אהלן לכולם, וברוכים הבאים להרצה המקוונת הראשונה שלי, לפחות בפורום הזה. כבר לפני זה התנסתי בהרצה מכוונת בDND BEYOND, אבל ברגע שגיליתי שיש פלטפורמה ייעודית למשחקים מקוונים בעברית, כמובן שעברתי ישר להריץ פה, מיד לאחר שגמרתי את הקמפיין הקודם שלי.
בכל מקרה, אני עומד להריץ את ההרפתקה "אין סודות שקטים", מהאודיסאות המיתיות של ת'רודס, הספר החדש יחסית של מכשפי החוף, שיצא לפני כשנה, ומבוסס על עולם בהשראת יוון העתיקה שהוצג לראשונה במג'יק. ההרפתקה עצמה היא הרפתקה קצרה למדי, מעין הרפתקת היכרות לעולם, ונועדה עבור שש דמויות בדרגה 1, אותם היא צפויה לקחת עד לדרגה השנייה בלבד. (אני רואה את זה גם כהזדמנות להתאים את עצמי לאופי השונה יחסית של השחקנים בפורום הזה לעומת השחקנים בפורום הקודם שהרצתי בו).
היות וההנחה היא שלא לכולם אכן יש את הספר, אני מתכוון להציג פה מעין הקדמות שנועדו להעניק מעט מהאופי וההשראה של העולם, כמו גם לפרט בקצרה על המקומות, הגזעים ושאר האפשרויות השונות בעולם, ואותם אני אציג בספוילרים, כדי לא להעמיס תוכן על העין.
(כהערת צד, סליחה על החפירה, ספר ארוך).
הקדמה לת'רוס
בניית הדמויות
האלים
ארצות בת'רוס
כמה הערות חשובות - מומלץ לקרוא!
-יכול להיות שציינתי קודם ויכול להיות שזה נאבד איפשהו במהלך העריכה, אז אני אציין שוב. ההרפתקה נועד ל6 דמויות מדרגה 1, ונועדה לקחת אותם לאזור הדרגה השנייה (אני עשוי להעלות אותם מספר גדול יותר של דרגות, לשיקולי).
-למרות שהת'מה של ההרפתקה הוא "הרפתקת היכרות", לטעמי הסגנון שלה מתאים יותר לדמויות בדרגות גבוהות, ואני מניח שזה חלק מהאופי של ת'רוס, כך שהעובדה שהדמויות שלכם בדרגה אחד לא תגרע מהעלילה בשום צורה.
-ההרשמה היא עד יום ראשון בבוקר, בעוד שבועיים בחצי, אז אבחר את השחקנים (אני מבין שככה זה הולך, נכון? בד
בביונד זה קצת שונה).
-אני לא מצפה מכם שיהיה לכם את כל הנתונים המכאניים. במידה ואתם רוצים את הנתונים המכאניים המופיעים בספר של ת'רוס (הגזעים,תתי המקצועות והרקעים החדשים, בנוסף למתת וליכולות שהאל מעניק לכם), מוזמנים לפנות אלי, ואשלח לכם בפרטי.
-בהגשה, אשמח אם תגישו את דף הדמות והרקע הסיפורי שלכם, אני מעריך שדמות בדרגה 1 היא לא קשה לבנייה. יש לי שיטה לקביעת ערכי יכולת בצורה שמתאימה קבוצתית, כך שאני אתן לכם את המספרים (ואתם מוזמנים לשבץ אותם כראות עינכם).
בהצלחה!
בכל מקרה, אני עומד להריץ את ההרפתקה "אין סודות שקטים", מהאודיסאות המיתיות של ת'רודס, הספר החדש יחסית של מכשפי החוף, שיצא לפני כשנה, ומבוסס על עולם בהשראת יוון העתיקה שהוצג לראשונה במג'יק. ההרפתקה עצמה היא הרפתקה קצרה למדי, מעין הרפתקת היכרות לעולם, ונועדה עבור שש דמויות בדרגה 1, אותם היא צפויה לקחת עד לדרגה השנייה בלבד. (אני רואה את זה גם כהזדמנות להתאים את עצמי לאופי השונה יחסית של השחקנים בפורום הזה לעומת השחקנים בפורום הקודם שהרצתי בו).
היות וההנחה היא שלא לכולם אכן יש את הספר, אני מתכוון להציג פה מעין הקדמות שנועדו להעניק מעט מהאופי וההשראה של העולם, כמו גם לפרט בקצרה על המקומות, הגזעים ושאר האפשרויות השונות בעולם, ואותם אני אציג בספוילרים, כדי לא להעמיס תוכן על העין.
(כהערת צד, סליחה על החפירה, ספר ארוך).
הקדמה לת'רוס
ת'רוס הוא עולם פנטזיה בסגנון יוון העתיקה, כאמור. ככזה, הוא שואב הרבה מאוד השראה מהמיתולוגיה היוונית, דבר המתבטא הן בשמות האלים, והן בשמות המקומות והדמויות. ההקדמה לספר עצמו מספרת על כך שלמעשה המיתוסים בת'רוס - מעין אוסף של סיפורים בעל פה - נוצרו מחלומותיהם של בני התמותה, ועל כן האמונה הקולקטיבית של בני התמותה באגדות הללו היא שנתנה להם את עצם קיומם, ובשל כך הם תלויים מאוד באמונתם של בני התמותה באמיתותם.
למרות התלות בבני התמותה, האלים הת'רוסיאנים לא נופלים בכוחם מהאלים של מישורים אחרים, כגון ווילדמאונט או ממלכות נשכחות.
השפעת הצד של ה"מיתוסים יוצרים אמת", היא שהמיתוסים התערבבו עם ההיסטוריה האמיתית, ועל כן ההיסטוריה של ת'רוס עטויה בערפל. מלבד המית'וסים, שמהווים מעין סיפורים מההיסטוריה עצמה, שגם אם אינם אמיתיים, בני התמותה ככלל מאמינים באמיתותם. ההיסטוריה מציינת את קיומם של הארכאונים מטרקס, מעין ישויות מסתוריות ששלטו בבני התמותה, והגנו עליהם מהמפלצות השונות, דרקונים, מדוזות וכיוצא מזה, שאז היו גדולים ועוצמתיים הרבה יותר. העידן הקדמוני הזה הסתיים לאחר הבסתו של אגנומאקוס, הארכיון האחרון, בידי שני גיבורים, קינאיוס וטירו, וייסודה של הפוליס מלטיס.
כך פינה העידן של טרקס את דרכו לעידן הגיבורים. בת'רוס, הדמויות ישחקו גיבורים - אותם בודדים שטווים את גורלם בעצמם, ואינם תלויים בשלושת הגורלות (רפרנס מובהק למיתולוגיה היוונית) אשר קבעו את חייהם מראש.
למרות התלות בבני התמותה, האלים הת'רוסיאנים לא נופלים בכוחם מהאלים של מישורים אחרים, כגון ווילדמאונט או ממלכות נשכחות.
השפעת הצד של ה"מיתוסים יוצרים אמת", היא שהמיתוסים התערבבו עם ההיסטוריה האמיתית, ועל כן ההיסטוריה של ת'רוס עטויה בערפל. מלבד המית'וסים, שמהווים מעין סיפורים מההיסטוריה עצמה, שגם אם אינם אמיתיים, בני התמותה ככלל מאמינים באמיתותם. ההיסטוריה מציינת את קיומם של הארכאונים מטרקס, מעין ישויות מסתוריות ששלטו בבני התמותה, והגנו עליהם מהמפלצות השונות, דרקונים, מדוזות וכיוצא מזה, שאז היו גדולים ועוצמתיים הרבה יותר. העידן הקדמוני הזה הסתיים לאחר הבסתו של אגנומאקוס, הארכיון האחרון, בידי שני גיבורים, קינאיוס וטירו, וייסודה של הפוליס מלטיס.
כך פינה העידן של טרקס את דרכו לעידן הגיבורים. בת'רוס, הדמויות ישחקו גיבורים - אותם בודדים שטווים את גורלם בעצמם, ואינם תלויים בשלושת הגורלות (רפרנס מובהק למיתולוגיה היוונית) אשר קבעו את חייהם מראש.
בניית הדמויות
העולם של ת'רוס מציע כמה תוספות, שנועדו להבהיק את החלק הגיבורי בדמויות. כאשר אתם בונים דמות בת'רוס, ביכולתכם לבחור מתת אחת, מבין אלו שאציג פה, ללא המכאניקה, ששווה בעוצמתה למכאניקה של הכשרונות במו"ד 5. היות ושניהם שווים, במידה ולא "התרשמתם" מאף אחד מאלו המובאים פה, אתם מוזמנים לקחת במקום כישרון אחד מאחד מהספרים הרשמיים של מו"ד.
רשימת המתת:
השפות בת'רוס הם אינם רבות כמו במקומות אחרים, והמדוברת נחשבת לשפה השמישה ביותר. ניתן לזהות כמעט תמיד את מוצאו של דובר השפה, שכן לכל איזור יש את הניב הייחודי שלו.
רשימת השפות ודובריהם:
השמות בת'רוס הם עניין מסובך קצת יותר. הגזעים ככלל נוטים לקרוא לבניהם בשם גיבורי העבר, בתקווה שאותם הבנים (או הבנות) ימשיכו את המסורת של אותם גיבורי עבר. לעיתים, בוחרים ההורים לקרוא לבנם בשם ייחודי, בתקווה שיבנה לעצמו את שושלת הגיבורים שלו. בת'רוס אין שמות משפחה, ולכל גזע יש את התוספות הייחודיות שלו לשם של בניו, מה שמוביל אותנו לנושא הבא.
הגזעים:
בת'רוס נוספו שני תתי מקצועות חדשים, המתוארים כאן:
רשימת המתת:
אוטומוטון:נוצרת בכבשנו הבוער של פורפרוס, אל הנפחות והאש. גופך הוא יותר מכונה מאשר אדם, ואינו תלוי במגבלות של בני התמותה.
ייעוד קבוע:כבר מלידתך נועדת למטרה מסוימת, הנקבעה על ידי אחד מהאלים או ישות שמימית אחרת. בשל כך, קשה בהרבה להרגך לפני זמנך המיועד.
מנפץ האלילים:אומנם האלים הם דבר ידוע וקיים בת'רוס, אך ישנם אנשים, ובעיקר בני הלאונין, עם אנשי האריות, שאינם מאמינים שיש צורך בסגידה לאלים, ומיומן בזיהוי של משרתיהם.
בלתי מובן:בין אם נולדת ממחשבתו של אל, או שגודלת על ידי ספינקס, מוחך הוא מבוך לאלו המנסים לחקור אותו, מסובך כגפניה של קרמטרה.
מלווה:אתה לרוב תהיה הגיבור שמתמחה יותר בלסייע לידידיו מאשר לעצמו, ושידוע כקורה התומכת של הגיבורים המוזכרים באגדות, עמוד התווך שהשאיר את המבנה שלם.
ילוד-ניקס:מימד הניקס הוא המימד השמימי של האלים, הבנוי ממחשבותיהם וחלומותיהם של בני התמותה. לעיתים, ישויות דמויות תמותה נוצרות מתוך הבלילה הזו, בנסיבות שונות ומשונות.
אורקל:האורקלים הם הגשר שבין האלים לבני התמותה. לעיתים הם סוגדים לאל אחד, לעיתים לכמה, אך הם מסוגלים להעביר מסרים מהאל לבני התמותה, ומהווים עמוד תווך חשוב בחברה הת'רוסיאנית.
אדוק:מאמינו המסור ביותר של האל, שמאמין בתורתו ובאידיאלים של האל אותו הוא משרת יותר מאשר באלו של האלים האחרים.
בלתי-פגיע:אומנם השם מטעה, אך בני התמותה הללו, שבורכו על ידי האלים, ניחנים בעור קשיח ועמיד בפני פגיעה.
ייעוד קבוע:כבר מלידתך נועדת למטרה מסוימת, הנקבעה על ידי אחד מהאלים או ישות שמימית אחרת. בשל כך, קשה בהרבה להרגך לפני זמנך המיועד.
מנפץ האלילים:אומנם האלים הם דבר ידוע וקיים בת'רוס, אך ישנם אנשים, ובעיקר בני הלאונין, עם אנשי האריות, שאינם מאמינים שיש צורך בסגידה לאלים, ומיומן בזיהוי של משרתיהם.
בלתי מובן:בין אם נולדת ממחשבתו של אל, או שגודלת על ידי ספינקס, מוחך הוא מבוך לאלו המנסים לחקור אותו, מסובך כגפניה של קרמטרה.
מלווה:אתה לרוב תהיה הגיבור שמתמחה יותר בלסייע לידידיו מאשר לעצמו, ושידוע כקורה התומכת של הגיבורים המוזכרים באגדות, עמוד התווך שהשאיר את המבנה שלם.
ילוד-ניקס:מימד הניקס הוא המימד השמימי של האלים, הבנוי ממחשבותיהם וחלומותיהם של בני התמותה. לעיתים, ישויות דמויות תמותה נוצרות מתוך הבלילה הזו, בנסיבות שונות ומשונות.
אורקל:האורקלים הם הגשר שבין האלים לבני התמותה. לעיתים הם סוגדים לאל אחד, לעיתים לכמה, אך הם מסוגלים להעביר מסרים מהאל לבני התמותה, ומהווים עמוד תווך חשוב בחברה הת'רוסיאנית.
אדוק:מאמינו המסור ביותר של האל, שמאמין בתורתו ובאידיאלים של האל אותו הוא משרת יותר מאשר באלו של האלים האחרים.
בלתי-פגיע:אומנם השם מטעה, אך בני התמותה הללו, שבורכו על ידי האלים, ניחנים בעור קשיח ועמיד בפני פגיעה.
השפות בת'רוס הם אינם רבות כמו במקומות אחרים, והמדוברת נחשבת לשפה השמישה ביותר. ניתן לזהות כמעט תמיד את מוצאו של דובר השפה, שכן לכל איזור יש את הניב הייחודי שלו.
רשימת השפות ודובריהם:
מדוברת - בני אנוש
ענקית - ענקים וקיקלופים
מינוטאורית - מינוטאורים
לאונינית - לאונינים
קדמונית - טריטונים
שפת-חורש - קנטאורים וסאטירים
שפות אקזוטיות:
שפת-מרום - אלים
דרקונית - דרקונים
ספינקסית - ספינקסים
ענקית - ענקים וקיקלופים
מינוטאורית - מינוטאורים
לאונינית - לאונינים
קדמונית - טריטונים
שפת-חורש - קנטאורים וסאטירים
שפות אקזוטיות:
שפת-מרום - אלים
דרקונית - דרקונים
ספינקסית - ספינקסים
השמות בת'רוס הם עניין מסובך קצת יותר. הגזעים ככלל נוטים לקרוא לבניהם בשם גיבורי העבר, בתקווה שאותם הבנים (או הבנות) ימשיכו את המסורת של אותם גיבורי עבר. לעיתים, בוחרים ההורים לקרוא לבנם בשם ייחודי, בתקווה שיבנה לעצמו את שושלת הגיבורים שלו. בת'רוס אין שמות משפחה, ולכל גזע יש את התוספות הייחודיות שלו לשם של בניו, מה שמוביל אותנו לנושא הבא.
הגזעים:
בני אנוש:העם הנפוץ ביותר בת'רוס, המתרכז בעיקר בשלושת ערי המדינה המרכזיות שלהם - מלטיס,אקרוס וסטסה.
שמות - בני האנוש נוהגים לצרף את שם מקומם לשמם הפרטי, לדוגמא "ברנדון ממלטיס". לעיתים נדירות מעשי הגבורה של בני האנוש מקנים להם שמות נוספים, כגון "ברנדון פטיש-אש", וכדומה.
קנטאורים:אנשי הסוס הללו מתרכזים לשני עדרים מרכזיים. הראשון הוא עדר הלגונה, עדר של סוחרים נודדים, אשר מתחלקים לקבוצות משפחתיות הקרויות "גורי", ושוכנים בעיקר ליד מלטיס. הם נמצאים ביחסי שלום עם בני האנוש של העיר, ואינם תקיפים לרוב. הם נועדים לעודד את חברי שבטם לצאת למסעות גילוי, מתוך אמונה בקנטאור שיגלה את ייעודו.
העדר השני הוא עדר הפרס, שבט של פושטים ברברים שנוהג לפשוט על השטחים בין אקרוס לסטסה. הפרס מאמינים שבעקבות עוולה שבני האנוש גרמו להם בעברם, הפשיטות שלהם על מחוזותיהם הן למעשה תגובתם. הפרס מסתובבים בחבורות ציד קטנות, אשר מונהגות על ידי הדוהר, מנהיג החבורה. גופם הסוסי של הפרס מעוטר לרוב בדוגמאות שונות, והם נוטים לקעקע את פלג גופם העליון בעיטורים מתאימים.
שמות - קנטאורי הלגונה נוהגים להחזיק בשמות עבור כמה שפות, לרוב אלו האופיניות לשותפיהם לסחר. קנטאורי הפרס, לעומתם, נושאים שמות פשוטים, ולעיתים קרובות מוסיפים להם תארים שניתנו להם לאחר מעשיהם בקרב כזה או אחר.
לאונינים:דמויי אריות השוכנים במישורים הזהובים של אורסקוס, וחיים במערכות שבטיות. אומנם מרבית הלאונינים מתאפיינים בגאווה עצומה, התכחשות לאלים ונטייה להתחבר לזרים, גם לכאלו שאינם שותפים לדעותיהם, אך ישנם כמה מספר שברחו משבטם בעקבות אמונתם באלים או התגלות של אל כזה או אחר, כמו גם כאלה שמסתירים את דעותיהם משאר הלאונינים.
שמות - הלאונינים נושאים את שמם הפרטי ואת שם שבטם, אשר לרוב מורכב מצירוף סמיכות.
מינוטאורים:החבר'ה הרעים של העולם. הם שוכנים בשממת פוברוס ובפוליס סקופוס, ומאמינים בעיקר במוגיס, אל הטבח והקטל, וה"תאום המרושע" של אירואס, פטרון הלוחמים האמיצים. המינוטאורים הם דמויי-שור מהירי חמה, רגזנים ועוצמתיים, אף על פי שישנם כמה יוצאים מן הכלל. מרבית המפגשים בין המינוטאורים לגזעים אחרים מסתיימים בקרב בדרך כזו או אחרת, אך מינוטאורים שהתקבלו בקרב החברה הנורמטיבית הם מחזה שאינו נדיר בפולייס האנושיות.
שמות - למינוטאורים אמונה גדולה בגיבורים עברו, והם מאמינים ששמו של הגיבור אכן מעניק לילוד את יכולתיו של הגיבור, בשונה משאר הגזעים, אצלם זה יותר עניין של מסורת.
סאטירים:דמויי עיזים קטנים ועליזים, שמאמינים בשמחת חיים ובהתהוללות כדרך הנכונה לחיות. היצורים הפשוטים הללו נוטים לנדוד ברחבי הארץ, ולחפש אחר הרפתקאות וחוויות מרגשות, אותם הם יוכלו לספר בגאווה לחבריהם הסאטירים. אחד מהמית'וסים הנפוצים ביותר מספר על זנאת'וס, סאטיר פוחז שהצליח בדרך כלשהי להתעלות למעמד של אלוהות, דבר שהסב מבוכה רבה לאלים. זה הושמד במהרה על ידיהם, והסאטירים לומדים לקח חשוב מאוד מהסיפור: חשוב לשמור על הגבול הדק בין הקונדס לעוול. ככה או ככה, למה שהם ירצו להיות אלים, על כל האחריות הכרוכה בכך?
שמות - הסאטירים לרוב נושאים שמות חיבה שונים ומשונים, שהם העניקו לעצמם, או שהוענקו להם על ידי מכרים וידידים.
טריטונים:יצורים אמפיביים וא-מיניים. בין הטריטונים לבני האנוש שוררת מעין איבה, שכן לפי חשיבתם של הטריטונים, בני האנוש פולשים לשטחיהם במסעותיהם הימיים, והטריטונים לא בוחלים באמצעים כאשר הם מסכלים את ה"פלישות" הללו. מאידך, ישנם טריטונים שמאמינים בזכותם של בני האנוש לעשות זאת, תוך גזילת משאביהם הימיים, ותוך כדי שהטריטונים עצמם פושטים על עיירות החוף של בני האנוש. מידה תחת מידה.
שמות - הטריטונים נוהגים לשנות את שמם בהגיעם לבגרות, ולעיתים קרובות הם משנים את שמם שוב, בתדירות דומה לשינוי מינם, ובהתאם למאורעות האחרונים שעברו עלייהם בחייהם.
שמות - בני האנוש נוהגים לצרף את שם מקומם לשמם הפרטי, לדוגמא "ברנדון ממלטיס". לעיתים נדירות מעשי הגבורה של בני האנוש מקנים להם שמות נוספים, כגון "ברנדון פטיש-אש", וכדומה.
קנטאורים:אנשי הסוס הללו מתרכזים לשני עדרים מרכזיים. הראשון הוא עדר הלגונה, עדר של סוחרים נודדים, אשר מתחלקים לקבוצות משפחתיות הקרויות "גורי", ושוכנים בעיקר ליד מלטיס. הם נמצאים ביחסי שלום עם בני האנוש של העיר, ואינם תקיפים לרוב. הם נועדים לעודד את חברי שבטם לצאת למסעות גילוי, מתוך אמונה בקנטאור שיגלה את ייעודו.
העדר השני הוא עדר הפרס, שבט של פושטים ברברים שנוהג לפשוט על השטחים בין אקרוס לסטסה. הפרס מאמינים שבעקבות עוולה שבני האנוש גרמו להם בעברם, הפשיטות שלהם על מחוזותיהם הן למעשה תגובתם. הפרס מסתובבים בחבורות ציד קטנות, אשר מונהגות על ידי הדוהר, מנהיג החבורה. גופם הסוסי של הפרס מעוטר לרוב בדוגמאות שונות, והם נוטים לקעקע את פלג גופם העליון בעיטורים מתאימים.
שמות - קנטאורי הלגונה נוהגים להחזיק בשמות עבור כמה שפות, לרוב אלו האופיניות לשותפיהם לסחר. קנטאורי הפרס, לעומתם, נושאים שמות פשוטים, ולעיתים קרובות מוסיפים להם תארים שניתנו להם לאחר מעשיהם בקרב כזה או אחר.
לאונינים:דמויי אריות השוכנים במישורים הזהובים של אורסקוס, וחיים במערכות שבטיות. אומנם מרבית הלאונינים מתאפיינים בגאווה עצומה, התכחשות לאלים ונטייה להתחבר לזרים, גם לכאלו שאינם שותפים לדעותיהם, אך ישנם כמה מספר שברחו משבטם בעקבות אמונתם באלים או התגלות של אל כזה או אחר, כמו גם כאלה שמסתירים את דעותיהם משאר הלאונינים.
שמות - הלאונינים נושאים את שמם הפרטי ואת שם שבטם, אשר לרוב מורכב מצירוף סמיכות.
מינוטאורים:החבר'ה הרעים של העולם. הם שוכנים בשממת פוברוס ובפוליס סקופוס, ומאמינים בעיקר במוגיס, אל הטבח והקטל, וה"תאום המרושע" של אירואס, פטרון הלוחמים האמיצים. המינוטאורים הם דמויי-שור מהירי חמה, רגזנים ועוצמתיים, אף על פי שישנם כמה יוצאים מן הכלל. מרבית המפגשים בין המינוטאורים לגזעים אחרים מסתיימים בקרב בדרך כזו או אחרת, אך מינוטאורים שהתקבלו בקרב החברה הנורמטיבית הם מחזה שאינו נדיר בפולייס האנושיות.
שמות - למינוטאורים אמונה גדולה בגיבורים עברו, והם מאמינים ששמו של הגיבור אכן מעניק לילוד את יכולתיו של הגיבור, בשונה משאר הגזעים, אצלם זה יותר עניין של מסורת.
סאטירים:דמויי עיזים קטנים ועליזים, שמאמינים בשמחת חיים ובהתהוללות כדרך הנכונה לחיות. היצורים הפשוטים הללו נוטים לנדוד ברחבי הארץ, ולחפש אחר הרפתקאות וחוויות מרגשות, אותם הם יוכלו לספר בגאווה לחבריהם הסאטירים. אחד מהמית'וסים הנפוצים ביותר מספר על זנאת'וס, סאטיר פוחז שהצליח בדרך כלשהי להתעלות למעמד של אלוהות, דבר שהסב מבוכה רבה לאלים. זה הושמד במהרה על ידיהם, והסאטירים לומדים לקח חשוב מאוד מהסיפור: חשוב לשמור על הגבול הדק בין הקונדס לעוול. ככה או ככה, למה שהם ירצו להיות אלים, על כל האחריות הכרוכה בכך?
שמות - הסאטירים לרוב נושאים שמות חיבה שונים ומשונים, שהם העניקו לעצמם, או שהוענקו להם על ידי מכרים וידידים.
טריטונים:יצורים אמפיביים וא-מיניים. בין הטריטונים לבני האנוש שוררת מעין איבה, שכן לפי חשיבתם של הטריטונים, בני האנוש פולשים לשטחיהם במסעותיהם הימיים, והטריטונים לא בוחלים באמצעים כאשר הם מסכלים את ה"פלישות" הללו. מאידך, ישנם טריטונים שמאמינים בזכותם של בני האנוש לעשות זאת, תוך גזילת משאביהם הימיים, ותוך כדי שהטריטונים עצמם פושטים על עיירות החוף של בני האנוש. מידה תחת מידה.
שמות - הטריטונים נוהגים לשנות את שמם בהגיעם לבגרות, ולעיתים קרובות הם משנים את שמם שוב, בתדירות דומה לשינוי מינם, ובהתאם למאורעות האחרונים שעברו עלייהם בחייהם.
קולג' צחות הלשון - קולג' שמעניק תוספים ליכולות השכנוע והתרמית של הדמות, בנוסף לשיפור ההשראה הפייטנית שלו והוספת יכולת נאום נחמדה.
שבועת התהילה - שבועה שתואמת להלך הרוח בת'רוס, כאלופיהם של האלים עטורי התהילה, ומעניקים להם יכולות שקשורות לרוב לכוחותיהם הפיזיים של אותם אלופים ולאו דווקא ליכולותיהם השמימיות.
בנוסף אליהם, נוסף רקע חדש, האתלט. האתלט הוא ספורטאי הלכה למעשה, לרוב כזה המתמודד במשחקים האירואיאנים, תחרויות ספורט המזכירות את אולימפיאדת יוון העתיקה.
שבועת התהילה - שבועה שתואמת להלך הרוח בת'רוס, כאלופיהם של האלים עטורי התהילה, ומעניקים להם יכולות שקשורות לרוב לכוחותיהם הפיזיים של אותם אלופים ולאו דווקא ליכולותיהם השמימיות.
בנוסף אליהם, נוסף רקע חדש, האתלט. האתלט הוא ספורטאי הלכה למעשה, לרוב כזה המתמודד במשחקים האירואיאנים, תחרויות ספורט המזכירות את אולימפיאדת יוון העתיקה.
האלים
בת'רוס נוספה מערכת חמודה מאוד של אדיקות לאלים, שמייצגת למעשה את הכוחות השמימיים שניתנים לגיבורים כחלק מהאמונה באלים, מעין מתנות ופרסים הודות לפעולותיהם.
בעצם, כאשר אתם מבצעים פעולה שתואמת את הלך הרוח והאידיאלים של האל (בהנחייתי) אתם מקבלים נקודת אדיקות. כאשר אתם מקבלים יכולות האופיניות לאותו האל. אתם מקבלים את היכולות הללו כאשר אתם מגיעים ל25,10,3 ו50 נקודות אדיקות. כאשר אתם מבצעים פעולה שסותרת או פוגעת ברצונותיו של האל שלכם, נקודות האדיקות שלכם יורדות. כל דמות מתחילה עם נקודת אדיקות אחת לאל לבחירתה, וביכולתה להחליף אל כרצונה, לפי התקדמות המשחק, במחיר של חזרה לנקודת אדיקות אחת ואיבוד היכולות שניתנו לה בעקבות האדיקות.
ישנם שלושה יוצאי דופן, הקשורים במתת שתבחרו:
האורקל - האורקלים מקבלים מאפייני אדיקות יחודיים משלהם, ללא קשר לאל לו הם סוגדים. כמובן שברקע שלכם האל דרכו אתם מתקשרים צריך להיות מצוין.
שובר האלילים - במקום נקודות האדיקות, שובר האלילים מקבל יכולות ייחודיות בדרגות מסוימות, שלא נחוצות להרפתקה (בנוסף למאפיינים אחרים, שהופכים את שובר האלילים למעט יותר שימושי).
האדוק - האדוק מתחיל עם 3 נקודות התחלתיות של אדיקות לאל לבחירתו, משמע גם עם התכונה האופיינית לאותו האל.
האלים הת'רוסיאנים:
בעצם, כאשר אתם מבצעים פעולה שתואמת את הלך הרוח והאידיאלים של האל (בהנחייתי) אתם מקבלים נקודת אדיקות. כאשר אתם מקבלים יכולות האופיניות לאותו האל. אתם מקבלים את היכולות הללו כאשר אתם מגיעים ל25,10,3 ו50 נקודות אדיקות. כאשר אתם מבצעים פעולה שסותרת או פוגעת ברצונותיו של האל שלכם, נקודות האדיקות שלכם יורדות. כל דמות מתחילה עם נקודת אדיקות אחת לאל לבחירתה, וביכולתה להחליף אל כרצונה, לפי התקדמות המשחק, במחיר של חזרה לנקודת אדיקות אחת ואיבוד היכולות שניתנו לה בעקבות האדיקות.
ישנם שלושה יוצאי דופן, הקשורים במתת שתבחרו:
האורקל - האורקלים מקבלים מאפייני אדיקות יחודיים משלהם, ללא קשר לאל לו הם סוגדים. כמובן שברקע שלכם האל דרכו אתם מתקשרים צריך להיות מצוין.
שובר האלילים - במקום נקודות האדיקות, שובר האלילים מקבל יכולות ייחודיות בדרגות מסוימות, שלא נחוצות להרפתקה (בנוסף למאפיינים אחרים, שהופכים את שובר האלילים למעט יותר שימושי).
האדוק - האדוק מתחיל עם 3 נקודות התחלתיות של אדיקות לאל לבחירתו, משמע גם עם התכונה האופיינית לאותו האל.
האלים הת'רוסיאנים:
האלים הת'רוסיאנים מתחלקים לארבע דורות. הדור הראשון כולל את הטיטאנים, ישויות עוצמתיות והרסניות שהטילו טרור על העולם בעבר, עד שהדור השני של האלים, קלוביס וקרופיקס, כבלו אותם במעמקי השאול, שם הם נשכחו.
הדור השני של האלים כוללים את קלוביס וקרופיקס, אלים ששנותיהם שוות למניין שנותיו של העולם, ואינם תלויים בסגידתם של בני התמותה. בשל כך, סוגדיהם מעוטים יחסית, אך היראה אליה הם זוכים מהאלים הפחותים יותר היא שמעניקה להם את מקומם בפנתיאון:
הדור השלישי של האלים כולל חמישה אחים, הראשונים שנוצרו ממחשבותיהם של בני התמותה. חמשת האלים הללו מייצגים כוחות טבע יותר מאשר כל דבר אחר:
הדור הרביעי מונה את האלים שיותר קשורים לבני התמותה עצמם, ולאורח חייהם. האלים הללו אחראים לתחומים שונים ופחות משמעותיים מהאחרים, ואף על פי כן, בגלל קרבתם היחסית לבני התמותה, האמונה בהם רווחת יותר מבאלים האחרים:
הדור השני של האלים כוללים את קלוביס וקרופיקס, אלים ששנותיהם שוות למניין שנותיו של העולם, ואינם תלויים בסגידתם של בני התמותה. בשל כך, סוגדיהם מעוטים יחסית, אך היראה אליה הם זוכים מהאלים הפחותים יותר היא שמעניקה להם את מקומם בפנתיאון:
קלוביס:אלת הייעוד. האלה הזו היא אלה חדשה יחסית עבור בני התמותה, היות ולאחר המלחמה בטיטאנים היא נשארה איתם, בשאול, לשמור על כבליהם. כאשר היא חזרה, כעסה היה רב בשל ההרס הרב שנגמר לסדר הטבעי של הטבע, כפי שהיא רואה אותו. אומנם קרופיקס אוכף את כוחה בצורה שמונעת ממנה לפגוע בבני התמותה יותר מדי, אך מאמיניה מאמינים בהחזרת סדרו הטבעי של העולם למצבו הרגיל.
קרופיקס:אל האופקים, והאחד שמונע מן האלים להתערב בעסקיהם של בני התמותה, לפחות לא יותר מדי. למעשה הוא האל החזק בפנתיאון, והאלים האחרים נוהגים שלא להתערב במעשיו. קרופיקס מעודד את מאמיניו לגלות את סודות העולם, לגלות אופקים חדשים, אך גם לדעת אילו סודות עדיף להם שלא יתגלו.
קרופיקס:אל האופקים, והאחד שמונע מן האלים להתערב בעסקיהם של בני התמותה, לפחות לא יותר מדי. למעשה הוא האל החזק בפנתיאון, והאלים האחרים נוהגים שלא להתערב במעשיו. קרופיקס מעודד את מאמיניו לגלות את סודות העולם, לגלות אופקים חדשים, אך גם לדעת אילו סודות עדיף להם שלא יתגלו.
הדור השלישי של האלים כולל חמישה אחים, הראשונים שנוצרו ממחשבותיהם של בני התמותה. חמשת האלים הללו מייצגים כוחות טבע יותר מאשר כל דבר אחר:
ארבוס:אל המתים. אותו אל גורש על ידי הליוד, אל האור, למחוזות השאול, ומאז הוא שולט שם כעריץ, משליט את גחמותיו על נשמות המתים, אף על פי שידו נמנעה מאילידיה, גן העדן של הגיבורים. ארבוס הוא אויבו המושבע של הליוד, שחושש תמיד מפלישתו של ארבוס לתחומי שליטותיו, וסיפורים על קרבותיהם של מאמינים הינם נדירים יותר רק מסיפורים על קרבותיהם של הסוגדים לאירואס ומוגיס.
הליוד:אל השמש. למרות התיאור שלו בפי מאמיניו, כאל השמש הדגול והנשגב, מלכם של האלים, שנותן חיים לכל היצורים, כולם מכירים בשיגעון הגדלות של האל, ובגחמותיו לשלוט בעולם כולו. הליוד נמצא בקשרים טובים עם אלי האדם, והוא מאמין בהם כמפתחי התרבות. ואף על פי כן, הליוד נודע ברבים גם כאל אדיב וטוב לב, שמסייע לבני האנוש לרוב, ושאת מלחמותיו הוא שומר לארבוס.
ניילה:אלת הציד. ניילה היא גם אלת הפרא, והיא שרויה בסכסוך עמוק עם ארבעת פטרוני הפוליייס, אפארה,אירואס,מוגיס וקרמטרה, בשל תמיכתם בהתרחבות הפולייס וה"פלישה" שלהם לתחום השלטון שלה כפי שהיא מרגישה. מאמיניה דוגלים בסדר הטבעי של החיים,המוות והלידה מחדש, שומרים על הטבע וצדים רק כשצריך.
פורפורוס:אל הכבשן. פורפורוס הוא אל של תשוקות. הוא מאמין שאדם צריך לפעול לפי הדחפים והתשוקות שלו, והוא אכן פועל לפי תשוקותיו, שלרוב כוללים עבודת כפיים וחישול יצירות שונות. מזגו החם של פורפורוס, אשר מוכר גם כאל האש, גורם לעיתים לתוצאות מאוד צבעוניות, שכן האל אינו טורח לעצור בהם, ואינו מתחרט על מעשיו. מרבית מאמיניו של פורפורוס הם בעלי מלאכה, בעיקר נפחים ומחשלי מתכות, כמו האל העצמו.
ת'סה:אלת הים. ת'סה, בדומה לפורפורוס, חיה בבידוד מהאלים אחרים, בממלכתה התת קרקעית, והיא קנאית לתחום שליטתה. כלל יצורי הים סוגדים לה, היות והישג ידם של שאר האלים אינה מגיעה למעמקים, והמפלצות הגדולות והחזקות ביותר של הים הם יקיריה של ת'סה. הטריטונים, ככל יצורי הים, סוגדים לה גם הם, אף על פי שהמעטים שעברו מן הים לארצות היבשות עשויים לסגוד גם לאלים אחרים. מאמיניה היבשתיים של ת'סה הם לרוב ספנים,דייגים ואותם אנשים שמרבית תעסוקתם קשורה במים.
הליוד:אל השמש. למרות התיאור שלו בפי מאמיניו, כאל השמש הדגול והנשגב, מלכם של האלים, שנותן חיים לכל היצורים, כולם מכירים בשיגעון הגדלות של האל, ובגחמותיו לשלוט בעולם כולו. הליוד נמצא בקשרים טובים עם אלי האדם, והוא מאמין בהם כמפתחי התרבות. ואף על פי כן, הליוד נודע ברבים גם כאל אדיב וטוב לב, שמסייע לבני האנוש לרוב, ושאת מלחמותיו הוא שומר לארבוס.
ניילה:אלת הציד. ניילה היא גם אלת הפרא, והיא שרויה בסכסוך עמוק עם ארבעת פטרוני הפוליייס, אפארה,אירואס,מוגיס וקרמטרה, בשל תמיכתם בהתרחבות הפולייס וה"פלישה" שלהם לתחום השלטון שלה כפי שהיא מרגישה. מאמיניה דוגלים בסדר הטבעי של החיים,המוות והלידה מחדש, שומרים על הטבע וצדים רק כשצריך.
פורפורוס:אל הכבשן. פורפורוס הוא אל של תשוקות. הוא מאמין שאדם צריך לפעול לפי הדחפים והתשוקות שלו, והוא אכן פועל לפי תשוקותיו, שלרוב כוללים עבודת כפיים וחישול יצירות שונות. מזגו החם של פורפורוס, אשר מוכר גם כאל האש, גורם לעיתים לתוצאות מאוד צבעוניות, שכן האל אינו טורח לעצור בהם, ואינו מתחרט על מעשיו. מרבית מאמיניו של פורפורוס הם בעלי מלאכה, בעיקר נפחים ומחשלי מתכות, כמו האל העצמו.
ת'סה:אלת הים. ת'סה, בדומה לפורפורוס, חיה בבידוד מהאלים אחרים, בממלכתה התת קרקעית, והיא קנאית לתחום שליטתה. כלל יצורי הים סוגדים לה, היות והישג ידם של שאר האלים אינה מגיעה למעמקים, והמפלצות הגדולות והחזקות ביותר של הים הם יקיריה של ת'סה. הטריטונים, ככל יצורי הים, סוגדים לה גם הם, אף על פי שהמעטים שעברו מן הים לארצות היבשות עשויים לסגוד גם לאלים אחרים. מאמיניה היבשתיים של ת'סה הם לרוב ספנים,דייגים ואותם אנשים שמרבית תעסוקתם קשורה במים.
הדור הרביעי מונה את האלים שיותר קשורים לבני התמותה עצמם, ולאורח חייהם. האלים הללו אחראים לתחומים שונים ופחות משמעותיים מהאחרים, ואף על פי כן, בגלל קרבתם היחסית לבני התמותה, האמונה בהם רווחת יותר מבאלים האחרים:
אפארה:אלת הפוליס. מסופר שאפארה היתה האלה שסייעה לקינאיוס וטירו להביס את אגנומאקוס ולהקים את מלטיס, לה היא משמשת כפטרונית. בת'רוס, נוהגים לטבוע את פרצופה של אפארה בחומות העיר ובמקומות חשובים אחרים בה, באמונה שהשגשוג אליו היא שואפת יתרחב לעבר העיר עצמה. המאמינים של אפארה עסוקים רובם ככולם בסיוע לשגשוג הערים והציווילזציה.
אירואס:אל הניצחון. אירואס הוא פטרונה של העיר אקרוס, המזכירה את ספרטה העתיקה, והוא אל מלחמה שדוגל בצד ה"טוב" של הקרב. מבחינתו של אירואס, קרבות אפופי תהילה ומעשי גבורה מגדירים את האדם, ומאמיניו מחזיקים באידיאלים דומים, ולפיהם הם מתנהגים.
את'רוס:אל המעבר. לפי האגדה, את'רוס היה האדם הראשון שמת, וארבוס, אל המתים, העניק לו את התפקיד להעביר את המתים בנהרות שסובבים את העולם, עד אשר ימצא ארבע אוצרות אגדיים, ויהפוך לאל במלוא מובן המילה. מאמיניו מאמינים בסדר הטבעי של החיים והמוות כאידיאל.
קרמטרה:אלת הקצירה. אומנם קרמטרה היא אלת טבע, בדומה לניילה, אך קרמטרה מחזיקה בהשקפה שבני התמותה והפולייס הם חלק מהטבע, והיא שואפת לגרום להם לצמוח בדיוק כמו שהיא גורמת לענבים ולעצים לצמוח. היא האלה הפטרונית של סטסה, ומאמיניה לרוב עוסקים בחקלאות ובגידול כדי לסייע לפיתוח הערים.
קראנוס:אל הסערות. למרות תפקידו המאיים והסוער, קראנוס הוא גם אל של ידע. הוא מהיר-חמה, נבון ומזגו הפכפך כסערה. קראנוס מתעב את הטיפשים והשוטים, ולעיתים, כאשר חמתו עולה, ברקים יורדים עליהם מהשמיים, מוחים את קיומם. מאמיניו של קראנוס דוגלים גם הם בחיפוש אחר הידע, אף על פי שהם, כמו קראנוס, מכירים בחשיבות של שמירת הידע בסוד.
מוגיס:אל הטבח, והפטרון של סקופוס, הפוליס המינוטאורית. מוגיס משתמש בזעמו הרב ובאכזריותו כדי לנצח בקרבותיו, ועדיף כנגד אירואס ומאמיניו. הוא מעודד את מאמיניו לפעול כמוהו, ללא קוד את'י, להילחם כדי לנצח וכדי לספק את תאוות הדם. מאמיניו של מוגיס לעיתים קרובות מרגישים את זעמו שוטף אותם, מוחק לאט לאט את צלם האנוש שלהם.
פאריקה:אלת הפגעים, ואף על פי כן, היא מזוהה גם עם רפואה ועם חקר. פאריקה מתייחסת אל ת'רוס כאל המעבדה הפרטית שלה, ומרבית הניסויים שלה אינם מיטיבים עם בני התמותה, אף על פי שהיא משתדלת שלא לפגוע בנבחריהם של שאר האלים. כמובן, החקר שלה הוא זה שמאפשר לה להפיק תרופה לפגעים שהיא מפיצה, המגיעה בצורות שונות. מאמיניה של פאריקה מאמינים גם הם בידע כערך עליון, ואינם בוחלים באמצעים כדי להשיג אותו.
פנאקס:אל ההונאה. בעבר, פנאקס היה בן תמותה פשוט, אך הוא הצליח לחזור מהשאול, והיה הראשון לחזור משם, כל עוד לא מחשיבים את את'רוס. פנאקס מאז התעלה למעמד של אלוהות, וכל משוגותיו בחיים נועדו לתמרן ולתחמן את האלים האחרים. אלופיו של פנאקס לרוב מונעים מתאוות הבצע, ואינם יפספסו הזדמנות להונות ולרמות את אלופיהם של האלים האחרים.
אירואס:אל הניצחון. אירואס הוא פטרונה של העיר אקרוס, המזכירה את ספרטה העתיקה, והוא אל מלחמה שדוגל בצד ה"טוב" של הקרב. מבחינתו של אירואס, קרבות אפופי תהילה ומעשי גבורה מגדירים את האדם, ומאמיניו מחזיקים באידיאלים דומים, ולפיהם הם מתנהגים.
את'רוס:אל המעבר. לפי האגדה, את'רוס היה האדם הראשון שמת, וארבוס, אל המתים, העניק לו את התפקיד להעביר את המתים בנהרות שסובבים את העולם, עד אשר ימצא ארבע אוצרות אגדיים, ויהפוך לאל במלוא מובן המילה. מאמיניו מאמינים בסדר הטבעי של החיים והמוות כאידיאל.
קרמטרה:אלת הקצירה. אומנם קרמטרה היא אלת טבע, בדומה לניילה, אך קרמטרה מחזיקה בהשקפה שבני התמותה והפולייס הם חלק מהטבע, והיא שואפת לגרום להם לצמוח בדיוק כמו שהיא גורמת לענבים ולעצים לצמוח. היא האלה הפטרונית של סטסה, ומאמיניה לרוב עוסקים בחקלאות ובגידול כדי לסייע לפיתוח הערים.
קראנוס:אל הסערות. למרות תפקידו המאיים והסוער, קראנוס הוא גם אל של ידע. הוא מהיר-חמה, נבון ומזגו הפכפך כסערה. קראנוס מתעב את הטיפשים והשוטים, ולעיתים, כאשר חמתו עולה, ברקים יורדים עליהם מהשמיים, מוחים את קיומם. מאמיניו של קראנוס דוגלים גם הם בחיפוש אחר הידע, אף על פי שהם, כמו קראנוס, מכירים בחשיבות של שמירת הידע בסוד.
מוגיס:אל הטבח, והפטרון של סקופוס, הפוליס המינוטאורית. מוגיס משתמש בזעמו הרב ובאכזריותו כדי לנצח בקרבותיו, ועדיף כנגד אירואס ומאמיניו. הוא מעודד את מאמיניו לפעול כמוהו, ללא קוד את'י, להילחם כדי לנצח וכדי לספק את תאוות הדם. מאמיניו של מוגיס לעיתים קרובות מרגישים את זעמו שוטף אותם, מוחק לאט לאט את צלם האנוש שלהם.
פאריקה:אלת הפגעים, ואף על פי כן, היא מזוהה גם עם רפואה ועם חקר. פאריקה מתייחסת אל ת'רוס כאל המעבדה הפרטית שלה, ומרבית הניסויים שלה אינם מיטיבים עם בני התמותה, אף על פי שהיא משתדלת שלא לפגוע בנבחריהם של שאר האלים. כמובן, החקר שלה הוא זה שמאפשר לה להפיק תרופה לפגעים שהיא מפיצה, המגיעה בצורות שונות. מאמיניה של פאריקה מאמינים גם הם בידע כערך עליון, ואינם בוחלים באמצעים כדי להשיג אותו.
פנאקס:אל ההונאה. בעבר, פנאקס היה בן תמותה פשוט, אך הוא הצליח לחזור מהשאול, והיה הראשון לחזור משם, כל עוד לא מחשיבים את את'רוס. פנאקס מאז התעלה למעמד של אלוהות, וכל משוגותיו בחיים נועדו לתמרן ולתחמן את האלים האחרים. אלופיו של פנאקס לרוב מונעים מתאוות הבצע, ואינם יפספסו הזדמנות להונות ולרמות את אלופיהם של האלים האחרים.
ארצות בת'רוס
אורח החיים בת'רוס מתרכז סביב שלושת הפולייס האנושיות, אקרוס,מלטיס וסטסה, והכפרים שמסביבם. מרבית הגזעים האחרים נחשבים לברבריים, עם חריגים שהתיישבו בקרב בני האנוש וזכו להערכה ולכבוד. היוצאים מן הכלל הם קנטאורי הלגונה, שבט הסוחרים הנודדים, שסוחרים בעיקר עם מלטיס וסטסה. מלבד זאת, אורח החיים בכל אחת מהפולייס דומה מאוד לאורח החיים של יוון העתיקה. לוח השנה המלטיסיאני הוא לוח השנה הנפוץ, ובו כל חודש מוקדש לאל אחר. בדומה ללוח השנה העברי, כל שלוש שנים מוסיפים חודש נוסף, האנגריפיניון, שמוקדש לקרופיקס, והוא נועד לאזן את לוח השנה עם שנת השמש.
אקרוס:הפוליס הזו שוכנת על שרשרת ההרים הקטכטונים, וסביבה הפרא שולט, חבורות של קיקלופים וקנטאורי פרס שורצים באיזור. החברה האקרוסית מחולקת, בפשטות, לשלוש מעמדות:
מעמד האצולה, שמכיל לרוב את משפחות הלוחמים והגיבורים הגדולים של אקרוס.
מעמד הלוחמים, מעמד ביניים. הדגולים שבלוחמים עשויים להצטרף למעמד האצולה ולהחזיק בשטחים, ובעוד האחרים, אלו שלא הותירו חותם מיוחד בזמן שירותם בצבא או שערקו, הופכים לחלק ממעמד המשרתים, בעלי המלאכה ושאר בעלי התפקידים הלא צבאיים.
אקרוס נשלטת על ידי מונרך, כיום המלכה טרניקה, שעלתה לשלטון לאחר היעלמותם המסתורית של המלך אנקס והמלכה סימדה חשוכי הילדים, דודיה. תחת המלכה ישנה את מועצת הזקנים, שנבחרים באופן דמוקרטי ותפקידם לייעץ למלכה.
מלטיס:מלטיס היא מרכז התרבות הת'רוסיאנית. מלטיס נשלטת על ידי התריסר, 12 פילוסופים ומלומדים מלטיאנים שנבחרו על ידי העם לתקופת כהונה של ארבע שנים. מלטיס מפורסמת בעיקר בשל בתי הספר לפילוסופיה ולקסם שלה, ובשל היותה מרכז הסחר הגדול ביותר בת'רוס. הצבא הרבננטי, צבא מלטיס, הוא יחודי בכך שכמעט כל חייליו יודעים להשתמש בקסם, והקסם משמש כמרכיב חשוב בחייהם של המלטיאנים. האלה הפטרונית של מלטיס היא אפארה, שעל פי האגדה סייעה לשני הגיבורים טירו וקינאיוס להביס את העריץ אגנומאקוס ולהקים את מלטיס. המישורים שסביב העיר מנוקדים במספר כפרים, אשר על אף ריחוקם ממרכז תרבותם הם מגדירים את עצמם כמלטיאנים לכל דבר.
סטסה:הפוליס הזו שוכנת במעבה היער הנסיאני. סטסה ייחודית מאוד בשל שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא המבנים בעיר, שכולם נועדו למטרה מוגדרת מראש, כולם נבנו בעקבות הצורך, וכולן מתמזגות עם הטבע כך שלא ניתן להגדיר את המקום בו מתחיל המבנה מעשה ידי אדם ובו הוא נגמר. המאפיין הייחודי השני של סטסה הוא צורת השלטון שלה. סטסה היא פוליס שמתנהלת בצורה קומוניסטית, כאשר אין לאף אדם הון בתוך העיר, וההון כולו שייך לפוליס עצמה ומטרתו לדאוג לאנשיה.מרבית התושבים בסטסה הן נשים, שכן הסטסיאנים מאמינים שהנשים הן אלו ששומרות על הבית שלם ומרווח. העיר נשלטת על ידי המועצה השלטת, מועצה של חמש נשים שאחראיות לעיר בהיעדרה של מלכתה האמיתית, קרמטרה, אלת הקצירה.
אורסקוס:העמק הזהוב ושתוף השמש הזה הוא מולדתם של אינספור יצורים ושל העם הלאוניני האימתני. הלאונינים חיים במישור תחת מערכת שבטית מטריאכלית. בתחילת כל שנה, נאספים כל המנהיגות של השבטים על מנת לבחור מונארך ללאונינים, "הדובר", שמייצג את אנשי האריה אל מול הת'רוסיאנים שמחוץ. השבטים הלאונינים מתחלקים לשלוש סוגים מרכזיים:
אנשי הברזל – הלאונינים הללו אינם מכירים בסמכותו של הדובר, והם לעיתים קרובות משכירים את חרבם לשבטי לאונינים אחרים.
מדריכי השמש – מדריכי השמש חיים בעיקר ליד אגם מראת השמש, שנודע בשל תכונותיו המיסטיות, והם מקדישים את עצמם לחקר התכונות הקסומות והמיסטיות של העמק.
הטפרים הזריזים – הציידים החזקים והמיומנים ביותר בקרב הלאונינים, ואלו אשר מתעמתים לעיתים הכי תכופות עם בני אנוש ומסיגי גבול אחרים.
פוברוס וסקופוס:השממה הגדולה של פוברוס משתרעת מצידה המערבי של אקרוס, וההתנגשויות בין חיילים אקרויאנים ובין שבטי המינוטאורים צמאי הדם של פוברוס הם דבר שבשגרה. שממת הקניונים הזו שורצת גם במפלצות מטבע אפל יותר, מסוכנות אף ממאמיניו של מוגיס. בסוף השממה, שוכנת הפוליס סקופוס. סקופוס נשלטת על ידי מספר עריצים, כוהנים ואלופים של מוגיס, כל אחד מהם בעל שליטה בנחלה משלו. העיר מעוצבת בצורת מבוך, עם סמטאות פתלתלות ורחובות פתלתלים אף יותר. לעיתים מתנגשים חייליה של סקופוס עם החיילים של אקרוס, בקרבות בין מאמינים של מוגיס לאלו של אירואס. תחת זאת, לא כל המינוטאורים שוחרי-מלחמה, וחלקם סוגדים לאלים אחרים, נעימים יותר, כגון אפארה או קרמטרה, או לאלים ניטרלים יותר, כגון פורפורוס או קראנוס.
ממלכות החוזרים:פנאקס, על פי האגדה, היה הראשון לחזור מהשאול. פנאקס עצמו הצליח להתעלות למעמד של אלוהות, אך נשמות רבות הצליחו לעבור את הדרך הקשה שפנאקס עבר, בדרכם להפוך לחוזרים, ישויות אל למתות בעלות עור אפור ומסיכות זהב, ששורצות בחצי האי של ארצות הייאוש, מדרום ליער הנסיאני. המתים חים בשני אזורים מרכזיים. האחת היא אספודל, עיר מנומנמת ושקטה, בה החוזרים רק לעיתים נדירות עוזבים את ביתם, ונשלטת על ידי האפונאי, שלושה חוזרים עתיקים, שעל פי האגדה אינם מדברים לעולם. השנייה היא הנקרופוליס אודונוס וסביבותיה, ששורצות בכנופיות של חוזרים בעלי מטרה אחת בלבד:להרוג את כל מה שחי. השליט דה-פקטו של האיזור הוא טיימרט המלך הרוצח, שעל פי המסופר חזר ברשותו של ארבוס, למטרה אחת בלבד – להרוג את פנאקס.
הים הסירני:הים הסירני הוא תחום שליטתה של ת'סה, ומקום מושבם של יציריה, כולל הטריטונים, דמויי אנוש ימיים להם סכסוך ארוך שנים עם האנשים-היבשים, כפי שהם מכנים את תושבי עיירות החוף. הטריטונים חיים במספר מושבות ברחבי הים, ללא מסגרת כללית, כאשר כל מושבה לרוב מונהגת על ידי כוהניה של ת'סה. הים הסירני מפורסם גם בשל איי דקרה – קבוצת איים נעים, בצורה שלא ניתן למפותה, שצופנים בתוכם יותר מיסתורין ופלאים מאשר היבשה של ת'רוס כולה. האיים התפרסמו באגדות רבות, כגון הקאלפייה, האגדה של קאלאפה, הספנית האגדית, שמזכירה באופייה את האודיסאה.
עמק סקולה:העמק נמצא תחת תחום שליטתה של ניילה, שהעניקה לו מקסמה בגלל יופיו הפראי והטבע השלט בו. הסאטירים נוצרו באותה התקופה, על פי האגדה, ומאז הם מתהוללים בעמק, שקועים באותה הוללות נצחית, במקום בו החוקים נשכחו מלב. ואומנם, הסאטירים הם לא היצורים היחידים בעמק, והעמק מלא בתפלצים וברוחות טבע שונות, מה שהופך אותו למקום מסוכן עבור בני תמותה, וגם עבור סאטירים שיכורים שנמצאים לבדם. קסמה של ניילה גורם למחזור החיים לפעול מהר יותר באיזור, ומסופר שעצים יכולים לצמוח בעמק לאחר יום בודד. הלא-סאטירים שרוצים להצטרף להוללות של הסאטירים, יכולים להצטרף לכת הקרניים, כת שאימצה את אורחות החיים של הסאטירים ואת חגיגותיהם הנצחיות.
ההרים הקטכטונים:הרי הגעש הפעילים הללו שוכנים בסמוך לאקרוס והצד המערבי של אורסקוס, והחשש מפני התפרצויותיהם הוביל את האקרואנים להניח מנחות רבות לרגליהם, עבור פורפורוס, שישמור על עירם. פורפורוס בנה את כבשנו בהר וולוס, אחד מההרים הפעילים ביותר. מלבד פורפורוס, ההרים מלאים בסכנות שונות, והגרועים ביותר – דרקונים, אותן לטאות ענק מעופפות ונושפי אש. ישנם מספר מנזרים על הרי הגעש, אשר שייכים ברובם לדוברי הלהבות, היחידה המאגית של הצבא האקרואני, שעסוקים בניסיונות לחזות את התפרצויות הרי הגעש, במטרה להזהיר את האקרואנים במקרה של חורבן.
ההרים האורניאדים:ההרים הללו תוחמים את אורסקוס מהצד המזרחי של העמק. מסופר שההרים האורניאדים הם כל כך גבוהים, עד שבנקודות מסוימות פסגתם מתחברת עם ניקס, והדבר גורם לאינספור תופעות ויצורים מוזרים להיווצר בהרים, בשל קרבתם לממלכה השמימית. בשונה מהרכס התאום לה במערב, הרכב האורניאדי מונה רק מעט הרי געש פעילים, וביניהם לב החורף, הר שמתפרץ בכפור טהור במקום האדמה הרותחת האופיינית.
ממלכות האלים:ממלכות האלים מתחלקות לשני מימדים שונים. ניקס, המימד השמימי, והשאול, עולם המתים.
ניקס – ניקס הוא עולם שמימי, אשר מורכב ממחשבותיהם ומחלומותיהם של בני התמותה. משכנם הקבוע של מרבית האלים נמצא בניקס, משכן שעוקף בגודלו לרוב גם את העיר הגדולה מלטיס. כחלק מהחומר המרכיב את ניקס, אגדות וסיפורים מהפולקלור הת'רוסיאני שוכנים גם הם בניקס, והם מועברים אל העולם החומרי דרך שמי הלילה, אשר שמם זהה למימד. קרופיקס הוא האל שאחראי על שמירת האיזון בין ניקס לת'רוס, והוא אחראי שהחומר שמרכיב את ניקס לא יזלוג חלילה לעולם הגשמי.
השאול – כאשר בני תמותה מתים, הם מגיעים לגדותיו של נהר הטרטיקס, ובתמורה למזכרת מחייהם הקודמים, את'רוס, אל המעברים, משיט אותם לעבר משכנם הנצחי. לאחר המעבר בנהר שסובב את העולם, עוברים הנשמות למקום בו יבלו את חייהם שלאחר המוות. ישנם חמש אזורים לחיים שאחרי המוות:
אגונס, בו הלוחמים שנלחמו ללא כבוד נידונים לקרב אינסופי בזירות הרבות שסובבות את האיזור.
פייליאס, בו האנשים שעבודתם לא שינתה במאומה את העולם ממשיכים בעבודתם חסרת התוחלת, שומרים על מראית עין של חברה.
איליסיה, גן העדן של הגיבורים, והמקום בו הם מקבלים את מנוחתם הנצחית והנעימה.
נרונו, ים הנשמות האבודות, בו האנשים שאבדו לחיים שטים בספינתם בתהליך אינסופי.
טיזרוס, מקום משכנו של ארבוס, והמקום בו הרוצחים ואלו שפשעו כנגד האלים מעונים בעונשם הנצחי.
אקרוס:הפוליס הזו שוכנת על שרשרת ההרים הקטכטונים, וסביבה הפרא שולט, חבורות של קיקלופים וקנטאורי פרס שורצים באיזור. החברה האקרוסית מחולקת, בפשטות, לשלוש מעמדות:
מעמד האצולה, שמכיל לרוב את משפחות הלוחמים והגיבורים הגדולים של אקרוס.
מעמד הלוחמים, מעמד ביניים. הדגולים שבלוחמים עשויים להצטרף למעמד האצולה ולהחזיק בשטחים, ובעוד האחרים, אלו שלא הותירו חותם מיוחד בזמן שירותם בצבא או שערקו, הופכים לחלק ממעמד המשרתים, בעלי המלאכה ושאר בעלי התפקידים הלא צבאיים.
אקרוס נשלטת על ידי מונרך, כיום המלכה טרניקה, שעלתה לשלטון לאחר היעלמותם המסתורית של המלך אנקס והמלכה סימדה חשוכי הילדים, דודיה. תחת המלכה ישנה את מועצת הזקנים, שנבחרים באופן דמוקרטי ותפקידם לייעץ למלכה.
מלטיס:מלטיס היא מרכז התרבות הת'רוסיאנית. מלטיס נשלטת על ידי התריסר, 12 פילוסופים ומלומדים מלטיאנים שנבחרו על ידי העם לתקופת כהונה של ארבע שנים. מלטיס מפורסמת בעיקר בשל בתי הספר לפילוסופיה ולקסם שלה, ובשל היותה מרכז הסחר הגדול ביותר בת'רוס. הצבא הרבננטי, צבא מלטיס, הוא יחודי בכך שכמעט כל חייליו יודעים להשתמש בקסם, והקסם משמש כמרכיב חשוב בחייהם של המלטיאנים. האלה הפטרונית של מלטיס היא אפארה, שעל פי האגדה סייעה לשני הגיבורים טירו וקינאיוס להביס את העריץ אגנומאקוס ולהקים את מלטיס. המישורים שסביב העיר מנוקדים במספר כפרים, אשר על אף ריחוקם ממרכז תרבותם הם מגדירים את עצמם כמלטיאנים לכל דבר.
סטסה:הפוליס הזו שוכנת במעבה היער הנסיאני. סטסה ייחודית מאוד בשל שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא המבנים בעיר, שכולם נועדו למטרה מוגדרת מראש, כולם נבנו בעקבות הצורך, וכולן מתמזגות עם הטבע כך שלא ניתן להגדיר את המקום בו מתחיל המבנה מעשה ידי אדם ובו הוא נגמר. המאפיין הייחודי השני של סטסה הוא צורת השלטון שלה. סטסה היא פוליס שמתנהלת בצורה קומוניסטית, כאשר אין לאף אדם הון בתוך העיר, וההון כולו שייך לפוליס עצמה ומטרתו לדאוג לאנשיה.מרבית התושבים בסטסה הן נשים, שכן הסטסיאנים מאמינים שהנשים הן אלו ששומרות על הבית שלם ומרווח. העיר נשלטת על ידי המועצה השלטת, מועצה של חמש נשים שאחראיות לעיר בהיעדרה של מלכתה האמיתית, קרמטרה, אלת הקצירה.
אורסקוס:העמק הזהוב ושתוף השמש הזה הוא מולדתם של אינספור יצורים ושל העם הלאוניני האימתני. הלאונינים חיים במישור תחת מערכת שבטית מטריאכלית. בתחילת כל שנה, נאספים כל המנהיגות של השבטים על מנת לבחור מונארך ללאונינים, "הדובר", שמייצג את אנשי האריה אל מול הת'רוסיאנים שמחוץ. השבטים הלאונינים מתחלקים לשלוש סוגים מרכזיים:
אנשי הברזל – הלאונינים הללו אינם מכירים בסמכותו של הדובר, והם לעיתים קרובות משכירים את חרבם לשבטי לאונינים אחרים.
מדריכי השמש – מדריכי השמש חיים בעיקר ליד אגם מראת השמש, שנודע בשל תכונותיו המיסטיות, והם מקדישים את עצמם לחקר התכונות הקסומות והמיסטיות של העמק.
הטפרים הזריזים – הציידים החזקים והמיומנים ביותר בקרב הלאונינים, ואלו אשר מתעמתים לעיתים הכי תכופות עם בני אנוש ומסיגי גבול אחרים.
פוברוס וסקופוס:השממה הגדולה של פוברוס משתרעת מצידה המערבי של אקרוס, וההתנגשויות בין חיילים אקרויאנים ובין שבטי המינוטאורים צמאי הדם של פוברוס הם דבר שבשגרה. שממת הקניונים הזו שורצת גם במפלצות מטבע אפל יותר, מסוכנות אף ממאמיניו של מוגיס. בסוף השממה, שוכנת הפוליס סקופוס. סקופוס נשלטת על ידי מספר עריצים, כוהנים ואלופים של מוגיס, כל אחד מהם בעל שליטה בנחלה משלו. העיר מעוצבת בצורת מבוך, עם סמטאות פתלתלות ורחובות פתלתלים אף יותר. לעיתים מתנגשים חייליה של סקופוס עם החיילים של אקרוס, בקרבות בין מאמינים של מוגיס לאלו של אירואס. תחת זאת, לא כל המינוטאורים שוחרי-מלחמה, וחלקם סוגדים לאלים אחרים, נעימים יותר, כגון אפארה או קרמטרה, או לאלים ניטרלים יותר, כגון פורפורוס או קראנוס.
ממלכות החוזרים:פנאקס, על פי האגדה, היה הראשון לחזור מהשאול. פנאקס עצמו הצליח להתעלות למעמד של אלוהות, אך נשמות רבות הצליחו לעבור את הדרך הקשה שפנאקס עבר, בדרכם להפוך לחוזרים, ישויות אל למתות בעלות עור אפור ומסיכות זהב, ששורצות בחצי האי של ארצות הייאוש, מדרום ליער הנסיאני. המתים חים בשני אזורים מרכזיים. האחת היא אספודל, עיר מנומנמת ושקטה, בה החוזרים רק לעיתים נדירות עוזבים את ביתם, ונשלטת על ידי האפונאי, שלושה חוזרים עתיקים, שעל פי האגדה אינם מדברים לעולם. השנייה היא הנקרופוליס אודונוס וסביבותיה, ששורצות בכנופיות של חוזרים בעלי מטרה אחת בלבד:להרוג את כל מה שחי. השליט דה-פקטו של האיזור הוא טיימרט המלך הרוצח, שעל פי המסופר חזר ברשותו של ארבוס, למטרה אחת בלבד – להרוג את פנאקס.
הים הסירני:הים הסירני הוא תחום שליטתה של ת'סה, ומקום מושבם של יציריה, כולל הטריטונים, דמויי אנוש ימיים להם סכסוך ארוך שנים עם האנשים-היבשים, כפי שהם מכנים את תושבי עיירות החוף. הטריטונים חיים במספר מושבות ברחבי הים, ללא מסגרת כללית, כאשר כל מושבה לרוב מונהגת על ידי כוהניה של ת'סה. הים הסירני מפורסם גם בשל איי דקרה – קבוצת איים נעים, בצורה שלא ניתן למפותה, שצופנים בתוכם יותר מיסתורין ופלאים מאשר היבשה של ת'רוס כולה. האיים התפרסמו באגדות רבות, כגון הקאלפייה, האגדה של קאלאפה, הספנית האגדית, שמזכירה באופייה את האודיסאה.
עמק סקולה:העמק נמצא תחת תחום שליטתה של ניילה, שהעניקה לו מקסמה בגלל יופיו הפראי והטבע השלט בו. הסאטירים נוצרו באותה התקופה, על פי האגדה, ומאז הם מתהוללים בעמק, שקועים באותה הוללות נצחית, במקום בו החוקים נשכחו מלב. ואומנם, הסאטירים הם לא היצורים היחידים בעמק, והעמק מלא בתפלצים וברוחות טבע שונות, מה שהופך אותו למקום מסוכן עבור בני תמותה, וגם עבור סאטירים שיכורים שנמצאים לבדם. קסמה של ניילה גורם למחזור החיים לפעול מהר יותר באיזור, ומסופר שעצים יכולים לצמוח בעמק לאחר יום בודד. הלא-סאטירים שרוצים להצטרף להוללות של הסאטירים, יכולים להצטרף לכת הקרניים, כת שאימצה את אורחות החיים של הסאטירים ואת חגיגותיהם הנצחיות.
ההרים הקטכטונים:הרי הגעש הפעילים הללו שוכנים בסמוך לאקרוס והצד המערבי של אורסקוס, והחשש מפני התפרצויותיהם הוביל את האקרואנים להניח מנחות רבות לרגליהם, עבור פורפורוס, שישמור על עירם. פורפורוס בנה את כבשנו בהר וולוס, אחד מההרים הפעילים ביותר. מלבד פורפורוס, ההרים מלאים בסכנות שונות, והגרועים ביותר – דרקונים, אותן לטאות ענק מעופפות ונושפי אש. ישנם מספר מנזרים על הרי הגעש, אשר שייכים ברובם לדוברי הלהבות, היחידה המאגית של הצבא האקרואני, שעסוקים בניסיונות לחזות את התפרצויות הרי הגעש, במטרה להזהיר את האקרואנים במקרה של חורבן.
ההרים האורניאדים:ההרים הללו תוחמים את אורסקוס מהצד המזרחי של העמק. מסופר שההרים האורניאדים הם כל כך גבוהים, עד שבנקודות מסוימות פסגתם מתחברת עם ניקס, והדבר גורם לאינספור תופעות ויצורים מוזרים להיווצר בהרים, בשל קרבתם לממלכה השמימית. בשונה מהרכס התאום לה במערב, הרכב האורניאדי מונה רק מעט הרי געש פעילים, וביניהם לב החורף, הר שמתפרץ בכפור טהור במקום האדמה הרותחת האופיינית.
ממלכות האלים:ממלכות האלים מתחלקות לשני מימדים שונים. ניקס, המימד השמימי, והשאול, עולם המתים.
ניקס – ניקס הוא עולם שמימי, אשר מורכב ממחשבותיהם ומחלומותיהם של בני התמותה. משכנם הקבוע של מרבית האלים נמצא בניקס, משכן שעוקף בגודלו לרוב גם את העיר הגדולה מלטיס. כחלק מהחומר המרכיב את ניקס, אגדות וסיפורים מהפולקלור הת'רוסיאני שוכנים גם הם בניקס, והם מועברים אל העולם החומרי דרך שמי הלילה, אשר שמם זהה למימד. קרופיקס הוא האל שאחראי על שמירת האיזון בין ניקס לת'רוס, והוא אחראי שהחומר שמרכיב את ניקס לא יזלוג חלילה לעולם הגשמי.
השאול – כאשר בני תמותה מתים, הם מגיעים לגדותיו של נהר הטרטיקס, ובתמורה למזכרת מחייהם הקודמים, את'רוס, אל המעברים, משיט אותם לעבר משכנם הנצחי. לאחר המעבר בנהר שסובב את העולם, עוברים הנשמות למקום בו יבלו את חייהם שלאחר המוות. ישנם חמש אזורים לחיים שאחרי המוות:
אגונס, בו הלוחמים שנלחמו ללא כבוד נידונים לקרב אינסופי בזירות הרבות שסובבות את האיזור.
פייליאס, בו האנשים שעבודתם לא שינתה במאומה את העולם ממשיכים בעבודתם חסרת התוחלת, שומרים על מראית עין של חברה.
איליסיה, גן העדן של הגיבורים, והמקום בו הם מקבלים את מנוחתם הנצחית והנעימה.
נרונו, ים הנשמות האבודות, בו האנשים שאבדו לחיים שטים בספינתם בתהליך אינסופי.
טיזרוס, מקום משכנו של ארבוס, והמקום בו הרוצחים ואלו שפשעו כנגד האלים מעונים בעונשם הנצחי.
כמה הערות חשובות - מומלץ לקרוא!
-יכול להיות שציינתי קודם ויכול להיות שזה נאבד איפשהו במהלך העריכה, אז אני אציין שוב. ההרפתקה נועד ל6 דמויות מדרגה 1, ונועדה לקחת אותם לאזור הדרגה השנייה (אני עשוי להעלות אותם מספר גדול יותר של דרגות, לשיקולי).
-למרות שהת'מה של ההרפתקה הוא "הרפתקת היכרות", לטעמי הסגנון שלה מתאים יותר לדמויות בדרגות גבוהות, ואני מניח שזה חלק מהאופי של ת'רוס, כך שהעובדה שהדמויות שלכם בדרגה אחד לא תגרע מהעלילה בשום צורה.
-ההרשמה היא עד יום ראשון בבוקר, בעוד שבועיים בחצי, אז אבחר את השחקנים (אני מבין שככה זה הולך, נכון? בד
בביונד זה קצת שונה).
-אני לא מצפה מכם שיהיה לכם את כל הנתונים המכאניים. במידה ואתם רוצים את הנתונים המכאניים המופיעים בספר של ת'רוס (הגזעים,תתי המקצועות והרקעים החדשים, בנוסף למתת וליכולות שהאל מעניק לכם), מוזמנים לפנות אלי, ואשלח לכם בפרטי.
-בהגשה, אשמח אם תגישו את דף הדמות והרקע הסיפורי שלכם, אני מעריך שדמות בדרגה 1 היא לא קשה לבנייה. יש לי שיטה לקביעת ערכי יכולת בצורה שמתאימה קבוצתית, כך שאני אתן לכם את המספרים (ואתם מוזמנים לשבץ אותם כראות עינכם).
בהצלחה!