הנשגבים [הנשגבים 2] עתקים, Liege ונשגבי שאול

בספר Oadenol's Codex, מדובר הרבה על הטבע של עתקים. עתקים הם יותר מהכוחות שהם מביאים, הם באים עם רקע, היסטוריה, זרעי הרפתקאות והם מושכים צרות והרפתקאות אליהם. זו תפיסה שאני אישית מאוד אוהב, השתמשתי בה אפילו בקמפיינים שלי, גם כאלו שלא קשורים לנשגבים.

אבל לאחרונה, גיליתי בעיה שיש לי.

במשחק שלי, השחקן משחק נשגב שאול, בעל הרקע Liege. הרקע הזה נועד לדמויות בשירות שרי המוות, בעיקר נשגבי שאול, והוא קובע מצד אחד כמה מהזמן שלך מנוצל על משימות למען שר המוות שלך, אבל מצד שני כמה מהמשאבים שלו שר המוות מעניק לך. הרקע מעניק לך בצורה קבועה את הרקעים תמיכה, משאבים ומנטור השווים לכמות הרמות שיש לך ברקע, ואתה יכול זמנית לבקש משר המוות שלך צבא מתים, בני ברית, משכן, מרגלים, מנטור (שאינו שר המוות) ולסיום, עתקים- שזה החלק בו משתמשים בעיקר.

ואני מצאתי את עצמי בבעיה. מצד אחד, בא לי להמציא רקע ומגניבות לכול העתקים שלי, אבל מצד שני, כאשר עתקים הם חד פעמיים פר ארק, על פי הבקשה של השחקן משרת המוות שלו (שאין לה אף סיבה לסרב לבקשות האלו, הוא משרת יעיל ונאמן), אני לא רואה מקום בו אוכל להכניס לכול עתק רקע שכזה. במיוחד שיש כול כך רבים מהם, והם באים לפי צורך- אם הזמנתי דייקלהב אדיר לקרב, לא באמת מעניין אותי כול כך כרגע שלפני אלפי שנים חישל אותו נשגב שמש מתחיל שבנה חרב מוגזמת בילדותיות של ילד שרק רוצה לשחק בצעצוע הכי גדול ומדהים.

כיצד אתם הייתם פותרים את הבעיה?

סוגייה מעניינת. לדעתי הייתי יוצר אוסף קבוע של נשקים מעניינים שהשרה מחזיקה בו, ובכל פעם שהוא יקח נשק מסוג מסוים, הוא כמעט תמיד יקבל את אותו האחד. כשהוא לא יקבל אותו, זה יהיה ענייו מסקרן וחריג.
זה גם ייצר לו קשר אל הנשק ויוסיף שיקול נוסף לבחירה בנשקים

מבחינת רקע, האוסף הזה קיים, הוא פשוט ממש גדול ולא באמת מוגבל, ואני מסכים שאם הוא היה כול פעם לוקח ״דייקלהב אדיר מפלדת נשמות״ המצב היה פשוט הרבה יותר, אבל- זה לא המצב. כול פעם אפשר לקחת עתק שונה, בתכל׳ס אפשר לעבור על כול רשימת העתקים אם כך הוא היה רוצה. ולמרות שהמצב לא מוגזם ברמה של לעבור על כול הרשימה, עדיין אין הרבה מקרים שהוא יבחר באותו עתק פעמיים.

אישית הייתי נותן לכל עתק לפחות פרט אחד שרומז על הרקע שלו. זה לא צריך להיות בולט, אתה אפילו לא צריך להחליט מה בעצם הרקע של העתק, רק לתת כמה אפיונים קטנים שנותנים את התחושה שהחפץ הזה עבר הרבה. 12 שריטות מקבילות בצד האחורי של הלהב, חור משונן שעדיין נראים עליו סימני פיח, ריח דק של דגים (או משהו שמריח כמו דגים), שיירי ציפוי זהב בחריצים, מילה חרוטה שמישהו מחק, רצועת בד שקשורה לידית עם הכיתוב הדהוי "אל תשכחי אותי". אפילו פרט קטן כמו מאחז עור משופשף מראה שלמישהו היה אכפת מספיק בשביל להוסיף שדרוג קטן לעתק שלו. אני חושב שזה יספיק כדי שהעתקים ירגישו כמו כלים בעלי היסטוריה, שמאחורי כל פרט יש סיפור שלם שאבד לנצח, בלי שבעצם תצטרך להמציא את הסיפור הזה.

אהבתי מאוד. אשמח לשמוע הצעות נוספות כמובן, אבל זו התחלה.