• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

שליטים ושדים [שו"ש 50] צ'אונאר, האי-שטבע-בדמעותיו

צ'אונאר, האי-שטבע-בדמעותיו
צ'אונאר הוא אחת מהילדים של סית'ראה מלפני העידן הראשון. בתקופה ההיא הוא היה אחד מהילדים האהובים על אם הבריאה, משחק בעולמות האדירים שהיא יצרה למענו. הוא היה עצום בגודלו, כיאה לבהמות', ואהב להתנגח בהרים העצומים שבבריאה ובאיים הענקיים שנוצרו. הוא עיצב בנגיחות ובמשחקים הפשוטים שלו הרבה מאיי המערב של היום, ותמיד סית'ראה הייתה המרוצה ממנו.

צ'אונאר נראה בעבר כשילוב בין צב ענק ללטאה מפלצתית, בגודל עצום של מספר הרים יחדיו. גבו מכוסה בהר אבן עצום, שמגן עליו מכול פגע, ואפילו הנשקים החזקים ביותר מהעידן הראשון התקשו לפרוץ את השריון שלו, עליו אפילו לעתים גדלים צמחים שונים שנדבקו אליו. רבים מאלו שפגשו את צ'אונאר, למרות המראה המפלצתי, היו מתארים אותו אפילו כ'חמוד', במידה מסוימת, שכן הייתה לו תמימות ילדותית שגם כעבור אלפי שנים וכמה עידנים בעולם הזה לא השתנתה. אכן, צ'אונאר הוא אחד מהיצורים העתיקים ביותר שקיימים בעידן השני.

במלחמה בין הנשגבים לקדמונים, צ'אונאר ניסה להגן על סית'ראה אמו, אך נכשל. הנשגבים העתיקים נעצו חניתות וחרבות בגבו וכמעט וניפצו את השריון שלו, שלקחו לו מאות שנים להתחדש מן הקרבות. הם כלאו את אמו בכלא שהיום ידוע בשם מלפיאס, וצ'אונאר עקב אחריה פנימה. הוא רצה לשחק עוד, לעודד את סית'ראה, הוא לא הבין את השינוי שהתרחש בקדמונית שהפכה ליוזי.

סית'ראה ברכתה וזעמה ממרכז מלפיאס, גם כאשר בנה האהוב בה לעודד אותה. הוא הרס רחובות שלמים בדרכו לראות את אמו, אך לא הצליח לקבל ולו מבט קצרצר על מה שסית'ראה הפכה להיות. היא שלחה את נשמת הפטיש החדשה שלה, אריסטאיה, הרחם-שהיה-לקבר, לגרש את צ'אונאר, אך זאתי לא נאלצה להשתמש בעבודה רבה על מנת להבריח אותו. בראותו את אמו במצב זה, צ'אונאר הבין שעשה טעות בלראות אותה כך. הוא הבטיח לעצמו שהוא יראה אותה פעם נוספת שמצבה ישתנה, דבר שלא קרה עד היום.

אז צ'אונאר ברח אל קרובת משפחה של סית'ראה, אותה הוא הכיר מלפני זה. קימברי, שהפכה לים חומצה בוער, הייתה מקום המפלט של צ'אונאר. החומצה האכזרית בתחילה הפריעה לצ'אונאר, אך הוא התרגל אליה במהירות, שכן למרות שהיה טבוע לחלוטין בחומצה, היא לא הייתה עוצמתית מספיק בשביל לחדור את ההגנות האדירות שלו- שאפילו הנשגבים מהעידן הראשון לא הצליחו לחדור. גם קימברי זעמה והייתה מלאה בכאב כמו סית'ראה, אבל בניגוד אליה, צ'אונאר היה יכול לספוג את הזעם של קימברי. גם כאשר זאת הנחיתה עליו סערות, טייפונים ומערבולות אכזריות, הכאב אפילו לא השתווה למה שצ'אונאר הרגיש כאשר ראה את המצב הנוכחי של סית'ראה- גם אם לרגע בודד.

צ'אונאר השתנה מהשהות שלו במלפיאס, הפך לאכזרי יותר, מפלצתי יותר. האישיות שלו עדיין ילדותית ותמימה, אבל הוא עושה מעשים הרבה יותר קשים ואכזריים בלי להבין כמה הם נוראיים. הוא מעולם לא התבגר, אך בים הסוער של קימברי, הוא נאלץ להילחם בשדים רבים ושונים על מנת לשרוד, על מנת לקבל את המקום שלו. הוא ניזון משדי מעגל ראשון שמפחדים רק מהמעבר שלו, יודעים שכאשר יישאבו לתוכו לא יהיה להם סיכוי, גם אם הם אוהבים לספר אגדות על עיר קטנטנה שקיימת בתוך הבהמות' העצום.

אם יש דבר אחד שצ'אונאר אוהב, זה להתנגח בדברים. לעתים צעדני מלחמה או שדים גדולים נופלים אל הים והופכים למטרות בשביל צ'אונאר להתנגח בהם עד כמה שהוא יכול. הוא למד בעצמו כבר לא להתנגח במלפיאס, שאיים להשמיד אותו לאחר שעשה זאת בפעם הראשונה. למען האמת, צ'אונאר כול כך טוב בלשבור דברים, שבתקופה בה הגבולות בין העולמות דקים, לעתים צ'אונאר שובר לעצמו דרך אל הבריאה ממלפיאס. בכיול העונות, צ'אונאר לעתים מוצא לעצמו דרך אל המערב, למקדשים עתיקים לקימברי שהיו שייכים לאימפריית הלינת'ה העתיקה. בתקופות אלו הוא לרוב אוהב לשחות לכיוון הפראא ולהתנגח בכול דבר שהוא מוצא שם, בין אם זה כיסי פראא ואיים שנוצרו מן הכאוס, בני פיה והיצירות המוזרות שלהם. בשביל צ'אונאר כיול העונות היא תקופה בשביל ליהנות, למצוא קצת מנוח מהבדידות הנוראית בה הוא חש במלפיאס, מהכאב מהידיעה התמידית לגבי הגורל של אמו, שלא השתנה כבר אלפי שנים. בסוף כיול העונות, צ'אונאר תמיד חוזר חזרה, יודע עד כמה זה חשוב.

kaiju_by_eaworks-d7lfbtm.jpg
 
אווו, יוזי. אני חייב להגיד שהיוזי הם מהחלקים היותר מגניבים בעולם הנשגבים, וזה לא קל.

צ'אונאר מעולה. הסיפור שלו מעניין ומתאים בול לעולם של הנשגבים, ואני אוהב את המחשבה על בהמות עצום עם אופי חצי-ילדותי-חצי-אכזרי. ח"ח שמצאת דרך להביא אותו גם לבריאה, למרות שחבל שהדרך הזו מאוד מוגבלת בזמן - נשמע שהוא יכול לעשות כל מיני צרות בכיול העונות, אבל תוך חמישה ימים זה מפסיק. היה נחמד אם היו עוד דרכים שבהן הוא משפיע, כמו מקומות שבהם ההתנגחויות שלו גורמות לחומצה של קימברי לזלוג לאוקיינוס (ומדי פעם היא הורגת יבול דגים, אבל זה קרה כמה שנים ברצף ועיירות נקלעות למצוקה!), או שעתק של הלינת'ה בעצם מתעל את ההתנגחויות שלו ליצירת גלים ענקיים באוקיינוס (לפעמים העתק עובד ולפעמים לא, תלוי אם צ'אונאר שוחה באזור הנכון).
והאמת, למרות שצב-לטאה תת מימי עצום זה מאוד מגניב, אני קצת מאוכזב שהוא לא הזוי יותר אחרי כל כך הרבה זמן במלפיאס. כמו שהוא כבר לא נושם אוויר דרך הזימים שלו אלא אימה ושברון לב, או שהוא איבד את אחד הסנפירים שלו והסנפיר עוקב אחריו כמו צל ולפעמים לא מספיק לחזור למלפיאס בסיום כיול העונות, או אקוסיסטמה שלמה של שדים שחיים עליו ובתוכו.

אגב יוזי, איפה אפשר למצוא עוד מידע עליהם (כולל פירוט על כל אחד מהם, הנשמות שלו, השדים השונים)? הכל בספר האינפרנלים או שיש מידע שמפוזר בספרים אחרים?
 
המממ... זה רעיון מעניין דווקא. מלפיאס אכן די מטורף, ובאמת התיאור הפיזי שלו לוקה בחסר ביחס לבהמות׳ מהעידן של הקדמונים.

במקור, הוא היה אמור להיות בכלל שד מעגל שלישי, וחשבתי אפילו על כמה שדי מעגל שני שיתאימו מתחתיו, אך בסופו של דבר הבנתי שאין סיבה אמתית שהוא יהיה שד. כשד מעגל שלישי, התנאי שלו לכניסה לבריאה הוא יצירתו של אי גדול מספיק בשבילו להתנגח בו בכול עוצמתו. בגלל השינוי באמצע של הרעיון, נשארתי עם ההתערבות הקטנה והמאוד מינימלית שלו בבריאה בזמן כיול העונות.
 
חזרה
Top