• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

'כפפות של משי' מערכה שנייה

A

Anonymous

Guest
תקציר מערכה ראשונה:
*תקופת הזמן
- כ750 שנה לאחר הקמת הממלכה.
קבוצת 'הלמור האדום' - וניף וניף סאורה, וניף גרס, רגרה הינוקו וקאר'ו נמון. תלמידי בית ספר באי המבורך. טרום נשגבות.
מורה- קו דאסה. השמועות על עברו אומרות כי קיבל את המשרה בעקבות התערבות של בית איסלסי. לא ניתן להתעלם מהסימנים כי קיומו חטא, רואים בברור כי בדמו זורם דם אלים. מעשן סיגריות בשרשרת.

עקב חריגה מתקנון בית הספר וכדי לא להכתים במעשיהם את הבתים, סולקו חברי 'הלמור האדום' מבית הספר באי המבורך. במהלך הבירור בו נכחו ראשי המשפחות, כולל האצילה וניף, הועמדו התלמידים במבחן אצולה. בתחילה נדרשו התלמידים להרוג את המשרתים שלא הסתירו כיאות את עברם של הדמויות, גזר הדין שניתן היה: כי על התלמידים לנתק מכל מגע ישיר או עקיף עם הבתים האצילים. לאחר שהמשפט הסתיים קו-דאסה, שחש אחראי בנוגע לסיטואציה, הגיש את התפטרותו והציע את הגנתו לתלמידים. כך התחיל המסע דרומה, שם שהו בערש במשך שלושה חודשים והמשיכו דרומה אל אחד הכפרים.
במהלך שהותם התגלו מספר דברים:
נשות הבית הינן משרתות שהיו קשורות בעברן לאי המבורך וכי ישנו קשר ישן בינם לבין קו-דאסה.
אנשי הכפר מכוננים יחסים עם שבט נודד הסוגד לרוחות.
המורה קו-דאסה נעלם.

במעקב אחר אחד מילדי השבט התגלה כי הוא מבצע טקסי סגידה פרטיים, בהחבא מאנשי שבטו. פעמים התערבו הדמויות בטקס, בפעם השנייה בוצע שימוש בכוח ורוח רעבה פרצה מהכד שאליו התפלל הילד. במהלך הקרב מול הדמויות נסגה הרוח לאוהל התפילה הראשי של השבט בכדי לבלוע את אפר המתים שאליהם התפללו אנשי השבט. באירוע זה התגלה כי מנהיג השבט הינה הרוח של דם דרקון מבית נמון.

המערכה הסתיימה לאחר תהליך הנשגבות של הדמויות ועם מסעם חזרה לאי המבורך.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------


'דיקדוק בשבע וחצי' בחן את כתב ידו. על המכתב הפתוח זהרו המילים בכחול. היה זה דיווח לידי מועצת 'תצפית השזיף במגדל הברזל הנושא מבטו אל המערב'. הייתה זו הפעם השלישית בה עבר על הכתוב.

"דו"ח פעילות חריגה - סוף מהלך 'ניחוח צל ירח'.

פתח דבר-
לאור המאורעות האחרונים סגרתי את קשריי ב'תפארת', מעתה אבדוק תישדורות ב'בית התה והלימון'.

תוכנית 'ניחוח צל ירח' החלה עם התחייבותו של 'ערבות', לספק צאצא. כדי להתחיל את תקופת החיזור הועברו מספר משפחות מדרדרים לנקסוס ובוצעו הסדרים בנוגע לטיב הציוד. עם תחילת הגשמים, הקשר בוצע במורדות המזרחיים של ההרים מצפון לסלרן. נוכחותו של ערבות תרמה למעברם של המשפחות. חיזוקים חברתיים נוספים נעשו והמפגש בין ערבות לפרח הכהונה הושלם. שבעה חודשים לאחר שהמסע הושלם נולד הצאצא. 'קו-דאסה' היה השם שנבחר לו.
בתקופת ילדותו כוון קו-דאסה להתנהגות עצמאית ובתקופת ההתבגרות, ניתן דגש להתמודדות מול לחץ חברתי. עם הגיעו לבגרות מלאה החלו הכנות למעבר לאי המבורך, מספר עסקאות בוצעו מול הגילדה בכדי להאיץ את מעברו לאי המבורך. כפי שדווח בעבר, השלכות משניות ממאבק על זכויות מים בתחום צ'ירסקרו פגם בציר התחבורה. המעבר נחסם. נאלצתי להפנות משאבים אל דרדרים*. מספר מהלכים חברתיים בוצעו במקביל כדי להסיט תשומת ליבו של הפקיד 'נקישות מעוררות מחלוקת'. בסופו של התהליך, הועבר קו-דסאה לפיקוח 'העין הרואה כל' עקב הקרב שהביא למותו, המדומה, של ערבות.
בתחילת מעברו לאי המבורך שהה קו-דאסה בחדר הברקת בדרדרים, שם נחשפו יכולותיו. קו- דסאה הועבר לתצפיות מבוקרות באי המבורך. היכולות שנחשפו בחדר הברקת הגיעו עד האחראים למעקב אחר הפעילות של חצר הרוחות של אזורי המערב. תוצאות אלו משכו את תשומת לבו של אחד מנזיר מהמנזר הטהור שלקח את המקרה תחת חסותו. כצפוי, זומנתי לשימוע בנוגע לפעילותי בארצות הבוזזים. שם התברר לי כי קו-דאסה גויס לעין רואה כל.
לאור עובדה מצערת זאת ובהסתמך על העובדות, הועברה על ידי תוכנית 'חוט הברזל' לידי המועצה.

במהלך עדכון רשומות תקופתי, הגיעה הידיעה על העלמותו של קו-דאסה.
הופתעתי מכך שהדבר לא נודע לי לפני כן והחלתי לחקור לעומק הענין. הגעתי למגדל האבן שבתפארת, להשקיף מבעד 'קשת החול'. מסעו האחרון של קו-דאסה נעשה מדרומית לערש אל העי המבורך ובחזרה. בחנתי בשנית את הידיעות על מערך הכוחות מדרום לערש. לאחרונה נעשתה פעילות פוליטית נרחבה של בית וניף, בתמיכה כלכלית של בית ראגרה, להפיל את בית המלוכה של ברסן. לא נמצאה פעילות חברתית נוספת בהקיף נרחב. במידה והיו נמצאים סימני לפעילות עם אופי הנוגע למעשיהם של בני הפיה, הדבר לא היה מובא לידיעתכם.
אני כותב מילים אלו לאחר שלא נמצאו כל רשומים על האירוע."

דיקדוק בשבע וחצי החזיק את המכתב בידיו. שני מעגלי אור הופיעו תחת כפות ידי.
עשן דק עלה מהדף בעוד המילים מבעבעות.
 
בהמשך לרשומות האישיות של הדמות שלי
המופיעות כאן:
https://www.pundak.co.il/forums/threads/25294
הבאתי את הקטע הבא:


הזמן: שבוע לאחר שהוריו של רגארה הינוקו קיבלו את המכתב שאומר שהוא עבר אקזלטציה והוא בדרך חזרה אליהם
המקום: הסניף החדש של "הבנק הקיסרי הראשון" בעיר הקיסרית

איש לבוש בשיריון ג'ייד ירוק המכסים את כל גופו ממגפיו הכבדים דרך מגיני הברכיים ומגיני החזה ועד קסדה רחבה שעל ראשה סמל של נשר גדול
רק חרך קטן בקסדה הפגיש את האדם עם סביבתו, הוא יכל לראות בבהירות את שסביבו ואילו סובביו יכלו לראות רק את עיניו
היו אלה עיניים צרות וירוקות וזוהרות בגוון מרתיע
האיש נכנס לבנק בבוקרו של יום רביעי, חרב הברקת הענקית מונחת על גבו, אך עיניו תרות לכל הכיוונים.
מארחת נחמדה התקרבה ללוחם ושאלה מה מעשיו פה, בכדי שתוכל להפנות אותו לאשנב ולפקיד הנכון ובינתיים התעניינה האם הוא מעוניין בתה או סקה חם?
"אני מעוניין להפקיד משהו", אמר ביובש מחזיק בידו בד משי שחור מגולגל לכדור
"אני מבינה", אמרה הצעירה והפנתה אותו לפקיד מנומש שנראה די עייף, אך כשהגיע אליו הלקוח הוא מתח את גבו שואל, "כן אדוני איך אוכל לעזור לך?"
"אני מעוניין להפקיד משהו" חזר בקול יבש
"אני מבין, אם רק תוכל לומר לי את שמך אני אוכל ללוות אותך לכספת ולהפקיד איתך את חפציך"
"אני רוצה את מנהל הבנק" אמר בצורה מונוטונית, כאילו כבר אמר את המשפט הזה היום כבר מספר פעמים, "רק אצלו אני מוכן להפקיד.
"אהה.." גמגם הצעיר, "אני אצטרך לשאול אותו, אם תוכל בינתיים להמתין כאן אדוני"
הצעיר הלך ולאחר מספר דקות הגיע אדם כבן 40 לבוש בחליפה יקרה ועניבה עבה
"שלום אדוני, אני מבין שבאת להפקיד משהו, אני מנהל הבנק, שמי רגארה רורה".
"בוא לכספת" אמר ביובש הלוחם בירוק
"כמובן אדוני, שם נהיה רק שנינו ונוכל להפקיד"

בכספת עמדו זוג האנשים ליד שולחן כל אחד מהם מצד האחר של השולחן
"אז אם אדוני יראה לי מה הוא מפקיד אני אלווה אותך למגירת הכספת המתאימה לך, כמובן שכל מה שאראה ואשמע כאן בכספת ישמר בסודיות ודיסקרט..."
"שמעתי שיש לך בן" קטע אותו הלבוש ירוק
"כן" חייך רגארה רורה, "שמו הינוקו, אישתי ואני התבשרנו לאחרונה כי הוא הפך לנשגב ארצי"
"והוא בדרך חזרה מגלות בארצות הסף, לעבר האי המבורך", אמר הלוחם.
"כן..., רגע איך אתה יודע את זה?" אמר הבנקאי.
"זה לא חשוב עכשיו, מה שכן חשוב זה שכשהוא יחזור אני צריך לדבר איתו"
"ומי אתה אדוני?, להזכירך עוד לא הצגת את עצמך רישמית..."
בתגובה הוציא הלוחם המסתורי את בד המשי השחור ופרש אותו על השולחן ובתוכו התגלה יהלום ענק, היהלום הכי גדול שראה רגארה-רורה מימיו
נוצר שקט בין שני האנשים, אז בכדי להתקדם הלאה פתח הבנקאי ואמר "אז אם אדוני יגיד לי את שמו המלא אוכל להפקיד את חפציו של האדון במגירה המתאימה לו"
בתגובה אמר הלוחם, "לא הבאתי שום חפץ להפקיד" ומיד הסתובב ויצא מחדר הכספות משאיר את מנהל הבנק לבד בחדר.
רגארה רורה עמד לבד ובשקט דקה ארוכה מול השולחן שעליו פרוש בד משי שחור ובמרכזו היהלום הגדול, רורה הסתכל לצדדים למרות שהחדר היה סגור וריק, כנראה מתוך הרגל, ואז עטף את היהלום בבד ותחב אותו לתוך כיסו ויצא בשקט מחדר הכספות
 
סוף מערכה שניה.

הספינה שעגנה בנמל הערש נשאה את דגל בית טפט. הידיעות על תהליך הנשגבות הגיעו (מעט באיחור) לאי המבורך. הוריהם של התלמידים לשעבר, מימנו את חזרתם של החבורה. בנמל העיר ערש חיכתה להם 'העקרב', ספינה ללא מפרשים. שמה של הספינה ניתן לה עקב העקרב הענק המגולף בחטומה שכל אחת מצבתותיו משמשת כסירה. העקרב בנויה משלוש ספינות. בגוף הספינה נמצאים מאה שמונים עבדים החותרים ללא הרף ובכל צבת נמצאים 60 חותרים.
צפייה בקובץ מצורף העקרב.jpg

במהלך שהותם התוועדו השחקנים לשתי דמויות מרכזיות הקשורות לספינה. טפט מארק אפט, נער בגיל 16 העונד את סמל העין רואה כל על חולצתו ושקיעה אדומה תחת הר, נזיר המסדר הטהור הקשור ליסוד האדמה שלא עזב לרגע אחד את חדרו.

מסע החבורה לא היה ישיר אל האי המבורך. בית ו'ניף הפעיל את קשריו ושילם כסף רב כדי שהספינה תבצע עצירה נוספת בדרך לאי המבורך. העצירה בוצעה בעיר אנג'ורי, שם פנתה החבורה אל המגדלור לאסוף ציוד שנועד לבית ו'ניף לשם כך נלקחו עשרה עבדים וחמשה אנשי משמר. אנשי המגדלור לא הסכימו להתיר את כניסת אנשים ללא אישורו שלו דנן אנג'ורי הרביעי והפנו את החבורה לעיר ששוכנת על צוקי הים. חבורת הלאמור האדום פנתה למשכנו של דנן רק כדי לגלות כי השומרים בפתח מצודתו מסרבים להכניסם בעודם מפצירים בהם להמתין במעון האצה, ליום למחרת. שלוש שעות של מזון, ריקודים ושירה הופסקו עם רעמי תותחים מהנמל. אנשי החבורה פרצו החוצה וגילו כי הוצב להם מארב, מגגות הבתים נזרקו בקבוקי תבערה ולוחמים עם חניתות שלחו את נשקם קדימה. ו'ניף ו'ניף סאורה וו'ניף גארס לא התרשמו ממופע האש והבעירו את אנימות האש שלהם. ראגרה יינוקו זינק על גגות הבתים והחל לרוץ לעבר הנמל בעוד קת'אק קאר'ו (תיקון טעות בשם המשפחה) מחלץ את האנשים מהדלת האחורית של הפונדק. הקרב עם המתנקשים היה קצר, לא היה סיכוי לחניתות ולפגיונות האורבים מול יכולת הלחימה של סאורה וגארס.

לאחר הקרב בעיר, גילו השחקנים כי הרעש מגיע מהמפרץ שם ספינה דו תרנית הפציצה בתותחיה את 'העקרב'. בסדרת מהלכים מרהיבים הגיעו אנשי החבורה אל בטן הספינה הדו תרנית, שם הציתו את אבק השרפה שהזין את התותחים. פיצוץ עז האיר את השמיים וכל הנמל רעד... יריות הספינה הדו תרנית פצעו את גוף העקרב. חלק מחרטום הספינה ניזוק וניתן היה לראות את שקיעה אדומה יושב במדיטציה ארוכה על מול תיבת מתכת גדולה שחבטות עמומות נשמעות מתוכה. שקיעה אדומה סירב לשוחח עם החבורה על משמעות התיבה והחל לתעל מהות סביב התיבה. אבן חומה התגבשה סביב התיבה ושקיעה חזר לשקוע למדיטציה.

לאחר פחות מ24 שעות, סיים גארס לבצע תיקונים נרחבים בספינה והעקרב יצאה חזרה אל האי המבורך. חלפו שעות מספר לפי שהגיחו חמש ספינות בעלות דגלים זהים לדגל שנשאה הדו תרנית מהנמל. הם לא המתינו זמן רב והן פנו לנגח את העקרב.

סטנטים, סטנטים, סטנטים, שבסופם עלו בלהבות שתי ספינות ואחת נלכדה. מאחת הספינות שלא נכבשו, התרומם צינור מהות כחולה אל השמיים ותחת העקרב הופיע מעגל סמלים ירוק – כחלחל. גארס זיהה כי מדובר בזימון יסודן מים בצורת קראקן ויינוקו זינק אל המים לשוחח עימו. הקראקן שלח את זרועותיו ולפת את העקרב, צרחות, דם, שברי עצים וחלקי גופות החלו מתפשטים סביב מה שהייתה ספינת העקרב. טפט מארק אפט עבר את נשגבותו באותו הזמן, ק'ארו שהחזיק את גופו המפרכס של אפט ראה שסימני תהליך הנשגבות בגופו של אפט היו שונים מכל אשר ראה.

זרועותיו של הקארקן לא הותירו הרבה מהעקרב. הדף שטף את האיזור כאשר ראשו של אוקטביון פרץ מתוך התיבה שעלה שמר שקיעה אדומה. שאגת ניצחון מלאה את החלל בעוד גופו של שד העונד שרשרת בלוט וגולגולת אדם בחגורתו החל מתגשם. בהניף יד שלח השד גל אש ששטף את העקרב ולאחר שסיים הוריד את אגרופו על שקיעה אדומה תחת הר. 'זמן רב חיכיתי לכך!' אמר רגע לפני שנעלם...

את המסע אל האי המבורך עשתה החבורה על הספינה שנלכדה. לאחר חודשיים נוספים של הפלגה הגיעה החבורה לטבעת ההגנה הראשונה של הצי הימי סביב האי המבורך. במהירות, נלקחו האנשים לתיחקור בקרב אנשי המסדר הטהור. במשך שבועיים נחקרו בכל הנוגע להתרחשויות. הלחץ שהפעילו הבתים האצילים (ו'ניף, ראגרה וקת'אק) על הבירוקרטיה של המסדר הטהור, הביא לשיחרור מוקדם של החבורה. לא לפני שהובהר להם כי החקירה בנושא לא הסתיימה. אנשי הלאמור האדום הורשו להמשיך בלימודיהם על האי המבורך, תחת מעקב צמוד של העין...
 
שוב קבוצת הלמור האדום נפגשת יחדיו
ושוב זה במרתפיה של העין הרואה הכל...

"התבקשנו" לאתר את חברינו האבוד מזה כמה שנים, קודסו.
ויצאנו לפני מסע החיפושים לבדיקת רקע כללית, מיהם הוריו, מקומות מגוריו קודמים וכו'
מסתבר שהבחור ממש מסתורי
יצא לנו לגלות את אביו "ערבות" שהוא אל מסוג מסוים (אנחנו באמת צריכים לדבר איתו, אם כי מסתבר שהוא לא מתגעגע אליו במיוחד...
חיפשנו פרטים עליו בבית הספר הישן שם לא עלו פרטים נוספים, חוץ מתיבה עם חפציו (שבאמת צריך לפתוח אותה, אולי שם נגלה רמזים נוספים)
וגם דיברנו עם אל שאמר שבפעם האחרונה שנראה בבריאה הייתה כאשר רדף אחרי "מתים" אבל גם מישהו רדף אחרי קודסו
והמקום האחרון שהוא מוזכר, הוא ביער שכוח אל בדרום
אז נסענו לשם, עם המקהלת הצווחות של קארו, ובעזרת ספינתו של גאראס
בדרך עברנו דרך כפר שהצטרך את מזלנו כיון שכמה פליטים מהדרום גונבים להם את המים
אז החתמנו אותם על וסליות לקיסרות, אימנו אותם קצת והתכוונו ללכת לטפל בפליטים
שכאשר הם הגיעו אלינו כגוש לא מסודר אחד רוצים בעיקר מים ומוכנים להלחם בשבילם
אז קארו יצא לקראתם
אנחנו היינו עדיין בעיר
לא יודע מה היה שם אבל ראינו אור אדיר פתאום פורץ מכניסת העיר, זה היה הזמן שלנו לגשת לשם, כשהגענו לשם, קארו היה שיח שושנים במקום יד וכל הפליטים ברחו מקארו ורצו לכיוון העיר או הבאר שבמרכז העיר, והחיילים של העיר רצו לקראת הפליטים כדי לעצור אותם
אז זה היה זמן טוב להגיע, כי נראה שהם יצטרכו את עזרתינו, לא ידעתי רק למי אני צריך לעזור....
 
האוטומטון 52-ג-106 כיוון את עדשותיו הטלסקופיות אל חוט כסף. ההנחיות המדויקות שהוטבעו בהגדרת תפקידו היו מעקב אחר זרם המידע. נתונים שהגיעו מגזרה 17 העידו על אספקת זרם נמוכה. הדרישה העקרית למידע הגיעה מחוט הכסף שאליו הביט 52-ג-106.
רסיס מהות שנדבק על חוט הכסף, משך את תשומת ליבו של האוטומטון. הוא שלף מגופו ארבעה זרועות והחל מקלף את הרסיס. נקודה אפורה נותרה על פס הכסף ועדשות עיניו מצמצו בהפתעה. מאגרי המידע לא סיפקו הנחיות לתקלה זו. טבעות אור כחול הופיעו סביב גופו של האוטומטון בעודו שולח הודעה לאחראי על הגיזרה, "לפי הגדרות ראשיות מבצע צידוד. מצודד, מצודד, מצודד". רגליו נכרכו סביב חוט הכסף בעוד טבעות האור מתרחבות וגופו התמוסס.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------


בית המרחץ של בית התה והלימון, סיפק לאורחיו את מיטב התענוגות, הניחוחות והשמנים. הבריכה במרכז בית המרחץ מולאה בחלב יאדים. במרכזה עמד דיקדוק בשע וחצי כשגופו עטוף בתכרירים. 'בכל שנות תפקידי מעולם לא חמקתי מאחריות למעשיי' אמר לעצמו. דיקדוק בשבע וחצי יישר את אצבעותיו והחל לחבוט באוויר. נקודות כחלכלות הופיעו סביב גופו. כפות ידיו נצמדו באחת ואדוות הופיעו על הנוזל, הוא הרפה את גופו והניח לעצמו לשקוע תחת הנוזל. בפעמים הקודמות שעשה זאת התגובה הייתה מיידית, כעת שקט עטף את אוזניו. המחשבה שטעה עברה בראשו. העלמותם של רישומים הייתה דבר שמעולם לא נתקל בו. היו פעמים בהם לא בחל בזיוף מסמכים כשהיה דחוק בזמן ועד שמעשיו התגלו כבר היה משיג את מבוקשו. העלמות של רשומים היה מעשה שמעולם לא שקל בדעתו. לא היה ניתן להתעלם מהעונש על כך. צריבה שהחלה מתפשטת על זרועותיו קטעה את מחשבתו. כתמים אדומים הופיעו על התכריכים ובועות אדמדמות עלו מגופו של דיקדוק בשבע וחצי. הכאב התחזק והעמיק. צרחה לא רצונית בקעה מגרונו. בתגובה לא רצונית, ניסה להשיב את נשמתו וריאותיו התמלאו בדם מהול בחלב...
 
זה מונח מעולם הקולנוע - הכוונה לסצינות שהושארו על רצפת חדר העריכה
והכוונה של האיש הזקן שזה קטעים שהדמויות לא חוו בזמן המשחק (בזמן הסרט המקורי)
אבל חווים אותו עכשיו מהצד בתור שחקנים ולא בתור דמויות
 
אי לכך...
הקטעים הסיפוריים קשורים בעקיפין אל הדמויות ובצורה ישירה למערכה.

השקפה רחבה על הסיפורת במשחק, מכניסה לטעמי חומרי תבערה.
מה שמזכיר לי...
אני מקווה להעלות בקרוב את המערכה הרביעית.
 
"תרועות ניצחון המגרשות בכי" מערכה רביעית
חבורת הלמור האדום יצאה מהאי המבורך אל הדרום.
הם חזרו דרומה לחפש אחר המורה שלהם קו-דאסה שנעלם.
עברו שבע שנים מאז שחזרו אל האי המבורך, דברים רבים השתנו בדרום. הממלכה תפסה בעלות על הכפר שבו התארחו אנשי החבורה וכעת המתין להם פקיד מהקיסרות לקבל את בואם. שתי המשרתות החיות בשולי הכפר סיפרו להם כי הם מאז שהם עזבו, יצא להם לפגוש את קו-דאסה פעם אחת. בשיחתו עם המשרתות הוא הביע את דאגתו מהאירוע שהתרחש, הסגידה לרוחות רעבות הטריד אותו והוא יצא אחריהם.
בעקבותיו, יצאה חבורת הלמור דרומה. לאחר חודש וחצי הליכה דרומה,הם הגיע לעיירה שביקשה את עזרתם בהתמודדות מול תוקפים, את הסכם ההגנה על העיירה הם חתמו מול העיר בתנאי לסיפוח העיר לקיסרות.
כאשר אזעקות העיירה הופעלו, יצא קת'אק קאר'ו אל מיחוץ לחומות לברר את רצונם של התוקפים, וניף גארס פיקד על משמר העיירה לצאת לקדם את פני התוקפים. רגארה ינוקו בחן את המצב מחומות היער וזינק אל קאר'ו כאשר ראה את התגודדות האנשים סביבו. קאר'ו לא הבין את השפה בה דיברו האנשים שעמדו במעגל סביבו, צלילי המילים שנשא אליהם כבשו את ליבם (כריזמה+חברה= 4 הצלחות) בעוד להקת הנערות, המלוות תמיד את קאר'ו צווחות בלהט את שמו. חיילי העיר שהובלו בפקודותיו של גארס החלו לאבד את המשמעת והחלו לרוץ אל הקרב. ינוקו שראה כיצד יוצא המצב מכלל שליטה, הרים קולו בקול וציווה בשמה של הקיסרית לעצור, לאחר שנשא את מילותיו השתרר שקט שלאחריו השתחוו כל הלוחמים לכיוונו. (כריזמה+בירוקרטיה, 7 הצלחות). הקרב שהופסק איפשר לינוקו לברר בערב, את סיבותהם של אנשי השבט להתקפות על העיר.
אנשי הלמור האדום ישבו יחד בבית הארחה שסופק להם מראש העיר. הדברים יצאו מכלל שליטה באיזור וכעת כשהעיירה הייתה תחת הקיסרות ניתן היה לקרוא לעזרה (תבונה+בירוקרטיה=8 הצ'). תחת חתימו של גארס, שנשא חותם רשמי של הממלכה, יצא המכתב אל הקיסרות. במהך כתיבת המכתב, נישאה שירה מיחוץ לחדרם, אנשי העיר שהתרשמו ממילותיו של ינוקו הפכו את הלילה לפסטיבל לכבוד הגעתם של דמי הדרקון.
בהחלטה רגעית, החליטו אנשי הלמור להוציא את הפסטיל אל מיחות לחומות העיר, היכן שיכלו לשתף את אנשי הכפרים במזון והשתיה שהוגש. ינוקו יצא לשוחח עם אנשי הכפרים. בעודו מקשיב למילותהם, הבחין ינוקו בסימני מחלה שאנשי השבט נשאו, הוא כבר ראה אותה שבע שנים לפני כן...
המים בדרום הפכו מליחים. שדות התבואה שסיפקו לכפרים אוכל נהרסו, בעלי החיים גוועו בצמא ועוללים מתו ברעב. היו אלא בליל אנשים שנאספו מכפרים שונים בתקווה לזכות במים. מדבריהם הסיק ינוקו כי המליחות המתפשטת באיזור מתקרב גם אל העיירה.
 
את ההחלטה לצאת, עשו אנשי הלמור בצהרי היום למחרת. ההכנות היו מועטות ומחסני העיירה היו פתוחים לכבודם. אנשי הלמור לקחו מעט ממה שהוצא להם ויצאו דרומה רכובים על סוסים. במהלך מסעם שארך כחודש וחצי דרומה, הנוף מסביבם השתנה והפך מדברי, עצים יבשים וגופות בעלי חיים רבים היו בדרכם. שניים מהסוסים מתו במהלך המסע שנעצר בפתחו של יער.
עצי היער היו כמושים וצפודים ושקט נישא בין ענפי העצים, עננת עלי קטנים התרומה סביב קאר'ו ולחשה באוזנו קריאות עזרה. אל היער ביקש את עזרתם. במרכז היער צמח את סקויה שהיה ביתו של אל היער, כשהגיעו לשם אנשי הלמור, הם ראו שמונה מתפללים ישובים סביב העץ וכד לבן שהונח למרגלותיו של העץ. המתפללים נשאו קינה ובכו אל קערות שיש לבנות. הדמעת שנגרו מעינהם היו כמפלים ולאחר שהקערות התמלאו, שפכו המתפללים את הנוזל אל הקרקע.
ווניף ווניף סאורה אחזה נוד מים ורצה להשקות את גזע העץ. במהלך מרוצתה שלפה את חרבותיה וניפצה שתיים מקערות המתפללים. העץ שחש את מגע המים, שלח את שארית כוחותיו כנגד המתפללים והיכה בשורשיו. המתפללים עפו לכל עבר. טרנס התפילה שאחז בהם הופג. קאר'ו לא המתין רגע נוסף וקרא לעוצמת המעגל הראשון. פרחים וענפים דקים עטפו את זרועו הימנית. טופר עץ התגשם על כף ידו. גארס וינוקו זינקו קדימה.(גארס חוטף לימיט 1)
שתיים עשר שניות לאחר מיכן, שמונה גופות שכבו על קרקע היער ודם דלוח נשפך מגופם. אנשי הלמור הביטו בהערכה על עצמם ופנו לבחון את הכד. פירכוסי הגופות שהחלו לפתע, משכו את תשומת ליבם. שמונת המתפללים הקיאו נוזל צמיגי לבן שעטף את פניהם, לאחר שהנוזל התקשה הוא הפך למסכת שיניים לבנה ובמצח כל אחד מהמתפללים הופיע חור שניתן היה לראות דרכו לצד השני.
המתפללים עטו על אנשי הלמור, אש ירקרקה עטפה את כפות ידיהם בעודם מכים. במהלך הקרב הבחין גארס כי לפי זרימת המהות הנובע מגופו של איש המסכה, פעימות מהות בוקעות מהכד הלבן. שני דברים קרו ברגע זה. ליד גארס נחת איש בשריון ג'ייד כחלכל. "איסלסי זטופק. בלש." אמר האיש, אדי קיטור שורקניים עלו מהבוכנות שנקבעו סביב שריונו ובעודו כורע שלח זרם קיטור אל אחד מאנשי המסכה. ברגע השני רץ אחד מאנשי המסכות אל הכד וניפץ אותו בידיו. בתוך הכד הונחה שילייה שחורה. איש המסכה החל לקרוע את השילייה. במרכז השילייה ישב איש מסכה שעיניו בוערות באש ירקרקה. ירוק העיניים הביט סביבו ושלח יד אל איש המסכה שקרע את השילייה מסביבו. במשיכה אחת ניתק את ראש המסכה והחל ללעוס את הראש. סאורה זינקה קדימה ושלחה להב אש אל ירוק העיניים. ירוק העיניים חסם בידו את להב החרב. עינייו בחנו את הקרב שהתרחש סביבו בעודו מתרומם, שבע גופות שכבו סביב וידו של קאר'ו נשלחה אל איש המסכה האחרון שנותר. ירוק המסכה החל לרוץ דרומה. בעודו חולף על פניה של סאורה הספיק לתלוש ראש מסכה נוסף והחל ללעוס, אור ירקרק בקע מפיו בעוד שיניו טוחנות את המסכה הלבנה. סאורה זינקה אחריו.

"איסלסי זטופק. בלש." אמר האיש בשנית. שפם ענק תחת חותמו (שפם 3) "מי שולח מכתב לקיסרית? מי פקיד קוראים אותו ג'ארס?"
מילותיו היו מבלבלות.
"יש מכתב לממלכה. כן?" אמר זטופק בעודו מושך את המכתב ששלחו אנשי הלמור. "יש! יש סימן של איש חותמת?" הצביע זטופק על סימון שעווה שנעשה על ידי ינוקו. "יש! יש ליגיון בעירייה עם הרבה ליכלוך?" חשף זטופק סמל של העין רואה כל "יש! מי פה ג'ארס? מי משלם משכורת לחיילים רעבים?"
רגארה ינוקו החוויר. "משכורות?"
"כן! חיילים צועדים הרבה. רעבים. הרבה ליכלוך בעירייה. חם. חיילים באים דרומה. פקיד מבקש. מי פקיד?"
גארס משך בחשש, מבין קפלי בגדיו תג הסמכות שניתן לו על ידי העין רואה כל.
זטופק בחן את המילים בכבידה ולאחר שסיים לקרוא נאנח. המסמך העיד כי גארס הוסמך לפקיד מידות של מברשות ריצפה.
"מטאטא. כן? אתה כותב מכתב? אתה משלם משכורת?"
גארס נרתע לאחור וניפנף בידיו "אני לא כתבתי את המכתב, הוא-" הצביע על ינוקו "-הוא כותב את המכתב..."
זטופק התקרב אל ינוקו מלווה בשריקות קיטור "אתה... חותמת?"
"לא, לא זה איננו מדוייק. כולנו כתבנו את המכתב..."
"בסדר, בסדר... יש פקיד, יש חותמת," נערות המקלה של קאר'ו צווחו את שמו בעודו מתקרב אל גארס " יש הצגה" נאנח זטופק "וילדה. בסדר. מי חותם על משכורת ליגיון?"
חברי הלמור הביטו אחד אל השני...
 
חזרה
Top