• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

שער הצלמוות - עץ משחק (4/4) [מו''ד 4]

שלום, היום הגיע הרגע שכולנו חיכינו לו - פתיחת ההרפתקה שער הצלמוות!
מספר הבהרות בנוגע להרפתקה:
אסור להציץ בספוילרים שלא מיועדים לכם. סומך עליכם.
איך יודעים אם ספוילר מיועד לכם? אם רשום עליו ''כולם'' או השם שלכם, זה מיועד לכם. אם אף אחת משתי המילים האלה לא רשומה שם, זה לא מיועד לכם. פשוט, נכון? אם אחרי ההוראות הפשוטות האלה אתם עדיין מסופקים לגבי ספוילר כלשהו, תרגישו חופשי לשאול את כותב הספוילר כאן בעץ (כמובן, זה out).
ד''א, הספוילר הזה לא מיועד לכם. למה אתם קוראים אותו? חשבתי שאתם ראויים לאמון שלי...
גלגלו קוביות איך שבא לכם. סומך עליכם.
קצב תגובות לפחות אחת ליומיים, אפילו אחת ליום, אבל אם קרה ולא הגבתם יום אחד לא נורא. כמו כן אבקש לא להגיב מכניסת השבת ועד צאתה.
יש להפריד בין out, in, ו-meta.
לכל שאלה בנוגע לחוקים יש עץ שאלות של מו''ד 4, יש פורום מו''ד, ויש הודעות פרטיות.
לכל בקשה בנוגע למשחק, החל מקרסי עלילה וכלה בחפצי קסם שאתם רוצים לקבל, יש out הודעות פרטיות.
התגובות לא יכללו תיאורים גרפיים בוטים של אלימות או של מיניות, אפילו אם אינם בוטים.
החוקים הנ''ל נועדו להנאת כולנו, כל העובר עליהם פוגע בהנאה של כל האחרים. כאמור, אני סומך עליכם, אני רואה בכם אנשים בוגרים.

המשתתפים:

הח'אן הטטרי - מורת'ון בן בריאן, בן מחצית נוכל. (פרש)
drgonitzan - אייליניה פולסרדן, בת אנוש טרובדורית. (פרש)
thewolf - מירכון "הנולד מחדש" לוויאד, דם דרקון נוטר. (פרש)
Hell lord - ראליין, אלף סייר.
חובב מוד - אורביניה מנדקסטר, זדה מצביאה. (פרש)
ליזי - ת'אליסרה וארקידן, אלדרינית אשפית. (צורף)
tkhag1 - אפולו, אלף אפל כושף. (צורף, החליף דמות)
liorgonen3 - סיגפריד - זד אק"ד (צורף)
וכעת - נתחיל.
מורת'ון
הלילה תאכל טוב. הסוחר האמיד לא שם לב ליד הקטנה שהחליקה בזריזות לכיסוי הנפוחים, ואז החוצה,מכניסים נפוחים מעט פחות. האנשים נחמדים, אפילו המשמר, ולמרות החומות החונקות את מרכז העיר, מגינות מפני הקובולדים בחוץ, אפשר בהחלט לחבב אותה. הפונדק הומה הלילה, וריח ניחוח של צלי בקר עולה באוויר. כמו תמיד,אייליאן הזקן יושב בפינה הקבועה שלו, שותה לבדו. מה תרצה להזמין?
אייליניה
איזה לילה משגע! הביקור בשוק היה נפלא! שיירת סוחרים הגיעה לכפר, והביאו סחורות מעניינות כל כך! אמנם תקפו אותם קובולדים, אבל השומרים האמיצים ניצחו אותם, ולך נוסף סיפור חדש לרפרטואר הגדול ממילא. הפונדק מלא אנשים הלילה, ויש ריח של בשר באוויר. ואלטרום המלומד לפעמים מגיע לכאן הלילה, והוא היחיד שיכול לסבול את הפטפוטים המציעים שלך. הוא תמיד מתבדח שצריך לחיות לנצח אם רוצים לשמוע את מה שאת אומרת עד הסוף. הלילה הוא לא כאן, וסלוואנה, בעלת הפונדק, עסוקה מכדי לדבר.
מירכון
דובן לא הגיע גם הלילה. קבעתם להיפגש לפני 3 לילות כאן בפונדק, ואין סימן אליו. מאז שהוא אימן אותך במערה, הארכיאולוג היה טיפוס דייקן, שמעולם לא אחר לפגישה. הדאגה מכרסמת בליבם, ואינך שם את ליבך לניחוח המאכלים. האכסניה הומה אדם הלילה,
אולי מישהו יודע מה קרה לו?
ראליין
זה היה קרוב! המתנקש של הכנסייה כמעט מצא אותך היום. לא חשבת שהם יגיעו לחור הזה, אבל לא היית מספיק זהיר וכמעט נתפסת. השומרים בשער העיר תחקרו אותך מעט, ולאחר סיפור מצוץ מן האצבע על היותך סוחר שנשדד בידי קובולדים הם הכניסו אותך.
התושבים כוונו אותך לפונדק של סלוואנה ווארפטון, הפונדק היחיד באזור. האוכל נראה טוב, ואתה רעב ככלב. בפינה יושב אלף בגלימה שחורה עם ברדס לבדו.
אורביניה
הדרך לכאן הייתה משתלמת. השמועות על המצודה הנטושה היו נכונות, ויתכן כי יש בה אוצרות גדולים. בהתחלה השומרים לא רצו להכניס אותך,
אבל כשהצגת להם את הראש של הקובולד מאתמול, הם התייחסו אליך ביראת כבוד, ואמרו לך שהלורד פארדיג, מושל העיירה, מוכן לשלם למי שיחסל את הקובולדים המציקים. בכל אופן, רק הלילה הגעת לכאן, ואת רוצה לנוח, וכמובן לגייס כמה בריונים שיעשו את רצונך. הפונדק הומה אדם הלילה, ויש אוכל טוב.
Out - כולם לפרסם בתגובה הראשונה דפ''ד בפורמט google sheets ואת הרקע של הדמות. הדפ''דים נמצאים בעץ ההרשמה.
 
אלי (זה אלי, לא אייליניה!!!)
אלי מתסכלת לעבר הפונדק, ונכנסת אליו במהירות. היא צמאה, רעבה, ובטוח יש קהל שישמח לתת לה כסף לאוכל תמורת שיר טוב.
היא נכנסת במהירות לפונדק, שיערה האדום מרחף מאחוריה, ומתיישבת ליד שולחן פנוי. היא בוחנת את יושבי הפונדק, בודקת אם יש אנשים מעניינים - או אנשים שישמחו לשמוע שיר.

דפ"ד פלאפי:
ניסיון קודם: קראתי את פאת'פיינדר ו-3.5 ומכיר אותן. לא יודע כלום ב-4.
שם הדמות: אייליניה פולסרדן (מבוטא eylenia polserdan, חושבת ששמה ארוך וחסר תועלת ומבקשת מכולם לקרוא לה אלי).
גזע: בת אנוש
מקצוע: טרובדור
נטייה: ניטרלי-טוב
מראה: כשמסתכלים על אלי, הדבר הראשון שרואים הוא השיער הכתום הפרוע שלה. הוא כתום-ארד, זוהר בשמש, הוא מתולתל קשות ומגיע לה עד לגב התחתון. כאשר הוא רטוב ומסורק, היא טוענת שהוא יכול להגיע לרצפה. היא גבוהה ורזה, גובהה מעל 175 ס"מ, היא לובשת גלימות לבנות ארוכות הנושאות את סמל משפחתה, פניקס זהוב עולה בלהבות. חגורה זהובה חגורה לירכיה, ועליה תלוי חליל מעוטר עשוי שנהב, חרב ארוכה וכמה מגילות.
רקע: אייליניה נולדה לבית האצולה פולסרדן לפני 19 שנים, להוריה מרקו וסאמרליר פולסרדן. היא למדה לדבר בגיל חמישה חדשים, ומאז היא לא הפסיקה.

הליכות ונימוסים מעולם לא התאימו לאייליניה. למרות העבודה החרוצה של משרתת המשפחה, אוליב, היא מעולם לא הקפידה על החוקים המתאימים. השיא היה ביום בו אביה עמד לחתום על עסקה חשובה, בעודה הייתה בת חמש (היא עצמה לא זוכרת את הסיפור, אבל הוריה סיפרו לה אותו רבות) והיא העירה לאורח ש"חולצתך יפה מאוד, אבל נראה לי שהיא מעט קטנה עליך."
"היא הייתה של סבא שלי," אמר האורח. "זוהי חולצה חשובה מאוד במשפחתנו."
"אז כנראה שאתה שמן יותר מסבא שלך," היא אמרה וחזרה לאכול.
אותו אורח ברח בזעם, ומאז הוריה לא משתפים אותה בעניינים משפחתיים חשובים.

הדבר היחיד שאייליניה עשתה בו כמו שהוריה רצו היה לימודיה בנגינה בחליל. מורתה הזקנה הייתה היחידה שהייתה מקשיבה לה ללא להעיר הערות, ושיעורי החליל שלה התקדמו במהירות, עד רגע פתאומי אחד כשהייתה בת חמש עשרה.
"איני יכולה יותר ללמד אותך." אמרה המורה. "את מנגנת יותר טוב ממני."

אייליניה, בנוסף, אהבה לספר סיפורים. זכרונה המופלא נתן לה לזכור סיפורים רבים, ולעיתים היא הייתה ממציאה סיפורים כאלה שלא שמו לב שאין זה סיפור אמיתי.
לאייליניה היו 4 אחים מבוגרים. היא הייתה החמישית בתור לירושה.
יום אחד, בהיותה בת שבע-עשרה וחמישה חדשים, היא אספה את רכושה ופנתה להוריה.
"אמא, אבא, אין לי מה לעשות כאן, וגם נראה לי שיהיה הרבה יותר מעניין ללכת לטייל קצת בעולם. אני הולכת ללכת מפה, לטייל, לספר לאנשים סיפורים ולנגן בפניהם בחליל. אני מקווה שלא תתנגדו, כדי שכשארצה אני אוכל לחזור לכאן. יש המון סיפורים על בני אצולה שגורשו מבתיהם, ואני לא רוצה להיות כזאת. אז זה בסדר, נכון?"
אייליניה שאפה נשימה עמוקה.
"אייליניה, חמודה," ניסתה אמה לדבר.
"אמרתי לכם לקרוא לי אלי."
"אלי, חמודה, זה בסדר. לכי, תמיד תתקבלי בברכה."
"נראה לי יהיה שקט פה בלעדיך," אמר מרקו. "אולי סוף כל סוף נצליח לקדם את הבית הזה למקום כלשהו."
אלי חייכה. היא ידעה שהוריה יקבלו את זה. חוש ההומור והצחוק התמידי צריך להגיע מאיפה-שהוא, נכון?
היא יצאה משם, שמחה וצוהלת.
עברו מאז שנה וחצי.
אופי:
לעולם אי אפשר לתפוס את אלי בוכה. אם היא כועסת, זה כנראה כדי לעצבן אותך. אם היא נראית עצובה, היא מעמידה פנים או מספרת סיפור עצוב. היא תמיד צוחקת, תמיד שמחה, תמיד מפטפטת. תמיד. היא מדברת מהר ושוטף, לא נותנת לדברים כמו לנשום לעקב אותה בדיבורה. היא עוקצת תמיד, מעצבנת במידה, ולרוב היא מצליחה לחלוק את השמחה התמידית שלה עם סביבתה.

דפ"ד מכאני:
צפייה בקובץ מצורף דפד דרקוניצן.xlsx
 
Out
בהצלחה לכולם!
In
לאביעד:
אין לי כוח לגלגל ודברים, אז פשוט תתייחס לתפיסה הקבועה שלי (22) כדי לראות אם יש דברים, מניח שזה מספיק לרוב הדברים

לכולם
האלף יושב בצד, עטוף בגלימות שחורות שנראה שעברו לא מעט תלאות, חרבו הגדולה תלוייה על חגורתו ופניו מוסתרים על ידי ברדס רחב, אבל אתם מסוגלים להרגיש את מבטו עובר עליכם, בוחן כל אחד ואחד מיושבי הפונדק, עד שמבטו נח על אלף אחר בצד השני של הפונדק, גם הוא לבוש גלימות שחורות, וראליין קם וניגש אל האלף, מתיישב לצידו.

לאביעד (שוב)
ראליין מתיישב על יד האלף, ואומר לו בשקט "שלום לך... אתה נראה לי מוכר, מוכן להזכיר לי מאיפה?"
 
בשולחן בודד בקצה הפונדק, יושבת אישה צעירה. היא גבוהה מהממוצע, שיערה הכתום המתולתל מגיע עד למותניה, והיא לובשת גלימות לבנות ארוכות, עם סמל זהוב-כתום של פניקס עולה בלהבות. היא משחקת בידה עם חליל עשוי שנהב, ומבטה נעוץ בקיר, כך שאתם לא רואים את פניה.
 
Out - עכשיו בואו נבהיר כמה דברים לפני שהעניין יצא משליטה. בתגובה ראשונה מצרפים רקע ודפ''ד. התגובות הספוילרים, תערכו. עוד לא הגבתי לתגובה הראשונה שלך, דרקוניצן, תגובה שנייה מבלבלת אותי.

עריכה - מותר לייעד את הספוילרים לכולם, אבל לשים בספוילר בכל זאת.
 
OUT
רקע
כשמביטים במירכון רואים אדם שמח בעל עיניים לבביות ומרגשים שהוא בעל רחמים ואהבה, מה שלא יודעים הוא שיש לו עבר טרגי, מירכון היה בעברו ההפך המושלם ממה שהוא היום, הוא היה חלש פיזית, חסר לב, שקרן ושנוא על ידי מרבית האנשים, ולמה הוא השתנה אני אסביר עכשיו.

מירוכן נולד לבית עשיר ונועד להיות דוכס חשוב רמה והוא באמת היה כך, הוא גדל להיות אחראי של חבל ארץ נידח ובו שלט ביד רמה ואכזרית, הוא היה נותן 200 מלקות ושלוח לחודש לכלא למי שהיה גונב לא משנה איזו גנבה, הוא היה אומר שדינם של שאר הזדים למות עם אבותיהם השטניים ודינם של הגמדים להיות עבדים הוא אפילו שלח את אשתו ובניו לגלות מכיוון שגילה שהיא הייתה במערכת יחסים עם עוד מישהו מלבדו למרות שזה היה עוד לפני שהם היו נשואים הוא שלך גם את בניו לגלות מכיוון שחשב שעכשיו יש סיכוי שהם לא בניו ושהם בניו של החבר הקודם של אשתו. הוא שלט באזור שלו בצורה אכזרית והוביל למרד כנגדו המרד הצליח אך מיכרון ברח, ולקח אתו רק תכשיטים וזהב, לוחמיו והבית שלו עלו באש והוא רק חשב על עצמו, כל הנתינים שלו חשבו שהוא מת וחגגו על מותו האכזרי אבל הוא ברח בשביל להגן רק על עצמו. כשהגיע לארמון המלך הוא דרש שיביא לו שטח חדש לשלוט עליו הוא צרח על המלך על כך שהוא מיכרון בן למשפחה עשירה ומיוחסת ודרש שיהרגו את המלך ויתנו לו (מיכרון) לנהל את הממלכה, השיא הגיע כשמיכרון שפך כוס יין על המלך, המלך התעצבן וברגע שמיכרון סיים לדבר הוא נתפס על ידי השומרים של המלך והובל לעונשו, עונשו היה 40 מלקות ו30 שנה בכלא מבודד. מיכרון סבל כל רגע בכלא מכיוון שהתעללו בו הסוהרים, האסירים ובכללי היה מושג ללעג אבל הוא הרגיש רגש חדש ומוזר רגש שלא היה מוכר אצלו בעבר רחמים הוא הבין שהוא מרחם על האסירים שהוא עינה והוא גרם להם לסבול ולמות מול משפחתם, הוא הבין שהוא צריך להשתנות. אחרי 30 שנה הוא יצא מן הכלא וחיפש מקום להראות שהשתנה אבל הסיפורים על המושל הרשע, האדם שלא היה לו אכפת שאיבד את משפחתו, והאחד שצעק על המלך המשיכו לרדוף אחריו, הוא התייאש ורצה לותר על חייו. הוא עלה על הצוק הגובה באזור והתכונן לקפוץ, אבל לפני שהספיק אנשים עצומים ובעלי שרירים באו לקחת אותו, הוא גילה מערה נסתרת שבתוכה אימנו את הנוטרים האחרונים בשיטתם שנכחדה בזמן איזו שהיא מלחמה (OUT יכול להיות קשור לעלילה אולי?.), הנוטרים התייחסו אליו בתור זקן אבל מיכרון החליט שזה יהיה הצעד הראשון במטרה להיות אדם טוב יותר, הוא הצטרף אליהם והתחיל מהרמות הנמוכות של הלמידה והאימונים וגילו בו כשרון טבעי במהרה נהפך להיות תלמיד מצטיין ובסופו של דבר גם מורה טוב. 15 שנה מהניסיון התאבדות ומיכרון יצא בחזרה לעולם, העולם לא הכיר אותו אבל הוא עדיין לא סלח לעצמו על הדברים שעשה, יום אחד מיכרון טייל בכפר וראה תגרה בין קבוצת גברים שמונהגת על ידי גבר גדול והם מכים אישה מיכרון התערב והעיף את האיש הגדול וסילק את שאר חברי הקבוצה בו ברגע הוא הבין שהוא השתנה הוא עשה משהו שפעם לא עשה הוא עזר. מאז הוא נהיה אדם טוב יותר נחמד יותר חכם יותר אבל מעשיו עדיין גורמים לו בעיות מצפון קשות, הוא כנראה נפגש אם הקבוצה בזמן שהלך לפגוש אחד מקבוצת המתאמנים של הנוטרים. בקבוצה הוא כנראה ישחק את האדם החכם השקול לא פזיז ובכללי את האב האוהב את ילדיו.

IN
כולם
מיכרון נזכר באימרת נוטרים עתיקה "העץ לא יגיע אילך אם אתה לא תבוא אליו.", ברגע שהוא נזכר באימרה הזאת הוא יורד לפונדק.
כשהוא נכנס פתאום כולם מבוהלים, טוב מי לא היה מבוהל מדם-דרקון בגובה 2 מטר מכוסה בשריון פרווה ועם גרזן בידו הוא חושב לעצמו, אבל שהוא הסיר את השריון רואים מתחתיו חיוך טוב לב ועיניים טוב, והשיכורים ממשכים לדבר בינהם.
מיכרון מתיישב באחת השולחנות לא לפני שהוא מפריד שני שיכורים שרבו מכות בינהם, כשהוא מתיישב הוא מסתכל מסביבו ורואה מי חולק איתו את השולחן.
כשהוא מסיים להסתכל הוא אומר:
"שלום שמי מיכרון מי אתם?"
 

קבצים מצורפים

  • דפד thewolf (1).xlsx
    15.6 KB · צפיות: 206
https://www.pundak.co.il/forums/download/file.php?id=2626
רקע:
מורת'ון נולד לפני 26 שנים, בלילה גשום וסוער של חורף. הוא בא ממשפחת פחחים בני מחצית, שישבה בעיר, את'-קליאת' הגדולה והמבוצרת, כמה מאות שנים. לאביו בריאן הייתה הכנסה סבירה, והילד לא ידע רעב אמיתי כמעט אף פעם. אך כשהיה ילד בן 9 בערך, החל להתחזק אדון הפשע בן המחצית, קנת שתום העין, שבשירותו פשטו בריונים תכופות על רובעי העיר והטילו אימה על אנשיה. בני המחצית היוו רק כ-10% מאוכלוסיית העיר, שאנשיה החלו לתעב אותם יותר ויותר, גם אם לא היה בינם ובין הפושעים קשר. מורת'ון נזרק מלימודיו אצל הכוהן המקומי (שהשתייך לפלג בדת שעבד את ואמאנה אל הסדר), ילדים הפסיקו לשחק איתו בסמטאות הרובע, ופעם כשחזר הביתה מבית דודיו תפסה אותו חבורת ילדים בריונים שכאלה והביאה לו מכות, מכות רציניות-זרועו הייתה שבורה עד שכוהן שעבד את ורהה (אל התוהו). אביו נרצח זמן קצר אחר כך בידי אחד מלקוחותיו הגזענים, ומורת'ון בן ה-10 נאלץ לצאת ולפרנס את 4 אחיו ואחיותיו, ואת אמו. הוא הושלך בטריקת דלתרועמת מכל בעל מלאכה שניסה להתקבל כשוליה שלו, ולבסוף נאלץ להצטרף בלית ברירה לשורותיו של קנת שתום העין.
אצל הפושעים, גילה מורת'ון עולם אחר, והוא אהב את העולם הזה. הוא יכל לסגוד לורהה ללא התנגדות, ואיש לא היכה אותו או התנהג אליו בבריונות. מורת'ון היה נאמן לקנת, והתגלה כמוכשר מאוד. עד גיל 13 הפך מנער שליחויות למתנקש ולפורץ בפני עצמו. הוא לא אהב את העבודה כמתנקש, אבל הוא שיכנע את עצמו שהוא הורג רק גזענים מרושעים. זה היה נכון במידה מסויימת, אך זה התנפץ לו בפנים כשנשלח יום אחד, נער בן 15, לחסל כוהן גמד של ואמאנה ומשפחתו. הוא דקר ללא התלבטויות את הכוהן, אבל הוא לא היה מסוגל להרוג את האישה הרועדת והמפוחדת, את הילדים הבוכים. הוא עזב אותם לנפשם, וחזר לפושעים.
מורת'ון ידע שקנת יהרוג אותו אם יגלה, והוא ידע שאם רק ירצח אותו קודם הוא ימנע זאת. עתה הוא ידע מי הוא קנת באמת-רוצח חסר לב, שהרג נשים וילדים. הנער הצליח להרעיל את אדון הפשע, והארגון התפרק כמעט מייד אחר כך. מורת'ון אהב את העבודה כפושע, אין ספק. הוא אהב את הריגוש, אבל לעולם לא פגע בחפים מפשע. הוא התפרנס מגניבה, פריצה ומדי פעם התנקשויות באי אלו פושעים כמה שנים, מספר לאמו שהוא שוליית נפח. אך לבסוף, יום אחד גילתה אמו את האמת. מהבושה היא זרקה אותו מהבית, והוא נאלץ לחיות על הפגיון 5 שנים ארוכות. הוא היה מאורס (שידוכין) לבתו של סוחר בן מחצית אמיד, אך הוא ביטל את האירוסין כשנודע לו על האמת.
כשחי ברחוב, מורת'ון דווקא הלך והתעשר מעבודתו המלוכלכת. בגיל 23 צבר הון קטן של הרבה מאוד מטבעות זהב. באותו הזמן החליט מורת'ון ללכת ו''להשתלט על קרקעות חדשות'', והוא יצא לעיירה. מורת'ון המשיך בעיסוק הרווחי שלו, אך דאג לשמר מראית עין הגונה-סוחר, במקרה הזה. הוא נהג לכייס ולגנוב מסוחרים אמיתיים לייד העיירה, ולמכור את דבריהם. הוא גם גנב והתנקש בעיירה עצמה.
כעת, הוא יצא בערב לפונדק המקומי לשתות כוס בירה לרגל פריצה מוצלחת במיוחד. הוא לא יודע אפילו למה זה יוביל...
אופי: מורת'ון בז לכל סמכות רשמית, אך ימיו אצל קנת לימדו אותו לכבד את ראשי הארגון שלו. הוא נהנה מהפריצה, הכיוס וההתנקשות, אבל הוא תמיד דואג לא לגנוב מברמה שתותיר את קורבנותיו עניים רעבים וגוססים, והוא לעולם לא פוגע בנשים וילדים. הוא מאמין להוט של ורהה אל התוהו, והוא לא פוגע בכוהניו ומשפחותיהם לעולם. אין לו חוש כבוד, ואין לו שום בעיות עם להרעיל, לנעוץ סכין בגב או לארוב לקורבן בחשכה. הוא לא נשוי ולא מתכנן להקים משפחה בעתיד הקרוב, בעיקר כי אם יתגלה הם ישלמו מחיר כבד, אבל הוא מפלרטט מדי פעם בהזדמנויות שונות.
מראה: מורת'ון הוא בן מחצית טיפוסי-נמוך (1.5 מטר בערך), שערו החום מתולתל ומגיע לכתפיו, ופניו חלקות. הוא רזה למדי, ולבושו המועדף הוא מכנסיים קצרים, חומים ורחבים, וחולצה לבנה-לבוש בני מחצית נפוץ. הוא לא נועל מגפיים, כי ברגליו יש עור עבה ושעיר. הוא נושא עמו לרוב גרזן או פגיון, ונשקיו המועדפים הם פגיונות, חרבות קצרות, וגרזני טומהוק. בעת פעולותיו הליליות והמפוקפקות, הוא עוטה ''חליפת נינג'ה'' אפורה כהה-שחורה תבלוט בלילה ככתם נע, אפורה תיעלם בין הצללים.

כולם
בן מחצית נמוך קומה, יחף ומתולתל, מנתר בצעדים זריזים לעבר הברמן הזקן אילייאן, פניו נראות מלאות סיפוק. ״אייליאן!״, הוא קורא בשמחה, ולוחץ ביום את ידו של המוזג. הם משוחחים בשקט שיחת חולין קצרה. ״ירך חזיר מעושנת ותבשיל בקר ליד״, הוא אומר לו לאחר מכן, מחליק כשמונה מטבעות זהב-תשלום נאה לכל דעה. ״תמורת עוד כמה, אשמח גם לאוזני חזיר כחטיף בינתיים. וכמובן, ספל גדול של בירה מיושנת!״. הוא מביט בברמן, הנדהם מהתיאבון המפלצתי של הבחור הקטן, מחליק כמה מטבעות נוספים ולוקח בלי לשאול ספל ענק-יותר מחצי ליטר, לפי העים, וגומע ממנו בהתלהבות. או שהבחור הזה גרגרן מאוד, או שהוא עייף ורעב. ״טרובדורים, נגנו משהו! כולם, תניפו ספלי בירה ובואו לרקוד!״. הוא בעצמו לוקח את הספל שלו, ואחרי עוד לגימה אוחז בידה של אחת מהעלמות, הנדהמת, ומתחיל לרקוד. מה שלא יהיה, בטוח שהבחור בן מחצית אמיתי.
 
אייליניה
out - התגובה הראשונה סותרת את השנייה. לכן אתייחס רק לראשונה.
In - ובכן, ישנם איכרים שישמחו לשמוע שיר טוב אחרי יום השוק, אבל מבטך צד בפינת הפונדק שני אלפים בגלימות שחורות, מדברים בשקט.
ראליין
''הוא האחד והוא היחיד'' אומר האלף.
Meta - [dice seed=15221 secure=50fc7c0d_0]d20+10[/dice] גלגול דת
אתה מכיר את המילים, כמובן. הן לקוחות מתפילה עתיקה של הכנסייה שאליה השתייכת בעבר. אתה יודע את שורת ההמשך - ''הוא מעולם והוא לתמיד''.
Out - הכנסייה אליה השתייכת - של איזה אל היא?
מירכון
''אני ג'ון דונובן מחוות דונובן'', אומר הרזה בחבורה. ''אני ארווין סמית' מהמשמר'', אומר הגבוה מביניהם. ''בוא להתאמן אצלנו, המשמר צריך אנשים כמוך. אין לך משהו אחר לעשות כאן, נכון?"
Out- הוא לובש שריון פרווה ללא קסדה ויש לו את אלת הקרב שביקשת. מאיפה צץ הגרזן?
מורת'ון
out - אייליאן הוא זקן נחמד שיושב בפונדק כל לילה בערך. לידיעתך, לבעלת הפונדק קוראים סלוואנה. אני זורם עם התגובה שלך ומניח כי בן המחצית שיכור. אם אתה רוצה לספר לכולם, בכיף.
Meta -
הח׳אן הטטרי אמר/ה:
[post]696089[/post] לאחר מכן, מחליק כשמונה מטבעות זהב-תשלום נאה לכל דעה.
הח׳אן הטטרי אמר/ה:
[post]696089[/post] מחליק
[dice seed=33631 secure=10d2dd4b_1]d4+8[/dice]
אל תשכח להוריד אותם מהדפ''ד.
כולם
מה שלא יהיה, זה בטוח שהבחור שיכור כלוט.
בן המחצית פנה לאיכר זקן כאילו היה מנהלת הפונדק, אוכל כמו בור ללא תחתית, משלם כפול, ורוקד בטירוף. נראה שכמה שעות שינה לא יזיקו לבחור.
Out - כל הכבוד לח'אן על תגובה מושקעת עם כל הקבצים מצורפים. גם לכם מגיע, אבל לו במיוחד.
 
מה לעזאזל?! אבל חשבתי שאייליאן הוא הברמן! לא אמרת שסלוואנה היא המוזגת! והיי, שתי לגימות בירה לא עושות בן אדם שיכור, הוא סתם עליז וטיפה שתוי.

כולם
בן המחצית ממשיך כמה דקות בריקוד מסוחרר, ואז מזנק על אחד השולחנות ומניף את ספל הבירה שלו. ״קדימה, כולם!״, הוא קורא. ״באנו להנות, לא סתם להשתכר ולהתפגר!״. והוא שב ופוצח בריקודי עם איריים.
 
אביעד
OUT
הסתכלתי בדפ"ד הראשון שהכנת לי ושם עוד היה רשום גרזן.
חשבתי שיהיה לא כיסוי ראש, וזה לא מוסיף משהו לדרג"ש.
IN
מכירון מסתכל על שניהם וחושב שהם נראים אנשים אמינים וטובים לכן הוא חושב שהוא יכול לשאול אותם את מה שהוא צריך לדעת.
מכירון מתחיל לשאול את ג'ון "ג'ון שלום לך, אולי במקרה שמעת וראית על אדם בשם דובן הוא איכרולוג ואני צריך למצוא אותו בדחיפות.", ג'ון עונה לו ואז הוא עובר לגבוה.
"ארווין סמית' אמרת שקוראים לך, אהמ... , ראשית אני ארצה לדעת באיזה משמר מדובר, אני לא יהיה מוכן לתרום ולאו מחצית מכוחי בשביל מסדר שמשרת כוחות אפלים. ובנוסף אתה מבין שיש לי כאן עיסוקים לכן השאלה ששאלתי את ג'ון קשורה גם אליך, לכן אתה גם מבין שאני לא בטוח יוכל להישאר כאן אבל עם זה למען המטרות הטובות אקריב את חיי למען זה."
בזמן שהם והא מדברים בן המחצית שנמצא מאחוריהם באמת מתחיל להתנהג בצורה מסוכנת, ומכירון מחליט להקדים תרופה למכה.
כולם
אל בן המחצית השיכור מגיע דם דרקון בגובה של שני מטר שנראה בהחלט מאיים ממבט ראשון, "שלום לך בן מחצית יקר. אני אוהב מאוד את הגזע שלכם ומבין את אהבתו לכיף ולתחביב להיות שיכורים , אבל בבקשה ממך אולי תתנהג יותר בזהירות, אולי תצטרף לשיחה רגועה שאני מנהל עם כמה אנשים שם בשולחן והוא מצביע על איפה שהוא ישב מקודם ליד ג'ון וארווין. מיד יודע אולי תגלה משהו מעניין.
 
כולם
"לנגן, אתה אומר?" אומרת אישה מאחד השולחנות. שיערה אדום-כתום וארוך במיוחד, והוא יורד כמו גלימה על גבה. היא לובשת גלימות לבנות ארוכות, שנושאות סמל של פניקס זהוב עולה בלהבות. "אני אוהבת לנגן. אתה יודע, אני למדתי לנגן מגיל שבע. הפסקתי בגיל חמש-עשרה, כי המורה עזבה. אני לא יודעת אם זה בגלל שהייתי טובה ממנה, או כי נמאס לה ממני. להרבה מורים בזמן האחרון נמאס ממני? רוצה לשמוע שיר? אני אוהבת להשמיע שירים. אני קוראת לשיר הזה 'שירת החגב', ואין לי מושג למה."
שקט מסתרר, ונראה שסוואלה נושמת לרווחה.
ואז מנגינה מתחילה להציף את החדר. היא איטית, יפה, שונה מאוד מדיבוריה הבלתי פוסקים של אלי מקודם. כולם עוצרים במלאכתם כשהיא מתנגנת.
אחרי כמה דקות היא נגמרת, ואלי פורסת את הכובע שלה לפניה. יש לה כסף בארנק, אבל אין סיבה לשלם כאחרים מוכנים, נכון?
"אניאלי," אומרת אלי. "מי אתם? מה שלומכם? טוב? הכל בסדר? רוצים לשמוע עוד שיר? אני מכירה שיר אחד נחמד מאוד, שירת הדובדבן, אם אתם רוצים אני יכולה לנגן אותו..."

נ.ב. אערוך בהודעה הראשונה דפ"ד.
 
דפ''ד
צפייה בקובץ מצורף דפד חובב מוד.xlsx
רקע
ניסיון קודם במהדורה 4: שיחקתי קצת אם החברים במשך שנה בערך, יש אצלי בבית את סל''ש 1 ו2, ומגד''מ 2.
:שם אורביניה מנדקסטר (נקבה)
גזע: זד
מקצוע: מצביא (מנהיג, תת-תפקיד מגונן)
רקע: כמו כל הזדים, אחד מאבותיה של אורביניה חתם על עסקה אם שטן, מה שהעניק לו כוח רב, אך שינה את מראהו וגרם לנידוי ממוסכמות החברה המקובלת.
במקרה של אורביניה הדבר פעל במידת מה לטובתה, מאחר שהשטן המעורב בעסקה היה השטן היפה והמפתה ביותר, אך גם ערמומי, מתמרן, שיודע לגרום לכל אהוביו את הסבל הרב ביותר.
שמו של השטן, או ליתר דיוק, השטנית, הוא הסוקובוס.
מראה של הסקובוס נראה באופן כלשהו גם אצל אורביניה, כך שהיא נראית כמו אישה מקסימה, שהדבר היחיד שפוגם ביופיה הוא קרניה העגולות והחלקות וזנב שדי למראה.
מראה גורם לאויביה להמעיט בערכה, מי יחשוד שהיפיפיה התמימה שלפניו תשלוף חרב ותכוון אותו על גרונו בצעקת קרב?
אורביניה נדדה שנים ברחובות, מתפרנסת על חשבון קורבנותיה האומללים, שנשארים לגסוס בפינה חשוכה.
המוניטין שלה הלך לפניה, והיא אספה סביבה חבורה גדולה של פוחזים ובריונים מושחתים.
אבל שום ברית עם אורביניה לא יכולה להחזיק זמן רב.
הברית נשברה לבסוף, כל פושעי הרחוב מגלים עליה לרוב שנאה עמוקה, מעורבת בפחד, שאם ינסו לנקוט פעולה, אורביניה, עם יכולות הפתיינות שלה, תשכנע את כל שאר פוחזי הרחוב לחסל אותו, כי ליד אורביניה, אף איש מלבד אויביה לא נופל.
ישנם רק מספר קטן של אנשים הסומכים עליה, אבל חבריה, חבריה האמיתיים, יגלו שלאורביניה מוח טקטי מבריק, ויכולות שכנוע מיוחדות, אורביניה יכולה להנהיג כל אחד לקרב, ואם היא לא תתקע לך סכין בגב, הניצחון מובטח.
כולם
אישה לבושה ברדס נכנסת בהליכה נינוחה, זנב משתלשל מתחת לגלימתה, ושתי בליטות עבות ומעוקלות נראות מתחת לברדסה, היא מתיישבת בשולחן קטן בפינה, מכניסה שק קטן לתוך תיקה ומסמנת למוזגת להביא לה כוס של יין ענבים, חיוך קל מסתמן בזווית פיה למראה ריקוד השיכורים הפרוע, אך היא לעולם לא תשתה יותר מדי, ואף פעם לא העלתה מחשבה על ריקוד, מבחינתה, הצלילות חשובה תמיד.
נראה שהיא סוקרת את הפונדק, ומבטה מתמקד על האנשים שנראים החזקים והמיומנים ביותר.

אביעד
הבחנה: [dice seed=52363 secure=5596d51c_0]1D20[/dice]
 
In
אביעד
Out
חשבתי על אל כמו אלוהים (מונותאיזם).
והאם הבחנתי במשהו?
In
הבעת פניו של ראליין אינה משתנה בתגןבה לדברי האלף, והוא משלים "הוא מעולם והוא לתמיד".
ראליין אינו עושה כרגע פעולה, אבל מכין את עצמו להתקפה מצד האלף, מקרב אליו את חרבו כך שתישלף מהר במקרה הצורך.
"לאיזו כנסייה אתה שייך, אני מניח שאו האור או הירח, כך או כך, איננו ידידים כאן. לשם מה באת?"

Out
זה אולי לא ברור, אבל ראליין כן מאמין באל, הוא פשוט אינו תומך בדרך של הכנסייה.
ובנוסף לכך - הכנת פעולה: overwhelming strike (אני חושב שככה זה נקרא: הכוח לפי רצון שמאפשר לי להחליף מקום עם האויב, הכוח יופעל במקרה והוא ינסה לתקוף אותי בכל דרך שהיא)
 
כולם
"שלום לכם," קוראת אלי לעבר שני האלפים המתבודדים, אבל כולם שומעים אותה.
"מה אתם יושבים בצד ככה? תצטרפו אלינו, תדברו, תשתו קצת, אתם חדשים כאן? אני לא זוכרת שראיתי אתכם. מצד שני, לא הייתי כאן כבר שבוע, אז אולי אתם לא חדשים כלכך. חוץ מזה, אתם לובשים שחור ונצמדים לפינה, אני פשוט לא יכולה לראות אתכם בלי להתאמץ. סוואלה!" היא קוראת, בלי לחכות למוזגת הזקנה היא ממשיכה. "תמזגי לשני אלו כוס על שמי. אני לא רוצה עכשיו, אבל אני בטוחה שקצת יין יעורר אותם."
 
לכולם
האלפים עוצרים את השיחה, ואחד מהם אומר "תודה רבה, אך נוותר על השתייה, יש לנו מספר נושאים בהם עלינו לדון"

לאביעד
ראליין מפסיק לדבר בקול, ובמקום הוא לוחש ומדבר בשפה הכי תנ"כית שאפשר, כדי שגם אם מישהו יצוטט להם הוא לא יהין כלום מהנאמר
 
כולם
"אם כך, אפשר להצטרף? משום מה כשאני מצטרפת לשיחה היא נגמרת הרבה יותר מהר, ואז כולם יהיו שמחים יותר. אל מה אתם מדברים? רוצים לשמוע סיפור? היום, כשהלכתי לי בדרכי, התקיפו את השוק כמה קובולדים. אתם יודעים מה זה קובולדים? זה כמו לטאה, רק על שתי רגליים, אדומה, לפעמים אפורה, אבל יש גם ירוקים, עם חנית ביד, אבל היו כמה עם חרב, וחושבים, אל אף שהם היו די טיפשים. בכל אופן, המשמר ניצח אותם. זה היה ממש מגניב. ניסיתי לעזור אבל עד ששכנעתי את השומר שאני יכולה להילחם - " אלי נושמת עמוק - "אז נגמר הקרב. נו טוב. מי אתם, דרך אגב?"
 
כולם
זה שמתעלמים מאלי לא מונע ממנה להמשיך. למעשה, ללא הפרעות חיצוניות, קל יותר לדבר.
"אבל לא אמרת מי אתה... איך אני יכולה לדבר למישהו בלי לדעת את השם שלו? אני גיליתי לך את שמי, אז תגלה לי את שמך." אלי משלבת את ידיה על חזה ומרימה את ראשה בהתרסה.
"למען האמת, לא גיליתי לך את השם האמיתי שלי..." לוחשת אלי לעצמה. "קוראים לי אייליניה פולסרדן, אבל למי אכפת משמות אמיתיים? אתה יכול לגלות לי כינוי שלך, לפחות."
OUT/META
כולם (לפחות מי שעדיין מקשיב) להטיל ידע היסטוריה. מי שעובד ד"ק 15 לקרוא את הספוילר למטה.
נ.ב. אם זה לא עובד ככה תכתבו.

ד"ק 15 ידע היסטוריה
הסמל של הפניקס הבוער והשם פולסרדן מזכירים לכם משהו. פולסרדן, אתם נזכרים בזה שזהו בית אצולה חשוב למדי, שרוב שטחו הוא הרים בלתי ניתנים לישוב, ואל אף שמעמדו גבוה יחסית לא שומעים עליו כי הוא לא עושה כמעט שום דבר. יש שמועות על הילדה המעצבנת שלהם, אבל עד ליום הזה חשבתם שזו סתם אגדה.
 
אני מבהיר-מורת'ון לא שיכור, הוא שתוי. הוא יודע טוב מאוד שהוא רוקד ריקוד סטפס אירי באמצע הפונדק, אבל הוא עליז, שתוי קצת ולא ממש אכפת לו. הבווארים שותים בלי שום בעיה ספלים של חצי ליטר בירה, בלי להשתכר לגמרי. ובאשר לכך שהוא ''פנה לאיכר כאילו הוא ברמן''-זה אביעד שלא הסביר לי שאייליאן זה סתם איכר, אני לא מחשיב את זה.

כולם
מורת'ון גומע את כוס הבירה, מרוקן אותה, ומזנק מהשולחן לרצפה, נוחת בקלילות לא רגילה, כשלפתע בא אליו דם הדרקון. ''הייתי שמח'', אומר מורת'ון, שתוי, ''אבל יש ירך חזיר מעושנת ותבשיל בקר שמחכים לי. אם אתם רוצים שיחה קלילה, אז בשמחה!''. הוא מקפץ משם בתזזיתיות לדוכן, וחוטף את הבשר המהביל. הוא מתיישב באחד השולחנות, לא רחוק מהאלפים המדוכאים והנגנת הפטפטנית. פניו אדומות מהבירה, והוא נוגס רעבתנות בבשר. ''אז'', הוא אומר בין נגיסה לנגיסה, ''מי אתם?''. מבטו סוקר את באי הפונדק, ונראה שהוא לא מחבב במיוחד כמה-במיוחד המתנשאים והמדוכאים, שיושבים בצד ולא שותים ורוקדים.
 
אביעד
אם ניהלתי את השיחה עם ג'ון וארווין ואחר כך הלכתי לכולם זה לא מפריע משהו בסדר הזמן?
כולם
דם הדרקון דווקא מחבב את בן המחצית הזה, נראה שדווקא יש לו שכל ושהוא יכול להועיל לו.
"שמי מיכרון אני נוטר ואומנתי במיומנות נוטרים עתיקה,מטרתי היא להיות טוב ולעזור לאנשים, בעברי הייתי אציל קר-לב אך היום אני שונה."
בזמן שהוא מדבר ומזמין לשיחה את ארווין ואת ג'ון הוא מסתכל בצד ורואה את הפטפטנית שמדברת עם האלפים מלשמוע חצי שניה הוא מצליח להבין שהיא מדברת הרבה שטויות והאלפים רוצים לדבר ברצינות אז הוא מחליט לעשות מעשה ולעזור לאלפים המסכנים לפני שיתעלפו מרוב שהיא מדברת.
"טוב חברי" הוא אומר אל יושבי השולחן (מורת'ון, ג'ון, ארווין) "אני הייתי רוצה לצרף את הנגנת ההיא ממיקודם לכן לצערי אצטרך לעזוב לעת עתה."
כשהוא הולך לקחת את הנגנת הוא מסתכל בעיניים של האלפים בתור משתתף בצערם, על כך שנאלצו להיות איתה כל-כך הרבה זמן. כשהוא מגיע אליה הוא אומר: "שלום לך זמרת נחמדה אולי תרצי להשתתף בשיחה שכמה אנשים מדברים במקום לשוחח אתם, אחד מאתנו הוא בעל חווה את אוהבת חוות? ואם כן איזה בעל חיים את אוהבת בחווה?" תוך כדי שהיא מדברת הוא מוליך אותה לשולחן איפה שכולם נמצאים.
 
חזרה
Top