בין ערפל לקיטור - עץ משחק [חופשיטה] (3/3)

[Adran]

מסעדה

ספוילרהצג

בנג'מין לא מהסס לקחת את שארית המנה.
הערב ממשיך כהרגלו, הסועדים לא מודעים כלל לעימות שיכל לפרוץ. מנות מוגשות, אנשים עוזבים, מנגינת הפסנתר מתחלפת באחרת. פרנק ואישתו קמים ויוצאים מהמסעדה. הבנקאי מהנהן ללאורי, מביע תודה שקטה, ומנסה שלא להביט לעבר רו. המסמך נותר על השולחן, אינו חתום.
הגשם שבחוץ מתגבר, מזכיר לבנג'מין את השעה. הוא מסיים בזריזות את המנה.
"אני כבר צריך ללכת," הנער מסביר, אך נשאר במקומו. "אהם, תודה, לאורי. לא יוצא לי לבקר במקומות כאלו. אני אחשוב על מה שאמרת, כבר יש לי רעיון אחד," הוא אומר בחיוך קל. בנג'מין קם מכיסאו, מתחיל לעזוב.

גארט

ספוילרהצג

"בלי שיגידו לי מה לעשות," ג'ק חוזר על דבריו, לאט, אומד את הסיכון והתועלת שמאפיין כזה מעניק לאדם כמותו. הגשם הניתז על החלון הוא הקול היחיד שנשמע בחדר. רעם עובר לפני שג'ק פוצה את פיו.
"בקרוב יתבצע משלוח עליו אני מניח שהספקת לשמוע. לאור המאורעות היום, אנהל אותו בעצמי. התלווה אלי, אני חושש שתתברר כיעיל." ג'ק קם מכיסאו. להוראתו יש סיבה נוספת שהשניים יודעים היטב. העורב הלבן רוצה להשאיר את גארט צמוד אליו, תחת פיקוח.

[Qurrion]

גארט:

ספוילרהצג

"איך שאתה רוצה, אבל יש לי שני תנאים שכדאי שתדע עליהם." אומר גארט, אך שומר על נימה מכבדת, כאילו הוא מתמקח על זכויות עובד.
"קודם כל, אני לא רוצח. אני לא רוצה את הכתם הזה על הפרופיל שלי. שנית, היכולות שלי שייכות לי ואני משאיר את הפיקוח עליהן אצלי. אם תיתן לי משימה, אבצע אותה בצורה הטובה ביותר שאני יכול, אבל אני לא מתכוון להשתמש ביכולות שלי לפי דרישה כמו כלבלב. הדבר האחרון שאני צריך זה שכל אברלייט תדע על מה שאני מסוגל לעשות... אני אשבור את השוק! אף אחד לא ירצה לשכור את האדם הרגיל יותר!"

[מירטוקן]

לאוריהצג

חיוכו של לאורי רחב, כמו שלא היה הרבה מאוד זמן.
"אני מחכה לשמוע עליו בהזדמנות, ילד".
הוא מוציא שטר וכמה מטבעות מכיסו, משאיר אותם על השולחן, ליד שתי צלחות עם שאריות רוטב. הוא קם ממקומו ומתחיל ללכת לכיוון הנמל. המארב כבר צריך להתמקם, והוא רוצה להשגיח על המתרחש שם בעצמו. הוא היה מעדיף לסמוך על החיילים שיעשו את עבודתם נאמנה, אבל העיר הזו מלאה בהפתעות, והוא לא רוצה לקחת סיכונים מיותרים.

[Adran]

גארט

ספוילרהצג

"אני דורש תוצאות בלבד. כל דרך בה תשיג אותן, כל עוד איננה פוגעת בי או במטרותיי, מקובלת." ג'ק נע אל הדלת, מנתק את עיניו מבן הכנף. הצעדן עוזב את עמדתו ונעמד מאחורי גארט, קרוב מספיק כדי להרגיש את צינת הפלדה של שריונו.
"אם תמלא את הדרישה הפשוטה הזו, תשגשג. אין צורך לפרט את ההשלכות אם תסטה ממנה."
ג'ק פותח את הדלת ומוצא את ריקי מולו, שקופץ בבהלה.
"ג'ק א-"
"מכרת את ארגז התחמושת שהפקדתי בידך?" העורב הלבן קוטע אותו.
"כן, כולו."
"משלוח אקדחי התוף, כמה נמכרו?"
"שבעה."
"מחיר?"
"לא פחות מעשרים."
ג'ק לא מביע שביעות רצון, גם לא חשד, פניו בלתי קריאות. ריקי, לעומתו, בולע את רוקו בחשש.
"אשאל לגבי ההיכרות שלך עם בן בזמן אחר," הוא מודיע, ופניו של ריקי נעשות מעט פחות חיוורות.

הכרכרה לא מטלטלת, גארט שם לב. הם נוסעים לכיוון הנמל המזרחי, אך עדיין בחלק יוקרתי של העיר. הרחובות כאן בנויים היטב, כל פרט בהם הוכן במיומנות שרק עושר יכול לקנות. הלבנים הרחבות ממוקמות בקפידה, מעניקות להם נסיעה חלקה, שיכלה להיות שלווה ללא הגשם הבלתי פוסק ובן הכנף הלבן שמנתח אותו במבטו.
ג'ק וגארט יושבים זה מול זה, הצעדן - גפיו מקופלות - צופה בהם מהקצה השני של הכרכרה. עיניו של ראש העורבים לא עוזבות אותו, אך נדמה שלעיתים ג'ק אינו מתמקד בו. גארט מצליח להבחין ברגעים בהם העיניים הבהירות פוסקות לצפות בו, ורואות משהו מעבר, תוכניות ומחשבות שג'ק שומר לעצמו. עוברות מספר דקות לפני שהוא חולק אחת עם גארט.
"איך גילית את יכולותיך? איך למדת להשתמש בהן?" קולו פוקד, חד, אך מעט סקרנות נשמעת בו.

לאורי

ספוילרהצג

השם אברלייט לא מתאים לכל חלקי העיר. הנמל המזרחי, לדוגמה, חשוך למדי. האזור הזה נטוש כבר לא מעט שנים, אספקת הגז נותקה לפני זמן רב. הגשם הכבד שיורד על העיר לא עוזר ללאורי, אך לבסוף הוא מוצא את מחסן הסחורה. משם, הוא ממשיך צפונה, לעבר המיקום שוילהלם מסר לו. החושך והלבנים החלקות מקשות על הטיפוס, ולאורי אינו מיומן בתחום הזה. הוא נאלץ להשקיע זמן רב במלאכה, לבחור את אחיזותיו בקפידה. החלקה מהגובה הזה תשתק אותו במקרה הטוב.
כשהוא מתקרב לגג, יד מושטת לעברו, ראש אדמוני צץ יחד איתה. אייבור, החייל שליווה איתו את השבויים.
"חשוב לעזור לזקנים," האיש הצעיר מוסר בחיוך קל, "זה לפחות מה שהכומר שלי מטיף. הוא זקן, אז אני חושב שיש לו מניע נסתר."

[Qurrion]

גארט:

ספוילרהצג

"כיצד גילית שהנך מסוגל לנשום? כיצד למדת לחשוב?" עונה גארט בציניות ומושך בכתפיו, אך הוא מציג את הפואנטה. הוא לא יודע, או ליתר דיוק, הוא תמיד ידע. זה לא היה דבר שהוא היה מסוגל להסביר למישהו ללא היכולות הללו, בהנחה ולא היו לג'ק יכולות משלו.

[מירטוקן]

לאוריהצג

"אני לא זקן כמו שאני חסר אונים כרגע", הוא תופס את היד בהקלה, "להבא אדאג שויל יביא סולם. הכומר שלך גם זקן, אז הוא בוודאי יודע על מה הוא מדבר. לא הכרתי הרבה כמרים שעברו את גיל 25. אלוהים, איך יורדים מפה?"

[Adran]

גארט

ספוילרהצג

"אם כך, מתי גילית שהן על-טבעיות?"

לאורי

ספוילרהצג

אייבור מסמן בראשו לעבר חבל מגולגל שנח מספר מטרים לידם.
"העדפתי לא להוריד אותו בשביל לא למשוך תשומת לב. זה עדיין השטח של העורבים, עוברים פטרולים מדי פעם." אייבור מוביל אותו אל נקודת התצפית, בה כורעים שני חיילים נוספים. נראה שוילהלם לא נמצא כאן. "למרות שבמבט לאחור, יכול להיות שהייתי צריך להוריד אותו כשראיתי אותך מגיע."

[Qurrion]

גארט:

ספוילרהצג

"כשאף אחד אחר לא ידע על קיומן." עונה גארט, "הייתי צעיר, לכן חשבו שדמיינתי דברים, אבל אף אחד לא ידע על מה אני מדבר."

[מירטוקן]

לאוריהצג

"לא, בחרת נכון", עונה לאורי, "עדיף גב שבור אחד מאשר כמה חיילים מחוררים".
הוא ניגש לקצה הגג, משתופף ליד החיילים האחרים, "משקפת, מישהו? ראיתם כבר משהו?"

[Adran]

גארט

ספוילרהצג

ג'ק מתמקד בדבריו, אוסף מידע, סורק את שפת גופו בחיפוש אחר פרטים שגארט מסתיר.
"אתה מקרה מעניין," הוא מעיר, יותר כציון עובדה מאשר מחמאה. "לא ניסית לחקור על מצבך?"

לאורי

ספוילרהצג

בתגובה לשאלתו, ספינה קטנה יוצאת ממסתור הגשם השוטף ומתקרבת לרציף. גופה המתכתי צבוע בכחול כהה, כלי השיט נבלע בקלות במי הנמל. אייבור מוסר ללאורי משקפת בעלת עדשות כהות.
"זכוכית תרמית," הוא מסביר, "אחד מהמכשירים היעילים של ויל."

[מירטוקן]

לאוריהצג

"ויל תמיד אהב את כל השטיקים האלה", מגחך לאורי, מתרפק מעט על העבר. הוא מצמיד את עיניו למשקפת, תר בעיניו את הספינה.
"איפה ויל, אם כבר מדברים על החמור?"

[Adran]

לאורי

ספוילרהצג

העולם, ברובו, לא נראה שונה דרך העדשות. הרציף, הים, גג הנחושת עליו הם רוכנים, כולם נראים דומים לצבעם המקורי. אך כאשר לאורי סורק את הספינה, הצורות הדקות של אנשים מתגלות מבעד לזכוכית, קורנות בצהוב וכתום ואדום. תריסר לפחות, חלקם על פני הסיפון. אחרים, כתמים צהבהבים שזולגים דרך מעטה המתכת של כלי השיט, נמצאים בתוכה.
"נשאר בבסיס, הוא רוצה להכין את החיילים לימים הקרובים עד כמה שאפשר," אייבור עונה. הגשם ממשיך להרטיב אותם למספר רגעים. "תגיד, מאיפה אתם מכירים? די ברור שהוא סומך עליך."

[מירטוקן]

לאוריהצג

לאורי מצמיד את עיניו למשקפת, עוקב אחרי הדמויות הנעות על הספינה.
"למדנו יחד. היינו צמד בהכשרת הקצינים בביילור. ישנו באותו חדר, אכלנו מאותן מנות קרב בשטח. לא היו טובים כמונו בתכנון מבצעים בהכשרה. במשך שנתיים למדנו יחד, ותכננו פעולות נגד כנופיות רחוב בביילור. אבל זה היה לפני שנים. בקושי ראיתי אותו מאז".

[yds]

רו

ספוילרהצג

רו נועץ מבט לכיוון המקום שבו פרנק היה, ואז מקלל בשקט ומתחיל לפסוע ברחוב בזריזות, לחפש אותו, ומנסה להעריך את השעה כדי לראות כמה זמן נשאר לו לפני המפגש עם דאלאס

[Adran]

לאורי

ספוילרהצג

"בטח יש לכם חתיכת סיפורים. למה הפסקת לשרת?"

רו

ספוילרהצג

הגשם שמרטיב אותו נעשה עז, אך השכונה הזו מוארת היטב, מנורות הגז מפלחות את המטר. נדמה שנותרה לו עוד שעה לפחות עד המשלוח עליו דאלאס סיפר. רו מבחין מימינו באיש השמנמן, פרנק עוזר לאישתו לעלות לכרכרה, ואז שם לב לרו. הוא מביט מסביב, בגשם השוטף, באנשים שממהרים לביתם. לאורי לא פה כדי לעזור לו הפעם. פרנק סוגר את דלת הכרכרה ומסמן לעגלון, שולח את אישתו רחוק מהמתאבק. הוא מחכה לו, מטריה בידו הרועדת, אך הרעד לא נגרם מהקור.