לפני אלפי שנים, בעידן אחר, הוא היה נשק.
נשגב שמש, מתנקש מהטובים בבריאה, גלגול של אחד מהנשגבים שכלאו את אדורג'אן בשתיקתו בכלא של רעש וצרחות. הכוח העוצמתי ששכן בו גרם לסיפו של השחקנים לשים עליו עין, וכאשר נשגבי השמש השתגעו, או מכרו את נאמנותם ובחרו בדרך האקומה, הוא נשלח לחסל אותם.
אף אחד לא ידע את שמו, אף אחד לא ידע את פניו. הוא היה סוד של לשכת הסודות, והוא עשה את העבודה שלו. נשגבי שמש שונים היו נמצאים מתים בביתם, והדבר היה גורם לרעידות אדמה של ממש ברחבי האימפריה העתיקה, כאשר כול נשגב שמש האשים את האחר בכך שהוא מי ששלח את המתנקש ושבר את ברית השלום, בעוד שהסיפו השקטים של יו שאן צפו מרחוק ולא אמרו דבר.
גם הוא לא אמר דבר, לנשק לא צריכה להיות דעה. נשק צריך לפעול, שקט ומושלם.
וכאשר קרתה ההפיכה, נשגבי הכוכבים הסתכלו עליו, ועל הנשקים האחרים שלהם, לפני שהם הסתכלו על נשגבי השמש האחרים. אפילו לפני שההפיכה התרחשה, הנשק נשבר, ונשמתו נזרקה אל העולם התחתון. חסרת השלמה, בעוד שאדוניו נלחמים בלעדיו בעולם העליון.
הנשק צפה, לבו נשבר, כיצד נטשו אותו וזרקו אותו דווקא ביום בו המלחמה הייתה הגדולה מכול.
אך קריאה אחרת למלחמה הגיעה אליו, מן המעמקים, קריאה שהוא לא הכיר. מישהו שמת, אך מעולם לא מת, קרא לנשק, כמו שהוא קרא לתריסר נשמות אחרות מנשגבי השמש הנופלים. הוא היה רב עוצמה, והוא רצה להשתמש בנשק, הוא רצה את כוחו.
לנשק אין בחירה, נשק הוא כלי, ורק אלו שחזקים מספיק לאחוז בו ראויים להשתמש בו. והנפילים, בכוחם האדיר, היו הראויים ביותר לשאת בנשק העוצמתי הזה.
אך לאחר מכן, הייתה הוראה אחת, והיא לא הייתה ברורה לנשק. הוראה להשמדה של הכול, הוראה להפיל את הבריאה אל העולם התחתון, וגם הנשק ידע שלבד הוא לא יוכל לעשות זאת. לא לפני שהוא יהיה חזק מספיק. אז הנשק החליט שהוא יחזור למקום ממנו הוא יוכל לפגוע בעולם בצורה הטובה ביותר. אדוניו העניקו לו את מתנת הזמן, והוא שילב אותה עם הסבלנות האינסופית שלו. הוא ידע בדיוק את המקום המושלם לפגוע בעולם, לגרום לו ליפול.
וכעת, ביו שאן עצמה, עיר האלים, שוכן אותו הנשק. נשכח, נעלם, לא מושך תשומת לב, רק צופה מן הצד. הוא מתחבא בצילה של עלמת הסודות, היחידה שיודעת על קיומו שם, ושלא אומרת דבר. הוא יודע כי היא לא תאמר דבר, הוא עבד תחת אנשיה למשך אלפי שנים. לעתים היא מסתכלת עליו, עם רחמים בעיניה, ואז מבטה עובר ממנו.
הבוגד בעיר האלים לא מתעניין בכך. הוא מחכה, מאחל, ליום בו לא יהיו יותר שמיים.
====
לא הגשה שלמה לחלוטין, אבל אם תרצו, זהו טיזר לדמות שאני בספק שאי פעם אחשוף לחלוטין בפורום אלא אם יצא לי לשלב אותה במשחקים שלי. זהו שר המוות העשירי בקמפיין הביתי שלי, אחד מארבעת שרי המוות שלא פורטו בספרים. בניגוד לרוב שרי המוות, השוכנים בעולם התחתון, שר המוות הזה שוכן ביו שאן. האם יש לו אביסאלים משלו? מהן המטרות שלו? מהן דרכי הפעולה שלו?
לא אחשוף זאת לכרגע
נשגב שמש, מתנקש מהטובים בבריאה, גלגול של אחד מהנשגבים שכלאו את אדורג'אן בשתיקתו בכלא של רעש וצרחות. הכוח העוצמתי ששכן בו גרם לסיפו של השחקנים לשים עליו עין, וכאשר נשגבי השמש השתגעו, או מכרו את נאמנותם ובחרו בדרך האקומה, הוא נשלח לחסל אותם.
אף אחד לא ידע את שמו, אף אחד לא ידע את פניו. הוא היה סוד של לשכת הסודות, והוא עשה את העבודה שלו. נשגבי שמש שונים היו נמצאים מתים בביתם, והדבר היה גורם לרעידות אדמה של ממש ברחבי האימפריה העתיקה, כאשר כול נשגב שמש האשים את האחר בכך שהוא מי ששלח את המתנקש ושבר את ברית השלום, בעוד שהסיפו השקטים של יו שאן צפו מרחוק ולא אמרו דבר.
גם הוא לא אמר דבר, לנשק לא צריכה להיות דעה. נשק צריך לפעול, שקט ומושלם.
וכאשר קרתה ההפיכה, נשגבי הכוכבים הסתכלו עליו, ועל הנשקים האחרים שלהם, לפני שהם הסתכלו על נשגבי השמש האחרים. אפילו לפני שההפיכה התרחשה, הנשק נשבר, ונשמתו נזרקה אל העולם התחתון. חסרת השלמה, בעוד שאדוניו נלחמים בלעדיו בעולם העליון.
הנשק צפה, לבו נשבר, כיצד נטשו אותו וזרקו אותו דווקא ביום בו המלחמה הייתה הגדולה מכול.
אך קריאה אחרת למלחמה הגיעה אליו, מן המעמקים, קריאה שהוא לא הכיר. מישהו שמת, אך מעולם לא מת, קרא לנשק, כמו שהוא קרא לתריסר נשמות אחרות מנשגבי השמש הנופלים. הוא היה רב עוצמה, והוא רצה להשתמש בנשק, הוא רצה את כוחו.
לנשק אין בחירה, נשק הוא כלי, ורק אלו שחזקים מספיק לאחוז בו ראויים להשתמש בו. והנפילים, בכוחם האדיר, היו הראויים ביותר לשאת בנשק העוצמתי הזה.
אך לאחר מכן, הייתה הוראה אחת, והיא לא הייתה ברורה לנשק. הוראה להשמדה של הכול, הוראה להפיל את הבריאה אל העולם התחתון, וגם הנשק ידע שלבד הוא לא יוכל לעשות זאת. לא לפני שהוא יהיה חזק מספיק. אז הנשק החליט שהוא יחזור למקום ממנו הוא יוכל לפגוע בעולם בצורה הטובה ביותר. אדוניו העניקו לו את מתנת הזמן, והוא שילב אותה עם הסבלנות האינסופית שלו. הוא ידע בדיוק את המקום המושלם לפגוע בעולם, לגרום לו ליפול.
וכעת, ביו שאן עצמה, עיר האלים, שוכן אותו הנשק. נשכח, נעלם, לא מושך תשומת לב, רק צופה מן הצד. הוא מתחבא בצילה של עלמת הסודות, היחידה שיודעת על קיומו שם, ושלא אומרת דבר. הוא יודע כי היא לא תאמר דבר, הוא עבד תחת אנשיה למשך אלפי שנים. לעתים היא מסתכלת עליו, עם רחמים בעיניה, ואז מבטה עובר ממנו.
הבוגד בעיר האלים לא מתעניין בכך. הוא מחכה, מאחל, ליום בו לא יהיו יותר שמיים.
====
לא הגשה שלמה לחלוטין, אבל אם תרצו, זהו טיזר לדמות שאני בספק שאי פעם אחשוף לחלוטין בפורום אלא אם יצא לי לשלב אותה במשחקים שלי. זהו שר המוות העשירי בקמפיין הביתי שלי, אחד מארבעת שרי המוות שלא פורטו בספרים. בניגוד לרוב שרי המוות, השוכנים בעולם התחתון, שר המוות הזה שוכן ביו שאן. האם יש לו אביסאלים משלו? מהן המטרות שלו? מהן דרכי הפעולה שלו?
לא אחשוף זאת לכרגע
