• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[מו"ד 5] מגפת האלמוות - עץ משחק 5/5 [נסגר]

Darki

פונדקאי ותיק
מתחילים!

שחקנינו:
לורנס מבית לאשאמור,בן אנוש אשף,אותו ישחק deadalus
אליליין לב נוצה,אלפית יער סיירת,אותה תשחק The Traveler
אלאריק סיגורדסון,חצי אלף אפל נוכל,אותו ישחק liorgonen3
מאווי,הברברי מן הים,אותו ישחק הח'אן הטטרי
אונדיר,חצי אלף כושף,אותו ישחק מרתוס

אל תשכחו לתאר בהודעה הראשונה את הדמות שלכם.


כללי אצבע:
1.לשמור על in,out וmata תקין
2.הודעות שלא מיועדות לכולם,לספיילר
3.דיבור בסוגריים,מחשבות בקו נטוי,וכו'
4.בזמן קרב,לכתוב משאבים בספויילר,משמע נק"פ וכוחות יומיים.
5.להגיב פחות או יותר 3 פעמים בשבוע לפחות(אם ממש רוצים אפשר גם יותר).במידה ונעדרים לתקופה ממושכת לשלוח בפרטי/דיסקורד
6.גלגולים יערכו בדיסקורד.לא לשכוח לכתוב מעל כול גלגול מה אתם מגלגלים.
7.להנות!

in

הוזמנתם לבית של סינדרה סילביין,הרפתקנית בדימוס וסוחרת.משרת,בעל מראה נכבד,מוביל אתכם במעלה גרם מדרגות גדול לקומה השלישית,חושף בפניכם את יופיה הרב של האחוזה.המשרת מוביל אתכם לעבר חדר גדול,עשוי עץ.הוא מכין לכם כיסאות נוחים,מוזג יין לגביעים הנמצאים על השולחן הגדול שמולכם,ועוזב.הקירות האפלים מלאים במפות ותרשימים,וכך גם המדפים והארונות הרבים שבחדר,מלאים עד אין מקום.

ישנו איש אחד,ישוב על כיסא מהודר בפינת החדר.לא ניתן להבחין במגדרו,היות ורק ראשו של האיש מציץ מבעד לשמיכה העבה שמכסה אותו,וראשו עטוף במסכת כסף.הקול של האיש יבש,שקט,אך אתם מסוגלים לזהותו כקולה של סינדרה:"קחו לעצמכם קצת יין,ושבו,חברים - אני מקווה שאוכל לקרוא לכם כך.

היא מורידה את המסיכה.מתחת למסיכה נמצאים פנים יבשות,מקומטות,הנראות כאילו שהו במדבר,תחת השמש הקופחת,כמה מאות שנים.היא מלהגת ומתחילה:"הסיפור מתחיל לפני שנים רבות,עת הייתי הרפתקנית.מתתי וחזרתי לתחייה.אני מעדיפה לא להרחיב יותר מכך".היא לוגמת מן היין.
"קללת המוות ששמעתם עליה פגעה גם בי.אני לא יודעת כמה נשאר לי לפני שאמות.הכוהנים אובדי עצות.הם מבועתים ממה שקרה".היא מחייכת בעצבות.

"אנשי הקשר שלי אצל ההארפרים סיפרו לי שהסיבה לקללת האלמוות היא עתק,חפץ אוב,הנקרא שואב הנשמות.הם דיווחו לי ששואב הנשמות נמצא איפשהו בצ'ולט".

"צ'ולט היא חצי אי,מוקפת בהרים ומלאה ביערות גשם.זוחלים ענקיים,גובלינים אכזריים,וצבאות של אל מתים אורבים בג'ונגלים ובערים העתיקות.מיפוי האזור הוא כמעט בלתי אפשרי,ושום דבר לא ידוע על הגאוגרפיה של המחוז מעבר למיילים בודדים מהחוף".היא ניגשת אל אחד הארונות,מוציאה משם מפה."עברתי על תרשימים ימיים,ספרים,ויומני חוקרים,והצלחתי לרכז כול דבר שידוע על צ'ולט בתוך מפה אחת.אתן אותה לכם על מנת שתעזור לכם במסע".היא מושיטה את המפה לאליליין,אומרת לה ברכות כמה מילים באלפית.

אלפית
אני סומכת עלייך,ילדתי

"כשתיהיו מוכנים לצאת,אשגר אתכם לפורט ניאנזארו,ההתיישבות הגדולה היחידה בצ'ולט.הייתי שם בעבר,אז הסיכוי לכישלון קטן מאוד.כשנגיע,אלך להתאחסן אצל חבר עתיק משכבר הימים,שמו ווקנגה אוטמאו.הוא אחד משבעת הנסיכים הסוחרים ששולטים בעיר".היא קמה."והגמול?" לוחש לורנס."כמובן".מחייכת סילברה.

היא מובילה אתכם במסדרונות האחוזה,אל חדר קטן,בנוי עץ.החדר מלא באוצרות אין ספור.עיניכם בורקות מהאוצרות הרבים ששם."חפץ קסום אחד לכול אחד במידה ותצליחו,וכול מה שתמצאו בג'ונגלים".אומרת סינדרה."כמובן שבמידה ותיכשלו את תמותו".היא עוצרת."ותצטרכו כמובן את זה".היא מסמנת למשרת.המשרת מוציא שקיק עור קטן."יש פה 50 מטבעות זהב,מספיק כדי לכלכל את הוצאות המסע." היא מושיטה את השקיק לאונדיר."כשתרצו לבוא,מצאו אותי בחדרי".היא עוזבת.

לורנס
in
אתה כמובן שמעת על סינדרה.היא שם דבר באקדמיה,אחת מהארכימגיות הגדולות שהיו אי פעם.אתה זיהית בחדר כמה אוצרות מעניינים,עליהם קראת בספר שלך.במידה ותשיג את המלצתה של סינדרה,יקבלו אותך באופן כמעט בטוח להוראה,על אחת כמה וכמה במידה ותצליח במשימה.

אתה שמעת על צ'ולט,למדת עליה באקדמיה.שמעת שבצ'ולט חיים גזעים קסומים,אשר אינם נמצאים כמעט במקום אחר.למדת להיזהר מהמחלות הרבות שיש בג'ונגל,מהאל מתים ששוכנים בו,ומהברברים אוכלי האדם הגרים בו.

out
בהודעה הראשונה שלך,ציין בספוילר שתי דמויות מן העבר של לורנס שהיית רוצה לפגוש במשחק.

אליליין
in
את כבר שהית בבית של סינדרה,ולמעשה ידעת על המשימה שהיא הולכת להציע לך.לפני שהאחרים הגיעו,סינדרה הצמידה אותך אליה ואמרה לך,באלפית כמובן,היות וסינדרה אלפית בעצמה:"אתם לא הראשונים שאני שולחת לשם.שלחתי לפני זה עוד קבוצות,של הרפתקנים יותר מנוסים,ואלה לא שבו.אני מקווה שתצליחו" לאחר מכן היא הורתה לך להעמיד פנים שאת לא מכירה אותה "שלא יחשדו" היא אמרה.

את דווקא מכירה את צ'ולט.קבוצת הסיירים שהיית שייכת עליה היו מקושרים לקבוצות סיירים אחרות,ביניהן כמה שערכו סיורים בצ'ולט.איש מהם לא חזר.

out
בהודעה הראשונה שלך,צייני בספוילר שתי דמויות מן העבר של אליליין שהיית רוצה לפגוש במשחק

אלאריק
in
מדורבן על ידי מחלתה של הלנה,הגבת בחיוב להזמנתה של סינדרה.לפני שיצאת,הקפטן הודיע לך שהספינה יוצאת לצ'ולט,יבשת הפלא,בא יכול להיות שתהיה תרופה בין צמחי הפלא הרבים.הוא הודיע לך שהוא לא יודע מתי יחזרו,אך שהוא ימצא אותך שיעזבו את האזור.

out
בהודעה הראשונה שלך,ציין בספוילר שתי דמויות מן העבר של אלאריק שהיית רוצה לפגוש במשחק.

מאווי
in
זה זמן רב ששהית באי שלך,אחד מהאיים שמסביב צ'ולט.לשבט שלך היו סיפורים על האנשים השחורים השוכנים בצ'ולט,על לטאות הענק השוכנות בו,ועל האוצרות המופלאים שבו.

out
בהודעה הראשונה שלך,ציין בספוילר שתי דמויות מן העבר של מאווי שהיית רוצה לפגוש במשחק.

אונדיר
in
האחרים אולי לא יודעים זאת,אבל לך יש יותר מסיבה אחת לעצור את הקללה.אחרי הכול גם אתה מתת פעם,פעמיים,שלוש.אך פניך לא נראות כמו פניה של סינדרה,ואינך מרגיש שגופך נחלש.בעודה מדברת,זיכרון שב אליך.הזיכרון היה של ילד כבן 5,משחק עם אמו.אמו נתנה לו קמיע,מעוטר בסמלים שונים ומשונים."אני אוהבת אותך" היא אומרת.הזיכרון נגמר.

out
בהודעה הראשונה שלך,ציין בספוילר שתי דמויות מן העבר של אונדיר שהיית רוצה לפגוש במשחק.

out
זורמים שברכת השלום של הצ'ולטנים תיהיה הנחת ידיים משולבות על החזה ואמירת "nyanzaru for ever"?

רשמ"צ:https://docs.google.com/document/d/1v975EWrxwFh-9YtsdBxJCR92WiNoYPhOjBI3n_IbKZI/edit?usp=sharing
 
OUT

נשמע קצת מוזר אבל שיהיה.
בהצלחה לכולנו!

IN

לכולכם היה ברור את מי פגשתם ברגע שראיתם את מאווי. שמועות עליו התרוצצו ברחבי הדרום, מספרות על לוחם הפרא הנורא הנלחם בשירותם של נסיכים ושליטים מקומיים, שאוכל את בשר יריביו וגופו מכוסה קעקועים מאגיים אפלים של אוכלי-האדם מהים. מאווי הוא בן אנוש גבוה, שזוף, שרירי ומכוסה קעקועים שבטיים מחזה ועד מצח. פניו מביעות באופן תמידי מין אדישות דיכאונית וקודרת. אולי הבחנתם בשמץ חיוך כשסינדרה דיברה על הקרבות הצפויים להם, אבל רק אולי. הוא שותק, לא נראה להוט לדבר.
 
אלאריק מהנהן בשקט, "אז למצוא את שואב הנשמות, לעצור את הפעילות שלו, ולסיים את הקללה." הוא מסכם, "נשמע לי מספיק ברור." הוא אומר בדיבור חלק ונוח, קולו שלב וערב.
קצת קשה להתעלם מהנוחכות של אלאריק, מלבד לעין אחת שלו לבנה לחלוטין ומצולקת בצד הקרוב לאוזן, דבר שיכול למשוך תשומת לב, הוא גם מה שהרבה היו מגדרים כיופי, תווי פנים ישירים וחזקים, שיערו החום מסודר בזנב סוס מתחת לכובע אותו הוא חובש, בגדיו הם כנראה הדבר היחידי שלא מיוחד בו, מדובר בבגדי מסעות שברור שראו הרבה ושרדו הרבה, המטרה שלהם להיות נוחים ותו לא. מעליהם שריון עור מרופט מעט, לצד חרב סייף הקשורה בחגורתו, ומס' סכינים הקשורים בחגורתו.

העניין הוא שככל שמסתכלים על אלאריק, יש יותר תחושה שראיתם אותו, אולי עברתם פעם ברציף כלשהו לידו, אולי סתם ראיתם את הפרצוף שלו באיזו תמונה, יש לו אופי כזה, מראה בלתי נשכח, אבל לא ברור במדיוק מאיפה, הוא בבירור גבוה יותר מחצי אלף רגיל, ועור מעט סגלגל-שחום ומזכיר גוון של אלף אפל. "אני לא חושב שאהיה יותר מוכן ממה שאני עכשיו." הוא מוסיף. ולרגע בודד נראה שהוא מסתכל על חצי האלף השני בתהייה, אבל ממהר להסיט את המבט בחזרה לסינדרה


דרקי
ליידי ג'וזפין והלנה.
 
OUT
לקח לי רגע להבין את הרפרנס :)

IN
"מספיק ברור, אבל לפני שנצא, יש לי עוד כמה שאלות לגבי המשימה, כשהראשונה שבהן היא מה שם האנשים איתם אסתובב"
אונדיר אומר בחיוך בזמן שהוא מוסיף את שקיק הכסף לחגורתו.
"שמי הוא אונדיר (Evendir) הכרתי את סינדרה לראשונה לפני מספר שנים, אני יכול להניח שהדבר נכון לכולנו כאן?"

אוונדיר הינו חצי אלף, גבוה מעט מהממוצע אך כנראה יותר נמוך מאלאריק, יש לו את המבנה הכחוש של אדם שהיה במצב פיזי מושלם ואז איבד מסת גוף במהירות בגלל מחלה או סיבה דומה, הרזון הזה מדגיש עוד יותר את התווים האלפיים שבאונדיר אך הוא נראה רחוק מחולני.
הוא לבוש בבגדי מסעות פשוטים אך מאיכות טובה עם מספר שקיקים הקשורים לחגורתו יחד עם פגיון פשוט. הנשק היחיד שיש עליו מעבר לרובה קשת קל הקשור לתיק המסעות המונח לרגליו. מעל הבגדים הוא לובש גלימה עבה עם ברדה שכרגע נמצא מטה, חושף את השיער בלונדיני-חום שלו ועיניו הירוקות. חדי העין אולי ישימו לב לתחילת צלקת על החלק התחתון של צווארו.


הזיכרון היה של אימריל או של אחד מהחיים הקודמים של אונדיר?

הייתי אומר שמריל טיליף או מישהו אחר מחבורת להבי הכסף ומישהו שקשור לאחד מהחיים הקודמים של אונדיר, אל משנה כל כך מי. (בשלושת הסיבובים האחרונים שלו הוא היה גמד לוחם בשם טרדין סקיהאמר, אלף אשף בשם לונריל סילרון ואורק ברברי בשם אירוק)
 
OUT
וקריאת הקרב "היבומביי"?

IN
אלפית יער שעונה על הקיר לידכם. כמו רוב האלפים היא גבוהה ורזה, אך נראית פראית, לא ממש שייכת לכאן. שיערה בצבע החיטה מטולטל ופזור תחת הברדס שהיא לובשת, ושזורות בו נוצות של ינשוף. עורה בהיר ועיניה כחולות. המאפיין המטריד ביותר של האלפית, עם זאת, הוא פנתר שחור ושרירי שיושב לצד רגליה, ונוהם על כל מי שמתקרב יותר מדי.
אליילין לוקחת מסינדרה את המפה, שמה את ידה על כתפה של הקוסמת הזקנה וקורצת לה, לוחשת משהו חזרה באלפית. לאלו מכם שמדברים אלפית, משהו בטון ובמבטא של אליילין צורם - יש באלפית שלה משהו גס ופשוט, קצת כאילו אתם שומעים ילדה הקוראת בקול את מילותיה הראשונות מדף.
אלפית -
"לסמוך עלי בכל נושא זאת טעות חמורה. אבל בשבילך אני אשתדל במיוחד, חברה וותיקה." אליילין מתלוצצת.

"אליילין, שמי." עונה האלפית לאונדיר. "וזה ניב-לילה." היא מחווה אל הפנתר, שנראה שכמעט נרדם במהלך השיחה. "לא יצא לי לפגוש הרבה חצאי-אדם, בטח שלא סגולים. אחד ההורים שלך היה אדם סגול?" היא שואלת את אלאריק במעין תמימות, בעודה מגרדת באוזן.

דראקי
"אל תדאגי, סינדרה. לחבורות הקודמות ששלחת לא היו שני דברים חיוניים שלחבורה הזאת יש - אותי ואת ניב לילה." אליילין מחייכת אליה. היא לא יכולה לחכות לגלות את אותה צ'ולט - מקום בו נעלמו כל כך הרבה אנשים בוודאי יהיה מעניין במיוחד.
OUT
הייתי רוצה לפגוש את האדם (או הקבוצה) שהרג את הוריה של אליילין, כמו גם את המנהיג\ה של הסיירים בהם אליילין הייתה חברה.
 
דארקי
אחיו של מאווי, טאטו, הצ'יף של האי. בחור חכם ושקול וללא ספק שליט טוב בהרבה ממאווי.
אמו של מאווי, מואנה (אני לא מכיר שמות פולינזיים אחרים לנשים!). מזדקנת שאוהבת אותו בכל לבה וכנראה נשבר לבה כשהוא גורש.

IN
''מאווי, ומעולם לא פגשתי את סינדרה, למרות ששמעתי עליה. אני מניח שחלקכם שמעתם עליי'', הוא מחייך חצי חיוך עקום וחסר שמחה. ''זו אשתי'', הוא אוחז בידו הימנית באלה ארוכה מאוד, בגובה של אישה ממוצעת, ''אלו האחים שלי'', הוא מחווה על ארבעה כידוני הטלה מעוטרים בנוצות, התלויים על גבו, ''וזה חברי הטוב ביותר'', הוא מדבר על קנה נשיפה מוזר, מהסוג שילידים בשבטים שונים נושאים, התלוי על ירכו.
 
אל מושך כתפיים, ברור שהוא בחיים לא שמע על מאווי הזה. הוא נראה לו כמו סוג האנשים שהוא היה מנצח בקלפים, לעזזאל הוא קנה את הכובע שלו כסף של אנשים כאלה. מבטו משתנה קצת למבט תוהה כאשר הוא מנסה להחליט אם הוא צריך כובע חדש או לא.
 
מאווי מגחך לרגע. גיחוך גס וחסר חיוך, אך נראה שהדברים שיעשעו אותו. ''זה אחד מהבנים שלי'', הוא שולף מתיק עור זיק קטן, קליע של קנה נשיפה.
 
לורנס התמתח מייד כשהאשפית סיימה לדבר ואמר בקידה קלה "אל חשש, הגבירה הנעלה סילביין, אני בטוח שתוך זמן קצר נמצא את העתק הזה והכל יבוא על מקומו בשלום. את יודעת במקרה על קצה חוט בצ'ולט שבו נתחיל את החיפוש?"

לורנס הוא בן אנוש דק גזרה בגובה ממוצע, שערו השחור משוח בשמן וזקנו, שאמור להראות מרשים, דיי מדובלל,ומקנה לו מראה של מתבגר שרק עכשיו החל לגדל שער פנים. בגדיו מפוארים למדי ולאבנטו, שרכוס גבוה מידי על מותניו, חגור פגיון חדש לצד המון שקיקים קטנים, ועל כתפו יושבת ינשופית קטנה ומנומנמת.

משהו במראה הכללי שלו, בין אם זה הציוד החדש, הפגיון שחגור גבוה מכדי שיהיה נוח לשלוף אותו או מראה ידיו העדינות גורם לכם לחשוב שלורנס לא יוצא הרבה להרפתקאות, אם בכלל.

"אהה, האחרים" אומר לורנס בעודו סוקר אתכם.
"לורנס לבית לשמאור, בוגר מצטיין של אקדמיית האשפים, לשרותכם, וזוהי הוטהוט" אמר בעודו מצביע על הינשופית.
"אני שמח שהגבירה מצאה בני לוויה, אהם, מעניינים כל כך למשימה הזו" אמר בעודו סוקר את חצאי האלף והברברי

דארקי
הממ, פורט ניזארו, זה איפה שדוד גאלאבן נמצא, לא? מעניין אם אני אמצא אותו שם

דוד גאלאבן הוא בעצם בן דוד, בן האח של אימו של לורנס, שלורד לשמאור ניסה להכניס לעסקי המשפחה, אך התברר שהוא לא אבן החן הכי בוהקת בקופסה, ולאחר כמה עסקאות שהוא הרס הוא נשלח למקום בו לא יוכל לגרום לנזק - פורט ניזארו, כביכול כדי לחפש מקורות אבני חן בנהרות הלא ממופים ולפתח את שוק אבני החן בקרב תושבי היבשת. עם הזמן קצב המכתבים ממנו ירד וכרגע לא ברור מה מצבו.

רגע, אם זכרוני אינו מטעה אותי המדריך דאפירוס אמר שהוא יוצא לצ'ולט. חבל שהוא לא אמר לאן ביבשת הוא מתכוון להגיע...


המדריך דאפירוס היה מדריך באקדמיה והוא היה, ובכן, משוגע.
זה לא גרם לו להיות מדריך גרוע, להפך, הדיונים בשעורים שלו תמיד היו מעניינים, אבל לעיתים נדירות הם היו על נושא השעור. בנוסף השגעון שלו גרם לו לזנוח את ארשת החשיבות העצמית ששאר המדריכים והפרופסורים החזיקו, דבר שאפשר לו להתחבר באופן ישיר עם סטודנטים.

הסטודנטים לא ידעו איך קיבלו מדריך שכזה להוראה, אם באמצעות שוחד, רחמים או שדעתו השתבשה במהלך מחקר מאגי, אבל בסופו של דבר להנהלה נמאס ובשעור האחרון שלכם איתו הוא סיפר שהוא פוטר, אבל אמר שזה לטובה ועכשיו הוא יוכל להתמקד במחקר, ושהוא מתכנן לסוע לצ'ולט ולחקור את היצורים הקסומים ששם.

כמו כן, כשיש לי דקה לעצמו לורנס מנסה לזכור אם הוא שמע/קרא פעם על שואב הנשמות הזה

מטא:
בדיקת ארקנה: (לא בדיסקורד כי מאוחר ואני לא רוצה שהנוטיפיקציה תעיר אנשים)
[dice:3kxbhq]724070:0[/dice:3kxbhq]
 
in
סינדרה מנענעת בראשה."סיפרתי לכם כל שידעתי.הלוואי והייתי יכולה לעזור..." היא מרימה את ראשה."אבל למעשה,יש דבר שאני יכולה לעשות.חכו פה רגע" היא ניגשת במהירות לחדרה,ואתם שומעים משם רעש של מיטות ושל חתיכות קלף נופלות.לאחר דקות מעטות סינדרה חוזרת עם,איך לא,מפה בידיה."מפה מדויקת של פורט ניאנזארו,ושל המקומות החשובים בה" היא מושיטה את המפה לאליליין."מי יתן והאלים,באשר הם,יהיו בעזרכם".
 
"ומה עם החפץ עצמו? אם ההארפרים גילו את שמו, האם הם גילו גם מה טווח ההשפעה של החפץ? או האם אנשים שנכנסו לאותו טווח ולאחר מכן יצאו ממנו עדיין מושפעים מהקללה?
במקומך ככל הנראה הייתי מנסה להתרחק כמה שאפשר ממקור הקללה. אולי מרחק גדול יחליש את הקללה מספיק כדי שיהיה ניתן לטפל בה."
 
"אני מניחה שאתה באמת לא מעריך אותי מספיק,יקירי" אומרת סינדרה."הקללה היא סוג של מחלה.אתה צריך להיות בטווח של הנגיף,אך לאחר שהנגיף פגע בך,הוא נשאר בתוכך" דמעה יורדת מעיניה. "טווח ההשפעה של החפץ מתמשך לאורך כול יבשת צ'ולט,ואף יותר מכך.אני מניחה שאתה מסוגל להבין מדוע ישנו קושי מסוים בהערכת טווח ההשפעה של העתק.לצערי הרב אין לי מידע בנוגע לזאת" היא מסתובבת ומניפה את ידה."אך מדוע נחכה כאן? למה לשאול שאלות כשאני יכולה להוביל אתכם למקום עצמו? בואו".

סינדרה מובילה אתכם למרכז החדר בו שהיתם קודם.היא מסמנת לכם להחזיק ידיים ולעמוד במעגל.סינדרה מתחילה למלמל שורה של מילים מוזרות,אתם מרגישים תחושה נעימה ואוורירית באחוריכם,ונעלמים.

אתם מופיעים בעיר טרופית תחת השמש הקופחת.הקולות המוכרים של הנמל - קולות החבלים,התנפצות הגלים,חביות כבדות מתגלגלות על מרצפות האבן - משתלבות עם צעקות וקללות בשפה לא מוכרת המלאה בעיצורים,הפסקות,ומילים נעימות ההופכות את השפה לכמעט מוזיקלית.הריח של התבלינים הרבים והפירות הטרופים משתלב עם ריח הדגים,הזפת,והקנבס מהצד השני של האזור.

מעבר לכך,פורט ניאנזארו היא ערבוב של צבעים.מבנים צבועים בגוון בהיר של כחול,ירוק,כתום וורוד,או שקירותיהם מעוטרים בציורי קיר המתארים זוחלים ענקיים וגיבורים מית'יים.הבניינים בנויים מחימר וקש ומעוטרים בפרחים או לעיתים גפנים מאורכים ויפים,בעלי עלים ופרחים פורחים.תושבים בבגדים בהירים מלאים בנוצות ובצדפות מופיעים בפינת הרחוב.דגלים ושמשיות מעוטרים בצבעים מרהיבים מתנוססים על חומות העיר.ילדים לבושים בכובעי נוצות וכיפות צבועות חולפים על פניכם,כשמאחוריהם רצים שתי לטאות גדולות,הידועות גם בתור דינוזאורים,ועליהם רוכבים.אחד מהרוכבים צועק."זוזו מהדרך!" ואתם ממהרים לפנות את הדרך של שתי הלטאות הענקיות,בעוד מלבושו של אלאריק נחתכת במעט מקרנו של הטריצרטופס.נראה שכול העיר שוקקת ומלאת חיים.

dinosaur_racing.jpg


"ישנם שני פונדקים בעיר,לפחות כאלה שכדאי לכם לישון בהם.אני ממליצה על הלטאה הרועמת או על בית האירוח של קאיה במידה ותרצו מקום לנוח בו". סינדרה מצביעה על המקומות במפה. "אם כך,אני אלך אל ידידי ווקנגה אוטמאו.בהצלחה!" וסינדרה עוזבת אתכם,מדדה עם המשרת שלה לעבר הרובע המלכותי

out
מפות של צ'ולט ושל פורט ניאנזארו ישלחו בקבוצת הדיסקורד,יחד עם הסבר על המקומות בעיר.שאו ברכה!
 
אלאריק נושם עמוק, מתעלם מהקרע בבגדיו בעודו מותח את ידיו לצדדים. "אתם מריחים את זה?" הוא שואל ופונה לאחרים, "הריח של העיר, הכל מתקתק כמו שעון וכל האנשים פה? זה הריח של הזדמנות ושל כסף." הוא מחייך בחיוך כובש, "בואו" הוא אומר, "אפשר להמשיך להכיר אחד את השני בעוד אתם מזמינים אותי לכוס בירה."
 
חזרה
Top