• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

ילדי הקיסרות - עץ הרשמה (סנדבוקס, חופשיטה, פנטזיה) (4/4) ההרשמה סגורה!

הח׳אן הטטרי

פונדקאי ותיק
פונדקאי מפגשים חבר.ה בהיכל התהילה פונדקאי החודש
האימפריה שגשגה שנים רבות, משתרעת מיערות הצפון עד מדבריות הדרום, ומערבות המזרח לים ולג'ונגלים במערב. עריה המבוצרות שגשגו, שווקיה היו ססגוניים ותוססים, ובדרכיה יכלו לנוע ללא חשש משודדים. צבאה העוצמתי, מצוייד בשריונות פלדה ורובי מוסקט, הכניע מחוזות שלמים למרותה, שמר על הסדר המופתי והדף את הברברים מגבולותיה.

אך בחיים יש עליות ומורדות - גם בחיים של אימפריה. שחיתות, בוגדנות ותככים החלו מכרסמים במושלים ובאצילים. המעמד השליט, שהתרגל לשנים של שלטון, החל לזלזל בפשוטי העם ולראות בהם איכרים מצחינים וחסרי ערך. הניהול כשל ומעל לא פעם, מגיפות ורעב פרצו, ושודדים שבו להרים את ראשם המכוער בדרכים ובים. המסחר התמעט. שבטי הברברים שבו לפלוש בגבולות, בוזזים ומחריבים.

ממורמרים על האצולה היהירה, הקיסרים הכושלים והמושלים האכזריים והמדכאים, התמרדו פשוטי העם. במחוזות המערב הטרופיים התקוממו הילידים נגד בעלי המטעים, שהפכו רודנים וחמדנים. באיי הלוויתנים המקומיים סילקו והרגו את נציגי הקיסר. מצביאים ושכירי חרב הפכו למלכים-קטנים, ושבטי ברברים התנחלו בתוך האימפריה. האיכרים המדוכאים הניפו את נס המרד נגד אדוניהם, והם בוזזים ושורפים את טירות האצילים. אפילו במחוזות הוותיקים והנאמנים, העם מתמרמר, ומהומות פורצות לא פעם.

כעת, עתיד האימפריה נראה שברירי מאי פעם. נוסף על כל צרותיה, בים המערבי הגיח אויב מסתורי ורב כוח, אדם המכונה ''שר הדרקונים'', שהגיע בראש צי ספינות מלחמה, צבא צמא דם של בני אנוש ודמי דרקון, וירחמו האלים - דרקונים. אך קיסר חדש עלה, צעיר, נמרץ ומוכשר - אדוארדו ''האמיץ'' - והוא נחוש לאחד את האימפריה, לנקות את המושלים והאצילים המושחתים, למגר את אויבי האימפריה ואת המורדים, ומעל הכל - להביס את שר הדרקונים. בשעה שגדול מצביאיו, אדמירל קרלוס ואן-הוּד, יצא בראש הצבא למגר את הפולש, שלח המלך בסודיות לוחם אמיץ ומיומן לרצוח את שר הדרקונים עצמו.

בינתיים, שמועות על האוצרות שבארצות הפרא מתפשטות. הרפתקנים נועזים יוצאים לשם, להשיג עושר ותהילה, לגלות ארצות ולחוות הרפתקאות מסעירות ומסוכנות.
עתיד העולם והאימפריה מונח בידיכם. האם תעזרו לקיסר רודף הסדר? אולי למורדים צמאי החופש? האם אתה הלוחם שיצא להרוג את שר הדרקונים, או שאתה עוזר לו בכל מאודך? האם אתם מגלי ארצות שיצאו לפרא?
הבחירה בידיכם.


אז אחרי טיזר ארוך למדי שמסביר את המצב בעולם - ברוכים הבאים למשחק המ''ת הראשון שאריץ בחיי הקצרים עד כה, ''ילדי הקיסרות''! המשחק יערך בעולם מקורי וחסר שם, שאני מקווה לפתח תוך כדי משחק. המשחק יהיה סנדבוקס, משמע, אני מצפה מכם לבחור מטרות, להניע את העלילה ולהתקדם. ובתמורה, מובטח לכם חופש בחירה עצום בכל מה שנוגע לדמות או למשחק - אני אתערב רק אם אראה לנכון, וסמכו עליי שאני לא אראה זאת לעתים קרובות מדי. המשחק יהיה ריאליסטי - יהיה בו קסם, אבל אני ממליץ לכם בחום להיזהר מחפצים חדים או מתגרות. סכין בצלע יהרוג אתכם ולא משנה כמה מעשי גבורה ביצעתם. העולם יהיה ''פנטזיה נמוכה'' - על הקסם, הדת וכו' אפרט בהמשך. כרגע רק אומר שהדמויות חייבות להיות בנות האימפריה, ושהגזע הידוע היחיד הוא בני אדם.
ובאשר לרמת הגסויות והאלימות:
tkhag1 אמר/ה:
"גיבורים נוצצים" (10-)?, "בואו נפרק את הדרקון" (10-14)?, "חרבות מדממות" (14-18)?, "לחישות הסוקובוס" (18+)
אני מתכנן למשהו בין ''בואו נפרק את הדרקון'' ל''חרבות מדממות''. זה לא יהיה ''ספר ילדים'', אבל יהיה יחסית נאיבי - אני ארשה עבר טראגי (אבל לא דוחה), תיאורי דם סבירים, לא יותר מזה. בלי סדיזם, סוטים ונרקומנים, בבקשה.

קסם:
בעולם יש שלושה סוגי קסם - קדושה, כושפות וברית.

קדושה הוא הקסם בו משתמשים כוהנים ושאמאנים. האלים מעניקים למאמיניהם האדוקים ביותר כוחות עוצמתיים, בתמורה לכך שיפיצו את בשורת כוחם ועוצמתם ברחבי העולם. מהות הקסם היא בהתאם למהות האל - אלת הרחמים וטוב הלב תעניק יכולות ריפוי מרחיקות לכת, כשאל המלחמה יעניק כוח פיזי גדול ואולי גם יכולת טקטית מרשימה. רוחות הטבע יעניקו לך את היכולת להפוך לבעל חיים מסויים, לדבר עם רוחות הטבע ו''להתמזג'' בו. לכוהנים יש מוניטין משתנה - כוהני אלת הרחמים או אל האור והשמש יזכו לקבלת פנים חמה בקרב פשוטי העם, אך לורדים מושחתים ימהרו להיפטר מהם, ואילו כוהני אל השאול או אלת הלילה יתקבלו בעין יפה פחות.

כושפים הם מי שנולדים עם היכולת להשפיע על המציאות. רובם נהרגים בילדותם מ''תאונות'', אך מי ששורדים הם בעלי כוח ייחודי להם וחזק. כוחותיהם משתנים - כושף אחד יכול לפתח לחימה המזכירה כשפות אש, כשכושף אחר יכול להערים על אויביו, ולגרום להם לראות דברים שלא קיימים (קצת כמו הערפול אצל ריק ריירדן). הכוח של הכושפים הוא חזק ורב עוצמה, אך יש לו צדדים פחות נעימים - מעבר לכך שרוב האנשים סולדים, מפחדים או נרתעים מהכושפים המוזרים, כוח הכשף הוא מסוכן ולא צפוי. תאונות הן קטלניות.

קסם הברית הוא הקסם בו משתמשים מכשפים. בן תמותה שכורת ברית עם שד, רוח או יסודן יזכה לכוחות ממנו, בהתאם לפטרון. הכוחות יהיו חזקים ומעוררי קנאה, אך למכשפים יש מוניטין גרוע, והם נתפסים ככופרים שמכרו נשמתם לשדים.

הערה: למרות שכוחות הקסם הם חזקים, הם לאו דווקא הכוח החזק ביותר. קוסם חלש או לא מנוסה לא יהיה שווה הרבה יותר מילד שקיבל סכין, וגם מכשף וותיק ומיומן יכול להיות מוכרע בידי לוחם חרב חזק. האפשרות לירות ברקים על אויביך היא נפלאה, אבל אם הם הגיעו למרחק הנפת חרב ממך הפסדת את הקרב.

דת ואלים:
בעולם יש הרבה אלים, עם מוסריות אפורה למדי. חלקם יתפסו בעינינו כטובים (כמו אלת הרחמים וטוב הלב, אלאורה), ואחרים כרעים (כמו אדון השדים, מילקומאס), אך אין אל אחד ויחיד שיפסוק מי הצודק. יש אלים רבים מאוד - אני אמנה כאן כמה מהראשיים, אך אתם יכולים להמציא אם אתם צריכים.
  • סול אינוויקטוס - מלך האלים, אל האור והשמש.
  • מיתראס - אל השמיים, האוויר, העננים והגשם, אדון סערות הברקים. ברא את בני האדם, הגן עליהם, נתן להם את האש והעניק להם את השור המקודש כדי שלא ימותו מרעב.
  • אלאורה - אלת הרחמים, הרפואה וטוב הלב.
  • ניקס - אלת הלילה, החשיכה והכוכבים. מתפללים אליה בעיקר מפחד, כדי שתגן עליהם משודדים בלילה.
  • ארוס - אל האהבה והתשוקה.
  • אנאטיה - אלת המלחמה והקרב, פטרונית החיילים והמצביאים.
  • מילקומאס - אדון השדים והגיהינום, אל האש והשריפות.
  • נורדאס - אל הים והמים, הפכפך למדי. אחראי לגלים הטובים והנעימים ולדגה העשירה, כמו גם לצונאמי, סערות וכרישים.

קצת גיאוגרפיה:
האימפריה שוכנת מסביב לים המכונה ''הים הפנימי'', הדומה למעויין שצלעו השמאלית העליונה פתוח לאוקיינס והשאר מוקף ביבשה. היא כוללת 7 מחוזות, לכל אחד אופי שונה.
  • בשפלת החוף שוכן מחוז המידלנדס (Midlands), בו שוכנת גם עיר הבירה וֶסֶרְדָם. הפרובינציה היא ארץ חקלאית פוריה ונוחה, מלאה בשדות תירס, חיטה וחמניות, כרמי זית וגפנים ומטעי פירות והדרים. למרות האווירה הכפרית והחקלאית, לאורך נהר הוסר (עליו שוכנת גם עיר הבירה) ישנן עיירות מסחר רבות. תושבי המחוז נאמנים ברובם לקיסר, אף שחלקם ממורמרים על המסים.
  • ברכס הרמות ההרריות שבמרכז הקיסרות, שוכן מחוז ההיילנדס (Highlands). הארץ הררית וטרשית, ואנשיה הם קשוחים ואמיצים. אף שהם חיים בקלאנים שבטיים וחיים כמעט ורק ממרעה צאן, עזים ובקר, הם נאמנים לקיסר - שידו לא מספיק ארוכה לדכא אותם. יש לאורך נהר הוסר ערים מתקדמות יותר, המתפרנסות ממסחר עם המקומיים ומכרייה רחבת היקף בהרים.
  • ממזרח לרמות, שוכן מחוז הלוולנדס (Lowlands). המחוז שוכן על הגבעות המתנות ובשולי המישורים הגדולים, והוא מחוז ספר קשוח. אנשי הערבות פושטים עליו תכופות, והוא מיושב בעיקר במתיישבים מהקיסרות, החיים בכמה עיירות וערים ומתפרנסים בעיקר ממסחר, מרעה בקר או גידול סוסים - המישורים עשירי העשב נפלאים לסוסים, והם נחשבים לטובים בקיסרות.
  • בצפון האימפריה שוכן מחוז הוודלנדס (Woodlands). זו ארץ קרה ומכוסה ביערות, והמתיישבים בה נאבקים ללא הרף בפראים הלוחמניים מהצפון, ועוסקים בחקלאות, מרעה ודיג, לצד ציד, פרוונות ויערנות. הוודנלנדס עמוס בחיילים אימפריאליים ובמבצרים המנסים להגן מהפולשים - שלא תמיד יודעים איפה הגבול נמצא.
  • בדרום מזרח האימפריה שוכן הדריילנדס (Drylands), מחוז מדברי הנמצא בשולי המדבר האדום הגדול. במחוז נמצאת ימת המלח השחורה, וחיים בו בעיקר נוודים מקומיים המגדלים צאן וגמלים. המתיישבים מהקיסרות עוסקים בעיקר בגידול תמרים בנווי מדבר, בשאיבת מי המוות השחורים והדליקים (נפט) למען הצבא (המכין מהם אש יוונית), ובכריית מלח וחומרי מרפא בימה.
  • במערב הטרופי נמצא הלייקלנדס (Lakelands), השופע באגמים קטנים וגדולים. המחוז מאכלס בילידים כהי העור ובמתיישבים לבנים, שמייצאים למזרח קפה, טבק, סוכר, שנהב וכיוצא באלו, ''על גבם'' של הצמיתים הילידיים. המקומיים המשועבדים מתעבים את האימפריה, וכבר פרץ מרד באיזור כנגדה. בדרום נמצאים הג'ונגלים הסבוכים של הפרא.
  • בחזית שר הדרקונים, נמצאים איי הלוויתנים - ארכיפלג של איים גדולים וקטנים, שתושביהם עוסקים בדיג, מרעה עזים וציד לוויתנים ודולפינים, עם מעט כרמים ושדות בצד. הקיסרות שולטת באיים בעיקר כמוצב הגנה נגד השר ובשביל שומן הלוויתנים, אך המקומיים לא נלהבים כמוה, וייתכן מאוד שאף ימרדו בה ויערקו לכוחות השר.

מכאניקה:
במשחק לא תהיה הרבה מכאניקה. תצטרכו לגלגל 2ק6 לקרבות ולשימוש בקסם וכו', אבל באמת שרוב הזמן יעבור בלי גלגולים. אני אחשב את תוצאות הגלגולים מאחורי הקלעים.

דף הדמות:
שם הדמות: השם אמור לצלצל אירופי - אדוארדו, קרלוס או הנריק, משהו כזה.
גיל:
''מקצוע:'' במונחים מו''דיים, לא תהיה מכאניקה מסובכת במשחק (רק גלגולים).
רקע: מושקע, אבל לא חפרני.
אופי: לא רשע מרושע, נייטרלי ומעלה.
מראה:
ציוד: אני לא אשים הגבלה, אבל שתהיה כמות הגיונית.
מיומנויות: כנ''ל.
חיה מלווה: אם יש. תוכי לימאים? כלב? סוס?

הערה: אני מבקש להדגיש את הכותרות בדפ''ד שלכם, למען הנוחות.

אז זה הכל. בהצלחה לחמישתנו!
 
תגדיר "רע".
הדמות שלי בבני המפלצות היא "רעה" אבל לא מרושעת.
דמויות רעות יכולות להיות מענינת עם יודעים לשחק אותם כמו שצריך, הדמות שלי בבני המפלצות לא שאבה הנאה מהרג (אבל כן מהקרב עצמו) אבל מצד שני היא הייתה מוכנה לעשות כמעט הכול עבור המחיר הנכון.

עד כמה אתה פתוח לדמויות שחורות-אפורות?
 
הממ...
הקוו האדום שלי זה דמות שמוכנה לפגוע בילדים וחסרי אונים אחרים בשביל המטרות האישיות שלה. אני כן פתוח לאפור כהה - לדוגמה, מתנקש שכיר עם איזשהי רמת מוסר, וותיק צבא שראה הרבה, הרג הרבה ולא לגמרי מתחרט על זה, אבל בעל טיפת כבוד והגינות.
 
וויצ' האנטר (אפשר פשוט צייד?) - אוקיי, העיקר שהיא תהיה טובה.
אלישע - אישי. יש סיכוי שתיפגשו, אבל זה תלוי בכם.
 
אני גם אשמח להצטרף
[spoiler title=דף דמות]שם הדמות ריצ'רד "הצופה"
גיל בן 22
מקצוע כושף וצייד לוויתנים
אופי ניטרלי, ריצ'רד הוא אדם רציני מאוד אבל עם נטייה מעצבנת לסרקזם, הוא הפכפך ומתנהג בהתאם לנסיבות.
רקע ריצ'רד נולר לפני המרד ולפני בואו של שר הדרקון באיי הלוויתנים.
לאביו תמיד היה חסר כסף ודגים כדי לשלם לגובי המיסים מכיוון שהיה עני מאוד.כאשר המרד התחיל הוא התחיל להרגיש תחושות מוזרות ותופעות מוזרות התרחשו סביבו: דגים נמשכו אליו, הוא ראה באופן מושלם בערפל וכל סערה בים לא פגעה בשום צורה שהיא בספינה שלו. הוא פיתח את הכוחות שלו, הוא הצליח להקפיא ולהפשיר מים, ליצור ולפזר ערפל וליצור גלים קטנים ומערבולות קטנות. הוא הבין על פי הסיפורים שהוא כושף! בשיא המרד אביו של ריצ'רד יצא גם הוא להלחם באצילים המושחתים ומעולם לא חזר.
לאחר מכן ריצ'רד הפך להיות צייד לוויתנים מצליח ואחיו הפך לאחד הסוחרים המצליחים ביותר באיים, עד שיום אחד הקיסר החדש עלה לשלטון, ריצ'רד לא ידע למה, אבל ידע שגם הקיסר הזה, לא משנה כמה הוא מדבר על סדר ועל ארגון הממלכה בסוף גם הוא יכנס אל מעגל השחיתות, ולכן הוא החליט החלטה כשר הדרקון הגיע- הוא יעזור לשר הדרקון להפיל את הממלכה הזאת...
מראה ריצ'רד נראה הרבה יותר מבוגר מגיל 28, הוא בגובה 1.70מ', השער שלו ג'ינג'י ופרוע, האף שלו מעוקל ונשרי, העיניים שלו חומות וצרות ויש לו זקן מגולח באופן מוקפד. חוץ מזה הגוף שלו נראה שרירי אבל לא מנופח.
ציוד קלשון, רשת, מפות כוכבים, שריון מעור לווייתן, אוכל למסעות (בשר מיובש, פירות יבשים וכיוב'), מים ושופר (השופר והקלשון משמשים גם כאביזרים לקסמים)
מיומניות ניווט ע"פ הכוכבים, השטת ספינות, שימוש בקלשון ורשת (אימון ככלי נשק, וככלי דיג), קסמי ערפל, מים וים
חיה מלווה תוכי מדבר בשם פריץ (ע"ש אח של ריצ'רד)
[/spoiler]
 
מתי תודיע על הנבחרים?
א... החלטתי לנסות בפעם הראשונה לשחק בת, אני מקווה שזה לא מפריע לך.
אני עשוי להיתקל במעט בעיות בגלל זו הפעם הראשונה, סליחה מראש.
אם בגלל סיבה הזו או אחרת אתה לא אוהב את דף הדמות תודיע לי ואני אשנה אותו.

נ.ב. הרקע יצא קצת ערוך, סליחה.

שם הדמות: לילה סטורם אלדרנס.
גיל: 18.
מקצוע: אצילה. כושפת לילה (כושפת בעלת כוחות הקשורים ללילה). כוהנת של ניקס. (מבכינה מכנית זה פשוט מטילת לחשים בעלת מגוון נרחב יותר מהרגיל של כשפי לילה).
אופי: מסתורית, צינית, חצופה ושנונה. לא נוטה להראות רגשות מלבד בוז קל.
מראה: שיער שחור כמו הלילה ועיניים כסופות כמו הירח, עור לבן. חיוך קטן שמרמז שעשוע שמקורו באדם לפניה מקובע בפרצופה.
ציוד: חרמש וסיף, גלימה שחורה-סגולה רפויה, תלין ירח כסוף.
מיומנויות: רכיבה. ספרות. לחימה בחרמש. סיוף. טקטיקה. פוליטיקה. תרמית. פריצה. התחזות. נימוסי חצר.
חיה מלווה: עטלף גדול ומכוער בעל מראה "ערפדי" שלילה קוראה לו כסוג של בדיחה "וולד", היא אימצא אותו כאשר בתור גור הוא נחבט בחלון שלה וכמעט גרם למשרתת להתעלף כאשר היא ראתה את הפרצוף המכוער שלו דבוק לחלון.
הוא מגביר את הילת ה"מכשפה" של לילה.

רקע:
אלדרנס היא משפחת אצילים וותיקה שגרה באחוזה במרחק שבוע רכיבה מוֶסֶרְדָם וששירתה בנאמנות מקום האימפריה, אף על פי שהמשפחה עצמה לא עשירה או רבת השפעה בפני עצמה היא הוציאה יותר גנרלים מכול משפחת אצולה אחרת וכמעט כול בניה הפכו לאבירים ופתחו בקרירה צבאית, כל קצין שלישי הוא מבית אלדרנס.
דבר זה נתן לה כוח פוליטי עצום על אף שהתואר הרשמי לשהם אינו גבוהה במיוחד.
שומרי הקיסר האישיים נלקחו לרוב ממשפחה זו, המשפחה שירתה בנאמנות את הקיסרות מאז קום האימפריה ובנתה לעצמה שם.
הם מוכונים "האריות הזהובים" עקב עזותם הרבה ושיערם הזהוב.

בנוסף לאחוזה המשפחתית אחוזה נוספת קטנה לט פחותממוקמת בתוך עיר הבירה.

ראש המשפחה הנוכחי נקרא אלדוריוס, הוא נשאה לאישה את הלנה ממשפחת סטורם, משפחת אצילים מאיי הלוויתנים שבנישואים פוליטיים אילו חיזקו את הקשר שלהם אם המשפחה מצבעית והבטיחו סיוע כנגד מתקפות הבאות מהים, לימים כאשר תתחיל פלישת "שר הדרקונים" ברית זו תהייה חשובה ביותר.

שתי הבנים הראשונים היו טיפוסיים יחסית למשפחה, הן במראם זהוב השיער ועינייהם הכחולות והן בנתיב חייהם. תומס הבכור פתח קרירה צבאית וקודם במהרה הודות לכישרונו ולא רק למוצאו ואלדריק בכר בדרך השנייה שבני המשפחה בוכרים בה לעיתים קרובות: הוא נעשה כוהן אדוק של סול אינוויקטוס, אל השמש היה הפטרון של האריות הזהובים מקום השושלת שנים.

כאשר הרתה בשלישית צפו הרופאים כי לידה זו לא תצליח וכי יש להפיל את התינוק או שגם האם וגם הנולד לא ישרדו. הלנה על אף תחנוני בעלה סירבה להפיל את התינוק.
ככול שההריון התמשך כך נעשתה האם חלשה יותר ויותר והאב מודאג יותר ויותר, הרופאים המשיכו להזהיר את האם אך היא לא הייתה מוכנה לוותר על התינוק.

ביום הארוך ביותר בשנה בו הלילה הוא הארוך ביותר בשנה נולדה תינוקת בעלת עיניי כסף ושיער שחור, האם המדממת שידעה שסופה קרב קראה לה לילה ונתנה לה גם את שם המשפחה הישן שלה, בעוד אלדוריוס האבל אחז באישתו הגוססת ובביתו החדשה השביעה אותו הלנה שלא יכפה על לילה להתחתן ולא יאשים אותה במותה, שיתן לה להיות חופשיה. האב האבל הסכים והאם מתה שלווה בזרועותיו.
האב לא נישאה שנית.

כבר כאשר הייתה לילה קטנה התחרטת האב על החלטתו, הילדה סירבה ללמוד את מיומנויות נשות החצר ולמדה את אשר למדו אחיה, סיף רכיבה טקטיקה ועוד, האב ששמר על ריחוק מסוים מביתו לא מצאה כוח לשבור את הבטחתו, תומס הבכור השתעשע כאשר מצא את אחותו מתאמנת בסיף שלו ואף עודד את אביב להרשות לה ללמוד את מיומנויות המלחמה.
אלדריק לעומת זאת לא חיבב את אחותו ואף גער בה על התנהגותה, בתוך ליבו הוא האשים אותה במות אמו.

כאשר הייתה לילה בת 12 דברים מוזרים החלו לקרוא סביבה, בעיקר בלילה, אור הירח תמיד האיר אותה והחושך כאילו קידם את פניה כאשר צעדה בתוכו ללא חשש.
לילה ששמה חזה את גורלה נהנתה ממן הירח יותר מכול דבר אחר, סוכני ניקס ראו את היכולות הטבעיות של הילדה וביקשו מאביה ללמד אותה את דרך הלילה, האב או יותר נכון לומר הבת הסכימה וכוהנת של ניקס הכלה לחנוך אותה ועברה לגור באחוזה.
הילדה ספגה את תורתה של ניקס במהרב ולמדה להשתמש בחרמש בכישרון עצום.
אלדריק זעם וטען שזה חילול הקודש אך תומס ביטל את דבריו ועודד את אביב לתת ליליה להגשים את עצמה.

כאשר הייתה לילה בת 16 החלו באופן בלתי נמנע לחזר אחריה אצילים, הם שציפו למצוא נערה תמימה שתנשאה במצוות אביה נדהמו למצוא אישה צעירה ועצמאית ששיחקה בהם בשעשוע. יותר נדהמו כאשר המינה אותם לסיף ואף יותר כאשר הפסידו לה.
כעבור זמן קצר נודע בתור "הוורד השחור" בעלת החרב הזריזה והלשון הזריזה אף יותר.

כאשר הייתה בת 17 פרצו מורדים לבית האחוזה בניסיון לחטוף אותה ולסחוט את האריות הזהובים, כאשר פרצו השומרים ואביה לחדרה נדהמו למראה עינייהם: שתי גברים היו קפואים בתוך גוש קרח בעוד שישה אחרים היו מוטלים על הקרע, חתוכים.
לילה עמדה במרכז החדר כאשר ענייה הכסופות בוהקות באור פנימי והחמש שלה בידה, נוטף דם.
זה היה היום בוא היא קיבלה את הכינוי "האריה הכסוף".

קרסים להרפתקה:
1) אביה של לילה נכנע ללחצים של ביתו ומחליט לשלוח אותה לצבא, בבית משתחרר שקט מבורך, המפקד לעומת זאת לא מאושר במיוחד...

2) משפחת סטורם מבקשת עזרה ולילה יוצאת כשגרירה לבית אמה.

3) כוהן ניקס שולח אותה למשימה מיוחדת בשם האלה שדורשת את כישוריה הרבים.

4) אלדריק חזר הביתה ונכנס לוויכוח דתי עם לילה, המצב מתחיל להסלים...

5) לילה משועממת מחיי החצר מחליטה לצאת לנסות את מזלה כהרפתקנית. שהאלים ירחמו על מי שיאתגר אותה.

6) יש גבול לכול תעלול, אביה מחליט שזה נהיה מוגזם ושולח אותה לאחוזה בעיר הבירה בתקווה עקרה שהיא תחזור כלידי ואולי אף עם בעל. זה כנראה לא יתפתח למקום טוב...
 
עד ה-20 לחודש (למחרת אני טס). אולי לפני, אם אראה לנכון.

גרגויל
קונספט מגניב - דייג שרוצה לנקום באימפריה ולהצטרף לשר הדרקונים. יש כמה הערות:

אתה מתאר את ריצ'רד כלא יפה במיוחד (ג'ינג'י פרוע עם אף מעוקל), הפכפך, אופורטוניסט וסרקסטי בצורה מעצבנת - יהיו לו בעיות די רציניות במובן החברתי (לשכנע מישהו לעזור לו, לדוגמה). זו כמובן הבחירה שלך, אם אתה רוצה דמות כזו.

טלסקופ הוא אביזר יקר שיש רק למפקדי ספינות בצי הקיסרי, בטוח לא לדייג עני.

האלים לא מלמדים קסם. הם מעניקים כוחות לכוהנים שלהם, אבל ריצ'רד ואביו לא היו כוהנים. גם לא הבנתי למה אבא שלו היה דייג גרוע (אם הוא דייג כנראה שגם אביו שלו היה כזה, אז הוא אמור להיות רגיל למלאכה הזו מגיל 0), ואם הוא גרוע למה הוא לא החליף מקצוע. אם אתה רוצה שהוא יהיה עני, מסים זה תירוץ מספיק ;)

הגיל שלו - הסיפור של ריצ'רד הוא של נער. גיל 28 הוא די מבוגר בעולם בלי רפואה מתקדמת (כוהני אלאורה לרוב לא מקבלים ממנה כוחות גדולים, רק האדוקים, הרחמנים, האוהבים והטהורים ביותר), והוא כבר אמור להיות נשוי עם 2-3 ילדים.

מה קרה לאחיו?

ובנוגע לשם... אישית דמיינתי את אנשי איי הלוויתן כבעלי שמות יותר יווניים. אבל זו בחירה שלך.
אלישע
לא, לא מפריע.
דפ''ד טוב, אהבתי! ההערות:

הרקע יפה ומושקע, אבל האופי לא כתוב כל כך. כתבת שהיא לא מראה רגשות וזהו...
פריצה והתחזות הן לא מיומנויות שקשורות לניקס או לאצולה, אז לא. כל השאר טוב.

הכוחות שמעניקה ניקס - וכמובן שלכולם יש מחיר באנרגיה שלה:
-תיקשור עם יצורי לילה (כמו חתולים ועטלפים), עד כמה שאפשר לדבר עם יצורים לא-אינטיליגנטיים.
-ראיית לילה.
-הסתוות מעולה בצללים.
-יכולת לעבור ממקום למקום במעין טלפורטציה דרך הצללים.
-''ירי חושך'' לעבר האויב.

לילה לא תתקבל יפה ברוב המקומות...
אצל האצילים - כי היא אישה לוחמת. אצל פשוטי העם - כי היא אצילה. אצל כולם - כי היא כוהנת ניקס, והרוב לא מתלהבים מחושך ועטלפים, ומתפללים לניקס מסוג של ''סחיטה אלוהית''.

לכן, היא יכולה להיות שקרנית מעולה (פוליטיקאית...), אבל לאו דווקא יאמינו לה - אולי היא תראה דוברת אמת, אבל ייתכן שלא יסמכו עליה/לא ירצו להקשיב. אם הם כן יקשיבו... דמם בראשם :)

היא לוחמת סיף חזקה מאוד, אבל ברמה אנושית, ועם ניסיון של 13-12 שנים. היא עלולה להיתקל בלוחם חזק יותר.

בנוגע לבית אלדרנס - אם הם הוציאו כל כך הרבה גנרלים, הם אמורים לקבל תואר גבוה מאוד (דוכס או ארכידוכס או משהו), ובטח גם הרבה נחלות (גם אם הם גרים בעיר).

סך הכל מעולה.
 
הח׳אן הטטרי
אני ממציא ומשנה תוך כדי שאני בונה את הדמות אז תן לי לעדכן את האופי:
תוריד את המסתורית והלא מראה רגשות, היא יותר מתחכמת ובלתי נסבלת (בכוונה)

פריצה והתחזות:
אני לא מנסה לחלוק על קביעתך אבל אני רוצה להסביר את ההתחזות (אתה צודק לגבי פריצה): לילה כילדה לא ממושמעת במיוחד חמקה הרבה פעמים מהאחוזה ולמדה שעדיף לדעת להתחפש במקרה הצורך, המבנה הדק והאתלטי שלה מקל עליה להתחפש לבן נשי מעט.
אשמח עם תשקול את זה שוב.

כוחות: נשמע טוב, אהבתי.
אגב אין לך התנגדות לקטע של כושפת/כוהנת נכון? זה בעיקר פלפי בשבילי.

יחס החברה: זה מה שכיוונתי עליו.

לוחמת סיף: היא אמורה להיות לוחמת סיף טובה אבל הכישרון האמיתי שלה נמצא בחרמש. זה בסדר?

תואר: הגיוני, אגב הם גרים במרחק שבוע מהעיר באחוזה הראשית אף על פי שיש להם אחוזה נוספת וגדולה לא פחות בעיר הבירה שמשמשת בעיקר כאשר ראש המשפחה מתפקד כגנרל, תומס שוהה שם כאשר הוא לאבן משימות.
 
אלישע
אם היא מתחכמת ובלתי נסבלת אז כנראה שאין לה נימוסי חצר (או נימוסים בכלל).
ובכן - זו בחירה שלך, אבל יהיו לה אויבים בכל מקום.

אם ככה, אז אפשרי. מצד שני - אם היא חמקה מהרבה שיעורים אז כנראה שהיא לא טובה כל כך בפוליטיקה וכו'. או שהיא הקשיבה בשיעורים, או שהיא העדיפה ללמוד התחזות...

כוהנת כושפת - לא יודע, לא נשמע לי טוב. האמת היא שהיא נשמעת יותר כמו מישהי שניקס בחרה בה מלידתה, והאמת היא שלדעתי זה מגניב יותר...).

לוחמת סיף - קשה להיות רב אומן בשני כלי נשק, וכמעט בלתי אפשרי אם היא חייתה רק 18 שנים. היא יכולה להיות סביר+ בשניהם, סביר- באחד וטובה+ באחר, או רב אומנית באחד וגרועה באחר.

קרסי עלילה - אני אחשוב על זה. ייתכן שאמציא משהו בעצמי :)
 
הח׳אן הטטרי
אתה מקיר את הפוליטיקים שעושים לך את חשק לחנוק אותם למרות שהוא כן "מנומס"? זה סוג האדם שהיא.
יש לה נימוסי חצר (ידע כיצד לדבר אם אנשים מהמעמדות השונים, כללי טקס, ועוד) אבל גם יש לה כישרון לעצבן אנשים. זה לא מהכרך סותר (למעשה הרבה פעמים ה"יריב" של הגיבור הוא אציל "מנומס" שעולה לך על העצבים).
למרות שהיא יכולה להרתיח אנשים בקלות היא לא חסרת זהירות, היא שומרת על נימוסים ויחסים טובים (עד כמה שאפר עם האופי והיכולות שלה) עם אנשים חזקים ולא ממהרת לעלוב בכול אדם שנקראה בדרכה במידה הוא עלול להבות איום אם כי היא מתקשה לשמור על לשונה ביחוד אם מנסים להתלוצץ על חשבונה.
כמובן שהרבה אנשי חצר אם לא הרוב לא אוהבים אותה או לכול הפחות חושדים בה.

כוהנות/כשפות- אני אוהב את הרעיון שלך, נראה לי שהאמץ אותו.

מיומנויות: הגיוני, תוריד את ההתחזות ונשאר עם פוליטיקה.

לוחמת סיף: סבירה בסיף וטובה + בחרמש.

נ.ב. אתה טס ב20? אז מתי המשחק יתחיל באופן רשמי? או שאתה מתכוון להגיב בכול זאת מהחופשה?
 
לכולם - אני אבחר ככל הנראה לפינ ה-20 ליולי. אם אבחר לפני נתחיל לפני, אם אחרי אז כשאחזור (בסוף החודש תחילת אוגוסט). אני מקווה שלפני.

אלישע
אז יש לה כמה חברים, אבל האויבים שלה שונאים אותה להחריד. והיא תעשה על אנשים רושם ראשוני רע (אישה לוחמת עם מבט מזלזל, חיוך של בוז ונטייה לעצבן אנשים...).
 
הח'אן זאת הדמות שלי
אם יש הערות אני אשמח לקבלן.
שם הדמות: ג'ון
גיל: 25
מקצוע: סייר
רקע: ג'ון נולד בכפר קטן במחוז ההיילנדס. כבר בילדותו הוא נפרד מהוריו מסיבה שאינה ידוע לו ועבר לגור אצל אחד מזקני הכפר ושמו טום. טום התייחס לג'ון כמו לבן שמעולם לא היה לו וג'ון אהב וכיבד אותו מאוד.טום התפרנס מצייד ודייג ובכל יום ג'ון התלווה אליו בעבודתו ורכש את מיומנותיו איך לתפוס את הצייד בצורה הטובה ביותר, איך לטפל בו לאחר שניצוד, למי למכור אותו בכפר ובאיזה זמן כדי שהרווח יהיה הגדול ביותר. באחד הימים שג'ון כבר היא כבן עשר, הוא וטום הלכו כמו בכל יום ליער הסמוך הם צדו את הטרף הרגיל והכול היה כשורה אך אז פתאום הם שמעו צעקות בשפה שהם לא הכירו ולאחר מכן חנית עפה לעברם וקבוצה של ברברים צמאי דם נושאי חניתות וגרזנים קפצה מהעצים הסמוכים... הכול כרה כל כך מהר ג'ון רק זוכר את צעקותיו של טום ברח בני ברח!"..."אני יעקב אותם אל תסתכל לאחור!" ג'ון רץ מהר ככל שיכל להזעיק עזרה. הוא הגיע לכפר שם הוא קראה לאנשי הכפר והראה להם את הדרך למקום ההתרחשות. שהגיעו לשם היה סימני דם בכול מקום וגופתו של טום הייתה מוטלת חסרת חיים... לאחר אותו יום שבו קברו את טום משהוא השתנה בג'ון הוא כמעט ולא דיבר אם אנשים והקפיד שלא לצאת מביתו חוץ מגיחות ליער שמה חידד את חושיו והתאמן ליום שבו הוא יוכל לנקום באותם ברברים שנטלו את חייו של אביו טום באכזריות. לאחר כמה שניים היו כמה וכמה מקרים דומים שבהם אנשים מהכפרים הסמוכים נכנסו ליערות ושם מצאו את מותם... המצב הנוכחי הוא שחיילי הקיסרות הגיעו לאזור והם פועלים על מנת להפוך את חייהם של תושבי מחוז ההיילנדס לבטוחים יותר אך הם זקוקים לעזרתם של המקומיים באיתור מערבי הברברים וחיסולם... בהתחלה ג'ון לא בטח בהם ולא רצה לשתף איתם פעולה אך אם הזמן הוא התיידד אם קבוצה קטנה שלהם ובאישור שקיבלו ממפקדם, הם יוצאים מדי יום למצוא מערבי ברברים ולחסלם אך האיום רק הולך וגדל ויש סמנים למלחמה שהולכת וקרבת.
אופי: לג'ון יש אופי שקט וקודר הוא כמעט ואינו מתיידד אם אף איש אלה אם כן הוא נושא את אותה המטרה שלו- לחסל את הברברים שמאימים על חייהם של שוכני מחוז היילנדס. בקרבות ג'ון נלחם בשקט והוא אינו חס על אלה שרוצים לפגוע בו או באנשיו. חוץ מזה מכיוון שאיבד את הוריו בגיל צעיר, ג'ון מתייחס בחמלה לילדים והוא יעזור בכל דרך שיוכל.
מראה: לג'ון יש שעיר ארוך וזקן שחורים כשמיי הלילה, עיינו כחלות כצבע השמיים ועורו בהיר וחיוור כמו רוב תושבי מחוז היילנדס. לג'ון יש מבנה גוף גבוהה (1.85 מ') וחזק עקב שנים של סכיבת חיות שצד והרמת משאות כבדים.
ציוד: בגדים חמים שמותאמים לתנאים קיצוניים, ערכת טיפוס (הכוללת חבל, פטיש, יתדות וקרס), נאד למים, שריון מפרוות בעלי חיים, קשת ארוכה ואשפה אם 50 חיצים, 2 סכינים וגרזן.
מיומנויות: הישרדות, לחימה, צייד, דייג, קשתן, סחר וטיפול בחיות.
חייה מלווה: כלבת האסקי סיבירי.
 
יש לי רעיון ממש מגניב לדמותף כותב את הרעיון ואשלח דמות אחר כך.
בעיקרון, זהו שד שהשתלט יום אחד לגמרי על מכשפה שניסתה לזמן אותו ולא הייתה מוכשרת מספיק. כעת הוא שד בגוף אדם שמסתובב בעולם, אנוכי לגמרי ומזלזל בבני אדם.
 
ניצן
רעיון מגניב! עם זאת, כמה הגבלות: השד יהיה שד פחות למדי, כזה שאשמדאי או לוציפר ישמידו בהנפת יד. הכוחות שלו יהיו מתונים (שום OP). עם גוף בן תמותה באים כל החסרונות, ומכל בחינה פיזית הוא בן אדם.
צייד
דמות מעניינת, דפ''ד טוב. ההערות:

טום היה זקן? אז איך הוא צד?

הברברים אלימים ולוחמניים, אבל לא אידיוטים. הם לא מתקיפים אנשים בשביל הכיף. הם כן שודדים אנשים שהולכים לא חמושים ביערות ובדרכים, ובעיקר תוקפים כפרים קטנים ובוזזים אותם. אשמח אם תשנה את הרקע ככה שהקונספט יישמר, אבל הברברים יעשו משהו ''רווחי'' יותר מלהרוג ציידים אקראיים. הרעיון עצמו מגניב.

הוא מיומן בטיפול בחיות? זו מיומנות של רועה, חוואי או רפתן. אלא אם טיפול בחיות זה לפרק את שלל הציד... :p

אין צורך בבגדים למזג אוויר קיצוני. ההיילנדס לא קפואות - בצפון קריר וגשום, בדרום חמים ויבש יותר. הבעיה בהן היא שאין הרבה אדמה פוריה, לא שקר מאוד.

למה האסקי סיבירי? הם לא כלבי ציד, הם אמורים למשוך מזחלות. אפשר לכתוב סתם ''כלב ציד''. הגזע לא כזה משנה, בין אם זה האסקי או וולפהאונד.

עריכה: כשאני חושב על זה, ג'ון יכול לבוא באותה המידה גם מהוודלנדס. הן צפוניות יותר ונמצאות ממש על התפר עם ארצות הברברים, שידועים בהם כפולשים עושי צרות וגם כאורחים רגילים בשווקים. הן גם קרות ומיוערות יותר.
 
חזרה
Top