיכו למטה וראו חדר מקדש עם מזבח בדיוק כמו בספר, קירות משטיחים גסים כמו בספר, ראשי כרישים מפוחלצים כמו בספר, ובקיצור, פינת הקרבה כמו בספר. אז המומיה לחשה להסטאן "בפה של הכריש יש יהלום!". הסטאן דחף את היד לפה של הפוחלץ, הפוחלץ נשך אותו והוריד לו את היד, והוא מת מאיבוד דם. אז המומיה לחשה לשלאוו "אם אתה לא רוצה שיקרה מה שכתוב בספר, אתה צריך לעשות מה שאני אגיד לך!". שלאוו המפוחד ניסה לברוח מהבית, אבל הדלת התמזגה עם הקיר וסכין האובסידיאן שהוא תקע בקיר התמזגה איתו. הוא חזר לחדר עם המומיה וביקש ממנה הוראות.
קודם כל, המומיה ביקשה ממנו לשרוף אותה על המזבח לכבוד רוח (אני לא זוכר איזו רוח, אני אקרא לה רוח ה מעכשיו). הרוח של המומיה אמרה שהיא גנבה יהלום מרוח ה והיא צריכה להשמיד אותו, כי הוא תוקע אותה ובגללו יש עליה ועל הבית קללה. היהלום כמובן בפה של הכריש, היא שכחה להגיד לזיקית שהוא נושך. שלאוו פירק את השיניים של הכריש והכהה את הלסת שלו והוציא את היהלום. אז הוא החליט שהוא רוצה לנסות להתחבר לאנרגיה של הקסם (הרוח עזרה לו בזה, עכשיו הוא גם מג חסר כישרון) ולשלוף את סכין האובסידיאן מהקיר. הסכין עפה ונתקעה ביהלום, שהתפוצץ.
אז הרוח סיפרה לו שהיא בעצם הרוח של הרב חובל רודריגוז, ומתי הוא סיפור כיסוי. הוא צריך רק להשמיד את הרוח. בעזרת הסכין הוא השמיד את הרוח, ועל המזבח הופיעו אלכס וטייגר, שוב בחיים.
הוא בדק וגילה שהבית חזר להיות נורמלי, העליית גג בלי קורי עכביש ודברים שבורים, החדרים לא חוזרים על עצמם, השטיח לא חי והאריה לא מדבר. אפילו במקום העשבים השוטים בגינה צמחו פרחים.

הי!
שכחת את הקטע הבא:
ובנוסף, בפגישה הזו גילינו ששם המשפחה של שלאוו הוא גריסה (מעכשיו השם שלו בקרב אנשי העולם התחתון הוא "דון גרסיה") והציורים בספר באמת נראו כמו האבות הקדמונים שלנו באיי הדרום, הופיעו שם אפילו דמויות משביר שגרה שהייתה לנו (קול צרחה דקה) לקראת הסוף. וכן, באמת הצליחו להפחיד אותי, בסוף בקטע של המרתף ניסיתי לשכנע את עצמי שדראקמו לא יתיר לזה להיות סוף הקמפיין.

הוא אמר ששדד את האב הקדמון שלך, לא את רודריגוז גרסיה. הוא רודריגוז גרסיה.
לא הסכמנו על שם בקרב העולם התחתון (דון? אתה?)
ספוילר לדסטריקס וקוראים בלבד (לא לשחקנים)

הגיע הזמן ל: (קרדיט לכתבה "נעים להכיר - מפגשים מופלאים חלק 2" (שחקנים, אל תקראו את הכתבה, קוראים, מומלץ לקרוא על מנת להבין וגם סתם לכיף))
פרק 5 - "השליכוהו לבור"
חברינו הנלוזים יצאו מהיער ושכחו את כל מה שהם ידעו על המומיה/רוח ההיא (מה שאין לו רוח לא קיים ואי אפשר לדבר או לחשוב עליו).
הם התחילו ללכת לכיוון היציאה מהיער שפתאום הופיע מולם, מחזיק במגילת השתגרות שכרגע השתמשו בה, מאנושאר. הוא אמר להם שהמשימה שלהם הייתה לחסל את לוקיוס, מכשף שרצח את מורהו (שהיה אחד המחריבים, והמורה של לוריאן). לוקיוס נמצא בטירתו של טוק הבריון, חברו הטוב. הוא גם נתן ללוריאן את המשכורת השנתית שלו מהקיסר (חצי מליון שמיניות!). הוא לקח מלוריאן קצת כסף, וקנה להם כרכרה מפוארת עם מקום למופע, בגדי בדרנים איכותיים במיוחד ועוד דברים דומים (טוק אוהב בדרנים טובים).
לאחר שהוא שיגר את החבורה לעיירה שליד טירתו של טוק, בתוך הכרכרה. הם התחילו להופיע בתור "המופלאים" - אלכסנדר הגדול, טייגר משהו ועוד אחד שאינני זוכר את שמו. שמות נהדרים. באותו הזמן, האיה(סוגשלציפור) ששמה היה שלאוו לפני שהיא שינתה צורה עפה ליער לתצפת ולראות מרחוק את צורת הטירה.
לאחר זמן מה, יצאו חיילים מטירתו של טוק לכבול את חברינו, ותפסו את כולם חוץ משלאוו שעקב אחריהם בצורת איה.
החבורה כולה הגיעה לחדר הכס של טוק. הם ראו את טוק הבריון הגדול יושב עם שני מתוררים ושני גרזנים גדולים ומבקש מהם אחד אחד להופיע לפניו.
כאן השחקנים תיארו את הופעתם בצורה לא מרהיבה, ונשלחו אחד אחד אל הבור ("השליכוהו לבור!" טוק).
מהו הבור? זאת תדעו בפרק הבא.
בכל מקרה, אורביאן החליט שהוא תוקף את המלך הנאלח הזה (זה לא באמת מלך, נגיע לזה בפעם אחרת). הוא ודסטריקס תקפו את המלך ואת הגמד הצלף הכי טוב בממלכה, שהיה במקרה לידו (יש לו חצים מורעלים!). הם ומלא חיילים נלחמו בהם, וגם לוקיוס הגיע וחוסל על ידי לחש מהיר. ואז הם חיסלו את שניהם, אחרי הרבה חיילים מתים ואחרי שהגמד התעלף. אורביאן חוסל, דסטריקס נתפס והצטרף לשאר בבור.
מה יקרה להם? מה יהיה בפעם הבאה? למה לוקיוס לא מת? איזה דרקון יופיע בבור? ולמה אני כותב ספוילרים שהשחקנים שלי יכולים לקרוא ויכולים להרוס להם לגמרי את הסיפור? כל זאת ועוד בפרק הבא. אשמח לתגובות מהשחקנים, ולקצת מנקודת המבט שלכם.