• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

הארי פוטר - 19 שנים מאוחר יותר - עץ משחק [3/4]

סטטוס
נעול לתגובות.

xyr

פונדקאי פעיל
רשומים 4/4

מבקש שהתגובות יהיו בספוילר ואם הגבתם אחרי עמוד, אז בעדיפות לציטוט של התגובה שלי.
יש לי סיפור מסוים בנוי בקווי עלילה כללים. אתם יכולים לנווט אותו איך שתרצו.


הח׳אן הטטרי
שם מלא: אדוארד (אדי) מקנזי.
גיל: 14
סוג דם: בן מוגלגים (בוצדם מלוכלך).
רקע: אדי נולד ב-30 לנובמבר 2001, בפפואה-גינאה החדשה, ביום חגו של אנדראס הקדוש (הקדוש המגן של סקוטלנד). הוריו, מתיאס ומרי, היו זוג מוגלגים, לאומנים סקוטיים ונוצרים דתיים שיצאו להפיץ את הבשורה בקרב השבטים הפראיים של רמות מרכז האי. כשנולד אדי, בינקותו ילד חולני ואסמטי, הבינו ההורים שלא יוכלו להישאר באי, ונאלצו לחזור עם תינוקם הרך למולדת, לעיר אברדין. בסקוטלנד עבד אביו כמורה באוניברסיטה לדת, ואימו כגננת.
אדי גדל בבית מרווח יחסית בפרברי אברדין, עם הורים אוהבים, אחות קטנה וחמודה וכלב טרייר סקוטי, ואהב כילד לקרוא, לצייר ולשחק בכדורגל עם חברים. הוריו חינכו אותו ליראת שמיים ואדיקות, והוא הלך איתם לכנסייה כל יום ראשון תמיד. הוא לא האמין באמת בקסם, למעט נסי קדושים עליהם שמע מהוריו ומרועי הקהילה. כשהיה בן 9 יצא לטייל עם כלבו, ווילי, וכששיחקו בפארק הטרייר רץ לכביש לפתע בעקבות יונה, ונדרס. רגשותיו של אדי סערו. הזעם, הכאב והתסכול היו אדירים. הוא לא זכר זאת, אך הוריו סיפרו לו שהמכונית שדרסה את ווילי נמעכה לפתע, ושהנוסעים בה-סטודנט חביב וחברה שלו-מתו במקום. התקשורת דיווחה על ''תאונת דרכים'', אבל אדי תמיד הרגיש אשם במותם של הסטודנטים-שמועה שזכתה לאישוש מפחיד שנתיים אחר כך. אדי התוודה על המעשה מאוחר יותר בפני רועה הקהילה, בפניו נהג להתוודות על חטאים, והלה אמר לו כי רגשות האשם שלו וסבלו כיפרו על החטא. אדי סלח מאז לעצמו על כך, אף שהוא לא מתוודה כלל במה שעשה.
שנתיים מאוחר יותר: זה היה יום הולדתו של אדי, והמשפחה הייתה שקועה בתפילה לשלומה של סקוטלנד (הרי זה יום אנדראס הקדוש), ולבריאותו ושלומו של אדי. כשסיימו, נדהם ילד היום הולדת לגלות ינשוף כתום עיניים על שולחן האוכל, לידו מכתב במעטפה מהודרת, והוא אוכל בהנאה מקותלי החזיר שהכינו לארוחת הבוקר והופך את החביתה ליד לבית כיסא לדורסי לילה. אדי גירש אותו בצעקות מהשולחן, זרק לפח את הארוחה המקולקלת, וניגש לקרוא את המכתב.
מר אדוארד מקנזי היקר.
ראשית, מזל-טוב ליום הולדתך ה-11.
שנית, ברצוני להזמינך ללמוד בהוגוורטס, בית-הספר לכישוף ולקסומות.
לימוד בבית-הספר יעזור לך לפתח את יכולות הקסם והכישוף שלך.
תוכל להביא איתך חתול/ינשוף/קרפד/עכברוש כחיית מחמד אם תרצה.
על תלמידי השנה הראשונה נאסר להביא איתם מטאטאים.
לאדי לקח זמן לעכל את זה. הוא... הוא קוסם?! והרי כתבי הקודש אוסרים על כישוף... הוריו ואחותו קיבלו אותו כמו שהוא, והמשיכו לאהוב אותו. רועה הקהילה קיבל אותו גם, והסביר לו כי אם הוא משתמש בכוחו למטרות טובות אז אין בעיה עם מעשיו. אך סבתו הזקנה מרג'ורי, ושאר הכמרים בכנסייה, לא קיבלו אותו וראו בו מכשף ועובד אלילים, או במקרה של סבתו מפגר בשכלו. הוא הבין כי לא יעבור זמן עד שגם חבריו ישמעו זאת ויחשבו אותו לאידיוט במקרה הטוב, והחליט להצטרף ללימודים בהוגוורטס.
הוא קנה בז מחמד (בז צוקים), והגיע במהרה, נרגש, להוגוורטס. הוא התקבל לבית הפלפאף, ורכש במהרה כמה חברים-ויליאם (ביל) סמית', אנגלי מליברפול; ג'יימס (ג'יימי) דאנדי, סקוטי מגלאזגו; וחקן (הוק) עבאסי, בן מהגרים מפקיסטן. הארבעה היו תלמידים טובים וחברים טובים, ועברו יחד טיולים בחופשות החג (בטיול אחד בהיילנדס צדו אייל ביחד, ואז הכינו ממנו סעודה... קסומה) ושאר הרפתקאות קטנות (פעם השלושה ''שיכנעו'' את אדי להתחיל עם נערה מכיתתם, מה שהסתיים בשתי סטירות מצלצלות ללחי, ובפעם אחרת הציע הוק לאדי לנסות לעשן, אך זה סירב).
אדי הוא נער נחמד למדי שלא מהסס להשאיל לחבר'ה מהכיתה כמה מטבעות נחושת, עט או דף ממחברת, והוא אדוק ודתי מאוד-כל חופשת חג הוא נוסע תחילה למשפחתו, לארוחה ולתפילה המשפחתיים. עם זאת, הוא נוהג להפריז עם הצניעות, עד כדי כך שהוא לא מעריך את עצמו מספיק. הוא אוהב לחשים, שינוי צורה וטיפול בחיות פלא, אך הוא לא אוהב כלל מקצועות מתמטיים מדי-שיקויים, לדוגמה. הוא אוהב מאוד גם את הבז שלו, ''האנטר'' (צייד), והוא לרוב נותן לו לצוד חופשי ביער האסור. חלומו הוא ללמוד אנימאגיה, כדי שיוכל להפוך לבז בעצמו ולעופף.
בני משפחה/אנשים שקשורים לדמות:
-מתיאס מקנזי: אביו של אדי, בן 41. אב אוהב אך קפדני לילדיו. דתיה מאוד.
-מרי מקנזי: אמו של אדי, בת 38. אם אוהבת , וקפדנית פחות מבעלה. דתיה מאוד.
-אליס (אלי) מקנזי: אחותו הקטנה בת ה-11 של אדי. מוגלגית קטנה ומעצבנת, אך אדי אוהב אותה (כי איזו ברירה יש לו?...). אדי מתכתב עם משפחתו תכופות.
-האב ניקולס: רועה הקהילה מכנסיית הפרבר באברדין, ומעין אב שני לאדי. אדי נוהג להתכתב איתו תכופות.
-ויליאם (ביל) סמית': חברו הטוב ביותר של אדי וחצוי דם, מבוגר ממנו ביומיים, דמט. תלמיד חרוץ ושקדן ונער חכם וטוב לב, אך פחדן משהו.
-ג'יימס (ג'יימי) דאנדי: חבר של אדי וטהור דם, לא שאכפת לו מזה. נער טוב לב, פזיז למדי ולא חם מדי, ותלמיד בינוני אך נחמד ואדיב.
-חקן (הוק) עבאסי: בן מהגרים מפקיסטן וחבר של אדי, לא משכיל מאוד אך בעל תפיסה ואינטואיציה טובות. בן מוגלגים, ועוד איזה מוגלגים...
מראה חיצוני: לאדי יש שיער חום אותו הוא נוהג לגלח קצוץ, קוצר ראייה בעין שמאל (אבל אין לו משקפיים), עיניים כחולות ותווי פנים שנראים לא גרוע כל כך. הוא נוהג להסתובב בבגדים... טוב, רגילים, ומדי בית ספר כשצריך. יש לו גם מתקן עור לזרוע, עליו עומד האנטר כשיש צורך.

פתיחה :
ה"ע - נקודות שוות מחיקה במכתב.

היום חלפו שבועיים מתחילת חופשת הקיץ.
השעה היא שעת לילה מאוחרת, קרובה לחצות, כשינשוף חום ושמן נוקש בעדינות על חלון חדרך.
אתה פותח לו את החלון בעדינות והוא בקושי נכנס פנימה.
לרגלו קשור מכתב (שנדמה לך שהוא קצת קרוע) ואתה פותח אותו.

אד,
אתה חייב .... משהו מוזר מאוד קורה פה.
זו כבר ...... שהאות האפל הופיע. מוגלגים שוב .....
רק רציתי לדעת שאתה בסדר כי בפעם השלישית זה קרה בכפר השכן לעירך!
ג'יימס


אתה מביט בינשוף ונראה לך שכמה מהנוצות שלו מרוטות. חוץ מזה הוא נראה לך בריא להפליא.

-------

ליזי

שם מלא : אוולין רוס

גיל : 14

סוג דם : טהורת דם

רקע : אוולין (או אווה, בקיצור) חיכתה בחוסר סבלנות ליום שבו יגיע המכתב המקבל אותה להוגוורטס מאז שנולדה. מאז הייתה צעירה, אווה שעשעה את עצמה בקריאת ספרי קוסמים, חיפוש של חיות קסם קטנות ביער מחוץ לביתה, והעמדת פנים שהיא מטילה לחשים. הסקרנות ורצון הלמידה שלה ליוו אותה כל חייה, אך לא היו מקובלים על הוריה, זוג קוסמים שקטים ומופנמים. הם כמעט ולא דיברו על העבר שלהם עם אווה, אך משום מה נמנעו משימוש בקסמים בביתם, והפצירו באווה לסגנון חיים פשוט יותר - הם אפילו הציעו לה ללכת ללמוד בבית ספר של מוגלגים. אווה תמיד התייחסה בזלזול ובחוסר הבנה לרצון הוריה, קוראת לסגנון החיים שניסו לכפות עליה "מוגלגי ומשעמם". היא אהבה את הוריה, אבל בתור בת יחידה תמיד הרגישה שהם חונקים אותה קצת יותר מדי, ואף פעם לא הבינה מדוע הם מנסים להרחיק אותה מעולם הקסם.
ביום ההולדת האחת עשר שלה, ישבה אווה על עדן החלון במשך שעות על גבי שעות, וחיכתה לינשוף שיגיע. היא לא לקחה הפסקה, גם לא כשהוריה הפצירו בה לבוא לאכול עוגת יום הולדת איתם. כשלבסוף הגיע הינשוף עם המכתב הגואל, העייפות של אווה כמעט התגברה על ההתרגשות שלה. כמעט.
מיד ביום שלמחרת אווה גררה את הוריה לקנות את הספרים שהייתה צריכה לבית הספר... ועוד כמה שלא הייתה צריכה, רק למקרה שיהיה לה משעמם בשיעור. אביה החליט גם לקנות לה ינשוף לבן וחמוד, שלו קראה פראמפקין, כדי שאולי הטיפול בו יזכיר לה שיש יותר בחיים מאשר ידע וספרים.
לאחר כמה שבועות, היא הגיעה להוגוורטס, והתקבלה, ללא הפתעתה, לרייבנקלאו, שם הכירה חברים טובים ושותפים לצמא שלה לידע. אין דבר שהיא אוהבת יותר מלחקור לחש חדש או חיית קסם עם חברותיה. אחד הזכרונות הראשונים שלה מהוגוורטס היה מהשנה הראשונה, שכמה תלמידי סלית'רין משנה שנייה הציקו לה ולחבריה והפילו את ספריהם. בתור נקמה, החברים הכינו שיקוי סירחון, והגניבו אותו לתיק של אחד מהסלית'רינים. המעונות שלהם הסריחו למשך שבועות, ועד היום אף אחד לא יודע מי עמד מאחורי זה. אלה היו ההרפתקאות האלה שאווה אהבה יותר מהכל, ובשנתה הרביעית היא מקווה להמשיך ולצבור חוויות מהן.
החיוביות, הסקרנות והתרגשות של אווה מאפשרות לה להתחבר בקלות עם תלמידים אחרים, אך חוסר הסבלנות ורגשנות היתר שלה יכולים להעיק על חבריה לעיתים. המקצועות האהובים על אווה הם לחשים, שיקויים, טיפול בחיות פלא ואסטרונומיה.

בני משפחה / אנשים שקשורים לדמות :
- אליזבת' ומייקל רוס, הוריה של אווה.
- זואי בקר, חברתה הטובה ביותר של אווה מרייבנקלאו. יחסית לרייבנקלואית, נראה שהיא לא משקיעה הרבה בלימודיה, וחוכמתה מגיעה לה באופן טבעי.
- אמילי ניטשר, חברתה השנייה הטובה של אווה. בחורה שקטה ונעימה על הבריות, ואווה תמיד מרגישה בנוח לדבר איתה על רגשותיה (ועל בנים חמודים).
- ג'נה קריטס, נערה שהוקפצה כיתה מרוב שהצליחה בלימודיה. היא חברה טובה וחכמה מאוד, אבל לעיתים קרובות היא מתנהגת בשחצנות ויהירות שמעצבנים את אווה במיוחד.
- לוקאס יאנג, בחור ביישן שנראה שלא מרגיש בנוח בסביבת חבריו הבנים ומעדיף להסתובב עם הבנות. למרות שהוא לפעמים מרגיש כמו נטל, החבורה תמיד שמחה לשתף אותו.

מראה חיצוני : אוולין היא נערה גבוהה ורזה, בעלת עור לבן כמעט לגמרי. עיניה הגדולות ירוקות ושערה הארוך ג'ינג'י. פניה מכוסים נמשים, ובגדיה בדרך כלל מגוהצים ומצוחצחים.

פתיחה :
עותק של הנביא היומי מוטל על כסא העץ בשולחן בסלון ביתך. את יכולה לראות רק בחטף את הכותרת שמדברת על 'האם משרד הקסמים מסתיר מאיתנו מידע נחוץ?' אך לא את הכתבה עצמה.
עד לפני כמה דקות, הורייך היו שקועים בשיחה עמוקה על "איך הריטה סקיטר הזאת תמיד דואגת לעשות רעש מיותר?" וכעת הם פרשו לעיסוקיהם. ואולי הם צודקים? אולי באמת כל מה שקרה הוא תעלול של שוטה זקן?
------------

padron

שם מלא: אנריקו ניקולו קראוולי
גיל: 14
סוג דם: טהור דם
רקע: משפחת קראוולי הינה משפחת קוסמים עתיקת יומין - אולם רוב רישומיה אינם תחת השם קראוולי אשר הינו בן 200 שנה "בלבד". בתקופת הרנסנס ועד לשינוי השם המשפחה נקראה מקיאוולי אולם בשל נסיבות אשר חצי נשכחו עם הזמן השם שונה כדי להתחמק מאויבי המשפחה כשזו היגרה לארה"ב אשר הייתה בחיתוליה. כפי שניתן להבין מהשם, בתקופת הרנסנס האיטלקי ראש המשפחה היה לא אחר מאשר ניקולו מקיאוולי המפורסם - פוליטיקאי, מדינאי, פילוסוף ובסתר גם קוסם. הוא היה זה אשר ניסח את העקרונות על בסיסם המשפחה מתנהלת עד היום - ניצול הזדמנויות ושאפתנות. אין זה ברור בוודאות עד כמה רחוק אחורה השושולת נמשכת - נראה כי המשפחה קיימת עוד מאז תקופת הקיסרים הרומאיים תחת שם זה או אחר, אולם אין ברור האם אכן תמיד מדובר בקו דם ישיר או שמא יש מקרים בהם אדם לקח על עצמו את שם השושלת לאחר שזו מתה וטען כי הוא צאצא המשפחה. ועתה להווה - טוני, אביו של אנריקו נאלץ לעזוב את ארצות הברית ולהגר לאנגליה לאחר שהמקוז"ה - קונגרס הקוסמים של צפון אמריקה - התחילו לחקור בשקט - או לפחות כך הם חשבו - את עסקי המשפחה. טוני פגש באנגליה את האחת לה הוא נישא - אליזבת אשר הינה נצר לבית מאלפוי אולם מרוחקת מעט מהענף השליט. לשניים נולד אנריקו זמן קצר לאחר מכן ומאז שהוא נולד הוא חונך על ערכי המשפחה המקודשים של הצלחה בכל מחיר אולם באלגנטיות ובלי להתבלט יותר מדי. אימו לימדה אותו אודות הוגוורטס (שכן אביו למד באילברמוני האמריקאי) כך שהוא ידע באופן כללי למה לצפות כאשר הגיע המכתב שהזמין אותו לבית הספר.
הוגוורטס:
לא אנריקו ולא הוריו (לאחר שהוא סיפר להם זאת) הופתעו מכך שהוא התקבל לסלית'רין - על אף העובדה שהמפשחה לא מחשיבה את טוהר הדם כדבר חשוב אלא הכישרון, השאפתנות והעורמה חרוטים על דגלם מאז ומעולם כך שזה מקומו הטבעי. בהוגוורטס הוא התגלה כתלמיד מוכשר (אולם לא בולט מאוד) אשר שיקויים ושינוי צורה הינם הצד החזק שלו. במהלך שלוש שנותיו הראשונות לא התרחשו דברים רבים מדי הראויים לציון פרט לדבר אחד - אנריקו ידוע בקרב תלמידי השנה שלו (וייתכן כי אף בשנים אחרות) בתור האדם אליו באים אם צריכים דבר מה - בעיקר אם מדובר בדבר אשר אינו חוקי לגמרי. אנריקו למד מאביו דבר או שניים אודות פעולה בצללים ובאמצעות העובדה שכסף אינו בעיה עבור המשפחה הוא יודע להשיג כל דבר שצריך.
בני משפחה: טוני - אביו של אנריקו, למרות שהעיסוקו הרשמי הינו יזם הוא למעשה ראש מאפית הקוסמים אשר מצליח בשקט להתנהל מתחת לרדאר ההילאים בעזרת תושייה.
אליזבת - אימו של אנריקו, שותפה גם היא בעסקי האב והינה אישה מקושרת למדי על אף היותה חברה מרוחקת בבית מאלפוי.
לואיג'י - לואיג'י הינו ינשוף המחמד של אנריקו, ינשוף גדול ושחור אשר כל היום מתעופף והולך בשליחותו. "הדודים והדודנים" - למרות שהוא עצמו בן יחיד, לאנריקו יש מספר עצום של קרובי משפחה כאלה ואחרים השייכים לצד של אביו. לא ברור האם כולם אכן קרובי משפחה בדם או רק דרך נישואים, אבל יש כל כך הרבה מהם שקשה אפילו לאנריקו עצמו לזכור את כולם. הם גרים בארה"ב וברחבי אירופה, עוסקים בתחומים רבים ומגוונים - קסומים ולא קסומים. מדי פעם בפעם אחד מהם קופץ לבקר את המשפחה באנגליה כדי להתייעץ עם טוני אשר הינו ראש המשפחה בפועל כגבר המבוגר ביותר בעץ הראשי של המשפחה. אנריקו שומר על קשר כתוב עם חלק לא קטן מקרובים אלה, ולא ברור לאיש - כולל לו עצמו - איך הוא מצליח לעשות זאת מבלי לשרוף את כל ימיו ולילותיו בכתיבה.
מראה חיצוני: הדרך הטובה ביותר לתאר את אנריקו היא ממוצע - גובהו ממוצע, הוא אינו נאה במיוחד אולם גם אינו מכוער. עיניו חומות ושיערו שחור.

פתיחה :
זו שעת לילה מאוחרת ולמרות שאמצע הקיץ, הלילה קר מהרגיל.
אתה שומע נקישות על חלון חדרך ורואה בז קטן שלרגלו מחובר מכתב.

אתה פותח את החלון והבז נכנס לחדרך. אתה מוריד את המכתב הקשור אל רגלו והוא עף לנוח על ארון הבגדים שבחדרך.
על המכתב ישנו החותם של משפחת וולקר, אשר בנם, כריס, הוא אחד מחבריך לספסל הלימודים.

"השנה יתקיים משהו נדיר בהוגוורטס. אמא לא מספרת לי כלום, אבל זה יהיה אדיר."


המכתב אפילו לא ממוען או חתום, אבל אתה יודע שאמו של כריס וולקר היא ראש המחלקה לשיתוף פעולה בין-לאומי במשרד הקסמים.

------------------------------

liorgonen3

דם סמיך ממים, דם כחול טהור משמיים
גיל -15
סוג דם- טהור.
רקע-
קצת היסטוריה קודם כל:
על הנייר, משפחת הנובר הייתה משפחת המלוכה הבריטית מאז 1635, ולכאורה שינתה את שם משפחתה ב1918, כאשר בנה של המלכה ויקטוירה, יורשה המשיך עם שם משפחתו של אביו ולא של אמו, ובכך זרע את הזרעים לקיום משפחת המלוכה הנוכחית, בית וינדזור.
סב סבו של טריסטן זכה להיות בן למשפחת המלוכה בחסד האל, אבל הוא מצא את מותו באשמת כישוף הרבה לפני שהיה יכול לטעון לכתר המלוכה של הממלכה המאוחדת, תיעדו נמחק מרשימות משפחת המלוכה, ואשתו ובנו הקטן נשלחו הרחק מבריטניה לתוך שטח החבר העמים הבריטי, בלית ברירה המשפחה נדדה למקום הנידח ביותר שבית המלוכה יכול היה לחשוב עליו, מקום שבו הם יהיו מעטי השפעה, ולא יכולו לעולם לאסוף תומכים ולטעון לכתר- האי הנידח במזרח התיכון, מלטה.
לפחות כך הם חשבו. ככה זה שבורים מנסים להבין מה שנשגב מהם.
הכתר לא חשד שגם האישה היא מכשפה, היה לה השכל לשמור על הסוד שלה. היא קיבלה על עצמה את הגלות, כשהיא מסתירה את העבודה, שבנם. אחד היורשים החוקיים לבית הנובר, הוא מכשף בעצמו.
150 שנה המשפחה חייה במלטה, בניהם נשלחים לבתי הספר לכישוף, לעתים תחת שמות בדויים, לעתים עם שמם אבל ללא כל ידע על עברם.
אבל השנים עברו, והעולם התקדם, המוגלגים עדיין לא מצליחים להבין מהוא קסם, אבל הם האמינו כל כך שהוא לא קיים, שחוק המכשפות בוטל לו באנגליה ב1951.
לעולם הזה, המודרני, נולד טריסטן.
היום
טריסטן הוא תלמיד שנה ה' בהווגוארטס, משפחתו עזבה את מלטה לפני כ40 שנה והתיישבה בווילס, הוא בן יחיד להוריו, אמו נפטרה לפני מס' שנים, אביו, סר אוגוסט הנובר, הילאי מוכר במשרד הקסם, בבריטנה ובעולם, ראה את מלחמה באדון האופל בצעירותו, הוא השביע את בנו שלא ליפול בפח שאחרים נפלו בהם, לא ללכת אחרי כוח ללא סיבה, לא למכור את העקרונות שלך לאיש, לא משנה כמה חזק הוא. ושלעולם לא ישכח מי הוא באמת.
טריסטן הוא טהור דם, דם משפחתו התערבב מידי פעם בדם קוסמים מלטיזי, אבל טוהר הדם שלהם נשמר בקנאות, לשמחתכם מעולם לא נולד בן חסר קסם למשפחה, מה שמחזק את האמונה שלהם שהם בורכו בקסם.

כשלעצמו, טירסטן הוא כל מה שאפשר לצפות מתלמיד סלית'רין, הוא נחוש, הוא שאפתן ויש אומרים שהוא בעל כריזמה מסוכנת, זאת בנוסף להיותו עילוי בתחומו, עד שכבר בשנה החמישית שלו , הוא יכול להתגאות בהיותו עוזר המחקר של ארווין קרוגר, ומתפקד כבן טיפוחיו ויד ימינו בפועל.
טריסטן ידוע בתור למדן כבד, הוא לא עוסק בתחומים סביב לימודיים, הוא כלל אינו מתעניין בקוודיץ' או בפעילות חיצונית אחרת, בחמש שנות הלימודים שלו, הוא צבר הישגים מרשימים, מעבר ליכולת לימודים, הוא גילה שאנשים נוטים ללכת אחריו, יכולת להיות זה היופי שלו, הכריזמה שלו או שפשוט השאפתנות שלו מדבקת. הוא תמיד יטען שזה רק מראה עד כמה הטענה שלו לכס המלוכה האנגלי צודקת ונכונה.
קשה לטעון שיש מקצוע אהוב במיוחד על טריסטן, הוא לעיתים מוצא בלימודים כצורך ולא כרצון, ויכול להיות שחוסר היכולת שלו להשקיע רגש מלא תשמש לו כרועץ, הוא לא עוסק בקסם מתוך אהבה לתחום, אלא יותר משאפתנות ואהבה אישית, הוא גאוותן והוא מודע לזה, אבל הוא תמיד יחזיק בטענה שהגאווה שלו מגיעה ממקום צודק, ושיש לו כל זכות להרגיש טוב יותר מאחרים. תלמידים חדשים למדו לצפות בו מרחוק בתקווה להיות כמוהו, אלה שהבינו את מקומם, מקווים למצוא עצמם בקרבתו יום אחד.

בני משפחה- פרט לאביו, טריסטן לא נמצא בקשר מתמיד עם המשפחה במלטה, הוא מכיר כמה בני דודים שחיים שם, הוא מתעניין בהם מידי פעם ואולי יקבל מכתב מהם, אבל הקשר בינהם חלש במקרה הטוב. הוא לא רואה בהם כמכשול בדרך שלו, אבל אם הם לא יתרון, הוא לא בטוח שהוא מוצא בהם טעם.

מראה- טריסטן בורך בהרבה דברים, מראה הוא אחד מהם, שיערו שחור וארוך, עיניו תכולות והוא גבוה זקוף ורזה, הוא מנסה לשמור על גוף בריא ולא רק מוח, כך שאף על פי שהוא לא בעל מבנה גוף שרירי, הוא כן יציב ומסודר, מנצל את שם משפחתו וההון הקטן שיש להם כדי לדאוג להיות מוקף בפריטים באיכות הטובה ביותר.

פתיחה :

אתה יושב בחדרך המפואר שבבית האחוזה שבו אתה גר.
עיתוני הנביא היומי המפוזרים בו מדווחים על מספר תקריות חשודות, אך אביך לא ייחס לזה כל חשיבות.
שבועיים לפתיחת הלימודים, אתה נרגש לקראת השנה החמישית.
"מוגל נוסף נהרג בנסיבות חשודות בשדה נטוש. אין סימנים לאות האפל, אך אין סימנים למוות הגיוני" כך אומרת הכתבה האחרונה שקראת בנביא היומי.
 
xyr
ליבו של אד מאיץ, ועיניו העייפות נפקחות בעירנות מחודשת. הוא קרא בנביא היומי על האות האפל והמוגלגים המתים... שוב? מה לעזאזל קורה הפעם?
הוא קורא שוב את המכתב, נושם עמוק. ''אתה חייב .... משהו מוזר מאוד קורה פה.''... ג'יימי בוודאי קרא לו לבוא להוגוורטס. אד מחייך מעט. לפחות הוא לא ייתקע באברדין עם ה''חברים'' והכמרים. מכל מקום, זה יכול לסבול דיחוי לבוקר, ויש לכבד את הוריך בכל מקרה. לא יפה להדאיג אותם ככה באמצע הלילה. אד מניח את המכתב במגירה, וזורק לינשוף עכבר שתפס בגינה בשביל האנטר. ''לילה טוב'', הוא אומר לעצמו, לינשוף, להאנטר הישן ולאלוהים. הוא מכבה את האור, ושוקע במהרה בשינה.

OUT
אשמח להרצה.
 
Xyr
אנריקו מחייך למראה המכתב מכריס. אם משהו צפוי להתקיים בהוגוורטס זה אומר הזדמנויות חדשות שהוא יוכל לנצל לטובתו, בלי קשר לזה שזה יכול להיות משהו מהנה. הוא לוקח דף וכותב עליו תגובה:
"נשמע מעניין. אראה מה אני יכול ללמוד על העניין בדרכים שלי. כמובן שאשתף בכל דבר שאגלה"
הוא מקפל את מכתב התשובה וקושר אותו לרגלו של הבז. "תוכל להעביר את המכתב חזרה לכריס בחור?" הוא שואל אותו בחביבות - זה שהבז אינו יצור תבוני לא אומר שלא צריך להיות נחמד אליו. הוא לוקח חטיף מאלה שהוא מאכיל את לואיג'י ומציע אותו לבז. לאחר מכן הוא מחליט שהגיע הזמן ללכת לשאול את אביו אם הוא שמע משהו - עם הקשרים של הוריו יש סיכוי לא רע שהם יודעים על מה מדובר, בעיקר אם מדובר במשהו בין-לאומי.
 
xyr
אוולין לוקחת את העיתון וקוראת את הכתבה ברפרוף, ולאחר מכן משליכה אותו על השולחן בשעמום. פוליטיקה זה לא נושא שמעניין אותה בכלל - מוגלגים צריכים להתעסק עם מנהיגים מושחתים ושקרניים. אז אין פלא שזה מעניין את ההורים שלה כל כך, היא מגחכת לעצמה. ובכלל, הם בטח צודקים - מה כבר משרד הקסמים יכול להסתיר מאיתנו? זה הכל שטויות ורעש של פוליטיקאים... נכון?
טוב, אין מה להתעסק בזה עכשיו, יש דברים חשובים יותר לעשות. שנת הלימודים תכף מתחילה, ואווה לא מתכננת להגיע לאף שיעור בלי לדעת קצת מעבר על החומר כדי להרשים את המורים. היא מתחילה לקרוא ספר על האנטומיה של גריפונים בזמן שהיא מחטטת במקרר ובודקת אם יש משהו לנשנש.
OUT
מתי בדיוק העלילה מתחילה, ובאיזו שנה?
 
xyr
"וזה אמור לעניין מישהו כי?" מלמל לעצמו טריסטן בחדר, אנשים מתים כל הזמן, וקוסמים, כמו מוגלגים ממהרים להאשים תמיד את הדבר הכי נוח להאשמה, פעם זה היה מכשפות, היום אנשים עוד יגידו שאדון האופל חוזר. הוא חושב לעצמו וסוגר את העיתון, אם אביו אומר שזה כלום, אז זה כלום
 
ליזי

את מתחילה לקרוא בספר בחדרך. הספר נחמד, אך את ממשיכה לקרוא ולקרוא ולקרוא, עד שבאיזשהו שלב את נרדמת.
את לא יודעת כמה זמן עבר, כשאת מתעוררת לקול צעקותיה של אמך שפורצת לחדרך (שהיה נעול עד כמה שאת זוכרת).

"האות האפל." היא מתנשפת. "הוא הופיע בשכונה שלנו. שלושה מוגלגים נרצחו." היא עוצרת לרגע ואז אומרת בבהלה. "אני מרגישה קסם. אנחנו חייבות להסתלק."

OOG : העלילה מתחילה בחופשת הקיץ, 19 שנים לאחר סוף הספר השביעי.

-------------------------

הח׳אן הטטרי

OOG : K

אתה קושר את המכתב לרגלו של הינשוף השמן שטס בחזרה אל יעדו, שהוא גם מקום מוצאו.

הימים עוברים ושלושה ימים בלבד נותרים עד לתחילת שנת הלימודים. אתה נוסע אל סמטת דיאגון כדי לרכוש את הציוד לשנת הלימודים הקרובה. אתה נכנס דרך רציף תשע ושלושה רבעים והסמטה, על כל ההוד והפאר שלה מופיעה לפניך. אתה מבחין בכך שכל החנויות המפורסמות עדיין שם, אם כי קשה שלא להבחין ברוכלים שמציעים את מרכולתם למכירה בצדי הרחוב, מה שלא קרה בעבר. פקחים של משרד הקסמים מסלקים חלק מהרוכלים, אך אלה חוזרים מיד לאחר שאלה נעלמים.

אתה עובר על פני מכשפה שמנמנה שקונה שתי שרשאות (משום מה הן נראות לך כמו שרשראות שום רגילות) לתאומים בני כשלוש שנים שהולכים לצדה. "זה בטח לא יזיק." היא אומרת בזמן שהיא משלמת חרמש לרוכל, איש זקן, מלוכלך ומקומט.

אתה ממשיך לסייר בין חנות אחת לשנייה, כשכרזה ענקית שתלויה על חזית החנות "כרך ודף בע"מ" מושכת את עיניך. אתה נדחף בין ההמון שמביט בכרזה ורואה את הכותרת "בקרוב" כשלצדה דרקונים מסוגים שונים היוצאים מהכרזה ונכנסים אליה. לצד הדרקונים, עליהם למדת בשנה שעברה (בצורה עיונית) בשיעור טיפול בחיות פלא, אתה מבחין ביצורים שאינך מכיר. חלקם גלויים לעיני הקהל וחלקם רק צללים.

אתה מסתכל מסביבך, ומרחוק אתה רואה את חברך, ויליאם, מביט בכרזה בתערובת של עניין ופחד. כמה מטרים מאחוריו שני תלמידי הפלפאף שיתחילו את השנה השלישית שלהם מקשקשים בקול.

-------------------------

padron

אתה קושר את המכתב לרגלו של הבז שפורש את כנפיו. כנפיים גדולות כל-כך ביחס ליצור קטן כל-כך. ברגע שאתה מסיים לקשור את המכתב אל רגלו, הבז פורש את כנפיו וטס לעבר שמי הלילה החשוכים (משום מה נראה לך שהם חשוכים יותר מבדרך כלל).

אתה יורד אל קומת הקרקע בביתך ומוצא שם את אימך, יושבת ליד שולחן עץ האלון העתיק שלכם. היא נראית מרוכזת בעודה כותבת המרץ. כארבעה גליונות קלף ריקים מונחים על הכיסא שלימינה.

היא הבחינה בך, אך לא עושה סימן שכך.

-------------------------

liorgonen3

אתה הולך לישון, כאשר משום מה נדמה לך שהלילה אפל מבדרך כלל.

על כל מקרה, בימים הבאים חולפים ללא אזכורים מיוחדים.

שלושה ימים בלבד נותרים עד לתחילת שנת הלימודים. אתה נוסע לבדך אל סמטת דיאגון כדי לרכוש את הציוד לשנת הלימודים הקרובה. אתה נכנס דרך רציף תשע ושלושה רבעים והסמטה, על כל ההוד והפאר שלה מופיעה לפניך. אתה מבחין בכך שכל החנויות המפורסמות עדיין שם, אם כי קשה שלא להבחין ברוכלים שמציעים את מרכולתם למכירה בצדי הרחוב, מה שלא קרה בעבר.

מכשף גבוה רוכש כמה קמעות מאחד הרוכלים, איש מלוכלך, בשנות ה-60 או ה-70 לחייו. משום מה נדמה לך שהקמעות הם לא יותר משרשראות מעשי ידי ילדים.

אתה מתחיל לרכוש את הציוד וכל הזמן מבטך פונה לעבר סמטת נוקטורן. בשנים שחלפו מאז נפילתו של אדון האופל, עסקים רבים במקום נסגרו והסמטה כמעט השתתקה כליל. קשה לך להסביר את זה, אבל משום מה נראה לך שהמקום לא שומם כבעבר. רוב החנויות עדיין סגורות, אך מפעם לפעם אפשר להבחין בצללים של אנשים המסתובבים במקום.
 
Xyr
"אנריקו ניגש אל אימו ונעמד לצידה. "משהו מעניין? כי אני שמעתי עכשיו משהו מעניין ותהיתי אם את או אבא יודעים על זה משהו. משהו הולך לקרות בהוגוורטס - משהו בין-לאומי ככל הנראה. ידוע משהו? אני רוצה לדעת כי אולי זו הזדמנות בשבילי לקדם את השם המשפחתי." הוא שואל אותה בפשטות.
 
liorgonen3

אתה מביט לעבר סמטת נוקטורן. רוב הטיפוסים שאתה מבחין בהם נראים לך מפוקפקים, אך עלובים ביותר.
מה שמושך את תשומת לבך, הוא בחור צעיר, היית אומר שאפילו ילד, שנכנס לחנות שהייתה לפני מספר שנים "בורגין וברקס."

אתה משפשף לרגע את עיניך וכל זכר לילד נעלם.
"מה נשמע טריסט?" יד מונחת על כתף ימין שלך ואתה מבין בקייל, אחד מחבריך לשנתון הלימודים. קייל הוא קוסם בעל יכולות בינוניות ומרוצה מאוד להיות בחברתך. אתה מבחין שהוא הטיפוס שזקוק לקרבתם של גורמים דומיננטים ומקושרים. "ראית שם משהו?" הוא שואל.
"אבא שלי אומר שלא כדאי להיכנס לשם. זה עלול לעורר חשדות שאנחנו לא רוצים שיתעוררו."

---------------------------

ליזי

"אבא בעבודה. הוא נשאר לישון שם הלילה." היא אומרת במהירות.
את מביטה אל הרחוב. החושך מוחלט, פנסי הרחוב ואורות הבתים השכנים לכם פשוט לא קיימים. אורם הקלוש של הכוכבים הוא היחיד שמאיר את הלילה המעונן.

קשה לך להסביר את זה, אבל גם את מרגישה קסם. את לא יודעת מהו, אבל הוא פה. הוא לא קרוב אלייך בשביל שתחושי בסכנה מיידית, אך את יודעת שהוא מספיק קרוב אליכן.

"זה צריך להיות מישהו ממש מסוכן." אומרת לך אמך. "אנחנו מסתלקות מפה." היא אוחזת בידך ויורדת איתך לקומת הקרקע של ביתכם. היא לא יודעת להתעתק. היא ניגשת אל דלת הכניסה, בכדי לפתוח אותה, אבל את מזהה שהיא כבר פתוחה לכדי חריץ דק.

"לא הייתי עושה את זה במקומכן." את שומעת קול ונדמה לך שאת יכולה לשמוע את דפיקות הלב של אמך. "ל... לומוס." היא אומרת ואור שרביטה מאיר על פניו של אדם גרום כבן 60, אותו את מזהה כמאבטח של בית הספר השכונתי של המוגלגים. אמך לא מכירה אותו, אבל את כן. לפחות בפנים.

"הם שניים." אומר האיש. "אם תצאי לרחוב הם יוכלו לתפוס אותך חסרת הגנות."

---------------------------

padron

"כן, השנה יתקיים בהוגוורטס טורניר הק..." היא עונה לך כבדרך אגב ומתוך הרגל, אך מיד מבחינה בטעות שעשתה.
"אני חושבת שמוטב שתמשיך להתכונן לשנת הלימודים."

---------------------------
 
xyr
"אבא שלך צודק" אומר טריסטן, "אם אתה תלוי בדעה של אחרים, אתה חייב להישמר מפני מה שהם יכולים להגיד עליך." הוא ממשיך בתשובתו. "אבל לא, לא ראיתי כלום." הוא מסיים את תשובתו, מתחיל ללכת. "סיימת עם כל מה שהיית צריך?" הוא שואל אותו. מצפה שיעקוב אחריו בהליכה
 
xyr
אווה מתייפחת מפחד, מחזיקה את ידה של אמה כמו שלא עשתה מאז הייתה ילדה קטנה. "אדוני, בבקשה... אתה... אתה מאבטח, נכון? אתה יכול לעשות משהו? תי...תירה בהם, בבקשה!" ההתייפחות הופכת לבכי חרישי, שמפסיק לאחר כמה שניות. אווה לוחשת לאמה: "אמא... א-אני יודעת כמה לחשים התקפיים... אני יכולה לעזור למוגלגים..."
OOC
לפי מה שראיתי יש עוד שניים בעץ הרשמה שרוצים להצטרף, אתה מוכן לפתוח את המשחק לעוד שני שחקנים או שזה נראה לך יותר מדי? החלטה שלך, אחד מהם גם הציע להיות שחקן ספסל
 
Xyr
"נראה לי אמא, שמה שאני צריך להתחיל לעשות זה ללמוד כל שאני יכול אודות הטורניר כדי לנסות להבין איפה הרווח פה. מתי היה הטורניר המשולש האחרון? ממה שאני זוכר עברו די הרבה שנים." אנריקו שואל בחיוך רחב. אין דבר שהוא אוהב יותר מלתפוס אנשים לא מוכנים כך שהם פולטים דברים שהם לא אמורים.
 
xyr
אד מביט בכרזה, מעט ספקני, מעט מעוניין, מעט מולחץ. ''ביל!'', הוא קורא לויליאם, רץ אליו. ''מה המצב? כבר קנית את הציוד לשנה?''. הוא עובר לטון שקט יותר. ''שמעת על ה... תאונה, ליד אברדין?''.
 
liorgonen3

"אני סיימתי עם הכל פה." הוא אומר לך. "מה איתך?" הוא אומר בזמן שהוא עוקב אחריך.
"חשבתי לקנות ינשוף חדש. שלחתי את שלי עם מכתב לפני יותר מחודש והוא לא חזר. אולי הוא מת."
"אתה חושב שיקרה משהו מעניין השנה?" הוא ממטיר עליך שלל שאלות.

------------------------------------------------------------------------------------------------

ליזי

OOG : לא הבנתי מה הכוונה בשחקן ספסל ויהיה לי קשה מאוד לנהל משחק ליותר מארבעה אנשים. אם אראה שדופק טוב אחשוב על זה.

"אקדח לא יעזור כאן. מה גם שכרגע הכל מאוחר מדי. המוגלגים מתים" הוא אומר.
כמה דקות של חרדה חולפות עלייך, עד שאת שומעת שני קולות ורואה מרחוק זרים בברדסים. הם מזכירים לך את מה שקראת בספרים על אוכלי המוות, אבל האנשים האלה שונים.
הברדסים שלהם בצבע אדום ולא שחור ועיטורים מוזרים על פני הברדס, במקום בו הוא מסתיר את הראש, גורמים לך לחשוב שאולי המקור שלהם הוא כלל לא מאנגליה.
"תחזיקו חזק." אומר המאבטח ואוחז בך, בידו הימנית ובידו השמאלית באמך. את מספיקה לראות סילון לחש שנשלח לעברכם, אם כי את לא מזהה אותו, כאשר שנייה לאחר מכן את מוצאת עצמך בדירה אחרת. "זה הבית שלי." הוא אומר ואת שמה לב שדלתות ו/או חלונות הבית אינם גלויים לך כלל.

"אין לי רשיון התעתקות." הוא אומר "ולכן לא יכולתי להתרחק, אבל זה היה הכרחי. אנחנו רחוקים מהם רק חמישה רחובות, אבל אני חושב שהם יוותרו עלינו. הם משכו יותר מדי תשומת לב לא רצויה."

------------------------------------------------------------------------------------------------

padron

"אני לא אענה לך על זה. אתה מוזמן לקרוא את הפרטים בהוגוורטס - תולדות." היא אומרת לך.
"הטורניר ייערך שוב בהוגוורטס, מכיוון שהמנהלים של בובאטון ודורמשטרנג לא הסכימו לחשוף את מיקום בתי הספר שלהם."

------------------------------------------------------------------------------------------------

הח׳אן הטטרי

הוא מרים שקיות מעלה במטרה להראות לך שכל הציוד אצלו.
"שמעתי על התאונה." הוא אומר לך בעודו חצי מגמגם. "רציתי לשלוח לך ינשוף, אבל הבנתי שאלה היו מוגלגים. למה אתה שואל?"
 
xyr
''סתם ככה'', אומר אד. ''אתה יודע במקרה מה זה'', הוא מצביע על הכרזה.
 
Xyr
"הכוונה למידע יכולה להיות טובה יותר מהמידע עצמו" אנרקו אומר ומצטט את אביו. "אלך לקרוא בספר כדי לראות מה צפוי. תודה אמא!" הוא מוסיף והולך חזרה לחדרו כדי לראות האם יש לו את הספר.
 
xyr
אווה מתיישבת על הרצפה, מתנשפת בעייפות. "אתה... גם קוסם? אז למה אתה... לא חשוב." היא עוצמת את עיניה ומרגיעה את נשימתה. "אז... מה אנחנו עושים עכשיו? אנחנו לא יכולים פשוט לחכות פה!"
OOG
שוב שאלה על הזמן - בהתחשב שאנחנו 19 שנה אחרי הספר האחרון, אני מניח שיש לנו גישה לטלפונים סלולריים וטכנולוגיה דומה? (או שקוסמים משתמשים במכתבים בלבד?)
OOG: אני מאמין שהוא מתכוון לכך שאם אחד מאיתנו יפרוש, הוא ירצה להחליף אותו.
 
סטטוס
נעול לתגובות.
חזרה
Top