כאן אני אכתוב את מעללי אקרלין ברק אש, לוחם\קוסם אלף, במשחק שאני משחק בסקייפ עם שה"מ שהכרתי בגילדה.
כרגע זה אחד על אחד, היו כבר שלוש סשנים. בפעם הבאה אמור להצתרף שחקן נוסף.
כעיקרון רציתי לתעד את זה בשביל עצמי, אבל אז חשבתי לעצמי שאם אני אפרסם את זה פה, אולי חלק יהנו מזה, וגם זה יתן לי דירבון לכתוב.
קצת על השיטה:
קצת על הדמות:
סשן 1 - הכניסה לקריסטניה. מותקפים!
אקלירן, עומד בתור לכניסה לעיר קריסטניה, שלפתע הוא מרגיש מעליו משב רוח, הסתכלות ללמעלה מראה לו קבוצה של גרגוילים קטנים עפים לכיוון העיר. מהר מאד העיר מתחילה לעלות בלהבות, השערים נסגרים וכל מי שעמד בחוץ נס על נפשו, אקלירן מתחיל לרוץ איתם ונתקל בגאול (לא יודע איך לכתוב את זה בעיברית, נו זה האל מתים האלה), בקלות הוא מזנק לכיוונו וחותך לו את היד, ורואה מאחריו שהחבר שלו ניסה לאגף אותו, אך אקלירן מטפל גם בו בקלות.
מהר מאד אקלירן רואה אדם שנראה עשיר, כנראה סוחר שרצה להיכנס לעיר, נלחם בשני אנשים שניראים פשוטים, כנראה משרתים שלו, הוא מתקרב למקום ורואה שלפי מצבם של המשרתים הם לא אמורים להיות חיים! הוא מיד עוזר לסוחר לטפל באל מתים. הסוחר אומר לו שבחוץ אין סיכוי לשרוד וחיבים להכנס לעיר. הם רצים לכיוון העיר, ובדרך פוגשים עוד שני אנשים שמצתרפים אליהם בניסיון לשרוד, הם מגיעים לשער אבל הוא חסום! אקלירן רואה שומרים על החומה, זורק חבל וצועק שהם רוצים לעזור ומבקש שיקשרו את החבל. אחד מהם עושה את זה, תוך כדי שאקלירן וחבריו מתפסים על החבל מגיע אחד מהגרגוילים הקטנים ויורק חומצה על על השומרים על החומה, כולם נהרגים חוץ מאחד. למזלו הם לא הבחינו בו. הוא עולה על החומה והשומר ששרד מציע לנסות להשתלט על מיגדל השמירה, שם יש בליסטרה (יורה חצים ענקיים) ואפשר לעשות יותר נזק לתוקפים.
אבל יש בעיה, העיר שורצת באנשי עכברוש ענקיים שמחסלים כל מה שזז! מנסים להקיף ולמצוא דרך פנויה, אבל הפיתרון היחיד הוא לרוץ דרך הגגות. החבורה מתחילה להתקדם ומגיעה סמוך לכניסה למיגדל לקבוצת אנשי עכברוש, שאחד מהם לבוש בבגדים מוזרים. אקלירן לא חושב פעמיים שולף את הקשת הארוכה שלו ומחסל ביריה מדויקת את איש העכברוש בעל הבגדים המוזרים, אבל כניראה שזה רק הרגיז אותם. אנשי העכבוש מתחילים לרוץ לכיוון הגג של החבורה וקבוצות נוספות הבחינו בהם והתחילו לתפס. אקלירן מטיל את הלחש הראשון שלו, נשיפת אש, שנותן לו לשתות יין ואז לירוק אותו בוער (כמו הליצנים בקירקס, אבל קו יותר מדויק ולטווח יותר רחוק) ורץ מסביב לבינין ושורף את המנסים לעלות, זה עוזר קצת אבל השפעת הלחש נגמרת וכמה אנשי עכבררוש הצליחו לעלות! אקלירן נלחם באומץ ומביס אחד מהם בעזרת החרב הארוכה שלו. אבל הגג כבר מלא מהם! החבורה קופצת לגג סמוך, שממנו יש מדרגות ורצה לכיוון מגדל השמירה. ונכנסים אליו, אקלירן והשומר עולים למעלה לבליסטרה בזמן שהסוחר ו2 הנותרים חוסמים את הדלת.
מלמעלה הם רואים צינור פתוח של ביוב, השומר אומר שמשם הם מגיעים, אומנם תמיד אנשי העכרברוש היו מועטים ולא היוו איום, אבל משהו לא ידוע גרם להם לבוא בהמוניהם ולתקוף את העיר. עד שהם מספיקים לבחור מטרה אחד מהגרגוילים מאתר אותם ומתחיל לעוף מסביב למגדל במעגלים, כנראה כדי לסמן לחברים שלו לבוא. אקלירן והשומר עושים כאילו הם מיתעלמים ממנו ומכוונים של הבליסטרה על מטרה אחרת, שבעצם הם מחכים שהגרגויל יעוף למול החץ והם ירו בו. הוא נופל במלכודת ומת בפיצוץ של חומצה אחרי יריה מדויקת. מתחילים להטעין מחדש את הבליסטרה כשאחד מהגרגולים עף לכיוונם במהירות! אקרלין והשומר נסים על נפשם מפני נשיפת החומצה שלו, והוא מצידו, משמיד את הבליסטה בנשיפה אחת וחוזר לזרות הרס בעיר. עכשיו הם נמצאים בקומת הכניסה, עם עשרות אנשים עכברוש שרק רוצים להיכנס למיגדל לפרק להם תצורה...
אקלירן אומר לחבריו שלא ידאגו, יש לו עוד לחש בשרוול. ברגע שהוא יסים להטיל אותו הם צריכים לפתוח את הדלת ולרוץ למאחריו. אקלירן מטיל הייסט על עצמו, וזז במהירות כמעט משולשת מהמהירות הנוחכית שלו.. הכל נראה איטי יותר. הקולות נשמעים אאאיייטטטיייםםם.... מממאאאדדד.... אקלירן רץ במהירות לכיוון אנשי העכברוש ומשסף בקלות על ימין ועל שמאל, מפנה דרך לכיוון הביוב. בדרך רואים ברק פוגע באחד מהגרגוילים ומחסל אותו, כנראה יש קוסם שהטיל ליטניג בולט במערכה!
מגיעים אל הביוב וצריך לחסום אותו, ליד הביוב יש קבוצת שומרים, אקלירן נושם בהקלה ומתקרב אליהם, שלפתע הוא רואה שלחק מהם יש חרבות בבטן! כולם אמורים להיות מתים! אל-מתים ארורים! למזלו השפעת ההייסט לא תמה והוא מתחיל לקצור בהם, ובאנשי העכברוש שיוצאים מהביוב, בזמן שחבריו זורקים את הגופות לתוך פתח הביוב. עד שלבסוף הוא נחסם והם מפסיקים להגיע. התקיפה נעצרה...
המשחק ממשיך בסשן השני לאחר מספר ימים שבהם העיר משקמת את עצמה. אני מקווה שיהיה לי זמן להעלות את זה בקרוב.
כרגע זה אחד על אחד, היו כבר שלוש סשנים. בפעם הבאה אמור להצתרף שחקן נוסף.
כעיקרון רציתי לתעד את זה בשביל עצמי, אבל אז חשבתי לעצמי שאם אני אפרסם את זה פה, אולי חלק יהנו מזה, וגם זה יתן לי דירבון לכתוב.
קצת על השיטה:
אין קוביות, יש דף דמות עם תכונות ומיומנויות לחימה\קסם שונות, ועל פיהם השה"מ מחליט אם הצלחת או לא. שעולים רמה זה לא עושה הרבה, חוץ מלתת לך אפשרות ללמוד אצל ממוחים מיומנויות נוספות. הקסם מחולק לצבעים של מג'יק (משחק הקלפים) והלחשים במשחק הם מה שיש בקלפים (כמובן שהדמות לא קשורה לקלפים) ואתה מטיל אותם לפי מה שהכנת ולפי מנה.
שם: אקלירן קריסטל לייק
רקע:
אלף גבוה, בן 154. בן למשפחה שכבר מאות שנים משרתת את משפחת האצולה קיימודור.
אקלירן קבל את גורלו בשקט. אולם כשהיה בן 82 הגיעו לעירו שבט נודד של נוודים, אלפים פראיים, בשם "מהלך העצים" שבאו לסחור בחפצים מהעולם שמאחרי ההרים, כמובן שלא הורשה ללכת לשם שמא ישפיעו עליו לרעה אבל כמו המון צעירים זה רק גרם לו לרצות יותר ללכת. כיוון שהיה הצעיר ביותר במשפחה הצליח להעלם בלי שישימו לב, הוא הסתובב כמה שעות והוקסם מכל החפצים שהיו שם, במיוחד מהתמונות, שגרמו לו לדמיין על העולם שמעבר לערים, אבל השלים
עם גורלו להיות משרת והרשה לעצמו רק לחלום. כך עשה במשך כל השבוע שהשבט היה בעיר, אחד מחברי השבט, צעיר כריזמתי בשם טורמנד, קלט שהוא מסתכל בעינין רב והתחיל לדבר איתו, ידידות נוצרה, ואקלירן שמע המון סיפורים על מסעות מופלאים, קינאה החלה לחלחל בו, וכעס על הגורל.
במשך 10 שנים, אחת לשנה "מהלך העצים" היו מגיעים ואיתם טורמנד עם סיפורים חדשים שאקלירן היה שומע בצמא. בשנה ה11 החליט שנמאס לו, והחליט לעזוב עם השבט.
הוא ברח מהבית, והצתרף אליהם. שם לימדו אותו שימוש בסיסי בחרב, וקשת ארוכה.
באחד ממסעותהם בארצות היותר מרכזיות של העולם, נתקלו בקוסם אדום, בן אנוש, בשם דרקאר, שהחליט להצתרף אליהם בשביל החברה, במסע לעיר הקרובה. ממנו אקלירן שמע סיפורים רבים על הקסם האדום וכמה הוא מועיל בקרב. אקלירן מאד התלהב והחל לחסוך כסף כדי ללמוד את המקצוע באקדמיה לקסם.
בגיל 118, צבר סכום מספיק, נפרד מהולכי העצים והלך ללמוד באקדמיה לקסם, וכמובן שלא הזניח את לימודי הלוחמה שלו והמשיך להתאמן בהם תוך כדי.
התחבר במיוחד עם בן מחצית בשם ג'וני בקבוק שבור שלמד באקדמיה קיסמי אשליה.
היום בגיל 154 הוא סיים את לימודיו והחליט לצאת למסעות, ובמקביל החליט לנטוש את שם המשפחה הקודם שלו, שמסמן שושלת של משרתים, כדי ממש לפתוח דף חדש ומאז הוא מציג את עצמו כאקלירן ברק-אש
אופי ומניעים:
העולם שבחוץ הקסים את אקלירן והוא רוצה לחקור אותו. הוא טוב, ובגלל דיכוי של מוסכמות חברתיות הוא אינו מאמין בהם, ופועל לפי מה שנראה לו טוב וצודק.
המחשבה שהאלפים הגבוהים הם גזע עליון מצחיקה אותו בדיוק מאותה סיבה.
הוא רוצה להוכיח את עצמו, שלא ברח מביתו סתם ולכן שואף להגיע למעמד אצולה באחת מהמדינות. הגאווה שלו לא מאפשרת לו לחזור הביתה לפני שיגיע להשיגים גדולים, כבוד מאחרים מאד חשוב לו. הוא שמח ומשתדל תמיד לחייך. החיים ב"מהלך העצים" גרמו לו להסתגל במהירות לתנאים רעיונות ותוכניות חדשים.
מעדיף לחימה חיננית וזריזה, וסומך על קסמים מהירים להעניק לו יתרון מפתיע באמצע הקרב.
תאור:
1.87 מטר, מבנה גוף שרירי, עינים ירוקות ושיער שחור ארוך שמסודר בהמון צמות קטנות. עגיל זהב קטן באוזן ימין.
כשאינו הולך בשיריון שלו אקלירן מעדיף בגדים צועקים שמושכים תשומת לב
רקע:
אלף גבוה, בן 154. בן למשפחה שכבר מאות שנים משרתת את משפחת האצולה קיימודור.
אקלירן קבל את גורלו בשקט. אולם כשהיה בן 82 הגיעו לעירו שבט נודד של נוודים, אלפים פראיים, בשם "מהלך העצים" שבאו לסחור בחפצים מהעולם שמאחרי ההרים, כמובן שלא הורשה ללכת לשם שמא ישפיעו עליו לרעה אבל כמו המון צעירים זה רק גרם לו לרצות יותר ללכת. כיוון שהיה הצעיר ביותר במשפחה הצליח להעלם בלי שישימו לב, הוא הסתובב כמה שעות והוקסם מכל החפצים שהיו שם, במיוחד מהתמונות, שגרמו לו לדמיין על העולם שמעבר לערים, אבל השלים
עם גורלו להיות משרת והרשה לעצמו רק לחלום. כך עשה במשך כל השבוע שהשבט היה בעיר, אחד מחברי השבט, צעיר כריזמתי בשם טורמנד, קלט שהוא מסתכל בעינין רב והתחיל לדבר איתו, ידידות נוצרה, ואקלירן שמע המון סיפורים על מסעות מופלאים, קינאה החלה לחלחל בו, וכעס על הגורל.
במשך 10 שנים, אחת לשנה "מהלך העצים" היו מגיעים ואיתם טורמנד עם סיפורים חדשים שאקלירן היה שומע בצמא. בשנה ה11 החליט שנמאס לו, והחליט לעזוב עם השבט.
הוא ברח מהבית, והצתרף אליהם. שם לימדו אותו שימוש בסיסי בחרב, וקשת ארוכה.
באחד ממסעותהם בארצות היותר מרכזיות של העולם, נתקלו בקוסם אדום, בן אנוש, בשם דרקאר, שהחליט להצתרף אליהם בשביל החברה, במסע לעיר הקרובה. ממנו אקלירן שמע סיפורים רבים על הקסם האדום וכמה הוא מועיל בקרב. אקלירן מאד התלהב והחל לחסוך כסף כדי ללמוד את המקצוע באקדמיה לקסם.
בגיל 118, צבר סכום מספיק, נפרד מהולכי העצים והלך ללמוד באקדמיה לקסם, וכמובן שלא הזניח את לימודי הלוחמה שלו והמשיך להתאמן בהם תוך כדי.
התחבר במיוחד עם בן מחצית בשם ג'וני בקבוק שבור שלמד באקדמיה קיסמי אשליה.
היום בגיל 154 הוא סיים את לימודיו והחליט לצאת למסעות, ובמקביל החליט לנטוש את שם המשפחה הקודם שלו, שמסמן שושלת של משרתים, כדי ממש לפתוח דף חדש ומאז הוא מציג את עצמו כאקלירן ברק-אש
אופי ומניעים:
העולם שבחוץ הקסים את אקלירן והוא רוצה לחקור אותו. הוא טוב, ובגלל דיכוי של מוסכמות חברתיות הוא אינו מאמין בהם, ופועל לפי מה שנראה לו טוב וצודק.
המחשבה שהאלפים הגבוהים הם גזע עליון מצחיקה אותו בדיוק מאותה סיבה.
הוא רוצה להוכיח את עצמו, שלא ברח מביתו סתם ולכן שואף להגיע למעמד אצולה באחת מהמדינות. הגאווה שלו לא מאפשרת לו לחזור הביתה לפני שיגיע להשיגים גדולים, כבוד מאחרים מאד חשוב לו. הוא שמח ומשתדל תמיד לחייך. החיים ב"מהלך העצים" גרמו לו להסתגל במהירות לתנאים רעיונות ותוכניות חדשים.
מעדיף לחימה חיננית וזריזה, וסומך על קסמים מהירים להעניק לו יתרון מפתיע באמצע הקרב.
תאור:
1.87 מטר, מבנה גוף שרירי, עינים ירוקות ושיער שחור ארוך שמסודר בהמון צמות קטנות. עגיל זהב קטן באוזן ימין.
כשאינו הולך בשיריון שלו אקלירן מעדיף בגדים צועקים שמושכים תשומת לב
סשן 1 - הכניסה לקריסטניה. מותקפים!
אקלירן, עומד בתור לכניסה לעיר קריסטניה, שלפתע הוא מרגיש מעליו משב רוח, הסתכלות ללמעלה מראה לו קבוצה של גרגוילים קטנים עפים לכיוון העיר. מהר מאד העיר מתחילה לעלות בלהבות, השערים נסגרים וכל מי שעמד בחוץ נס על נפשו, אקלירן מתחיל לרוץ איתם ונתקל בגאול (לא יודע איך לכתוב את זה בעיברית, נו זה האל מתים האלה), בקלות הוא מזנק לכיוונו וחותך לו את היד, ורואה מאחריו שהחבר שלו ניסה לאגף אותו, אך אקלירן מטפל גם בו בקלות.
מהר מאד אקלירן רואה אדם שנראה עשיר, כנראה סוחר שרצה להיכנס לעיר, נלחם בשני אנשים שניראים פשוטים, כנראה משרתים שלו, הוא מתקרב למקום ורואה שלפי מצבם של המשרתים הם לא אמורים להיות חיים! הוא מיד עוזר לסוחר לטפל באל מתים. הסוחר אומר לו שבחוץ אין סיכוי לשרוד וחיבים להכנס לעיר. הם רצים לכיוון העיר, ובדרך פוגשים עוד שני אנשים שמצתרפים אליהם בניסיון לשרוד, הם מגיעים לשער אבל הוא חסום! אקלירן רואה שומרים על החומה, זורק חבל וצועק שהם רוצים לעזור ומבקש שיקשרו את החבל. אחד מהם עושה את זה, תוך כדי שאקלירן וחבריו מתפסים על החבל מגיע אחד מהגרגוילים הקטנים ויורק חומצה על על השומרים על החומה, כולם נהרגים חוץ מאחד. למזלו הם לא הבחינו בו. הוא עולה על החומה והשומר ששרד מציע לנסות להשתלט על מיגדל השמירה, שם יש בליסטרה (יורה חצים ענקיים) ואפשר לעשות יותר נזק לתוקפים.
אבל יש בעיה, העיר שורצת באנשי עכברוש ענקיים שמחסלים כל מה שזז! מנסים להקיף ולמצוא דרך פנויה, אבל הפיתרון היחיד הוא לרוץ דרך הגגות. החבורה מתחילה להתקדם ומגיעה סמוך לכניסה למיגדל לקבוצת אנשי עכברוש, שאחד מהם לבוש בבגדים מוזרים. אקלירן לא חושב פעמיים שולף את הקשת הארוכה שלו ומחסל ביריה מדויקת את איש העכברוש בעל הבגדים המוזרים, אבל כניראה שזה רק הרגיז אותם. אנשי העכבוש מתחילים לרוץ לכיוון הגג של החבורה וקבוצות נוספות הבחינו בהם והתחילו לתפס. אקלירן מטיל את הלחש הראשון שלו, נשיפת אש, שנותן לו לשתות יין ואז לירוק אותו בוער (כמו הליצנים בקירקס, אבל קו יותר מדויק ולטווח יותר רחוק) ורץ מסביב לבינין ושורף את המנסים לעלות, זה עוזר קצת אבל השפעת הלחש נגמרת וכמה אנשי עכבררוש הצליחו לעלות! אקלירן נלחם באומץ ומביס אחד מהם בעזרת החרב הארוכה שלו. אבל הגג כבר מלא מהם! החבורה קופצת לגג סמוך, שממנו יש מדרגות ורצה לכיוון מגדל השמירה. ונכנסים אליו, אקלירן והשומר עולים למעלה לבליסטרה בזמן שהסוחר ו2 הנותרים חוסמים את הדלת.
מלמעלה הם רואים צינור פתוח של ביוב, השומר אומר שמשם הם מגיעים, אומנם תמיד אנשי העכרברוש היו מועטים ולא היוו איום, אבל משהו לא ידוע גרם להם לבוא בהמוניהם ולתקוף את העיר. עד שהם מספיקים לבחור מטרה אחד מהגרגוילים מאתר אותם ומתחיל לעוף מסביב למגדל במעגלים, כנראה כדי לסמן לחברים שלו לבוא. אקלירן והשומר עושים כאילו הם מיתעלמים ממנו ומכוונים של הבליסטרה על מטרה אחרת, שבעצם הם מחכים שהגרגויל יעוף למול החץ והם ירו בו. הוא נופל במלכודת ומת בפיצוץ של חומצה אחרי יריה מדויקת. מתחילים להטעין מחדש את הבליסטרה כשאחד מהגרגולים עף לכיוונם במהירות! אקרלין והשומר נסים על נפשם מפני נשיפת החומצה שלו, והוא מצידו, משמיד את הבליסטה בנשיפה אחת וחוזר לזרות הרס בעיר. עכשיו הם נמצאים בקומת הכניסה, עם עשרות אנשים עכברוש שרק רוצים להיכנס למיגדל לפרק להם תצורה...
אקלירן אומר לחבריו שלא ידאגו, יש לו עוד לחש בשרוול. ברגע שהוא יסים להטיל אותו הם צריכים לפתוח את הדלת ולרוץ למאחריו. אקלירן מטיל הייסט על עצמו, וזז במהירות כמעט משולשת מהמהירות הנוחכית שלו.. הכל נראה איטי יותר. הקולות נשמעים אאאיייטטטיייםםם.... מממאאאדדד.... אקלירן רץ במהירות לכיוון אנשי העכברוש ומשסף בקלות על ימין ועל שמאל, מפנה דרך לכיוון הביוב. בדרך רואים ברק פוגע באחד מהגרגוילים ומחסל אותו, כנראה יש קוסם שהטיל ליטניג בולט במערכה!
מגיעים אל הביוב וצריך לחסום אותו, ליד הביוב יש קבוצת שומרים, אקלירן נושם בהקלה ומתקרב אליהם, שלפתע הוא רואה שלחק מהם יש חרבות בבטן! כולם אמורים להיות מתים! אל-מתים ארורים! למזלו השפעת ההייסט לא תמה והוא מתחיל לקצור בהם, ובאנשי העכברוש שיוצאים מהביוב, בזמן שחבריו זורקים את הגופות לתוך פתח הביוב. עד שלבסוף הוא נחסם והם מפסיקים להגיע. התקיפה נעצרה...
המשחק ממשיך בסשן השני לאחר מספר ימים שבהם העיר משקמת את עצמה. אני מקווה שיהיה לי זמן להעלות את זה בקרוב.
