קאגה מחייך בעודו מתחיל להתפורר, ונעלם, האבק שלו עולה באש סגולה וכך גם המעגל.
כאשר האש שוכחת קאגה עומד שם בחיוך, ובמבט ראשון לא נראה שדבר השתנה. אבל מי שהסתכל
עמוק יותר, רואים שמשהו בו השתנה.
הוא נראה כמו הצורה השדית הקודמת אך מאמצע הגב שלו נפרשים ארבעה דברים עבים בצורה שמזכירה פריחה של פרח, כל אחד מהדברים הללו בצורה כללית של המחושים של קאגה אך כל אחד מהם עשוי ממשהו שונה, הראשון עשוי מנוזל שאיך שהוא אתם יודעים שהוא דמעות, השני מדם, השלישי מגחלים לוחשות שמדי פעם פורצת בהן אש והאחרון ממה שנראה כמו זהב מותך.
ומשהו בו מרגיש שונה. עוצמתי יותר. מפחיד יותר. קטלני יותר.
יש פעימה של קסם מקאגה, גל של אנרגיה סגולה כהה שיוצא ממנו בכיפה סביבו.
כל קסם שנפגע מהגל מתבטל. זנב הנחש של פריטיגר. האש מהפיצוצים של גאמור. הכפילים של אינגילמור.
הקירות של האולם שבו אתם נמצאים.
ואתם מגלים את החדר הזה באמת נראה. זה לא חדר יפה ומסודר, בעל כיפת שיש וקירות מנוקים.
זה חדר שדומה למעבדה של מדען מטורף שעובד בשביל כת. גופות חתוכות, בקבוקים מלאים בדם, מגילות עם סמלים אפלים, מעגלי זימון שונים ומשונים.
קופסא עם מטות שנראים כמו מטות גלאים, אבל שלא יוצא להם אור מהקריסטל.
צללים מזדחלים על הקירות, צללים של שדים שבאמצע תהליך הזימון שלהם. מעגל הזימון, הפנטגרמה שעל הרצפה זוהרת באור אדום עז.
"זה מתחיל," לוחש אינגילמור מהקרקע, לאחר שקסם התעופה שלו נגמר. "זה מתחיל."
OUT
ועכשיו, הגיע הרגע שכולכם חיכיתם לו.
אני נותן לכל אחד מכם לתאר פעולה שהיא... מעבר למה שהוא אמור להיות מסוגל. הזעם של פריטיגר, הכח החדש של קאגה, שניכם מסוגלים לעשות מעל ומעבר.
פעולה אפית, מגניבה, מעניינת, פעולה שסוגרת את הסיפור של הדמות שלכם. אני אתן לכם לכתוב אפילוג גם אחרי מה שהולך לקרות, אבל זה הזמן שלכם להיות גיבורים.
ברגע שאתה מפעיל את הקסם, אתה מרגיש משהו שונה עובר בך. כאילו יש אנרגיה חדשה בתוך גופך. וקול חדש בתוכך.
למרות שהקול הזה מרגיש... אפל, הוא דוחק בך להרוג את אינגילמור. מה שממילא תכננת לעשות.
