• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

המצוד - עץ משחק (מו"ד 5, 3/3)

עץ הרשמה

רשימת השחקנים:
liorgonen3 liorgonen3 - רומולוס, אלף סייר.
lonewolf lonewolf - ארים רואן, בן מחצית זמר נודד.
ג'וני ג'וני - סולסס, פירבולג כוהן.
The Traveler The Traveler - לאנה מי-מלח, בת אנוש מכשפת.

בשעה טובה אנחנו מתחילים את המשחק! מאחל לכולנו מסע מוצלח ומשחק מהנה :)

דברים שימושיים

רוח הבוקר הייתה קרירה ונעימה. אבל העננים שליוו אותה מרחוק, וערפל הבוקר שחדר למפרץ סליני, בישרו על חדשות פחות טובות.
על ראש הגבעה של מגדל הים, עמדו שתי דמויות, מסתכלות בשקט על הנוף. יונו נאנח למראה שנגלה לפניו, ראשו עוד מסוחרר מעט מכמויות האלכוהול של אתמול. זאת היתה טעות לשתות כל כך הרבה כשאתה צריך לבחור בני ברית למשימה מורכבת כזאת.
"קשה להאמין שרק לפני יומיים שערי גיהינום נפתחו, ומרחץ דמים התרחש על החוף הזה ממש", אמר פלורו, עומד לצד אחיו.
"קשה להאמין שהחרב הזאת באמת עניינה מישהו. היא חלודה, ואין בה שום דבר מעניין".
"זאת לא החרב עצמה שמעניינת את השודדים. זה מה שהיא מייצגת".
יונו ירק על הקרקע. עדיין מר לו בפה, "שיטבעו השודדים והסמלים שהם רודפים אחריהם. הדבר היחיד שמדאיג אותי הוא שהממזרים לא יקבלו את העונש שמגיע להם".
"אנחנו עדיין צריכים להיות זהירים, אחי. אל תיתן רק לרגשות להניע אותך".
"שוב אתה מטיף?", הוא פתח בשטף קללות בשפה לא מוכרת. פלורו חיכה בסבלנות שיסיים.
"טוב, מספיק דיברנו, יש לנו עבודה לעשות. ניפגש בשעות הערב בנמל, נראה את מי הצלחנו למצוא. פומול ישמור אותי, אני מקווה שיש מספיק אנשים ראויים בעיר הזאת".
"יש, תהיה בטוח. אני גם בטוח שאתה תדע למצוא אותם", עונה לו פלורו, מתחיל לרדת במורד הגבעה.
"אני מקווה שאתה צודק", ממלמל יונו, צוחק לעצמו בעוד הוא עוקב אחרי אחיו.


ארים רואן
ארים עמד במרכז שוק הדגים של סליני, שלמרות השעה המוקדמת יחסית כבר היה עמוס בדייגים שהציגו את שלל הבוקר, ובנשים וילדים שחיפשו את הסחורה הטובה ביותר.
בעוד הוא נשם את אוויר הבוקר, ארים חטף מהלומה חזקה בראש, כזאת שכמעט גרמה לו לאבד את ההכרה. כמעט.
מזועזע מהמכה, הוא הצליח לשמוע התנצלות חפוזה, "סליחה, ילד", ולהבחין בדמות מטושטשת רוכנת מעליו. כשהצליח לחזור לחושיו, הוא ראה איש חסון, עם שיער וזקן מדובללים בצבע דבש.
הוא זיהה את יונו, גיבור העיר, רוכן מעליו.

היום שעבר על רומולוס לא היה מזהיר במיוחד. את רוב הלילה הוא בילה במרדף ברחבי העיר, כשהוא הטרף. אביו איים לקרוא למשמר, והוא בהחלט קרא להם. הוא לא היה יכול לחזור לביתו, כי חיכו שם אנשי משמר, והוא נאלץ להתגנב בין סמטה לסמטה כל הלילה. עד שמצא טברנה נידחת בפאתי העיר שנראתה מוזנחת מספיק כדי שלא יחפשו בה אותו. למרות השעה המאוחרת, ואולי בגללה, לשבת לשתות בטברנה היה נראה כמו רעיון טוב. בפעם הבאה שהוא היה מודע לסביבה שלו, הוא מצא את עצמו עדיין בטברנה, בצהרי היום.
אבל לדיאדרומו שיטות משונות. את דלת הטברנה פתח לא אחר מאשר יונו, איש חסון וגבה-קומה, עם שיער בצבע קש ובגדים אדומים ומרופטים.
הוא ניגש לאחד השולחנות, מתעלם מיושבי הטברנה באלגנטיות דומה לזו של הטברנה עצמה, ובחן את היושבים, בבירור לא מרוצה.

הבוקר של לאנה התחיל רגיל למדי. היא ישבה ואכלה ארוחת בוקר עם חבריה מהמסע האחרון, במטרה לגרש את כאב הראש מהאלכוהול של אתמול. בעיצומה של הארוחה ושיחות החולין, לאנה שמה לב לאדם מוזר שנכנס לטברנה. הוא היה לבוש ברדס גדול, בבירור פי כמה מהמידות שלו, ושיערו האסוף בצבע קש הגיע עד לבסיס צווארו. הוא התיישב באחד השולחנות בקצה השני של הטברנה, מסתכל בעניין בסביבתו.
"היי, זה לא האח של יונו, מה שמו? פלורו?", שאל אחד מחברי הצוות.
"יש מצב", ענה אחר, "שמעתי שהוא היה כמה שנים מחוץ לסליני, באחת היבשות הרחוקות. למד קסם או משהו".
בדיוק כשהוא סיים את המשפט, פלורו הישיר מבט לעברם, כאילו שמע את השיחה. מבטו חשף רטייה שחורה על עינו השמאלית. ומסיבה מסוימת, לאנה הרגישה כאילו מבטו ממוקד בה...

בין כל המבנים, האנשים וההמולה העירונית של סליני, סולסס הצליח למצוא את השקט שלו. הוא הופיע בצורת מערה טבעית, קרוב לפסגת ההר המיתמר מעל העיר. זה היה נראה כמו מקום טוב לנסות להתחבר לאספקט הסערה, להתקרב אליו עוד קצת. הרוחות היו חזקות, והטבע פראי.
אבל לא הוא לא הצליח להתחבר אל האספקט, לא משנה כמה ניסה. משהו, מעין ישות, הסיחה את דעתו, והפריע לו להתרכז בדיבור עם האספקט. הוא הרגיש את העוצמה שלה, עוצמה מוזרה ומסתורית, שקשה להתעלם ממנה. והעוצמה הזאת טיפסה במעלה ההר.
בסופו של דבר, הישות הייתה קרובה מאוד. מתוך אינסטינקט, סולסס קם ממקומו וניגש לפח המערה, לראות מה פשר הדבר. הוא גילה, להפתעתו, אדם בוגר, עטוי בברדס.
"הייתה לי תחושה שיש כאן משהו לא שגרתי", הוא אמר, וחשף מתחת לברדס שיער קש אסוף לאחור, ומבט בוחן, "כוח גדול, אבל עם מרכיב חסר...".
הוא העיף מבט מתוח לעבר השמיים, שכוסו בעננים, וגשם החל לטפטף בעדינות.
"אפשר להיכנס?", הוא שאל.
 
העריכה האחרונה התבצעה על-ידי משגיח:
מירטוקן-
"או, שלום לך. אותך בדיוק ציפיתי לפגוש. שמעתי שאתה עורך מסע. מותר להצטרף? וגם, זה ממש כאב. תוכל להזהר קצת בעתיד? אה, ואני לא ילד. כשהייתי ילד כולם חשבו שאני ילד," הוא אומר, מהורהר במקצת, "אני מתאר לעצמי שזה די ברור, בהתחשב בעובדה שהייתי ילד. אתה רוצה לשמוע עוד פרטים מעניינים על הילדות שלי? בוא נתחיל מזה שהייתי הכי חכם בכיתה. ידעת שאני הראשון מהעיר שלי שהפליג בים?" הוא נושם נשימה עמוקה.
 
רומלואס
רומלאוס נשען לאחור, הוא תוהה לאן אינוש נעלם, אבל הוא יודע שהחייה תחזור ברגע שהוא יקרא לה.
בשלב הזה הוא מחכה, אם יונו מחפש אנשים במקום הזה, משמע שהוא מתחיל להיות נואש, הוא יחכה שיונו יבורור את חסרי התועלת לפני שהוא יתנבד.
 
סולסס
סולסס לא היה מרוצה מהישגיו באותו היום ולא היה מרוצה מכך שמשהו הצליח להפריע לו להתקרב אל אספקט הסעירה וכתוצאה מכך לעקב את חזרתו לביתו. אולם, אם למישהו הייתה מספיק עוצמה כדי להסיח את דעתו ולהפריע לו, מן הראוי הוא לשמוע מדוע הוא עושה זאת. כל שכן, כשהזר יכול להרגיש במשהו יוצא דופן בסולסס עצמו.
לכן, לאחר שהאדם שאל את שאלתו סולסס זז הצידה ומפנה את הכניסה למערה ללא מילים מיותרות, נותן לאדם את האפשרות לחלוף על פניו ולהיכנס אל תוך המערה.
 
יונו הביט בארים דקה ארוכה, המום מפרץ הדיבור שיצא מהאיש הקטן. לבסוף, הוא פרץ בצחוק רועם, שהסיט כמה מבטים לעברו.
"לא הבנתי מילה ממה שאמרת כרגע, חוץ מזה שאתה מספיק מבוגר כדי לשתות. בוא, אזמין אותך למשקה על חשבוני, כפיצוי על הנזק שגרמתי. מה אתה אוהב לשתות?"

יונו שתה בשקט את האלכוהול המרוכז שהזמין, והמשיך להביט באנשים שסביבו, שהחזירו לו מבטים מסוקרנים ומעורפלים.
בשלב מסויים, עיניו של יונו נחו על רומולוס.
"היי!", הוא קרא לעברו, "מה השם שלך?"

לאיש בבירור הוקל. הוא נכנס למערה בצעד בטוח, פושט את בגדיו העליונים ספוגי המים.
"אני מבין שאתה לא מכאן", הוא חייך אל סולסס,"זה בסדר, אני בעצמי לא הייתי בעיר הזו כמה שנים".
הוא התחיל לאסוף חלקי ענפים שבורים שמצא ברחבי המערה, וריכז אותם במקום אחד, "ברגע שהרגשתי את הנוכחות שלך, ידעתי שיש כאן משהו לא בסדר. התחלה של סערה אדירה, שמתרכזת מסביב ל...ריק", הוא השתתק, הפסיק באחת את מלאכת איסוף הקרשים.
"רציתי לראות מה פשר העניין, והנה מצאתי אותך", הוא הסתכל על ערימת הזרדים שהקים, ליחשש כמה מילים בשפה לא ברורה, ואש התחילה לבעור במרכז הערימה.
"כמובן! הייתי כל כך עסוק בך, ששכחתי להציג את עצמי. פלורו גיאני, מתמחה בדרכי הקסם ואח ליונו גיאני, גיבור העיר סליני", רק אז סולסס שם לב לרטייה על עינו השמאלית של האיש.
 
רומולוס
רומלוס פוקח את עיינו, "אני מבין שסיימת לברור את האשפה." הוא קם וניגש ליונו, "רומלוס," הוא אומר, "רומולוס ארג'סקול" הוא מיד מוסיף, כמעט מצטער על העובדה שהוא הולך להיות מושווה לאחיו בעוד רגע בודד.
 
לאנה
לאנה מקשיבה רק בחצי אוזן לחבריה. היא נועצת בפלורו מבט תוהה לכמה רגעים. אה, מה לעזאזל היא חושבת לעצמה לבסוף - בבירור יש כאן טיפוס מעניין, אולי היא תצליח להוציא ממנו שיחה מעניינת. היא מסיימת את הדייסה והלחם היבש שקיבלה לארוחת בוקר, קמה מכסאה ומתחילה ללכת לכיוונו של פלורו, טופחת על שכמו של אחד מחברי הצוות בעודה עוברת מאחוריו.
כשהיא מגיעה לשולחנו של הזר היא מתיישבת מולו מבלי לחכות לאישור. "אפשר להזמין אותך למשקה, חבר?" היא שואלת עם חיוך, "אם אתה מהטיפוסים הנועזים שמוכנים לשתות על הבוקר, כמובן."
 
סולסס
בתחילת דבריו של הזר סולסס רק משך בכתפיו, כי זה כמעט בלתי אפשרי לטעות ולחשוב שהוא מקומי והוא לא חש צורך לאשר את זה. צבע העור שלו שונה ואפילו המקומי הגבוה ביותר נמוך ממנו ביותר מראש.
דבריו הבאים של הזר עניינו את סולסס הרבה יותר. לכן, בעודו נשען על קיר המערה, שומר מעט מרחק וצופה במעשי האיש, סולסס הציג את עצמו כשהוא התעלם וכלל לא התייחס לשם שאינו מבין: "מתמחה בדרכי הקסם, אני סולסס."
מיד לאחר שהציג את עצמו סולסס מיהר לשאול, "אתה חושב שאני לא בסדר? מה אתה מתכוון לעשות בעניין?"
 
הגבות של יונו התקשתו בהפתעה, "ארג'סקול אתה אומר? סוף סוף מישהו מעניין...בטח אתה לוחם לא קטן, הא?", הוא לגם ארוכות מהספל, ומחה את שאריות הקצף מהסנטר שלו, "יעניין אותך להצטרף אליי? אני בטוח שכבר שמעת על המשימה שאני מתכונן אליה".

פלורו חייך בנימוס אל לאנה, אבל משהו במבט שלו לא הרגיש נכון, כאילו דווקא עינו המכוסה היא זו שמסתכלת עליה...
"לצערי אני לא נועז כמו אחי, אבל יש לי הצעה שיכולה לעניין אותך", הוא סימן לה לשבת, "יש בך כוח גדול, שרק מחכה להשתחרר מכבליו. אני יכול ממש לראות אותו. את יכולה לתרום לאחי ולי רבות במשימתנו הקרובה", הוא אמר באיטיות.

"אני מסכים, בירה יותר טובה ממי מלח", הוא גיחך. הוא התיישב ליד אחד השולחנות בטברנה, והזמין שני ספלי בירה לשולחן, "למה אתה רוצה כל כך להצטרף אליי?", הוא שאל בעניין, בוחן את ארים מקרוב, "ויותר חשוב מזה, מה אתה תוכל לעשות אם תצטרף?"

"אני אציע לך להצטרף אליי ואל אחי למשימה הקרובה שלנו", אמר פלורו בפשטות, "אתה תוכל לעזור לאחי ולי מאוד. אבל חוץ מהכוח הרב שאתה מכיל בתוכך, אתה מסקרן אותי. כפי שכבר הבנת, אני אוהב ללמוד דברים חדשים על העולם הזה".
 
ארים
"אני רוצה להצטרף אליך כי המסע הזה מרגיש כמו הדבר הכי מעניין שיקרה בתקופה הקרובה. וזה מזכיר לי, מתי אנחנו מתכוונים לצאת? אני צריך לארוז את החפצים שלי." ארים פונה ללכת ואז נזכר לענות לשאלה השנייה ושצריך לקבל תשובה. אוף, נימוסים. "אני יכול לתרום הרבה דברים! אני יכול לנגן בערב כדי שלא יהיה משעמם, אני יכול לתצפת מקן העורב, אני יכול למשוך כל מיני חבלים, להעלות מפרשים, לנעול אותם ולשחרר אותם בחזרה. אני יכול לעשות כל דבר שלא דורש המון כוח. אני יכול גם להילחם, למרות שאני לא אוהב להרוג... לא עד כדי כך. אני יכול ללכת לדוג, אני יכול להשיג מזון בדרך אחרת, אני יכול לעשות המון דברים. אני יכול להצטרף?" ארים נושם נשימה עמוקה ומיד אחר כך לוגם לגימה קטנה מהבירה.
OUT
זה הגיוני שתהיה לי חכת דיג?
 
רומולוס
"שמעתי." עונה רומלואס ביובש, כאילו הדבר הוא לא יותר מפרוצדורה שהוא רוצה לסיים איתה וללכת, "אני במילא הולך לרדוף אחרי בני העוולה האלה, אם אתה מעוניין בי ורוצה לתת לי טרמפ על הדרך, אני יכול להבטיח לך שלא תמצא צייד ראשים יעיל יותר ממני."
 
סולסס
"אני מחפש עבודה", סולסס אמר לאחר שקישר את הזמנתו של מתמחה בדרכי הקסם למה ששמע בערב הקודם בפונדק כדי להבהיר שההצעה מעניינת אותו, "אבל אתה צריך לדעת שאני לא אשתול עץ בלי לדעת שהקרקע מסוגלת לתמוך בו לפני שאתה מחליט אם ההזמנה עדיין תקפה." סולסס ניסה להסביר שיש דברים שהוא לא יהיה מוכן לעשות.
 
OUT
זה הגיוני לגמרי, אם כי זה משהו די נפוץ שיש כמעט בכל ספינה.

IN
"אני אוהב את היוזמה שלך. רוב האנשים שרצו להצטרף למסע חיכו שאפנה אליהם, אבל בך יש משהו מיוחד. אבל זה לא הולך להיות שיט תענוגות, אני מודיע לך כבר מעכשיו. אני צריך הבטחה ממך שאתה יודע לשמור על עצמך", הוא לקח עוד לגימה ארוכה מהספל שלו, "איך קוראים לך, אגב? שכחתי לשאול..."

יונו מהנהן, "אם ככה, מי אני שאמנע ממך לבוא? הם צריכים שיעור של איזה אגרוף או שניים, ואתה כנראה תדע איך ללמד אותם", הוא קם ממקומו, אז רומולוס שם לב שיונו עוקף אותו בראש לפחות, "אבל אני צריך להכיר אותך לפני שאני חותם עליך סופית. מה אתה יודע לעשות?"

פלורו הביט בסולסס במבט מבולבל, "כמובן, כמובן...מה אתה מחפש באדמה שעליה אתה מתכנן...לשתול את העץ?"' הוא ניסה נואשות להמשיך את המטאפורה.
 
רומולוס
"אני צייד הראשים הכי טוב שתמצא פה," עונה רומלואס, "בין אם זה עיר, שממה, יער או אפילו בלב ים, אתה לא תמצא מישהו שיכול לאתר בני אדם כמוני." הוא מושך כתפיים, ברור שהוא לא מתלהב אלא מסביר עובדה, "מעבר ליכולת שלי להילחם, ולהבנה שלי בטבע החייה וטבע האדם."
 
ארים
"שום שיט שיצאתי אליו לא היה שיט תענוגות. בכל אופן, שמי הוא ארים. זה היה השם של הבן של דודה של אמא שלי. אני לא יודע אם יש לו פירוש, אבל אני בטוח שזה משהו מעניין. מתי יוצאים למסע?" ארים שואל בפעם הרביעית או השלישית.
 
סולסס
"מה ההשפעה שלה ושל הסביבה על העץ אותו אני מתכוון לשתול", סולסס ענה והסביר, "זאת אומרת, שהאדמה לא תהיה רעילה ותפגע בטבע, ושהסביבה מספיק מוגנת שלעץ יהיה סיכוי סביר לצמוח ולהתפתח."
סולסס סבר שכוונת דבריו די ברורה ושהוא לא יצטרף לאנשים הפוגעים בטבע או למשימות התאבדות, אבל בהחלט יכול להיות שאדם שאינו משבטו פירש את כוונתו בצורה שונה.
 
"מרשים", הוא מהנהן בכובד ראש, "אני מעריך שורדים. הם יסתדרו בכל מצב. ועדיין, אני לא אדם שמסתפק במילים. אני צריך מעשים. תפגוש אותי בעוד שעה ליד הנמל", הוא טופח בחוזקה על שכמך, ויוצא במהירות מהטברנה.
מה רומולוס עושה בשעה הזאת?

"אתה טיפוס עקשן", הוא צוחק, טופח על שכמו של ארים בעוצמה כזאת שהוא כמעט מקיא, "אני אוהב את זה, אבל יש לי עוד מבחן אחד להעמיד אותך בו. תפגוש אותי איפה שהפלתי אותך בעוד שעה", הוא צוחק לעצמו ויוצא מהטברנה.
מה ארים עושה בשעה הזאת?

"את מבינה, אחי ואני מאוד שונים אחד מהשני", הוא פותח, "בעוד אחי מאמין בכוח פיזי, אני נצמד יותר לעקרונות הקסם והמחשבה. ביחד אנחנו שילוב מנצח. בעוד הוא יביא אנשים חזקים ויציבים, אני תכננתי למצוא אנשים עם יכולות יותר...ייחודיות. אבל רוב האנשים בעיר שטוענים להיות 'קוסמים'", הוא מעווה את פניו בבוז, "הם לא יותר מחובבנים, שיודעים במקרה הטוב תרגילי קלפים משעממים. הם לא יתאימו למשימה שלנו, שהמהות שלה היא נקמה. אנחנו הולכים למחוץ את הממזרים, במוקדם או במאוחר", הוא מקמץ את אגרופיו על השולחן, חושף רגע של חולשה, "ואת, למרות שאת לא מכאן, בבירור, מושלמת כדי לעזור לנו בזה. את איתנו?"

"כמובן", ביטחונו של פלורו שב אליו, "שום עץ לא ייפגע במהלך המסע, ויוכל לצמוח בשקט", הוא קם ממקומו, לובש את בגדיו היבשים בחזרה.
"היה לי העונג לפגוש אותך, אני מקווה שתבחר להצטרף אלינו", הוא ניגש לפתח המערה, ומסתובב.
"שכחתי עוד דבר אחד - אני צריך לבחון אם אתה באמת מספיק חזק כדי לשרוד את המסע", הוא מסתובב בחזרה, מדקלם מילים בשפה שנשמעת מעט דומה לשפת השבט של סולסס, ושתי סופות קטנות מופיעות מולו, יוצרות פרץ רוח אדיר.
"תוכיח לי שאתה חזק מספיק בכך שתגבר על שני היצורים האלה - אני מאמין שזהו לא אתגר גדול עבורך, אבל אני חייב להסיר את הספק מעלי".

OUT
לפניך שני יסודני אוויר, במרחק של 20 פיט. היוזמה שלהם היא 13.
אתה מוזמן לתת את כל מה שיש לך כדי להשמיד אותם. בהצלחה :)
 
חזרה
Top