שיר של אש ושל קרח, פרק 9 [ התחיל ]

ooc: הפרק התשיעי מתחיל כ-10 ימים לאחר סוף הפרק הקודם.

האריס, ויינסן:
העשן האפור התלוי מעל חורבות כפר שרוף מבשר לכם, כי אתם מתקרבים סוף-סוף למחנהו של טיווין; זה היום השני בו אתם רוכבים במהירות, לאחר ששליח מהיר השיג אותכם, ובישר כי הלורד רוצה לראות את האריס ואת מלווהו ללא דיחוי. מאחר והפראים לא הסכימו לותר על טיריון (שעדיין חייו שייכים להם, לטענתם), הקדמתם את ההרריים המתקדמים דרומה, ועשיתם את דרככם על סוסים מהירים.
המראה שנגלה לעיניכם הוא מדכא: אנשי לאניסטר שרפו כמעט כל דבר שעמד בדרכם, ומן הכפר הגדול שעמד כאן פעם נותרו רק חורבות עשנות; ליד החורבות, צץ מחנה עצום לגודל של אוהלים, מלא מהומה, סוסים מובלים, קטטות וצעקות... וכמובן, שפע זונות, נוודים ומזדנבים מהסוג שנכרך אחרי כל צבא גדול.
המטה עצמו, שמור היטב בידי אבירים וחיילים מובחרים, הוקם בפונדק דרכים גדול מאבן - ככל הנראה, אותו פונדק עצמו בו חטפה ליידי קייטלין את השימדון. כאשר אתם מתקרבים, אתם מבחינים בשרידיה של בעלת הפונדק, קרי - שלד עם מעט קרעים ובשר מרקיב המתנודד מעל עץ סמוך. לורד טיווין לא סלח ולא שכח.
החיילים מבחינים בכם ומישהו נותן פקודה; סייסים מתקרבים ואוחזים בסוסיכם, מסמנים לכם להתקדם אל תוך המטה. אזי, אתם מבחינים בברק של שיריון ובזקן בגוון נחושת, כאשר סר אדאם מארינבארד מגיח מאחת הכניסות ומתקדם לעברכם בפנים חמורות סבר, מלווה בכמה וכמה אבירים חמושים היטב.

דיאנה, ג'ורי:
הדרך צפונה ממושכת, עכורה ולחה; מימי המיצר משתרעים מכל עבר, כאשר השיירה הקטנה עושה את דרכה מהר ככל הניתן צפונה, לעבר חפיר קאילין. מדי פעם, קוראת ציפור מוזרה בקול עמום מעל המרחב המוצף, או שאריה לטאה מרוחק נוחר בתוך הבוץ. החבורה מונה עשרה, מלבד ג'ורי ודיאנה, שלושה אבירים צעירים, גשש מדרי הביצות, ושישה כידונאים.
כעת, הגשש מסמן לכם לעצור.
"סר ג'ורי, עקבות" הוא אומר בקצרה, מסמן לכם לעצור. הוא מצביע על שורת סימנים שכמעט בלתי ניתן להבחין בהם. "לא אביר ולא שום איש של סטארק" הוא אומר, מרחרח את העקבות... "אנשים יחפים, תראו את הטביעות".
"אם ככה" אומר אחד האבירים בדאגה "אולי כדאי שנחיש את ליידי סטארק המיועדת אחורה, למען בטחונה" הוא אומר, מביט בפקפוק בחרבות של דיאנה כתוהה עד כמה היא באמת מסוגלת להשתמש בהן.

ooc: רצוי שהתגובה הראשונה תהיה מבואית ויחסית מושקעת - קרי, תתייחס לכל המצב, ולא רק למידע הספציפי בפתיחה.

סר ויינסן מביט בחורבות בבחילה, איזה אדם בדעתו השפויה יעשה כזה נזק? ועוד בשביל מה? שימדון? הוא נדהם כאשר רואות עיניו את הצבא הענק של לאניסטר, כזו עוצמה... הוא חושב לעצמו.
מבטו שוב נודד לחורבות, הוא חושב על כל ההרס והמוות שגרמו פה אנשי לאניסטר. הוא מביט ורועד קלות.
כאשר סר רויס רואה את סר אדאם, הוא נעמד במקומו, ליד האריס, ומחכה שזה ידבר.

מבט עצוב וקר מעביר האריס בחורבות, בבתים ההרוסים, ובמיוחד בבעלת הפונדק לשעבר.
אנשי צפון גאוותנים. ראו מה בגידתכם עוללה. בגידתכם, וקור ליבו של טיווין.
עגלי זיעה אחדים נאספים על מצחו של האריס, חרף החורף המתקרב.
אדם שבעיניו מעשיי הינם בגידה. אך עשיתי את חובותי, קלאגן,אמורי ויוט פשעו, ומישהו היה חייב לטפל בזאת.
האריס מחיש את הקצב, ומוחה את הזיעה. שומר על קור רוח, עד שרואה את סר אדאם.
אם הוא כאן ייתכן וגם סר אסטרן. איך עליי לספר לו שקלאגן, המשרתים את אותו האדון, רצח את אחיינו?
"סר מאריבראד." הוא אומר ומחווה בהינד ראש, ארשת פניו קפואה.
"כמדומני הלורד מצפה לי, ובנו איתנו גם, האם תועיל בטובך לקחת אותו אליו?"

"אנשים שאין להם נעלים, ספק שיש להם נשק איכותי יתר על המידה." סוף סוף משהו מעניין במסע הזה, חשבתי שאני כבר אשתגע מהרכיבה בחברה הזו. שמונה מטומטמים ובוגד אחד. "אני מציעה שנמשיך לרכב, היה ויהיו צרות אני מאמינה שנצליח להתמודד איתן. אם אתה באמת מודאג, אתה מוזמן לרכב מאחור ונדאג שתהיה מוגן." היא רוכבת הלאה. הם מוציאים אותי מדעתי... כגל המצב הזה מעורר גיחוח. ליידי סטארק, נו באמת. זה לא שהתחתנו. "ובבקשה, אני עדיין לידי פריי, להזכירכם."

ג'ורי רוכב מקדימה היא תהיה ליידי גדולה , רק שהפזיזות שלה לא תהרוג אותה קודם
"נשק יותר קל להשגה מבגדים לפעמים, וגם נשק עלוב יכול להרוג" היא מחפשת צרות , זה לא טוב
"עבודה טובה " ג'ורי אומר לגשש "האם אתה יודע מי יכול להשאיר עקבות כאלה ?" ג'ורי שואל את הגשש בעודו מסמן לכידונאים לתפוס עמדה מקדימה.
על הילדה ללמוד הרבה ,בעיקר על תכנון וזהירות "הליידי אני אשמח לשמוע ממך עצות אחרי הדיווח וכדאי שתקראי לנימריה , היא יכולה מאוד להועיל נגד מארבים"

דיאנה, ג'ורי

"דבר אחד בטוח... הם לא משלנו, מהאנשים של לורד ריד, זאת אומרת. אולי יש להם נשק עלוב" נוהם הגשש, נראה איכשהו לא משוכנע ומודאג "אבל אנשים רגילים לא הולכים יחפים בתוך ביצה. לא אם הם רוצים לחיות" הוא שב ומרחרח את העקבות, נראה עדיין לא מרוצה "הם יצאו ונכנסו פנימה, ו... תקשיבו!"
עוד הוא מדבר, ואתם שומעים קול מהדהד בגובה: צורם ושורקני, כמו ציפור מוזרה, שצווחת עם מקור נוטף ריר.

האריס, ויינסן

סר אדאם מביט בכם ביהירות.
"אכן, הלורד מצפה לכם" הוא אומר בקול קר, סוקר את האריס בדי-בוז "לא שיש לו זמן רב מדי, אם כבר מדברים. הצפוניים עשו יד אחד עם פריי הזקן, חצו את המזלג הירוק והם מתקרבים... הלורד יצטרך לבעוט את גור הזאבון חזרה צפונה, כדי שיהיה לנו זמן להאבק עם סטאניס ורנלי. ואגב זאבונים" הוא אומר בעיקום שפתיים "אולי יעניין אותך לדעת את החדשות על הידידה הקטנה שלך, הפרחחית שזרקה את לורד רויס מהסוס בתחרויות הימין" הוא שולח אגב כך מבט לעגני לעבר סר ויינסן "השמועות אומרים שהיא התארסה לזאבון, ותהיה ליידי סטארק הבאה". הוא מוסיף, זוקר את גבותיו לעבר האריס כאילו הוא רוצה לאמוד את ארשת פניו.

ויינסן מצחקק למשמע הדברים על אביו הלורד, "עניין של מזל, לבטח." הוא אומר בבטחון.
"במי מדובר, סר קנינג?" הוא שואל את האריס, וארשת פניו חוזרת להיות רצינית.

OOC: אני מאמין שטאנגלווגד נמצא בכנס קהילת המיניאטורות בתימורים, וזה ימנע ממנו להגיב. רק רציתי שתדע, גדעון.

"ניימריה היא לא חיית מחמד שאפשר לזמן, היא כאן באזור." היא תמיד מגיעה כשאני צריכה אותה.
בהישמע השריקה דיאנה שולפת חרב אחת, מחזיקה ביד השניה את המושכות. "אין לנו ויכוח איתם, ואלה לא שודדי דרכים. בכל מיקרה, נמשיך במשנה זהירות. גשש, מה יכול להפיק צליל כזה?"

צרות, ומה לכל הרוחות משמיע את הכל הזה, היראה בטוח , זכור יש אנשים תחתיך שמצפים ממך לדוגמא

"מערך מגל " ג'ורי פוקד על הכידונאים (חצי מעגל מקדימה כידונים בהיכון, חומת מגינים)
"האמפרי, דאנקן ,ליאו לתמרון כידון" ג'ורי פונה לדיאנה
"הפרשים נשארים מאחורי חומת המגינים כדי להגיב לתמרוני היריב: להגן על האגפים לעזור לחומה בנקודות לחץ וכדומה הליידי" הוא מסביר במהירות "את הלוחמת הכי מהירה אך עם השריון הכי קל, לכן התפקיד שלך אם נותקף הוא להתקיף בנקודות לחץ ולסגת . פגע וברח"

ג'ורי גומר להסביר הכי מהר שאפשר ומחכה לתשובת הגשש

ooc: אם כך, אני אגיב לדיאנה וג'ורי, עד שטאנגלווד יחזור.

ic: דיאנה, ג'ורי
הגשש לא נראה כמתייחס לדברים של ג'ורי ודיאנה, עיניו הירוקות עוקבות אחרי הרקיע העכור. ואז, בלי התראה, הוא דורך את הקשת שלו ויורה שני חיצים כלפי מעלה. צווחה מחרחרת נשמעת, ואז משהו נופל בחבטה אל תוך הבוץ בסמוך.
ברגע הראשון, נדמה לכם שזה עורב עם מגילה, מלבד העובדה שהוא ירקרק. אלא שאז, אתם נרתעים בזוועה; היצור הוא אומנם בגודל של עורב, אבל הוא ירוק וקרומי, חסר נוצות, וסדרה של קוצים מכוערים בוקעת מעמוד השדרה שלו; מקורו מצוייד בארבע שיני אנקול. כאשר הוא מוטל משופד בבוץ, הוא מתחיל להתמוסס באיטיות. הגשש מתקרב אליו בזהירות. ממלמל משהו על מיצים צורבים, ושולה בזהירות את המגילה; זו מוכתמת בכתמים של דם ירוק שהתיז היצור כאשר נפגע, שאיכלו וצרבו אותה פה ושם. אולם, הכתב עודנו ברור: המגילה מכילה רק שורה אחת, בכתב פשוט אבל ברור.
"העפרונית מתעופפת צפונה: חממי את הנזיד".

בשם האלים, מה זה? דיאנה מביטה בגועל ביצור דמוי הציפור. מעולם לא ראית דבר שאפילו דומה לו. "מה זו החיה הזו?" דיאנה שואלת בזמן שהיא יורדת מסוסה. היא לוקחת את הפתק מהסייר קוראת אותו, בוחנת את כתב היד, ומחפשת עוד הודעה מוצפנת. העפרונית מתעופפת צפונה. אם אני אתן לפארנויה שלי להשתחרר, מישהו ממתין לי בצפון, מישהו שלא רוצה שאני אגיע לשם. כמה מפתיע.

ooc: אכן הייתי בכנס, אך חזרתי.

ic:
נפתור את השחצן מנוכחות האיבר הזקן והבוגד אם זה מפריע לו כל כך.
מהרהר האריס לאור מבטו של אדאם, ארשת פניו רצינית וכעוסה.
דיאנה המסכנה, הייתי רוצה לראות את פרצופה כאשר שמעה שהיא מאורסת אל הזאבון.
נקווה שהייתה חכמה מספיק להמשיך צפונה.
פניו מסמיקות טיפה לנוכח הדברים עליה ופונה אל אדאם.
"אם כך יאלץ פריי למצוא חתן חדש לאחר שהלורד יטפל בזאבון. אך כמו שאמרת, זמנו של הלורד קצר, ועדיף שלא נעקבו."
אזי הוא מתכונן לדהירה ועוקב אחר אדאם, על יד ויינסן.
"נכדתו של לורד פריי" הוא פונה אל ויינסן. "מבנו הבכור. פרחחית חסרת תקנה, אך לוחמת מעולה. בתחרויות המדוברות היא הפילה אפילו את סר ג'יים בכבודו."
ואם היא באמת רוכבת אל הצפון מוטב יהיה שתזכור את הרומח ואת השלכותיו.

האריס, ויינסן
אתם עולים במדרגות העץ ועוברים את הזקיפים, ואזי נפתחת הדלת ואתם מוכנים לאולם הגדול; לורד טיווין יושב על כסאו, והאריס מזהה מיד את החרב שהוא חוגר - בוהק שאגה, החרב השחורה שהיתה חרבו של דזמונד. מאחוריו, עומדים קוואן ואחיו הצעיר והשחצן. בקרב האצילים שמתקהלים סביב אתם מבחינים בלורד סוויפט, באחד מבניו של בראקס, ועוד פנים מוכרות, חלקן בוהות בכם בעניין, חלקן בחשדנות.
האריס מבחין מיד גם בדמותו הענקית של ההר הרוכב, שעומד שלוב ידיים, חיוך של עליונות על פניו, שנראה כאילו חצובות באבן. קלאגן מגמד תחת קומתו את סר אמורי לורץ', ששולח בכם מבט עוין ופולט "הנה הבוגד".
סר אדאם בא בעקבותיכם, ומורה לזקיפים להגיף את הדלת.
לרגע, עומדת דממה כבדה, ואז מדבר טיווין בקול עצור ושקט, עיניו הירוקות-זהובות סוקרות את האריס במבט פולח, נטול רחמים.
"זמן רב חלף מאז הפעם האחרונה בה נפגשנו, סר קנינג" הוא אומר, מחווה ניד ראש כלאחר יד לעבר ויינסן "מה צר שהפגישה הינה בנסיבות... לא משמחות במיוחד. מצאת לך מלווה חדש במקום העריק אסטרן, אני מבין" הוא מוסיף, שפתו מתעקלת בבוז, ועיניו לא מרפות מפניו של האריס, כאילו מבקשות לאמוד על כל תזוזה זעירה בארשת שלו.

אז זה מתחיל.
האריס נאבק לשמור על ארשת פנים רצינית ומכובדת עד שאפשר, עיניו נעות בין טיווין לקוואן.
"אכן מרה הסיבה כבוד הלורד" קולו קר. "אך חרף גילי עדיין אני נענה לקריאתו של אדוני, ומתייצב לעמוד כנגד האשמות אשר הגיעו לאוזניי"
מבטו נע אל בוהק שאגה ואל ההר, וחוזר אל טיווין.
דזמונד...למה לא הקשבת.

מה זה בשם השבעה, זה לא יכול להיות טוב ג'ורי מביט ביצור
"מעולם לא ריתי יצור כזה הליידי, יכול להיות שהוא הגיע מעבר לחומה" ג'ורי מצטמרר עם ההזכרה של החומה.
גיורי מורה לכל המלווים להתרחק ופונה לדיאנה
"אני מאמין שההודעה היא בקשר אליך הליידי, מול מי או מה אנו עומדים ? "

ooc: וולקנה, מיינד רידר - תגובות.

ויינסן מעדיף לשתוק כל עוד לא מדברים עליו, כל שהוא פולט בזמן ההשוואה לאסטרן העריק המדובר, היא אנחה שקטה ותו לא.
עיניו סוקרות את הנוכחים, את גובה קומתם, ואת חסונם הרב. כמעט בפחד הוא מביט בפניו של סר קלאגן.
סר קנינג? הוא שואל את עצמו, בוגד? לא יכול להיות...

ooc: הגבתי יום ליפני ההודעה של טום, אני לא רואה סיבה מיוחדת להאיץ בי.

ic:
"אני לא בטוחה." וגם אם הייתי, אתה לא בדיוק האדם הראשון שהייתי רצה אליו. "ללא ספק אחד הגורמים המעורבים הם אותם יצורים ממרתפי התאומים. בנוסף לכך, אני יכולה לחשוב על לא מעט אויבים של מי שאני נאמנה לה. ובאופן כללי, תתפלא לדעת שיש אנשים שלא מרוצים מהאירוסין שלי." זה חייב להיות קשור למשולש. אבל מה בדיוק? אני שונאת לגשש בחשכה. "הניחוש שלך טוב כמו שלי. את כתב היד אני לא מכירה."

ooc: זה לא היה כדי להאיץ, אלא הבהרה שאת צריכה לרשום תגובה נוספת לפני שאני מגיב.

האריס, ויינסן:
עיניו של טיווין סוקרות את האריס בקור.
"בגידה, אכן. מיד נגיע לזה" הוא אומר בקול יציב, נטול רגש. הוא מסמן בידו, וההר עושה צעד קדימה.
"סר קלאגן וסר לורץ' מאשימים אותך, שלחמת כנגד אנשיו של לורץ' בחברת בעלי בריתו של הימין המודח, במעברות המזלג הירוק" אומר קוואן לאניסטר בקול יהיר.
פניו של ההר מעלים ארשת בוז.
"על בגידה כזו צריכים להעניש, הלורד" הוא נוהם "עקור את העיניים של הזקן ושלח אותו לקבץ נדבות. או..." מבטו המאיים פונה לעבר האריס "שיעז לנסות להוכיח את חפותו בקרב" הוא מוסיף בבוז, טופח על חרבו "אני מוכן בכל עת"
"הגור מהמזרח יהיה המשנה שלו, אם כך?" צונף סר לורץ' בלעג, מביט בויינסן בפקפוק.

דיאנה, ג'ורי
אתם ממשיכים בדרכם באיטיות, ולאחר מספר שעות, המגדלים העגומים של חפיר קאילין מזדקרים לעומתכם. ריח רע עומד באוויר, ונימרייה נוהמת בחוסר נוחות. נראה לכם, שאתם רואים עשן שחור מרוחק מתמר אי-שם באופק.