• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

מלחמות הקסם [3.5]

dipi

פונדקאי ותיק
טוב אני כבר זמן מה חשבתי על לפרסם את הדברים שעוברים עליי ועל חבריי בהרפתקה אצל שה"ם מנושא למדי, לא מבין חברינו, אשר מריץ מספר קבוצות במקביל, ואם אתה מחמיץ סשן בפגישה שלך אתה יכול לבוא לסשן בקבוצה אחרת, כך לקבל ידע על העולם בתקופות אחרות. (כל הקבוצות משחקות באותו עולם, פשוט קווי זמן מקבילים, או בתקופות שונות.)
אז נתחיל מההתחלה:
(פעם ראשונה ששחקנו מו"ד, לכן התחלנו בלי כלום למען האמת, ושיחקנו במעין חופשיטה, עד שהוא כיוון אותנו אל תוך המהדורה ולמדנו את החוקים)

ההרפתקה מתרחשת במולר, ממלכה אשר קרויה על שמה של האלה מולר, כמו גאיה של היוונים בעבור העולם הזה, האדמה שעליה אנחנו הולכים, במהלך סוף עידן הקסם הראשון, אשר היווה סוג של תור הזהב.
ארדייל

הכפר התאסף בשעריו, לאחר שחברי הקבוצה (שעדין לא ראו עצמם כקבוצה) נדחפו בין ההמונים, דמות חומת שיער ואפורת עיניים, רכובה על סוס, סיכה בצורת כנף על מלבושיה. הדמויות שלנו הבינו כמדובר בסמל האבירות של מסדר מגדל הכנפיים, מסדר של אבירים אמיצים, שומריה של הממלכה, בעזרת רוחם בלבד, אביר יחיד היה מפיל 10 לוחמים לפחות לפני שהיה נופל על פי האגדות.
הדמויות שלנו הריחו דבר מה מכיוון תחנת הרוח, שריפה, רצו לשם לבדם, הגיעו האחד אחרי השני, וגילו את בנו של הנפח כלוא בתחנת הרוח הבוערת. לאחר נסיונות הצלה רבים, הדמויות התעלפו מחום האש, ומן קורות העץ אשר נפלו על חלקם, רק מספר שניות לאחר שבבעיטת פרסה ניפץ סוס את הדלת, וקפץ אל תוך התחנה אותו אביר. התעוררנו בבקטתה של הרופאה הכפרית (לא בדיוק אבל בערך..) כאשר האביר הציג את עצמו כארמיס. לאחר שדיבר קצת, וטהה בקול "אני לא בטוח אם מה שעשיתם היה יותר טפשי ופזיז, או יותר אמיץ", סקר את מעשינו בתחנה, והסביר לנו שמצא אותנו מתאימים לחניכות במסדר אבירי הכנפיים. הדמויות נענו לבקשתו, ולאחר מכן נתן לכל אחד מאתנו המלצה לאן להפנות את ייעודו (מקצוע), החלו האימונים (תכונות).
לבסוף הצתרפו אלינו עוד 2 דמויות, (שחקנים הצטרפו), ויצאנו לדרכינו, לאחר שהכפר חלק עמנו את רוב רכושו, ששמר למקרה ומן הכפר תעלה קבוצת הרפתקנים (היינו חייבים להתחיל עם משהו :p)

הדמויות:
גרום, חצי אורק ברברי.
אג'לבה, חצי אלף פאלאדין.
גלסיוס, אלף מכשף.
דיפולסו, אלף דרואיד (אני :), וכן זה מקור השם דיפי).
לגולייד, אלף פייטן.
פריק, גנב בן-אנוש.
אלדריוס, לוחם אלפי, קשת.

תחילת הדרך:

עד מהרה דמויותינו נפגשו באליידה, בת-אנוש שמנמנה, אשפית ואבירת כנפיים, סיפורים אמרו שהשמידה 50 אורקים פרשים בפחות מעשר שניות, לשעבר חברתו לקבוצה של ארמיס, ואת חניכתה למסדר, הלן, בת-אנוש ג'ינג'ית, שלא יכולה להטיל הרבה לחשים, מלבד יצירת עננות עשן צבעוניות, ולהגדיל את החזה שלה. לאחר הכירות, יצאנו גלסיוס ודיפולסו (אני) לאסוף עצי הסקה. בדרך פגשנו בן-אנוש, אינני זוכר את שיערו, אך עיניו היו צהובות, מטרידות משו. לאחר שיחה קצרה ומוזרה איתו, בה דיבר בטון רגוע, ערמומי שכזה, נשמהה נהמת זאב, הוא הביט אל עבר הירח המלא, ונפנף אותנו בקור.המשכנו בדרכינו ביום למחרת, וכאשר עמדנו להקים את המחנה הסתערו עלינו קבוצת זאבים, ובראשם זאב קצת יותר גדול, עיניו הקרינו תובנה. ארמיס פנה להילחם בזאב המדובר, מסנן את שמה של אותה 'חיה', "כימרון...". לאחר קרב בו רובינו הסתתרנו בתחילה בפחד, יצאנו אל הקרב, ופריק הנוכל, התחיל לגלות נטייה להינצל ממוות כאשר הקישקע שלו בחוץ, והוא במינוס 9 חיים. נשמעה נהמה, והזאב הגדול אשר עדין לא מת, וגם לא נראה קרוב ללמות, אמר אל ארמיס, "לצערי לא אוכל להישאר פה, אך על תדאג, אני עוד אחזור.". התארגנו לכיוון שינה, אך לא לפני שארמיס הסביר לנו על הזאב שראינו.
זה היה כימרון, לשעבר חניכו של ארמיס למסדר, אשר נכשל במבחנים, ובייאושו, הכימרה (אנחנו עדיין לא פגשנו אותה, אך אני די בטוח שלא מדובר במפלצת דירוג אתגר 7 כימרה, כי אז זה יהיה ממש אבל ממש מעצבן), אוייבת המסדר המושבעת, ניצלה את ייאושו וחולשתו ולקחה אותו תחת חסותה, והעניקה לו כוחות זאביים. גילינו שאותו הנער שפגשנו הוא כימרון (הפתעה גדולה), כאשר סיפרנו על כך לארמיס. הלכנו לישוןף בעוד ארמיס מטפל בנו בעזרת משחה מיוחדת שלו. במהלך הקרב גילינו כי ארמיס הינו לוחם קוסם, היראה מיומנות בחרב, השתמש בשריון, והטיל קליע קסם (דרגת מטיל 5 או 6 אם זה באמת משנה למישהו.)
הלכנו לישון וקמנו לבוקר חדש. מכאן אינני זוכר הרבה, החלק הזה היה לפני שנים רבות, אך הלכנו כל החניכים, ללא ארמיס ואליידה. בדרכינו פגשנו בקבוצת אנשים שגלגל עגלתם התפרק, או יותר נכון, פורק, על ידי חבורת שודדים. קרב ראשון שבו באמת לקחנו חלק, והדמויות שלנו באמת הבינו מה הן עושות. לאחר קרב קצר יחסית, אשר כלל זריקת חזירים קפואים על השודדים, חירור פרצופו של שודד בהתקף זעם עם פגיון, והמומם במטחים צבעוניים, הכפריים הודו לנו, וביקשו לקחת אותנו לכפרם, שם יערכו לנו הוכרת תודה, ויזכו אותנו בפרס, לא לפני שגרום קיבל את הגרזן האדיר הראשון שלו, ומחמאה מהלן על ביצועיו בקרב (ניסיון להתחיל איתו ^^).
סירבנו באלגנטיות וחזרנו אל ארמיס ואליידה, מלאי כבוד וגאווה, סיפרנו להם על שהתחולל.
בהמשך דרכינו הגענו לכפר, האנשים בה היו בדיכאון, והיו הרבה תנועות לכיוון מה שנראה כאוהל הרפואה. הבנו כי הכפר מותקף על ידי דרקון שחור, וארמיס, כאביר כנפיים, התחייב להגן על הכפר, ולנצל זאת כהזדמנות גם בכדי לבחון אותנו.

הביצות

לאחר הליכה ממשוכת בביצות העבוטות, ראינו עמוד שיש שבור, עליו יושבת דמות, פלג גופה העליון אנושי, אך רגליה היו כרגלי סוס (בדומה לסטיר, רק שרגליה של סוס), וראשה של קרפדה, מלכודת דובים סביב רגלה. הבנו כי היא אחת משלחיה של כימרה. אליידה החלה למלמל לחש, והתכוננו לקרב מול היצור. מרחוק, 142 מטרים לערך, ראינו דמות במעורפל, עורה היה אבן, ונראתה כבעלת תווים של אישה. לפתע הדמות זינקה קדימה במהירות מדהימה, אוחזת חרב בוערת, והבנו שלא נגד השליח של כימרה הקרב.

סקירה של סיבוב הקרב הראשון:

אליידה שילחה מכת ברק אל עבר הפסל, אשר התחמקה ממנה בקלילות תוך ריצתה, ארמיס הטיל את חרבו לעברה במיומנות מדהימה, אך זו ניתצה מעורה הקשיח אל הקרקע. בתנועה מהירה, הדמות חתכה שלושה חיתוכים, כרתה את ידו, רגלו וראשו של היצור מוזר שישב על העמוד, תפסה את ראשו בידה, המשיכה בריצתה, וחלפה על פנינו במהירות מדהימה, אפילו מזדמנת לא סיפקה לנו. חרבו של ארמיס חזרה אליו, וארמיס אמר לנו להתכונן כי היא הולכת לחזור. ארמיס הוריד את הסיכה של המסדר והפנה אותה קדימה בעזרת ידו השמאלית, בעוד ידו הימנית מחזיקה בחרבו, מוכנה לתקוף. אליידה החלה למלמל דבר מה, ואני שמתי פעולת הכנה על לחש לכידה.

סיבוב 2:
הדמות חזרה במהירות מדהימה, ראשה של החיה כבר לא בידה, הפייטן, לגולייד, ניסה לבצע דיפלומטיה, אך עיניה רק בערו בזעם. ארמיס קרא לעברה: "קאיה! היזכרי, על תכנעי לה!" מחזיק מולו את הסיכה. הלכידה שלי השתחררה, אך היא צעדה כאילו לא מוחשית דרך השורשים. אליידה משחררת את הלחש שהכינה, וקיר קפוא מפריד בין הפסל לבין לגולייד המזועזע. אליידה אומרת שיקח לה זמן לעבור את הקיר, ושכדאי שנזוז. ברחנו במהירות, אליידה מציבה קירות קרח נוספים בדרך, מבזבזת חלק רב מלחשי דרג 5 שלה.

המשכנו אל עבר קנו של הדרקון, בדרכינו מצאנו מקדש תת-קרקעי של ענקים, בעוד התחלנו לרדת לכיוון המקדש, דמותי נשארה ביחד עם כלב שהיא מצאה בשלב מוקדם יותר, משום שלא הייתה דרך לרדת איתו בחבל, ועם ארמיס ואליידה שחיכו שכולם ירדו. משב רוח חמים ומהיר הוטח בפני אלו שנשארו מעלה, בעוד על גופה של אליידה הופיעה כ3 חתכים חרוכים, והחל המפגש השני עם לילית. אליידה מלמלה דבר מה בהתגוננות, והכלב החל לרחף מטה, בעוד ארמיס שולף את חרבו, נעמד בעמידת מוצא הגנתית, ומורה לי לרדת במהירות. ארמיס ואליידה נלחמו בלילית במשך שני סיבובים, כאשר ארמיס חתך את החבל אל המקדש, אליידה תפסה בו והטילה טלפורטציה אל המקדש, כאשר לילית למעלה מבולבלת במעט, אליידה מנצלת את ההזדמנות וסוטמת את הכניסה למקדש בעזרת קיר אש, לילית מכניסה את ראשה דרך הקיר, אך אנו רואים פרצוף אנושי, אישה כהת עור, אשר קוראת אל ארמיס בבכי.

עצירה ללילה בתוך המקדש: ארמיס ואליידה הסבירו לנו שהם לא היו היחידים בקבוצתם, ושמי שראינו הייתה קאיה, או לפחות, הגוף של קאיה.
"לפני שאני אוכל להסביר לכם מי עמדה לפניכם, עליכם להבין על העולם שלנו. קישור הגורלות, מקום אשר טווה את גורלותיהם של אנשים, מסתחרר ונטווה מסביב לינשוף, הינשופורל, או ינשוף הגורלות. תמיד היה ינשופורל אחד, הוא הטיל ביצה, וכשמת, בקעה לה ביצה חדשה, ותפקידו הוא לקרוא ולפרש את הקישור. אך לאחרונה, כאשר הינשופורל עמד למות, צצו שני ביצים. הכימרה הצליחה לגנוב אחת מהן, וקאיה, אשר הייתה חלק מקבוצתנו, לקחה על עצמה את המשימה להחזיר את הביצה בפזיזות. היא הייתה דיפלומטית, ולוחמת מדהימה, מכל אבירי הכנפיים, לה לקח הכי פחות זמן להפוך לאבירה וללמוד את סודות המסדר, בפעם הראשונה שנבחנה, כבר צלחה את המבחנים והפכה לאבירה. ביהירות, רדפה אחרי הכימרה, והגיע לכדי קרב מולה, היא הצליחה לשים ידה על הביצה, אך ברגע של חוסר זהירות במהלך הקרב, הביצה נפלה ונשברה, הינשוף נולד תרם זמנו, ואיבד את יכולתו לעוף. שבירת הביצה שחררה קללה איומה מצד האלים והשדים, והשדה האיומה ביותר, אם כל השדים, לילית, הפכה את קאיה לכדי כלי אכסון לחלק מנפשה, שלוחה של גופה הפיזית, הקיפה את עורה באבן, והעניקה לה יכולת להבעיר חפצים במגע, כך הבעירה את החרב. לעיתים קאיה משתחררת מאחזיתה, נראה כי הסיכה לעיתים מערערת את שליטתה של לילית, ומאפשרת לקאיה פרצה לזמנים קצרים."

ופעם נוספת המשכנו אל עבר קנו של הדרקון, עד מהרה מצאנו את הכניסה למעורתו, והתמזל מזלינו למצוא אותו בשעת הציד. הקרב החל, הדרקון היה מבוגר למדי (אני לא יודע קטגוריית גיל, אך אני יודע שהוא לא היה איזה דרקון עולל, לפחות בוגר צעיר). לאחר קרב ארוך, בו שוגרו לחשים אימתניים מצד אליידה והדרקון בנשיפת חומצה (אשר קטלה חבר קבוצה אחד, בחור שהשלים, ואחרון ניצל בנס ב20 טבעי, חוק בית, 20 טבעי ניצל לגמרי), דמות פסלית החלה לרוץ אל עבר זירת הקרב במהירות מדהימה. והסיוט מתחיל שוב. לאחר שארמיס הצליח להרתיע את לילית למשך סיבוב שלם בעזרת הסיכה, לילית התעשתה על עצמה, ופגעה קשות בכף ידו כאשר מעכה אותה עם ידה, החלמה בקרב מול אליידה וארמיס, במקביל לקרב מול הדרקון. המזל לא העיר פנים, וארמיס חטף מכה קריטית מנשיכתו של הדרקון, אשר אילפה אותו. הטרובדור נכנס אל טווח איומו של הדרקון (בחשד מוטעה שביזבז את ההתקפה המזדמנת שלו), ומשך את ארמיס לטווח בו יוכל לחבוש אותו. כפי שצויין, הרושם היה מוטעה, והוא נפל קורבן לנשיכת הדרקון.לאחר שלילית פצעה את אליידה אנושות, אליידה הצליחה לפרוק אותה מנשקה (או ליתר דיוק, יצאה לה פעמיים 1 טבעי). לאחר כסיבוב או שניים נוספים קאיה הצליחה לפרוץ החוצה ולהשתלט על גופה. שהיא הרימה את חרבה, והסתערה על הדרקון, מכה יחיד, קטלנית ביותר הניפה את חרבה ביד יחידה, וגרמה לפציעה של כ36 נק"פ.
קאיה השקתה את ארמיס בשיקוי ריפוי שהיה לה, והלכה במלמולים והרהורים לגבי מה שקרה, אומרת שעליה להתרחק לפני שלילית תחדש את אחיזתה.
בסוף הקרב הגיע אל הקבוצה דמות אנושית, טוענת כי היא מחפשת אוצר הקבור במקדש ענקים, הוא טען שבמקדש ישנו חדר סודי שלו סיסמא, בו נמצא האוצר, והוא יודע את הסיסמא. הוא הגיש את ידו ללחיצה, והציג עצמו כפורד

דמויות חדשות:

פורד, נינג'ה בן-אנוש, אשר החליף את לגולייד.

החזרה לכפר:

בדרכינו חזרה אל הכפר להודיע על מות הדרקון, נתקלנ במספר לטאישים, אוחזים בול עץ אליו קשור בן-אנוש בגיל העמידה. לאחר קרב קצר נגד ששת הלטאישים, שחררנו את האיש שאמר שהגיע מכפר מרוחק, ואשתו, בטסי, נחטפה על ידי הלטאישים יחד עם מספר נשים מן הכפר. החלנו ללכת אל המעורה, באר במרכז הביצה, אשר תחתיתה מעורה רחבה. במהלך המעורה נוצר פיצול של חברי הקבוצה, פיצול די גדול. פגשנו בחדר המטבח כלוב בו נמצא דמוי דרקון (ניטרלי רשע), מבדר למדי, כלוא בכלוב קטן. הוא פיתח שיחה מעניינת עם גליסיוס המכשף, וכאשר התחנן מאיתנו לשחררו, אג'לבה ניסה לפתוח את הכלוב שהתגלה כנעול. אג'לבה הציג עובדה זו, ודמוי הדרקון השיב בעוקצנות: "לא! איינשטיין הגיע!!". שחררנו את הדרקון, ולאחר מכן הוא ברח אל מחוץ להישג ידינו. שאלנו אותו לגבי מה ידוע לו על המבוך, ואמר שיחלוק את המידע, רק אם נשלם לו 100 מ"ז. שילמנו והוא הוטיר את הרמז. בינתיים התחלנו לחפש אחר הרמז, ובגלל בדיקת חיפוש לא מוצלחת, החמצנו את המעבר הסודי שאליו הביא רמז. התפצלנו בחיפושים, ובעוד רוב הקבוצה הייתה בחדר סודי אשר נמצא בצד אחד המסדרונות, חדר עגול ובמרכזו מכונת הימורים מהשטן עצמו, בה אנשים מכניסים מטבע זהב כדי לנסות את מזלם, ומהמרים על ערכי התכונות שלהם. בחור מקבוצה אחרת, שבשלב מאוחר בהרבה הצטרף לקבוצה שלנו באופן קבוע (אבל בדמות שונה מהדמות אשר הייתה ברגע זה), בשמחה הימר במכונה כל עוד על כל סיבוב שהוא הימר, שילמנו לו 2 מ"ז. זה פשוט בידר אותנו לראות אותו מאבד 4 כוח, ולא מקבל שום דבר XD. במהלך הפיצול פורד היה נעלם מן העין, וברגע של טיפשות, דפק על גונג, וכל הלטאישים שמו לב לנוכחותו. זה נגמר די מהר. לבסוף התאחדנו, נלחמנו בלטאישים, ואליידה לחמה כנגד הכוהן הלטאישי שהחזיק את הנשים כשאנחנו הדפנו את הלטאישים. בזמן שעיקבנו את הלטאישים במסדרון, אלדריוס התפחם בעקבות מכת ברק קטלנית מצד קוסם מרושע שהשלים בקבוצה. אליידה שחררה את הנשים והתחלנו ללכת אל מחוץ למעורה, אך לצערינו, הלטאישים הצליחו להפריד בינינו שוב, בעזרת מסדרון צדדי אשר היה נסתר לעינינו בתחילה. כאשר אנחנו התחלנו לצאת, אג'לבה לבדו נשאר מאחור, קטש את דרכו, לטאיש אחר לטאיש, עד אשר נופצה חרבו, הוא שלף את חרבו השנייה, והמשיך לחצוב את דרכו. בחוץ, אליידה הטילה לחש, רוח לוחשת, ומסרה לאג'לבה שמחכה לו הפתעה בחדר הכוהן. אג'לבה הגיע לחדרו של הכוהן, שם נח לו בקבוקון עם נוזל ירקרק. הוא שטה אותו והפ לערפילאי, יצא מן המעורה, והתעלף בדיוק כאשר יצא, בדיוק כאשר נפסק חוסן הדוב שהוטל עליו קודם לכן. התחלנו ללכת מן המקום, לא לפני שאליידה השאירה ללטאישים הפתעה בצורת כדור אש מושהה.

דמויות:
גוראק, כהן גמדי של אובד-היי.
סלט, פייטן צטרובגלי (אל תשאלו, השחקן רצה ליצור גזע...)

החזרה אל הכפר:

בעצירה הלילית, ניגלה אל גלסיוס במישור החלומות ארקס, דמוי הדרקון שהצלנו, אלו כרתו ברית של יציר סוד ואדונו, עם הכסף שהבאנו לו (מניאק :devilish: ), ובבוקר, ארקס כבר היה מצוי עם גלסיוס.
בכפר קיבלו אותנו כגיבורים. בדיוק באותו הזמן היה אירוע של השה"ם, בו השחקנים מכל הקבוצות יכולים לבוא לזירה בשם מרחץ הדמים, כל אחד בונה דמות חדשה לגמרי, ובמרחץ דמים, נלחמים עד המוות, זוכים בנק"נ, וזהב... או במקרה הזה פלטינה. חלק מאתנו היו בקבוצה המנצחת של הזירה (היה לנו הרבה מאוד מזל), אז התחלנו לפזר את הכסף קצת בכפר, לתקן את פעמון הכנסיה, לשפר את איכות הכפר כולו, דברים כאלו. עמדנו להמשיך הלאה, כאשר הכפר הביא לנו מספר פרסים. הראשון היה נזר זהוב מוזר, השני תמונה של פסל מוזר בצורת ציפור עם סימנים, וחור, אליו אמור להיות מוכנס הכתר. הם אמרו שאין להם מושג רב לגבי טיב הדבר, אך שהשאמן של הכפר אמר שעלינו לקחת את הדברים, והוסיף אזהרה: "היזהרו מצלצולו השלישי של פעמון האנטרופיה". אוקיי... HE LOST IT.... בכפר, ירד להלן מגרום, וזו התחילה להתעניין יותר בפריק (דבר אשר התחיל קצת לפני שהגענו לכפר, אך בכפר זה נעשה יותר ברור). וכעת, סוף סוף יצאנו לדרך.

והמסע מתחיל:

בעצירת הלילה הראשונה, כולם נרדמו, גם השומרים ניקרו למחצית השנייה בשמירתם. או יותר נכון לומר, קיבלו סוג של חיזיון במישור החלומות. היינו במדבר, השמיים היו שחורים, אך ריקים מדבר. דמות מבורדסת בכל גופה, ראינו רק את כפותיה נגלתה לעינינו, וסיפרה לנו קצת יותר ממה שידענו על העולם. "אוד, אל האלים, אביהם של מולר, האדמה, וזרקון, השמים, יצר את שני האחים, אשר היו אוהבים. זרקון חיבק את מולר, אך כעת חיבוקו מתחיל ולרפות (זרקוניה ומולר מתרחקים, במילים פשוטות). הכימרה מתכוונת לטוות את גורלם של חמישה אנשים, את של הראשון כבר הצליחה." ברגע זה הייתה הבנה בקבוצה שמדובר בכימרון. הדמות המבורדסת הורידה את ברדסה, וקאיה התגלתה לפנינו.כאשר ארמיס שואל אותה על מהות המקום, ועל כיצד הגיע לשם, טענה קאיה שהיא הצליחה למצוא דרך לרסן את לילית, הכניסה את עצמה לתרדמת נצחית, בה היא שומרת על פקחות במישור החלומות, אך גופה רדום על מישור החומר. היא המשיכה בסיפורה, "אוד מינה לעצמו 3 כהנים, 3 קוסמי זמן. לכהנים אלו הייתה שליטה על הכוח השני בכוחו אחרי כוחו של הגורל, שלטו בו, ותמרנו אותו. קוסמי הזמן קיבלו מאוד שליטה מלאה בכל דברי יצירתו, כל אשר נוצר על ידי אוד, הקוסמים שלטו בו. הראשון והחזק מביניהם, אלזמנימוס, נענש, נעקרו עיניו, והוא נכלא במנהרות הרעם. במנהרות הרעם קיים חדר, התא שמו, בו שום כוח לא פועל, פיזי, קסום או אלוהי. שם נחים החפצים אשר בכוחם להביס את הכימרה. עליכם להשיגם בכל מחיר, ולמצוא עין חדשה לאלזמנימוס, בכדי שזה יוכל לקרוא בקישור הגורלות, ולהנחות אתכם בהוצאת החפצים מקברם האסור. בכדי לעשות זאת, עליכם להשיג את המפתחות למנהרת הרעם. הדרך לראשון מצויה במקדשו של בוקוב, והמפתח מוגן ונשמר על ידי שומרו העתיק. את הכניסה למקדש תמצאו במישור הגולגלות (מישור לא מבחינת הקוסמולוגיה). בידיכם כבר המפתח למקדש." הבאנו כי מדובר בנזר ופסל הציפור, וקאיה אישרה את חשדותינו. "השני מצוי בממלכות השחקים, בזרקוניה, והשלישי, מצוי במקום אליו האלים מפחדים להיכנס, בטבורה של מולר, הר תחתית (אג'לבה השלים אצל קבוצה על סף האפית אשר הייתה בהר תחתית, ומסר לנו מידע שההר הוא מקום נוראי, הכולל 92 קומות, ומפלצות נוראיות, ביניהן דרקון ירוק עצום בגודלו, ושבט קובולדים רחב היקף, אשר בראשו טקטיקנים מעולים, ואלו הם רק הדברים שנתקל בהם.)" וכך קיבלנו את המשימה האמיתית שלנו. כאשר התעוררנו ארמיס הגיע למסקנה שעלינו להתפצל, הוא אליידה והלן ילכו להודיע למגדל על מה שקרה, בעוד אנחנו נלך למישור הגולגלות, להשיג את המפתח הראשון. הוא השאיר את אג'לבה כמנהיג, לאחר שזה הראה גבורה, אומץ ונחישות יוצאי דופן. וכך התפצלנו.

ומכאן, אני אמשיך מאוחר יותר. ראוי לציין שהיה זה פרק ממש, אבל ממש, קצר מתוך כל מה שעבר על דמויותינו, שעדין בדרגה 3-6. כיום הדמויות שלנו דרגה 14 (יכולנו להתקדם הרבה יותר עד היום, אבל היו מספר מהמורות בדרך, בעיקר מבחינת OFFPLAY, שאליהן אגיע בשלב מאוחר יותר)

אני יודע שזה רק על קצה המזלג בינתיים, אך אשמח לשמוע כבר עכשיו את דעתכם, אני אמשיך לערוך את ההודעה בשלב מאוחר יותר, וראוי לציין שההרפתקה (בערך שלנו) עדין רצה, ואני אמשיך לעדכן את הנושא עד לסיום המר :)
 
הי
העולם נשמע מגניב ומושקע, אולי לא בפרטים, אבל בעלילה.
וגם העלילה נשמעת מעניינת.

אני משער שאתה חותך די הרבה תוכן החוצה, כי כל האינטראקציות הפשוטות נעלמות?

בכל מקרה - אהבתי.
 
למען האמת, כן.... אנחנו משחקים כבר די הרבה זמן, למען האמת הרבה מאוד זמן, ואת רוב הדברים אני לא זוכר (אם מישהו קרא את זה לפני העריכות הראשונות, הוא היה רואה ששיניתי את הסדר של כמה דברים, כי אני בעצמי התבלבלתי). גם על דמויות שחקן שהיו משניות, ואנשים פרשו מהם אחרי פגישה או שתיים, או שהן מתו במהרה דילגתי, משום שהן לא היו מספיק משמעותיות בכדי באמת לשנות משו... למען האמת, גם הזכרת לי ששכחתי להוסיף עוד משו שקרה במעורת הלטאישים (השלים אצלינו בחור מנטיית תוהו רשע, והוא לא טרח לזוז 1.5 שתעורר התקפה מזדמנת, כדי להוציא את אלדריוס מהטווח של מכת ברק....), ופורד שלא יודע מתי להגיד לא לגונגים.

את פורד החליף סלט, ואת אלדריוס החליף גוראק.
 
חזרה
Top