"אולי אנחנו רוצים את זה, ואולי לא." עונים הקובולדים בחשש, מסתכלים לצדדים לפני שיגידו מילה. "ולגבי האוכל שששלכם, זה מה יששש." האלף הזקן לוחש לכם "רעי, הבה נברח לעת הזאת, כי מי ידע מה יאונה לנו."
"את האמת אתה מבקש? כך או אחרת, אינני יודע את האמת לאשורה, אך נראה במעורפל כי אין הגובלין שן ברזל הגיע מעולמנו זה, אלא מעולם זר. סבור אני כי לא נוכל בכוחנו זה להשמידו עד כלות, אך שומה עלינו לנסות.
out
אין לי מושג, תלוי מה אתה רוצה.
אם אתה רוצה לשכנע את האלף לספר לך משהו גלגל דיפלומטיה, אם אתה רוצה לבחון את הקירות גלגל תפיסה.
אם אתה רוצה לשאול את הזקן עוד שאלות תשאל את כולן בהודעה הבאה ואני אענה לך, לא כדאי למרוח את זה לדעתי.
הקירות חלקים למדי, ויהיה קשה לטפס עליהם.
אתה מבחין בחריצים מוסווים בקירות.
אתה מבחין גם בחוט תיל דק וכמעט בלתי נראה, ממש על שפת הבור.
"לא, בוא איתנו" האיש במסכה מוביל אותך במנהרות אל חדר מינימליסטי, המכיל ערסל, כיסא ושולחן. "אם יש לך בקשה כלשהיא פנה אלי אישית או שלח מיקוניד. בעוד מספר ימים תתחיל הפשיטה על האל מתים, נוח היטב. נשק תקבל בהמשך." * בערב, אתה מקבל בליל תמונות מנטליות זומבים תוקפים. יצורים חצי מוחשיים עם מסכות עצם. אנשי פטריה מתים. להגן, להגן, להגן! אתה שומע המולה מסביבך, מעומעמת ברעש המנטלי. איכשהו אתה מצליח לקבל נשק, וללהתקדם בעקבות עדר אנשי הפטריה לעבר מקור האיום. אתה רואה מספר זומבים נלחמים בחבורת אנשי פטריה.
יוזמתך בבקשה.
out
קיבלת את כל הציוד שלך בחזרה. מפה תישלח מחר.
מובן שאתה יכול לסרב להסללה שלי בכל שלב מהתגובה שאתה רוצה, אני פשוט לא רואה שום צורך לשאול אותך מה אתה עושה בכל שלב שאין לך מה לעשות.
"לא עברת על הלחשים שלך בבוקר? ילדה טיפשה, אין מקומך בשדה הקרב. בכל מקרה, השומרים לא כאן, ואנחנו גם לא הולכים להילחם עד שהכהנת לינורה תגיע, אז לכי כבר ותקראי לה!" הקוסם נראה עצבני, זה לא יהיה טוב להרגיז אותו.
out
או להרגיז אותי. יש הסללה ואתה תציית, הבנת?