טיזר
"ליידי אמאנדה תעמוד על רגליה!"
הס הושלך ב-Hall of Clouds, היכל המשפט העתיק של מסדר אבירי סנט-קודור, כאשר שבו השופטים בצעד איטי אל האולם.
איימי קריס התרוממה במהירות, רעד עובר בה. לפי ארשת פניהם של השופטים, והחבצלות האדומות שנשא הכרוז, ידעה היטב כי פסק-דינם לא יהיה לטובתה.
סר גלארד רינטווינד, בכיר השופטים, תפס את מושבו, הדור בגלימות התכולות של פרשי-הרקיע, אחריו התיישבו ליידי הלן וורינגטון בעלת הגלימות הכחולות כהות, וסר יו אסטלי, על גלימות הפרשים האדומות כדם שלו.
"ליידי אמאנדה" הדהד קולו הנוקשה ש סר רינטווינד "בקשתך, לאשר לך לצאת למשימת חילוץ ברובע המעיינות אושרה בידי המסדר. אמנם, תמוה הדבר, מדוע חייה של נערה טפשה והוללת כה יקרים לך..." לעג ריצד בעיניו "אולם המסדר הקדוש לא יחסום אותך מלהציל חיי אדם".
אז אולי נחלצתי בשלום. אולי לא הכל אבוד הרהרה איימי בקדחתנות. אולם מדוע החבצלות האדומות על השולחן, אם כן?
"אולם, בו-בעת, המסדר מרשיע אותך בהונאה ושקר, ליידי קריס" המשיך קולו של השופט הראשי, קודר וצולפני "כאשר העמדת עצמך לשירות המסדר, שכחת לציין את עברך, ליידי קריס... או שמא עלי לומר "גולדנלור"?"
רחש של תדהמה עבר בין האבירים העומדים וצופים מן הצד. רבים מהם שמעו על גולנדלור, הכוכבת הזהובה, החושנית והמופקרת, שהיתה אחת הזמרות הידועות ביותר בהיידרקרון, אלילה של הצעירים הבליינים ושאר האנשים אותם תעבו האבירים ההידרוסטים המועטים והמבודדים. הכל גם ידעו, כי גולדנלור מתה בתאונה, לפני שלוש שנים. הדבר האחרון לו ציפו, היה למצוא את אותה זמרת בתור ליידי אמאנדה קריס, פלדינית צעירה, ביישנית וצנועה המשרתת עימם באותו מסדר.
"לא היתה לי ברירה..." החלה איימי לומר, חשה כיצד הדמעות זולגות על לחייה. העולם הסתחרר סביבה, מר ואכזר.
מה הוא יודע על האמת, מאחורי אותם חיי זוהר מקוללים? שאלה את עצמה במרירות מה הוא יודע על ההטרדות, האימה... לא היתה לי ברירה, אבל לו זה לא איכפת. המנוול הזה שנא אותי מאז שהתקבלתי למסדר שכנעה את עצמה, מתאמצת להסתיר את דמעותיה.
כעת, כולם יבוזו לי... טוב לפחות, שאינם יודעים את כל האמת הרהרה, נזכרת בתביעה שקיבלה באיגרת, לפני שלושה ימים. איגרת, שהפכה את החיים החדשים שהשיגה, בעמל כה-רב.
קאהג'ין, הסוחר הקאנדברישי המטונף מרובע המעיינות, גילה אי-כה את האמת על אודותיה... כי התאונה בה "נהרגה" לא היתה אלא זיוף. כעת, תבע כי גולנדלור תשוב לחיים, להופעה אחת ואחרונה במסיבה פרטית שארגן לחבורת בני עשירים הוללים וקלי-דעת. אחרת, כך רמז לה, יאונה רע לידידתה הותיקה, זמרת הליווי שלה לשעבר, אנדריאה הייק.
איימי הביטה בעיניו חסרות הרחמים של סר רינטווינד. נראה היה, כי חיוך של נצחון מסתמן בזווית פיו.
"מאחר וקבלתך התבססה על שקר, הרי שאין היא תקפה עוד" הוסיף "ועלייך להוכיח מחדש את ערכך. דומני" הוסיף בבוז "כי הטבת לבחור את המשימה המתאימה לך. לו יהיה כן!" הוסיף, ידו מלטפת ברכות את עלי הכותרת של החבצלות האדומות.
"אמאנדה קריס" הכריז "עלייך לעמוד במשימה שהטלת על עצמך; עד שלא תעשי זאת, אינך רשאית לשוב עוד לטירת קודור. כמו כן" הוסיף, סוקר את האבירים הצופים במשפט ברגשות מעורבים "על כל אבירי סנט-קודור נאסר לסייע לך, בחרב או בעצה, עד השלמת המשימה"
רחש של פחד וזעם עבר בקרב האבירים.
"אולם...היא תהרג!" מלמל מישהו. אלא, שראש השופטים התעלם מהרעש.
"כעת" הוסיף, השמחה לאיד בקולו כמעט ואינה מוסתרת "יהיה עלייך להוכיח מי את: ליידי קריס מסנט קודור, או גולדנלור השיכורה וההוללת".
אבדתי מלמלה איימי מרגע שאכנס שוב לרובע הבליינים המטונף ההוא, לא יתנו לי לעולם לצאת ממנו רעד קר חלף בה, כאשר הרהרה בלורד פראנטלי, אמרגנה לשעבר... והרודן הכל-יכול שמשל בחייה.
הוא יודע הרהרה הוא מחכה לי, עם הידיים האלו שלו...
אלא, שלא היה ברצונה להסב לסר רינטווינד עונג נוסף.
"כמצוות, הלורד השופט" אמרה בקול יציב, מחווה קידה לפי כל כללי הטקס "אמלא את משימתי למען תהילת קודור הקדוש, או אמות בנסיון לבצעה"
בכך, הסתובבה, מישירה מבט אל האבירים; רובם עשה כל שלאל יכולתו בכדי להתחמק ממבטה.
"ליידי קריס, חכי" התערב קול האלט של המיסטיקנית, ליידי וורינטון.
"נאסר על אבירים חברי סנט-קודור לסייע לך" הוסיפה "לא נאמר דבר, כי הדבר נאסר אף על אחרים..."
החיוך נמחק מפניו של סר רינטווינד באחת, כאשר חבורת אנשים קטנה, חמושה ועוטת שיריון, נכנסה להיכל המשפט מדלת צדדית...[/i]
"ליידי אמאנדה תעמוד על רגליה!"
הס הושלך ב-Hall of Clouds, היכל המשפט העתיק של מסדר אבירי סנט-קודור, כאשר שבו השופטים בצעד איטי אל האולם.
איימי קריס התרוממה במהירות, רעד עובר בה. לפי ארשת פניהם של השופטים, והחבצלות האדומות שנשא הכרוז, ידעה היטב כי פסק-דינם לא יהיה לטובתה.
סר גלארד רינטווינד, בכיר השופטים, תפס את מושבו, הדור בגלימות התכולות של פרשי-הרקיע, אחריו התיישבו ליידי הלן וורינגטון בעלת הגלימות הכחולות כהות, וסר יו אסטלי, על גלימות הפרשים האדומות כדם שלו.
"ליידי אמאנדה" הדהד קולו הנוקשה ש סר רינטווינד "בקשתך, לאשר לך לצאת למשימת חילוץ ברובע המעיינות אושרה בידי המסדר. אמנם, תמוה הדבר, מדוע חייה של נערה טפשה והוללת כה יקרים לך..." לעג ריצד בעיניו "אולם המסדר הקדוש לא יחסום אותך מלהציל חיי אדם".
אז אולי נחלצתי בשלום. אולי לא הכל אבוד הרהרה איימי בקדחתנות. אולם מדוע החבצלות האדומות על השולחן, אם כן?
"אולם, בו-בעת, המסדר מרשיע אותך בהונאה ושקר, ליידי קריס" המשיך קולו של השופט הראשי, קודר וצולפני "כאשר העמדת עצמך לשירות המסדר, שכחת לציין את עברך, ליידי קריס... או שמא עלי לומר "גולדנלור"?"
רחש של תדהמה עבר בין האבירים העומדים וצופים מן הצד. רבים מהם שמעו על גולנדלור, הכוכבת הזהובה, החושנית והמופקרת, שהיתה אחת הזמרות הידועות ביותר בהיידרקרון, אלילה של הצעירים הבליינים ושאר האנשים אותם תעבו האבירים ההידרוסטים המועטים והמבודדים. הכל גם ידעו, כי גולדנלור מתה בתאונה, לפני שלוש שנים. הדבר האחרון לו ציפו, היה למצוא את אותה זמרת בתור ליידי אמאנדה קריס, פלדינית צעירה, ביישנית וצנועה המשרתת עימם באותו מסדר.
"לא היתה לי ברירה..." החלה איימי לומר, חשה כיצד הדמעות זולגות על לחייה. העולם הסתחרר סביבה, מר ואכזר.
מה הוא יודע על האמת, מאחורי אותם חיי זוהר מקוללים? שאלה את עצמה במרירות מה הוא יודע על ההטרדות, האימה... לא היתה לי ברירה, אבל לו זה לא איכפת. המנוול הזה שנא אותי מאז שהתקבלתי למסדר שכנעה את עצמה, מתאמצת להסתיר את דמעותיה.
כעת, כולם יבוזו לי... טוב לפחות, שאינם יודעים את כל האמת הרהרה, נזכרת בתביעה שקיבלה באיגרת, לפני שלושה ימים. איגרת, שהפכה את החיים החדשים שהשיגה, בעמל כה-רב.
קאהג'ין, הסוחר הקאנדברישי המטונף מרובע המעיינות, גילה אי-כה את האמת על אודותיה... כי התאונה בה "נהרגה" לא היתה אלא זיוף. כעת, תבע כי גולנדלור תשוב לחיים, להופעה אחת ואחרונה במסיבה פרטית שארגן לחבורת בני עשירים הוללים וקלי-דעת. אחרת, כך רמז לה, יאונה רע לידידתה הותיקה, זמרת הליווי שלה לשעבר, אנדריאה הייק.
איימי הביטה בעיניו חסרות הרחמים של סר רינטווינד. נראה היה, כי חיוך של נצחון מסתמן בזווית פיו.
"מאחר וקבלתך התבססה על שקר, הרי שאין היא תקפה עוד" הוסיף "ועלייך להוכיח מחדש את ערכך. דומני" הוסיף בבוז "כי הטבת לבחור את המשימה המתאימה לך. לו יהיה כן!" הוסיף, ידו מלטפת ברכות את עלי הכותרת של החבצלות האדומות.
"אמאנדה קריס" הכריז "עלייך לעמוד במשימה שהטלת על עצמך; עד שלא תעשי זאת, אינך רשאית לשוב עוד לטירת קודור. כמו כן" הוסיף, סוקר את האבירים הצופים במשפט ברגשות מעורבים "על כל אבירי סנט-קודור נאסר לסייע לך, בחרב או בעצה, עד השלמת המשימה"
רחש של פחד וזעם עבר בקרב האבירים.
"אולם...היא תהרג!" מלמל מישהו. אלא, שראש השופטים התעלם מהרעש.
"כעת" הוסיף, השמחה לאיד בקולו כמעט ואינה מוסתרת "יהיה עלייך להוכיח מי את: ליידי קריס מסנט קודור, או גולדנלור השיכורה וההוללת".
אבדתי מלמלה איימי מרגע שאכנס שוב לרובע הבליינים המטונף ההוא, לא יתנו לי לעולם לצאת ממנו רעד קר חלף בה, כאשר הרהרה בלורד פראנטלי, אמרגנה לשעבר... והרודן הכל-יכול שמשל בחייה.
הוא יודע הרהרה הוא מחכה לי, עם הידיים האלו שלו...
אלא, שלא היה ברצונה להסב לסר רינטווינד עונג נוסף.
"כמצוות, הלורד השופט" אמרה בקול יציב, מחווה קידה לפי כל כללי הטקס "אמלא את משימתי למען תהילת קודור הקדוש, או אמות בנסיון לבצעה"
בכך, הסתובבה, מישירה מבט אל האבירים; רובם עשה כל שלאל יכולתו בכדי להתחמק ממבטה.
"ליידי קריס, חכי" התערב קול האלט של המיסטיקנית, ליידי וורינטון.
"נאסר על אבירים חברי סנט-קודור לסייע לך" הוסיפה "לא נאמר דבר, כי הדבר נאסר אף על אחרים..."
החיוך נמחק מפניו של סר רינטווינד באחת, כאשר חבורת אנשים קטנה, חמושה ועוטת שיריון, נכנסה להיכל המשפט מדלת צדדית...[/i]