• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

מסתורי מי-מצולות - עץ משחק[מו"ד 5] (5\5)

סיפורינו מתחיל בליל אביב גשום במי-מצולות. ערב סגרירי שכזה מספק תירוץ מצויין לתושבי העיר התוססת לנהור בהמוניהם אל המסבאות והפונדקאים השונים, לחמם את ידיהם אל מול האח, ולחמם את נפשם עם ספל משקה. טברנה אחת שכזאת היא "הפורטל המפהק", מבנה אבן עם גג צפחה ומספר ארובות. הקומות העליונות בטברנה מכילות חדרי אורחים נוחים ויפים. רוב קומת הקרקע מספקת את הסלון של הטברנה, אשר במרכזו פעורה באר ברוחב עשרה מטרים. בעזרת מנגון של חבל וגלגלת, הרפתקנים יורדים לעיתים דרך הבאר אל המבוכים והמערות המסתרעות תחת הר מי-מצולות בחיפוש אחר אוצר ותהילה. פטרוני הפונדק מספרים כי דורנאן, בעל הטברנה והרפתקן לשעבר, ירד בעצמו דרך אותה באר לפני שנים ויצא עם הון רב שאפשר לו לבנות את הטברנה, אך דורנאן לא מדבר על עברו בדרך כלל.

כולכם הגעתם לכאן הערב, מחפשים מפלט מהסופה או שיחה מעניינת. רצה בכך הגורל, וחמישתכם מצאתם את עצמכם סביב אותו שולחן - חלקכם הכרתם בעבר בעקבות עבודות משותפות, אחרים הכרתם רק הלילה. השעות והשיחות חלפו, ואתם כעת נחים סביב שולחן העץ היציב המואר בנר זוהר, ועליו מפוזרות באי סדר צלחות עם שאריות מזון וספלים חצי-שתויים. קולותיהם של מהמרים צעקניים ופלוניים שתויים השרים שירים גסים כמעט ומשתיקים טרובדור צעיר המזייף מנגינות שלושה שולחנות מכם. בוני - בת אנוש בשנות הארבעים לחייה, שערה חום וגס ועיניה עייפות - המוזגת בפונדק, מתקרבת עם מגש ומגישה לכם סיבוב נוסף של משקאות בחיוך.

OUT
ברוכים הבאים, שחקני היקרים! לפני שנתחיל, ארצה לברך את כולנו בברכת משחק מהנה ומוצלח.
אשמח שבתגובתכם הראשונה תתארו את דמותכם, איך היא נראית, ומה היא עושה או אומרת כרגע.

דפי דמות:
טאלין
אאוליס
אאוליס טדלמיר, מגורש מן הטבע
"הקעקוע הזה הוא סימן ותזכורת, לאלו שאכזבתי, למקום אליו לא אחזור עוד"

אאוליס טדלמיר, אלף פרא, נולד ביער של אמטאר. כאלף פרא, שבטו והוא דחו את הציוויליזציה וחיו מאות שנים ביערות הגדולים, חיים על צמרות העצים, ונוטשים את המורשת האלפית העתיקה למען אינסטינקטים להישרדות ודרך חיים שבטית וברברית למדי. אאוליס היה כמותם, והוא אימץ את התרבות של אלפי הפרא היטב, שואף להיות בעתיד אחד מן הציידים האלפים, מהתפקידים המוערכים ביותר בחברה של אלפי הפרא. הוא אישית היה משבט הנץ הנוסק, וכאשר הוא הגיע לבגרות הוא קיבל קעקוע של נץ נוסק על צווארו, מקום שמסמל על גאווה ורצון להישמע (כול בן לשבט עושה את הקעקוע במקום שמסמל משהו אחר, אך הקעקוע זהה לכול בני השבט).

אך חייו של אאוליס היו יותר מציד והרצון לתהילת הציידים. מאז שנולד הוא היה מוקף בחברים ומשפחה ובבני השבט, דבר שהעניק לו תחושת משפחתיות גדולה. ויותר מזה, אאוליס מצא אהבה, אצל איסלה, חברת ילדות שלו שגם היא הלכה בדרך הציידים, ונחשבה ליפת תואר אפילו בסטנדרטים האלפיים. איסלה ואאוליס היו מחוברים, נהגו להתאמן ביחד ולהיות ביחד ימים ושבועות ארוכים, וכאשר המשפחות שלהם החליטו שהם רוצים כי הם יחיו יחדיו, אאוליס ואיסלה היו מאושרים שניהם.

אאוליס ואיסלה התקדמו ורצו להפוך לציידים, ועקבו אחרי דרכה של מאלאמירה הלהב השחור, אלפית פרא שהייתה מהציידות הטובות ביותר של השבטים וקיבלה את שמה מנשק קסום אותו השיגה מאלפי דמדומים שניסו להתקיף את השבט. מאלאמירה ראתה את הכישרון של אאוליס ואיסלה, כאשר אאוליס היה ציד טבעי שידע להתחקות אחרי הסימנים של אויביו בקלות ולגלות נקודות תורפה, ואיסלה ידעה להשתמש ביער על מנת לגרום לקורבנותיה להיכנס למצב של חרדה ולחשוב שהם מוקפים ולא יכולים לברוח. מאלאמירה הייתה מרוצה משניהם.

המתלמדים להיות ציידים בשבט היו נוהגים לעקוב אחרי הציידים הבכירים ולצפות מרחוק בקרבות שלהם, והיו מצופים רק במקרי חירום לירות חצים על האויבים. היה מותר להם להצטרף אל הקרב רק אם היה נראה שהציידים ימותו מבלי עזרתם, דבר שלא התרחש אף פעם. אאוליס ואיסלה עקבו אחרי הציידים, ובייחוד מאלאמירה, שעשתה עצמה כאילו אינה ראתה את הזוג המוכשר עוקב אחרי כול תנועה שלה בכול ציד מחדש. הדבר קרה במשך שנים ארוכות, בעוד כול אחד מהם פיתח את כישרונותיו הטבעיים. וברקע, הייתה חתונתם, שהייתה מיועדת ל-10 שנים לאחר תחילת האירוסים (זמן ממוצע למדי אצל הגזע האלפי, שחי מאות שנים).

אבל החיים של אאוליס לא נותרו כול כך מאושרים לזמן רב. ביום שנחרט לזיכרונו, יום בו נראה כאילו הכול יהיה בדיוק כמו בעבר, הוא ואיסלה הלכו ביחד עם הציידים של השבט לציד חדש. זה לא היה אמור להיות ציד מיוחד, רק מספר חיות בר שהפריעו מעט לשבט. אבל באותו היום, החשכה של היער הייתה אפלה מהרגיל, והציידים לא ידעו שמתוכנן להם אמבוש.

לאחר הציד של חיות הבר, בעודם נינוחים ולוקחים את השלל, הציידים לפתע הותקפו. אלו לא היו אלפי הדמדומים מן הממלכה השכנה, ולא חיית בר, אלו היו קבוצה של תפלצים אפלים ממעבר ליער, ביניהם חונקים (Chokers) וחבלניים (Ropers) שהגיעו אל היער ממקום מרוחק. הציידים גילו שהמספרים שלהם היו רבים מספור, והקרב החל. אפילו המתלמדים ראו שהקרב נוטה לרעת הציידים, ואיסלה הייתה הראשונה מבין המתלמדים להצטרף לקרב.

אבל אאוליס קפא. כול החושים שלו אמרו לו שאם הוא יצא אל הקרב הזה, הוא ימות, וכמי שעקב אחרי חושיו כול חייו, הוא לא הצליח להתנגד להרגשה הנוראית, הוא לא הצליח להסתער קדימה. גופו קפא, זיעה קרה הופיע על מצחו, ולאחר כמה רגעים שהוא עדיין לא מבין מה התרחש בהם, הוא מצא את עצמו רץ חזרה אל השבט.

הוא הגיע אל השבט בשלום, זאת יאמר לזכותו, אבל הוא היה היחיד. ללא סימנים של קרב עליו, כאשר אשפת החצים שלו מלאה וחרבו הקצרה נקייה ללא רבב, מנהיגי השבט ידעו היטב מה התרחש, כיצד הוא ברח, וזעמו. ביום בו כשלושים אלפי יער טובים מצאו את מותם, אאוליס נטש את שדה הקרב. המשפט שלו היה מהיר ואכזרי.

אלפי היער לא נתנו לו את הכבוד של למות לצד אחיו. עונש מוות לא היה מתאים לאלף שפל ועלוב נפש כאאוליס. במקום זאת, באמצעות טקס עתיק הדומה לטקס החניכה של הצעירים, הם שינו את כתובת הקעקע שעל צווארו. הנץ הנוסק איבד את ראשו, כעת נראה כאילו נערף. הם הכריזו שלעד הוא יהיה מגורש, אך לא רק מהיער של אמטאר. היערות ידחו אותו בכול אשר יילך, והוא נלקח מהזכות להסתובב עוד בין ארצות הפרא לצד אחיו. ביתו יילקח ממנו, אך בנוסף אליו גם כול המורשת שלו. דבר מהאימונים של שלו לא יבוא עוד לידי ביטוי, שכן הוא לא ראוי להיות צייד. הוא ילך בין בני האדם והאלפים האחרים, נוטש את מקורותיו, חסר את הזכות להיות כמו האלפים האחרים. זה היה עונש נוראי וכואב, ואאוליס גורש.

שנים הוא הסתובב בין ארצות האדם, מתקדם קדימה יותר ויותר. הוא ישן רק בכפרים ובבתים, לא הרשה לעצמו לישון זמן רב תחת כיפת השמיים. יותר משהשבט העניש את אאוליס, אאוליס העניש את עצמו, כועס וזועם על חייו ומקומו החדשים בעולם.

באחד ממסעותיו, אאוליס פגש בחיה שהרגישה את כאבו. באחד מהחורשות הקטנות לצד מי מצולות, העיר אליה הוא הגיע לפני זמן קצר ושנראתה לו מספיק רחוקה על מנת לחיות את שארית חייו האומללים בה, מנסה להתפרנס כאחד מההרפתקנים... הוא מצא זאבה פצועה. היא הייתה בעלת מזג נוראי, ניסתה לתקוף אותו, אבל היא הייתה חלשה מידי. אאוליס גילה במהירות מדוע. בחיקה, הזאבה החזיקה זאב קטן וצעיר, גור של ממש, שנשא על עצמו סימן מאגי מוזר והיה גם הוא פצוע וקטן.

אאוליס לקח אותה וטיפל בה, ולמרות שהזאבה שונאת את רוב הבריות, היא כן אסירת תודה על הדבר, שכן היא ידעה שהוא היה יכול בקלות פשוט לסיים את העבודה. אאוליס ראה בה את החוסר שלו, כאשר גילה שאין לה שבט משלה, ושבן זוגה נעלם אף הוא, והיא הייתה כהשתקפות אליו. הוא קרא לה "הרה", והרה כעת ליוותה אותו, שכן בצורה שלה- גם היא ראתה שהם זהים בכאבם. כעת הרה נמצאת בכפר קטן מחוץ לעיר, שכן היא לא הסכימה להיכנס אל העיר כעת. בנה, לו אאוליס קרא "אליון", צריך להתחזק, בגלל שהוא חלה בזמן האחרון, ולכן אאוליס שיכנע איש כפרי טוב לב לתת לה מקום באסם שלו למענו. הוא מקווה שהמזג הרע של הרה לא השפיע יותר מידי לרעה על האירוח.

בין הניסיון לחיות חיים ולהגיע להשלמה עם עצמו, אאוליס מקווה למצוא מי, או מה, התקיף את הרה ואליון באותו הערב.

אישיות: אאוליס מענה את עצמו על מה שקרה, והוא חסר את התחושה הזו של המשפחתיות שהייתה כול כך קרובה אליו. הוא מרוחק במידה מסוימת, חושד, אבל הוא לא מצפה מראש לרבות וכן מוכן להתחבר עם אנשים בעלי מחשבה דומה בשביל למצוא לעצמו דרך חיים. מתחת למעטה הזה? באאוליס עדיין יש את האלף החברותי, שמוכן לשפר את כישוריו עד לאן שלא יוכל להגיע ולשאוף לגבהים, ומוכן להרגיש רגשות עזים, אבל הוא מסתיר אותו מתחת למעטה הזה. היחידים שעוקפים את המעטה הזה, לכרגע, הם הרה ואליון, וגם אליהם הוא לא מפגין בציבור חיבה יתרה על מנת לא ליצור רושם שגוי על אנשים.
אאוליס רוצה להיות הרפתקן כי הוא פשוט טוב בזה. הוא היה ציד, הוא יודע להילחם, הוא רואה הזדמנויות ומנצל אותן. מתחת לזה, יש את הרצון שהיה לו להפוך לציד אדיר, אבל הוא לא מנסה לחשוב על זה יותר מידי. במהלך ההרפתקה זה ישתנה, בבירור.
מראה: הפנים של אאוליס מדגישים מאוד את הקעקוע שעל צווארו, קעקוע הנץ חסר הראש, שנראה כאילו הוא נפצע ונערף ראשו- ואאוליס לא מסתיר זאת אלא מדגיש את הדבר. פניו הן אסתטיות ונאות, והוא בעל עצמות לחיים גבוהות ותוואי פנים חדים, אבל המאפיין הכי ברור לגביו זה הקרקע. חוץ מזה, הוא נראה כאלף פרא, שיער ארוך בצבע השלכת ועור בצבע העץ, עיניים ירוקות, הוא גבוה אך הליכתו שפופה מעט, מההרגל של לצפות באנשים מגבוה על העצים. הבגדים שלו נועדו ליעילות, אך גם לתזוזה מהירה, שכן הוא לא היה רגיל להרבה שריון בעבר. כעת, שהוא מסתמך על עצמו, הוא לובש שריון מעט יותר רציני, אבל עדיין לא שריון כבד.
הערות משלי: אאוליס עוד לא עיכל לחלוטין את מה שקרה באותו הערב, ולכן גם לא פירטתי על כך כפי שהייתי צריך. במהלך המשחק, אני רוצה לחקור את מה שהתרחש שם, וכיצד אאוליס יגיע לידי השלמה עם המוות שהיה שם באותו היום.

הייתי מאוד רוצה שהסימן המאגי שעל אליון, הזאב הקטן, יגיע לידי ביטוי, והתעלומה של מי התקיף אותם ופצע אותם יגיעו לידי ביטוי.

מכאנית אאוליס הוא סייר אלף פרא שבדרגה 3 ייקח את רקע החיה המלווה, מרקע ה-Outlander. אחד מהקשרים שלו יהיה לגירוש שלו מן הטבע, והדבר ישפיע רבות עליו, שכן הוא נמנע כמה שאפשר מן הטבע בעקבות הגירוש שלו.
אאוליס טדלמיר
אלף עץ סייר 1
דמוי אדם (אלף) בינוני, ניטרלי

דרג"ש 16 (שריון קשקשים).
נק"פ 11 נק"פ (1ק10+ 1)
מהירות 35 פיט (7 משבצות, 10.5 מטר)

כוח 12 (1+), זריזות 16 (3+), חוסן 13 (1+), תבונה 10 (0+), חכמה 16 (3+), כריזמה 8 (1-).

תוסף התמחות: 2+.
הצלות: כוח 3+, זריזות 5+; יתרון בזריקות הצלה כנגד הקסמה.
מיומנויות: השרדות 5+, התגנבות 5+ (מגלגל עם חסרון כאשר לובש שריון), טיפול בחיות 5+, תובנה 5+, תפיסה 5+.
חושים: ראיית חושך 60 פיט, תפיסה פסיבית 15.
שפות: אלפית, גמדית, דרקונית, מדוברת.
ציוד: ארנק עם 5 מ"ז, בגדי מטייל, חליל, 20 חצים, חרב מעוקלת (Scimitar), מפות באיכות גרועה שמראות איפה אני בפאורון, סיף, ערכת גשש, קשת ארוכה, שריון קשקשים (14+ מתאם זריזות [עד 2], חסרון להתגנבות), שרשרת בעלת עלה מוקשח כתכשיט שקיבלתי כמתנת אירוסין ממשפחתה של איסלה (בשווי 10 מ"ז).

מיומנות בנשק: כלי נשק פשוטים, כלי נשק קרביים.
מיומנות בכלים: חליל (אלפי הפרא משתמשים בחליל על מנת לנגן את הסאגות על הגיבורים שלהם, כלי פשוט שניתן להכין בכול סביבה וללא הרבה כלים).

רקע
רקע: מטייל רחוק (Far Traveler)
מדוע אתה כאן? מגורש מביתו בעקבות הפחדנות שהפגין כאשר חבריו נהרגו.
מאיפה הגעת? היער של אנמאר.
מאפיין: כול העיניים עלייך. המבטא, ההליכות, צורת הדיבור ואפילו המראה שלך כולם אומרים שבאת ממקום רחוק. מבטים סקרניים מכוונים אליך לאן שלא תלך, מה שיכול להיות מעצבן, אבל יש לך גם את העניין החברותי של מלומדים ואחרים שמתעניינים בארצות רחוקות. אתה יכול לנצל את תשומת הלב הזו בשביל גישה לאנשים ומקומות שאחרת לא היית מקבל אליהם גישה. אצילים, מלומדים ונסיכי סוחרים עשויים להתעניין בארץ הרחוקה ממנה הגעת ובאנשיה.
מאפיין אישיות: אני מונע קדימה מכישלון עבר, אני אעשה הכול כדי לא לקפוא בפעם ולהשתחרר מכבליו.
אידיאל: חשדן. עליי להיות זהיר, אין לדעת מיהו חבר ומיהו אויב כאן (ניטרלי).
קשר: אני רואה את הכאב שלי בהרה ואליון. כול עוד הם בסביבה, אדאג להם כאילו היו משפחתי.
חסרון: אני מגורש מן האדמה. למרות שאני מיומן בהרבה מרוב האנשים איתה, אני מנסה כמה שפחות להישאר בטבע ובעולם הפתוח, שכן איבדתי את הזכות הזאת.

מאפיינים
אויב מועדף: כאשר אאוליס מתקיף חיות, הוא זוכה בתוסף 2+ לגלגולי נזק כנגד חיות, וזוכה ביתרון לגלגולי חכמה (השרדות) על מנת לעקוב אחרי חיות.
גשש טבעי: אאוליס זוכה ביתרונות הבאים: הוא מתעלם מתוואי שטח קשה, יש לו יתרון לגלגולי יוזמה, בסיבוב הראשון של הקרב יש לו יתרון לגלגולי התקפה כנגד יצורים שעוד לא פעלו.
כאשר הוא מטייל לשעה או יותר, הוא מקבל את היתרונות הנוספים הבאים: הוא והקבוצה שלו לא מואטים בידי תוואי שטח קשה, הוא והקבוצה לא יכולים ללכת לאיבוד למעט בעקבות קסם, הוא יכול ללקט פי 2 יותר אוכל מהרגיל, כאשר הוא עוקב אחרי יצורים הוא יכול לזהות את מספר היצורים, גודלם ולפני כמה זמן הם עברו באזור.
טרנס אלפים לא זקוקים לשינה. במקום זאת, אאוליס מבצע מדיטציה באורך של 4 שעות שמעניקה לו את היתרונות של שינה באורך 8 שעות.
מורשת פיה: השפעות קסם אינן יכולות לגרום לך לישון.
מסכת הפרא: אתה יכול לבצע ניסיון להסתתר בעודך מכוסה רק בעלווה, גשם כבד, שלג יורד, ערפל או שאר מאפיינים טבעיים.

פעולות
חרב מעוקלת: התקפה 5+, נזק 1ק6+ 3 חותך.
סיף: התקפה 5+, נזק 1ק8+ 3 חודר.
קשת ארוכה: התקפה 5+, נזק 1ק8+ 3 חודר, טווח 150/600.
הולבר
וירדו
רקע-וירדו סמית'סון
בגיל 6, וירדו נזרק לרחוב. הוא לא זוכר שום דבר מהוריו, רק את הזוועות בתחילת חיי הרחוב. בסמת שבה התחבא בשביל לישון, בתוך פח האשפה מצא סכין קטנה, סכין שהצילה את חייו של וירדו כמה פעמים- כי כל בריון שניסה לגנוב את פיסת האוכל יצא עם דם על פניו וגיד אכילס חצי קרוע.
בשלוש שנות חייו הבאות של וירדו הוא ליקט מזון והתחיל לפתח שרירים חזקים עד כדי שרוב ילדי הרחוב פחדו ממנו. ואז, קרה הנס הראשון-וירדו הצליח להגיע אל חבורת "המטבע השחור".
גילדת הסכין השחור היא איגוד הפשע גדול ונרחב מאוד ברובע העני של מי-מצולות, גנבים, מתנקשים וסוחרי סמים. חבורת המטבע השחור היא חלק מהגילדה שמגייס ילדי רחוב לפשעים קטנים (פריצה לחנויות קטנות וכייסות) במטרה להביא עוד נאמנים לגילדת הסכין השחור.
אבל אצל וירדו, שמבנה גופו התאים לבריון ולא למתנקש, קרה בדיוק ההפך מנאמנות לגילדה. כי כשהגידה נתנה לו מספיק אוכל- אז אינסטינקט ההישרדות נגמר ו-וירדו החל לחשוב על מוסר.
הוא הבין שזה לא נכון לגנוב ולהרוג בשביל אוכל, והחליט לעזוב את המטבע השחור. אז, בגיל 15 אחרי אימונים בפריצה וכיוס. קרה הנס השני- הוא מצא כרזה לגיוס למשמר העירוני, אחרי מבחן על שימוש בנשק וקרבות דמה שוירדו עבר בקלות, הוא התקבל למשמר.
בחמש השנים הבאות וירדו הכיר את הרובעים העשירים יותר של העיר, שבהם התרבות והחוק שולטים, ולא הכוח. הוא פגש אנשים מכל המעמדות, עד שהגיע יום גורלי אחד. המשמר העירוני החליט לפשוט על גישת הסכין השחור. למרות ההתנגדות הפעילה של וירדו לפעול כנגד האנשים שהצילה את חייו, הוא ידע שאין לו בררה והוא חייב לעשות זאת. אבל כאן האירוניה לא הפסיקה ללעוג לו- הוא היה בקבוצה שמטרתה לפשוט על המטבע השחור. הוא פרץ פנימה עם עוד שני שומרים שלא הכיר, חרבותיו בשתי ידיו. הוא נזהר לא להרוג אף ילד, עילף את מי שראה עם הצד השטוח של החרב, ואז, ראה את המנהיג של המטבע השחור: ארתור שתום העין, שני הפגיונות שלו מתנופפים כנגד שני שומרים. וירדו ניגש אליו באיטיות ואמר "אני מצטער ארתור, אני חייב." ותקעתי את החרבות שלי בתוך חזהו והוא נפל מת.
שני השומרים שהצלתי בקרב נגד ארתור המליצו לאנשי כוח אפור לגייס אותי, ואחרי מבחנים קשים שוירדו עבר בקושי הוא היה חלק מכוח אפור. עכשיו, כוח אפור מבקשים ממני למצוא ולחסל את כל רשת הפשע. ואני מתלבט מה לעשות עכשיו.

דף דמות וירדו בן אנוש לוחם 2
כוח 16 דרג"ש 17
זריזות 14 נק'"פ 20
חוסן 14 מהירות 30ft
תבונה 10 יוזמה 2+
חוכמה 12
כריזמה 8
תוסף שליטה 2+
הצלות: כוח, חוסן
מיומנויות: אתלטיקה, הבחנה, התגנבות (חסרון), זריזות ידיים
כלי נשק ושריונות: הכול
ערכות: כלי פריצה, ערכת תחפושת
שפות: מדוברת
התקפות
חרב ארוכה 5+/5+ 1ק3+8 חותך
רובה קשת קל 4+ 1ק2+8 חודר 16/64 טווח במש'
ציוד
2×חרב ארוכה
רובה קשת קל
20 קליעים
שריון שרשראות (המשמר העירוני)
חבילת הרפתקן
סכין קטן
מפה של העיר
תליון מתנה מהוריו
שיקוי ריפוי
זהב: 17, כסף 3, נחושת 7
יכולות
משב מרענן: פעולת בונוס, ריפוי של 1ק2+10. מתחדש במנוחה ארוכה
סגנון לחימה-לחימה בשני כלי נשק: מוסיף תוסף כוח לנשק ביד שניה
כישרון-dual wielder : תוסף 1+ לדרג"ש עם שני נשקים ביד. יכול להלחם עם נשקים לא קלים. יכול לשלוף שני נשקים במהירות של אחד
פעולה נוספת: פעם ביום יכול לקבל עוד פעולת action ו-bonus action.
אוכל חינם
https://www.myth-weavers.com/sheet.html#id=1791208

רקע:
פאורן וגם עומק מצולות הכירו המוני גיבורים ואת סיפוריהם. כיצד אנשים שגרתיים נגררו מרצונם או שלא, לתוך סדרת אירועים מוזרים ומרתקים.
אבל מה קורה כשהסיפור התחיל עוד לפני שנולדת?
ובכן, סיפורו של טאבאטאבי (או "אוכל חינם") כפי שהוא קורא לעצמו, אכן מתחיל עשרות שנים לפני לידתו. אמו היתה כושפת מפורסמת שכונתה "לחש שנהב".
כוחותיה משכו אותה ללמוד ולחקור מעבר לארצות המולדת שלה, והצטרפה לחבורת "לב הקי-רין."
שם הכירה גנב מפורסם בכינוי "רך טופר", וכך טאבטאבי נולד. בתור פעוט זכה לראות נפלאות וזוועות שרוב האנשים לא רואים כל ימי חייהם. אבל "לב הקירין" החלו למות אחר אחרי השני בצורות מוזרות. לחש שנהב חשה בכך, והשאירה את טאבטאבי במקדש של שארס.
היא נעלמה לאחר מכן. הזהב שהיא השאירה עבורו נגנב, ומקדש שארס לא היה בית יתומים, אז בגיל צעיר הוא סולק לרחוב, נאלץ לברוח מדמות מבורדסת שנהרגה בידי אחד מאחרוני חברי "לב קירין" האחרונים, שנהרג מול עיניו בידי דמות מוזרה אחרת.
הוא מאז, התגנב למקומות ולקח אוכל בחינם ואימץ את הכינוי "אוכל חינם", למרות שהכוונה המקורית, היתה משהו על לאכול בשפע בלי לדאוג לכסף.
הוא לא חש טינה, כלפי מי שגנב את הזהב שלו, ובחר לפרש את העלמות הוריו וחבריהם כתעלומה שנותנת משמעות לחייו. הוא האמין בשארס, וקרא בשמה גם כשסבל והוכה בידי סוחר זועם כזה או אחר.
לפני כשנה, כשחבר קבצן מהרחוב נרצח, הוא בחר להתאבל בריקוד ושיר. הוא גילה שהוא חש את שארס קוראת לו. מהתליון שכייס מכוהן. היא... נתנה לו כוחות.
כעת, האמונה שלו בשמחה והנאה מהחיים קיבלה... חיזוק שמימי.

אישיות:
"אוכל חינם" אופטימי, ורואה בעולם משחק. לפעמים מפסידים ולפעמים מנצחים. הוא לא רוחש טינה, ונמנע מכח מרירות ובכיינות, מקבל כל דבר בצחוק משועשע.
הוא היה רוצה שגם אחרים יראו את העולם כמוהו. "אוכל חינם" גאה במורשת ההרפתקנית שלו, ורוצה לדעת עוד על אמו וחבורת "לב קי-רין"- אבל הוא לא לחוץ על כך.
אם כי... נראה שהוא מתחמק מלחקור את נסיבות מותם. אם יש משהו שגורם לו לחוש באי נוחות זה זה.
כרגע, החלום שלו, זה למצוא חבורת הרפתקנים. בינתים דחו אותו שוב ושוב. השם לבד דחה חבורות פוטנצאליות


מראה:
"אוכל חינם" הוא טאבאקסי צעיר, ולמרות שמו הוא רזה למדי. פרוותו זהובה וקצרה וקוצנית מזהו, עם חברבורות, באופן מוזר על מצחו חברבורה בצורת סהר, עינו האחת ירוקה והשניה כחולה. עגיל קטן על אוזן שמאל, לבוש בבגדים צבעוניים מלאים בטלאים, ווסט סגול מכסה את גבו מכוסה החבורות, מעל חולצה אדומה דהויה לכמעט ורודה ומכנסיים שנראים כמעט משובצים מרוב טלאים.
על יד אחת כפפה בלי אצבעות. חיוך ממזרי חתולי כמעט מקועקע לפניו, מקסים אנשים מסוימים, או מרגיז רבים אחרים

דמויות מהרקע:

חבורת לב קירין:
לפי הסיפורים קיבלו את הכינוי, כשהצילו קירין מהרעלה של דרקון שחור מרושע. הקירין בירך אותם ומדי פעם שלח אותם למשימות.

לחש שנהב- כושפת. אמו. טאבאקסי סקרנית, מכוחותיה ומקסם בכלל. נעלמה קצת אחרי שטאבאבי היה בן 5.

"רך טופר"- נוכל עם מוניטין בעולם הפשע. טאבאקסי חמדן עם "לב זהב". נמצא מת כשסביבו עשרות מראות שבורות.

דוואלין זקן-ארד- גמד ברברי. הציל את "אוכל חינם", ונרצח בידי דמות מבורדסת.

שיריס רשרוש עלים- אלפית דרואידית. לאחרונה נראתה כשנכנסה למישור הפיות.

סר דזמונד אונטר- בן אנוש כוהן-פאלאדין. נראה לאחרונה לוחם בשדים. היה נשוי לשיריס והותיר אחריהם ילדה.

קומור תוף-רעם- חצי אורק בארד יורד ים. כנראה חי. לאחרונה נראה כשהצטרף לצוות פיראטים.

______
קפטן ריילי ממשמר העיר- רודף אותו באופן אישי. כמעט כספורט.

הוברט מיירק- סוחר דגים ש"אוכל חינם" נהנה לגנוב ממנו במיוחד בגלל האופן שבו הוא מאדים מכעס.

"אפר ועפר"- תאומים יתומים חצי אלפים אפלים שלמרות שהם בגיל, גדולים ממנו, הם למעשה ילדים. הוא מדי פעם מביא להם אוכל(בעיקר ממתקים) ומנסה לשמח אותם.

טאנילה אונטר- כוהנת מתלמדת של הלם. גם דור שני של "לב קי-רין". חצי אלפית, והקשר בינה ל"אוכל חינם" מוזר, ונע בין בוז לחיבה הדדית- ושותפות גורל.




תיקיית דרייב לקבצים שימושיים
https://drive.google.com/drive/folders/19xDprv2Z_ZTuVxHU8hSREJWvlbBpkgZU?usp=sharing
 
הולבר, אדם גבוה הלבוש בבגדים יקרים, שומר על מעט מרחק בינו ובין השולחן המלוכלך. עם זאת, חיוכו מגיע אל עיניו הירוקות כשהוא מודה למוזגת על השיכר שהביאה ואומר "את יכולה לרשום את הסיבוב הזה על חשבוני."
הוא שולח את ידו, עליה אפשר לראות טבעת חותם, לעבר אחת מכוסות השיכר, מרים אותה ואומר "להרפתקאות שעברנו ולהרפתקאות שנעבור." לפני שהוא לוקח לגימה עמוקה כשהוא נזהר שלא ללכלך את זקנו השחור המסודר כזקן צרפתי מטופח.
 
האלף זהוב השיער יושב לצד השולחן, לובש מעיל קל בעל תפסן כסוף בצורת נבל. הוא בדיוק מסיים ללגום כוס של שייכר. הוא מהנהן בשקט לאדם. בעודו מוצא דרך נוחה יותר לשבת, חרב הסייף והקשת שלו לא נראים כל כך תואמים לבגדי המג שהוא לובש מתחת למעיל.
 
וגה (Vega), אלף בעל שיער צהבהב, ארוך וקשי, ישב באי נוחות ליד השולחן. משהו בצורת ישיבתו נראה מגושם, שגוי, כאילו זאת אחת מהפעמים הראשונות שבה הוא יושב על כיסא. מבנה גופו היה דק, שחיפי, עיניו ירוקות אך דלות. משהו בו נראה לא שייך, למרות שהיה קשה להצביע על הסיבה לכך.
הוא אמר, ספק לעצמו ספק לסובביו, "היה קשה להגיע לכאן", בקול חלש, עייף וגבוהה יחסית לגבר שלקראת סוף המשפט התחיל להישבר.
 
אלף נוסף יושב מסביב לשולחן, אך המראה שלו שונה בתכלית משני האחרים. לא אלגנטיות משודרת מצורת הישיבה שלו ומהמראה שלו, אלא להיפך- פראיות. השיער שלו ארוך ונראה בצבע השלכת, והעיניים שלו נראות כעלים ירוקים בתוך היער. בעיניים שלו הוא סורק לא רק את היושבים האחרים לשולחן, אלא גם את הפונדק, יושביו והמלצרית המביאה לו את המזון. באמתחתו, ניתן לראות נדן בעל נשק.

אבל המאפיין הברור ביותר על האלף הוא כתובת קעקע על צווארו. קעקוע של נץ, אך שראשו ערוף לחלוטין, נראה כאילו מישהו חיסל אותו באבחת סכין. הקעקוע נראה מיוחד ושונה, כאילו נעשה בטכניקות ששונות מהטכניקות המקובלות לקעקועים. אתם מזהים זאת מהסיפורים, זהו קעקוע ששייך לשבט של אלפי פרא- אלפים נדירים ובודדים החיים על קצוות הציוויליזציה ודוחים את החברה. למרות שהביגוד והנשק שלו נראים לגמרי תואמים לחברה המתורבתת, האלף עצמו בבירור לא מגיעה מתוכה.

הוא לוקח את השיכר ומתנתק מהסריקה שלו, מתמקד בכוס, ואז לוקח לגימה גדולה, אפילו מעט גדולה מידי. כאשר הוא מוריד את הכוס הוא מנקה את שפם הבועות שנוצר מעל פיו. "דרכים רבות נפגשות במי מצולות" הוא אומר, "והרפתקאות רבות מתחילות בה, כך סופר לי" הוא מוסיף, שמועה ששמע בעבר שהובילה אותו אל העיר.

OUT
דף דמות הוספתי בהודעה עם הרקע שלי בעץ ההרשמה, כאן.
 
OUT
מפאת עומס מצידו, נתחיל את המשחק בלי tkahg1, והוא יצטרף בקרוב.
IN
בעוד אתם משוחחים, צעקה פתאומית מאפילה את כל הרעשים האחרים בחדר - "חתיכת חזירה מלוכלכת! נהנית להרוג את החברים שלי, אה?" גבר צעיר, שראשו המגולח מכוסה בקעקוע שצורתו עין גדולה, מכה באכזריות חצי-אורקית גבוהה בעלת עור אפרפר ושיער שחור קצר. ארבעה גברים אחרים בעלי קעקועים דומים עומדים מאחוריו, מוכנים להצטרף לקטטה. חצי האורקית יורקת מעט דם, פורקת את אצבעותיה, נוהמת בחוזקה, וקופצת על הבחור המקועקע - אך לפני שאתם רואים אם נשפך דם, קהל של צופים מתחיל להתגודד מסביב לקרב וחוסם את שדה הראייה שלכם.
מה אתם עושים?
 
IN
האלף קם, הוא נראה מעט לא יציב, מנגב את שאריות השיכר מפיו. "אה! הכאוס העירוני, אנחנו נפגשים שוב" הוא אומר לעצמו. אאוליס לא היה אלף אלים, והוא בהחלט לא קיבל את הנימוסים הללו מהבית שלו. אבל העיר זה הבית החדש שלו, ועליו לקבל זאת, והוא למד שלפעמים הטעם של דם בפה לאחר קטטת בר גרועה עדיף מהטעם המר של חמרמורת בבוקר לאחר שתייה יתר על המידה. את שני הדברים הוא שנא... אבל הוא לא נתן לזה לעצור אותו.

הוא ניסה למצוא בזריזות דרך לעבור, להיכנס פנימה, אל תוך הקטטה, או למצוא דרך לעקוף אותה מבלי למשוך את מירב תשומת הלב. מהניסיון שלו בערים, בקרוב כול הבר יהיה מעורב בקטטה הזו, אז אין לו סיבה לחשוב שהוא יישאר בחוץ- זה יגיע אליו, כול שהוא צריך זה לחכות רגע קצרצר ולא מורגש.
 
טאלין מביט בחוסר רצון במצב. זו לא הבעייה שלו, ועדיף לו להתחרק ממנה ככל הניתן. אבל הוא כן מנסה לברר מה פירוש הקעקוע. ואם הוא ראה אותו כבר בעיר.
META
לא בטוח אם זה מאגי או דת (או אף אחד מהם) אבל יש לי את אותו תוסף לשניהם. אז
[dice:2ja4oqb4]714435:0[/dice:2ja4oqb4]

OUT
שה"מ
עקרונית בגלל שאני יודע את הלחש "מציאת יציר סוד" אנחנו מניחים שאני מתחיל אם אחד או שאני צריך לבצע את הטקס/לחש אחר כך?
 
OUT
ליאור
אתה מתחיל עם אחד, מוזמן לבחור את צורת החיה שלו
זה למעשה יהיה גלגול היסטוריה, כך שהתוצאה הסופית היא 15.
אתה נזכר בפרטים הבאים:
ההרפרים הזהירו אותך לגבי אנשים עם קעקוע של עין. הם כנראה חברים ב"גילדת הקזאנאת'אר", כנופיית פשע מוסכנת בעיר, אבל אתה לא מצליח להזכר בפרטים נוספים בזה הרגע.

IN
אאוליס - אתה נדחף בין האנשים, מגיע אל קדמת הקהל. בן האנוש שוכב על הרצפה, חסר הכרה ודם זולג מאפו, אך שלושת חבריו מתנפלים כעת על חצי האורקית, מנסים להפיל אותה לרצפה.
 
טאלין צועד הצידה, מנסה שלא להיראות בחברה. הוא מתקרב לחלון לצידו, ולוחש בשקט . נותן לקסם לבקוע, ולרעש פרסות סוסים להישמע מבחוץ.
META
מטיל אשליה פחותה כדי ליצור רעש המולת סוסים מחוץ לפונדק. אם יש איזה קול של כוחות משטרה שמגיעים (מעין מקביל לסירנה) משתמש ברעש הזה.
 
נכון, אבל הבדיקה נועדה לראות כמה אתה מצליח לעצב את הלחש ככה שישמע אמיתי ומאיים מבעד לרעשים האחרים. יכול להיות שבדיקת אינטליגנציה הייתה יותר מתאימה, אבל הד"ק לא גבוהה במיוחד בכל מקרה
IN
ההמולה מתחילה לדעוך מעט כשקולות הסוסים מתחילים להשמע מבחוץ. הקהל מתחיל להתפזר מעט בחשש, אך המתאבקים עדיין נלחמים ולא נותנים תשומת לב רבה למתרחש.
 
לוגה נמאס. נמאס לו מכך שכל פעם שהוא מנסה להנות ולהרגע במקום ציבורי כלשהו, אירוע אלים ובלתי ניתן להתעלמות מתפרץ בקרבתו. בדר"כ הוא עושה מאמצים להתעסק בעניינים שלו ולא להתערב בקטטות, אבל הפעם כבר נמאס לו. הוא ניסה להתקרב לקטטה, ונעמד ליד אלף בעל חזות פראית יחסית וקעקוע של נץ, מצפה שהקטטה תגיע אליו.
 
אני מבינה שאף אחד לא מתערב, כן? אם כן, תנו לי לדעת ונשנה את הסיטואציה טיפה.
IN
חצי-האורקית נלחמת באכזריות, אך לבסוף, הגברים המקועקעים מביסים אותה. היא נופלת על הרצפה, חסרת הכרה ומדממת, לתשואות הקהל. דורנאן - בכל המסבאה, גבר מבוגר, שעיר ושרירי בעל זקן שחור עבה, נוהם "החוצה!" בעצבנות לעבר הגברים, ואלה גוררים את גופו חסר ההכרה של מנהיגם לעבר דלת היציאה במהירות, כשצעקות הקרב מתחילות להשכח והם שומעים את פרסות הסוסים מבחוץ. שני פטרונים אחרים במסבאה גוררים את חצי האורקית לפינה, וזאת חוזרת להכרה לאט, מגדפת בשקט.
המולות הקהל משתכחות והופכות למילמולים, והאנשים מתחילים לחזור לשבת במקומותיהם. לא חולפת חצי דקה, ולפתע יושבי הפונדק מתחילים שוב לצעוק ולקום ממקומותיהם - אך הפעם, אלו צעקות של בהלה וחרדה. אתם מפנים את פניכם אינסטנקטיבית אל הבאר במרכז החדר, ורואים שמתוכה מטפס יצור - מפלצת גדולה בעלת עור ירוק ומלא יבלות, אלומת שיער שחור סבוך ותילי, אף ארוך שצורתו כצורת גזר, ועיניים אדומות רעבות. בעוד הוא חושף את את שיניו הצהובות ומיילל, אתם יכולים לראות שבערך חמישה יצורים וורודים דמויי עטלף צמודים לגופו, ושלושה נוספים מעופפים במעגלים סביב ראשו כמו זבובים. כל יושבי הטברנה מגיבים בפחד, מלבד דורנאן, שצועק: "טרול!"

META
גלגולי יוזמה מכולם, בבקשה!
יוזמת דב"שים
דורנאן: 5+2=7
טרול: 12+1=13
סטירג'ים: 20+3=23
 
חזרה
Top