לא רואים הודעות חדשות בפורום?
כדי לפתור את הבעיה עלייך לרענן את העמוד הבעייתי באמצעות f5 במחשב או סמל הרענון בטלפון החכם.

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

פלטפורמה למשחק בהרפתקאות משחקי תפקידים באינטרנט. כאן תוכלו להצטרף ולשחק בהרפתקה עם שחקנים אחרים באמצעות האינטרנט וגם להנחות משחק משל עצמכם. בפורום גם ניתן לפרסם ולקרוא רשומות של הרפתקאות.
סמל אישי של משתמש
thatKika
הודעות: 23
הצטרף: 16 אפריל 2018, 16:23
מיקום: מאחורי ג'ארת קפה

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי thatKika » 07 יולי 2018, 10:08

אלסי
ספוילרהצג
את עוברת על הדברים בראשך כמה שניות ארוכות, בהן טוני מתאמץ מאוד להישיר מבט רק לעבר עינייך ולא לסטות מטה, ולבסוף מחייכת. הוא משיב מיד לחיוך בחיוך קטן משלו, באופן שנראה כמעט ולא מודע. את נוברת בתיק ומוצאת את התלושים שלך. כרגע נמצאים ברשותך שבעה תלושים.
וויליאם
ספוילרהצג
אתה מניח את ערכת העזרה הראשונה בחזרה למקום, "זו לא בקשה, סטיוארט. אתה הולך למשמרת הזו." אתה אומר. "אתה צריך מסגרת." סטוארט זז באי נוחות כשאתה מושך באפך קלות. הוא עומד לענות, ממלא את הריאות אויר לפני שזרם של מילים יזרום מפיו, אבל אתה לא מאפשר לו. "אין שום ערך לתלושים האלה. הם מסמלים את חלקך בחברה, איזה ערך אתה מעניק לה. מה אתה עושה למענה." אתה עומד קרוב אליו כעת, ומישיר מבט לעיניו, "ה'קרבות' שאתה לוקח בהם חלק. אתה יודע היכן הם יעילים?" אבל אתה לא מחכה לתשובה ממנו, "בצבא. אם אתה רוצה, אני אדבר עם ידידיי בצבא ותלך לשרת. אם אשמע מארתור שאתה לא היית במשמרת הבוקר הזו, אבין שאתה רוצה ללכת לצבא." אתה פוסק וחוזר לחדר. אתה שומע קול חבטה עמום שמלווה באנקה שקטה, מוחנקת. סטו חוזר לחדר שלו בהפגנתיות, בצעדים כבדים ורועשים, וטורק את הדלת אחריו.
אתה לא מצליח להירדם בשעה וחצי שעוקבת למאורע לפני שמכשיר הקשר בסמוך אליך מתעורר ואתה שומע את אחד החיילים שעובדים תחתיך מודיע לך על אירוע שהתרחש כשמונה ק"מ מהאזור הבטוח.
"מדובר ב…" החייל מהסס, "כוויות? הם הגיעו ליעד באופן רגלי, אבל פגשו בכוח עוין שנושא בקבוקי תבערה." הוא שותק במשך כמה רגעים, כמו קורא שוב את ההודעה שהוא עצמו כתב אחרי הדיווח הראשוני. "הם אמורים להגיע בעשר הדקות הקרובות."
מתיו
ספוילרהצג
כמו בכוונה, הרחובות בחוץ ריקים מדברים מעניינים. מעבר לחייל המזדמן שעושה סיור ומתעלם מהעובדה שאתה בחוץ, שיכור, ובבירור לא בעת ביצוע התפקיד שלך.אפילו קולות הפיצוץ שהדהדו קודם לכן דממו וכעת רק הצרצרים ממלאים את הדממה. מדי פעם צליל יריה מפלח את השקט הטעון. עוד נגוע מחוסל.
ג'יל
ספוילרהצג
"את תישארי בבר ותמשיכי לדבר על רגשות, ואני אמשיך לירות בראש של נגועים בקצב של 850 כדורים לדקה, וככה כל אחד מאיתנו יעשה את מה שהוא טוב בו, מה שגורם לו לחיות." אומר מתיו לפני שהוא יוצא, ושקט יחסי חוזר למסבאה.שני החיילים עומדים בסמוך לדלפק עם תלושים בידיהם, מוכנים לשלם על המשקאות וללכת הביתה.
יחד עם התסכול שמתיו גורם לו, באה גם עייפות עמוקה יותר מהרגיל. "זה היה קרוב," את שומעת את אחד החיילים אומר ומגחך.
קון
ספוילרהצג
"אני לא יודע עם מי אתה רגיל לעבוד, אבל אם אתה רוצה לעבוד איתי אתה תצטרך לתת לי מידע על המשימה ואם קיילב אמר לך לדבר איתי, אז הוא כנראה יודע על מה הוא מדבר. אם אתה לא מוכן לעשות את זה, אז אולי מוטב שניפרד עכשיו כידידים." אתה שומר על נימה ידידותית מספיק, ונראה שזה משפיע. המבריח לוקח נשימה עמוקה לפני שהוא מתחיל לדבר.
"אני בטוח שהספקת לחזות במדורות במרחק," הוא מתחיל. אכן, המדורות הן מחזה שקשה להתעלם ממנו אם גרים בקומה גבוהה מספיק כדי לראות מעבר לחומה. מי שלא גר מספיק גבוה, שומע על הנושא משכנים, מחברים לעבודה, מכל אחד. מדורות גדולות, כל אחת דולקת במשך כמה ימים לפני שהן זזות. יש הטוענים שהמדורות זזות קרוב יותר ויותר לאזור הבטוח. "יש לי שני בחורים שהלכו לבדוק את העניין. הם עשו עיקוף די גדול כדי לא להיתקל באלה שמדליקים את המדורות, ובגלל שהם היו צוות קטן כל כך הם הצליחו להתחמק גם מקבוצות שודדים אחרות באזור. הם מצאו מקום אחד, איפה שהמדורה הראשונה היתה, שנראה כמו סוג של בסיס. המקום היה כמעט ריק, למעט כמה אנשים בבגדים מוזרים בצבע אדום ששמרו על האזור. זה נראה כמו מחסן נשק מזדמן, כאילו הם הולכים לחזור אליו מתישהו אבל כרגע מעדיפים שלא לסחוב את כל התחמושת שלהם אתם."
הוא בולע בקול רם. "אם נמהר, נוכל להשתלט על הכוח הקטן שהם הציבו שם, לקחת חלק נכבד מהנשקים והתחמושת, לעוף משם וגם להחליש איום פוטנציאלי וגם להרוויח."
I just love trinkets so much!
hoOOW daRE you deTECtive DIAZ, I AM YOUR SUPERIOR OFFICER!!!! BOOooooOOOnnEEe???
האחרונים - בואו לראות איך שורדים חבורה של אנשים על פטריות.
סמל אישי של משתמש
Qurrion
הודעות: 2065
הצטרף: 01 אוגוסט 2011, 12:43
מיקום: היכנשהו בבריאה, רוב הזמן.
יצירת קשר:

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי Qurrion » 07 יולי 2018, 10:20

ג'יל:
ספוילרהצג
ג'יל לוקחת את התלושים של החיילים ומכניסה אותם לקופת הברזל הקטנה שלה, ונועלת אותה בחזרה במפתח, ואז מוציאה את פנקסה ורושמת את הקבלות לחיילים, נעצרת לשנייה על מנת להציץ על המגנט הארוך שנמצא מאחורי הבר, עליו היא הדביקה את ההזמנות של כל אחד.
"לא הייתם צוחקים אילו הייתם בנעליים שלו." אומרת ג'יל ונועצת בשני החיילים מבט מקפיא.
אנשים דיברו בבר שלה, והיא שמעה את השמועות על הנער שגדל מחוץ לחומות, והגיע לבוסטון כאשר עדר נגועים נמצא על עקבותיו. היא מעולם לא ראתה אפילו "סטוקר", אולי "רץ" אחד או שניים שהצבא נכשל לזהות בזמן, אבל עדר שלם? לבחור היה את המזל של השטן. לא פלא שהוא היה כל-כך מרוחק ואגרסיבי, אחרי מה שהוא עבר.
"לכו תבדקו אם יש התקדמות כלשהי בסוגיית הפיצוצים, אם יש לכם זמן לבזבז כאן אז עדיף שתנצלו אותו על משהו באמת שימושי." היא אומרת להם באגביות וחוזרת לסדר את כל הכלים במקומם.

הגיעה שעת הסגירה.
"It takes 43 muscles to frown and 17 muscles to smile, but only 3 muscles for a proper trigger squeeze."
סמל אישי של משתמש
העוג הברברי
הודעות: 12194
הצטרף: 04 ספטמבר 2011, 15:49
מיקום: כרמיאל, ישראל
יצירת קשר:

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי העוג הברברי » 14 יולי 2018, 20:47

מת'יוהצג
IN
מת'יו העצבני מקנא בכול אלו שכרגע נלחמים בנגועים, באלו שכרגע נמצאים בלב האקשן. הוא מדליק סיגריה בחשכה, שתאיר את דרכו, ומתקדם חזרה אל עבר המגורים שלו. הוא מקווה שישלחו אותו למשימה בקרוב, הוא לא יודע כמה זמן עוד הוא יוכל להיות כלוא בחומות האלו.

כשהוא מסיים את הסיגריה, הוא זורק את הבדל ברחוב בלי הרבה הבחנה, אפילו לא טורח לדרוך עליו, ממשיך להתקדם קדימה.
הסקייפ שלי: or_ben_abu_gsb
ניצחון! ועוד ניצחון!
סמל אישי של משתמש
Darthsphere
הודעות: 6
הצטרף: 17 אפריל 2018, 13:22

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי Darthsphere » 22 יולי 2018, 14:05

thatKika כתב:
07 יולי 2018, 10:08
אלסי
ספוילרהצג
את עוברת על הדברים בראשך כמה שניות ארוכות, בהן טוני מתאמץ מאוד להישיר מבט רק לעבר עינייך ולא לסטות מטה, ולבסוף מחייכת. הוא משיב מיד לחיוך בחיוך קטן משלו, באופן שנראה כמעט ולא מודע. את נוברת בתיק ומוצאת את התלושים שלך. כרגע נמצאים ברשותך שבעה תלושים.
ספוילרהצג
טוני מחייך אליי בחזרה מיד כשאני עונה בחיוב; הוא לא נראה מודע לעצמו בשום צורה, ואני מרגישה איך מיציתי את השיח איתו. ככה זה כשסומכים על ילדים. הוא אמנם מתאמץ מאוד להיראות כאילו הוא יודע מה הוא עושה, אבל אני לא מסוגלת יותר לעמוד ולדבר איתו כשהוא מסמיק ומתבייש ולא עושה מה שאני מכוונת אותו כל כך טוב לעשות. אולי טוב שהעניין מסתכם כרגע בבקבוק מים. אני ממילא מאחרת למשמרת שלי.
אני מגששת בתיק שלי, תיק גב מעור משופשף ובלוי עם אבזמי מתכת כבדים, שלא מכיל תמיד כל כך הרבה אבל ניחן בתכונה הכה חשובה של בליעת תכולתו והסתרתה, שמסייעת בעיקר לתסכול של המחפש בו. כמו רוב הדברים שבבעלותי, הוא שריד של החיים הקודמים של אמא, שלקחה איתה רק את הדברים הלא-חשובים, בלי לדעת שלטווח הארוך כל אלו יהיו כל כך נחוצים. אני יודעת בדיוק איפה למצוא את התלושים שלי; שלא כמו שאר האנשים שעלולים לחטט בתיק שלי בכוונה למצוא בו דברים שווי-גניבה, אני מודעת הן לאופי החמקמק של דברים שנקלעים לחלל המרכזי של התיק כמו גם את כל הפינות הנסתרות בו בהן אף אחד לא ידע לחפש. למרות זאת, אני משקיעה כמה שניות של גישוש בתא הגדול והריק למדי של התיק. תהנה מההצגה. אני אפילו משרבבת את קצה הלשון שלי החוצה, נשוכה בין שיניי, כדי להשלים את המראה המרוכז.
לאחר מכן אני פותחת את אחד הכיסים הפנימיים ושולפת שלושה תלושים מתוך הצרור שלי. אני לעולם לא משאירה אותם בבית, פעם מחשש שאמא תעשה בהם איזה שימוש הזוי ומיותר והיום יותר מתוך הרגל. אני שוקלת להשמיע רעש חמוד שיגלה גם לטוני שמצאתי, אבל אני חושבת שעשיתי מעל ומעבר כדי לקנות אותו להפעם. אני מגישה לו את התלושים בפנים נעימים, לא בדיוק מחייכת אבל ללא ספק לא-לא מחייכת. "הנה, שלושה תלושים."
עמית-MEH
תמונה
Stratocumulus
הודעות: 20
הצטרף: 24 מרץ 2018, 20:50

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי Stratocumulus » 06 אוגוסט 2018, 06:46

thatKika כתב:
07 יולי 2018, 10:08
וויליאם
ספוילרהצג
אתה מניח את ערכת העזרה הראשונה בחזרה למקום, "זו לא בקשה, סטיוארט. אתה הולך למשמרת הזו." אתה אומר. "אתה צריך מסגרת." סטוארט זז באי נוחות כשאתה מושך באפך קלות. הוא עומד לענות, ממלא את הריאות אויר לפני שזרם של מילים יזרום מפיו, אבל אתה לא מאפשר לו. "אין שום ערך לתלושים האלה. הם מסמלים את חלקך בחברה, איזה ערך אתה מעניק לה. מה אתה עושה למענה." אתה עומד קרוב אליו כעת, ומישיר מבט לעיניו, "ה'קרבות' שאתה לוקח בהם חלק. אתה יודע היכן הם יעילים?" אבל אתה לא מחכה לתשובה ממנו, "בצבא. אם אתה רוצה, אני אדבר עם ידידיי בצבא ותלך לשרת. אם אשמע מארתור שאתה לא היית במשמרת הבוקר הזו, אבין שאתה רוצה ללכת לצבא." אתה פוסק וחוזר לחדר. אתה שומע קול חבטה עמום שמלווה באנקה שקטה, מוחנקת. סטו חוזר לחדר שלו בהפגנתיות, בצעדים כבדים ורועשים, וטורק את הדלת אחריו.
אתה לא מצליח להירדם בשעה וחצי שעוקבת למאורע לפני שמכשיר הקשר בסמוך אליך מתעורר ואתה שומע את אחד החיילים שעובדים תחתיך מודיע לך על אירוע שהתרחש כשמונה ק"מ מהאזור הבטוח.
"מדובר ב…" החייל מהסס, "כוויות? הם הגיעו ליעד באופן רגלי, אבל פגשו בכוח עוין שנושא בקבוקי תבערה." הוא שותק במשך כמה רגעים, כמו קורא שוב את ההודעה שהוא עצמו כתב אחרי הדיווח הראשוני. "הם אמורים להגיע בעשר הדקות הקרובות."
ספוילרהצג
אני חוזר לחדר ונשכב במיטה, בוהה בתקרה ונאנח כשקול חבטה עמום המלווה באנקה שקטה נשמע ברקע. 'מדוע הם מנסים להילחם בי?' אני מהרהר לעצמי בחוסר הבנה, הדברים שנאלצתי לעשות ושהאנושות נאלצת לעשות בשביל לשרוד הם נוראים ואיומים, זה נכון. אבל בשביל לשרוד ולתת ביטחון לאנשים צריכים להקריב לעתים את האנושיות שלנו, אי-אפשר להמשיך לחיות בבערות שכזו ולנסות לשמור על ערכים ישנים, בדיוק בשביל זה הצבא כאן, לעניק לנו את הביטחון הדרוש כדי שתיהיה לנו הפריווילגיה לחיות לפי הערכים הישנים הללו.
'אני לא מאשים אותם, באמת שלא.' אני מסכם שאני עובר לישיבה ומביט בבקבוק הויסקי הכמעט רק במרכז שלולית ויסקי, 'הם עוד היו ילדים כשהכל התחיל. הם לא הספיקו לחוות את החיים כפי שהיו לפני שהמגפה החלה.' מחשבותיי ממשיכות לרוץ כשלפתע מכשיר הקשר הסמוך אליי מתעורר וקול אחד החובשים הצבאיים (? או שהוא סתם חייל?) נשמע ברקע ומודיע לי על אירוע שהתרחש מחוץ לאזור המוגן.
"כוויות? או משהו אחר, חייל? האם מדובר בחיילים? בכמה מדובר? מה מצב הכוויות" אני שואל אותו תוך כדי שאני מחליף חולצה ומתקדם לעבר היציאה, לא שוכח להסתכל בחדר של סטיוארט לראות אם הוא ישן, ואם הוא ישן אני מעיר אותו בבעיטה קלה במעקה המיטה ומעדכן אותו שאני יוצא לטפל באירוע ומורה לו לקום ולהתארגן לעבור, ואם הוא ער, אז אני מוותר על הבעיטה במעקה המיטה ופשוט מעדכן אותו.
"תתחיל טיפול בעזרת מים פושרים, שלא יהיו כמעלה מתחת לטמפרטורת החדר (בין 20 ל-25 מעלות), מרח עליהם תחשירים ומשחות אנטיביוטיות לטיפול ראשוני בכוויות." אני לוקח אוויר בין ההוראות, "אם הם צריכים שתלי עור תכין לי את חדר הניתוח." אני מסיים.
אני לא מנתח פלסטי, אבל יצא לי במשך ה-10 שנים שאני מתפקד כרופא ראשי באזור המוגן לעשות פרצדורות כאלה.
אני יוצא מהבית וממהר ככול שאני יכול לכיוון.
סמל אישי של משתמש
ג'וני
הודעות: 972
הצטרף: 14 יוני 2016, 18:51

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי ג'וני » 06 אוגוסט 2018, 06:52

קון
ספוילרהצג
"אממ, זה נשמע יחסית פשוט." אני אומר כדי להרוויח מעט זמן לחשוב, מנסה להיזכר אם אני שמעתי על יחידה כלשהי המשתמשת במדים אדומים ולאתר את מה שהוא לא מספר לי. "זה נשמע כמו עבודה שכמעט כל אחד בבוסטון יקפוץ עליה, אלא אם כאן הצוות ההוא גילה את האנשים שלך או שהם היו חמושים במשהו מיוחד?" אני מנסח את החלק האחרון בשאלה.
"בכל מקרה, מה התכנית? מתי אני צריך להחזיר לך תשובה, מי ומתי יוצאים למשימה ועם איזה ציוד?" אם הוא לא ירצה תשובה מיידית אני אוכל לשאול כמה שאלות בסביבה ולשמוע את מה שאינו מספר. בנוסף, אני גם אוכל לברר מי הולך למשימה הזאת ולמה הוא לא מוכן לספר לי על זה...
שלח תגובה