• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

עץ משחק - בשר ודם [5/5]

WhiteWhale

פונדקאי מהשורה
מתחילים!

אבל לפני זה, איך לא, כמה כללים:

1) בבקשה להפריד בין הודעות IN (תוך-משחקי), OUT (חוץ-משחקי), META (חישובים, גלגולים ותוכן טכני).
2) מחשבות של הדמות - בכתב נטוי. משהו שהדמות אומרת - במרכאות. כל השאר - טקסט רגיל.
3) במקרה ודמות נפרדת מהקבוצה נא לכתוב בספוילר עד להודעה חדשה.
4) בבקשה, אבל ממש בבקשה, להקפיד על סימני פיסוק, הודעות קריאות ולהשתדל בלי שגיאות כתיב או שגיאות הקלדה.
5) לשמור על הפרדה בין ידע דמות לידע שחקן ככל הניתן.
6) לבקשת המגדל הבודד - לא נשחק בימי שבת.

הנפשות הפועלות

המגדל הבודד - לארווי סירק, חקלאי וצייד אמריקאי בשלהי שנות ה-30 לחייו. שירת בצבא בעברו ובעקבות מבצע שלא תוכנן כראוי איבד רבים מחבריו וחווה טראומה נפשית קשה. דואג במיוחד למשפחתו ולחברו הטוב מחמוד.

אלמוג סי - מארק טוויסט, צייר וסופר אמריקאי צעיר בשלהי שנות ה-20 לחייו. סובל ממחלה נפשית הגורמת לו להזיות, ומטופל באמצעות תרופה פסיכיאטרית. מארק לא בחור ספורטיבי כלל, אך הוא אמן מחונן ואדם מוכשר ואינטיליגנטי.

Qurrion - אמיליה אנדרסון, רופאה אמריקאית צעירה באמצע שנות ה-20 לחייה. נולדה וגדלה בעיר יוסטון שבטקסס ולא הייתה מקובלת במיוחד בבית הספר. סיימה את לימודיה בקולג' בהצטיינות, ולאחרונה סיימה את לימודי הרפואה שלה בהצלחה רבה. הגיעה לרוזבאד כדי לפגוש את אחד מהקולגות שלה, ג'ונתן.

שחקנים בדימוס

הח'אן הטטרי - ולדימיר דרביאנסקי, מהנדס רוסי בשנות ה-60 לחייו. בחור קשוח מבחינה נפשית עם ילדות לא פשוטה, שהתאלמן מאשתו לפני כשנתיים לאחר שזו נפטרה מסרטן. ולדימיר יעשה הכל על מנת להגן על ג'ונתן, נכדו בן ה-11. לאחר שהקבוצה התפצלה ביציאה מהמוזיאון אבדו עקבותיו ולא נשמע ממנו עוד לעולם. [פרש מהמשחק]

thewolf - חוויאר גוגסט, עובד היי-טק ממוצא ארגנטינאי באמצע שנות ה-40 לחייו. חוויאר מצא את עצמו מובטל ומדוכא לאחר שסולק באכזריות מחברת ההיי-טק אותה הקים. יצא לטיול ברוזבאד עם בת זוגתו טאניה. נהרג במאבק בכמה זומבים במקביל. [פרש מהמשחק]
 
"תודה רבה שבחרתם לבוא לכאן היום, היה לי לעונג רב ללוות אתכם", מסכם ברהיטות המדריך הנמוך והעגלגל את הסיור ב"מוזיאון לאומנות מודרנית ופוסט-מודרנית על שם רובן מקדונלד", אחת מהאטרקציות המרכזיות של רוזבאד - עיר קטנה בטקסס שבארצות הברית. המדריך המשונה פותח לרווחה את הדלת הכפולה המפרידה בין אולם התצוגות המתחלפות לבין אולם הכניסה של המוזיאון, משתעל קלות, ומחווה בידיו לכיוון אולם הכניסה בו התחלתם את סיורכם. במבט מנומנם מעט אתם מביטים לכיוון המדריך והאולם הגדול שמאחוריו, ועיניכם נפתחות לרווחה בהפתעה ובאימה טהורה. אתם אפילו לא מספיקים לצרוח לפני שמה שנראה כאילו היה פעם אישה מתנפל על המדריך בשאגה.
אנקות כאב וקולות ניפוץ בוקעים מהאולם הזרוע גופות בקקופוניה גרוטסקית של טבח ובעתה, המדריך השרוע על הרצפה זועק בחוסר אונים, דם וקרביים מתחילים להתיז לכל עבר, ומוזיקת המעליות המונוטונית מתנגנת בקולי קולות מהרמקולים המקובעים לתקרה.

והריח. את הריח אי אפשר לתאר במילים.


אתם עומדים המומים, משותקים מפחד, ומרגישים כיצד האדרנלין מציף אתכם בבת אחת - חלקכם מכירים את התחושה הממכרת וחלקכם זרים לה לחלוטין.
אולם הכניסה שרוי בכאוס מוחלט. מדובר באולם גדול בצורת חצי-עיגול עם תקרת זכוכית מבריקה ורצפת פרקט איכותית, המלא במקומות ישיבה, עלונים למבקרים, דוכני מזכרות וקופות כרטיסים - כל אלו מפוזרים כעת על הרצפה בערבוביה אחת גדולה של ריהוט מרוסק, שברי חרסינה וחלקי גופות. אך ללא ספק הדבר הגרוע ביותר הוא הם: יצורים מבעיתים לגמרי, דמויי אדם, מתהלכים באיטיות אך בנחישות ברחבי האולם, ידיהם שמוטות לצידי גופם, עורם אפור, מתקלף וחושף מאחוריו עצמות וגידים, צחנת אימים מחרידה עולה מהם ומגיעה למרחק רב, ומדי פעם משמיעים אחד או שניים מהיצורים צליל שנשמע כמעין אנקה או נהמה "עייפה" שכזו. חלק מהיצורים מסתובבים באקראיות בחוסר מעש; חלקם מדדים במעין ריצה מגושמת בעקבות בני אדם הצורחים ומפילים כל מה שנקרה בדרכם; וחלק קטן אך בלתי מבוטל מהם רוכן על הרצפה מעל גופות מבותרות (או מה שנשאר מהן) ושולף איבר אחר איבר מתוך בטנו הפתוחה לרווחה של הטרף חסר המזל השרוי מולו.

ללא ספק, מחזה מחריד - ובל נשכח את המדריך השמנמן שעודנו צורח ונקרע לגזרים ממש לנגד עיניכם.

OUT

כל אחד - לתאר את התגובה שלו לכל הסצנה הזו, איך הוא לבוש / נראה, ומה הוא עושה. בהצלחה!
 
אתם רואים אדם גבוה בשנות השלושים לחייו,שזוף ולבוש בבגדי עבודה.הוא מסתכל על המחזה בתדהמה,אבל נראה שהוא מתעשת על עצמו.הוא מרים רגל של שולחן/כיסא ומניף אותה לפניו כמעין אלה.
"כולם! להישאר קרובים! אל תיתנו להם להקיף אתכם! תרימו כל דבר שיכול לשמש כנשק!" הוא צועק בטון של מפקד.
שה"ם
יש עליי אקדח או רובה ציד כלשהו?
הרי אני צייד וחובב רובים באופן כללי...
 
OUT
בהצלחה לכולם! :D
IN
האישה שנגררה בשיעמום אחרי קבוצת-הסיור במוזיאון כעת עומדת בעיניים פעורות ופה פעור לא פחות, קפואה ואינה מסוגלת להאמין למראה עיניה. היא לבושה בחולצה לבנה מכופתרת, מכנסיים שחורים, ג'קט בצבע בז' וחלוק מעבדה לבן וארוך מעל לכל אלו, עם השם "דר. אמיליה אנדרסון" רשום על תגיד השם המחוברת לכיס החזה. שערה האסוף בצבע חום-בהיר, וצבע עיניה מתאים לצבע שערה. גוון עורה אינו חיוור מפחד בלבד.
אחרי פרק זמן אשר מרגיש כנצח, האישה יוצאת מקיפאון ונסוגה אחורנית, מוציאה אלה-מתקפלת קצרה להגנה-עצמית, ומחזיקה אותה בחוזקה בידיה. בעוד רגליה רועדות מפחד והנשימה שלה בלתי-יציבה מבהלה, עיניה נשארות ממוקדות ורגועות. היא אינה מתקדמת קדימה, ומנסה להשאיר כמה שיותר אנשים שפויים בינה ובין מפלצות האדם.
 
Out
אודאצ'ה! בקרוב תבינו למה ברוסית :)
In
הרוסי בן ה-60, שאינו מפגין שום סימן לכך שזקנתו פוגמת בבריאותו או בכושרו הגופני, נמלא אימה לשניה וחצי, אך מתעשת במהרה-הוא ראה דברים גרועים יותר. ''ג'ונתן!'', הוא מתחיל לצעוק כמשוגע, קורא לנכדו. הוא תופס רגל שולחן, ומתחיל לרוץ ולחפש את נכדו.
Meta
[dice seed=6409 secure=cef97375_0]1d10[/dice]
 
IN
אתם רואים בחור צעיר, בעל עיניים כחולות ושער חום קצר, שעד עתה הסתכל בציורים ובשאר הפרטים בסקרנות רבה.
אבל חשבתי, חשבתי שזו הייתה רק אגדה, אני לא זוכר אף אזכור של מישהו שאי פעם ראה יצור כזה!מארק חושב בבהלה בזמן שכולו רועד מפחד.
 
IN
אתם רואים אדם ממוצא ספרדי שלידו אישה, הם רצים אליכם הוא אומר "התעכבנו מה קורה?, מה זה הדבר הזה?!" הוא מצביע על היצור,הוא מסתכל סביבו לראות מה המצב של כולם, הוא מנסה להרגיע את חברתו, אבל בראש רק עובר לו היצור הזה אומר רק דבר אחד יום הדין הגיע.
 
IN

ההמולה מתגברת סביבכם כאשר עוד ועוד מהיצורים פורצים לתוך אולם הכניסה דרך דלת הזכוכית הגדולה הפתוחה לרווחה שבקצהו. רעש מחריש אוזניים של סירנות ויריות מהדהד ברחבי החדר כאשר תריסר שוטרים פורצים פנימה ופותחים באש באופן אקראי כמעט, פוגעים בכל מה שזז ומפילים אותו ארצה - אדם או מפלצת. לאחר שניות בודדות בלבד אתם שומעים נהמה אימתנית וקולות שיסוע מימינכם ואתם לא מספיקים להגיב בטרם אחד מהיצורים מזנק על אחד מחברי קבוצת הסיור ונועץ בו את שיניו. כמה מטרים משמאלכם, בחנות המזכרות, אחד המוכרים זועק לעזרה ונסוג אל מאחורי הדלפק כאשר שלוש מפלצות-אדם מדדות את דרכן אל תוך החנות בשאגות רעב מחרידות. בתוך ההמולה הרבה אתם רואים ילד צעיר שמסתתר מאחורי פסל ברונזה גדול בתקווה שלא להימצא בידי המפלצות.
שאגה נוספת נשמעת וארבעה יצורים מחרידים ואפורי-עור מתחילים להתקרב הישר לכיוונכם - אין לכם זמן רב עד לעימות הבלתי נמנע.

הח'אן - אתה מזהה מיד שהילד המסתתר מאחורי הפסל הוא לא אחר מאשר ג'ונתן, שנראה מבועת לחלוטין וקפוא במקומו.

המגדל -
לצערך הרב, לא - הכנסת נשקים למוזיאון אסורה בתכלית.
 
"תיצמדו גב אל גב! אל תתנו להם להקיף אתכם ולתקוף את הגב שלכם! תרימו כל דבר שיכול לשמש כנשק,ותתכוננו לפגוע בראשים שלהם!" צועק האיש,סורק במבטו אחר דברים חדים או שימושיים אחרים.
לאחר כמה רגעים הוא קופץ לעבר המפלצת שתוקפת את חבר הסיור,מכה בראשה בכוח עם האלה המאולתרת.
Meta
[dice seed=32896 secure=197f9397_0]1d10+2[/dice]
 
ולדימיר מזנק לעבר ג'ונתן, שומע בחצי-אוזן את פקודותיו של האמריקאי. הוא מכה בפראות בכל זומבי ארור שמתקרב לנכדו.
Meta
[dice seed=22978 secure=d9efbf44_0]1d10[/dice]
 
חוויאר לוקח אחד העמודים שמחזיקים את חבלי הקטיפה וזורק אותו על המפלצת, אחרי שהוא זורק את העמוד הוא פונה אל אנשים ומחפש אנשים מותקפים או בפאניקה.
Meta
[dice seed=17822 secure=9ca08f3a_0]1d10[/dice]
 
in
אני חושב' שאני מתחיל להבין מה הולך פה ! אני הוזה ! כל הזומבים הם רק דמיון שלי' ככה שהם לא יכולים לפגוע בי[!/i]
הבחור הצעיר מחפש חפץ חד או אביזר אחר שבעזרתו ניתן להלחם ,לאחר שמצא מארק נעזר בחפץ כדאי לפגוע באחת מין המפלצות דמוית האדם
[dice seed=11789 secure=c10e0e7d_0]1d10-2[/dice]
 
IN
אמילי ממשיכה להתרחק לאט לאט, מחזיקה את האלה שלה מולה, מוסיפה כחצי-מטר להישג שלה. היא לא מתכוונת להילחם, היא עברה רק מספר שיעורי הגנה עצמית, היא מוכנה לשודד אקראי שינסה לתפוס את הארנק שלה, לא לעדר מפלצות אשר תר אחרי בשר אדום ועסיסי.
מהפחד, כל מחשבה שעוסקת בבריחה או בהגנה עצמית עוזבת אותה, ובמקום זאת אמילי מתחילה לחשוב על הדבר בו היא מבינה הכי הרבה: מה יכול להיות הגורם למצב הזה.

META
אם יש צורך בבדיקת חוכמה על מנת לעשות זאת, הנה בדיקת חוכמה:
[dice seed=41463 secure=452ee57d_0]1d10+4[/dice]
 
OUT

אני מבקש מכולם לציין בבקשה איזה אויב בדיוק אתם תוקפים במידה וזה רלוונטי - לא "את הזומבי" אלא "את אחד הזומבים בחנות המזכרות" למשל, אחרת אני נאלץ לנחש.

אלמוג - לא כך הבנתי את ההיגיון מאחורי מה שאמרת, אם הזומבים הם אשליה מדוע לתקוף אותם? כרגע אני אניח שאתה תוקף את המפלצת שמעל למדריך כי היא הכי קרובה.

IN

לארווי - אתה מזנק על היצור וחובט במרכז פניו בחוזקה רבה ברגל השולחן שהרמת קודם. קול ריסוק מעורר חלחלה נשמע כאשר העץ פוגע באפו של היצור ושובר אותו בסילון קטן של דם. היצור נרתע מעט לאחור, אך לא מפגין כאב או פחד - אלא מתחיל להתקרב לכיוונך. הגבר שהותקף מנצל את ההפוגה ונס על נפשו לכיוון היציאה מבלי לומר מילה בעודו לופת את כתפו המדממת שננשכה.

ולדימיר - אתה מתקדם בנחישות לעבר פסל הברונזה שמאחוריו מסתתר ג'ונתן. אחד היצורים מתנפל עליך בחצי הדרך אך אתה מספיק לחמוק ממנו בזריזות מפתיעה ביחס לגילך. אתה כמעט מגיע לג'ונתן אך אחד מהיצורים שנראה כגבר קשיש מבחין בו ומתחיל לצלוע לכיוונו במהירות מאיימת, מזיל ריר ונוהם לקול צרחות האימה של הילד. (במידה ואתה תוקף את היצור, גלגל בבקשה כוח - אם לא פספסתי כלום, אתה לא חמוש כרגע, נכון?).

חוויאר - אתה מנסה לעכב את היצור ולהשליך עליו חפצים אך אתה לא מצליח לפגוע במטרתך בטרם האמריקאי חובט בפניו של התפלץ במה שנראה כחתיכת עץ שבורה. אתה סוקר את האולם במהירות - ישנם כ-10 אנשים לכודים בנקודות שונות בחדר, ביניהם שתי ילדות בלונדיניות, גבר לבוש בחליפת עסקים וגברת זקנה הנעזרת בהליכון. חלק מהאנשים נרדפים בידי יצורים וחלקם מוקפים בהם או נאבקים בהם. מלבד לאלו, ישנם האנשים ששמת לב אליהם קודם - המוכר בחנות, חבר הסיור, הילד, והמדריך - שכבר כמעט ומפסיק להתנגד למפלצת הרוכנת מעליו וחופרת בבשרו.

מארק - אתה מניף שבר זכוכית גדול וחד ונועץ אותו בגבו של היצור שתוקף את המדריך. היצור קופא לרגע בפתאומיות, ובדיוק מתחיל להתרומם על רגליו כאשר אתה דוקר את בטנו שוב ושוב בעזרת הזכוכית. דם חם עף לכל עבר ומכסה את בגדיך, אך היצור לא מפגין כאב כלל וממשיך להתקדם לכיוונך בעודך נסוג באטיות אחורה. המדריך נאנק בכאב על הרצפה, ומאבד דם רב.

אמילי - אמילי מנסה להירגע ככל שביכולתה ולהתרכז, אך האופציות רבות מספור - וירוס? בקטריה? מחלה אחרת? חומר כימי? נשק ביולוגי? האפשרויות מגוונות, וכל זאת רק בהנחה ומדובר בבני אדם... אמילי מבינה שהנושא ידרוש מחקר מעמיק יותר ומחשבה רגועה ושקולה, למרות חוכמתה הרבה.
 
חזרה
Top