ברוכים הבאים לפורום הפונדק
פורום הפונדק הוא קהילה של משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד. נשמח לענות על השאלות שלכם, לקרוא את היצירות שלכם ולשחק איתכם.
אתם מוזמנים להירשם לפורום ולהצטרף לקהילה.

הבדולח היוקד [מו''ד 4] (4/4), עץ משחק

פלטפורמה למשחק בהרפתקאות משחקי תפקידים באינטרנט. כאן תוכלו להצטרף ולשחק בהרפתקה עם שחקנים אחרים באמצעות האינטרנט וגם להנחות משחק משל עצמכם. בפורום גם ניתן לפרסם ולקרוא רשומות של הרפתקאות.
yds
הודעות: 2643
הצטרף: 30 מאי 2014, 12:43
מיקום: אי שם, לפני הרבה שנים, בגלקסיה רחוקה רחוקה...

הבדולח היוקד [מו''ד 4] (4/4), עץ משחק

שליחה על ידי yds » 11 פברואר 2018, 16:02

עברתם דרכים ארוכות, חלקכם הגעתם מצדה השני של היבשת, ואילו חלקכם הגעתם מצידה האחר של מערכת ארגאה. את פניכם קיבל יתום מבוגר יחסית, והוביל אתכם אל מאחורי הפונדק, דרך בית היתומים, ואל חדרה. הוא השאיר אתכם מחוץ לחדר, ואמר "חכו כאן, אברר עם אמא האם היא מוכנה"
ונכנס אל החדר, סוגר את הדלת אחריו. כל אחד מכם ממתין, עם מחשבותיו ורגשותיו שלו, מחכה למילותיה האחרונות של לאורה.
למרות שנראה שכל אחד מכם מרוחק ושונה מאוד מהשאר, אחד מהיושבים מושך את תשומת הלב-לבוש בשריון רצועות בוהק מארד, שכמוהו נדיר לראות בימים אלו. כוכב מרוקע מארד משובץ בחזה השריון, והוא חוגר חרב סיף עם עיטור של כוכב זהה על גולת הניצב. הפנים שלו, לעומת זאת...מעט פחות מלכותיים ובוהקים. האדם שיושב מולכם הוא כנראה אחד האנשים הכי מכוערים שפגשתם-פנים מצולקות, מחוטטות מפצעים ופצעונים, זיפים לא מסודרים, אף ולסת שנשברו יותר מפעם אחת, ושיניים צהובות ועקומות שלפחות שלוש מהן חסרות.

האיש פולט אנחה של עצב ואז מרים אליכם מבט, משהו שנראה כמו חיוך עצוב מרוח על הפנים שלו, ולמרות שהוא חושף את שיניו לרווחה אתם חושבים שאתם רואים דמעה מנצנצת בעינו ''קוראים ת'י יאקן, מ'תכם? למה 'תם פה? חייבים מש'ו לגיברת?"
Out
ברוכים הבאים למשחק, מוזמנים להציג/לתאר את עצמכם
נערך לאחרונה על ידי yds ב 31 אוגוסט 2018, 13:38, נערך פעם 1 בסך הכל.
זה קצת כמו בבדיחה ההיא שהCIA השקיעו המון שעות עבודה וכסף ביצירת תוכנת תרגום מודיעינית מרוסית לאנגלית ובחזרה, והחליטו לבדוק אותה.
הם הכניסו לתוכנה את המשפט:
The Spirit is willing but the Flesh is weak
ותרגמו את זה לרוסית ואז בחזרה לאנגלית. יצא להם:
The Vodka is good but the Meat is rotten
זהב!!!
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 7326
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12

הבדולח היוקד [מו''ד 4] (4/4), עץ משחק

שליחה על ידי liorgonen3 » 11 פברואר 2018, 17:53

ביטארי נראית כמו אלפית גבוה יחסית, אבל עורה אפרפר, לא שזה פוגע ביופי שלה, היא עדיין נראית כאילו צוריה בידי אומון, שיערה, אומנם קצר ומסופר אבל עדיין מעוצב, בעל גווני אפור ולבן המשתלבים יחדיו, יוצרים גוון אחיד וחריג.
עיניה השקד שלה שחורות וגדולות, אם עיניים הם חלונות לנשמה, שלה מסתירות את הנשמה מעבר לסורג ובריח.
היא לובשת שריון עור מסודר, ולרגליה קנה ארוך בעל רונות קסם עליו, זוג צמידים בעלי רונות גם הם זוהרים על ידיה.

מי היא? הוא שאל, ובכן שאלה טובה, השם ביטארי הוא כל מה שהיא מצליחה לחשוב עליו, "ביטארי וון-בראנד" היא אומרת לבסוף, "אני צריכה לדבר איתה." היא מסיימת, קולה רך ונעים, שקט אך ברור.
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
סמל אישי של משתמש
Qurrion
הודעות: 1944
הצטרף: 01 אוגוסט 2011, 12:43
מיקום: היכנשהו בבריאה, רוב הזמן.
יצירת קשר:

הבדולח היוקד [מו''ד 4] (4/4), עץ משחק

שליחה על ידי Qurrion » 11 פברואר 2018, 18:19

בפינת החדר עומדת דמות דמויית-אנוש גבוהה יחסית עשויה קריסטל זהוב, עד כמה שנראה. הפסל עטוף בגלימה שחורה כהה אשר מסתירה את רוב גופו, ברדס מכסה את ראשו, ואפילו על פניו כרוכות מספר רצועות. הפסל חסר פה, בעל בליטה קטנטנה אשר מזכירה אף, שתי עיניים הנראות כמו חורים אשר זוהרות באור לבן ויוקד, והוא עומד בפינה ההיא עוד מלפני שכולם נכנסו אל הבית, חסר תנועה.
כדור קריסטל קטן מרחף לצידו, וקול פעמוני רוח וציוצי-ציפורים נשמע ממנו.

כאשר יאקן מדבר, ראשו של הפסל נע ומביט באיש. הוא אינו מדבר, אך קולו נשמע בבירור בתוך תודעתו של כל אדם הנוכח בחדר. "אני גר כאן." קולו מזכיר קרן ציידים מרוחקת, מעורבת עם צלילי פעמונים רכים.
"It takes 43 muscles to frown and 17 muscles to smile, but only 3 muscles for a proper trigger squeeze."
yds
הודעות: 2643
הצטרף: 30 מאי 2014, 12:43
מיקום: אי שם, לפני הרבה שנים, בגלקסיה רחוקה רחוקה...

הבדולח היוקד [מו''ד 4] (4/4), עץ משחק

שליחה על ידי yds » 11 פברואר 2018, 18:32

יאקן מהנהן בנימוס לביטארי ומביט בעניין בפסל החי, ואז מניח את מגפיו, שברור שהפעם האחרונה שהם ראו מטלית ניקוי הייתה לפני כמה שנים טובות, על השולחן הנקי והמצוחצח שעומד במרכז החדר '' 'ני כאן כי לאורה ביקשה טובה... אחת אחרונה, לזכר מה שהיה, ולמען מה שיהיה...ואולי לא, הכל תלוי באיך הדברים יתגלגלו מעכשיו'' הוא מסיים בצחקוק קל ומפנה מבט שואל אל שני הנוכחים האחרים בחדר, מחכה לשמוע מהם
זה קצת כמו בבדיחה ההיא שהCIA השקיעו המון שעות עבודה וכסף ביצירת תוכנת תרגום מודיעינית מרוסית לאנגלית ובחזרה, והחליטו לבדוק אותה.
הם הכניסו לתוכנה את המשפט:
The Spirit is willing but the Flesh is weak
ותרגמו את זה לרוסית ואז בחזרה לאנגלית. יצא להם:
The Vodka is good but the Meat is rotten
זהב!!!
fergi123
הודעות: 969
הצטרף: 16 ספטמבר 2014, 16:09

הבדולח היוקד [מו''ד 4] (4/4), עץ משחק

שליחה על ידי fergi123 » 11 פברואר 2018, 20:07

אם הפסל בפינת החדר נראה גבוה, הלוחם המשוריין שעומד וגבו מושען על הקיר נראה ענקי. "קוראים לי סקיי" אומר הלוחם בקול רך ועדין שלא נראה שתואם את גובהו, בערך 2 מטרים. הוא לבוש בבגדים אפורים פשוטים, כמה חניתות תלויות על גבו וסליל של שרשרת דוקרנית תלוי על ירכו. רוב הפרצוף שלו מוסתר בקסדה שחורה שמצדדיה יוצאות קרני תיש. למרות הקסדה, אפשר לראות את העיניים האדומות. שלו ואת העור לחיוור מתחת למתכת. "אני... מכר ותיק של לאורה". מעבר לשריון ולנשקים שלו, לא נראים עליו שום חפצים מיוחדים.
סמל אישי של משתמש
amitf0123
הודעות: 3740
הצטרף: 13 יוני 2012, 22:38
מיקום: בתחרות עם לגולאס, בודק מי רוצח יותר אורקים במורדור
יצירת קשר:

הבדולח היוקד [מו''ד 4] (4/4), עץ משחק

שליחה על ידי amitf0123 » 11 פברואר 2018, 20:52

הוא אולי לא הבחור ההכי גבוה או מגודל או ההכי מוזר בחדר, אבל דורן לא צריך את הדברים הללו בשביל לעשות רושם. חלקו העליון של האורק לא משוריין במיוחד, רק מספר פיסות של שיריון עור מכסות חלקים בגוף שלו, כמו הבטן התחתונה ואחת הכתפיים. שיערו השחור אסוף בצורה פרועה ולא מסודרת ברצועת עור פשוטה. על שני ידיו שלשלאות קוצניות וכך גם על רגליו היחפות. הוא אינו מסתיר כלל וכלל את עורו הירוק ושריריו הדחוסים. אולי הדבר ההכי מעניין שהוא לא נושא על עצמו נשק. אולי יש משהו בשני נרתיקי העור שמחוברים לחגורה שלו.
הוא סוקר את החדר, רואה שכולם מדברים ומקמט את המצח. "אישה וכיעור" הוא מתנשף בזעף. הוא מסתכל אל הפסל, "אם עוד פעם אחת אתה תיכנס לי לראש אני אבזבז אותך כל כך חזק עד שלא יישאר ממך רסיס" הוא נועץ בו מבט מאיים ואז מסתובב אל סקיי.
"לפחות מישהו אחד נראה כאילו הוא יכול לעשות משהו" האורק מהנהן אל המגודל, נראה שמאשר את הבחור.
"השם הוא דורן, אל תשכחו את זה".
“I am the righteous shield of Moradin and a sword
in his mighty hand! I fear no evil!”
fergi123
הודעות: 969
הצטרף: 16 ספטמבר 2014, 16:09

הבדולח היוקד [מו''ד 4] (4/4), עץ משחק

שליחה על ידי fergi123 » 11 פברואר 2018, 21:18

"הכוח לא תמיד נמצא בגודל הלהב או חוזק הברזל" אומר סקיי לדורן, קולו מיידית הופך לרשמי וחזק יותר- כאילו הוא מרצה. "לפעמים, הכוח שנמצא בתוכנו יכול להיות מאיים יותר מפלדת הפטיש ופחדינו גרועים יותר מחמת הדרקונים".
yds
הודעות: 2643
הצטרף: 30 מאי 2014, 12:43
מיקום: אי שם, לפני הרבה שנים, בגלקסיה רחוקה רחוקה...

הבדולח היוקד [מו''ד 4] (4/4), עץ משחק

שליחה על ידי yds » 11 פברואר 2018, 21:45

האיש מביט בדורן באי אמון, ואז מתחיל לצחקק ''כיעור? יכול להיות...את הפרצוף שלי אני יכול לשנות בקסם, אבל אתה נשאר תקוע עם המוח שלך לעולמים'' ולפני שדורן מספיק להגיב, הדלת נפתחת והיתום מביט בכם, פניו הלומות צער, ומחווה בלי מילים סימן להיכנס, חולף על פניכם במבט מושפל, ואתם חושבים שאתם שומעים יפחות חלשות כשהוא חולף על פניכם.
הדלת היא דלת עץ חומה וחזקה, וחרוט עליה שמה של לאורה בשפה האלפית בכתב זהוב ומעוצב, ומסביבו חריטות של שמה במגוון שפות, גדלים, וזויות. מזכרות מעשרות יתומים, כל אחד השאיר מזכרת ממנו על דלתה.

אתם נכנסים, והדבר הראשון שתופס את עיניכם הוא, שלא במפתיע, לאורה. האלפית בהירת העיניים יושבת זקופה במיטתה, שיער לבן מקיף את ראשה כמין הילה. היא נראית חיוורת יותר מכפי שמי מכם ראה אי פעם, גרומה, והורידים בולטים מבעד לעורה. היא לובשת כותנת לבנה שמשתלבת במצעים הלבנים והנקיים שלה, ואתם רואים שמלבד המיטה ותיבת עץ קטנה שמונחת לידה, החדר ריק. ישנם סימני גרירה על הרצפה, ובבירור מישהו הזיז את כל החפצים החוצה מחדרה.
לאורה מחייכת אליכם חיוך חמים, ומדברת בקול צלול -''ברוכים הבאים, וברוכה הבאה. אני מודה לכם על שהקשבתם להודעה שלי והגעתם עד כאן כדי לארח לי לחברה ברגעי האחרונים, לחלקכם זה לא היה קל'' אתם שמים לב שאת המשפט האחרון היא מסיימת בנימה פסקנית, כאילו ידעה על התלאות שעבר כל אחד ואחד מהם מאז הפעם האחרונה שהביטה בהם.
עיניה נחות עליכם ברוך ''יש לי כל כך הרבה שאני רוצה לדבר עליו איתכם...'' את דבריה קוטע שיעול קשה ''וכל כך מעט זמן. המוות עקב אחרי במשך שנים,לעולם לא עוזב. כעת, כשהוא מרחף מעלי, בחרתי בכם לאנשים שידעו מדוע, שכן מישהו צריך לדעת.''

קולה משתנק לרגע, ואז נהיה ענייני ''אני, לאורה אקסיניאר, בת לשבט העיט, חברה לשבט הדרדרים, ביתו של ארפנדיר ואחותו של גיליוואר, מצהירה בזו שבכוונתי לספר את כל האמת, ורק את האמת'' היא נעצרת לרגש לצחקק צחקוק יבש ''שנים עברו מאז שנשבעתי בנוסח הזה...'' בעוד היא נשבעת, אתם שמים לב שקעקוע הדרדרות שעל מפרק כף היד שלה זורח באור לבן, כמו הקעקוע שנמצא על מפרק כף היד השני שלה-אגרוף שמכה דרך סהר מחודד קצוות. בינתיים, השיעול היבש מתדרדר לשיעול לח, ודם אדום בוהק מרטיב את הכר הלבן.
נימה של בהילות נכנסת לקולה ''אין לי זמן להתוודות, הוא מתקרב'' את דבריה קוטעים שיעולים קשים יותר ויותר, בעודה מגששת אחרי התיבה שמונחת ליד מיטתה, פותחת אותה בדחיפה קלה, ושולפת מתוכה חפץ בוהק. חפץ שמתגלה כפגיון עשוי מבדולח, שסביבו מרצדת אנרגיה אדומה, כשהלהב והקת עשויים ממקשה אחת של הגביש הזהוב המוכר לכם בשם איליריום. בתוך הלהב מרצדת להבה אדומה בוהקת, ונדמה לכם שאתם רואים תמונות אותיות מסתחררות בתוכה, ונעלמות כהרף עין.

לאורה מתנשמת ''קחו את הלהב, הוציאו את הלהבה מהבדולח, גלו את האמת, עצרו אותו, אין זמן. הוא מגיע. כל מה שעליכם לעשות הוא לקחת את הפגיון וללכת'' היא מביטה ביאקן ''ידידי משכבר הימים יקח את הילדים בכרכרה ויעביר אותם למקום מבטחים'' היא מניחה את הפגיון על גבי התיבה, ואז מביטה בכל אחד מכם, נפרדת מכם לשלום בעיניה, ובמילותיה ''דורן, אף פעם אל תפסיק להיאבק, אבל תדאג להיאבק למען הדבר הנכון. הם יזדקקו לכוח שלך. סקיי, האמת עוד תתגלה, ותזרח כשהיורש יעלה. עיני-ברקת, אתה אמנם מורכב מחלקים רבים, אך הינך ישות שלמה. יש לך כוח רב, אך היזהר שלא יכלה אותך. לא תוכל להצליח בכך מבלי השאר.'' היא עוצרת וחופנת את ידה של האלפית אפורת העור בכף ידה החיוורת ''ביטארי... היי שלום. אנא סלחי לי על מה שנאלצתי לעשות, וסיימי את מה שהתחלנו. יאקן...היה שלום''
היא עוצמת את עיניה, חיוך עולה על פניה ודמעה זולגת על לחיה ''סיימתי את דברי. כעת...אוכל לנוח'' היא מסיימת בלחישה. אור כסוף עדין יוצא מפיה, קורן מעליה ונעלם. וכך, בפשטות, מתה לאורה אקסיניאר.
זה קצת כמו בבדיחה ההיא שהCIA השקיעו המון שעות עבודה וכסף ביצירת תוכנת תרגום מודיעינית מרוסית לאנגלית ובחזרה, והחליטו לבדוק אותה.
הם הכניסו לתוכנה את המשפט:
The Spirit is willing but the Flesh is weak
ותרגמו את זה לרוסית ואז בחזרה לאנגלית. יצא להם:
The Vodka is good but the Meat is rotten
זהב!!!
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 7326
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12

הבדולח היוקד [מו''ד 4] (4/4), עץ משחק

שליחה על ידי liorgonen3 » 11 פברואר 2018, 22:02

ביטארי נשארת שקטה, מאבק מתרוצץ בראשה, הזאב יודע שהאישה הזו הייתה חשובה, הציידת מסכימה איתו לשם שינוי, אבל נראה שכל אחד מהם מתווכח בצורה בה התבטאה החשיבות שלה.
אף דמעה לא זולגת מעינה, אף על פי שיש תחושת עצבות בחדר, משהו באלפית לא נשבר, היא רק מהנהנת ומביטה בפיגיון, ואז פונה לעבר יאקו, "על מי היא דיברה?" היא שואלת, קולה הפעם תקיף וכבד, כאילו הייתה צווחת מוות, עינה כועסות ורחש אימה עולה בה, הזאב מרגיש את מות חבר הלהקה, הציידת מרגישה שההזדמנות התפספסה.
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
סמל אישי של משתמש
amitf0123
הודעות: 3740
הצטרף: 13 יוני 2012, 22:38
מיקום: בתחרות עם לגולאס, בודק מי רוצח יותר אורקים במורדור
יצירת קשר:

הבדולח היוקד [מו''ד 4] (4/4), עץ משחק

שליחה על ידי amitf0123 » 11 פברואר 2018, 22:08

דורן לוקח את הפגיון מן היד הקרה. שתיקה צורמת על שפת פיו. הוא מוציא בד מתיק המסעות שלו ועוטף את הלהב. אין דמעות, הוא לא הכיר אותה הרבה, אבל עדיין יש את העצב הקודר בחדר. המוות הזה מרגיש פשוט... עגום.
"פסל, בתור הקריסטל פה, יש לך רעיון איך מוציאים להבה מבדולח?".
“I am the righteous shield of Moradin and a sword
in his mighty hand! I fear no evil!”
yds
הודעות: 2643
הצטרף: 30 מאי 2014, 12:43
מיקום: אי שם, לפני הרבה שנים, בגלקסיה רחוקה רחוקה...

הבדולח היוקד [מו''ד 4] (4/4), עץ משחק

שליחה על ידי yds » 11 פברואר 2018, 22:15

יאקן מושך בכתפיו, הצער כבד בעיניו ''לא 'כול להגיד ש'ני 'דע, פ'עם לא שיתפה 'תי עד הסוף במה שקרה.'' הוא עוצר לרגע וחושב '' 'ני 'דע שזה אויב, 'סוכן מאוד'' הוא מסיים את דבריו בפסקנות, מהדק את חגורתו ודואג שחרבו מוחזקת כראוי ''כדאי שתתחילו לרוץ'' והוא יוצא מהחדר.
זה קצת כמו בבדיחה ההיא שהCIA השקיעו המון שעות עבודה וכסף ביצירת תוכנת תרגום מודיעינית מרוסית לאנגלית ובחזרה, והחליטו לבדוק אותה.
הם הכניסו לתוכנה את המשפט:
The Spirit is willing but the Flesh is weak
ותרגמו את זה לרוסית ואז בחזרה לאנגלית. יצא להם:
The Vodka is good but the Meat is rotten
זהב!!!
סמל אישי של משתמש
Qurrion
הודעות: 1944
הצטרף: 01 אוגוסט 2011, 12:43
מיקום: היכנשהו בבריאה, רוב הזמן.
יצירת קשר:

הבדולח היוקד [מו''ד 4] (4/4), עץ משחק

שליחה על ידי Qurrion » 11 פברואר 2018, 22:16

הפסל שלאורה קראה לו "עיני-ברקת" ניגש אל האלפית השוכבת במיטה ומניח את ידיו מעליה, מתעלם מהשאלה אשר כוונה אליו. האור הקורן מעיניו מתחזק, והילת כוח זהובה אופפת את הגופה של לאורה. קולות רבים מתחילים להישמע ברחבי החדר, כמו עשרות אנשים אשר מדברים בלחש בבת אחת.
"החייאה." קולו נשמע בראשכם כמו פקודה, וכל החדר מתחיל לרעוד כאשר כוחו מתפרץ בגל אדיר אשר אופף את כל הנוכחים. אחרי מספר שניות של זוהר קמאי, עיני-ברקת אוסף את כל האור לכדור הנראה כמו שמש קטנה ומכניס את הכדור דרך חזה של לאורה, והאור מתפשט בכל גופה, נמוג לאיטו, וקולות האנשים משתתקים גם הם. עוברות מספר שניות, אך דבר לא קורה. לאורה ממשיכה לנוח על משכבה, לנצח.
"החייאה!" איש-הקריסטל חוזר על התהליך בשנית, והפעם הזוהר גדול יותר, גל האנרגיה חזק יותר, והקולות האופפים את החדר חזקים יותר. לאורה ממשיכה לשכב ללא ניע.
"החייאה!!" בפעם השלישית, האור כמעט נושא איתו חום אמיתי, גל האנרגיה הודף חפצים קלים מהמדפים שלהם, וקולות האנשים נשמעים כמו צרחות אימה המהדהדות בבית. לאורה אינה מגיבה כלל.

אחרי הכישלון הנחרץ הזה, עיני-ברקת מסתובב והולך אל הקיר הקרוב ונעמד מולו.
"אני לא יודע." קולו נשמע בראשכם בעודו ראשו שלו מסתובב אל דורן. אם הייתה תחרות בין פסלים המודדת למי יש את העיניים הכי חסרות-חיים, הוא היה זוכה בפרס הראשון.
"It takes 43 muscles to frown and 17 muscles to smile, but only 3 muscles for a proper trigger squeeze."
סמל אישי של משתמש
amitf0123
הודעות: 3740
הצטרף: 13 יוני 2012, 22:38
מיקום: בתחרות עם לגולאס, בודק מי רוצח יותר אורקים במורדור
יצירת קשר:

הבדולח היוקד [מו''ד 4] (4/4), עץ משחק

שליחה על ידי amitf0123 » 11 פברואר 2018, 22:28

דורן לוקח שמיכה לאחר הנסיונות של עיני ברקת ומכסה את לאורה. "בואו נזוז, אין לי זמן לילדים בוכים" הוא הולך אל היציאה, מרים איתו את הכיסא עליו ישב יאקן מקודם.
“I am the righteous shield of Moradin and a sword
in his mighty hand! I fear no evil!”
yds
הודעות: 2643
הצטרף: 30 מאי 2014, 12:43
מיקום: אי שם, לפני הרבה שנים, בגלקסיה רחוקה רחוקה...

הבדולח היוקד [מו''ד 4] (4/4), עץ משחק

שליחה על ידי yds » 11 פברואר 2018, 23:17

בין אם אתם נשארים בחדרה של לאורה לחלוק לה כבוד, או אם אתם ירדתם לחדר הראשי כדי להתארגן לקראת יציאה לאיזה מסע שלא יהיה, קשה להתעלם מרצף.האירועים שמתרחש בעיקול השביל. יאקן נוהג בכרכרה מסומנת בכוכב ארד, כשלצידו יושב היתום המבוגר שראיתם קודם. הוא מביא את הכרכרה אל שביל הגישה שמתקרב לבית. והיתומים האחרים, שנראה שלאורה הכינה אותם היטב ליציאה, מכתיפים את תיקיהם ןמתכוננים לצאת...כשפרץ שלאור לבן מפלח את הכרכרה באמצע, בפיצוץ מעוור והרסני. כשהאור נמוג, אתם רואים הריסות מעשנות היכן שהייתה הכרכרה בה ישבו הילד ויאקן. מאחורי הכרכרה עומדת אישה בהירת שיער, לבושה שחורים, שרביט משנהב בידה, ועשן עולה ממנו. סביבה עומדים כעשרה לוחמים במדי שכיר חרב, אוחזים בנשק. היתומים מייבבים ונסוגים לאחור, והמבוגרים יותר מעמידים את הצעירים מאחוריהם. האישה צועדת קדימה וקוראת בקול רשמי ''דיירי בית היתומים! אנחנו יודעים שלאורה אקסיניאר מתה, אין לנו ריב איתכם! הניחו לנו לקחת את חפציה ונעזוב אתכם בשלום! ולא...'' קולה לובש טון מאיים ''גורלכם יהיה כגורלם'' היא מסיימת בלחישה מלאה בוז, מצביעה על השאריות העשנות של הכרכרה.
זה קצת כמו בבדיחה ההיא שהCIA השקיעו המון שעות עבודה וכסף ביצירת תוכנת תרגום מודיעינית מרוסית לאנגלית ובחזרה, והחליטו לבדוק אותה.
הם הכניסו לתוכנה את המשפט:
The Spirit is willing but the Flesh is weak
ותרגמו את זה לרוסית ואז בחזרה לאנגלית. יצא להם:
The Vodka is good but the Meat is rotten
זהב!!!
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 7326
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12

הבדולח היוקד [מו''ד 4] (4/4), עץ משחק

שליחה על ידי liorgonen3 » 11 פברואר 2018, 23:24

עינייה של ביטארי מתמלאות באור, הזאב לא מוכן לפגיעה בחלשים, והציידת מוצאת את אלה הנלחמים מלוכלך כבדיחה ותו לא, היא צועדת קדימה, הקנה שלה נפתח בידה בעודו מתארך לאורכו המלא, ואור בוהק בוקע ממנו, "בשם הירח." היא אומרת, קולה מאיים, "בשם החצר הלבנה." היא מתקדמת. "ובשם האור המטהר." קרני אור בוקעות מתוך הקנה שלה, בידה הפנוייה מתגלה ניצב חרב ריק, אשר קרני האור נשאבות אליו, קור אופף את האיזור בעוד החרב מתגבשת, מחושלת מאור וקרח. עד שלהב מפחיד למראה נוצר בידה של האלפית, אור בוהק מקיף אותו, זורח.
היא לא יודעת מי היא הייתה, אבל לאורה הייתה חשובה לה, היא תגן על בייתה, על היתומים שלה, ועל כבודה עד טיפת דמה האחרונה. הזאב שואג בראשה בעצמה
היא הייתה אומרת משהו, היא הייתה מדברת, אבל אין צורך בכך, היא פשוט עומדת מול האנשים, ודי במבט בודד אליה כדי לפחד באימה. מבטה יכול לשבור את רוחו של הלוחם האמיץ ביותר, והאור בחרבה יפחיד מלאכים ושדים כאחד.
היא נעמדת בין האישה והלוחמים לבית, מבטה קפוא.
META
איום
[dice seed=35302 secure=6e369871_0]1d20+17[/dice]
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
שלח תגובה