ובכן, חברים, לבסוף אנחנו מתחילים. קודם, כמה תזכורות:
-In, Out ו-Meta לכתיבת הפעולות, בלי כותרת זה In.
-לא להציץ בספוילרים של אחרים-מי שיעשה את זה יועף מהמשחק.
-לא לזייף גלגולים-מי שיעשה את זה יועף מהמשחק.
-להגיב כל יום יומיים, אם יש לכם עומס תודיעו לי שתאלצו להגיב בקצב נמוך יותר. מי שלא יגיב שבוע ללא הודעה מראש יועף.
-תשקיעו בתגובות! אני מצפה לתגובות ארוכות, מפורטות ומעניינות. אני מצפה שחלק מההשתנות וההתפתחות של העם שלכם יבוא מכם-אתם תספרו (כשאודיע שהגיע הזמן) על התפתחות המעמדות, הדתות המתקדמות וכו'.
וכמה טיפים, לפני ההסתערות:
-התרבות שלכם תעבור עליות ומורדות. יהיו זמנים בהם אתם תכבשו אימפריות, יהיו פעמים בהן גם אתם תיכבשו. העיקר הוא לשמור על התרבות, ולא להתערבב בשאר, ותמיד לחשוב רחוק ולהפיק את המירב מכל מצב. אל תאבדו תקווה-זה זה המתכון להפסד.
-המשחק יהיה לא קל, וריאליסטי. בדיוק כפי שאתם תתקיפו את החלשים, חזקים מכם יתקיפו אתכם. תזכרו תמיד, הצלחה לא נמדדת רק בצבא. עיר מפוארת שניצבת אחרי אלפי שנים כדוגמה לפאר ולנעלות (רומא? ירושלים?), היא מדד טוב בהרבה להצלחה.
אני מאחל לנו משחק ארוך ומהנה.
ליזי
גרגויל
וולף
מגדל
טסוקימארו
הזאב
-In, Out ו-Meta לכתיבת הפעולות, בלי כותרת זה In.
-לא להציץ בספוילרים של אחרים-מי שיעשה את זה יועף מהמשחק.
-לא לזייף גלגולים-מי שיעשה את זה יועף מהמשחק.
-להגיב כל יום יומיים, אם יש לכם עומס תודיעו לי שתאלצו להגיב בקצב נמוך יותר. מי שלא יגיב שבוע ללא הודעה מראש יועף.
-תשקיעו בתגובות! אני מצפה לתגובות ארוכות, מפורטות ומעניינות. אני מצפה שחלק מההשתנות וההתפתחות של העם שלכם יבוא מכם-אתם תספרו (כשאודיע שהגיע הזמן) על התפתחות המעמדות, הדתות המתקדמות וכו'.
וכמה טיפים, לפני ההסתערות:
-התרבות שלכם תעבור עליות ומורדות. יהיו זמנים בהם אתם תכבשו אימפריות, יהיו פעמים בהן גם אתם תיכבשו. העיקר הוא לשמור על התרבות, ולא להתערבב בשאר, ותמיד לחשוב רחוק ולהפיק את המירב מכל מצב. אל תאבדו תקווה-זה זה המתכון להפסד.
-המשחק יהיה לא קל, וריאליסטי. בדיוק כפי שאתם תתקיפו את החלשים, חזקים מכם יתקיפו אתכם. תזכרו תמיד, הצלחה לא נמדדת רק בצבא. עיר מפוארת שניצבת אחרי אלפי שנים כדוגמה לפאר ולנעלות (רומא? ירושלים?), היא מדד טוב בהרבה להצלחה.
אני מאחל לנו משחק ארוך ומהנה.
ליזי
עידני עידנים חיו אנשיך, הבולוורקים גבוהי הקומה בעמק הריין התחתון. הצעיר שבציידי השבט מכיר את המסטודונים האדירים וחטיהם המרשימים, את פילי ארבע החטים העצומים, את אריות המערות המטילים אימה גם בלב האמיץ בציידים. מאז שחר הימים נדדו הבולוורקים ברחבי העמק, דולקים אחר עדרי האיילים ושוורי הבר. מדי יום חוזרות הנערות למחנה, עמוסות גרגרי יער, פטריות, שיבולת שועל ושיפון, והנערים מגיעים מהנהר עמוסים לעייפה בדגי הריין. מדי חורף באו לעמק מוכה הכפור, עטור השלג הלבן והנהר הקפוא, עדרי ממותות וקרנפים צמריריים מהצפון. ונראה, שהרוחות מחבבות את השבט: החורפים האחרונים הולכים ונהיים קרים פחות ופחות, והנהר אף לא קפא בחורף שנגמר לא מזמן.
זו הייתה שעת בוקר של תחילת האביב. הנהר זרם בעוצמה, מלא במי השלגים שהפשירו אי שם במעלה הריין. האדמה הייתה רטובה ובוצית מגשמי הלילה, ששטפו את ערפל הערב הקודם. הנערות כבר יצאו ללקט את מתנות היער, והנערים הצעירים יצאו עם חכות וצלצלי עצם מושחזת ללכוד מדגי הנהר. הציידים עמדו לצאת, להותיר רק כמה לשמור על הנשים והילדים, כשלפתע הגיע למחנה כלודומר, בן לשבט הברוקטרים השכן ושאשתו הייתה בת שבטך. צלב קטן, מצויר על מצחו באדום, סימן את היותו שליח. ''אנשי שבטי גילו'', הוא אומר, מתנשף מעט, ''ששבט ניאנדרטלים מכוערים פלש לעמק שלנו! אנחנו יוצאים להילחם מולם, ואיתנו גם הוארינים! תצטרפו אלינו גם אתם?''.
OUT
אני מניח שלשבטים יש התכנסויות משותפות לחילופי כלות (לא בריא לחמולה בת 40-50 איש להתרבות רק עם עצמה), חגיגות משותפות לכבוד הרוחות והאבות הדמונים וכיוצא באלו. אשמח אם תפרט.
זו הייתה שעת בוקר של תחילת האביב. הנהר זרם בעוצמה, מלא במי השלגים שהפשירו אי שם במעלה הריין. האדמה הייתה רטובה ובוצית מגשמי הלילה, ששטפו את ערפל הערב הקודם. הנערות כבר יצאו ללקט את מתנות היער, והנערים הצעירים יצאו עם חכות וצלצלי עצם מושחזת ללכוד מדגי הנהר. הציידים עמדו לצאת, להותיר רק כמה לשמור על הנשים והילדים, כשלפתע הגיע למחנה כלודומר, בן לשבט הברוקטרים השכן ושאשתו הייתה בת שבטך. צלב קטן, מצויר על מצחו באדום, סימן את היותו שליח. ''אנשי שבטי גילו'', הוא אומר, מתנשף מעט, ''ששבט ניאנדרטלים מכוערים פלש לעמק שלנו! אנחנו יוצאים להילחם מולם, ואיתנו גם הוארינים! תצטרפו אלינו גם אתם?''.
OUT
אני מניח שלשבטים יש התכנסויות משותפות לחילופי כלות (לא בריא לחמולה בת 40-50 איש להתרבות רק עם עצמה), חגיגות משותפות לכבוד הרוחות והאבות הדמונים וכיוצא באלו. אשמח אם תפרט.
עידני עידנים חיים התאשירים שזופי העור לגדותיו של החידקל, בארץ הפוריה ומלאת בעלי החיים בין שני הנהרות. כל צייד בשבט מכיר את הפילים ישרי החט העצומים, המסטודונים האדירים, האריות הקטלניים ומטילי האימה. מדי יום חוזרים הנערים למחנה מהנהר, עמוסים בשלל דיג משובח, בסרטנים ובעופות מים. הנערות מגיעות למחנה כשזרועותיהן וגדיהן מלאים תמרים, פטל ופירות שונים, ושיבולי חיטת בר ושעורים. הציידים מעניקים לאנשי השבט כמעט מדי יום סעודות מטעמים של כבשי בר ועזי בר, בקר בר וערודים, וחזירי בר עטורי ניבים.
אך הקיצים האחרונים הולכים והופכים חמים ויבשים יותר, ואף שהחידל לעולם אינו מכזיב, הגשמים מתמעטים בחורף. מדי שנה עולה הנהר העצום על גדותיו באביב, כשהשלגים מפשירים בהרים שכוחי אל, וזורע הרס בכל סביבותיו, וכשהוא נסוג-מותיר אדמת סחף רכה.
זה היה בוקר מאוחר של תחילת האביב, עונת הלבלוב אך גם תחילת היובש, והציידים היו שקועים בעבודתם המלהיבה אך המסוכנת. הפעם, ארבו הגברים אוחזי הקשתות וחניתות העצם והאבן לטרף מוצלח במיוחד-עדר גדול של כבשי בר מגרות למראה. המנהיג עמד לתת את האות לירות בכמה כבשים, כשלפתע ננעצו חצים בכבשים אחרות, מפילות נקבה אחת זקנה למראה וזכר בוגר ועטור קרניים. אל הטרף זינקה חבורת ציידים, שהתאשירים זיהו במהרה-אלו בני השבט השכן, האירידים. והם פלשו לאדמות הציד שלכם.
OUT
אני מניח שלשבטים יש התכנסויות משותפות לחילופי כלות (לא בריא לחמולה בת 40-50 איש להתרבות רק עם עצמה), חגיגות משותפות לכבוד הרוחות והאבות הדמונים וכיוצא באלו. אשמח אם תפרט.
אך הקיצים האחרונים הולכים והופכים חמים ויבשים יותר, ואף שהחידל לעולם אינו מכזיב, הגשמים מתמעטים בחורף. מדי שנה עולה הנהר העצום על גדותיו באביב, כשהשלגים מפשירים בהרים שכוחי אל, וזורע הרס בכל סביבותיו, וכשהוא נסוג-מותיר אדמת סחף רכה.
זה היה בוקר מאוחר של תחילת האביב, עונת הלבלוב אך גם תחילת היובש, והציידים היו שקועים בעבודתם המלהיבה אך המסוכנת. הפעם, ארבו הגברים אוחזי הקשתות וחניתות העצם והאבן לטרף מוצלח במיוחד-עדר גדול של כבשי בר מגרות למראה. המנהיג עמד לתת את האות לירות בכמה כבשים, כשלפתע ננעצו חצים בכבשים אחרות, מפילות נקבה אחת זקנה למראה וזכר בוגר ועטור קרניים. אל הטרף זינקה חבורת ציידים, שהתאשירים זיהו במהרה-אלו בני השבט השכן, האירידים. והם פלשו לאדמות הציד שלכם.
OUT
אני מניח שלשבטים יש התכנסויות משותפות לחילופי כלות (לא בריא לחמולה בת 40-50 איש להתרבות רק עם עצמה), חגיגות משותפות לכבוד הרוחות והאבות הדמונים וכיוצא באלו. אשמח אם תפרט.
הג'ונגל הוא לא דבר אחד-הוא דברים רבים. וכדי לשרוד בו, נצטרך גם אנחנו להיות דברים רבים.
עידני עידנים חיים בני שבט הקונהו נמוכי הקומה במעבה יער האמזונאס, ארצו של הנהר האדיר. הם יודעים להתיירא ולהעריץ את הטורף ארוך הניבים, שלסתו מותאמת להם בדיוק מוזר, את תניני הענק המשייטים ביער, את נחשי החנק העצומים המתפתלים בין העצים, את העופות הדורסים, מלכי השמיים, ואת הצפרדעים הקטנות והרעילות. כל צייד מכיר את טעם הקפיברה וקפיברתצ הענק, המכרסמים הגדולים והטעימים; את טעם הטוקסודון המגושם, הטפיר גדל הממדים, חזיר הפקארי. היער מלא בחיות שונות, ברעלים ובטורפים, אך הוא המקום הטוב ביותר שהקונהו יכלו לבקש.
זו הייתה שעת צהריים מוקדמת, בערך בחצות היום-קשה לדעת כשהצמרות מסוככות מעל הראש. הציידים, אוחזים בקשתות ובגרזנים, עקבו בדממה חרישית אחרי עדר פקארי גדול, מחכים לרגע הנכון להסתער. לפתע, שינתה הרוח כיוון, וריח הציידים הגיע לאפי החזירים. העדר פתח במנוסה מטורפת קדימה, והציידים דלקו אחריו ככל שיכלו... לבסוף ירה אחד הנערים בפקארי אחד, ואחריו נקטלו עוד ארבעה-חמישה. הקונהו זינקו בתאווה לעבר שללם, כשלפתע פסעו לעבר החזירים ציידים אחרים-שערם ארוך כדרך השבטים, וצורת הקליעה מעידה על כך שהם בני המאפולו. ''למה נכנסתם לשטחי הציד שלנו?'', שואל מנהיגם, העטוי עורות תיילקוסמילוס.
OUT
אני מניח שלשבטים יש התכנסויות משותפות לחילופי כלות (לא בריא לחמולה בת 40-50 איש להתרבות רק עם עצמה), חגיגות משותפות לכבוד הרוחות והאבות הדמונים וכיוצא באלו. אשמח אם תפרט.
עידני עידנים חיים בני שבט הקונהו נמוכי הקומה במעבה יער האמזונאס, ארצו של הנהר האדיר. הם יודעים להתיירא ולהעריץ את הטורף ארוך הניבים, שלסתו מותאמת להם בדיוק מוזר, את תניני הענק המשייטים ביער, את נחשי החנק העצומים המתפתלים בין העצים, את העופות הדורסים, מלכי השמיים, ואת הצפרדעים הקטנות והרעילות. כל צייד מכיר את טעם הקפיברה וקפיברתצ הענק, המכרסמים הגדולים והטעימים; את טעם הטוקסודון המגושם, הטפיר גדל הממדים, חזיר הפקארי. היער מלא בחיות שונות, ברעלים ובטורפים, אך הוא המקום הטוב ביותר שהקונהו יכלו לבקש.
זו הייתה שעת צהריים מוקדמת, בערך בחצות היום-קשה לדעת כשהצמרות מסוככות מעל הראש. הציידים, אוחזים בקשתות ובגרזנים, עקבו בדממה חרישית אחרי עדר פקארי גדול, מחכים לרגע הנכון להסתער. לפתע, שינתה הרוח כיוון, וריח הציידים הגיע לאפי החזירים. העדר פתח במנוסה מטורפת קדימה, והציידים דלקו אחריו ככל שיכלו... לבסוף ירה אחד הנערים בפקארי אחד, ואחריו נקטלו עוד ארבעה-חמישה. הקונהו זינקו בתאווה לעבר שללם, כשלפתע פסעו לעבר החזירים ציידים אחרים-שערם ארוך כדרך השבטים, וצורת הקליעה מעידה על כך שהם בני המאפולו. ''למה נכנסתם לשטחי הציד שלנו?'', שואל מנהיגם, העטוי עורות תיילקוסמילוס.
OUT
אני מניח שלשבטים יש התכנסויות משותפות לחילופי כלות (לא בריא לחמולה בת 40-50 איש להתרבות רק עם עצמה), חגיגות משותפות לכבוד הרוחות והאבות הדמונים וכיוצא באלו. אשמח אם תפרט.
עידני עידנים חיו הטוארגים לגדות האגם בצפון תוניסיה, בגבעות וביערות שמקיפים את קני הסוף והבוץ. מדי יום חוזרים הציידים למחנה לגדות האגם, גוררים שלל של צבאים ובקר בר, ובימים מבורכים ממש קרנפי ענק, מסטודונים או קליקוטרים. הנערים חוזרים מדי יום למחנה העשוי בקתות קני סוף, עמוסים בשלל של דגים, סרטנים ועופות מים, והנערות מביאות לבתיהן את מיטב שיבולי חיטת הבר והשעורים, והפירות המתוקים שמציעים היער והגבעות. הציידים למדו לכבד ולהעריץ את לטאות הכוח הגדולות, הזאבים האמיצים, הבבונים אדירי הכוח. החורפים האחרונים היו יבשים וחמים יותר מהקודמים, ואנשי השבט הבחינו כי האגם החל להצטמק, מותיר אדמת סחף ובוץ. תפילות לרוחות נישאות כדי שהאגם לא יצטמק עוד, כי יהיו לכך השלכות הרות אסון.
זה היה יום אביב יבש, והציידים היו שקועים מעל לראש במשלח ידם המלהיב ומלא הסכנה. הם ארבו לעדר קליקוטרים, ותיכננו להבריח בהמה או שתיים למלכודת מוסווה שחפרו. הציידים כבר עמדו להתחיל בעבודתם, כשלפתע מסטודון חצה בדהרה את הגבעות ונפל אל המלכודת שחפרו בעמל רב, ונסקל באבנים. אל הגופה רצה קבוצת ציידים, שהטוארגים זיהו במהרה כשכניהם, הטיפינארים. הם פלשו לשטחי הציד שלך.
OUT
אני מניח שלשבטים יש התכנסויות משותפות לחילופי כלות (לא בריא לחמולה בת 40-50 איש להתרבות רק עם עצמה), חגיגות משותפות לכבוד הרוחות והאבות הדמונים וכיוצא באלו. אשמח אם תפרט.
זה היה יום אביב יבש, והציידים היו שקועים מעל לראש במשלח ידם המלהיב ומלא הסכנה. הם ארבו לעדר קליקוטרים, ותיכננו להבריח בהמה או שתיים למלכודת מוסווה שחפרו. הציידים כבר עמדו להתחיל בעבודתם, כשלפתע מסטודון חצה בדהרה את הגבעות ונפל אל המלכודת שחפרו בעמל רב, ונסקל באבנים. אל הגופה רצה קבוצת ציידים, שהטוארגים זיהו במהרה כשכניהם, הטיפינארים. הם פלשו לשטחי הציד שלך.
OUT
אני מניח שלשבטים יש התכנסויות משותפות לחילופי כלות (לא בריא לחמולה בת 40-50 איש להתרבות רק עם עצמה), חגיגות משותפות לכבוד הרוחות והאבות הדמונים וכיוצא באלו. אשמח אם תפרט.
עידני עידנים חיו הגנקנאררה במערות שבצל הצוקים, נחבאים מעין בני אנוש. ''השדים והרוחות'' למדו לכבד ולהעריץ את החיות של היבשת-המגלניה האדירה, צבי הים הענקים, הקנגורואים עצומי המימדים ופרות הים הגדולות. הם יודעים כי אין טעים מבשר הקואלה, האמו, הקנגורו או הוומבט, ואין טוב מוואלאבי ומתחש הים. מדי לילה מורידים הנערים סירות לים, וחוזרים עטורי שלל-דגים, דולפינים, סרטנים, ביצים ועופות. הנערות מלקטות בחשיכה את פירותיה הטובים ביותר של אוסטרליה.
זו הייתה שעת לילה מוקדמת, כשהבחין אחד הנערים במחזה הנדיר-הכוכבים נוגה וצדק נפגשים בשמיים. ואם זה לא מספיק, הדייגים שיצאו לים הבחינו בסנפיר זנב שטוח מכה במים... לוויתני ראשתן באו למי הדיג של השבט.
זו הייתה שעת לילה מוקדמת, כשהבחין אחד הנערים במחזה הנדיר-הכוכבים נוגה וצדק נפגשים בשמיים. ואם זה לא מספיק, הדייגים שיצאו לים הבחינו בסנפיר זנב שטוח מכה במים... לוויתני ראשתן באו למי הדיג של השבט.
עידני עידנים חיו שבט הוואלאפאי בארץ הגייזרים והאגמים החמים, מוגנים בצילם של הגייזר הקדוש והגייזר הגדול. הם למדו להעריץ את עוצמת הטיגריס השן חרבי, את חטיו האדירים של המסטודון ואת הטריפלודון בעל 4 הניבים. הם יודעים, שאין חזק מדוב המערות, ואין משוריין מהגליפטודון הענק והכבד. גדולי הציידים שלהם מנסים את כוחם בציד אריות וזאבי בלהות. הציידים חוזרים יום יום, עמוסים באיילים, ביזונים, בוני ענק, פילים בימים מבורכים ממש. הנערות מגיעות יום יום מהיער, עטורות בשלל של פירות יער, גרגרים ופטריות. מדי יום מתפרץ הגייזר הגדול פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, בוחן שוב ושוב את נאמנותם של נתיניו, שלעולם אינם מכזיבים. והנה לאחרונה, החלו החורפים-שבזכות האגמים החמים והגייזרים, מעולם לא היו מעמסה כבדה על הוואלאפאי-להתחמם.
זה היה בוקר אביבי מוקדם, והציידים היו שקועים בציד. נראה שהגייזר הגדול בירך אותם, שכן עדר מסטודונים עבר במישורים. הואלאפאי חפרו לו מלכודת מוסוות, וכבר החלו להתכונן להתגרות בחיה כדי להובילה לבור. הנער סופאי מתגרה בעדר, ורוקד מולם את הריקוד המסורתי... העדר רודף אחריו, והנה הנער נמלט לעבר הבור, עוקף אותו במעט כדי לא ליפול... מסטודון אחד נפל לבור, והציידים סקלו אותו בחצים ובאבנים, בעוד העדר ממשיך משם הלאה. הציידים כבר עמדו לפרק את המסטודון כדי לגרור את גופתו מעוררת התאווה למחנה, כשלפתע באה מולם חבורת ציידים אחרת, שהקשרים בצמותיהם זיהו אותם כבני שבט ההוואסופאי השכן. ''זה'', אומר אחד מהם, מצביע על המסטודון, ''שלנו. ברור? תסתלקו עכשיו''.
OUT
אני מניח שלשבטים יש התכנסויות משותפות לחילופי כלות (לא בריא לחמולה בת 40-50 איש להתרבות רק עם עצמה), חגיגות משותפות לכבוד הרוחות והאבות הדמונים וכיוצא באלו. אשמח אם תפרט..
זה היה בוקר אביבי מוקדם, והציידים היו שקועים בציד. נראה שהגייזר הגדול בירך אותם, שכן עדר מסטודונים עבר במישורים. הואלאפאי חפרו לו מלכודת מוסוות, וכבר החלו להתכונן להתגרות בחיה כדי להובילה לבור. הנער סופאי מתגרה בעדר, ורוקד מולם את הריקוד המסורתי... העדר רודף אחריו, והנה הנער נמלט לעבר הבור, עוקף אותו במעט כדי לא ליפול... מסטודון אחד נפל לבור, והציידים סקלו אותו בחצים ובאבנים, בעוד העדר ממשיך משם הלאה. הציידים כבר עמדו לפרק את המסטודון כדי לגרור את גופתו מעוררת התאווה למחנה, כשלפתע באה מולם חבורת ציידים אחרת, שהקשרים בצמותיהם זיהו אותם כבני שבט ההוואסופאי השכן. ''זה'', אומר אחד מהם, מצביע על המסטודון, ''שלנו. ברור? תסתלקו עכשיו''.
OUT
אני מניח שלשבטים יש התכנסויות משותפות לחילופי כלות (לא בריא לחמולה בת 40-50 איש להתרבות רק עם עצמה), חגיגות משותפות לכבוד הרוחות והאבות הדמונים וכיוצא באלו. אשמח אם תפרט..