ooc: הפרק התשיעי מתחיל כ-10 ימים לאחר סוף הפרק הקודם.
האריס, ויינסן:
העשן האפור התלוי מעל חורבות כפר שרוף מבשר לכם, כי אתם מתקרבים סוף-סוף למחנהו של טיווין; זה היום השני בו אתם רוכבים במהירות, לאחר ששליח מהיר השיג אותכם, ובישר כי הלורד רוצה לראות את האריס ואת מלווהו ללא דיחוי. מאחר והפראים לא הסכימו לותר על טיריון (שעדיין חייו שייכים להם, לטענתם), הקדמתם את ההרריים המתקדמים דרומה, ועשיתם את דרככם על סוסים מהירים.
המראה שנגלה לעיניכם הוא מדכא: אנשי לאניסטר שרפו כמעט כל דבר שעמד בדרכם, ומן הכפר הגדול שעמד כאן פעם נותרו רק חורבות עשנות; ליד החורבות, צץ מחנה עצום לגודל של אוהלים, מלא מהומה, סוסים מובלים, קטטות וצעקות... וכמובן, שפע זונות, נוודים ומזדנבים מהסוג שנכרך אחרי כל צבא גדול.
המטה עצמו, שמור היטב בידי אבירים וחיילים מובחרים, הוקם בפונדק דרכים גדול מאבן - ככל הנראה, אותו פונדק עצמו בו חטפה ליידי קייטלין את השימדון. כאשר אתם מתקרבים, אתם מבחינים בשרידיה של בעלת הפונדק, קרי - שלד עם מעט קרעים ובשר מרקיב המתנודד מעל עץ סמוך. לורד טיווין לא סלח ולא שכח.
החיילים מבחינים בכם ומישהו נותן פקודה; סייסים מתקרבים ואוחזים בסוסיכם, מסמנים לכם להתקדם אל תוך המטה. אזי, אתם מבחינים בברק של שיריון ובזקן בגוון נחושת, כאשר סר אדאם מארינבארד מגיח מאחת הכניסות ומתקדם לעברכם בפנים חמורות סבר, מלווה בכמה וכמה אבירים חמושים היטב.
דיאנה, ג'ורי:
הדרך צפונה ממושכת, עכורה ולחה; מימי המיצר משתרעים מכל עבר, כאשר השיירה הקטנה עושה את דרכה מהר ככל הניתן צפונה, לעבר חפיר קאילין. מדי פעם, קוראת ציפור מוזרה בקול עמום מעל המרחב המוצף, או שאריה לטאה מרוחק נוחר בתוך הבוץ. החבורה מונה עשרה, מלבד ג'ורי ודיאנה, שלושה אבירים צעירים, גשש מדרי הביצות, ושישה כידונאים.
כעת, הגשש מסמן לכם לעצור.
"סר ג'ורי, עקבות" הוא אומר בקצרה, מסמן לכם לעצור. הוא מצביע על שורת סימנים שכמעט בלתי ניתן להבחין בהם. "לא אביר ולא שום איש של סטארק" הוא אומר, מרחרח את העקבות... "אנשים יחפים, תראו את הטביעות".
"אם ככה" אומר אחד האבירים בדאגה "אולי כדאי שנחיש את ליידי סטארק המיועדת אחורה, למען בטחונה" הוא אומר, מביט בפקפוק בחרבות של דיאנה כתוהה עד כמה היא באמת מסוגלת להשתמש בהן.
האריס, ויינסן:
העשן האפור התלוי מעל חורבות כפר שרוף מבשר לכם, כי אתם מתקרבים סוף-סוף למחנהו של טיווין; זה היום השני בו אתם רוכבים במהירות, לאחר ששליח מהיר השיג אותכם, ובישר כי הלורד רוצה לראות את האריס ואת מלווהו ללא דיחוי. מאחר והפראים לא הסכימו לותר על טיריון (שעדיין חייו שייכים להם, לטענתם), הקדמתם את ההרריים המתקדמים דרומה, ועשיתם את דרככם על סוסים מהירים.
המראה שנגלה לעיניכם הוא מדכא: אנשי לאניסטר שרפו כמעט כל דבר שעמד בדרכם, ומן הכפר הגדול שעמד כאן פעם נותרו רק חורבות עשנות; ליד החורבות, צץ מחנה עצום לגודל של אוהלים, מלא מהומה, סוסים מובלים, קטטות וצעקות... וכמובן, שפע זונות, נוודים ומזדנבים מהסוג שנכרך אחרי כל צבא גדול.
המטה עצמו, שמור היטב בידי אבירים וחיילים מובחרים, הוקם בפונדק דרכים גדול מאבן - ככל הנראה, אותו פונדק עצמו בו חטפה ליידי קייטלין את השימדון. כאשר אתם מתקרבים, אתם מבחינים בשרידיה של בעלת הפונדק, קרי - שלד עם מעט קרעים ובשר מרקיב המתנודד מעל עץ סמוך. לורד טיווין לא סלח ולא שכח.
החיילים מבחינים בכם ומישהו נותן פקודה; סייסים מתקרבים ואוחזים בסוסיכם, מסמנים לכם להתקדם אל תוך המטה. אזי, אתם מבחינים בברק של שיריון ובזקן בגוון נחושת, כאשר סר אדאם מארינבארד מגיח מאחת הכניסות ומתקדם לעברכם בפנים חמורות סבר, מלווה בכמה וכמה אבירים חמושים היטב.
דיאנה, ג'ורי:
הדרך צפונה ממושכת, עכורה ולחה; מימי המיצר משתרעים מכל עבר, כאשר השיירה הקטנה עושה את דרכה מהר ככל הניתן צפונה, לעבר חפיר קאילין. מדי פעם, קוראת ציפור מוזרה בקול עמום מעל המרחב המוצף, או שאריה לטאה מרוחק נוחר בתוך הבוץ. החבורה מונה עשרה, מלבד ג'ורי ודיאנה, שלושה אבירים צעירים, גשש מדרי הביצות, ושישה כידונאים.
כעת, הגשש מסמן לכם לעצור.
"סר ג'ורי, עקבות" הוא אומר בקצרה, מסמן לכם לעצור. הוא מצביע על שורת סימנים שכמעט בלתי ניתן להבחין בהם. "לא אביר ולא שום איש של סטארק" הוא אומר, מרחרח את העקבות... "אנשים יחפים, תראו את הטביעות".
"אם ככה" אומר אחד האבירים בדאגה "אולי כדאי שנחיש את ליידי סטארק המיועדת אחורה, למען בטחונה" הוא אומר, מביט בפקפוק בחרבות של דיאנה כתוהה עד כמה היא באמת מסוגלת להשתמש בהן.