ברוכים הבאים לפורום הפונדק
פורום הפונדק הוא קהילה של משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד. נשמח לענות על השאלות שלכם, לקרוא את היצירות שלכם ולשחק איתכם.
אתם מוזמנים להירשם לפורום ולהצטרף לקהילה.

בין ערפל לקיטור - עץ משחק [חופשיטה] (3/3)

פלטפורמה למשחק בהרפתקאות משחקי תפקידים באינטרנט. כאן תוכלו להצטרף ולשחק בהרפתקה עם שחקנים אחרים באמצעות האינטרנט וגם להנחות משחק משל עצמכם. בפורום גם ניתן לפרסם ולקרוא רשומות של הרפתקאות.
סמל אישי של משתמש
Qurrion
הודעות: 2426
הצטרף: 01 אוגוסט 2011, 12:43
מיקום: היכנשהו בבריאה, רוב הזמן.
יצירת קשר:

בין ערפל לקיטור - עץ משחק [חופשיטה] (3/3)

שליחה על ידי Qurrion » 04 ינואר 2020, 08:03

גארט, עדיין פגוע מהקרב הקודם, מרים את עיניו לאט אל צעדן הקרב, שובל זעיר של ריר נמשך מקצה שפתיו אל עבר סנטרו.
"לא הרגתי את אח שלך או משהו...? אני באמת מתנצללל..." הוא מגמגם ומפשפש בחגורתו אחרי האקדח שקיבל מהעורבים לפני זמן שהרגיש כמו נצח. הוא משך לאחור את הנצרה ולחץ על ההדק, אך שום קול לא נשמע כאשר קליע פלדה נורה מהקנה כאשר סדרת גלגלי שיניים שיגרו אותו קדימה במקום פיצוץ של אבק-שריפה.
"It takes 43 muscles to frown and 17 muscles to smile, but only 3 muscles for a proper trigger squeeze."
סמל אישי של משתמש
מירטוקן
הודעות: 1891
הצטרף: 29 אוקטובר 2012, 15:45
תשובות: 1
מיקום: מקום שכוח אל וחסר זמן

בין ערפל לקיטור - עץ משחק [חופשיטה] (3/3)

שליחה על ידי מירטוקן » 04 ינואר 2020, 09:51

ברגע של זעם, לאורי מאבד את זה. הוא איבד יותר מדי חיילים במבצע הזה, ועכשיו, רגע לפני הסוף, הוא מאבד עוד?!
בזעם בלתי נשלט, הוא דוקר עם חרבו לכיוון ידו הימנית של הצעדן, ומתעל את כל האנרגיה של חרבו כדי להתיך את המתכת באותו אזור, שהצעדן ימות מחום.
כל העניין הוא לשתות משהו קר בלב מדבר...
סמל אישי של משתמש
Adran
הודעות: 1690
הצטרף: 06 דצמבר 2015, 14:53

בין ערפל לקיטור - עץ משחק [חופשיטה] (3/3)

שליחה על ידי Adran » 04 ינואר 2020, 19:22

חייל הפלדה משסף דרך הקונקנות ושולח את להביו אל רו, שנע הצידה ועונה לו עם הנפה משלו, מכריח אותו לסגת לקצה הקרון, הרחק מהשבויים. פאולו מצטרף, מתגלגל מתחת ללהב שיועד לצווארו ובועט את הצעדן קדימה, גורם לו למעוד. הם נותרים צמודים אליו, מוודאים לא להשאיר מרווח תמרון. הצעדן נדחק בינם לבין המסילות שחולפות מתחת במהירות מסחררת. ללא היסוס, הוא מקריב את אחת הגפיים אל גלגלי הברזל, וכולם נזרקים קדימה מההאטה הפתאומית.
הצעדן מגיב מיד, דמותו כמעט מטשטשת כשהוא תופס את פאולו ומרסק את גבו לרצפה. בן הכנף לא קם. הוא מזנק אל רו, אך הירייה של גארט מגיעה אליו קודם. לפני שיספיק לדרוך אחת נוספת, הוא נע אליו, אך להביו נחסמים בזמן על ידי לאורי. הצעדן פונה אל הלוחם, והשניים מחליפים מהלומות וחתכים, הלהבים הכסופים נצבעים באדום. לאורי מצליח להדוף שתיים מהזרועות בזמן שהשלישית נשלחת לכיוונו, הלהב נעצר מילימטרים מליבו, על ידי קנוקנות ורדים. לאורי מנצל את ההזדמנות וגודע את אחת הגפיים עם חרבו, הופך את הפלדה השחורה ללבנה ולוהטת, ומשחיר את הבשר החיוור שמתחת. שתיים נותרו.
רו מושך את החייל המכאני, אך זה מושך חזק בהרבה והמתאבק נזרק לעברו. פניו פוגשות מרפק מתכתי והוא מוטח לרצפה הקרה. חייל הפלדה נועץ להב בצלעותיו, דואג להשאיר אותו שם. קנה נשלף מתוך זרועו הפנויה, ורו מבין בדרך הקשה את משמעות הניצוץ שבקצה. גופו בוער בארגמן כשהלהביור יורה, הלהבות העזות כצבע הוורדים.
"גם אם אני לא אוהב את התוספות ששמת על הפיצה שהזמנתי, אוותר לך כי אנחנו צריכים לחסל את הטבעת האחת ביחד."
yds
הודעות: 3229
הצטרף: 30 מאי 2014, 12:43
תשובות: 5
מיקום: אי שם, לפני הרבה שנים, בגלקסיה רחוקה רחוקה...

בין ערפל לקיטור - עץ משחק [חופשיטה] (3/3)

שליחה על ידי yds » 06 ינואר 2020, 10:49

רו מתחיל לצרוח. הוא לא מתאפק, לא מנסה להישאר חזק. הוא זועק את כאבו לשחקים בעוד הוורדים מתחילים להתפתל ולהשרף, הלהבות משתרגות מתחת לעורו. הוא צווח ומתפתל, נאבק כמו חיה פצועה, ובסוף דומם.

הוורדים המפוחמים ממשיכים ללהוט על עורו, לחפש דם שיחיה אותו, אבל אין דם. החום ייבש את הכל. כל מה שנשאר זה האש. כל כך הרבה אש...

הוא מסתובב סביב עצמו, זועק בכאב בעוד הלהב משסע דרכו, ומתחיל לשלוח את הקנוקנות לכיוון הצעדן, מנסה לשאוב כל טיפת חיים שאולי נותרה בבשרו החיוור של היצור, אבל הוא מרגיש את שליטתו אובדת בכל רגע ורגע, את המרפא שהפרחים מעניקים לו נעשה יותר ויותר חסר תועלת בעוד הפצעים מתרחבים

ואת הוורדים, עוזבים את גופו לאט לאט, מתחילים להתרחב לכיוון גוף אחר, לשאוב דם אחר

את דמו שלו
זה קצת כמו בבדיחה ההיא שהCIA השקיעו המון שעות עבודה וכסף ביצירת תוכנת תרגום מודיעינית מרוסית לאנגלית ובחזרה, והחליטו לבדוק אותה.
הם הכניסו לתוכנה את המשפט:
The Spirit is willing but the Flesh is weak
ותרגמו את זה לרוסית ואז בחזרה לאנגלית. יצא להם:
The Vodka is good but the Meat is rotten
זהב!!!
סמל אישי של משתמש
מירטוקן
הודעות: 1891
הצטרף: 29 אוקטובר 2012, 15:45
תשובות: 1
מיקום: מקום שכוח אל וחסר זמן

בין ערפל לקיטור - עץ משחק [חופשיטה] (3/3)

שליחה על ידי מירטוקן » 06 ינואר 2020, 11:49

"לא מספיק חם לך בתוך החליפה?", צועק לאורי, בעודו חותך לכיוון הלהביור, מנסה נואשות להציל את רו. הוא רק ילד שהגורל מצא לו דרך אכזרית, הוא לא באמת קשור למקום הזה, הוא לא היה אמור להיות כאן.
"גארט, תדאג להוציא את הרגל של הממזר מבין הגלגלים!"
כל העניין הוא לשתות משהו קר בלב מדבר...
סמל אישי של משתמש
Qurrion
הודעות: 2426
הצטרף: 01 אוגוסט 2011, 12:43
מיקום: היכנשהו בבריאה, רוב הזמן.
יצירת קשר:

בין ערפל לקיטור - עץ משחק [חופשיטה] (3/3)

שליחה על ידי Qurrion » 07 ינואר 2020, 14:16

"אהא, להחביא דגל של מנזר בין הורדים..." גארט מגמגם בשקט, מטולטל מצד לצד בתוך הקרון כאשר הצעדן מרעיד אותם. הוא אפילו לא שם לב שהנוצות שלו התחילו לעלות באש מהחום העז. ברגע שהקרונות מפסיקים להטלטל בעוצמה, הוא מתחיל לטעון קליע נוסף אל תוך האקדח ומכוון אותו בזהירות אל עבר ברכו של צעדן הקרב, מחפש מפרק חלש שהוא יכול לנתק, לפני שהוא לוחץ על ההדק ומשחרר את הירייה.
"It takes 43 muscles to frown and 17 muscles to smile, but only 3 muscles for a proper trigger squeeze."
סמל אישי של משתמש
Adran
הודעות: 1690
הצטרף: 06 דצמבר 2015, 14:53

בין ערפל לקיטור - עץ משחק [חופשיטה] (3/3)

שליחה על ידי Adran » 10 ינואר 2020, 18:06

הירייה מנפצת את הרגל המכאנית, מסיטה מרו את זרם הלהבות, שמתפרצות בעוצמה ברגע שלאורי משסף את הלהביור. החום הבלתי נסבל חורך את שריון הפלדה, משבית את רוב גופו של הצעדן. אור סגלגל כבר מתחיל להיראות כשהם מתקרבים לקצה המכרה, מעניק הצצה לשחר שבחוץ. אך על חייל למלא את הפקודה שניתנה לו. המשימה שלו, היא לעצור את שלהם, בכל מחיר.
הוא גורר את עצמו אל קדמת הקרון ומטפס מעבר לקצה, עומד להפיק את התועלת האחרונה שנותרה בו - להשבית את תנועת הקרונות ולכלוא אותם במכרה הקורס. הקורבנות האחרונים של ורדי הדם.
"גם אם אני לא אוהב את התוספות ששמת על הפיצה שהזמנתי, אוותר לך כי אנחנו צריכים לחסל את הטבעת האחת ביחד."
סמל אישי של משתמש
מירטוקן
הודעות: 1891
הצטרף: 29 אוקטובר 2012, 15:45
תשובות: 1
מיקום: מקום שכוח אל וחסר זמן

בין ערפל לקיטור - עץ משחק [חופשיטה] (3/3)

שליחה על ידי מירטוקן » 14 ינואר 2020, 22:26

"ממש לא, גרוטאה!", לאורי צועק כשהוא מבחין בצעדיו האחרונים של הצעדן. הוא מזנק עליו בידיים חשופות, אוחז ברגלו הנותרת כדי לעצור את התקדמותו. הצעדן שולח את זרועו כדי לגרום ללאורי לשחרר אותו, אך זה סופג את המכה. הוא מושך את הצעדן חזרה, רחוק מקצה הקרון, וברגע של זעם ועירפול חושים, מתחיל להרביץ למסכה של הצעדן באגרופיו החשופים. כמה רגעים של החלפת מהלומות הדדית, וללאורי נדמה שכל רגע הוא יפול חסר הכרה. אבל הזעם האצור בתוכו, על כל הבנים הטובים שאיבד כאן, פשוט מתפרץ החוצה על פני הפלדה הקרות שמולו.
כל העניין הוא לשתות משהו קר בלב מדבר...
yds
הודעות: 3229
הצטרף: 30 מאי 2014, 12:43
תשובות: 5
מיקום: אי שם, לפני הרבה שנים, בגלקסיה רחוקה רחוקה...

בין ערפל לקיטור - עץ משחק [חופשיטה] (3/3)

שליחה על ידי yds » 21 ינואר 2020, 14:34

טאריס מזדחל לעמידה, הוא מרגיש את הוורדים אוכלים אותו מבפנים, מנסים להחזיק אותו בחיים אבל לוקחים חתיכות קטנות כל פעם.

הוא נעמד, ולוחש ''אתם רוצים לאכול משהו?" הוא מניף את ידיו קדימה, ועוד ועוד קנוקנות מתפרצות מגופו, בוקעות משפתיו, מלחייו, מחזהו. פרח אדום בוהק מלבלב על חזהו, גדל וצומח בכל רגע, הקנוקנות פוצעות אותו שוב ושוב

באצבע רועדת, הוא מצביע על הצעדן המרוסק ''תחגגו''

ובזעקה אדירה, הוא קורע את הקנוקנות מגופו, והוורדים מזנקים באוויר, נצמדים לצעדן, קורעים ממנו רקמה ומתכת, מגלגלים אותו לפקעת, ודוחקים אותו מעבר לקצה

ובפעם הראשונה במה שנדמה כנצח
הלחישות המתמידות של הוורדים עוזבות אותו

רו נותר לבד
זה קצת כמו בבדיחה ההיא שהCIA השקיעו המון שעות עבודה וכסף ביצירת תוכנת תרגום מודיעינית מרוסית לאנגלית ובחזרה, והחליטו לבדוק אותה.
הם הכניסו לתוכנה את המשפט:
The Spirit is willing but the Flesh is weak
ותרגמו את זה לרוסית ואז בחזרה לאנגלית. יצא להם:
The Vodka is good but the Meat is rotten
זהב!!!
סמל אישי של משתמש
Adran
הודעות: 1690
הצטרף: 06 דצמבר 2015, 14:53

בין ערפל לקיטור - עץ משחק [חופשיטה] (3/3)

שליחה על ידי Adran » 23 ינואר 2020, 22:41

הזעקה של היצור, העדות האחרונה לאנושיות שכבר איננה, נבלעת ברעש המחריש של מפולת הסלעים. האיום הסופי של ג'ק הלבן, יחד עם הסימביוט - ורדי הדם האחרונים - נותרים הרחק מאחור, נקברים לעד במכרה הקורס. לא יעבור זמן רב לפני שהאימה שהטילו תפוג, ואותן זוועות יהפכו ללא יותר מסיוט שהיה, וחלף. סיום ראוי לדברים שהיה עדיף אם לא התקיימו מלכתחילה.
סיום שכל אחד מהשלושה לקח בו חלק. למזלם, הוא איננו הסיום לסיפור שלהם. אלא רק כמעט.

הקבוצה שועטת לעבר היציאה בעוד העולם שואג וקורס מכל עבר. הם נותרים רק מטרים ספורים לפני המפולת, האבק והרעש חוסמים את חושיהם, רסיסי הסלעים ניתזים על קרונות הפלדה. האור בקצה המכרה דועך כשהיציאה קורסת תחת העומס. ברגעים האחרונים, לאחר שהקריבו כל כך הרבה והגיעו רחוק כל כך, נראה שזה לא הספיק. ראייתם נלקחת מהם כשהכל מחשיך, והייאוש חודר.
אפלה.
התקרה המתרסקת מעליהם, וחריקת הגלגלים שמתחת, הם הדבר היחיד שנשמע למשך רגע ארוך. אך הרגע חולף.
הם יוצאים לחופשי, מחושך ואבק לאור וערפל. המחזה המרהיב של חן הסערה מברך אותם, הספינה האימתנית, תותחיה עוד מעשנים מההתקפה על המכרה, עוגנת במים הזהובים של הזריחה. הקרונות מאטים לכדי עצירה, לא רחוק מהרציף. אנשים בטורקיז אוחזים בעורבים המועטים שהצליחו להימלט בזמן, מובילים אותם אל הספינה. אך הסוכנים של מוראו לא ניגשים אליהם, אלא נשארים ניטרליים. אחרי הכל, הם הצילו שניים משלהם, ועל טובות יש לגמול בהתאם. דקות השקט הארוכות, בהן השמש עולה בעצלתיים וקור הלילה מתפוגג לאיטו, מתקבלות בברכה. קשה לומר שלא הרוויחו אותן.

מתברר שת'יריאל מוראו היא לא אחת שנוטה לשמור טינה. מה שהיא כן, ללא צל של ספק, היא אישה שפתוחה להצעות. אך העסקה שנחתמה באותו יום, שעצרה באופן רשמי את עסקי הוורדים והחזירה את השבויים בשלום, היא ההתחלה של סיפור שונה. נכון לעכשיו, רו, גארט ולאורי עברו די והותר.
כך, בין ערפל הבוקר המוקדם לקיטור הספינה, נעצרו אחת ולתמיד העורב הלבן והפרחים האדומים כדם. שם נמצאים גיבורינו. ושם, נמצאת גם התקווה.

---
נערך לאחרונה על ידי Adran ב 23 ינואר 2020, 22:43, נערך פעם 1 בסך הכל.
"גם אם אני לא אוהב את התוספות ששמת על הפיצה שהזמנתי, אוותר לך כי אנחנו צריכים לחסל את הטבעת האחת ביחד."
סמל אישי של משתמש
Adran
הודעות: 1690
הצטרף: 06 דצמבר 2015, 14:53

בין ערפל לקיטור - עץ משחק [חופשיטה] (3/3)

שליחה על ידי Adran » 23 ינואר 2020, 22:42

אני רוצה להודות לכם, מקרב לב, על ההזדמנות האדירה שהענקתם לי, על החוויה שעברנו. להנחות את המשחק הזה הסב לי הנאה רבה וסיפוק עמוק. הוא נתן לי לבחון את עולם המערכה שלי, שביצע טוב בהרבה משציפיתי, ואפילו לעשות את זה בחופשיטה מוחלטת - הישג מדהים מבחינתי, שעבר בהצלחה רבה. הזכות הגדולה באמת, היא להנחות עבור שחקנים יצירתיים, מעניינים ומסורים שכמותכם. אני מקווה שהצלחתי להעניק לכם חוויה דומה לאחת שיצרתם עבורי.
המשחק הזה, שהיה מתוכנן במקור להימשך חודשים ספורים, התארך הרבה מעבר למצופה. קשה להאמין שהתחלנו לפני יותר משנה! אבל צבא נכנס באמצע ושינה את הקצב, ובשלבים האחרונים לא השקעתי בו כמו שהיה ראוי. למרות הסיום המתמשך, אני מרוצה מאוד מהתוצאה הכוללת. בין אם זה בלחבר בין קווי העלילה של הדמויות שלכם, או בלחשוב מחדש על סצנות וכיוונים לאחר החלטות מקוריות מצידכם, הפכתם את המשחק הזה לפרויקט משמעותי עבורי, ובהחלט אחד שאני גאה להיות חלק ממנו.
תודה רבה, יותם, עילי ושלומי. זה היה תענוג.
"גם אם אני לא אוהב את התוספות ששמת על הפיצה שהזמנתי, אוותר לך כי אנחנו צריכים לחסל את הטבעת האחת ביחד."
סמל אישי של משתמש
מירטוקן
הודעות: 1891
הצטרף: 29 אוקטובר 2012, 15:45
תשובות: 1
מיקום: מקום שכוח אל וחסר זמן

בין ערפל לקיטור - עץ משחק [חופשיטה] (3/3)

שליחה על ידי מירטוקן » 24 ינואר 2020, 12:28

גילעד, תודה על הכל. זאת הייתה הרפתקה קצרה יחסית, אבל נהניתי מכל רגע שלה. לאורי הוא אחת הדמויות שהכי נהניתי לשחק עד כה, והודות להנחייה שלך הצלחתי לשחק אותו לפוטנציאל המלא. העולם שלך מאוד עמוק, והעלילות שאתה רוקם מעניינות ומהנות לחקור ולצלול לתוכן. הצלחת להנחות משחק מדהים גם בחופשיטה, ולגרום לנו לשתף פעולה למרות שלא היו חוקים ברורים מדי. זו מעלה גדולה אצל מנחה, לדעתי. אני אשמח לשחק איתך שוב בהזדמנות.

עילי, שלומי, אמנם הדמויות שלנו נפגשו רק לנקודות מסוימות במשחק, אבל עקבתי אחרי העלילות שלהן גם כשהיינו מופרדים. מאוד נהניתי לראות את היצירתיות שלכם, בבניית הדמויות ובאינטראקציה עם העולם. היה כיף לשחק לצד שחקנים כמוכם. תודה גם לכם על שהפכתם את המשחק למה שהוא.
כל העניין הוא לשתות משהו קר בלב מדבר...
סמל אישי של משתמש
Qurrion
הודעות: 2426
הצטרף: 01 אוגוסט 2011, 12:43
מיקום: היכנשהו בבריאה, רוב הזמן.
יצירת קשר:

בין ערפל לקיטור - עץ משחק [חופשיטה] (3/3)

שליחה על ידי Qurrion » 26 ינואר 2020, 14:40

אני רוצה להודות לכולכם על אחד המשחקים שנהניתי מהם הכי הרבה בזמן האחרון. למרות שלחופשיטה יש את המגבלות שלה, האפשרות לשחק את המשחק ולחוות את העולם בצורה שמוגבלת רק על ידי הדמיון בלי שום מספרים או גלגולים זו חוויה יחידה במינה. לא היה רגע שהרגיש כמו פילר לפני ההיתקלות הראשית. כל רגע הרגיש כמו היתקלות ראשית, ואני מודה שהרגעים האהובים עליי היו למתוח את גבולות ההיגיון ולבצע פעולות שלעיני כולם נראות מטומטמות, אך מספר רגעים אחרי פוערים את פיהם.

אני מאחל לכל מי שקורא את ההודעה הזו לחוות רגעים דומים, שגורמים לאחד לקפוץ על הכיסא שלו משמחה.
"It takes 43 muscles to frown and 17 muscles to smile, but only 3 muscles for a proper trigger squeeze."
yds
הודעות: 3229
הצטרף: 30 מאי 2014, 12:43
תשובות: 5
מיקום: אי שם, לפני הרבה שנים, בגלקסיה רחוקה רחוקה...

בין ערפל לקיטור - עץ משחק [חופשיטה] (3/3)

שליחה על ידי yds » 26 ינואר 2020, 15:36

אז המשחק הזה היה משחק החופשיטה הראשון האמיתי שלי. נכנסתי אליו עם לא מעט חששות, ולשמחתי כולם התבדו. במשחקון שמבחינה עלילתית היה יחסית קצר, הצלחנו (ולא מעט מזה בזכות השה''ם המעולה) לדחוס עלילה, התפתחות דמות ואקשן מטורף.

האימרסיה לעולם ולמשחק הייתה מעולה, ובכללי הדברים הלכו (למרות עיכובים פה ושם) בצורה חלקה וטובה מאוד, ואני שמח מאוד שיצא לי להיות חלק מדבר כל כך מגניב, שלא היה קורה בלי השה''ם ושני השחקנים האחרים, כל אחד מהם נתן את המיטב ובאמת ראו את זה.

אז תודה רבה על משחק בדאס ברמות
זה קצת כמו בבדיחה ההיא שהCIA השקיעו המון שעות עבודה וכסף ביצירת תוכנת תרגום מודיעינית מרוסית לאנגלית ובחזרה, והחליטו לבדוק אותה.
הם הכניסו לתוכנה את המשפט:
The Spirit is willing but the Flesh is weak
ותרגמו את זה לרוסית ואז בחזרה לאנגלית. יצא להם:
The Vodka is good but the Meat is rotten
זהב!!!
שלח תגובה