לא רואים הודעות חדשות בפורום?
כדי לפתור את הבעיה עלייך לרענן את העמוד הבעייתי באמצעות f5 במחשב או סמל הרענון בטלפון החכם.

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

פלטפורמה למשחק בהרפתקאות משחקי תפקידים באינטרנט. כאן תוכלו להצטרף ולשחק בהרפתקה עם שחקנים אחרים באמצעות האינטרנט וגם להנחות משחק משל עצמכם. בפורום גם ניתן לפרסם ולקרוא רשומות של הרפתקאות.
סמל אישי של משתמש
thatKika
הודעות: 23
הצטרף: 16 אפריל 2018, 16:23
מיקום: מאחורי ג'ארת קפה

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי thatKika » 23 מאי 2018, 13:26

ג'יל
ספוילרהצג
נראה שממתיו לא תגיע תשובה מילולית לדברייך, ואת צופה בו כשהוא מדליק סיגריה נוספת באגביות. את מנקה את הבר כשלמסבאה נכנס סגן מפקד אגף המודיעין של האזור הבטוח. הוא היה חייל צעיר, ובעיקר התעסק בכל המשימות שלמפקד עצמו לא היה הזמן או הכח להעתסק בהן. לפעמים היה המפקד פוקד את המסבאה בעצמו ומתעדכן במתרחש. מסבאות היו מקור מודיעין מצוין בנוגע למצב המורל ולסיפורים על מעשיות לא חוקיות במיוחד של חיילים. מעבר לדרישות המס של המפקד לענייני כלכלה ופנים, היה זה עוד הסכם בלתי נראה שעמד כתנאי לקיומה של המסבאה שלך.
החייל נראה לחוץ, ועמד מולך עם פנקס ועט. "ה-המפקד שואל לגבי, אהמ," החייל ירה מבט חטוף לפנקס, "אם יש שיחות לגבי-לגבי הפיצוצים?"
הפיצוצים. עוד מטרד שפוקד את החיים באזור הבטוח ומאיים לפרוץ את הבועה שהוקמה כאן. היות ומרבית הפיצוצים מתרחשים בלילה ובצד המערבי של האזור הבטוח, את עצמך לא נחשפת אלא לשני פיצוצים בלבד בשבועות האחרונים. האמת היא שחיילים רבים דנו בנושא הפיצוצים והעלו השארות. עלו שיחות לגבי פילוג בקרב מחתרת הפיירפלייס - על כך שחלק מהאנשים האמינו שיש לעבור לאמצעים דרסטיים ואלימים יותר. חלק הציעו שעקב גל של נגועים שעובר בעיר מצב הפיירפלייס הפך נואש ולכן הם נהיים כה אמיצים בפעולותיהם. חלק הציעו שמדובר בכנופיה חדשה. כנופיה שאחראית לאותה מדורה גדולה באופק. גם על המדורה עלו שיחות אין סוף. חלק שייכו אותה לשודדים, חלק לכת זרה ועוינת.
חיילים לא התביישו לדבר בוואלהאלה. תחושת ביטחון ופרטיות עלתה מהתאורה הצבעונית אך עמומה. המסבאה עומדת כאזור ניטרלי מבחינתם שלא שייך לצבא כמו המסבאה השניה. חלק אפילו דנים בענייניהם אתך. שואלים לדעתך, או מחפשים אישור לאיזושהי תיאוריה שלהם. זה טבעי באיזשהו מקום, לראות בבעלת המסבאה איזושהי ישות ניטרלית אך אמינה. באופן זה נחלקות אתך שיחות רבות.
החייל מביט סביבו וכמו רושם במוח את החיילים הנוכחים, אם לשפוט לפי מבטו שמתעכב על שני החיילים שיושבים בבר כבר שעות ועל מתיו.
מתיו
ספוילרהצג
מחשבות על המצאותך הלא רצונית בצבא משתלטות על המוח שלך. אתה מסיים את הסיגריה, לוגם מהאלכוהול, ומדליק סיגריה נוספת. זה כבר מתחיל להרגיש כמעט טבעי. המסגרת הצבאית אמנם הציעה ביטחון מסוים, אבל לא בדיוק ביקשת את זה. עכשיו אתה כבול למערכת שמחליטה בשבלך מתי אתה קם, מתי אתה הולך לישון, ולעזאזל - אפילו מתי אתה הולך לשירותים.
אתה מרגיש את השפעת האלכוהול מטפסת אט אט, אפילו שג'יל לא הכינה את המשקה להיות חזק במיוחד. העייפות מתחילה לתת את אותותיה ובשלב שבו נכנס למסבאה חייל נוסף שאתה מזהה לפי הסמל על המדים שלו שהוא שייך לאגף המודיעין, העפעפיים שלך כבר מרגישות כבדות. החייל מדבר עם ג'יל ואז מסתכל סביבו, ולמשך כמה רגעים מבטו נח עליך לפני שהוא משרבט משהו בפנקס שלו.
אלסי
התבצעה הטלת קוביה שהתנהלה באופן המפורט בספויילר בתוך הספויילר;
ספוילרהצג
out:
ספוילרהצג
ראשית, נקבע את הסטט הרלוונטי להצלחת המשימה - במקרה זה, כריזמה (אלסי מנסה לשכנע את טוני להאמין לחזות שהיא משדרת לו, למרות הסיוט שהיה לה שמשפיע עליה).
לאחר מכן הוטלה קוביה שתשמש ערך התחלתי, ערכה 5.
ואז נפתחה בריכת קוביות חיוביות. קוביה אחת חיובית על העובדה שטוני בן שש עשרה ומתעניין מאוד בנשים ובאלסי, קוביה חיובית שניה בגלל ההיכרות של אלסי עם טוני והכרת השיטות שפועלות עליו.
ערכי הקוביות החיוביות הן 2, 4.
לבוסף נפתחה בריכת קוביות שליליות שהכילה קוביה אחת בגלל הסיוט שהיה לה ועירב גם את טוני שאתו מתבצעת האינטראקציה.
ערך הקוביה השלילית הוא 1.
היות וזה הסבר ראשון על הטלת קוביות (אני ככל הנראה אקרא לזה זריקת קוביות מתוך הרגל באיזשהו שלב), אפרט את חישוב הצלחת הפעולה. לאחר שהטלנו את כל הקוביות, שהן הקוביה שתשמש כערך התחלתי לחישוב הצלחת ביצוע הפעולה, את הקוביות החיוביות שמייצגות את הפקטורים בסיטואציה שתורמים להצלחתה ואת הקוביות שליליות שגורעות מהסיכוי להצליח, נסתכל לראות אם יש ערכי קוביות חיוביות וערכי קוביות שליליות זהים. במידה וכן - הם יבטלו האחת את השניה. במידה ולא, כמו פה, אלסי לוקחת נזק של נקודת סטרס אחת בעץ החברתי. במידה והקוביות היו מבטלות האחת את השניה, היא לא היתה מקבלת נקודות סטרס. כמות נקודות הסטרס נקבעת לפי כמות הקוביות השליליות הנותרות, ולא לפי הערך שלהן.
כדי לחשב את מידת ההצלחה של הפעולה, נביט בבריכת הקוביות החיוביות (שכוללת גם את הערך ההתחלתי, במקרה זה 5). נבדוק אם בבריכה ישנה לפחות קוביה אחת שערכה קטן או שווה לערך של הסטט הרלוונטי (כריזמה). ערך הכריזמה של אלסי הוא 5, מה שאומר שכל קוביה ששווה או קטנה מחמש מסמנת הצלחה. היות וערכי הקוביות החיוביות הן 5, 4, ו-2 אזי שאלסי מצליחה בביצוע הפעולה.
תוצאותיה:
+ 5, 4, 2
- 1
כריזמה: 5.
הפעולה מצליחה אבל אלסי לוקחת נזק של נקודת סטרס אחת בעץ החברתי.

in:
"היי! חשבתי עליך הלילה…" את אומרת לו ומסווה את האירוניה שאת מרגישה בדייקנות. אנשים, זו האמנות שלך. שליטה בהם. הכוונה בדיוק למקום שאת רוצה אותם בו. את מצליחה לשמור על הפאסון הנכון, על המבט המושחז, גם כשתמונות מהסיוט שהיה לך הלילה מתגנבות למוחך בהבזקים. את שומעת את אותה כוורת של אנשים אומרת-לא-אומרת את המילה פתטית בראשך, כל כך בשקט שאת כמעט לא שומעת את זה. כמעט.
טוני מסמיק מיד ומזכיר עגבניה גדולה. חיוך נמרח על הפנים שלו, חיוך עקום שנראה שהוא מנסה להסתיר או לעדן ללא הצלחה רבה במיוחד. הוא עונה מהר, קצת מהר מדי - מה שרק מסגיר עוד יותר את ההתרגשות שלו.
"באמת?" מבטו קופץ לחזה שלך לכמה רגעים, ואז הוא חוזר לעינייך. "ד-דברים טובים אני מקווה?" את יכולה לראות עליו שהוא מתקשה להתרכז. החולצה עושה את שלה. הגוף שלו, הפנים שלו, כל שפת הגוף שלו מספרת שגם הוא חשב עלייך, וכנראה על חצי מהנשים האזור הבטוח, אבל גם עלייך. בהחלט עלייך.
קון
ספוילרהצג
הוא עוצר לרגע כשהוא מבין שאתה מתמקד בסקירת הסביבה ליתר ביטחון, מעיף מבט חטוף גם כן ואז חוזר לשיחה. "קיילב. דיברתי עם קיילב." אתה מכיר את קיילב. למעשה, אתה מכיר את קיילב די טוב. קיילב מהווה איש קשר להרבה תושבים של האזור הבטוח שמעוניינים להרוויח קצת מהצד בעזרת המבריחים. אדם כריזמטי אך רציני. הוא נטל חלק בהברחות רבות שהשתתפת בהן.
כעת פניו של המבריח מתעוות קלות, כאילו לומר את המילים מעיק עליו. כל הקצב שהיה לו לפני כן נעלם. הוא מדבר לאט יותר, בצורה מחושבת יותר. "תכלס? אין לי מספיק אנשים שמוכנים לקחת על עצמם את המשימה הזאת. הבנתי ממנו שאתה מעוניין בעבודה, אבל ניסיתי לשכנע קודם את החבר'ה שלי. זה לא עבד כל כך. חסר לי כוח אדם ואתה מחפש עבודה, לא?" השאלה שלו לא באמת נשמעת כמו שאלה. יותר כמו שילוב מוזר של תחינה ושל קביעת עובדה.
I just love trinkets so much!
hoOOW daRE you deTECtive DIAZ, I AM YOUR SUPERIOR OFFICER!!!! BOOooooOOOnnEEe???
האחרונים - בואו לראות איך שורדים חבורה של אנשים על פטריות.
Stratocumulus
הודעות: 20
הצטרף: 24 מרץ 2018, 20:50

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי Stratocumulus » 23 מאי 2018, 17:39

thatKika כתב:
20 מאי 2018, 13:55
וויליאם
ספוילרהצג
אתה שומע את הצליל של מגע בקבוק הזכוכית עם רצפת הדירה שלכם כשסטיוארט מניח את הבקבוק על הרצפה בסמוך לדלת הכניסה. עד שתחזור הביתה מחר, אתה בטוח, הבקבוק יעלם כמו שאר הבקבוקים. כחלק מהמאבק של אמה בהרגלי השתיה שלך, היא מוודאת עד כמה שהיא יכולה שלא תוכל לקבל משקאות חינם או הטבות אחרות מג'יל בעבור אותם בקבוקים שאתה קונה. כל עשרה בקבוקים אמורים לזכות אותך במשקה חינם, מה שעם הזמן יכול להתהוות לעסקה די טובה, אם לא ההתערבות המתמדת של אמה בעניין.
סטוארט לא מגיב להערות שלך, אך אינו מתנגד לכך שתטפל באף שלו.אתה לוקח את הערכה ממיקומה מתחת לשולחן האוכל שצמוד לקיר, ומניח אותה על השולחן עצמו.
"אני הרווחתי מספיק היום," הוא אומר, ומניח על השולחן את ערימת התלושים שהרוויח בקרבות הלילה. חמישה עשר תלושים. פי חמש יותר מכמות התלושים שהוא יקבל ביום עבודה בחדר האוכל. "חוץ מזה שארתור מחלק לי בכוונה את העבודות הכי דוחות כדי," סטוארט עושה סימן של מירכאות באויר, "לתקן את האופי הבעייתי שלי."
היחסים בין סטוארט לארתור, אחראי המשמרת, מעולם לא היו מעולים במיוחד. זה לא שסטוארט היה ילד או אדם רע, כפי שארתור עצמו טרח לציין בכל פעם ששוחח עמך לגבי סטוארט, אלא שפשוט לא אכפת לו מחיים 'נורמליים' באזור הבטוח. התוצאה היתה עבודה איטית ולא יסודית, וגם זה במקרה שסטוארט טרח לבוא לעבוד. זה לא קרה הרבה במשמרות בוקר, בעיקר בגלל שהמשמרת מתחילה בחמש וחצי לפנות בוקר.
כשאתה בוחן את האף של סטוארט ממבט מקרוב, אתה מבין שמדובר בשבר קל יחסית, ועד כמה שאתה יכול לשפוט ממבט בביתך ללא תצלום רנטגן - מדובר רק בעצם האף. ראית מספיק שברים כאלה בקרב תושבים שהלכו לנסות את מזלם בזירות ההיאבקות בכפר המבריחים סמוך לאזור הבטוח. כמובן שכל מי שעשה זאת תירץ את השבר כתאונת עבודה או כנפילה במדרגות.
ספוילרהצג
OUT:
תוצאות גלגול:
מיומנות: 4
קוביות חיוביות -
Stratocumulus גלגל 3d6 וקיבל תוצאה סופית של 11:
5, 2, 4

קוביות שליליות -
Stratocumulus גלגל 2d6 וקיבל תוצאה סופית של 6:
3, 3


הסבר קצר:
קובייה חיובית ראשונה = הערך התחלתי.
קובייה חיובית שנייה = היותו רופא.
קובייה חיובית שלישית = היותו חזק.

קובייה שלילית ראשונה = קם משינה.
קובייה שלילית שנייה = ומעט שיכור

IN:
סטיוארט מניח את הבקבוק הריק בסמוך לדלת הכניסה, בידיעה שעד הבוקר הבקבוק יעלם משם כאילו היה זה פרי דמיוני. מאוד צר לי שלא הספקתי להתענג על כל הבקבוק, אבל תמיד ישנו המחר. אני שולף את הערכה לעזרה ראשונה שנמצאת מתחת לשולחן האוכל, תוך כדי שאני מסיט מדרכי כמה צלחות וכלי עבודה המאוחסנים שם.
בזמן שהוא מתרברב ומניח ערימת תלושים אותם הוא הרוויח בעקבות הקרבות. כ-15 תלושים, בסך הכול. זה אף פעם לא מצא חן בעיניי שסטיוארט חוזר בשעות כאלה מאוחרות עם פציעות שונות ותלושי מזון. אין לי מושג מדוע הוא עושה את זה ולמה בדיוק משמשים אותו תלושי המזון האלה, אבל אני לא אוהב את זה. ממבט קל ברור לי שמדובר בשבר, כמצופה מפציעות אף שנגרמו כתוצאה מקטטות.
"תדליק את האור." אני אומר לסטיוארט כשאני מניח את הערכה על השולחן ופותח אותה. אני מוציא מתוכה מה שנראה כמו קיסמי עץ ארוכים עם צמר גפן בקציהם, הקרויים מטוש --או אפליקטור, יחד עם בקבוק לבן שעליו כתוב 'הידרוגן פרוקסיד 3%' (Hydrogen Peroxide) וצינור שחור דמוי עט ישן, הלא הוא הפנס הישן. אני מניח את כולם על השולחן במרחק לא גדול אחד מהשני ולובש כפפות לטקס סטריליות ולאחר מכאן מרים את ראשו כלפי מעלה, כך שתהיה לי זווית יותר נוחה להסתכל לתעלות אפו.
זמן רב לא יצא לי להשתמש בפנס דמוי העט הישן הזה -- יש לי תחליף שבו אני משתמש. אבל לא בזה. בימים ההם היה לו שימוש יחסית קבוע, מאז מותה כמעט ולא. אני מדליק אותו ומאיר את תעלות האף בודק שלא נוצרה סתימה בעקבות השבר. שתי תעלות האף תקינות ולפי תזוזת הדם הקרוש זרימת האוויר פנימה לתוך קנה הנשימה אל הריאות ומחוצה לו תקינה גם היא.
לפתע אור הפנס מהבהב לכמה רגעים ונכבה. אני מביט בפנס לכמה רגעים כסטיוארט מתחיל לדבר על ארתור אחראי המשמרת שלו ואני מעט מתרחק, לא פיזית, מחשבותיי פשוט הולכות למקומות אחרים, לזמנים אחרים. אני מניח את הפנס על השולחן ומביט בסטיוארט, מכוון את ראשו שיסתכל אליי. אני פותח את בקבוק ההידרוגן פרוקסיד 3%, שופך מעט לכוס הפקק וטובל אפליקטור אחד בהידרוגן ומחטה את הפצע החיצוני בעדינות ולאחר מכן עובר לתעלות האף ומנקה אותן מהדם הקרוש.
לאחר מכן, מתחיל להפעיל מעט לחץ סביב אפו העזרת ידיי בשביל לבחון את רמת השבר וגם מעט להעניש אותו על הפעילות המרדנית שלו, הוא שועל קרבות -- בטוח שזה לא יכאב לו. בעת הבדיקה, אני גם בודק מה רמת השוני במיקום הספטום (סחוס) לעצם.
"שב. האף שלך שבור." אני אומר לו ומביא כיסא ומושיב אותו, "זה קצת יכאב, אבל אתה כבר רגיל לזה." אני מודיע לו. סטיוארט כבר רגיל לטיפולים מהסוג הזה, כמו הפעם ההיא שהוא חזר עם כתף פרוקה או אצבע שבורה ונאלצתי לחזיר את העצמות למקום לחבוש ולהתפנות אתו לבית החולים (במקרה של האצבע השבורה), אבל כאן מדובר בשבר אף יחסית קל.
אני רוכן מולו ושם את כפות ידי על הלחיים שלו ואת האגודלים על אפו. אני ממשש בעדינות עם אגודלי את אפו ומשתדל להבחין בין הפצע שמייצר בליטה קלה לבין העצם עצמה וכשאני מוצא עקימות בעצם שלא אמורה להיות שם אני מתחיל להפעיל לחץ עד שאני שומע קנאק וכך ממשיך מספר פעמים עד שאני רואה שאפו יחסית סימטרי. לאחר שאני מסיים, אני לוקח פלסטר ומדביק אותו על האף איפה שהפצע הפתוח.
"זהו, לך לישון. יש לך משמרת בוקר."
סמל אישי של משתמש
Qurrion
הודעות: 2065
הצטרף: 01 אוגוסט 2011, 12:43
מיקום: היכנשהו בבריאה, רוב הזמן.
יצירת קשר:

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי Qurrion » 23 מאי 2018, 18:21

ג'יל:
ספוילרהצג
ג'יל מרימה את ראשה מהבר כאשר החייל נכנס בדלת אל האולם הקטן והעמום.
"ברוך בא לווא..." היא מתחילה להגיד, ועוצרת באמצע כאשר היא רואה מי הפנים החדשות הערב. הפנים שלה נופלות למראהו, אך לא באופן מילולי. הבחור היה נחמד, אך ביישן וחסר-ביטחון עצמי, לפחות כאשר הוא היה בנוכחותה של ג'יל. היא תמיד תהתה כיצד הוא הצליח להגיע לדרגה של סגן מפקד עם האישיות שלו, אך ההשערה שלה הייתה שדווקא בגלל האישיות שלו הוא נבחר. כלבלב קטן וממושמע.
"אני עדיין לא מבינה מדוע אתם מתעקשים להטריד אותי לגבי עניינים צבאיים..." ג'יל נאנחת ומניחה כוס מים לפני ריאן, מסמנת לו באגביות לשבת על הכיסא. היא בעצמה נשענת על דלפק הבר ומניחה את ראשה על ידה. "יש הרבה שמועות לאחרונה. הפיירפלייס קשורים לזה, נכון?"
"It takes 43 muscles to frown and 17 muscles to smile, but only 3 muscles for a proper trigger squeeze."
סמל אישי של משתמש
Darthsphere
הודעות: 6
הצטרף: 17 אפריל 2018, 13:22

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי Darthsphere » 24 מאי 2018, 15:50

thatKika כתב:
23 מאי 2018, 13:26
אלסי
התבצעה הטלת קוביה שהתנהלה באופן המפורט בספויילר בתוך הספויילר;
ספוילרהצג
out:
ספוילרהצג
ראשית, נקבע את הסטט הרלוונטי להצלחת המשימה - במקרה זה, כריזמה (אלסי מנסה לשכנע את טוני להאמין לחזות שהיא משדרת לו, למרות הסיוט שהיה לה שמשפיע עליה).
לאחר מכן הוטלה קוביה שתשמש ערך התחלתי, ערכה 5.
ואז נפתחה בריכת קוביות חיוביות. קוביה אחת חיובית על העובדה שטוני בן שש עשרה ומתעניין מאוד בנשים ובאלסי, קוביה חיובית שניה בגלל ההיכרות של אלסי עם טוני והכרת השיטות שפועלות עליו.
ערכי הקוביות החיוביות הן 2, 4.
לבוסף נפתחה בריכת קוביות שליליות שהכילה קוביה אחת בגלל הסיוט שהיה לה ועירב גם את טוני שאתו מתבצעת האינטראקציה.
ערך הקוביה השלילית הוא 1.
היות וזה הסבר ראשון על הטלת קוביות (אני ככל הנראה אקרא לזה זריקת קוביות מתוך הרגל באיזשהו שלב), אפרט את חישוב הצלחת הפעולה. לאחר שהטלנו את כל הקוביות, שהן הקוביה שתשמש כערך התחלתי לחישוב הצלחת ביצוע הפעולה, את הקוביות החיוביות שמייצגות את הפקטורים בסיטואציה שתורמים להצלחתה ואת הקוביות שליליות שגורעות מהסיכוי להצליח, נסתכל לראות אם יש ערכי קוביות חיוביות וערכי קוביות שליליות זהים. במידה וכן - הם יבטלו האחת את השניה. במידה ולא, כמו פה, אלסי לוקחת נזק של נקודת סטרס אחת בעץ החברתי. במידה והקוביות היו מבטלות האחת את השניה, היא לא היתה מקבלת נקודות סטרס. כמות נקודות הסטרס נקבעת לפי כמות הקוביות השליליות הנותרות, ולא לפי הערך שלהן.
כדי לחשב את מידת ההצלחה של הפעולה, נביט בבריכת הקוביות החיוביות (שכוללת גם את הערך ההתחלתי, במקרה זה 5). נבדוק אם בבריכה ישנה לפחות קוביה אחת שערכה קטן או שווה לערך של הסטט הרלוונטי (כריזמה). ערך הכריזמה של אלסי הוא 5, מה שאומר שכל קוביה ששווה או קטנה מחמש מסמנת הצלחה. היות וערכי הקוביות החיוביות הן 5, 4, ו-2 אזי שאלסי מצליחה בביצוע הפעולה.
תוצאותיה:
+ 5, 4, 2
- 1
כריזמה: 5.
הפעולה מצליחה אבל אלסי לוקחת נזק של נקודת סטרס אחת בעץ החברתי.

in:
"היי! חשבתי עליך הלילה…" את אומרת לו ומסווה את האירוניה שאת מרגישה בדייקנות. אנשים, זו האמנות שלך. שליטה בהם. הכוונה בדיוק למקום שאת רוצה אותם בו. את מצליחה לשמור על הפאסון הנכון, על המבט המושחז, גם כשתמונות מהסיוט שהיה לך הלילה מתגנבות למוחך בהבזקים. את שומעת את אותה כוורת של אנשים אומרת-לא-אומרת את המילה פתטית בראשך, כל כך בשקט שאת כמעט לא שומעת את זה. כמעט.
טוני מסמיק מיד ומזכיר עגבניה גדולה. חיוך נמרח על הפנים שלו, חיוך עקום שנראה שהוא מנסה להסתיר או לעדן ללא הצלחה רבה במיוחד. הוא עונה מהר, קצת מהר מדי - מה שרק מסגיר עוד יותר את ההתרגשות שלו.
"באמת?" מבטו קופץ לחזה שלך לכמה רגעים, ואז הוא חוזר לעינייך. "ד-דברים טובים אני מקווה?" את יכולה לראות עליו שהוא מתקשה להתרכז. החולצה עושה את שלה. הגוף שלו, הפנים שלו, כל שפת הגוף שלו מספרת שגם הוא חשב עלייך, וכנראה על חצי מהנשים האזור הבטוח, אבל גם עלייך. בהחלט עלייך.
OUT:
כמו שאמרתי, אם צריך להטיל משהו אחרי התגובה כדי שתכתבי לי המשך בהתאם, תגידי לי. כ:

IN:
ספוילרהצג
יופי, יופי, יופי.
אני משתדלת להשאיר את החיוך שלי נטול סיפוק זדוני כשאני מביטה בפניו של טוני ההולכות ומאדימות. כבר כעת אני מרגישה את הזיכרונות מהבוקר האיום - שלא הפסיקו להתנגן לי בראש, גם לאורך כל ההליכה אל טוני וגם כשדיברתי לראשונה - מתנדפים, את הכל נעשה לא רלוונטי וחסר משמעות. עכשיו אני בחוץ, עכשיו אני בשליטה, עכשיו הכוורת המזמזמת והארסית שאומרת פתטית יכולה לנסות להשפיע עליי, אבל היא לא תצליח. שום דבר אחר לא משנה, שום דבר לא חשוב כמוני עכשיו וכמו האופן בו הנער הזה רואה אותי.
הוא מחייך, עכשיו, חיוך עקום שאמור להיראות לי מקסים וביישני אבל בפועל רק גורם לי להעוות את פניי, מנטלית. אוח. את חייבת להתעסק עם ילדים, אה? הוא מנסה להסוות את העניין שלו בי, להקטין את החיוך, להיות "קול", אבל המוח שלי כבר מתעד את המבט המתרוצץ, מהעיניים-לפנים-למחשוף-וחזרה לעיניים; את הפה המתעוות. יופי.
"באמת? ד-דברים טובים אני מקווה?" הוא שואל, ממהר לענות, ואני מרגישה את הרצון, את ההורמונים שלו משתוללים. אם הוא עובד, כמוני, כבר מהגיל הזה, כנראה שאין לו יותר מדי זמן להיות נער כמו שפעם היו נערים מתנהגים, לפני ההתפרצות - אין לו חופש לבחון את הרגשות שלו, לפתח מערכות יחסים. הוא מתעניין ברוב הנשים באזור הבטוח, ויש לו אפס ניסיון. זה עובד לטובתי - בינתיים, הכל לפי התוכנית. ביליתי זמן לא מבוטל בהתיידדות עם טוני זה מכבר, אבל אני לא הולכת לרדוף אחריו - לא אשפיל את עצמי, יש לי תדמית לתחזק. וחוץ מזה, אסור לי להראות את העניין שלי בו לשאר עובדי האזור הבטוח. מה אם תגיע פתאום הזדמנות טובה יותר? הם יצחקו עליי כי חיזרתי אחרי נער שקטן ממני? אין מצב. טוני חייב להיות זה שמזמין אותי, ואז אוכל במקרה הכי גרוע - או הכי טוב, מי יודע? - להתנער מאחריות. לסרב בנימוס. לכן אני מדברת איתו בפרטיות, אומרת דברים שיעלו לו את הביטחון, לאט לאט. בסוף זה ישתלם איכשהו, בטוח.
אני ממשיכה לחייך, אבל משפילה את העיניים ומביטה בו דרך הריסים לאחר מכן. חיוך ביישני. מבט מפתה. יופי. "ברור… אני תמיד חושבת עליך דברים טובים..." אני מביטה הצדה עכשיו, ומתפללת שהוא ירים את הכפפה ויאמר משהו. אבל אם כן ואם לא, שום דבר לא יכול לקרות בזה הרגע - המשמרת שלי מתחילה, ושלו כבר בעיצומה. יש לי מעט זמן לבזבז, ואת רובו כבר הפסדתי על טוני. אני מחפשת בפניו איזה שינוי, רמז שיגיד לי שהוא מתכוון לומר משהו נוסף.
עמית-MEH
תמונה
סמל אישי של משתמש
העוג הברברי
הודעות: 12194
הצטרף: 04 ספטמבר 2011, 15:49
מיקום: כרמיאל, ישראל
יצירת קשר:

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי העוג הברברי » 24 מאי 2018, 20:33

מתיו וג'ילהצג
IN
מתיו מחזיר מבט מאיים אל האיש, וצופה בו מזיז את ידו וכותב בפנקס שלו. כול מחשבה הגיונית אומרת למתיו שזה ככול הנראה מישהו שלהתעסק איתו אומר צרות, אבל מתיו שתוי ועצבני. למזלו, הוא חושב. לצערו, הוא עצמו.

מתיו לוקח עוד לגימה ומניח את הכוס על השולחן, מתקדם לכיוון הבר. עשרים מחשבות על מה הוא היה עושה לאיש הזה אם הם היו מחוץ לחומות רצות בראש שלו, באף אחת מהן החייל הזה לא מנצח אותו. הוא למד שהחיילים מהמודיעין תמיד היו העלובים יותר מבין אנשי הצבא... והמוגנים יותר. להתעסק איתו ראש בראש תהיה החלטה רעה.

אבל אם הבחור הזה רשם אותו, ככול הנראה המצב שלו גרוע בכול מקרה. כמה גרוע כבר הוא יכול להגיע?
זו הייתה מחשבה מטופשת, מתיו ידע זאת. המפקדים כבר הוכיחו שהם יודעים להעניש אותו, אבל משהו בראש שלו פשוט הניע איזה יצר נקמה חסר היגיון שאמר לו שהוא צריך להבהיר לבחור הזה מה קורה כאן.

הוא התקדם על הבר, "אני יכול לקבל בירה?" הוא שאל את ג'יל ואז נע עוד הצידה, כאילו לא שם לב, ונתקע באיש, לא חזק מספיק בשביל להפיל אותו אבל מספיק חזק בשביל לגרום לו להרגיש זאת. "אני מצטער" הוא אמר בלי טיפה של סליחה בקולו "לא ראיתי אותך שם" הוא הוסיף, והדבר נשמע כמעט כמו העלבה כשהוא הגיע ממתיו. "אבל אולי אני אוכל להתנצל ולעזור לך. בכול זאת, על פי המבט שלך מקודם נראה שאתה צריך ממני משהו, אני צודק?" הוא אמר והסתכל עליו במבט מרושע, מאיים, ובלי אף טיפה של חברותיות "אולי תוכל לומר לי איך אני יכול להתנצל על כול העניין הזה."

אם הבחור הזה ביקש צרות, מתיו היה מוכן לתת לו אותן. לא, מתיו מקווה שהבחור הזה רוצה צרות, כי יש סיכוי שהוא יקבל אותן כך או כך.
הסקייפ שלי: or_ben_abu_gsb
ניצחון! ועוד ניצחון!
סמל אישי של משתמש
ג'וני
הודעות: 972
הצטרף: 14 יוני 2016, 18:51

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי ג'וני » 24 מאי 2018, 20:51

קון
ספוילרהצג
קיילב? את קיילב הייתי מצפה לראות כאן ולא את הבחור הזה. אני עבדתי עם קיילב בעבר, הוא יודע איפה אני גר. הוא אולי חייב לי טובה או שתיים או שבעצם אולי אני חייב לו? עם קיילב האמת אני כבר לא באמת סופר, אבל קיילב לא כאן והוא שלח את הבחור הזה... אני כבר לא ממש יודע מה לחשוב. הוא שלח אותו לכאן כדי לעשות לי טובה, אבל אם זה כזו עסקה טובה למה הוא לא עוזר בעצמו.. או שהוא כן? טוב, לעזאזל... נעשה מה שאני תמיד עושה..
"כן, אני פנוי לעבודה רצינית." אני עונה בחיוב ולפני שהתקווה של הבחור הזה תעלה יותר מדי אני מוסיף: "אבל אני לא מנסה להרוג את עצמי, אז לפני שאני מתחייב למשהו אני רוצה לשמוע את כל הפרטים. מה העבודה? איפה היא תתרחש? מי מעורב בעבודה?" בלי לשים יותר מדי לב, אני מדגיש את השאלה האחרונה. לפי מי שמעורב אני אוכל לדעת כמה המשימה הזו רצינית וכמה היא מסוכנת, אחרי הכל אני מכיר את רוב השחקנים הרלוונטיים בעסק, את השמות אם לא האנשים עצמם, כמו שיכול מאוד להיות ששמעתי על הבחור הזה שעדיין לא הזכיר את השם שלו.
סמל אישי של משתמש
Qurrion
הודעות: 2065
הצטרף: 01 אוגוסט 2011, 12:43
מיקום: היכנשהו בבריאה, רוב הזמן.
יצירת קשר:

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי Qurrion » 03 יוני 2018, 21:00

מת'יו וג'יל:
ספוילרהצג
ג'יל לוחצת על שלט-רחוק קטן אשר עוצר את נגינת הג'וקבוקס, דבר אשר מושך את תשומת ליבם של יושבי-הבר האחרים. אם מת'יו יצא מכלל שליטה, היא תאלץ להיעזר בכל חייל הנמצא באולם על מנת לרסן אותו.
"מתיו, הרגע." היא אומרת בנימה שקטה בעודה מסמנת בעדינות לריאן שיתרחק מעט, "אתה יודע שאני לא אוהבת כאשר מטרידים לקוחות שלי."
"It takes 43 muscles to frown and 17 muscles to smile, but only 3 muscles for a proper trigger squeeze."
סמל אישי של משתמש
העוג הברברי
הודעות: 12194
הצטרף: 04 ספטמבר 2011, 15:49
מיקום: כרמיאל, ישראל
יצירת קשר:

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי העוג הברברי » 03 יוני 2018, 23:58

ג׳יל ומת׳יוהצג
IN
״ולמה שאטריד אותו״ שואל מתיו, על פניו הבעה מחויכת, כאילו הוא יודע בדיוק מהן הפעולות שהוא יכול לעשות מבלי לחצות מספיק קווים בשביל שלג׳יל יהיה את התירוץ שהיא צריכה כדי לעצור אותו. ״שנינו בצבא הרי, שנינו ׳אחים לנשק׳. אחרת לא הייתי מתאמץ כול כל להתנצל, אבל הוא משפחה, ולמשפחה תמיד עוזרים, לא משנה במה הם צריכים עזרה״ הוא אומר ומבטו ננעץ כסכין אל עבר השולחן והפנקס הקטן שבידו של האיש. החוסר במנגינה ברקע מאפשר להרגיש את המתח באוויר, את כול הסכנה שנמצאת במרחק הקטנטן בין שני האנשים.

מת׳יו לא היה חסר רסן כמו שאנשים חשבו, אבל מת׳יו בעצמו חיזק את התפיסה שהוא חסר רסן- כאשר אנשים ראו אותו כברברי חסר מעצורים, זה נתן לו יתרון כנגדם.
הסקייפ שלי: or_ben_abu_gsb
ניצחון! ועוד ניצחון!
סמל אישי של משתמש
thatKika
הודעות: 23
הצטרף: 16 אפריל 2018, 16:23
מיקום: מאחורי ג'ארת קפה

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי thatKika » 09 יוני 2018, 11:54

קון
ספוילרהצג
"כן, אני פנוי לעבודה רצינית." המבריח לא מראה שום שינוי בפניו, שעדיין מזכירות חרק מוזר. "אבל אני לא מנסה להרוג את עצמי, אז לפני שאני מתחייב למשהו אני רוצה לשמוע את כל הפרטים. מה העבודה? איפה היא תתרחש? מי מעורב בעבודה?"
הוא נאנח ומחכך את כפות ידיו האחת באחרת. "תשמע, זו לא עבודה פשוטה. יש סיבה לזה שאני בא אליך ולא משתמש רק באנשים שלי - וזה בגלל שחלק מהם לא מוכן לעשות את זה. דיברתי עם קיילב, והוא אמר לי לבוא לדבר אתך." הוא עובר לגרד את אחורי ראשו. "הוא אמר שהוא סומך עליך לשמור סוד גם בתנאים… מסובכים."
וויליאם
ספוילרהצג
IN
כשאתה מתחיל ליישר את המקומות שלא אמורים לבלוט באף שלו, סטוארט בועט מתוך אינסטינקט ופוגע ברגל שלך, קצת מתחת לברך. אתה מתעלם כמיטב יכולתך מהכאב ומצליח לסיים את ההליך. אחרי שאתה מדביק לו את הפלסטר, הוא ממשש בעדינות את אפו, כמו מוודא שהכל אכן חזר לנורמה.
"זהו, לך לישון. יש לך משמרת בוקר." אתה אומר, ובתגובה סטו מעווה את פניו. הוא משלב את ידיו בהפגנתיות וצונח נמוך יותר במקומו על הכיסא.
"אני לא צריך את המשמרת!" הוא אומר בקול, ומחווה בידו אל עבר ערימת התלושים על השולחן. "אני מסודר! חוץ מזה שגם בלי התלושים האלה, שנינו יודעים שאתה מרוויח הרבה מעבר למה שאתה צריך." אתה חש את ההשפעה של אמה בדברים שלו, של הדעה שלה על מערכת חלוקת המשאבים המשוחדת וחסרת ההגינות של האזור הבטוח. "זה לא שאתה עושה משהו עם התלושים חוץ מלשתות. ואם לך מותר לשתות, אז לי מותר להרוויח מהצד במקום ללכת למשמרת הדפוקה הזאת." המבט בעיניים שלו נחוש.
אתה מרגיש את הרגל שסטו בעט בה בטעות מפעמת בגלים עמומים של כאב שהולכים ונחלשים.

META
וויליאם הצליח בביצוע הפעולה לפי תוצאות הזריקה, אך ספג שתי נקודות סטרס של נזק בעץ הפיזי.
אלסי
ספוילרהצג
"ברור… אני תמיד חושבת עליך דברים טובים..." את אומרת, ומביטה הצידה. בזוית העין את מבחינה בו איכשהו מאדים עוד יותר, ומהנהן לעצמו קלות, כמו מנסה להרגיע את עצמו או לשכנע את עצמו שזה אכן קורה. הוא לוקח נשימה עמוקה לפני שהוא מדבר שוב, כמו מאפס את עצמו.
"את רוצה - אממ, את רוצה לקנות מים?" הוא מושיט בקבוק לעברך. "בשבילך, בשלושה תלושים לבקבוק?"
בדרך כלל, המחיר הוא חמישה תלושים לבקבוק, שבחלוקה דקדקנית יכול להספיק לשלושה ימים, בהם את עם העבודה במטבח מרוויחה תשעה תלושים סך הכל. לא זול, אמנם, אבל הכרחי. גם ככה רוב הכסף שטוני מרוויח הולך, לפי מה שהוא הספיק לספר לך, לבחור שמטפל במים ומוודא שהם נקיים מספיק. הוא זקן ולא הרבה רוצים לקנות ממנו, לעומת טוני הצעיר והחברותי. מבחינת אחוזים, רק כשלושים אחוז מהתלושים הולכים לטוני, עם עיגול כלפי מטה.מצד שני, זו לא עבודה קשה והוא עובד רק כל עוד יש לו בקבוקים למכור, מה שאומר שברוב הימים הוא אפילו לא עובד יותר מארבע שעות.
ג'יל ומתיו
ספוילרהצג
מתיו נתקע בחייל מהמודיעין, והוא מוציא צליל מופתע קטן לפני שהוא מתאזן שוב, ומביט בו במבט ספק מבולבל ספק מפוחד. "אני מצטער, לא ראיתי אותך שם," מתיו אומר בקור. אתם קולטים את פניו של החייל מתעוות באי נוחות.
"אבל אולי אני אוכל להתנצל ולעזור לך. בכול זאת, על פי המבט שלך מקודם נראה שאתה צריך ממני משהו, אני צודק?" כעת המבט של מתיו הופך מרושע ממש, ואותו מבט של החייל נוטה לכיוון המפוחד. "אולי תוכל לומר לי איך אני יכול להתנצל על כול העניין הזה."
לפני שהוא מספיק להגיב, ג'יל מכבה את הג'וקבוקס, והשיחות של אלה שעדיין נוכחים בוולהאלה בשעה זו נחתכות אל תוך דממה מתוחה. היא יוצרת קשר עין זריז עם הנוכחים, וחוזרת לסיטואציה מולה. "מתיו, הרגע." היא מסמנת בתנועה עדינה לריאן שיתרחק, "אתה יודע שאני לא אוהבת כאשר מטרידים לקוחות שלי.
ריאן מציית, ולוקח צעד וחצי הצידה, רחוק יותר ממתיו, ומכחכח בגרונו כאילו הוא עומד לומר משהו, אבל לא מספיק לפני שמתיו ממשיך לדבר.
״ולמה שאטריד אותו?״ שואל מתיו, על פניו הבעה מחויכת שכמעט מתגרה בג'יל. אחרי הכל, בנתיים הוא לא עשה שום דבר שיגרום לה להעיף אותו מהמסבאה. ״שנינו בצבא הרי, שנינו ׳אחים לנשק׳. אחרת לא הייתי מתאמץ כול כל להתנצל, אבל הוא משפחה, ולמשפחה תמיד עוזרים, לא משנה במה הם צריכים עזרה." מבטו של מתיו מתמקד בפנקס של ריאן, שמתופף על הפנקס באצבעותיו בטורדניות.
"א-אני צריך ללכת…" ריאן אומר. מבטו עובר ממתיו לג'יל באיטיות. "המפקד פוקס יחזור להמשיך את השיחה הזאת מ-מחר, אני מאמין." מבטו חוזר למתיו. "לילה טוב." הוא אומר, ומתחיל לתלוש חלק מהעמוד בפנקס שלו באיטיות. המבט על פניו חסר הבעה, כאילו יותר מדי דברים עוברים במוח שלו בו זמנית והפנים שלו לא עומדות בקצב ובמקום עומדות במקום נירטלי.
כשהוא מסיים, הוא מושיט למתיו את החלק בעמוד שמציין שמתיו נכח שם בשעה שלוש לפנות בוקר.
I just love trinkets so much!
hoOOW daRE you deTECtive DIAZ, I AM YOUR SUPERIOR OFFICER!!!! BOOooooOOOnnEEe???
האחרונים - בואו לראות איך שורדים חבורה של אנשים על פטריות.
סמל אישי של משתמש
העוג הברברי
הודעות: 12194
הצטרף: 04 ספטמבר 2011, 15:49
מיקום: כרמיאל, ישראל
יצירת קשר:

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי העוג הברברי » 09 יוני 2018, 16:05

ג׳יל ומת׳יוהצג
IN
״תבוא שוב״ אומר לו מת׳יו ומרים את הכוס שלו בחיוך מרושע, קורע את חתיכת הנייר וזורק את הפיסות הקטנות שלה במאפרה. ״להשיג חברים זה קשה״ הוא אומר לג׳יל בקול מעצבן בעודו משאיר שני תלושים על הדלפק- אחד לתשלום ואחד לטיפ.

הוא מעביר יד על הסכין שלו ועל הרובה שלו, מרגיש את הביטחון העצמי שלו עולה, ושותה את מה שנשאר מהמשקה בשוט בודד. ״להתראות ג׳יל״ הוא אומר ויוצא מהפונדק, מוציא עוד סיגרחה, מדליק ומכניס לפה, ומסתכל אל האופק, מסתובב ברחוב בלילה ומחפש איזה עניין בין החומות האלו, לפני שיפרוש לישון פשוט.
הסקייפ שלי: or_ben_abu_gsb
ניצחון! ועוד ניצחון!
Stratocumulus
הודעות: 20
הצטרף: 24 מרץ 2018, 20:50

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי Stratocumulus » 10 יוני 2018, 16:40

thatKika כתב:
09 יוני 2018, 11:54
וויליאם
ספוילרהצג
IN
כשאתה מתחיל ליישר את המקומות שלא אמורים לבלוט באף שלו, סטוארט בועט מתוך אינסטינקט ופוגע ברגל שלך, קצת מתחת לברך. אתה מתעלם כמיטב יכולתך מהכאב ומצליח לסיים את ההליך. אחרי שאתה מדביק לו את הפלסטר, הוא ממשש בעדינות את אפו, כמו מוודא שהכל אכן חזר לנורמה.
"זהו, לך לישון. יש לך משמרת בוקר." אתה אומר, ובתגובה סטו מעווה את פניו. הוא משלב את ידיו בהפגנתיות וצונח נמוך יותר במקומו על הכיסא.
"אני לא צריך את המשמרת!" הוא אומר בקול, ומחווה בידו אל עבר ערימת התלושים על השולחן. "אני מסודר! חוץ מזה שגם בלי התלושים האלה, שנינו יודעים שאתה מרוויח הרבה מעבר למה שאתה צריך." אתה חש את ההשפעה של אמה בדברים שלו, של הדעה שלה על מערכת חלוקת המשאבים המשוחדת וחסרת ההגינות של האזור הבטוח. "זה לא שאתה עושה משהו עם התלושים חוץ מלשתות. ואם לך מותר לשתות, אז לי מותר להרוויח מהצד במקום ללכת למשמרת הדפוקה הזאת." המבט בעיניים שלו נחוש.
אתה מרגיש את הרגל שסטו בעט בה בטעות מפעמת בגלים עמומים של כאב שהולכים ונחלשים.

META
וויליאם הצליח בביצוע הפעולה לפי תוצאות הזריקה, אך ספג שתי נקודות סטרס של נזק בעץ הפיזי.
ספוילרהצג
"זו לא בקשה, סטיוארט. אתה הולך למשמרת הזו." אני מודיע לו לאחר שאני מחזיר את הערכה למקומה, מסתובב אליו ומוסיף, "אתה צריך מסגרת." תוך כדי שאני מושך באפי, רומז לו את הסיבה. אני מודע לכך שהוא יודע את דעתי על הספורט שהוא עוסק בו, ניהלנו שיחות דומות לזו, אבל הפעם אין לי כוח לויכוח הזה -- רוב בקבוק הויסקי שקניתי נשפך, כואב לי הראש ובנוסף לכך הברך שלי כואבת. רק לגמור עם זה.
מונע ממנו לענות, אני מיד ממשיך תוך כדי שאני מתקדם לעברו, "אין שום ערך לתלושים האלה. הם מסמלים את חלקך בחברה, איזה ערך אתה מעניק לה. מה אתה עושה למענה." מביט לו בעיניים, "~הקרבות~ שאתה לוקח בהם חלק. אתה יודע היכן הם יעילים?" אני שואל ומיד עונה, לא נותן לו הזדמנות להשיב, "בצבא. אם אתה רוצה, אני אדבר עם ידידיי בצבא ותלך לשרת. אם אשמע מארתור שאתה לא היית במשמרת הבוקר הזו, אבין שאתה רוצה ללכת לצבא." אני פוסק והולך חזרה לחדר.
סמל אישי של משתמש
Qurrion
הודעות: 2065
הצטרף: 01 אוגוסט 2011, 12:43
מיקום: היכנשהו בבריאה, רוב הזמן.
יצירת קשר:

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי Qurrion » 10 יוני 2018, 18:16

ג'יל ומתיו:
ספוילרהצג
"תגיד לפוקס שלא יצא מדרכו וימהר להגיע לכאן, הממזר מרים סקנדל ענקי כל פעם שאני מסרבת להגיש לו משקאות בחינם." אומרת ג'יל לריאן ומפעילה מחדש את הג'ובוקס, והפעם בוחרת בתקליט מעט יותר קצבי ושמח, להרגיע את הרוחות בבר. "תבוא מתישהו בנסיבות יותר טובות, ריאן, לא רק בענייני הצבא. יכול להיות זה ירפא את הדיכאון שלי מלראות את הפרצוף שלך." היא מוסיפה בהלצה קטנה ודוחפת את הילד המפוחד לדרכו, לפני שילכלך את רצפת הפרקט שלה בשתן שלו.

"מת'יו!" ג'יל קוראת לחייל רגע לפני שהוא מגיע אל דלת הכניסה. היא יוצאת מאחורי הבר וניגשת אליו בצעדים מהירים ככל שהעקבים השחורים שלה מאפשרים לה, ומניחה יד על כתפו, מעשה יחסית אישי שהיא ניסתה לבצע מספר פעמים, אך נמנעה מלהשלים אותם עד כה ממבוכה או מהתנגדותו של מת'יו. "שמור על עצמך, מת'יו. היא אומרת לו בשקט, מביטה היישר לתוך עיניו, ועצב מעורבב עם חוכמה וניסיון חיים משתקפים בעיניים שלה. "לא כל העולם חייב להיות האויב שלך, אתה יודע? אל תדחוף אותי הרחק מהחיים שלך, בבקשה."
היא מיד עוזבת את כתפו לאחר מילים אלו, ומושיטה לו חפץ קטן ונוצץ בצבע כסף: מפתח.
"אם אתה אי-פעם צריך מקום ללכת אליו, אני כאן."
"It takes 43 muscles to frown and 17 muscles to smile, but only 3 muscles for a proper trigger squeeze."
סמל אישי של משתמש
ג'וני
הודעות: 972
הצטרף: 14 יוני 2016, 18:51

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי ג'וני » 10 יוני 2018, 19:39

קון
ספוילרהצג
אם הוא מתחמק ממתן תשובות לשאלות שלי משהו פה מסריח, הוא אפילו לא מוכן לתת מידע חדש על המשימה ומי משתתף בה.
"אני לא יודע עם מי אתה רגיל לעבוד, אבל אם אתה רוצה לעבוד איתי אתה תצטרך לתת לי מידע על המשימה ואם קיילב אמר לך לדבר איתי, אז הוא כנראה יודע על מה הוא מדבר. אם אתה לא מוכן לעשות את זה, אז אולי מוטב שניפרד עכשיו כידידים." אני מנסה לשמור על ידידותיות מסוימת, כלומר הוא בן אדם שמבקש עזרה ומציע לי עבודה, אבל זה לא אומר שאחרי שחיכיתי לו שלושה ימים אני אמור להמשיך לתת לו למשוך אותי באף כשהוא לא מוכן לומר אם מי אני אעבוד במהלך המשימה ומהי בכלל המשימה.
סמל אישי של משתמש
Darthsphere
הודעות: 6
הצטרף: 17 אפריל 2018, 13:22

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי Darthsphere » 10 יוני 2018, 23:47

thatKika כתב:
09 יוני 2018, 11:54
אלסי
ספוילרהצג
"ברור… אני תמיד חושבת עליך דברים טובים..." את אומרת, ומביטה הצידה. בזוית העין את מבחינה בו איכשהו מאדים עוד יותר, ומהנהן לעצמו קלות, כמו מנסה להרגיע את עצמו או לשכנע את עצמו שזה אכן קורה. הוא לוקח נשימה עמוקה לפני שהוא מדבר שוב, כמו מאפס את עצמו.
"את רוצה - אממ, את רוצה לקנות מים?" הוא מושיט בקבוק לעברך. "בשבילך, בשלושה תלושים לבקבוק?"
בדרך כלל, המחיר הוא חמישה תלושים לבקבוק, שבחלוקה דקדקנית יכול להספיק לשלושה ימים, בהם את עם העבודה במטבח מרוויחה תשעה תלושים סך הכל. לא זול, אמנם, אבל הכרחי. גם ככה רוב הכסף שטוני מרוויח הולך, לפי מה שהוא הספיק לספר לך, לבחור שמטפל במים ומוודא שהם נקיים מספיק. הוא זקן ולא הרבה רוצים לקנות ממנו, לעומת טוני הצעיר והחברותי. מבחינת אחוזים, רק כשלושים אחוז מהתלושים הולכים לטוני, עם עיגול כלפי מטה. מצד שני, זו לא עבודה קשה והוא עובד רק כל עוד יש לו בקבוקים למכור, מה שאומר שברוב הימים הוא אפילו לא עובד יותר מארבע שעות.
ספוילרהצג
והמנצח בתחרות הסומק השנתית של האזור הבטוח הוא… היא… הוא... טוני! הפנים שלו כמו מזנקות משלושים אחוזי סומק לתשעים אחוזים, בפחות משלוש שניות. הישג מרשים, ואני אפילו יותר בטוחה עכשיו שהגיע הרגע. שהיום טוני הולך לאזור אומץ ולהיות מספיק בטוח במתח בינינו - להציע לי לשבת איתו פעם אחת לארוחת ערב! על חשבונו! או משהו דומה לזה. כמות התלושים שהוא עומד לחסוך לי…
והנה - העיניים שלי עוד מושפלות, אבל הן עוקבות בתזזית אחרי פניו, רואות אותו נושם עמוק, אוסף את הביטחון העצמי שלו. יופי, אני כבר יודעת מה הולכות להיות המילים שהוא יגיד - אלסי, את רוצה - אמ… אולי נשב שנינו? זאת אומרת, בצהריים? נאכל… יחד? - ואני אעמיד פנים שאני מתלבטת, אולי אפילו קצת אסמיק, אבל בסוף - כמובן! - אענה לו כן, בטח. משעמם מאוד, רגיל וצפוי להחריד. אני לא יכולה לחכות שזה יקרה.
"את רוצה - אממ, את רוצה לקנות מים?"
שתיקה.
מה. חבר, אתה לא רציני. איך זה יכול להיות שהוא עדיין מתבייש אחרי כל מה שעשיתי? אולי הוא לא שווה את הזמן שלי אחרי הכל?
"- בשלושה תלושים לבקבוק?"
אני ממצמצת ושוקלת את העניין. טוני ידידי, אולי אתה שימושי אחרי הכל? אני יודעת שזו הקרבה לא פשוטה לטוני, שגם לו יש מישהו שמקצץ לו מהרווח, גם אם אצלו זה מגיע עם דרישות התפקיד. הבחור שמטפל במים לוקח את החלק העבה יותר. שלושה תלושים הם כמעט חצי מחיר, מכה קשה למשכורת של טוני, שגם ככה לא עובד הרבה שעות כל יום. מנגד, אני אוכל להשתמש בבקבוק הזה לשלושה ימים לפחות, וזה אפילו לא כולל מים למקלחת; אם אני לא טועה, ירד גשם לא מזמן. זה חיסכון לא קטן בתלושים, כזה שיכול לעזור לי הלאה.
אני מחייכת; חיוך מתוק, אסירת תודה. אני מקפידה לעפעף פעמיים תוך כדי שאני אומרת, "זה ממש נחמד מצדך! אני אשמח." אני מחפשת אחר התלושים שלי, מרוצה מהרווח הקטן שכבר זכיתי בו היום.
עמית-MEH
תמונה
סמל אישי של משתמש
העוג הברברי
הודעות: 12194
הצטרף: 04 ספטמבר 2011, 15:49
מיקום: כרמיאל, ישראל
יצירת קשר:

[TEotW System] האחרונים - עץ משחק [5/5]

שליחה על ידי העוג הברברי » 17 יוני 2018, 00:19

ג'יל ומת'יוהצג
IN
מת'יו מסתכל על ג'יל, מבט כועס על פניו, והוא דוחה את המפתח. "אם לא אמצא עוד אויבים בעולם, זה סימן שהעולם הפך למשעמם מידי בשבילי" הוא אומר ומתקדם קדימה "את תישארי בבר ותמשיכי לדבר על רגשות, ואני אמשיך לירות בראש של נגועים בקצב של 850 כדורים לדקה, וככה כול אחד מאיתנו יעשה את מה שהוא טוב בו, מה שגורם לו לחיות" הוא אומר ומלטף את הנשק שהוא נושא קשור אליו, ה-M4 הצבאי שלו.

הוא לא התכוון להיות עד כדי כך לא נחמד לג'יל, אבל החיים מאחורי החומות הוציאו ממנו את הצד המכוער של האישיות שלו, או שמה יש לומר- היותר מכוער מהרגיל. מת'יו פשוט חיפש עכשיו משהו שיעסיק אותו, הסתכל אל האופק, אל החופש שמאחורי החומות האלו. הוא קיווה שהוא יקבל משימה צבאית בקרוב, משהו שינצל את הכישורים שלו, משהו שייתן לו חופש מהתחושה החונקת שאחזה בו בכול הזמן האחרון.
הסקייפ שלי: or_ben_abu_gsb
ניצחון! ועוד ניצחון!
שלח תגובה