• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[סטארפיינדר] מכונות אבודות- עץ משחק [4\4]- תם ונשלם.

לינק לעץ ההרשמה.

דפי הדמות של כולם מוכנים, וזה אומר שנתחיל בשלב השלישי, שהוא השלב האחרון לפני שהמשחק עצמו יתחיל.

שס, נולין, פריסק, ויסקוראלון, טאק, אתם מכירים כבר קצת יותר משלושה חודשים. אלו לא היו שלושה חודשים קלים- כלל לא. שלושת החודשים האחרונים היו קשים- אימונים מפרכים, שינה מעטה, ארוחות תפלות ובחנים יום אחר יום. אבל גם עם כל העומס הזה, גם עם השגרה המפרכת, היה לכם זמן להכיר אחד את השני. וכשלאט לאט, הטירונים שהיו לצידכם נשרו כשלא הצליחו לעמוד בתוכנית האימונים המפרכת של מאראקס אבטחה, הקשרים ביניכם רק התחזקו.

כל אחד, ספרו בבקשה על הדמויות שלכם- אבל רק את מה שהדמויות האחרות כבר יודעות. כמו כן, ספרו על אירוע מסוים שקרה בשלושת החודשים האחרונים, וגרם לכם להתקרב יותר לשאר, להתגבש כקבוצה, או גרם לכם לקרוא לאחד מחברי הפלוגה שלכם 'חבר'.

אני רוצה להבהיר שמה שאתם מספרים, השאר יודעים. מה שאתם לא מספרים, השאר לא יודעים. זה לגמרי בידיים שלכם- רק זכרו שאתם חברים, פלוגה מגובשת, ויודעים שאתם יכולים לסמוך אחד על השני במאת האחוזים.
 
out: משחק מהנה כולם

in:
נולין אניול נראה בהחתלה כעוף מוזר בקרב שאר הטירונים, ולא כל כך היה ברור לכם מה הוא עושה כאן.
כבן 35, היסטוריון לשעבר באקדמיה שפוטר בבושת פנים, ושניכר בו שזו הפעם הראשונה שהוא יוצא מקאסטרוול, נראה שהוא לא כל כך מתאים לעבודה ה"מלוכלכת" לעיתים שתידרש ממאבטח ב"מאראקס אבטחה", וההרגל שלו לנתח כל דבר ולפעול בזהירות לא הוסיף לרשום הזה.

נולין אמנם בעל מבנה גוף חסון יחסית ללאשונטות בנות תת גזע הדאמיה אחרים שאתם מכירים, אבל בהשוואה לבני אנוש מדובר על מבנה גוף וכוח פיזי ממוצעים לחלוטין, והוא אכן התקשה בקטע הפיזי של האימונים. למזלו, במטלות המנטליות הוא הפגין יכולת מרשימה, דבר שחיפה על החסרון הפיזי שלו. תחום אחד שבו הוא בלט במיוחד היה מטלות של הגנה על רשתות מחשבים.

בהדמיות הקרב שביצעתם, הכוח הפיזי שלו כאמור היה דיי בינוני, אפילו מתחת לממוצע מקרב שאר הטירונים, אבל הוא פיצה על כך בזריזות מרשימה והעדפה לכלי נשק קטנים ומהירים, ובאופן שקשה לכם להסביר, הוא השתמש בתבונה שלו כבנשק שני, תמיד מצליח לתקוף בדרכים שלא צפיתם מראש

בכל האימונים שעשיתם נראה שנולין נשמר לעצמו, שומר על יחסים קורקטיים פחות או יותר עם שאר הטירונים, חוץ מויסקוראלון, שאליו היה לו יחס שלילי כבר מהיום הראשון. למרות שהוא לא ניסה להכשיל אתכם נראה שהוא לא נקף אצבע כדי לעזור למתקשים, אפילו אם המדריכים הרשו זאת.

היחס הזה, לעומת זאת, השתפר באמצע הקורס. באמצע מבחן מסלול מכשולים קשה ולחוץ בזמנים נולין נפל ונקע את הרגל. כשהוא צלע באיטיות, בטוח שיעיפו אותו מהקורס, וגם אם לא, שהוא בכלל לא מתאים להיות מאבטח, הוא ראה שויסקוראלון מפסיק אתה הריצה שלו וחוזר אחורה, לכיוונו. נולין הכין את עצמו ללעג ושמחה לאיד מצד ויסקוראלון, על כך שהוא חזק יותר מנולין, אבל להפתעתו ויסקוראלון חזר כדי לרפא אותו.

אחרי המרוץ הוא ניגש לויסקוראלון כדי לברר למה הוא פגע בציון של עצמו כדי לעזור למי שהיה דיי מגעיל אליו, אם זו בעצם אסטרטגיה כדי שנולין יהיה חייב לו משהו בתמורה, אבל ויסקוראלון הסביר שניכר מאוד שנולין מתאמץ כדי להישאר בקורס, אז כנראה שהוא ממש רוצה להיות מאבטח, והוא היה שמח לעזור איפה שהוא יכול. בכלל, הם עומדים להיות צוות בקרוב והוא בטוח שנולין יעשה את אותו דבר עבורו, אם הוא יצטרך.

אכול רגשות אשמה על כך ש"חרק" היה "בן אדם" יותר טוב ממנו נולין התחיל לעזור יותר לאחרים, מתי שהוא לא נפגע מכך יותר מידי.
 
ויסקוראלון(או איך שאתם בוחרים לכנות אותו. הוא שמח אם אנשים ממציאים לו כינויים. בצורה מוזרה גם אם הם לועגים לו) הוא שירן נחמד וחביב(לאלו שחברתו לא מציקה להם). מההתחלה השירן הראה התעניינות גדולה באנשים בקורס, לפעמים הוא נוטה להפציץ בשאלות טיפה יתר על המידה אבל יפסיק ברגע שיתבקש ממנו. יש לא מעט שיגידו שהוא נחמד מדי, אבל זה לא עוצר אותו מלהמשיך.

ויסקוראלון עובר את ההכשרה במטרה להיות החובש הקרבי של הצוות. נראה מתחילת הקורס שיש לו את הידע הבסיסי של שימוש בנשקים קלים והוא בעל שיריון איכותי ביותר. לדבריו את כישורי הרפואה והקרביים שלו הוא צבר במסעות ברחבי המערכת. לדבריו הוא מטייל מלא והוא בילה זמן רב בין הכוכבים, בחלל.
אבל הפרט שבבירור הכי בולט ביכולות של ויסקוראלון זה שהוא אחד מן שאמאני הכוכבים, מיסטיקנים שמקבלים כוח מן החלל החיצון בעצמו. מה שויסקוראלון לא מצליח לפגוע בו עם האקדחים יפגע מהסלעים הקטנים שהוא משליך בקסם כמו מטאורים. פצעים שנוצרו על הטירונים במהלכה הוא מרפא במגע של אנרגיה, מרפא את הנזק כלא היה. היכולות המיוחדות שלו הבטיחו לו את מקומו בחברת האבטחה וכעת הוא כבר אינו טירון.

אם יש משהו שכולכם זוכרים מויסקוראלון זה הניווט באחד הירחים של קאסטוורל. השירן הראה ידע מכובד על הסביבה וניווט את הקבוצה דרך כל המכשולים וההתקלויות לנקודת האיסוף כך שהקבוצה הקטנה שלנו הגיעה ראשונה. אבל מה שבאמת תפס אתכם זה שבמקום לקחת את הקרדיט לעצמו, בדרך חזרה הוא סיפר לבוחנים על כל המאמצים שהחבורה הקטנה נתנה ואיך שהוא מבורך בחברים כאלו טובים. מצד אחד מעט מוזר, אך מצד שני אתם יודעים שהמטרות שלו טהורות והוא באמת עושה את זה מטוב ליבו.

חוץ מכל זה, ויסקוראלון בטח סיפר לכם שהוא גדל באבשלום, שהוא בן 16, שהמאכל האהוב עליו זה קציצת הבשר שאשתו מכינה וכמובן על אמונתו בווידאן, אל החירות והשוויון. האמונה הזו חשובה לו מאוד ותמיד ניתן לראות אותו מתפלל את תפילת הדרך לפני מסעות בין הכוכבים, מתחלק באוכל שיש לו אם צריך תוך כדי שהוא אומר שהוא פשוט הולך לפי תורתו של האל ותמיד ניתן לראות את הסמל הקדוש של ווידאן תלוי על צווארו. השירן מאוד מתגאה באומנתו אך נזהר לא להטיף יותר מדי, שכן חופש הבחירה שלכם באמונה חשוב כמו חופש הבחירה שלו.
 
רובכם זוכרים את הפגישה הראשונה שלכם עם שס בתור התפוצצות של רעש ותנועות מגושמות, שכללה הרבה מאוד מילים וצפצופי מכונה דחוסים לכמה שניות, שבמהלכן תהיתם "האם מנות הקרב גורמות להזיות כל כך גרועות?"
שס, לאשונטת קוראשה, לא מתאימה בכלל לסטריאוטיפים על תת הגזע שלה. שס היא רק מעט יותר שרירית מהממוצע, צחקנית, וברור שהיא נהנית מהחיים. בתור לאשונטה שגדלה בתנאי נוחות, למשפחתו של אחד השגרירים של קאסטרוול, לא ברור איך היא התפתחה לתת המין שמותאם לתנאים קשים.

מבט אחד ברקתה מגלה את התשובה. השתל העל-מוחי שלה, משטח כסוף שעליו מוטבעת רונה לבנה, שעל פיתוחו היא שקדה מאז שהיא זוכרת את עצמה, הוא הדבר היחיד שמונע מהשיתוק העצבי המולד של שס למוטט אותה אל הקרקע. הקשיים הפיזיים והכאב המתמיד אותו חוותה במשך מרבית חייה לא מנע ממנה להפוך לידידה נאמנה, מהירה לצחוק ולרכוש אמון, ואופטימיסטית בלתי נלאית.

השתל מתחבר לכפפה תומכת קואורדינציה, לעדשת ניתוח מידע המוצמדת לעינה, ולשלד חיצוני קל שמאפשר לה לשאת שריון כבד ביעילות. ארבעת החפצים האילו, פרי פיתוחה של שס, הם התוצאה של שנים על גבי שנים של עבודה מאומצת, שהקנו לה את הקשיחות והחוסן הנפשי שהפכו אותה לקוראשה.

במשך שלושת החודשים האחרונים, הספקתם לדעת את כל מה שאפשר לדעת על שס. שמעתם שוב ושוב סיפורים מילדותה, על האנשים שפגשה, המדענים שהכירה, הקשיים שעברה. לאורה של קוביית להט בליל שמירה מקפיא שמעתם על הנסיונות המרובים שלה ליצור את השתל. לאחר ארוחת ערב מאכזבת באוהל מארבים צפוף, היא סיפרה על נסיונותיה הכושלים לפעול כמשליטת צדק באבשלום. למדתם ששס היא, כמעט בלא תחרות, אחד היצורים המציקים ביותר במערכת, אבל אחד שהייתם רוצים לצדכם.

השדרוג האחרון לשתל שלה, שאפשר לה לנוע בחופשיות אמיתית, הפך אותה לאתלטית מיומנת מצד אחד, אך חוסר ההכרות שלה עם הגבולות הפיזיים של גופה הפך אותה למגושמת, מה שמוסיף לאווירת הקלילות והנינוחות שהיא משתדלת להשרות.
שס, ששילבה את השריון המסורתי של הלאשונטות עם שריון הגוף הקל של מאראקס אבטחה, משלימה את ציודה באמצעות רובה לייזר ארוך קנה, שבשילוב עם עדשת הכיוון שלה, הופך אותה לצלפית מיומנת.

ואולם, מעבר לכל המאפיינים האילו, מה שמגדיר את שס הוא הנחישות שלה להיות חברת אמת. נחישות זו הובהרה במהלך משימת הסתננות, כאשר היה על הצוות להשלים בהצלחה הדמיה של פריצה למבנה המוחזק בידי כוחות אויב. שס, שגמלוניותה גרמה לתקלה מצערת שכמעט עלתה להם בכישלון, הייתה נחושה בדעתה לתקן את טעותה.
במאמץ כמעט על אנושי, שס שלפה את השתל שלה, ודרך הרעידות, הכאבים, והשיתוק שהחל להתפשט דרך גופה, היא אלתרה משבש אותות שאפשר לקבוצה להסתנן למגדל השמירה מבלי שהשומרים יוכלו לתקשר. וגם אם עבר זמן עד שהצעקות שהוחלפו באותו הערב נשכחו, הרי שהמעשה ההירואי של שס, הוויתור על החופש והנינוחות, למען המשימה, נחקק בזכרונם של שאר הצוות באופן הרבה יותר משמעותי. וכעת, לאחר המשימה, שס ניתקה את משבש האותות מהשתל שלה והוא חלק בלתי נפרד מהארסנל שברשותה.

שס דוברת ארבע שפות שונות, והיא יותר משמחה להשתמש בידע זה בכדי ליצור קשרים עם אנשים חדשים (שאולי יבהלו מהקשר הטלפתי הבלתי רצוי), ללמוד על תרבויות חדשות, ולהכיר חברים חדשים. החיים שלה בסביבה של שגרירים ודיפלומטים הקנו לה נימוסים בסיסיים, שלעיתים קרובות נדחפים לצד על ידי ההתלהבות שלה. השפעת לוואי נוספת של החיים עם מגוון רחב של יצורים, וגידולה על ידי אומנת מקרב הקאזאת'ה, הוא שלשס יש נטייה לאמץ מנהגים, דרכי התנהגות, ומבטאים, מרוב האנשים שהיא פוגשת. כך שבינתיים היא הספיקה ללמוד מספר אמרות כנף של הכנסייה הווידאנית, קללות נבחרות בשפת היסוקי, ועוד.
 
אם נולין היה נראה מוזר כחבר ביחידת מאבטחים,אז טאק אפילו יותר.למרות שהיסוקי הקטן היה חמוש בכבדות,עצמותיו הקטנות וגופו הזעיר לא נראו כמי שיוכלו להוות איום.כבר באימון הראשון שמתם לב לאופיו הדברני של טאק.הוא דיבר ודיבר ודיבר,ושום דבר לא יכל למנוע ממנו להגיד מה שיש לו בראש.אף על פי כן,טאק אהב לעזור,ולא פעם הפתיע את החיילים האחרים בידע הצבאי שלו.

למרות מבנהו הקטן,טאק התגלה כזריז ביותר ובעל כישרון צליפה עילאי.הוא יכל לפגוע במטרה נעה ממרחק 50 רגל(!).אף על פי כן,הוא בכול זאת היה חלש במיוחד,ובקרבות פנים אל פנים לא הצליח לעמוד מול בני האנוש והלאשונטות הגדולים.חדי העין מביניכם שמו לב שטאק צולע ברגל שמאל.בכול פעם ששאלו אותו הוא סירב לדבר על הפציעה,כמו כן כול חייו.הוא מעולם לא חשף פרטים על עברו,ולמרות שהיה מאוד שמח וידידותי,משהו היה חסר בעיניו.עיניו נראו כדם,ונראה כאילו שום רגש לא ניבט מעינים אלה.

מלבד כושר הצלפות שלו,אשר עלול להיות לא שימושי בתור מאבטח,טאק התגלה כאסטרטג מבריק,בעיקר בסימולציות שבהם היה על הקבוצה למצוא את הנתיב הבטוח ביותר עבור הלקוח.במהלך בדיקה פסיכולוגית משותפת,שבה עליכם היה לצייר ציור,טאק צייר הר,מוקף בג'ונגל,מלא במפלים,מקום הקרוי קנדראס,למלומדים שביניכם.זאת הפעם הראשונה שראיתם את היסוקי בוכה.

טאק לא אהב את רוב האחרים,והיחידה שאיתה הוא הצליח להסתדר היא שס.הלאשונטה הדברנית הייתה מאוד דומה באופייה לטאק.שניהם אהבו לדבר,ולדבר,ולדבר.נראה שהם כמעט ולא אכלו בארוחות המשותפות,וקולם נשמע גם מבעד לשאון קשקוש המזלגות והצלחות.אף על פי כן,גם לה לא סיפר טאק דבר,והיא לא יכלה לענות לשאלותיהם(הלא רבות,אבל בכול זאת) של אלה שרצו לדעת יותר עליו.

הפעם השנייה שטאק בכה,הייתה שבוע לפני סיום האימונים.הבחורים המסוקרנים,בהובלת שס,פרצו לו לתיק בעת שהוא היה במקלחת.הם מצאו בתיק תמונות של הגנרל הגדול זאהניל.לאחר חיטוט מתמשך הם מצאו בתיק תמונה של 2 יסוקים,כאשר הקטן היה בבירור טאק.הוא נראה כמו שמעולם לא ראיתים אותו,שמח וצוחק,עם מבט אמיתי בעיניים.הם מצאו בתיק עוד כמה תמונות מוזרות.של לאשונטות ובני אנוש,לבושים באותם מדים,ואת טאק,לבוש באותם מדים כמו האחרים רק עם עיטור על דשו.הם לא שמו לב לזמן,כי לפתע טאק יצא מהמקלחת.הוא הסתכל בהם,קרוב לוודאי הפעם הראשונה שהוא לא הוציא מילה,הוא ניגש אליהם בשקט,והתחיל להחזיר את התמונות לתיק.כשהוא הגיע לתמונה שלו ושל היסוקי האחר,הוא התחיל לבכות."זאת אמא שלי" הוא אמר. "חיינו אז ברחוב,היינו צריכים להיאבק על האוכל,להתחמק מהשלטונות.זאת הייתה התקופה הטובה ביותר בחיי".הוא מושך את אפו."יום אחד,השלטונות תפסו אותה.הם סילקו אותה מהעיר,ונשארתי לבד.הצלחתי לשרוד.מכרתי מחשבים מהזבל,לכנופיות,והסתדרתי.אך מעולם לא בכיתי יותר.יום אחד,קרב בין כנופיות פרצה בסמטה שבא ישנתי.פיצוץ פגע ברגלי,והתעלפתי.הפעם הבאה שבה התעוררתי הייתה בביתו של לאשונטה",הוא מרים את התמונה של זאהניל."זה הוא.האבא המאמץ שלי.הוא לימד אותי את כול מה שאני יודע.אסטרטגיות - ממנו,למדתי ממנו להיות לוחם".הוא מגחך בעצבות."איזה צבוע הייתי אז,הלכתי לצבא שלקח ממני את אימי.התקבלתי אליו,רק בגלל התואר של אבי,ומשם אני כבר לא זוכר".הוא מחייך.מוציא את התמונות של הבחורים במדים."אלא היחידה שלי.הובלתי אותם למסתור של כנופיה,ואחד מהם זרק רימון,אני לא זוכר מי.הפיצוץ היה נורא.מאות גופות,דם.אני בעצמי לא שמעתי כלום.ואז הבטתי לשמיים,ונדרתי לעזוב את המקום.קיבלתי עיתור גבורה,אך הלב שלי לא היה שלם,והנדר היה בעתו."
טאק קם:"מאז,החלטתי לנדוד.נדדתי בעולם,והגעתי למקומות שמעולם לא חלמתם עליהם.יום אחד,שמעתי זוג אנשים מדברים על ספינה לעולם היסוקים,אקיטון.טלפון קצר לאבא שלי,והתקבלתי לפה מיד.וזהו סוף הסיפור".הוא מתקרב למיטה,והולך לישון.

מאז,יחסו של טאק השתנה.הוא מיעט לדבר,אך כשהוא דיבר,זה לא היה ההערות הציניות הרגילות.אלא היו דיבורי תמיכה,דיבורי עניין,דיבורי אסטרטגיה.טאק התחיל להתייחס לעבודה ברצינות,אך נראה שהכול עדיין לא נפתר.עיניו עדיין לא הראו ניצוצות.גופו לא הביע רגשות.

מסתורין אחד נותר לגבי טאק.בעת קרב אימון במים,שכבה של פודרה נפלה מטאק,וחשפה צלקת לבנה על עינו הימנית.כאשר שאלו אותו בנוגע לצלקת,הוא חייך.הפעם הראשונה שהחיוך גם ניבט מעיניו."טוב,הסיפור הזה יצטרך לחכות לפעם אחרת!"
 
אתם זוכרים את הפעם הראשונה שראיתם את פריסק, אישה צעירה, כמעט נערה שצעדה פנימה במבט כבוש לריצפה, לא הקדשתם לה הרבה מחשבה, הרי מישהי כמוהה כנראה תשנור תוך פחות משבוע, מאחוריה צעד רובט אנושי עם ארבע רגלי אעביש שהסתיימו בכריות לחץ, מה שמשך את עינייכם היה העיצוב המעוד אנושי ומרהיב בתוספת מערבולת של צבעים וציורים שצוירו עליו, בהחלט ביד מומחה.
ממבט חיצוני פריסק לא נראתה כמו לוחמת או בעלת נסיון קרבי, עור לבן חף מצלקות שיער חום שגדל עד לאמצע הצוור שלה ועניים חומות, הליכתה הייתה מהוססת משהו וגינונה היה מהוסס ומנומסף כמו מישהי שלא ביתלה הרבה זמן בחברת אחרים.
היא הייתה שקטה, דיברה בנימוס אך לא ברמה יוצאת דופן ונמנע מליצור קשר עיין, פניה שידרו תערובט מוזרה של חשש נחישות ו... אשמה?
המהמרים המנוסים הימרו שהיא לא תשרוד שבוע, ובאמת זה היה נראה כך, היא בהחלט מעולם לא החזיקה אקדח לפני כן (למרות שהיא גילתה בו כישרון טבעי), והיא בהחלט לא הראתה כישרון בקרב פנים על פנים, למעשה היא כנראה לא השתתפה בקטטתה אי פעם.
אבל הודות לרובוט שלה שהיא כינתה "פאפירוס" היא עבורה את החלק הקרבי בהכשרה איך שהוא.
אך כשהיא הגיע למבחן האינטליגנציה היה ברור שהיא מחזיקה בכישרון נדיר, היא הראתה כישרו מדהים בכל הכשור למכניקה, הכל מתיחזוק נשקים ועד ליתיקון רכבי שטח, אתם בהחלט זוכרים את הפעם ההיא שהיא הביסה 5 רובוטי אימון באמצעות ירי בנקודה חלשה בריצפה, הירי שהיה מהוסס אך יעיל שלך את הרובוטים בדרך הקשה למטה, היא גם תיקנה אותם לאחר שההדמיה הסתימה.
בנוסף לכך היא עברה אימונים אשיים שבאותו זמן לא ידעתם מה טיבעם.
למרות זאת אתם יודעים בבירור שהיא הייתה קרובה להישבר מספר פעמים רב.

אחרי שבועיים של אימונים התחלתם להתרגל עלי ואף לשקול לגשת עליה, משיחות איתם (שמעולם לא נוזמו על ידה) גילתם שהיא בנאדם נעים ונוח לעזור, אך היא חמקה בכל פעם שניסתם לשאול אותה על עברה, היא מצאה הרבה קרקע משותפת עם שס, היא התפעלה מהמכשירים ששמרו על גופה מתפקד, הבנתם ממנה שהיא מחזיקה בשתי תארים מאוניברסיטה יוקרתית באבשלום שאחד מהם בתחום הכללי של תכנולוגיה.
אך כעבור זמן קצר התגלה שמם משפחתה ושם אביה של פריסק למרות המאמצים הרבים שלה להסתיר אותו, סאנס גאסטר.
השם היה מוכר לרובכם, ולאילו שלא הוכר מהר מאוד באמצעות אילו שגרו באבשלום, ביחוד בחלקים הגרועם שלה.
סאנס גאסטר, אביה, הינו אחד מראשי המאפיות הגדולות ביותר באבשלום, והאכזרית ביותר.
סיפורי הזוועות עליו רבים, חלקם אמינים יותר ובעלי יותר ראיות כמו הטענה שהוא נוהג להרוג את מי שניסה להתנקש בו באופן אישי באמצעות אגרופיו (מה שנראה סביר בהתחשב בממדים העצומים שלו, אימה), בעוד חלקם פחות כמו הטענה שהוא נוהג לאכול את קורבנותיו.
זה הספיק כשי להרחיק את רובכם, מה עוד שעובדה נופסת נחשפה, פריסק גאסטר הגיע לחברה אחרי שיצאה ממוסד פסיכיאטרי סגור תחת טיפול פסיכולוגי בן שנתיים.
השמועות על הסיבה לכך היו רבות, כלכם בסופו של דבר הגעתם למסקנה זו או אחרת על פי הבדיקות שלכם או פשות בגלל השמועות ששמתם:
נא לא להציץ בסוילרים של אחרים, אתם תוכלו לחלוק את הגרסה שאתם מצאתם כאמינה במהלך המשחק.
נולין
הודות לנסיון שלך והיכולת שלך לסנן מידע ולעקוב אחרי מקורות נראה לך שמצאת את האמת, לפחות חלקית.
פריסק ניסתה להתאבד, הסיבה לכך קשורה לאבא שלה, אתה יודע את זה בוודאות, השאלה היא מה המפלצת הזאת בעלת עבר פלילי מחריד עשתה לבת שלה? איזה מין זוועות היא עברה בידי אביה מולידה? מה הוא עשה לה שדחף אותה מעבר לקצה?
ויסקוראלון
אתה שמעת על סאנס גאסטר כאשר גרת בתחנת החלל, למעשה אפילו יצא לך לראות סירטון שרץ בראשתות החברתיות, באותו סירטון ראית את אותו מפלצת, סאנס מכה למוות מלצר אומלל ששפך עליו בטעות יין מול כל המועדון, אחרי שהוא סיים הוא חזר לארוחה שלו, מסמן לזמרת המפוחדת בבימת המועדון להמשיך לשיר ואוכל את ארוחתו בנוחות, הוא אפילו מחה כפיים בנימוס בסוף ההופעה, מתעלם מהגופה המפרפרת לידו.
ושמעת על הבת שלו, שמעת שהיא גרוע ממנו פי עשרה, שהיא בעלת פיצול אישיות או שהיא מסתירה את מי שהיא באמת, כך או כך על פני השטח נמצאת ילדה חביבה ובישנית, מתחת לזה נמצא זרע הרוע, לפני כמה שנים חבר שלך טען שהוא ראה אותה מתעללת בנערה אחרת, צוחקת בעודה חותחת אותה שוב ושוב בסימטה אפלה כאשר זוק מפיונרים של אביה מונעים מאוברי אורח להתערב.
כך או כך, מי יודע מתי היא תראה את הפרצוף האמיתי שלה?
שס
מהשיחות המעטות שהיה לך עם פריסק ומהיכולת שלך לסנן מידע הגעת למסקנה שהשמועה האמינה והכנראה נכונה הי השמועה על החטיפה.
הגרסאות על החטיפה שונות ונעות על קשת רחווה ביותר, הכל מזמן החטיפה (שהקצר ביותר היה בעצם נסיון כושל בעוד הארוך ביותר טוען כשנה) זהות החוטפים (הכל ממשלת אבישלום ועד לסגנו של נאנס או קריפ חולה נפשית) ומה קרה בזמן השווה וכיצד מצאו אותה (גרסה אחת טוענת שאביה פרץ למקום שבו הוחזקה ומצא אותה מדממת ומחוללת מה שגרם לו לקרוע לגזרים את החוטפים בעוד אחת טוענת היא השתחררה בעצה לאחר ששחטה בעצה את החוטפים בסדיסטיות מטורפת וחולנית).
בעוד חלקם נשמעות מטורפות לחלוטי עבור הילדה השקטה והמנומסת לפעמים את מרגישה לידה משהו אפל... האם באמת הטענות האילו מגוחכות?
טאק
בנתיים השמוע הכי הגיונית בענייך היא השמוע על נסיון ההתנקשות, אך גם שמוע זו רחוקה מלהיות אחידה, הכל ממי היתה מטרת ההתנקשות (פריסק עצמה או אבא שלה או מישו, למרות שתמיד היא הייתה עדה לכל הפחות לאירוע לפי כל הגרסאות) זהות המתנקש וסיבתו (שבין הברורים כמו נוטר טינה או "מתחרה עיסקי" קימות גם שמועות מוזרות ומופרחות ביותר) וכן לגבי חומרת הפציעות שלה (הקלה ביותר טוענת שהיא לא נפצעה כלל, בעוד הגרוע ביותר טוענת שהיא כמעט התפרקה לחלקים מרימון ושהסיבה שהיא נראת בסדר גמור לחלוטין כוללת טיפול ביוטכנולוגי יקר ביותר).
כך או כך על פי מה שאתה יודע, היא הייתה שם כדי להתגבר על מהשהיא חוותה באותו אירוע.

אך מעבר למה ששמעתם עליה יש את מה שראיתם אותה עושה.
זהיה אמור להיות אירוע שיגרתי, הייתם כמעט לקראת סוף האימון הזה, הייתם 12 סך הכל, חלק זעיר מהכמות ההתחלתית של הטירונים.
הכניסו אותכם לספינת חלל קטנה-בינונית ושלחו אותכם בליווי צוות לאימון חלל, אך העסק השתבש זמן קצר אחרי שיצאתם, הספינה הותקפה על ידי ספינה אחרת, כנראה של טירוריסטים עקב כך שהם ניסו לפוצץ את אותכם ולא לחטוף את הספינה.
הצוות של הספינה נלחם בגבורה אך תוך זמן קצר תא הטייס הושמד וכך גם התותחים של הספינה, הצוות נכנס לפניקה והחל לינטוש את הספינה באמצעות תעי מילוט, אך חלק גדול מהם הושמדו בהתקפה והצוות הוותיק של הספינה פעל מהר יותר ממכם, בסופו של דבר נותרו 4 תאי מילוט ו12 ממכם, מהומת עולם פרצה, נשקים נשלפו ונורו אימים נזרקו לחלל האוויר.
4 החכמים ביותר או החזקים ביותר או פשוט ברי מזל ביותר הצליחו לטפוס את התאים ולשגר אותם, אחת מהם הייתה פריסק שהשאירה את הרובוט שלה, פאפירוס מאחור בצעד שנראה חסר לוו, אך בעוד הרובוט שלה צועק, קוראה לה ביאוש היא שגרה את עצמה מהספינה.
הסתכלתם ביאוש מחלונות הספינה ובמסכי התצוגה וראיתם את תאי המילות בורחים בחזרה לבסיס, שלושה מהם.
התא הרביעי לא פנה לעבר הבסיס, עילה לספנית האיוב וטס לכיוונה, מזגזג מסתחרר וחומק מהיריות של ספינת היריב בכישרון מפחיד, שמעתם את פריסק במכשיר הקשר, לא נראה לכם שהיא שמה לב שהוא פועל בעודה אומרת לעצמה "זו נראת כמו דרך הולמת ללכת... זה נראה כמו סוף שנועד לי..." שניה לפני שהתא, התא שלה התרסק לתוך ספינת היריב בנקודה מעוד ספציפת, שולח את האישה הצעירה ואת צוות הטרוריסטים למוות בלהבות בעוד הרובוט שלה צורח, לא בגלל לו כמו שחשבתם בהתחלה עילה בגללה.
באותו רגע הדלת של החללית נפתחה וגילתם שאתם עדיין במאגן והחללית היא בעצם לא באמת חללית, אילה חדר דמוי חללית של מציאות מדומה, פריסק היה בחיים וכך גם הצוות והטירונים ש"נורו" או "נפצעו" בזמן ההדמיה.
חלק גדול מהטירונים הועפו מהקורס בגלל ההתנהלות שלהם במשבר המדומה וכן כל הטירונים שברחו בתאי המילוט שלהם, מלבד פריסק.
התברר לכם שהיא יצאה מהאונברטיסה עם תעודת טייסת ושהיא עברה אימוני טייס פרטיים כדי לחדד את הכישרון המדהים שלה מאחורי ההגה.
מאז אותו יום פיתחתם כלפי כבוד, מלבד הפחד הרחמים או הזילזול שחלקכם מרגישים.
אבל למה היא התכוונה כשהיא מילמלה את המילים האילו לעצמה? איזה מין בת אדם היא פריסק באמת?
 
תקופת האימונים שלכם במאראקס אבטחה בהחלט לא עברה בנעימים- למרות שחמשתכם הצלחתם לעבור לבסוף את הטירונות הזו ולהפוך לעובדי חברה מן המניין, לא הצלחתם לעבור אותה בצורה מושלמת- אף אחד לא הצליח.

אתם עשיתם טעויות, כמובן. אולי במבחנים הכתובים, אולי בהדמיות או באימוני השטח. אבל תמיד הצלחתם לחפות אחד על השני, לעבור הכל למרות הטעות.
ספרו לי על מקרה כזה, על טעות שהדמות שלכם עשתה, על פאשלה שקרתה, וספרו גם איך בכוחות משותפים עם השאר הצלחתם להתגבר עליה ולהמשיך הלאה.
 
נולין נראה לכם כבר מההתחלה כפחות מתאים להיות מאבטח בשטח, עם התנהלות של מלומד איטי וזהיר במקום חייל החלטי ומהיר, ואכן ההססנות הזו הובילה לכמעט כשלון בחלק מהמבחנים.

מקרה בולט שזכור לכם היה במשימת הצלת החטופה.
במשימה זו דימיתם מצב שבו הילדה הקטנה של הלקוח, איש "עסקים", נחטפה ברחוב על ידי "יריב עסקי" ואתם נדרשתם להציל אותה בכל מחיר.
החטיפה בוצעה על ידי מספר שכירי חרב שנסעו בארבעה רכבים זהים, ואתם רדפתם אחריהם וניסיתם לעצור אותם, כדי לפתור את הסיטואציה במצב סטאטי.

כשהחוטפים קלטו שהרכב שלכם בעקבותיהם שני רכבים מתוך הארבע האטו כדי לעצור אתכם, ובקרב היריות שהתפתח אמנם הצלחתם להביס אותם, אבל נוצר פער של כמאה מטר בינכם לבין זוג הרכבים שנשארו לחוטפים, ואז ראיתם שהחוטפים יורים בגלגלי מכוניות האזרחים שנסעו לידם, גורמים להם ליצור תאונה ולחסום את הכביש מאחוריהם!

המצב היה גרוע - הכביש מלפניכם חסום כך שנאלצתם לעצור ושתי מכוניות החוטפים, באחת מהן יש את הילדה החטופה ובשנייה שכירי חרב, ממשיכות קדימה באין מפריע.

נולין, שהיה מצוייד ברובה הצלפים היחיד שלכם (רובה בעל כדור אחד במחסנית), כיוון את הנשק ואז שאל "במי לירות? ההגיון אומר שהחטופה ברכב הראשון, אבל יכול להיות שהם צפו את זה והיא ברכב השני"
"תירה במישהו נולין, עוד מעט שניהם יהיו מחוץ לטווח!" צעקתם כולם ביחד.
"אבל, אבל" נולין המשיך להסס עד שטאק מלמל קללה, חטף לו את הנשק וניסה לירות, מטווח עצום, בגלגל של אחת המכוניות, אבל ללא הצלחה.

"או שהיא הייתה בזו, או שהיא בשניה" טאק אמר בכעס כשהוא מצביע על המכונית שכיוון עליה," אבל עכשיו היא בטוח מחוץ להישג ידינו".

עצובים, אתם מחכים למדריך שיפסיק את ההדמיה ויגיד לכם שנכשלתם, וכשזה לא קורה פריסק היא הראשונה למלמל "אולי היא לא מחוץ להישג ידינו…שני הרכבים שהבסנו מקודם, אולי יש שם רמזים למקום המחבוא של החוטפים..."

אתם ממהרים לאחת משתי המכוניות שהבסתם מקודם ושם על גופת אחד משכירי החרב אתם מוצאים מחשב שמכיל את מיקום המפגש של החוטפים. אתם מגיעים לאתר המחבוא זמן קצר לאחר מכוניות החוטפים, ובקרב שמתפתח אתם מנצחים בסוף, אבל הנצחון מרגיש לא שלם.
בשיחת הסיכום לאחר המשימה המדריך מדגיש לכם שאמנם ניצחתם, אבל במציאות מיקום המחבוא כנראה לא יהיה זמין, ושהחברה ציפתה שתסיימו את הקרב על הכביש. קיבלתם מספיק בקושי.

ביציאה מחדר התדריכים נולין יוצא אחרון, חפוי ראש, ובדרך למגורים הוא אמר "מצטער, חברים, אני..., פשוט..., לא הייתי בטוח". "אף אחד לא בטוח" השיב לו ויסקוראלון "לפעמים עדיף לצאת למסע גם בלי לדעת לאן תגיע מאשר להישאר במקום רע". "כן, עזוב שטויות" אמרה שס, "זה מאחורינו והעיקר שתשתפר בפעם הבאה. איזה פיצוץ אבל היה הקרב במכוניות, לא?" וכולם, כולל נולין, עברו להחליף חוויות מהקרב
 
טאק הקטן והזריז אומנם נהג לצחוק על אחרים ובעיקר על אלה שנכשלו,אבל מעולם לא נראה שהוא הצליח במשהו יותר מהאחרים,מלבד צליפה כמובן.ההחלטות הפזיזות והיהירות שלו הובילו לא פעם לסיבוך במשימה,אף על פי שמעולם לא הובילו לכישלון חבריו.מלבד מקרה אחד

במשימה האמורה היה עליכם להתנקש באחד מברוני הסמים הם ביותר מאבשלום(מבחינת רמת קושי,זה היה זהה למציאות,אך כמובן שמדובר בהדמייה ולא בברון סמים אמיתי).טאק היה אמור להיות המפקד במשימה הספציפית הזו,והיא הייתה ממש לפני סיום תקופת המבחנים,בה נשארתם שתי קבוצות,של שש.איתכם הייתה ווסק אימתנית,מהחזקות ביותר בין הנבחנים.קראו לה שרה.

כבר בתחילת המשימה נתקלה הקבוצה בסימן ראשון לבעיות.ויכוח גדול פרץ בין טאק לשרה,על איך וכיצד כדאי להרוג את הברון
בעוד טאק דרש שיפרצו מהחלון,בטוענו שזו בדיוק הייתה הטעות שהוא עשה בעבר,והוא לא יחזור אליה,שרה טענה שכדאי לפוצץ את הדירה(כמובן שלברון היו גם ווילות ענקיות,אך זוהי דירת מסתור אליה הגיעו באמצעות מודיעין שקרי,כפי שיוסבר אחר כך).

נולין ופריסק תמכו בטאק,בעוד שאס וויסקוראלון תמכו בשרה.לבסוף החליטו הקבוצה שבמידה וטאק,נולין ופריסק לא יצליחו לפרוץ לדירה או שילכדו בתוכה,שרה תפוצץ את הדירה.בדיעבד,התברר שההחלטה לפצל את הצוותים לא הייתה חכמה.

טאק והצוות הצליחו לבסוף לפרוץ למחשב הראשי ששולט בדירה,וכך נכנסו ועברו דרך המצלמות והמלכודות ללא שיראו אותם.בתוך הדירה הם מצאו גופה.גופה של איש לא מוכר,אותו הם זיהו בתור המאבטח של הברון.טאק היה אמור לחפות על נולין ופריסק בזמן שאלה יערכו חיפוש בדירה,אך לאחר שה התקרב אל הגופה,זיהו אוזניו העכבריות של טאק קול טקטוק העולה מן הגופה.טאק צרח על נולין ופריסק לברוח,ופריסק אכן הצליחה,אך הדירה כולה התפוצצה,והובילה להרג של אזרחים ושל טאק ונולין.

טאק ונולין נזרקו מן ההדמיה,ואילולא קשריו של טאק וחוכמתו של נולין כבר היו מועפים מן החברה,אך אלה נשארו וצפו כיצד שס ופריסק מפצחות את מיקומו של הברון ואת ויסקוראלון הורג את הברון.לאחר גמר המשימה,טאק ברח מיד לחדרו,הסתגר בו,ולא ראו אותו לא בארוחת ערב ולא באימון הכושר,אף על פי שהמפקד של החבורה אמר להם שטאק מתאמן בנפרד.החבורה הסקרנית פרצה לחדר של טאק,ושם טאק סיפר להם את סיפורו.

טאק מאז החל להצטיין,ובמבחן המסכם הצליח לקבל את הציון הטוב מכולם,מלבד שרה(out:זרמו איתי,אני החייל היחיד פה).שרה אומנם עלתה לדרג גבוה יותר מהאחרים,אך טאק והחבורה נשארו מאוחדים בלבבם וקשרם לא נמוג.כפי שניסח זאת נולין:יש את הקשרים שחושלו בברזל,ויש את הקשרים שחושלו ביהלום.אך אנו חושלנו בקשר החזק מכולם,הרי הוא סיפור חיינו.
 
שס שכחה לקפל את הגרביים שלה
זה קרה פעם אחת, זה קרה פעמיים, זה קרה עשר פעמים. בפעם השלושים, כבר הפסקתם לספור. בהתאם לאופיה השכחני והמפוזר, לשס היה מנהג מצער לשכוח לסדר את החפצים שלה לקראת מסדר הבוקר. כל בוקר, היא הייתה מקבלת נזיפה. כל צהריים, היא הייתה מבטיחה לעצמה שהיא תזכור למחרת. כל ערב, היא הייתה נשכבת לישון מותשת מהיום הקשה שעבר עליה. ובבוקר? הגרביים נותרו מוטלות על הסדינים המקומטים כאבן שאין לה הופכין.

לבסוף, גם לקצין האימונים נמאס. הוא הודיע לשס באופן רשי שאם למחרת היום, הגרביים שלה לא יהיו מקופלות למופת, היא תועף מהתכנית. שס התווכחהף והתחננה, והגיעה לסף דמעות, אבל המדריך התעקש. "להיות מאבטח במאראקס זה לא רק הרובה, או מכשיר הקשר. זו האחריות שלנו למצוינות, האחריות שלנו לשמור על השם הטוב שלנו. אם את לא יכולה לעמוד באחריות, את לא יכולה להיכנס למאראקס"

שס הכינה לעצמה לא פחות משש עשרה תזכורות שונות. היא תכנתה תוכנה חדשה לגמרי כדי לוודא שהיא לא תשכח בשום פנים ואופן את הגרביים. היא נשארה ערה עד השעות הקטנות של הלילה, מוסיפה עוד ועוד תזכורות. לבסוף, תשושה ומלאת חרדה, היא נרדמה על מיטתה, השתל המהבהב מונח על ידה, ראשה מונח עליו כשהיא נרדמה בזמן התכנות.

במהלך שנתה, סיוטים על גרביים זועמות רדפו את שנתה, ותנועותיה החדות הפילו את השתל מתחת לשידת הלילה שלה, מעבר לטווח היעילות שלו.
בשעה היעודה, שס התעוררה. אבל היא גילתה שהיא לא מסוגלת לזוז. במאמץ אדירים, היא הזדקפה וראתה את השתל מונח על הרצפה. היא נאנחה בייאוש, והחלה במסע המייסר לעבר קצה המיטה. ואז עיניה הבזיקו לעשרות התזכורות שהיא שמה לעצמה, והתמלאו אימה טהורה כשהיא ראתה את הגרביים הקומטות על קצה המיטה שלה.

שס עשתה כל שביכולתה כדי למשוך את תשומת הלב של חברי הצוות שלה. אבל אילו היו רגילים להרגליה של שס כמאחרת לקום, ולא שמו לב. היא זחלה באיטיות, סנטימטר אחרי סנטימטר, לכיוון קצה המיטה. בשלב מסוים, כשהעולם הטשטש לכתמים אדומים של כאב, אחד מחברי הצוות ניגש אליה, ואמר משהו מעומעם שכלל את המילים "גרביים", "המפקד", ו"עכשיו"

ואז נשמעו מגפי הפלדה בפתח.
שס, מלאה חרדה, זקפה אצבע יחידה והצביעה על השתל שמתחת למיטה. בשלב הזה היא התקרבה לסף אובדן ההכרה, וכל מה שהיא ראתה זה את הכתמים נעים סביבה. אחד זינק לכיוון השתל שמתחת למיטה, אחד סייע לה להתרומם, כתם אחר סידר את הגרביים, ונדמה לה שהכתם הרביעי חסם את הדלת בגופו למשך כמה שניות.


השתל הותקן בראשה של שס, וצלילות החושים חזרה לגופה. היא זינקה קדימה בגלגול, קיפלה את הגרביים, ונעמדה בדום מתוח בדיוק כשהקצין פרץ פנימה, העביר מבט על הגרביים המקופלות שעל שולי המיטות, והסתיר את ראשו בלוח ההולוגרפי שלוף מנסה להעלים את החיוך שעלה על פניו.

שס שלחה נשיפת הקלה לאוויר החדר, והעבירה הנהוני תודה בין כל שאר חברי הצוות. היא אולי התגברה על הכישלון, אבל היא לעולם לא הייתה מצליחה לעשות זאת לולא שאר הקבוצה. מאותו היום, היא למדה להודות לחברי הצוות על כל טובה שעשו בשבילה ולהשיב עליה...

וגם לחבר את השתל לראשה בכבלים אלסטיים. אבל זה סיפור ליום אחר.
 
כולכם מכירים את השירן, אנשי חרק שברחו מהנחיל ונעשו עצמאיים. וכולכם גם שמעתם ואתם יודעים שרוב השירן מכורים. מכורים לחופש הבחירה, לדילמות והחלטות קשות. ויסקוראלון לא שונה.
איזה משקה הוא שותה בבוקר, ללכת לישון עוד דקה או עכשיו, לירות ברגל ימין ושמאל. לא משנה הבחירה, ויסקוראלון לוקח את הרגע ונהנה ממנה. אבל לפעמים הבחירות שלו לא על הצד הטוב ביותר לקבוצה.

למשל בהדמיה אחת, בא צריך להציל ולחלץ חטוף. היחידה הגיעה לחטוף בהצלחה. יחד איתו היו שבויים 13 אנשים, 7 מהם פצועים. ויסקוראלון רצה לקחת אותם עם הקבוצה אבל שכנעתם אותו שלא. במקום זאת הוא החליט, בהחלטה שלקחה את כל המשאבים הרפואיים שהיו לו, כולל הקסומים מבניהם, לרפא את כל הפצועים בכדי שנוכל לחלץ אותם אחר כך.

אך הדבר היה לא כזה קל. הדרך החוצה הייתה הרבה יותר קשה מפנימה. החטוף שהיינו אמורים להגן עליו כדורים לשני הידיים והכתף. ההדמיה בנויה כך שהצוות אמור לרפא אותו. אבל בלי ציוד רפואי וקסם זה בלתי אפשרי. בזמן קרב היריות ויסקוראלון נכנס לסוג של שוק. הבחירה שניצבה בפניו הייתה עם יותר מדי אפשרויות ומעט מדי שיעזור במצב הנוכחי. יחד עם ההתמכרות שלו לבחירות הוא פשוט נתקע, לא משנה כמה צעקתם עליו הוא לא זז וקרב היריות מסביב לא עזר לאף אחד.

שניים מכם קפצו והזיזו אותו מהשביל של כדור, קרעתם חלק מהמדים ונתתם לו ציוד לאלתר חבישה לפציעה. השניים האחרים השיבו אש והצליחו לחסל את השובים. ויסקוראלון יצא מההלם שלו אחריי סטירה טובה לפרצוף והתחיל לרפא את החטוף. ביחד יצאתם משם, עם מדים קרועים, ציוד שבור וחסרי משאבים. אך הצלחתם במשימה וההדמיה עברה בהצלחה, אם כי זו רק הצלחה קטנה.
 
אתם זוכרים את היום שבו פריסק קיבלה את המכתב, זה היה יום רגיל, הייתם אחרי מסדר בוקר ואימונים ביום שלישי שהיה גם יום הדואר, פריסק קיבלה עד כו מספר חבילות שעליהן היה רשום כתובת של מישהו בשם עזיראל, בדרך כלל צבועות בצורה משונה ואומנותית, אבל באותו יום היא קיבלה מכתב לבן פשוט שעליו היה רשום באותיות גדולות בכתב יד מוקפד סאנס אתם זוכרים שהיא החווירה כאשר הרימה את המכתב ונעשתה לבנה כגיר כאשר קראה אותו, אורחת הבוקר נגמרה בעוד פריסק מעיצה דרך המכתב ומחוסר ברירה דחפה אותו בין מידיה ומיהרה לתרגיל, היה מדובר בקרב בין צוותים וכולכם שכבר זוהיתם כצוות אפשרי צורפתם בייחד, בזמן התרגול נאלצם לסגת לאחר שנקלתם למערב ולתפוס מחס, אחרי שתפסתם מחסה ראיתם פיסת נייר מוכרת נחה על הריצפה ואת פריסק בודקת באימה את מידיה שהיו קורעים בכמה מקומות, כולל המקום בו הניחה את המכתב, מי שהנהיג את הקבוצה שערבה לכם היה שרין בשם גווגלוס שתיעב את פריסק לאחר ששמע על מוצאה, אחיו נהרג על ידי אחד מהבריונים של אביה.
כאשר הוא ראה את המכתב על הריצפה ואת מבט האימה של פריסק הוא מיהר לעבר המכתב בעוד הוא והצוות שלו ממתירים עליכם אש כבדה, פירסק בצעד טיפשי ולא נבון יצאה מהמחסה בריצה לעבר המכתב, היא הייתה אמורה לחטוף כדור תוך חצי שניה, אבל אתם בצעד יוצא דופן נטשתם גם אתם את המחסה וחיפתם על בת האנוש הפזיזה, היא הצליחה לעסוף את המכתב ולסגת חזרה אל המחסה אך רובכם נפסלתם במהלך החיפוי ובסופו של דבר הפסדתם, יתכן שזה היה הסוף עבור הקבוצה שלכם אילולי גווגלוס המתוסכל לא היה סותר לה בסוף האימון כאשר חשב שהמפקחים לא מסתכלים.
זה היה אחרי ששוחררתם מהמסדר והתמתחתם כדי לשחרר את השרירים התפוסים שלכם, המפקחים עזבו את החדר וגווגלוס צעד בזעם לעבר ופריסק וסתר לה סתירה מצלצלת בעודו מסנן "כלבה עלובה", זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו אי פעם הרים על פריסק יד מיחוץ לאימונים רלוונטיים, הסתירה הייתה מצלצלת ומשכה באופן מידי את צומת הלב של כלוכם, פריסק הביטה בו בהבעה ריקה בעוד חבורה מתחילה לפרוח על פניה ואז מאחוריו ועברה לעמדת דום, גווגלוס הרים את ידו למכה נוספת... וניזרק לאדמה כאשר המפקח שהתברר שכח את מכשיר הרישום שלו מאחור טפס אותו והפיל אותו בהפלה מקצועית, היא החל לצרוח על השרין שהוא בושה וחרפה בעוד פריסק עומדת דוממת בעמדת דום, למחרת גווגלוס נבעט מהקורס.
אחרי שגוולוס נזרק החוצה פריסק ניגשה עליכם ואמרה "תודה" לפני שהלכה, מאוחר יותר באותו היום ריאיתם את פריסק מכדררת את המכתב זורקת אותו לאוויר ויורה בו באקדח הליזר שלה, שורפת אותו לעפר.
 
לפני שהגעתם למאראקס אבטחה, היו לכם חיים שלמים. אנשים שחשובים לכם, בית, תחביבים. בשלושת החודשים האחרונים- בקושי היה לכם זמן להם. האימונים, הלימודים, המבחנים, הם לקחו מכם זמן יקר. ומכתבים מהבית קיבלתם רק בתחילת החודש.

עדיין, גם בין ימי שטח מעייפים וימי עיון אינסטנסטיביים, היו לכם דברים שהזכירו לכם את הבית. את העבר.

לכל אחד מכם יש חפץ אחד, בנוסף לחפצים שקניתם בבניית הדמות, שקשור לעבר שלו, ומשמעותי בעיניו. למרות שאין לו השפעה מכאנית- לחפץ יש משמעות סנטימנטלית משמעותית בעיניכם, ואובדן שלו יפגע בכם קשות.

יכול להיות שמדובר בקמע מזל קטן שקיבלתם, במשכית עם הקרנה הולוגרפית של בחיר או בחירת לבכם, או אפילו במתכון משפחתי.
ספרו לי על החפץ הזה בשלושה משפטים לכל היותר.
 
פריסק מחזיקה מזרק בקופסה נעולה.
אתם זוכרים את היום שמצאתם את המזרק, זה היה זמן קצר לאחר שזהותה של פריסק התגלתה ועדיין לא ידעתם מה היא עושה בשיעורים הפרטיים שלה שהתרחשו באותו יום, היא לא הייתה כאשר נתקלתם בקופסה הנעולה במספר אמצעי בטיחות שניקר עליה שהיא חשובה לה, הקפוסה כללה מנעול אלקטרוני ורגיל אך שניהם נכנעו לקישוריכם, בקופסה מצאתם מזרק סטנדרטי שנוקה בקפידה, כך שלא היה ניתן לקבוע איזה חומרים הכיל בעבר, המזרק היה בגודל בינוני ומהסוג שמשומש באופן רחב, הן על-ידי רופאים מכורים ומתנקשים.
אתם החזרתם את המזרק למקום אם יותר שאלות מתשבות, נראה לכם שכיסתם את עקבותיכם ושפריסק אינה מודעת לחדירה זו לפרטיותה, למרות שאתם לא בטוחים...
 
לויסקוראלון יש שתי טבעות נישואין על ידו השמאלית. כל אחת היא מקרן הולוגרמי קטן שחושף תמונה של נשותיו. מדי פעם אתם יכולים לראות את ויסקוראלון מסתכל על הטבעות וההולוגרמות. היה חשובות לו מאוד והוא לא מסתיר את זה.
 
החפץ של טאק הוא קמיע.הקמיע מוצפן בכמה עשרות סיסמאות וכמעט בלתי אפשרי לפתוח אותו.הקמיע תלוי על חוט שחור רגיל,ונראה ככדור מתכת עם סימן של עין צופה.האבשלומים שבכם יזהו שמדובר בסמל של all for one,ארגון זכויות אדם אבשלומי שלפני כמה עשרות שנים עורר מהפכה וכמעט הצליח להדיח את השלטון של אבשלום,אך כמה ימים לפני הבחירות נכנסו פושעים לבניין המפלגה ורצחו כמעט את כול מי שהיה שם.מאז הארגון פועל במסתור,דרך הרשת האינטר גלקטית.החפץ הזה גורם לכם להסתכל על טאק בהשתאות,שכן מעולם לא האמנתם שהיסוקי הבדחן הזה יהיה שייך לארגון זכויות אדם גדול כל כך.
 
נולין תמיד נושא עימו משהו שנראה כעין טופר של נשר, ולפעמים, בזמנים קשים, הוא ממשש אותו בהרהור.

כששאלתם אותו לגבי הטופר הזה הוא ענה שלמעשה זו שן ארס של נחש עצים גדול מקאסטרוול.
אחיו, ליאנול, נתן לו אותה בטקס הפרידה המשפחתי הקצר לפני הטיסה לאקיטון והתחלת תוכנית האימונים.
"זה שן ארס של גומצן ירוק", הוא אמר, ולמראה המבט המבולבל של נולין הוא הוסיף " הגומצן תוקף ממארב, והוא ידוע בכך שהוא יכול להמתין לנצח עד שהרגע המושלם מגיע, תוך כדי התעלמות מקשיים. אם יורד עליו גשם או שאור השמש שורף אותו הוא ממתין. אם עובר טרף גדול או קטן מידי הוא ממתין. רק ברגע הנכון הוא יורד על טרפו, ואז ההריגה וודאית"
 
שס מסתובבת עם פיסת מתכת מקומטת, שארוזה בתוך אחד מתאי האחסון הפנימיים של כפפת התכנות שלה.
על פיסת המתכת, חרוטה בלייזר, נמצאת חתימתו של טורשאק לווינדאר, אחד המהנדסים הגדולים במערכת.

היא השיגה את חתימתו כאות הערכה על העיצוב הייחודי של המכשור הסייברנטי שלה, וכתודה על הקרדיט הרב שנתנה לו בעיצובו.

היא מחזיקה את החתימה על פיסת מתכת כיוון שזו קשה בהרבה לזיוף, והמכשיר שאפשר את החתימה על המתכת מהסוג הזה, ואפשר לשס לעצב את השתל שלה בצורה מעבר לחלומותיה הפרועים ביותר.


איך אתם יודעים זאת? פשוט.
הדרך שבה שס מציגה את עצמה היא בדרך כלל וריאציה של ''שלוםכולםקוראיםלישסרוציםלראותאתהחתימהשלטורשאקלווינדאר?"
 
במאראקס אבטחה, ישנה מסורת. יש כאלה שאומרים שהיא הגיעה מטירון קאזאת'י שהתגייס לחברה, יש כאלה שאומרים שמדובר בטקס דתי נשכח מגולאריון, יש אפילו אנשים שאומרים שהמסורת התחילה עם ליארה- אם כי נראה שהאנשים הללו אומרים את זה על כל דבר.

בכל מקרה, ביום האחרון לאימונים, כאשר קיבלתם את המדים שלכם, כל אחד מכם העניק לאחר שי צנוע. מזכרת קטנה מהאימונים, שאמורה לסמל את האחווה והאמון שלכם אחד בשני, את החוויות שעברתם יחד- ושעוד תעברו.

כל אחד מכם, בחר אחד אחר. ספרו לי, מה החפץ שהענקתם? מחסנית ריקה מקרב יריות משותף? מפתח ברגים שהציל את חייכם במשימה?
אם אתם רוצים, זה אפילו יכול להיות חפץ טכנולוגי מדרגה 1.
 
ויסקוראלון נתן את המתנה שלו לפריסק. היה מדובר במזרק ריק נוסף. לפי הבנתה זה כנראה בגלל השמועות על המזרק שהיא שומרת. ויסקוראלון הניח שהיא אוספת מזרקים ולכן החליט לתת לה אחד לאוסף.
 
חזרה
Top