שיר של אש ושל קרח, פרק חמישי [ הסתיים ]

הועלתה לרשת הפתיחה לפרק חמישי, והיא מצויה בכתובת הבאה:

http://www.members.pundak.co.il/world/ice/sce5.html

הקטעים בכתב המודגש הן סצנות. (הן יוצאות מנקודת הנחה, כי שהודיע לי השחקן ששיחק את האריס בסוף הפרק הקודם, כי כאשר ג'יים מגלה כי האריס מכיר את סאנדרין ולוחץ עליו לספר את הידוע לו, האריס בוחר לכבד את חובותיו כאביר, ומספר לג'יים חלק מהסיפור על סאנדרין (בלא להזכיר את הקטע על ארון הזכוכית או על ראיניס).

הקטע שאינו מודגש הוא הסבר, ואח"כ תאור סצנת הפגישה של הדמויות בפונדק מחוץ לארמון, ומשם אתם ממשיכים. סבב תגובות מלא, בבקשה.

ואגב, טאנגלווגד חזר לשחק את האריס.

סבב תגובות מלא בבקשה

-------------------------- Scenario is Opened ----------------------------

ooc: תיקון חשוב - ככל הנראה, נפלה אי הבנה ביני לבין וואנג. ובקיצור, לאחר צרחות אינטרנטיות, לחץ, סחיטה רגשית ואיומים באלימות פיזית, אני נאלץ לוותר על כוונתי להדביק לו את טום השמן בתור דמות. במקום זה, מסתמן שהוא מקבל (לפחות באופן זמני) את ג'ורי קאסל... (ואל תדאגו, לכל דבר טוב יש מחיר )
בסיכום: ג'ורי קאסל הוא זה שנשלח על-ידי אדארד לעשות "בייביסיטר" לסאנדרין, וטום השמן מלווה את אדארד במקומו לסיור הגורלי אל צ'אטאיה. הפרולוג שהועלה לרשת תוקן בהתאם. בינתיים, התייחסו לזה בהודעות שלכם, שג'ורי קאסל הצעיר, ולא טום השמן, הוא זה שמלווה את סאנדרין אל הפגישה.

ושימו לב: המתח בין סטארק ללאניסטר הולך וגואה, וכל הדמויות מודעות לזה היטב.

לעזאזל! דזמונד חושב לעצמו, אני לא יכול לעזוב את סאנדרין ואת המטרה של לנקום את מותו של אולריק ככה, אני חייב ללכת לצור-מגור.
הוא מחייך לכיוונה של סאנדרין.
"אני חושב שאני אצטרף אלייך," הוא אומר, ומושיט את ידו בכדי לגעת בידה שלה, "למסע לצפון, אני חשוב שאנו חייבים לטפל בנחש המלוכלך הזה."
הוא מביט חזרה לכיוונו של ג'ורי, "אם לא אכפת לך, אדוני."

ooc: בשעה טובה חזרתי למשחק.מצטער שנאלצתי לעזוב קודם לכן.

מה הוא עושה כאן? חושב לעצמו האריס כאשר הוא מבחין בג'ורי מסתכל עליו במבט
מזלזל.
למה סטארק שלך אותה לצפון? אח, ואולי זה רק לטובה? ג'יים מתחיל להתערב יתר על המידה.
האריס פונה אל דזמונד וסאנדרין ומדבר בתקיפות "מותו של אולריק לא יעבור לשווא" למרות שהאלים אדים שטיפשותו הביאה את זה על עצמו "הלטאה המגודלת תשלם על שעשתה" הוא פולט אנחה אך האם אנחנו באמת מסוגלים? הוא רואה את מותו של אולריק לנגד עיניו.
"אני מאמין שמן המוטב יהיה שנלך כולנו לצפון" הוא אומר בקרירות מעביר מבט קודר אל ג'ורי בן לאניסטר תמיד משלם את חובותיו. "מתי את יוצאת?" הוא שואל את סאנדרין הפעם נשמעת קצת חמימות בקולו "אם אנחנו נצא לצור מגור" הוא מחליש קצת את קולו "צריך לארגן כמה דברים לפני" מבטו נע לאט לאט אל ג'ורי.

ג'ורי מחייך אל דזמונד. "זה איננו בלתי מתקבל על הדעת סר אסטרן" הוא משיב. כמובן מלבד העובדה שאני לא אשים מטבע נחושת כנגד נאמנותך. "אני מניח שנוכל לנצל את כישוריך. וגם את שלך סר קנינג, היית אמור לנצח אותי באותו יום" אם היית צעיר ב20 שנה אולי.

נפלא. ווסטרוז כמרקחה, ואני יוצא עם כפילתה של המלכה, שני חתלתולים, ואם השמועות נכונות, אז הפרחחית הכי חצופה בצד הזה של הים הצר.

הוא מקשיב קצת לוויכוח בין הספטון לעובדי האלילים האחרים, תוהה אם כדאי לו באמת לגרום למהומה בכך שיביע את דעותיו שלו, אך אז מגיב לדברי האריס

"אבקש את סליחתך סר קנינג, אבל יעדינו הוא לא צור מגור אלא ווינטרפל, ואני נאלץ לסרב בנימוס מראש לכל הצעה של שינוי מסלול או התעכבות מיותרת בדרך"

"ואנחנו לא ממש צריכים את הסכמתך," דזמונד משיב, "ברגע שנגיע לוינטרפל, אנו יכולים לפנות לכל מקום שהוא, הלא כן?" הוא מחייך, חיוך עלוב ומעליב, כאילו אומר, ואם תגיד לא, החרב שלי תתקע בך כל כך עמוק שניצב יהיה איפה שהלב שלך אמור להיות, סטארק עלוב.
הוא פונה לסאנדרין.
"אני רק מצטער שיופייך יצטרך להמחק בקור העלוב של הצפון העלוב," הוא מחייך, "חבל, באמת שחבל."

"לצערי.." ג'ורי מושך את התנצלותו תוך כדי שהוא בוחן את ציפורני ידו הימנית, "הליידי צוותה על ידי לורד אדארד להשאר בווינטרפל לצד בנו הבכור", חיוכו של ג'ורי נמוג לאט לאט.

דזמונד מביט בכל המהלך הדי נשי הזה של לבחון את הציפורניים, בזלזול. "ולמה אתה חושב שאנו חייבים לצאת עם סאנדרין," הוא מחייך, "אני בטוח שהליידי תבין שחייבים לבצע את המשימה הזאת... שאנו חייבים לבצע."

סנדרין שולחת מבט קטלני מסביב לשולחן.
"הליידי" היא אומרת "תעריך מאד אם לא תתחילו לעקור זה לזה את העיניים. מספיק צרות יש לנו גם כך, עם החטיפה... כלומר, ההעמדה לדין של הננס המגעיל. ונתווכח אחרי שנגיע לוינטרפל, טוב? משום מה" היא נאנחת, יש לי רושם שזו תהיה דרך ארוכה... מאד ארוכה".
מבט עיניה נשלח להאריס בשאלה, כאילו היא תוהה בלא מילים אבל... איך אתה יכול לרכב צפונה? מה יאמר ג'יים? והאם לא יתייחסו אליך שם כאויב?

דיאנה מבלה את רוב השיחה בבהייה ברגלים שלה. לחזור הביתה... התאומים או וינטרפול, כאילו שאני צריכה לחשוב הרבה על הבחירה הזו. היא מביטה על הצירוף החדש לחבורה ועל הסיכסוך שמתחיל ישר לא נראה לי שזה הולך להשתפר בדרך... והם יתחילו לריב על סנדארין גם כן.. "דווקא הדרך לצפון לא כל-כך ארוכה, אני מניחה שננוע בדרך המלך, ועל סוסים." היא מחייכת בניבזיות אל סנדארין "אלה אם כן חלקנו יפלו מהסוס, ואז זו כבר תהיה בעיה." היא חוזרת אל השאר "צור מגור בכל זאת צפונית לווינטרפל, בא נגיע עד חפיר קאילין ונדבר על זה שוב." ואם מישהו חושב שאני חוזרת הביתה, הוא יכול לשכוח מזה

סאנדרין לא נראית כמי שאהבה במיוחד את ההערה.
"אה... אני בטוחה שאת צודקת..." היא מחזירה "אמנם, יתכן שנצטרך להתעכב קצת בתאומים, בכדי לנכוח בחתונה של מישהי..." חיוך נבזי מתפשט גם על פניה "המממ... שמעתי שוולדר הזקן הוא בעל טעם משובח בארגון חתונות, לא?"
אז, היא שבה להביט באחרים.
"אם הספקתם לשכוח, נסיך הדרקון הבהיר משהו לגבי המקום בו הוא מעוניין לתקוע את הראשים של כל בן סטארק או לאניסטר באשר הוא... ומשום מה, יש לי את הרושם שיש לו גם תוכניות בנידון. ואתם עושים את העבודה שלו באופן כל-כך טוב. מדוע שלא תגישו לו את כתרו של רוברט וזהו? כאשר הוא יבוא" היא מדגישה "ממש לא יעניין אותו מי צודק בריב המטופש שלכם, אדארד סטארק או טיווין לאניסטר".

"איזו לטאה בביוב הפחידה אותך כל-כך? אל תדאגי, נגן עלייך." כמו שאורליק הגן עלייך. "אבל יש לה נקודה, אם תריבו כל הדרך, זה לא באמת ישנה משהו. נכון האריס?" אתה מעבר לויכוחים טיפשים כאלה, נכון? "כל הויכוח הזה בין הבתים יסתיים עוד מעט, וכדאי שנתכונן לצאת לצפון, על זה אין ויכוח לפחות."
"ואגב, איך ראיניס תמצא אותנו? היא אמרה שהיא עוד תצטרך אותנו..." ובכלל, זה יותר טוב שיש מישהו שיודע מה אנחנו עושים

"הממ מוסכם" ג'ורי אומר כלאחר יד, אך לפתע שואל "מי זו ראיניס? לא הזכרתם אותה קודם"

דזמונד לוקח לליבו את ההערות של סאנדרין ושל דיאנה, "עבדנו, כולנו," הוא אומר לו, במבט די יבש, "אצל ראיניס, נשלחנו לחפש משהו באיזשהו אי... לא מצאנו כלום, אם זה משנה לך." הוא מחייך לסאנדרין.
"ובכן," הוא חוזר לג'ורי, "מתי אנו יוצאים, עדיף כמה שיותר מוקדם, הלא כן?"

"מחר בבוקר, ככל הנראה" אומרת סאנדרין, ובשקט, לוחשת לג'ורי "ועדיף שתברר קודם מה נגמר בין הלורד לבין המלך. יש לי תחושה לא טובה בקשר לזה".
לרגע, אף אחד לא אומר כלום; סאנדרין נראית כשקועה בתוך מחשבותיה, והויכוח הדתי בשולחן ליד ממשיך להרעיש.
אזי, בא מישהו בדהרה במעלה הרחוב... אתם מזהים את אלאניון, לפי צמד הנחשים הירוקים ושיבולת האש על השיריון שלו. הוא קופץ מסוסו בקלילות, ומתקרב אל החבורה, מחווה קידה מנומסת ומנשק את ידה של סאנדרין; פניו חלקים וחסרי גיל, כפי שהיו קודם, אולם ניכר בעיניו האפורות שהוא מודאג מאד.
"סר קנינג" הוא פונה להאריס "מילה לאוזניך..." ובהנמכת קול הוא אומר "ביחידות, אם אפשר".

השמיים בחוץ מאפילים והולכים, באותה עת... עננים אפורים באים מן הצפון, וגשם קל וטורדני מתחיל לרדת.

"בסדר גמור," ג'ורי אומר בשקט לסנדרין "אני חושב שאני אלך אל הלורד ואברר את מצבנו הנוכחי, שמרי על עצמך" הוא מניד ראשו לעבר אלאניון, משאיר מטבע או שניים על הדלפק עבור המשקה שלו, מברך את כולם לשלום בשנית ויוצא לעבר מגוריו של נד במבצר, מוטרד אך קלות מהגשם.

ooc: אני מחלק את ההודעה שלי לשתי חלקים, לפני שסר אלאניון בא... ואחרי...

כלב סטארק חצוף, אם נראה לו שאני אלך לטירה הזאתי שלהם לשרת ילד ירוק שמסריח מקיץ זה לא פלא שהוא גם משרת אחד. מהרהר לעצמו האריס בוחן כל תנועה של ג'ורי, אזי הוא שומע את ההערה של סאנדרין על השימדון ואומר בתקיפות "אותו ננס מגעיל הוא בנו של ריבון המערב ואחיה של המלכה, ומן הראוי שתזכרי את זה" אחרי הכל אותו האדם 'ההגון בממלכה' שאותו את משרתת חטף אותו.
הוא מסתכל על דזמונד ועל דיאנה מחפש תמיכה כשדיאנה פונה אליו.
"אני בטוח שהלורד הימין יתקן את מעשיו בקרוב הליידי, על תדאגי" כשלפתע הוא נזכר במבט של ג'יים קודם לכן.

האריס מברך את אלאניון בקידה אם הראש ולדבריו קם וקד אל השאר "ברשותכם" הוא אומר והולך משם אל אלאניון.

האריס:
אלאניון לוקח את האריס לצד, ותופס בידו.
"הקשב, והקשב לי טוב, סר" הוא אומר בקול קודר "המצב גרוע פי כמה מאשר שיערתי. אני אומר לך את הדברים האלו, משום שאני בוטח בשיקול דעתך, ובכך שהדברים הללו לא ידלפו. לאחר שטיפלתי בדזמונד" הוא מספר "ירדתי בעצמי אל תוך הביוב, בכדי לנסות ולאסוף רמזים על האויב, ולדאוג להביא את שרידיו של אולריק לקבורה הולמת"
בדברו, הוא מניח בידו של האריס קמע קטן וירוק... אותו קמע שענד אולריק "קח, ותן אותו לאחד מאנשיך. תזדקקו לכל דבר שתוכלו לגייס" מקץ רגע, הוא ממשיך בסיפורו.
"העמקתי לסייר במנהרות מתחת לחורבות גוב-דרקון, בנסיון למצוא רמז על האויב. את נסיך הדרקון לא מצאתי, אולם מצאתי את האובליסק, עליו היה חרוט השיר אותו שמעתם... והוא לא היה נטוש"
אגרופו של אלאניון נקמץ לאיטו.
"שלושת המתים שנעלמו, ואחריהם חיפשתם" הוא אומר מקץ רגע, בקול איטי ומפחיד "הם היו שם, סר האריס... והם נעו, כחול שטני בוהק בעיניהם... הפציעה בחזהו של האביר הלא משוח בהקה כמו כוכב כחול, והם הדיפו קור נורא של מוות. הם ארבו לכם, סר... אילו הייתם עוקפים את נסיך הדרקון ואנשיו, הייתם נתקלים בהם לבטח".
למבט השואל בעיניו של האריס, הוא עונה.
"לא, אין זה מעשה ידיו של אביר הצל... אלא של אויב אחר, עתיק ונורא ממנו. לחמתי על חיי, בתוך הנקבה האפלה, ועלה בידי לוודא, ששלושת המתים לא יטרידו יותר איש. אולם, הסכנה טרם חלפה" אחיזתו של אלאניון בפרק ידו של האריס מתחזקת.
"הרומח הכחול של דיאנה" הוא אומר "אל תעזו להשתמש בו פעם נוספת! די נזק הוא גרם כבר כעת. ראיניס מעולם לא התכוונה, שאי-מי ישתמש בו בשדה הפתוח, והחשל טובהו מוט טעה, ותמהני האם סיימנו לשלם את מחיר טעותו זו. עין זדונית הותקנה בתוך הנשק הזה, והיא ראתה די הצורך. היא ראתה את סאנדרין. אינני יודע מה יעשה האויב כעת, אולם הוא יפעל... במוקדם או במאוחר".
לאחר רגע הוא מוסיף.
"מעבר לזה, איני יכול להוסיף כעת. אולם, שמור על סאנדרין בשבע עיניים!"

ג'ורי
ג'ורי קאסל מתחיל לצעוד במורד הרחוב, כאשר באים לעברו במרוצה שני אנשים חמושים, מקץ רגע, הוא מזהה אותם כהאלן הסייס, והחייל וארלי, שניהם ממשמר הימין... אלא שההקלה למראה המוכר היא רגעית בלבד. שניהם מבוהלים, ונראים אובדי עצות לחלוטין.
"סר קאסל! סר קאסל!" צורח וארלי "הלורד סטארק... הוא הותקף בחוצות העיר... טום השמן (ooc: שהחליף את ג'ורי בתפקיד, אליו הוא עצמו היה צריך ללכת) ושלושה אחרים נהרגו והלורד..." וארלי כמעט מתייפח "לורד סטארק פצוע קשה..."
האלן מהנהן בראשו, ומוסיף בנשיפת שנאה.
"לאניסטרים... זה מעשה ידיהם של אנשי לאניסטר... הקוטל מלך עצמו, ככה שמעתי... אצבעון היה שם, והוא ראה..."

ooc: דיאנה, סאנדרין ודזמונד ראו את אנשי סטארק המבוהלים פוגשים את ג'ורי ומדברים איתו. הם לא יכלו להבין מה הם אומרים, אבל ברור שמשהו רע קרה.
(אלא אם כן דיאנה התגנבה אחרי האריס בכדי לשמוע את השיחה שלו עם אלאניון - וולקנה, בחירה שלך).
וואנג - תגובות מעט יותר ארוכות שיכנסו אל תוך הדמות, בבקשה.

ג'ורי קופא. "הם לא העזו!" ידו מתהדקת על ניצב חרבו "סאנדרין! אנחנו יוצאים למבצר האדום! הזדרזי". חלאת הלאניסטרים הזו.. להגיע לכאן הייתה טעות, להשאר כאן הייתה טעות, ועכשיו אנחנו משלמים את המחיר. כשסאנדרין מגיעה, הוא מספר לה מה קרה. "ותשאירי את החברים הבוגדניים שלך כאן" הוא שולח מבט זועם לעבר האריס ודזמונד

דיאנה פונה אל דזמונד "מי זה?" היא מחווה בראשה לכיוון שאליו הלכו האריס ואלאניון. לאחר שהוא ענה לה היא קמה ומגנבת בשקט אליהם, לשמוע על מה הם מדברים. מתים מהלכים? אביר הצל? היא מתקרבת מעט יותר, כדיי לשמוע יותר טוב. כאשר הסיפור מגיע לרומח שלה היא עוצרת את עצמה מלהתערב איזה עינים של אויב ואיזה שטויות? עין זדונית שמחפשת את סנאדרין... כן בטח. כל הסיפור הזה נשמע מצוץ מהאצבע. בכלל למה הגופות חיכו להם ביפנים, ולא באו כשהם שמעו את קולות הקרב? ואיך הוא בדיוק הצליח להרוג משהו שכבר מת? האריס לא צריך לבטוח בו. הוא בטח ראה קצת אור כחול והשתגע. כן.