ברוכים הבאים לפורום הפונדק
פורום הפונדק הוא קהילה של משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד. נשמח לענות על השאלות שלכם, לקרוא את היצירות שלכם ולשחק איתכם.
אתם מוזמנים להירשם לפורום ולהצטרף לקהילה.

[מו"ד 5] עיר של דם ודמעות - נושא הרשמה (0/3)

פלטפורמה למשחק בהרפתקאות משחקי תפקידים באינטרנט. כאן תוכלו להצטרף ולשחק בהרפתקה עם שחקנים אחרים באמצעות האינטרנט וגם להנחות משחק משל עצמכם. בפורום גם ניתן לפרסם ולקרוא רשומות של הרפתקאות.
סמל אישי של משתמש
nav566
הודעות: 1046
הצטרף: 14 אפריל 2016, 14:41
תשובות: 7

[מו"ד 5] עיר של דם ודמעות - נושא הרשמה (0/3)

שליחה על ידי nav566 » 29 יולי 2019, 21:13

ספוילרהצג
אני מציע שפשוט עברת לורדאני אחר לכמה זמן, ושם אתה ועוד כמה תלמידים חונכתם עד שהמאסטר שלך אמר לך שהגיעה שעתך לחזור
.
"שאלתי את עצמי למה חתולים שותים ישר מהאסלה. אמי אמרה לי שזה בגלל שהמים שם קרים. עכשיו אני שואל את עצמי איך אמי ידעה זאת..."
- וודי אלן
סמל אישי של משתמש
tkhag1
הודעות: 3467
הצטרף: 23 ינואר 2016, 18:33
תשובות: 1

[מו"ד 5] עיר של דם ודמעות - נושא הרשמה (0/3)

שליחה על ידי tkhag1 » 29 יולי 2019, 21:17

עד מתי אנחנו צריכים להגיש את הקראנץ'?
ישבתי חצי שעה מול המסך בניסיון לחשוב על משהו חכם ומתוחכם, ואז הבנתי שאין לי שום דבר מעניין להגיד.
א.ש.
סמל אישי של משתמש
nav566
הודעות: 1046
הצטרף: 14 אפריל 2016, 14:41
תשובות: 7

[מו"ד 5] עיר של דם ודמעות - נושא הרשמה (0/3)

שליחה על ידי nav566 » 29 יולי 2019, 22:22

יומיים אמורים להספיק. זה לא תהליך שלוקח יותר מחצי שעה.
"שאלתי את עצמי למה חתולים שותים ישר מהאסלה. אמי אמרה לי שזה בגלל שהמים שם קרים. עכשיו אני שואל את עצמי איך אמי ידעה זאת..."
- וודי אלן
סמל אישי של משתמש
dragonian
הודעות: 6358
הצטרף: 15 ספטמבר 2005, 21:07
מיקום: שם
יצירת קשר:

[מו"ד 5] עיר של דם ודמעות - נושא הרשמה (0/3)

שליחה על ידי dragonian » 29 יולי 2019, 22:27

ספוילרהצג
ורדאני זאת קהילה?
אבא סטאלין
ויש כאלה שחושבים שאני אמא
סמל אישי של משתמש
nav566
הודעות: 1046
הצטרף: 14 אפריל 2016, 14:41
תשובות: 7

[מו"ד 5] עיר של דם ודמעות - נושא הרשמה (0/3)

שליחה על ידי nav566 » 29 יולי 2019, 22:40

ספוילרהצג
הורדאני שלך הם כמו המשפחה שלך. אתה חלק מארגון רחב יותר בדמות כל הסלסניה, אבל הורנאדי שלך זה הבית שלך. שם אתה חי, שם אתה מתחבר עם אנשים. הורנאדי היא קהילה מגובשת מאוד, שמונהגת בידי הוודה ביד אוהבת ורכה.
"שאלתי את עצמי למה חתולים שותים ישר מהאסלה. אמי אמרה לי שזה בגלל שהמים שם קרים. עכשיו אני שואל את עצמי איך אמי ידעה זאת..."
- וודי אלן
סמל אישי של משתמש
Darki
הודעות: 293
הצטרף: 15 מרץ 2019, 14:13
מיקום: בעולם-המערכה-שעדיין-לא-המצאתי-לו-שם שלי
יצירת קשר:

[מו"ד 5] עיר של דם ודמעות - נושא הרשמה (0/3)

שליחה על ידי Darki » 29 יולי 2019, 23:14

מתי אתה מניח שתוכל לבחור את השחקנים?
סמל אישי של משתמש
dragonian
הודעות: 6358
הצטרף: 15 ספטמבר 2005, 21:07
מיקום: שם
יצירת קשר:

[מו"ד 5] עיר של דם ודמעות - נושא הרשמה (0/3)

שליחה על ידי dragonian » 30 יולי 2019, 11:43

שם: אוונג'ל צ'אנדראווי* (*שמש, ירח בהינדית)
גזע: לוקסודון
מקצוע: דרואיד ירח/נזיר נשמת שמש
גילדה: סלסניה
גיל: 70
מראה: (בינתים)https://scontent-lga3-1.cdninstagram.co ... tagram.com

דפד Myth-Weavers Online Character Sheets

ספוילרהצג
"אתה חושב שבגלל שאני לוקסודון איני יכול להבין סערת נפש? אתה ממהר להניח הנחות נער יקר. אינך מכיר את עצמך, כיצד תכיר אותי, נער? הקשב לסיפורי.

איזון. סדר. כבוד. קהילה. אלו הם הערכים שגדלתי עליהם נערי.
אבל אולי הייתי גלגול של יצור כאוטי כלשהו. בתפילת הודית שחרית, לא הצלחתי לשבת במקום, ונסיתי להחליף מקומות כל הזמן יוצר המולה שערויתית.
לנזיפות הוריי עניתי שאני 'רק מחפש את המקום שלי.' הם לא הבינו.
בסעודות קהילתיות, מצאתי את עצמי חומק משם, משחק עם נערים מגזעים יותר מעניינים.
וכשנתפסתי, כרגיל מפר את כללי הטקס, תמיד היתה לי את אותה תשובה מוזרה. 'אני רק מחפש את המקום שלי.'
הוריי לא היו אלימים. גם לא הודה של הוראנדי שלנו. אבל שוב ושוב דרשו ממני להבין שיש לי מקום ולא היה לי מעולם שום צורך לחפש אותו.
התסכול, תחושת הזרות המתמדת הזאת גרמו לי להפר עוד ועוד את כללי הטקס. התחלתי לענות בחוצפה. פרחח שכמוני.
הוודה ביקשה ממני, כשהייתי בקושי בגיל שבו נערים פורחים לראות את יופין של בנות המין השני, לעזוב.
הבאתי חרפה להוריי שוב ושוב ועוררתי מהומות. זה לא היה ראוי. ערכתי טקס פרידה מכל הלב, להוריי, לוודה והווראנדי. נסיתי ללכת לחלקים אחרים בעיר, לעיר התחתית.
אבל תחושת הזרות המשיכה לרדוף אותי.
כך מצאתי את עצמי ברצועות הפרא. פחדתי.
רצועת הפרא הייתה כל.. כך.. פראית. כל כך חופשית. לא היה אף אחד שיגיד לי מה נכון ומה לא.
רק אני. אני והמחשבות שלי. שרדתי. בנס, אני מניח. הייתי פרחח זללן, חצוף וחסר משמעת. רק נס היה מציל אותי.
בהתחלה החיות, כמו כל מי שנתקלתי בו, חשו שאני מפר את האיזון בעצם נוכחותי.
אבל הן לא דיברו. לפחות לא בהתחלה. לא היה מי שיזכיר לי שוב ושוב עד כמה איני שייך, אז בשלב מסוים הרגשתי שייך. הזעם שלי החל לשכוך, והרגשתי שאולי כמו החיות, אני עוד יצור חי, אחד מני רבים. אני חיה.
הרגשתי שזאת הקהילה שלי. ובלילות ירח, הבטתי בו, לראשונה מתרכז באמת. לראשונה באמת נמצא בנשמתי וגופי במקום שאני בו כרגע.
למדתי את היער, בו היה סדר משלו, גם אם מבחוץ הוא נראה פראי. למדתי להפוך אל החיה שבתוכי, וגיליתי שיש בי יותר משחשבתי. יש בי כל מיני חיות.
הקיום הזה סיפק אותי לכמה שנים. אבל שוב חוסר המנוחה בער בי. הפעם לא מזעם ותסכול- ידעתי שהיכן שלא אהיה, אני חלק מהטבע. אלא, מתוך רצון ללמוד עוד. החיות שבתוכי התאוו לנדוד.
נדדנו. הגענו לגדת נהר שטופת שמש, שם היה וראנדי מסוג אחר. כל החברים בו, התרכזו סביב הרצון להקרין על אחרים, כמו השמש. הם גם צעדו במסע רוחני, אבל יחדיו.
הבנתי שזה מה שהיה חסר לי. התרכזתי בעצמי, בחיה הפנימית שלי, שהירח משקף באפלת האגו, וכעת הייתי זקוק להתחבר לאנרגיה ולאור שבכל מקום. החום שאותו מברכת אותנו בו השמש.
למדתי חברות, שהתבססה על מסע משותף להארה, והנזיר הבכיר ומקורבה של הוודה, שיאזו שלח אותי למשימה שתסגור את מעגל המסע שלי- לחזור אל הורינדאי מולדת שלי. כשאעשה זאת בהצלחה, אצורף רשמית להתאספות סלסניה.
חששתי, אך גייסתי את החיה הפנימית והארתי אליה בצ'אקרה של השמש ולוראנדי מולדת חזרתי.
המפגש היה מרגש, גם אם מתוח בהתחלה. החיה שבי מצאה את מקומה תחת השמש.
הקהילה שלי חיו בלב העיר, עבדתי וחיברתי אותם מחדש אל הטבע הפנימי ואל השמש. נערים ונערות כמוני, מצאו שלווה בבקתה שלי, חולק איתם, בדיוק כפי שאני חולק איתך מנסיוני הדל.
מעגל נוסף נסגר כשהוודה אמרה שהיא מקווה שיום אחד אהיה יד ימינה. הדבר סיפק לי קורת רוח, והצליח למחוק את שאריות התסכול והזעם שעוד נותרו בי.
אתה שואל אם היו בי תסכול וזעם? כמובן. עדיין יש לי. אני פשוט גדול מספיק להכיל אותו, ולבטא אותו, בלי שיחמיץ לארס. תראה את הבטן שלי, יש שם הרבה מקום!
מה מתסכל אותי? שאתה לעולם לא שוטף כלים למשל.
אבל עוד מסע נכון לי. תמיד נכון עוד מסע. הפעם שירותי את סלסניה. ביצעתי משימות, שירתתי את קהילתי לצד הוודב, ומדי פעם הגעתי לכאן כדי לעזור לפרחחים כמוך למצוא את מקומם. בעצם הפכתי לאוונג'ל.
לפחות אתה לא שמן? הממ. מבדר. חשבת פעם לנגן במצילתיים?'

אופי: שליו. עדין וחזק ואמפאטי. עשוי להראות אדיש, אבל הוא פשוט מביע את כל רגשותיו בשלווה. כעס, שמחה. הכול.
הוא שלם עם עצמו, כרגע. אבל סקרן ללמוד עוד על העולם, אחרים ועל עצמו. אולי נהנה ממאכלים מתוקים יותר משהיה רוצה להודות. בעיקר בוטנים בכל הוריאציות.

דב'שים:

שיאזו- בן אנוש נזיר נשמת שמש ותיק ומכובד בסרנריה. תמיד יש לו 'בדיחות אבא' בשלוף. אופטימי ודמות אב לנזירים רבים. לפעמים צ'אנדארווי עוזר לו עם תלמידים, ולפעמים מבקש ממנו עצה.

רנגמאר- מינוטאור. ברברי לשעבר, עם דם על הידיים שדחף אותה לאשמה וחיפןש רוחני. כעת גם נזיר נשמת השמש, תלמידו של שיאזו וחברו של צ'אנדראווי. קודר באון שנתן לו את הכינוי 'ליקוי חמה'

סאראל- אביו של צ'אנדראווי. חייט שמסור לעבודתו ובעל סבלנות עד אין קץ. מפסיד כסף רב בכך שמסרב למכור משהו שהוא פחות ממושלם.

מוהאבאט- אמו של צ'אנדראווי. רוב שנות נישואיה היתה עקרת בית גאה. כעת כשילדיה גדלו, היא עוזרת לטפל בילדים של אחרים, ופתחה את ביתה לילדי רחוב.

ניאיימאר- אחיו הגדול של צ'אנדראווי והיחיד שעבר לגילד אחר. הוא גם עבר מסע רוחני, אך הגיע למסקנות אחרות. אביר קודש בסנאט של אזוריוס. יושר ואמת הם ערכים מוחלטים עבורו.

וידהאווה-אלמנה לוקסודונית עם שלושה ילדים, שצ'אנדראווי עוזר להם באופן יומיומי כמעט. בזמן האחרון, צ'אנדראווי חש מוזר להישאר איתה לבד. הוא עוד לא... ניתח את הרגשות האלה.

ספוילרהצג
[spoiler/]
אבא סטאלין
ויש כאלה שחושבים שאני אמא
סמל אישי של משתמש
nav566
הודעות: 1046
הצטרף: 14 אפריל 2016, 14:41
תשובות: 7

[מו"ד 5] עיר של דם ודמעות - נושא הרשמה (0/3)

שליחה על ידי nav566 » 30 יולי 2019, 14:45

dragonian כתב:
30 יולי 2019, 11:43
מתי אתה מניח שתוכל לבחור את השחקנים?
יום אחרי ההגשה בערך.
dragonian כתב:
30 יולי 2019, 11:43
שם: אוונג'ל צ'אנדראווי* (*שמש, ירח בהינדית)
גזע: לוקסודון
מקצוע: דרואיד ירח/נזיר נשמת שמש
גילדה: סלסניה
גיל: 70
מראה: (בינתים)https://scontent-lga3-1.cdninstagram.co ... tagram.com

דפד Myth-Weavers Online Character Sheets

ספוילר
הערה טכנית על דף הדמות. כמו שציינתי, השריון הטבעי של לוקסודון לא מצטבר עם ההגנה ללא שריון של נזיר. אתה צריך לבחור אחד. הדרג"ש שלך הוא 15.
"שאלתי את עצמי למה חתולים שותים ישר מהאסלה. אמי אמרה לי שזה בגלל שהמים שם קרים. עכשיו אני שואל את עצמי איך אמי ידעה זאת..."
- וודי אלן
סמל אישי של משתמש
dragonian
הודעות: 6358
הצטרף: 15 ספטמבר 2005, 21:07
מיקום: שם
יצירת קשר:

[מו"ד 5] עיר של דם ודמעות - נושא הרשמה (0/3)

שליחה על ידי dragonian » 30 יולי 2019, 15:02

תיקנתי
ומה לגבי הרקע?
אבא סטאלין
ויש כאלה שחושבים שאני אמא
סמל אישי של משתמש
Darki
הודעות: 293
הצטרף: 15 מרץ 2019, 14:13
מיקום: בעולם-המערכה-שעדיין-לא-המצאתי-לו-שם שלי
יצירת קשר:

[מו"ד 5] עיר של דם ודמעות - נושא הרשמה (0/3)

שליחה על ידי Darki » 30 יולי 2019, 15:20

nav566 כתב:
30 יולי 2019, 14:45
יום אחרי ההגשה בערך.
מה זאת אומרת?
סמל אישי של משתמש
nav566
הודעות: 1046
הצטרף: 14 אפריל 2016, 14:41
תשובות: 7

[מו"ד 5] עיר של דם ודמעות - נושא הרשמה (0/3)

שליחה על ידי nav566 » 30 יולי 2019, 15:25

דרגוניאן: אין בעיה עם הרקע. מצוין.
דארקי: יום אחרי זמן ההגשה הסופי, שהוא מחר.

***

טוב. אני מוסיף את תיאור החפצים הקסומים שאתם מקבלים.
כל אחד מכם מקבל כאביזרי משימה מהגילדה שלו שתי קמעות גילדה (Guild Charm) וחותם גילדה אחד (Guild Signet).

חותמים
ספוילרהצג
חותמי גילדה הם טבעות עליהן מופיע סמל הגילדה. הם מסמלים שאתם במשימה חשובה מטעם הגילדה, ומייצגות את האחריות שהגילדה מניחה על כתפיכם. כל חותם מכיל 3 מטענים, וטוען 1ק3 מטענים בחזרה כל שחר. הלובש את הטבעת יכול לנצל מטען אחד כדי להטיל לחש אחד שאופייני לגילדה. ד"ק להצלה מן הלחש 13, תוסף להתקפת לחש 5+.

אזוריוס - ensnaring strike
בורוס - heroism
איזט - chaos bolt
סלסניה - charm person
סימיק - expeditious retreat
קמעות
ספוילרהצג
קמעות גילדה הם רונות קסומות בצורת סמל הגילדה, המצויירות על משטח או אובייקט. גילדות מקצות קמעות לפני משימות קשות במיוחד, כדי להקל על חברי הגילדה. כל קמע מאפשר להפעיל אחת משלושה השפעות, ונעלם מייד לאחר מכן. ד"ק להצלה 15, 7+ להתקפות לחשים.

אזוריוס - המשתמש מטיל hold person (מדרג 3), commend או counterspell.
בורוס - המשתמש מטיל haste או crusader's mantle. לחלופין, המשתמש מטיל guiding bolt, ובפגיעה מרפא חיים לפי כמות הנזק שנגרמה.
איזט - המשתמש מטיל dispel magic או lightning bolt. לחלופין, המשתמש מחדש יחידת לחש מהדרג השלישי ומטה כפעולה רגילה.
סלסניה - המשתמש מטיל aura of vitality או conjure animals. לחלופין, המשתמש מעניק כפעולה רגילה לעד שלושה יצורים במרחק 30 פיט ממנו עמידות לנזק חודר, חותך ומוחץ עד סוף התור הבא שלו.
סימיק - המשתמש מטיל enhance ability (מדרג 3), enlarge/reduce או gaseous form.
"שאלתי את עצמי למה חתולים שותים ישר מהאסלה. אמי אמרה לי שזה בגלל שהמים שם קרים. עכשיו אני שואל את עצמי איך אמי ידעה זאת..."
- וודי אלן
סמל אישי של משתמש
Darki
הודעות: 293
הצטרף: 15 מרץ 2019, 14:13
מיקום: בעולם-המערכה-שעדיין-לא-המצאתי-לו-שם שלי
יצירת קשר:

[מו"ד 5] עיר של דם ודמעות - נושא הרשמה (0/3)

שליחה על ידי Darki » 30 יולי 2019, 15:28

אוקיי.בלי לחץ
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 8628
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12
תשובות: 24

[מו"ד 5] עיר של דם ודמעות - נושא הרשמה (0/3)

שליחה על ידי liorgonen3 » 30 יולי 2019, 15:39

אני מניח שלהפעיל את הלחש בכל חפץ שווה ערך לפעולת ההטלה של הלחש נכון?
אם כבר נוגעים בזה, בדרגה 5 הגיוני שיהיה לנו איזה ציוד קסום כבר לא? (מניח שחוץ מהקמעות/חותמים) נראה לי שהמדריך לשליט המבוך מציע בשלב הזה 2 חפצים "נפוצים" וחפץ אחד "לא נפוץ" (לא שחייבים ללכת על פי זה, סתם יהיה נחמד כי ב5 נשקים קסומים תמיד נדירים)
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
סמל אישי של משתמש
tkhag1
הודעות: 3467
הצטרף: 23 ינואר 2016, 18:33
תשובות: 1

[מו"ד 5] עיר של דם ודמעות - נושא הרשמה (0/3)

שליחה על ידי tkhag1 » 30 יולי 2019, 15:55

אם כבר מדברים נדירות, בהתחשב בכך שהעולם עשיר בקסם ובצורך לחימוש איכותי סביר להניח שנשקים קסומים נפוצים יחסית ואולי אף מוזלים?
ישבתי חצי שעה מול המסך בניסיון לחשוב על משהו חכם ומתוחכם, ואז הבנתי שאין לי שום דבר מעניין להגיד.
א.ש.
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 8628
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12
תשובות: 24

[מו"ד 5] עיר של דם ודמעות - נושא הרשמה (0/3)

שליחה על ידי liorgonen3 » 30 יולי 2019, 15:59

מה שרשמתי זה בהנחה והעולם עשיר בבקסם (שוב, לפי מה שרשום במדריך לשה"מ) ובהתאם לדמויות בדרגה חמש, החלטה של השה"מ אם לאמץ את זה בכלל, ונראה לי הגיני שגם אם כן אז הקמועת/סמלים אמורים להיחשב חלק מזה.
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
שלח תגובה