ברוכים הבאים לפורום הפונדק
פורום הפונדק הוא קהילה של משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד. נשמח לענות על השאלות שלכם, לקרוא את היצירות שלכם ולשחק איתכם.
אתם מוזמנים להירשם לפורום ולהצטרף לקהילה.

[TEotW System] האחרונים - עץ הרשמה [0/5]

פלטפורמה למשחק בהרפתקאות משחקי תפקידים באינטרנט. כאן תוכלו להצטרף ולשחק בהרפתקה עם שחקנים אחרים באמצעות האינטרנט וגם להנחות משחק משל עצמכם. בפורום גם ניתן לפרסם ולקרוא רשומות של הרפתקאות.
גרגויל
הודעות: 55
הצטרף: 24 ינואר 2018, 18:12

[TEotW System] האחרונים - עץ הרשמה [0/5]

שליחה על ידי גרגויל » 22 אפריל 2018, 15:48

למרות שנשלחו כבר הרבה דפ"דים אני אכתוב את שלי
שם\פניה:עומר
שמה של הדמות:פיטר סמית' (פיט בקיצור)
מגדר:זכר
גיל: 20
מראה: פיטר נראה כמו שדון. ראש כמעט משולש, אצבעות ארוכות ודקות ומבנה גוף שברירי. פיטר הוא די היפראקטיבי וחייב להתעסק במשהו, כל דבר העיקר שיהיה לו מה לעשות. העור שלו מעט חיוור, אבל השיער שחור כמו נפט. פיטר משתל להיות, ותמיד האדם הכי בולט בכל מקום הלבוש של פיטר תמיד מוקפד ומסודר: בגדים שחורים (ארוכים),מגפי עור מבריקות ומעיל עור שחור עם כמה כיסים פנימיים מה שגורם לו להיראות כמו מאפיונר, אם הוא לא היה נראה כ"כ שדוני. פיטר בגובה מטר ושמונים ושוקל כ-60 קילו
אופי: פיטר הוא מחונן על, הוא יכול לפתור משוואה עם 20 נעלמים ולהתפלא שאחרים לא יכולים. הוא גם אסטרטג מבריק, זו כנראה הסיבה שהוא עובד כאסטרטג בצבא מגיל כל כך צעיר. הוא הצליח בקושי לעבור את הטירונות (הוא לא טוב בדברים שדורשים סיבולת)אבל חוש ההומור שלו, הציניות שלו והשכל שלו עשו את העבודה לבד והתקדמו בסולם הדרגות. לפיטר אין דבר כזה "חוסר ביטחון עצמי", כל דבר שהוא רוצה הוא יעשה והוא לא אוהב לקבל "לא" כתשובה. המוטו האישי שלו הוא "מה שלא עובד בכוח עובד במוח. ומה שלא עובד במוח יעבוד בהתחנפות לאנשים". פיטר לא מהסס להשתמש בכל הקלפים שהוא צריך, ותאמינו לו שיש לו הרבה קלפים
רקע: אני נולדתי ממש בתחילת גילוי הפטריה במדינות נידחות, ההורים שלי שהבינו מה יקרה ועברו לבוסטון איתי ועם אחי הגדול, בזמן המעבר מניו יורק לבוסטון הורי מתו מסיבות לא ברורות ואני ואחי הגדול הגענו וכשאחי הגדול הסביר שהגענו בלי הורים נזרקנו שנינו לפנימיה הצבאית. יום אחד בזמן הטירונות בצבא אני ועוד שני חברים שלי (חיילים כמובן) יצאנו אל מחוץ לאיזור הבטוח בשביל לראות מה יש שם מתוך סקרנות. המראות שראינו היו נוראיים, המקום היה צחיח ושומם, אין שום דבר אכיל ויצורים נוראיים שוטטו שם- הנגועים. הם הרבה יותר מפחידים מהתמונות שלהם, ראינו "רצים" בכל מקום ויצורים מזוויעים אחרים משוטטים, יצורים שאפילו לא ידענו את שמם. ואז שני רצים הבחינו בנו. ברחנו בכל המהירות אבל זה לא הספיק הרצים תפסו את שני חברי: ג'ון ו-ויקטור. ברגע שהרצים תפסו אותם הם חזרו בחזרה, ידעתי שאם אני ארדוף אחריהם אני אמות מיצור כלשהו ושגורלם נגזר אז חזרתי אל השטח המוגן. לכל שאר תקופת הטירונות, הייתי מדוכא ואז הבנתי מה אני רוצה, אני רוצה נקמה, אני רוצה להלחם ולהביס את הפטרייה ואת הנגועים, רציתי לתרום כמה שיותר למאבק ולצבא כדי לנקום את מותם של ויקטור וג'ון. אני לא רוצה כלום חוץ מלשים סוף לפטרייה, בלי זה אין לי טעם לחיי.
כישורים:
ספוילרהצג
פיזי
מיומנות-2 (+1)
חיוניות-2 (+1)
פיצ'ר חיובי- צלף, פיצ'ר שלילי- קיבה חלשה
מנטלי
לוגיקה-5 (+4)
כוח רצון-2 (+1)
פיצ'ר חיובי- מחשבון אנושי, פיצ'ר שלילי- מוסח בקלות
חברתי
כריזמה-2 (+1)
אמפתיה-3 (+2)
פיצ'ר חיובי- כושר שכנוע, פיצ'ר שלילי- חרדה
חפצים: חוברת הדרכה (כלי נשק חמים וקרים- טווח, נזק ויכולת חדירה), סכין כיס, חבל, קלפים
טראומות: קלקול קיבה (פיזי) הוא אכל מהאוכל של הצבא משהו חשוד שהיה תפוח אדמה רקוב
מצב התחלתי: אסטרטג בצבא, יש לו ידידים בכל שכבות הצבא כך שהוא מודע לשמועות שמסתובבות בצבא
הערות\הארות\בקשות נוספות:אם יש בעיה כלשהי בניסוח או בטקסט עצמו תכתבי
נערך לאחרונה על ידי גרגויל ב 22 אפריל 2018, 20:17, נערך פעם 1 בסך הכל.
כל שעה פוצעת. האחרונה הורגת.
אמרה ישנה
כל מפלצת מובסת. האחרונה היא הבוס, שנותן יותר נק"נ.
אמרה קצת פחות ישנה
סמל אישי של משתמש
Qurrion
הודעות: 2020
הצטרף: 01 אוגוסט 2011, 12:43
מיקום: היכנשהו בבריאה, רוב הזמן.
יצירת קשר:

[TEotW System] האחרונים - עץ הרשמה [0/5]

שליחה על ידי Qurrion » 22 אפריל 2018, 19:13

ראשית כל, הרשי לי לברך אותך על הצטרפותך לפורום הפונדק! :D
אני מקווה שתישארי איתנו הרבה זמן, ושהזמן שלך כאן יהווה עבורך סיפוק רב ללא-גבולות.

שנית, ברכותיי על עץ ההרשמה. השקעה רבה הלכה אליו, ורואים את זה אפילו ברפרוף מהיר. רק לקרוא אותו היווה עבורי הנאה רבה.

לבסוף, לדף-הדמות עצמה:
שם\פניה: Qurrion, קווריון,קיצור של אחד מהם, או כל כינוי אחר שנוח לך, אני לא בררן במיוחד.
שמה של הדמות: ג'וליאן דולורס ווילוו הייז. שמות כינוי שניתנו לו כוללים את "ג'יל", "ג'יי" ועוד וריאציות דומות.
מגדר: אישה.
גיל: 27.
מראה: המראה של ג'יל גורם לאנשים לחשוב שהיא ערפדית, או פשוט לא יוצאת הרבה, והם צודקים. עורה בהיר מחוסר הימצאותה תחת קרני השמש הבהירות, עיניה ושערה שחורים כמו הלילה, והצמה שהיא אוספת את שערה בה נמשכת עד מותניה מסירובה לקצר את התסרוקת שלה. הבעות פניה אינן מוגבלות לקשת של בין "חסרת-רגש" ו-"קצת יותר", וכל מה שביניהם. המלתחה שלה לא כוללת בגדים רבים, ורוב אלו שיש לה הם פשוטים עד כמה שהם יכולים להיות: מכנסיים, חולצות טי וסוודרים, וכמעט אף אחד מהם לא תואם לבגד אחר באוסף שלה. סט הבגדים "האמיתי" היחידי שיש לה, הן זוג מדי-עבודה שהיא שומרת בקנאות דתית: חולצה לבנה מכופתרת, עניבה שחורה, וסט וחצאית צמודה עד הברכיים, שניהם בצבע כחול כהה, וזוג נעליים מצופות לקה שחורה.
על פי הבעת-פניה ולבושה, רוב האנשים שפוגשים את ג'וליאן לראשונה מקבלים רושם של אישה קשוחה וחסרת-רחמים כאשר היא בבגדי עבודתה, או עצלנית חסרת-תקווה כאשר היא בבגדים פשוטים בביתה.
ג'יל לא גבוהה במיוחד, בקושי עוברת את המטר-שישים, ומשקלה הוא לא נושא שגורם לבנות אחרות בגילה לקנא, 60 קילוגרמים עגולים. היא לא "מקומרת במקומות הנכונים", ממעיטה להשתמש באיפור באופן מוגזם או בזבזני, ובכללי לא מתעסקת יותר מדי במראה החיצוני שלה. מעניין אם זו הסיבה מדוע כל כך קל להתחבר איתה.
אופיי: ג'וליאן אישה אישה רגועה, אך חסרת שליטה כלשהי על רגשותיה. רוב הזמן בעבודה היא ה-"מודל לחיקוי עבור נשים רציניות", אך היא טוענת שזהו לא משחק והיא פשוט מתנהגת בטבעיות כפי שהיא תמיד מתנהגת, אך היא תמיד מתחילה שיחות עם לקוחותיה בעודה מנסה להנעים את זמנם, ולעיתים רחוקות אפילו פוצחת בצחוק מתגלגל כאשר אחד מהם מספר בדיחה מוצלחת. אפילו עם האנשים המעצבנים ביותר ג'יל מנסה לשמור על קור רוחה ולהתנהג אליהם בנימוס, אך אחד הדברים היחידים שגורם לג'יל לפרץ בלתי-נשלט של כעס הוא כאשר מישהו משתמש בשמה הפרטי המלא, "ג'יליאן".
היא לרוב מסתירה את העובדה שיש דברים שאכפת לה מהם, והיא מאוד מתביישת כאשר מקניטים אותה על עובדות אלו.
ג'יל אף פעם לא התווכחה עם הצבא, כאשר היא נבחרה לעשות עבודת מטבח או נקיון, היא עשתה אותה בלי לעשות צרות.
רקע: ג'יל היא ילידת בוסטון, וחיה את רוב חייה בדורצ'סטר, בקרבה לים. הוריה היו ג'יימס ווילוו ומארי הייז, זוג מדענים אשר התחתנו עוד בצעירותם כאשר למדו יחדיו באוניברסיטה. אביה של ג'יל, ג'יימס, למד פיזיקה בעוד אימה, שבאה מצרפת על מנת ללמוד בארה"ב, מארי, הייתה כימאית. הנישואים של הוריה שרדו שנים רבות, ולידתה של ביתם היוותה את רגע השיא במערכת היחסים שלהם. בעוד משפחת ווילוו-הייז הייתה שמחה בכל, זה לא נמשך זמן רב. כאשר ג'יל הייתה בת 6, שנה לפני התפרצות הקורדיספס, הוריה נפרדו. סיבת הפרידה עדיין לא ידועה לג'יל, והרצון לשאול עדיין לא עלה בה.
כפי שהוריה הסכימו, ג'יל נשארה עם אימה בבוסטון, בעוד אביה עזב את העיר, ומאז השתיים לא שמעו ממנו.
שנה אחרי, אחרי התפרצות הנגיף, ג'יל ואימה הבינו כמה בנות-מזל הן היו לחיות סמוך לאחד הנמלים של העיר: זה היה מקום שהצבא סירב לוותר עליו. הקירבה למים הייתה חשובה ביותר עבור העברת משאות, אפשרות בריחה במידה והנגועים יפרצו את המחסומים, ומספר רב של ספינות, כעת נטושות, עם כל הסחורה שהייתה עליהן, וכעת לא תובא לייצוא לעולם.
מקצועה של אימה של ג'יל הבטיח לשתיים מחייה נוחה מספיק על חשבון הצבא, כל עוד מארי תעבוד במעבדות שהם הקימו וג'יל תמשיך ללמוד כימיה בעקבות אימה. האלטרנטיבה קסמה לשתיים הרבה פחות.
בשונה מאימה, ג'יל לא מצאה כישרון רב בלמידה, ועמדה להיכשל במבחנים הגורליים, אילולה חברתה לאורה. השתיים נפגשו במעבדת בית-הספר והתחברו במהרה. לאורה הייתה חכמה מאוד, ולא היססה לעזור לג'יל אשר התקשתה לעקוב אחרי הנלמד. השתיים סיימו בהצלחה את בית-הספר, ועוד בהצטיינות, והתחילו ללמוד כימיה ברצינות, בקורסים מיוחדים שהוקמו על ידי כל המדענים שהצבא הצליח לאסוף אל תוך האזורים המוגנים, ועבורה זה היה סיוט. כל שיעור דרש את כל תשומת ליבה, כל מבחן גבה מחיר מנשמתה, ג'יל הרגישה כיצד היא נחנקת, אך לאורה המשיכה לדחוף אותה הלאה.
כאשר השתיים סיימו את הקורס הראשון והחזיקו את התואר שלהן ביד, ההבנה היכתה את ג'יל: היא בזבזה שלוש שנים מחייה, והיא אפילו לא שמה לב, או קיבלה סיפוק כלשהו מהן. כל יום כלל למידה והתמדה, השקעה ושינון, והתואר לא הרגיש כלל כמו החזר מאמציה. לכן, כאשר ההצעה הנחשקת הגיעה, לעבוד במעבדה עבור הצלת האנושות, ג'יל סירבה. היא פחדה, חששה שכל חייה יחלפו מול מבחנות וצלחות פטרי לפני שהיא תספיק לעשות דבר עבור עצמה. האפוקליפסה לא הפחידה אותה, היא אפילו לא חשבה על הקיום שלה, היא גדלה בה מילדות אחרי הכל, אך ההרגשה הכובלת הייתה נוראית, ועל כן היא סירבה.
היא נאלצה להיפרד מלאורה, עוגן השפיות שלה במשך השנים האחרונות, פרידה שהייתה רחוקה משלווה, ולעזוב את האזור.
היא החליטה לפתוח בר. הידע שלה בכימיה, ערבוב חומרים ותכונותיהם התאים כמו כפפה.
ג'יל לא הייתה אלכוהוליסטית, אך היא לא סירבה לכוס בירה מהמסבאה מדי פעם, אך היא לא הייתה לטעמה. היא הרגישה שהיא רוצה משהו יותר רציני, משהו יותר טוב, משהו שיוכל לתת לאנשים אפשרות להשתחרר, אווירה נעימה שתהווה ניגוד מלא לעולם המזוויע בחוץ. את כל הכסף שהיא חסכה בחייה, את כל תלושי המזון שהיו לה, היא השקיע בפרוייקט העלוב שלה, ולמרות כל הסיכויים היא הצליחה.
היא קנתה את אחד המחסנים הקטנים של הנמל, ושם הקימה את העבודה שלה, בר בו אנשים יכולים לבוא, לשתות משהו אמיתי, להקשיב למוזיקה, לשיר, לרקוד ופשוט להשתחרר מכל הכבלים של העולם, להיות חופשיים. היא החליטה לקרוא לבר "ולהאלה", על שם גן-העדן הנורדי עבור חיילים אשר מתו בכבוד, ובשמחה רבה לקחה על עצמה את תפקיד הולקיריה, כלומר מגישת-המשקאות ובעלת המקום.
הויכוחים הבלתי-פוסקים עם הצבא, האיומים לסגירת המקום, מחיר המרכיבים ונדירותם ההולכת וגוברת, ג'יל אהבה את עבודתה החדשה. לא משנה אילו בעיות היא הציבה עבורה, ג'יל נלחמה עבור פינת גן-העדן שלה עד טיפת הזעה והדם האחרונה שלה, ועד מהרה פרי השקעתה הבשיל: חיילים רבים היוו את מרבית לקוחותיה, לקוחות קבועים שבאים לשוחח עם ג'יל, ועוד המון מעוניין. הבר לעולם לא היה מלא עד אפס מקום או עמוס, אך זה מה שג'יל תכננה, נוחות. הצבא אפילו הקצה לג'יל "בית" על חשבונו, חדר קטן בקרבת הנמל בו תוכל לחיות בנוחות, בקרבה למקום עבודתה.
כאשר המציעות החלה לתפוס קצב, ומחיר המרכיבים מהם ג'יל הכינה משקאות עלה ונדירותם גברה, ג'יל החלה לקשור קשרים עם העולם התחתון, מבריחים שונים שהיו מביאים עבורה דברים מחוץ לעיר בתמורה לשימוש בבר שלה בתור "תחנת-ביניים" עבור מבריחים. ג'יל עדיין לא נתפסה על פשעיה, אך הסיכון גדל כל יום עובר.
כישורים:
ספוילרהצג
פיזי
מיומנות - 2 (+1)
חיוניות - 2 (+1)
קלת משקל, סיבולת פחותה
מנטלי
לוגיקה - 2 (+1)
כוח רצון - 3 (+2)
תואר כימיה, קושי למידה
חברתי
כריזמה - 4 (+3)
אמפתיה - 3 (+2)
חברותית ונגישה, פתיל קצר
חפצים: חוברת הדרכה של ברמנים (מתכונים והסברים על חומרים שונים), מצת, יוד, תכשיט.
טראומות: חסרת-אהבה (חברתי). אחרי פרידות רבות, הכוללות את הוריה וחברתה הטובה ביותר, ג'יל חווה קושי רב להיפתח בפני אנשים חדשים, או לנסות להבין את הרגשות שלהם.
מצב התחלתי: מאחורי הדלפק בבר שלה, באמצע יום איטי ומשעמם, עם ראשה קבור בין שתי ידיה. הצבא לוחץ עליה יותר ויותר כל יום, והמשלוח האחרון כבר מאחר במספר ימים, שלא לדבר על השכירות ההולכת ומתייקרת. הצבא התחיל לדרוש עשרה תלושי-מזון עבור הבר והדירה ליום, ואם היא לא תוכל למלא את המלאי שלה בקרוב, היא תיאלץ לבחור בין בר ללא משקאות או משקאות ללא בר.
הערות\הארות\בקשות נוספות: בעיקרון, רעיון הדמות בתוך המשחק הוא דמות תומכת, יותר חברתית משכלית, אשר תתפקד כאוזן קשבת, דמות אשר שמעה הרבה סיפורים מפי הרבה אנשים, ותוכל לעזור לקבוצה על ידי שמירת מוראל, טיפול בטראומות חברתיות ופשוט להיות שם בשבילם. עבר זמן מאז העץ נפתח, ולא יצא לי לקרוא את הדמויות של כולם, לכן אני מתנצל אם רעיון הדמות שלי כבר לא "מקורי".
חוץ מזה, אני לא חושב שיש לי הערות אחרות. בנוגע לבקשות, אשמח לשמוע את דעתך על הדמות, כיצד אני יכול להרחיב, לתקן ולשפר. אני ממש אהבתי את המשחק The Last of Us, ולמיטב זכרוני שיחקתי בגרסת ה-Remastered לפחות פעמיים, ועל כן הציפייה שלי, בין אם לשחק או לעקוב אחרי המשחק מהספסל, אינה יודעת גבולות.
נערך לאחרונה על ידי Qurrion ב 24 אפריל 2018, 18:39, נערך 2 פעמים בסך הכל.
"It takes 43 muscles to frown and 17 muscles to smile, but only 3 muscles for a proper trigger squeeze."
סמל אישי של משתמש
ג'וני
הודעות: 936
הצטרף: 14 יוני 2016, 18:51

[TEotW System] האחרונים - עץ הרשמה [0/5]

שליחה על ידי ג'וני » 22 אפריל 2018, 19:42

שם\פניה: ג'וני
שמה של הדמות: קונאל קייסי
מגדר: זכר
גיל: 35
מראה: קונאל בעל מראה אירי ממוצע מרוב הבחינות, השיער שלו כתום אדמדם, העור שלו בהיר עד כדי לבן ועליו פזורים מספר לא מובטל של נמשים חומים בהירים, והעיניים שלו בהירות בצבע כחול. קונאל לא מרבה להסתרק או להסתפר ולכן השיער שלו יחסית ארוך ולא ממש מסוד, אך הוא כן מקפיד להתגלח מדי יום ולכן אין דבר המסתיר את הבעת פניו הרצינית תמיד.
גובהו של קון ממוצע בקרב גברים בגילו, אך ניכר עליו שלא יזיקו לו מספר ארוחות טובות שכן היקפו נמוך מהרצוי, דבר המבליט את שריריו.
קול בדרך כלל לובש בגדי עבודה פשוטים, הכוללים ג'ינס וחולצת-טי, ססגונית כאשר הוא עובד בחנות (ציטוטים או תמונות) וצבע אחיד כאשר הוא עובד עם המבריחים ,ונעלי ספורט, מראה הנותן לו להשתלב בקלות בקרב האנשים הפשוטים ואינו נחקק בזיכרון.

אופי: קונאל הוא אדם יחסית מורכב שמצד אחד כן מעורב בחייהם של אנשים אחרים כך שיש לו הרבה מאוד מכרים ידידים טובים, אך אין לו באמת חברים קרובים והוא לא באמת מצליח לשמור על קשר רומנטי יותר מחודש ובגיל 35 עדיין גר עם ההורים. מצד אחד הוא כן נפתח לאנשים חדשים, מגלה כלפיהם ידידות, מנסה לעזור להם כשהם צריכים, אך מהצד השני הוא אינו מרבה לחלוק עם אנשים את החיים הפרטיים שלו, לפחות לא מעבר לדברים שטחיים.
קונאל לוקח ברצינות כמעט כל דבר שהוא עושה כך שאפשר לומר שהוא אחראי, אמין, עובד קשה, מעשי מאוד וממוקד בדברים שהוא רוצה להשיג שהם לאו דווקא דברים לעצמו, שכן משפחתו חשובה לו מאוד. אולם מכיוון שהוא כזה הוא גם מצפה מאחרים להיות כאלה וכאשר אחותו עשתה דברים שלא לטובת המשפחה הוא לקח את זה קשה וניתק זמנית יחסים עמה.
קשה לו לשחרר דברים מהעבר ולכן אנשים שפגעו באמונו פעם אחת ימצאו את זה מאוד קשה לחזור לצד הטוב שלו, מצד שני אנשים שהרוויחו אצלו נקודות זכות יקבלו אצלו הרבה קרדיט והוא ישתדל מאוד לבוא לקראתם היכן שהוא יכול.
מות אחיו שחל קונאל פגע בו קשה וגרם להקצנה של אופיו, כך שאם בעבר הוא היה מוכן לתת לאנשים הזדמנות שנייה אחרי זמן קצר, היום הזדמנות שנייה אצלו היא דבר כמעט ובלתי אפשרי. אם פעם הוא היה מוכן להחליק שקרים לבנים קטנים, היום הוא כמעט בכלל לא יאמר דברים מוחלטים וירבה לסייג את אמירותיו במילים כמו "עלול", "אפשרי", "כנראה שלא", "לא סביר" גם כש"כן" או "לא" פשוטים היו יכולים להספיק. הרבה פעמים זה גורם לאנשים לחשוב שהוא לא החלטי או לא ממש בטוח בדבריו כשזו פשוט דרך דיבורו בשנים האחרונות.

רקע: "אני לא יודע מי את ואני לא יודע מה את רוצה, אבל אני בטוח שאם את צריכה משהו אני אשיג את זה או אוכל להכיר לך מישהו שיכול."

קונאל נולד וגדל בפרובידנס רוד-איילנד למשפחה במעמד הביניים. אביו, תומאס, הינו חנווני במכולת קטנה. אימו, קורטני, עבדה כאחות בבית חולים, אך פרשה לאחר לידת אחיו של קונאל ומדי פעם עוזרת לאביו בעבודתו. אחותו, קולין, גדולה ממנו בשנתיים והייתה קרובה אליו מאוד בהיותם ילדים. אחיו הצעיר ממנו בשלוש שנים, ברנאן, שינה את כל הווי המשפחה כאשר נולד עם הידרוצפלוס והרופאים בבית החולים גילו זאת, ברשלנות רפואית מחפירה, רק לאחר שהנוזלים במוחו גרמו לו נזק בלתי הפיך. כתוצאה מכך ברנאן לרוב חושב ומתנהג כתינוק בן עשרה חודשים ומצריך טיפול קבוע ומתמיד של שאר בני המשפחה. הם מאכילים אותו, מרימים אותו, לוקחים אותו למיטה או לכיסא הגלגלים, כאילו הוא היה תינוק גם כאשר הוא התבגר וגופו גדל לממדים של אדם מבוגר ומשקלו הגיע לסביבות 65 קילו.
קונאל גדל במחשבה שהוא חייב לדאוג לאחיו כל הזמן וכל המשפחה חייבת להשתתף בטיפול זה. אמו עזבה את עבודתה בבית החולים עבור זה, אביו היה היה רוחץ אותו כל ערב. הוא ואחותו היו צריכים לוותר על דברים משום שאחיו לא יכל לעשותם (ללכת לפארק עם 2 ההורים? לא קרה מעולם שכן אחד מהם נשאר להשגיח על אחיו) ולא תמיד זכו לתשומת לב מההורים משום שברנאן הזדקק לה יותר. למרות שיש כאלו שהיו מקבלים את המצב קצת קשה, קולין וקונאל אהבו מאוד את אחיהם ובהגיעם לגיל מבוגר מספיק השתתפו ועזרו לאחיהם באמצעות האכלתו, שמירה עליו כאשר ההורים היו צריכים ללכת, השכבתו לישון ופעולות אחרות.
בשלב מסוים קולין החלה לפתח בעיות בגב (עקב הרמת אחיה ששקל יותר ממנה…) וזה גרם להוריהם להחליט לשכן את ברנאן במוסד טיפולי במשך ימות השבוע, אך המשפחה עדיין הייתה מגיעה לבקר אותו כמעט כל ערב והיו מחזירים אותו לביתם למשך הסופ"שים. מצב זה נמשך שנתיים עד להתפרצות המגיפה וכך קונאל זכה להכיר רופאים, אחיות ומטפלים שונים עמם יצר קשרים. בזמן הזה קולין בת העשרים (גדולה מקונאל בחמש שנים) התחתנה עם דנקן לאחר שנת היכרות אחת. מהלך שקצת הרחיק את קונאל מאחותו שראה בזה מעין בגידה מסוימת והתחמקות מחובות טיפולה בברנאן וזה לא עזר שקולין ודנקן הכירו רק שנה כאשר הם החליטו להתחתן.
אולם, מהר מאוד קונאל גילה את היתרונות בדבר שכן הוא ומשפתחו היו בין הראשונים שהתפנו מפרובידנס עם התפרצות הנגיף בארה"ב וזאת הודות לכך שדנקן, בעלה של קולין, הינו קצין בבסיס משמר החופים הקרוב. אך למרות הפינוי המוקדם החיים בבוסטון לא התנהלו על מי מנוחות שכן המשפחה גילתה שכולם יצטרכו לעבוד כדי לקבל הקצאות מזון וברנאן, שחזר להתגורר עמם, אינו זכאי להקצאה. תומאס, אב המשפחה, ניצל את ניסיונו כחנווני ופתח חנות חלוקת מזון וציוד בתיאום עם הצבא. קורטני, אם המשפחה, חזרה לעבוד בבית החולים כאשר מדי פעם לקחה את ברנאן איתה וקונאל עצמו החל לעבוד בחנות של אביו בדרך כלל במשמרת שונה ממנו כדי שאחד מהם יוכל להשגיח על ברנאן. אולם, שלושה אנשים עובדים אינם מספיקים כדי להאכיל ארבעה אנשים ולשלם לרופאים. לכן, אביו של קונאל החל לסחור גם מתחת לשולחן עם המבריחים. האם מדי פעם קיבלה פצועים מחוץ לשעות העבודה בלי לדווח על כך לצבא וקונאל עצמו מדי פעם השתתף בהברחות כאשר המבריחים הזדקקו לעזרה.
דרך העבודה בחנות קונאל הכיר אנשים רבים במחנה, את צורכיהם השונים ואחר מה הם מחפשים, מידע אותו העביר מדי פעם למבריחים וזכה עמם כך בנקודות יתרון. דרך העבודה עם המבריחים קונאל הצליח להשיג ציוד רפואי אותו הוא העביר לרפואי אחיו תמורת הטיפול בו. במהלך העבודה עם המבריחים ובחנות קונאל למד כמה המוניטין של אדם חשוב ולכן הוא החל לעזור לאנשים אחרים כשראה שהם מתקשים לסיים את החודש ומחפשים עבודה נוספת הוא ידע להפנות אותם למקומות הנכונים, דרך המבריחים שהכיר או האנשים להם מכר את הסחורות המוברחות במהלך עבודתו בחנות, כאשר הוא ראה אנשים שצריכים עזרה רפואית אך מתקשים לממן אותה הוא הכיר להם כמה מהרופאים של אחיו.
שגרה זו התנהלה במשך כ-18 שנה בהם קונאל צבר מוניטין בקרב המבריחים והאנשים להם עזר והייתה נמשכת אף יותר ללא נקטעה באופן פתאומי לפני כשנתיים, כאשר אחיו של קונאל, ברנאן, מת מהסתבכות במחלתו. "קון" לא קיבל את המוות היטב והאשים בעיקר את עצמו בכך שלא מצא את התרופות המתאימות לאחיו, האוכל המתאים ולא השגיח עליו מספיק. בנוסף להאשמת עצמו הוא האשים גם את אחותו בכך שלא עזרה יותר והתרכזה בעיקר בבעלה ובשלושת ילדיה. מיד לאחר המוות "קון" ממש התכנס בתוך עצמו ושקע באבל עמוק, הוא ביקר את הקבר אחת ליומיים שלושה במשך השנה הראשונה ועד היום אין חודש שהוא לא מבקר בו את הקבר לפחות פעם אחת.
כשנה לאחר המוות הגיע הניתוק הכמעט מוחלטת של קון מאחותו והאחיינים שלו כאשר היא החליטה לערוך מסיבת יום הולדת קטנה לאחד מהילדים שלה, מה שגרם לקון להאשים אותה בחוסר כבוד לאחיהם המת ואי התאבלות עליו. עד היום קון כמעט ולא מחליף עם קולין מילה ורוב הקשר שלהם נעשה באמצעות ההורים או באמצעות בעלה של קולין.

כישורים:
ספוילרהצג
פיזי
מיומנות 4 (+3)
חיוניות 2 (+1)
פיצ'ר חיובי - תנועה שקטה, פיצ'ר שלילי - חושי הריח והטעם שלו כמעט ואינם מתפקדים.
מנטלי
לוגיקה 2 (+1)
כוח רצון 4 (+3)
פיצ'ר חיובי - זיכרון לאנשים, פיצ'ר שלילי - הפרעות אכילה
חברתי
כריזמה 3 (+2)
אמפתיה 1
פיצ'ר חיובי - קשרים , פיצ'ר שלילי - דיבור לא החלטי.
חפצים: כלי טיפוס (שימושי עבורו בעת ההברחות), תרמיל (כנ"ל), בקבוק וויסקי.
טראומות: חברתית : אבל על אחיו - אי יכולת להיקשר לאנשים - שמירה על ריחוק מסוים.
מצב התחלתי: מאחר וקון עדיין לא התאושש מהאבל על אחיו, הוא עדיין גר עם הוריו בדירתם בבוסטון ויצא מהבית אך ורק לצורך עבודותיו בחנות המכולת ועם המבריחים וביקור בקבר אחיו.
הערות\הארות\בקשות נוספות: מקווה שהפעם ילך יותר טוב מפעם שעברה.
נערך לאחרונה על ידי ג'וני ב 08 מאי 2018, 23:05, נערך 3 פעמים בסך הכל.
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 7427
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12

[TEotW System] האחרונים - עץ הרשמה [0/5]

שליחה על ידי liorgonen3 » 22 אפריל 2018, 20:44

שם\פניה: ליאור
שמה של הדמות: סג"מ ג'יסון מקנייט
מגדר: זכר
גיל: 23
מראה: ג'יסון הוא בחור גבוה, שיערו שחור ומסופר בהתאם לתקנות הצבא וזקנו מגולח למשעי, הוא אומנם לא נראה שרירי בצורה מוגזמת, אבל חיים בפנימייה הצבאית העניקו את הסימנים שלהם, הוא לובש את המדים שלו בגאווה ומשאיר את הדרגות שלו ברורות ככל הניתן, הוא תמיד מסתובב במדים מלאים, ולרוב חובש משקפי שמש, הוא לבן עור, גובהו 180 ס"מ ומשקלו 75 ק"ג, הוא תמיד הולך זקוף ומסודר.
אופי: ג'יסון די פוץ, זה לא שהוא בטוח שהוא טוב יותר מאחרים, הוא פשוט חשדני בצורה קצת מוגזמת לפעמים, הוא נותן הרבה יותר מידי אמון במערכת, ומבחינתו פקודה מגבוה היא חוק בל יעבור, יש לו נטייה להחשיב אזרחים כפרזיטים עד שהם הוכיחו אחרת, יש שיגידו שהוא מתנהג יותר מידי "by the book", ושהוא צריך לשחרר קצת, אבל זה לא מונע ממנו להיות מתוח בכל רגע נתון, בטוח שהרבה דברים יכולים להשתבש.
בסופו של דבר, ג'יסון עדיין בחור צעיר, והוא עושה טעויות, מצד שני, הוא מנסה להתנהג בצורה מאוד בוגרת לגילו, להרבות להשתמש במילים גבוהות ולדבר אל אנשים מגבוה.
רקע: ג'יסון לא זוכר את ההורים שלו בדיוק, הוא ואחותו התאומה אשלי טופלו על ידי הצבא מאז שהוא זוכר את עצמו, שניהם התחנכו בבית ספר של הצבא, הועברו לאקדימה של הצבא, ולבסוף הוצבו בצבא. הוא כשוטר צבאי, היא כגששית.
הבעייה הייתה כשבגיל 12 באחד האימונים הוא קרס, רופא בדק אותו ומצא כי הלב שלו כולל מום מולד, יכול להיות שבמצב רגיל היה ניתן לפטור את הבעיה, אבל במצב היום? הוא נועד תמיד להרגיש כמו פצצה מתקתקת, ללב שלו יש נטייה לעבור אירועים ברגעים הכי מסוכנים.
הוא גדל והתחנך על ערכים של פטריוטיות, אהבת המדינה, הוא ידע לשנן שמות של אמריקאים דגולים עוד לפני שידע לקרא, בעוד ילדים היו מעריצים של דמוית עבר וכוכבים ישנים, ג'סיון חלם על נשיאים אמריקאים. כבר בתור ילד הוא חלם על הצבא, הוא דמיין עצמו בתור מפקד הרבה לפני שהוא ידע בכלל מה זה נשק, הוא היה מביט בהערצה בחיילים הזוטרים ביותר, הילדות הזו, תחת השפעת הצבא, גרמה לו די מהר לפתח "עיוורון" לדברים שהצבא עשה. ולכן גם האירועים הגרועים ביותר היו מוצדקים בפניו. למען הסדר, למען האחדות, למן המולדת.
כמובן שהוא חלם כמו אחותו להיות לוחם,גשש אדם שעושה פעולה אמיתית, אבל הצבא בחר שלא לבזבז את המשאבים שלו, והוא שלח את החייל הצעיר והמבטיח לשרת במשטרה הצבאית, מצד אחד הדבר כאב לו והוא חשש שחלומו נגדע, מצד שני הוא היה מוכן לעשות הכל כדי להצליח בתפקידו.
ג'יסון תמיד היה טיפוס של מסגרת "חייל צהוב" מה שנקרא, הוא עשה מה שאומרים לו, על הצד הטוב ביותר, ובצורה הטובה ביותר. אבל כבר בתחילת דרכו, הוא פשוט היה חדל אישים, אנשים ידעו שאם יש משימה לבצע, אזי ג'יסון יבצע אותה, אבל אם היא תכלול יחסי אנוש, או כל מעשה שדורש יכולת חברתית טובה, אז אפשר לוותר על זה. ג'יסון היה זה שהלשין על החברים שלו לחדר למפקד, הוא הבחור שטובת הכלל חשובה לו יותר מטובת הפרט. אז אין שום פלא שאין לו באמת חברים, ושכנראה שהתמונה שלו תלויה על כמה קירות, חצי נעוצים בה.
מצד שני, הדרג הגבוה למד לחבב את הבחור, הוא מהר מאוד נשלח לקורס קצינים, אבל בערב האחרון שלו בעיר לפני היציאה, אחותו פנתה אליו.
מסתבר שהיא לא בדיוק אהבה את איך שהצבא מתנהג, לגישתה היא ראתה דברים שהיא לא יכולה לשתוק עליהם. היא התחילה לדבר נגד הצבא, טענה שהוא שולט ביד ברזל וזו לא הדרך, שהיא שמעה על אנשים שמנסים להחזיר את האנושות לדרך הנכונה, היא דיברה על הגחליליות כאילו היו לא פחות ממלאכים שנשלחו להוביל את האדם, והיא ביקשה ממנו להצטרף אליה, לזרוק את הכל מאחוריו ולברוח.
הלילה ההוא היה כמה דברים, זו הייתה הפעם הראשנה שהוא סירב פקודה, הוא קיבל את ההודעה לדווח על כל פעילות כזו, למעשה זה היה חלק מהתקפיד שלו, לצוד מרי בתוך הצבא, והוא מצא מרי כזה, הוא כבר דיווח והיה עד אישית להענשה של רבים. כל האימונים שלו קראו לו באותה רגע לדווח על אשלי. המשפחה שלו הייתה הצבא, הבית שלו היה הבסיס.... אבל כל רגש שנשאר בו אמר לו להסתובב וללכת.
ולכן, זה גם היה הפעם האחרונה שהוא פגש באחות, בחקירה מאחורת יותר התגלה שהיא ועוד כמה גששים עזבו את בוסטון באותו לילה, תוך שבוע הם הוכרזו כעריקים, מפקדו של ג'יסון חתם על הצווים עצמו.
מאז ג'יסון שמר מעט על שקט, הוא שומר על הפגישה עם אחותו באותו לילה כסוד, ולאחרים הוא מתגאה להגיד שאין לו יותר אחות, וכי יהיה לה מזל עם נהרגה מאשר אם היא בוגדת בכל הערכים עליהם גדלו.
אבל האירוע השאיר את חותמו על הצעיר, אם אחותו הייתה יכולה להיות בוגדת, אזי כנראה שכל אחד יכול להיות, הוא הפך לחשדן כלפי כל אחד, הוא לרוב מאשים אנשים ללא סיבה מוצדקת דייה, הגישה הזו לחיים לא בריאה לו,והוא לעתים מתקשה לישון, שלא לדבר על לבטוח באנשים אחרים, מצד שני, היא הפכה אותו להרבה יותר קפיצי, והוא חזר להתאמן ולהשחיז את גופו לצד מוחו. ליבו עדיין מחסיר פעימה מדי פעם, אבל הוא למד להסתיר את זה, והשיג תרופות שמדכאות את הבעיה, בדרך כלל.
ג'יסון לא הגשים את החלום שלו, הוא קצין זוטר שלא בדיוק מפקד על כלום, הוא מאמין בכל ליבו שאם יעבוד קשה מספיק הוא ימצא את דרכו לפסגה, ואם לא, אזי הדבר נעשה במסגרת התמונה הגדולה, והוא יודע למקם את עצמו כבורג במערכת.
כישורים:
ספוילרהצג
פיזי
מיומנות 4 (+3)
חיוניות 2 (+1)
פיצ'ר חיובי חייל , פיצ'ר שלילי בעיות לב
מנטלי
לוגיקה 3 (+2)
כוח רצון 2(+1)
פיצ'ר חיובי חוקר, פיצ'ר שלילי נאמן מידי
חברתי
כריזמה 1
אמפתיה 4 (+3)
פיצ'ר חיובי קורא אנשים, פיצ'ר שלילי אניטפט
חפצים: מדים, סכין כיס, מכשיר קשר, תרופות ללב שלו
טראומות: עץ חברתי- חרדה (דרגה 2)
מצב התחלתי: ג'יסון גר לבד, אחד מהיתרונות של להיות אחד הקצינים היחידים שלא נשלח לשטח, אין לו חברים כמו שיש לו "שותפים למקצוע", מצד אחד הוא מכיר כמה אנשי צבא במקומות הנכונים, ומצד שני הוא כבר למד להכיר כמה אנשים מהצד השני של החוק, אף על פי שהוא קצין הוא חסר פקודים, אם כי הוא מקווה לקבל אחד מתישהו, או לפחות לעבור קידום.

הערות\הארות\בקשות נוספות: טכנית הדמות הזו נודדת על התפקיד של החייל והחוקר. הוא חסר כישורים חברתיים אבל הוא מבין אנשים. מבחינת בקשות, אני מניח שזה קצת ברור מאליו, אבל עד כמה שהוא מוכשר לטפל בנגועים, הוא הרבה יותר מוצלח מול אנשים חיים, לכן הייתי שמח אם יהיה איזון בין 2 סוגי האיומים.

לגבי אחותו, סביר ששרדה, היא בכל זאת הייתה גששית מאומנת של הצבא והייתה לה יכולת להסתדר בחוץ.
אם זאת, ברור שהיחסים בין האחים עלו על שרטון, נראה שכל צד ירגיש שהשני הוא זה שנטש אותו, ולכן מאוד לא ברור מה יהיה הדבר הראשון שיקרא אם השניים יפגשו.
בכל זאת, עד אותו היום השניים כן היו קרובים, והם מודעים לזה שכל אחד הוא המשפחה היחידה שנשארה לשני.

סתם בכללי מעבר לזה (ללא קשר אם אני מתקבל או לא) אני יותר ממציא לפתוח קבוצת OUT באיזה פלטפורמה נוחה (וואטסאפ,סקייפ,דיסקורד וכו') בייחוד בגלל שמדבור בשיטה שאני לא חשוב שמישהו בפורם מכיר טוב, ולכן יהיה יותר קל להסביר את החוקים בLIVE. (ומניסיון, זה שהחוקים רשומים בצורה נהדרת פה לא אומר שאנשים תמיד מבינים אותם כמו שצריך.)
נערך לאחרונה על ידי liorgonen3 ב 25 אפריל 2018, 11:32, נערך פעם 1 בסך הכל.
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
סמל אישי של משתמש
thatKika
הודעות: 23
הצטרף: 16 אפריל 2018, 16:23
מיקום: מאחורי ג'ארת קפה

[TEotW System] האחרונים - עץ הרשמה [0/5]

שליחה על ידי thatKika » 22 אפריל 2018, 20:53

מאוחר יותר אערוך את ההודעה ואגיב באופן נקודתי לטפסים ומה שאני רואה כלא תקין בהם אם ישנו דבר שאינו תקין (או אשאל שאלות לגבי דברים שאני לא מבינה). רציתי להודות על ההיענות! לא חלמתי בכלל שיהיה באמת עניין בזה.

אבל לפני כן רציתי לציין כי תתקיים קבוצת דיסקורד כ'פורום' אאוט שיאפשר מענה לשאלות בצורה זריזה ונוחה יותר, דיסקוס לגבי המתרחש וסתם מקום לפרוק את התלונות על חוסר הניסיון שלי בשיהו"ם שאינו חופשיטה.

עריכה:
לאלה שכתבו את ה'תפקיד' שהם רואים לדמות שלהם בקבוצה, קודוס.

ליאור (ג'יסון מקניט)
ספוילרהצג
הדמות מרגישה לי די well rounded, אבל לא הבנתי את הקטע בסוף ש"ומצד שני הוא כבר למד להכיר כמה אנשים מהצד השני של החוק". כלומר מכיר כלא אותם או גרם לכליאתם, מכיר יודע על 'חבורות פשע' או אנשים ששמים עליהם עין כי הם חשודים במשהו, או מכיר במובן של יודע מה ההתנהגות של מישהו בצד השני של החוק ויוכל לזהות?
ולא הבנתי את הטראומה שלו. איך זה מתבטא כטראומה? על מה זה משפיע מבחינה 'יבשה' של סטטים?
ג'וני (קון)
ספוילרהצג
לדעתי אחת הנקודות בכריזמה או במיומנות יכולה ללכת לכוח רצון
קווריון (ג'יל)
ספוילרהצג
הרעיון עם חוברת ההדרכה לברמנים מעניין ומתאים לדמות, איך אתה רואה שימוש בזה באפוקליפסת זומבים, מחוץ לאזור הבטוח לדוג'?
ואולי לחשוב מה משתלם לצבא שיהיה בר ש'ישתה' את הכסף של החיילים והתושבים? במיוחד כשיש להם את תירוץ 'כבר יש מסבאה למה צריך עוד'? אולי יש לה קונפליקט קטן עם הצבא על רקע סכומים הולכים וגדלים של תלושים שהם דורשים?
בעיקרון אלה רעיונות ומחשבות שעוברות בראש יותר מתלונות.
עומר (פיטר סמית')
ספוילרהצג
הרקע מאוד מעורפל והמעבר החד בין גוף שלישי באופי ובמראה לראשון (ברקע) היה קצת מפתיע אבל זו לא באמת תלונה ממשית. מה שכן מפריע לי זה הרעיון שחבר'ה צעירים מצליחים להתגנב בקלות (במיוחד אם הם חיילים ויש עליהם יותר מעקב ע"י הצבא כי הם חלק מהצבא) אל מחוץ לאזור הבטוח ולחזור. גם שום דבר מהלוגיקה המקסימלית שלו לא מתבטא ברקע.
אלישע (אלייס)
ספוילרהצג
יש שיפור ניכר, אבל אני עדיין לא מבינה כמה דברים.
ראשית, למה הוא נכנס לכלא? מה הסעיף? שהוא ברח? זה המילה שלו נגד המילה שלה ואין הוכחות. באותה מידה ססיליה אמורה לשבת בתא בכלא כי היא דקרה חייל.
בנוסף, לא הבנתי מאיפה בא הפיצ'ר 'מושך' משום מקום בלי שזה מוזכר בשום מקום אחר או מתבטא בסטט הכריזמה.
בזמן שיש לי תפיסה של מה שקרה לו, אין לי תפיסה כל כך של אלייס כדמות, כאדם. המניעים שלו לפני התקרית ובכלל איך הוא יתנהג בסיטואציות שונות. די מרחף לי באויר.
הייתי שמחה לראות דמות של מבריח\ה אולי? אם יש המעוניינים בדבר.
I just love trinkets so much!
hoOOW daRE you deTECtive DIAZ, I AM YOUR SUPERIOR OFFICER!!!! BOOooooOOOnnEEe???
האחרונים - בואו לראות איך שורדים חבורה של אנשים על פטריות.
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 7427
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12

[TEotW System] האחרונים - עץ הרשמה [0/5]

שליחה על ידי liorgonen3 » 23 אפריל 2018, 00:20

ספוילרהצג
צודקת, אכן מהיציאות הפחות ברורות שלי... מתנצל
בכל מקרה, זה היה יותר בכיוון שהוא מכיר מודיעים ומשתפי"ם, מבריחים שמוכרים חברים שלהם, כאלה שנותנים מידע כדי לקבל לפעמים טובות מהצבא (והעלמת עין) זה לא משהו שהוא מקבל אותו, אבל הוא יודע שהוא קיים, והוא יודע על מי מהם

כמו שאני רואה את זה, הטאומרה שלו כרגע זה שהוא סובל מסטרס מאוד גבוה, הוא כבר עבר איזו התמוטטות חברתית... אני מניח שאפשר להגדיר את זה כחרדה לכל דבר, מאחר והוא חושב שכולם אשמים ומסתירים משהו, הוא שנייה מלהתחיל לאבד אמון באנשים אחרים... זה הרגיש לי כמו "קרס" שיכול להסביר למה הוא לא בתפקיד כרגע (אם זה העניין) או למה שלחו אותו לעשות X... המפקדים הבינו שהוא קורס ושלחו אותו להירגע.
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
גרגויל
הודעות: 55
הצטרף: 24 ינואר 2018, 18:12

[TEotW System] האחרונים - עץ הרשמה [0/5]

שליחה על ידי גרגויל » 23 אפריל 2018, 07:20

טוב, לא משנה. בזמן הקרוב אני לא יכול להקדיש זמן לפונדק. עומס אישי שלי אז אני לא אוכל להמשיך. אני אעקב אולי
כל שעה פוצעת. האחרונה הורגת.
אמרה ישנה
כל מפלצת מובסת. האחרונה היא הבוס, שנותן יותר נק"נ.
אמרה קצת פחות ישנה
סמל אישי של משתמש
thatKika
הודעות: 23
הצטרף: 16 אפריל 2018, 16:23
מיקום: מאחורי ג'ארת קפה

[TEotW System] האחרונים - עץ הרשמה [0/5]

שליחה על ידי thatKika » 23 אפריל 2018, 08:28

בהצלחה עם העומס גרגויל, תודה על הזמן שהקדשת על הדפ"ד.

ליאור
ספוילרהצג
הרעיון עצמו של טובות מהצבא והעלמת עין מצוין, אבל זה יוצר מעין דיכוטומיה. אם לא כדי להעניש את המבריחים, הוא לא ירצה להעניש את אותם חיילים שעושים סחר חליפין או וואטבר? את אותן טובות שהזכרת?

אז נגיד שהטראומה שלו נכון לעכשיו היא חרדה? טראומה רמה שניה בעץ החברתי?
I just love trinkets so much!
hoOOW daRE you deTECtive DIAZ, I AM YOUR SUPERIOR OFFICER!!!! BOOooooOOOnnEEe???
האחרונים - בואו לראות איך שורדים חבורה של אנשים על פטריות.
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 7427
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12

[TEotW System] האחרונים - עץ הרשמה [0/5]

שליחה על ידי liorgonen3 » 23 אפריל 2018, 10:27

ספוילרהצג
הוא רואה בהם כחלאות לכל דבר, והוא לא שותף לגישת "צריך לפעמים לעשות דברים רעים בשביל דברים טובים". אבל מאחר והוא נאמן בעיוורון לצבא, אם אלה אמרו לו שאסור לו לגעת בהם. אז הוא מקבל את זה בלי לשאול שאלות. מצד שני, אם המצב היה הפוך והוא היה זה שקובע את הטון, אז כנראה שהוא היה "מטפל" בכולם. בסופו של דבר אני (כשחקן) מניח שהצבא לא בדיוק חבורת מלאכים טהורים, וכנראה שיש שם שחיתות ובאלאגן... אז לא כזה חריג שיש אנשים שמשלמים לצבא בשביל הטובות הללו. וכנראה שהצבא מנסה להרוויח מזה, ג'יסון יכול לעמוד ולצעוק כמה שהוא רוצה על כך שכולם מושחתים, אבל זה לא יעזור לו.

וכן, חרדה ברמה שנייה מרגיש נכון.
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
סמל אישי של משתמש
Extropy
הודעות: 4
הצטרף: 20 אפריל 2018, 18:37

[TEotW System] האחרונים - עץ הרשמה [0/5]

שליחה על ידי Extropy » 23 אפריל 2018, 16:41

טוב, מתברר שלא בדקתי את לוחות הזמנים שלי כמו שצריך, ויצא שאני שקוע עד הצוואר בעבודה בשבועיים-שלושה הקרובים, כך שאני לא יכול להצטרף. מצטער שבזבזתי לכולם את הזמן. שיהיה בהצלחה! :)
למה לדחות למחר מה שכבר אפשר פשוט לבטל וזהו?

כרגע מחפש להצטרף למשחק מו"ד 4/5 או Eclipse Phase
סמל אישי של משתמש
Qurrion
הודעות: 2020
הצטרף: 01 אוגוסט 2011, 12:43
מיקום: היכנשהו בבריאה, רוב הזמן.
יצירת קשר:

[TEotW System] האחרונים - עץ הרשמה [0/5]

שליחה על ידי Qurrion » 23 אפריל 2018, 18:13

ספוילרהצג
לא ממש חשבתי על כך לעומק, אבל אני ראיתי את השימוש בספר ההדרכה כסוג של Crafting Guide. לכל משקה כזה או אחר יש טעם אחר ותכונות שונות, ואחד השטיקים של ברמנים הוא לא להיות סתם מלצרים שמגישים ללקוחות שלהם את המשקה שהם רוצים, אלא להיות יכולים לשים לב ולהגיש ללקוח את המשקה שהם צריכים.
לדוגמא, לחייל שבא לבקר בבר לפני משמרת היא תגיש משקה חלש (מעט אלכוהול, בכלל לא אם יש אפשרות לכך) אך עם טעם חזק, עדיפות לחריף. משקה כזה יעורר את החייל לגמרי ויכין אותו למשמרת. אדם אחר שבא לשקוע באלכוהול כדי להשכיח את צרותיו, למשל, יוגש לו משקה יותר חזק בעל טעם יותר רך ונעים, כדי שהוא יוכל לגמוע את המשקה במהירות ולהשתכר.
כמו שבמשחקים אחרים יש סוגי "Consumables" שונים בעלי השפעות מיוחדות, כך גם יש משקאות שונים שיכולים להתאים את הטעם והתכונות שלהם למצב הנוכחי.

בקשר לצבא עצמו, הם לא רוצים את הבר של ג'יל, והם מנסים להיפטר ממנו, אבל הם לא יכולים פשוט לפנות אותה ולסגור את הסיפור מכיוון שהאמת הפשוטה היא: השגרה מעייפת.
הקיום של המסבאה עם הבירה המהולה במים שלה לא תעזור בטווח הארוך. אנשים רבים, במיוחד כאלו שעדיין זוכרים את העולם הישן, רוצים משהו שנראה "רגיל" בעולם ההרוס הזה, והבר של ג'יל נותן בדיוק את זה, כולל משקאות שכמעט אף אחד אחר לא יכול להציע. במקרה הגרוע ביותר זו אטרקציה מעניינת ששוברת את השגרה. בעוד המסבאה מציעה אוכל, שתייה וחברה, הבר של ג'יל הוא גרסה מעט יותר "תרבותית" באווירתה.

החיכוך עם הצבא זו בעייה בר-קיימא שתמיד מאיימת על קיומו של הבר, ועל עצביה של ג'יל, כמעט כל יום היא צריכה להתמודד עם הבירוקרטיה הצבאית שרוצה פשוט לסגור את ברז הביזבוזים שמתקיימת בנמל. בהתחלה, בהחלט חשבתי להשתמש בחיכוך הזה, ואולי בבעיה הכלכלית שבנושא, בתור "הטראומה" ההתחלתית של ג'יל, אך פשוט לא הצלחתי לחשוב על קונספט, מילות מפתח ולאיזה עץ לקשר אותה.
אולי "בירוקרטיה צבאית" בעץ החברתי, במקום "חסרת-אהבה"?

מה את חושבת?
"It takes 43 muscles to frown and 17 muscles to smile, but only 3 muscles for a proper trigger squeeze."
סמל אישי של משתמש
thatKika
הודעות: 23
הצטרף: 16 אפריל 2018, 16:23
מיקום: מאחורי ג'ארת קפה

[TEotW System] האחרונים - עץ הרשמה [0/5]

שליחה על ידי thatKika » 23 אפריל 2018, 20:39

Extropy - תודה לך על הזמן וההשקעה, בהצלחה בעבודה.

קווירון
ספוילרהצג
זה מעניין. יצירת קונסיומבלס עם בדיקת סטט לוגיקה או מיומנות יכולה לעבוד.

הצבא לא מעוניין במשהו 'תרבותי'. זה כל השטיק של הפיירפלייס, אחרת אפשר לזרוק את הקבוצה לפח. הם צריכים לחסוך במשאבים עד כמה שניתן ועם כל יום שעובר המצב לא משתפר. יהיה להם אינטרס לקחת את הכסף שלה, לתת לה לפתוח בר, ואז ללחוץ עליה עם מסים והגבלות עד שהיא תוותר ותעשה עבודות כמו נקיון ומה לא.

ולגבי סוג הטראומה צריך לחשוב על האופן שבו זה משפיע על ג'יל. היא תמיד בלחץ שיסגרו לה את המקום שהיא עבדה ככ קשה בשבילו, שהזהות שלה שהיא בנתה לעצמה לאחר שהבינה שכיוון החיים הקודם שלה היה לא נכון בשבילה פשוט תילקח ממנה. שכל מה שהיא השקיעה לא ישאיר אחריו אפילו זכר. היא בטח לא מצליחה לישון הרבה, היא בוודאי עייפה, אולי מלווה בדיכאון? שהיא מסווה מהאורחים כי אורחים?
או שזה מדרבן אותה דווקא והיא הולכת ושונאת את הצבא יותר ויותר. חסרת אהבה זה דבר מאוד הגיוני לבן אדם לחוות, אבל הסטרס הפיזי והנפשי שנגרם יכול להשפיע בצורה של אינסומניה - שיפגע לה בריכוז בפעולות שדורשות ריכוז מנטלי וישאיר אותה חלשה יותר פיזית. זה בידיים שלך תכלס, סתם מעלה רעיונות.
I just love trinkets so much!
hoOOW daRE you deTECtive DIAZ, I AM YOUR SUPERIOR OFFICER!!!! BOOooooOOOnnEEe???
האחרונים - בואו לראות איך שורדים חבורה של אנשים על פטריות.
סמל אישי של משתמש
Qurrion
הודעות: 2020
הצטרף: 01 אוגוסט 2011, 12:43
מיקום: היכנשהו בבריאה, רוב הזמן.
יצירת קשר:

[TEotW System] האחרונים - עץ הרשמה [0/5]

שליחה על ידי Qurrion » 23 אפריל 2018, 21:07

ספוילרהצג
אני בשמחה אאמץ את ההצעה שלך, רק אשנה אותה טיפה מ-"אינסומניה" ל-"עייפות כרונית". האם זה בסדר מבחינתך?
"It takes 43 muscles to frown and 17 muscles to smile, but only 3 muscles for a proper trigger squeeze."
סמל אישי של משתמש
tkhag1
הודעות: 2526
הצטרף: 23 ינואר 2016, 18:33

[TEotW System] האחרונים - עץ הרשמה [0/5]

שליחה על ידי tkhag1 » 23 אפריל 2018, 22:56

hatKika
ספוילרהצג
תשובות לפי הסדר:
א'
בתור התחלה יש לא מעט ראיות נסיבתיות שתומכות בגרסה שלה, מיקום הגופות של חברי הצוות והנגועים תואם את הגרסה שלה
(ביחוד של הנגוע שהושלך במורד המדרגות).
בדיקה בליסטית והמחסניות יראו שמעט מאוד כדורים נרו מהרוב של אלייס בעוד האחרים ירו הרבה מאוד יריות וגם יראו שהיריות שהוא כן יראה היו בזווית ישרה בלבד (מה שאומר שהוא לא יכול לתרץ את העובדה שהוא היה בקומה גבוהה מהשאר כדי לספק חיפוי).
לאחר מכאן העובדה שהבגדים שלו וגפו במצב טוב יותר משל השאר וססיליה מראים שהוא לא נלחם בנגועים מטווח קרוב כמו השאר מה שאומר שהוא לא היה במבנה שהפרוטוקול דורש (וכמו שאמרתי המחסור ביריות מראה שהוא לא חיפה על האחרים).
בנוסף המפקד/מאמן שלהם יודע שאין הרבה סיכויים שבנסיבות רגילות ססיליה הייתה יכולה לנצח את אלייס בקרב מגע.
מעבר לזה סביר להניח שהם כן החרימו את הנשק של ססיליה עד שהמצב יתבהר אבל עקב כך שהיא חיילת למופת והיא לא כנראה לא תספר שקרים כאלה על החבר הכי טוב שלה סביר להניח שהאמינו לה.
וגם כנראה שהחוקרים של הצבא חקרו אותה בזמן שאלייס היה מעולף והאמינו לה מספיק בשביל לא לכלוא אותה (אם כי בהחלט יתכן שיש עליה שמירה).
ב'
מושך לא בהכרח קשור לכריזמה, יכול להיות מישהו מכוער שטוב מאוד בהשפעה חברתית ויכול להיות בן אדם יפה שאנשים ממש שונאים.
כריזמה הוגדרה כיכולת תקשור קסם אישי ויכולת שכנוע ולא מראה האדם. כמובן שרושם ראשוני מעוד משפיע.
הסיבה שהוא נחשב "מושך" זה בגלל המראה הקשוח שמבנה הגוף שלו השרירי והרזה שלו נותן. בנוסף עצמות הלחיים הגבוהות הפנים מסותתות והעיניים והעיניים יוצאת דופן שלו נותנים לו מראה אקזוטי.
ובאמת הייתי צריך להזכיר את זה באופן ברור בתיאור המראה.
אם הכוונה שאת לא זוכרת ששמת את זה ב"פיצ'רים" זה השני מלמטה בחברתי החיובי.
ג' לפני התקרית הוא היה חרוץ מאוד ושואף תמיד להיות הטוב ביותר, הוא מסוג האנשים שבדרך כלל ירוצו לחזית ויעזבו אותה אחרונים.
הוא הטיפוס שישאר במטווח מאוחר וימשיך לירות עד שיסגרו את המטווח, הוא מסוג האנשים שילמד למבחן עד שעות הלילה המאוחרות.
הוא היה דמות של "החייל המצטיין" שעובד קשה. אם כי הוא היה מתקשה ליצור קשרים חברתיים (הוא לא מתחבר לרוב האנשים) אבל הוא כאשר הוא חבר עם משהו הוא חבר עד הסוף.
או לפחות זה מה הוא חשב.
העובדה שהוא נטש את האחרים הייתה שוק עצום בשבילו וזה ניפץ את התדמית שהוא בנה לעצמו. כרגע האופי והאישיות שלו די ב"עיצוב מחדש" והם יקבלו צורה בהתאם להתפתחות אירועים.
השאלה כמה מהחייל המצטיין או הפחדן העלוב נמצאים בו כרגע עדיין לא ברורה.

אירועים שמזעזעים את אבני היסוד של האדם (במקרה הזה הנאמנות לצבא וחבריו) יכולים לגרום לאישיות שלו להתמוטט ולהבנות מחדש.
כדאי להכות ראשון אבל תמיד עדיף להכות אחרון.
סמל אישי של משתמש
thatKika
הודעות: 23
הצטרף: 16 אפריל 2018, 16:23
מיקום: מאחורי ג'ארת קפה

[TEotW System] האחרונים - עץ הרשמה [0/5]

שליחה על ידי thatKika » 23 אפריל 2018, 23:23

קווירון
ספוילרהצג
עייפות כרונית כפי שאתה בוודאי יודע היא מחלה די רצינית, היא גם כמו שכתוב, כרונית. זה יכול להוות טראומה שלא תעבור אחרי כמות הזמן המצוינת, לבחירתך.
tkhag1
ספוילרהצג

לדעתי בסיטואציה הנתונה שניהם יהיו במעצר, כל אחד על דבר אחר, ללא קשר לעבר חסר הדופי של ססיליה, בין היתר היות וגם לדמות שלך עבר ללא דופי.
מושך כתכונה נובע לדעתי יותר מהצד של האופי, כי משיכה היא דבר מאוד סובייקטיבי מבחינת מראה. מה שאדם אחד מוצא כמוך אחרים לאו דווקא יסכימו, גם אם האדם 'מושך באופן קונבנציונלי' ועונה לסטנדרטים של החברה, אני חושבת שקשה לשים את זה כתכונה כללית. לעומת אופי מושך שהדמות מעוררת בדמויות אחרות בגלל מעשים/צורת התנהגות/מה שהיא אומרת.
איך אתה רואה אותו כדמות בקבוצה? איזה 'תפקיד' יהיה לו?
I just love trinkets so much!
hoOOW daRE you deTECtive DIAZ, I AM YOUR SUPERIOR OFFICER!!!! BOOooooOOOnnEEe???
האחרונים - בואו לראות איך שורדים חבורה של אנשים על פטריות.
שלח תגובה