• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

בני המפלצות -עץ משחק [3/3] (חופשיטה,פנטזיה) - גמרנו

לדיבורי OUT, רקע על העולם והשיטה ושאר הדברים שעץ ההרשמה חשוב להם, עץ ההרשמה:

https://www.pundak.co.il/forums/threads/38569/post-670382


קישור לצילו של הצל, משחק ההמשך:
https://www.pundak.co.il/forums/threads/40776

אני מזכיר:
OUT חוץ משחקי, IN פנים משחקי (בלי כותרת זה IN). אחרי שבועיים שאתה לא מגיב בלי להודיע מראש אתה מועף, לפעמים אני אחכה קצת יותר.
לא להסתכל בספוילרים של אחרים!
מי שאגלה שהוא עשה את זה יועף מהמשחק.
תצרפו דפ"דים בהודעה הראשונה שלכם.

חוץ מזה, כל החוקים בעץ ההרשמה.

ועכשיו, הודעות הפתיחה!

ח'אן
OUT
תצרף יחד עם הדפ"ד את הדפ"ד של מונה.
IN
הסיפור שלנו מתחיל ביום שבת, הקרוי באילהארה יום הטוהר, כי בו טיהר האל את ברואי האלף והפכם לטהורים מכל שאר הגזעים.
הפונדק התמלא וכבר החל להיתרוקן, ושעת הצהרים עברה. מונה יצאה להגיש את היין לשני הלקוחות האחרונים של היום, כשדוור עבר ליד הפונדק והשאיר מכתב בתיבת הדואר.
זה נראה לך מוזר בהתחלה, כי לא היו לכם הרבה חברים, ומערכת הדואר באילהארה לא הייתה יעילה במיוחד. רוב ידידיכם שרצו להודיע לכם משהו היו הולכים אל הפונדק ומדברים איתכם פנים אל פנים.
זה נהיה מוזר במיוחד כשמונה חזרה אליך חיוורת לחלוטין. היא גירשה את שני הסועדים האחרונים, דבר שאתה יודע שעלול לעלות לכם ביוקר, והעבירה אליך את המכתב ביד רועדת.
אתה פותח את המכתב, וקורא:
מונה ופריטיגר מרקומן היקרים,

אנו מזמנים אתכם למשרדי הטיהור בבניין הגלאים לשם בדיקת טוהרה. בבדיקה זו אנו נבדוק את היותכם בני מפלצות, ואם יש לכך השפעה כלשהי עליכם.
חשד קל עלה בנו לגביכם, ואנו מקווים בשבילכם שחשדות אלו אינם נכונים. אנו מבטיחים לפצות אתכם כספית במידה והמבחן יוכיח את טעותנו.
אתם מתבקשים להתייצב במקום המדובר ביום שני הקרוב, בשעה 11.

על החתום, אינגילמור.

מונה מישירה אליך מבט, ומדברת בקול רועד.
"מה זה אמור להיות?"

נקרו
הסיפור שלנו מתחיל ביום שבת, הקרוי באילהארה יום הטוהר, כי בו טיהר האל את ברואי האלף והפכם לטהורים מכל שאר הגזעים.
היום בנפחייה החל כרגיל. הספקת לחשל שלוש פרסות, והשמש כבר החלה לרדת, כשנכנס אחד מחיילי המשמר הלבן אל הנפחייה.
"החרב שלי נשברה לא מזמן," אמר החייל והציג את חרבו השבורה. היא נשברה לשניים, קצה להב מנותק ורוב החרב. שבר שאולי מפריע בקרב, אך קל לתיקון. תוכל לתקן זאת עוד הערב.
"ולשאר הנפחיות אין זמן לעזור לי, אז שלחו אותי אליכם. תוכלו לעזור לי?"
אתה לוקח את החרב, ובעוד הנפח עובד על מגן של מישהו אחר, אתה מתחיל להתיך את הקצוות השבורים ולהתיך אותם.
החייל נשען, מתסכל עליך, ומחכה לחרבו.
ופתאום, אתה רואה שהחייל לא לבד. לפחות שלושה מחכים לו בחוץ, ידיהם על חרבותיהם.
מה אתה עושה?
OUT
אם אתה רוצה לסרב להכין את החרב, אתה יכול. אבל לא מומלץ לסרב לאחד מלוחמי המשמר הלבן.

הל
הסיפור שלנו מתחיל ביום שבת, הקרוי באילהארה יום הטוהר, כי בו טיהר האל את ברואי האלף והפכם לטהורים מכל שאר הגזעים.
אתה טיילת בכיכר השוק, מחפש אנשים לכייס, סוחב תפוח מדוכן אחד ומטבע זהב מכיס אחר.
פתאום אתה נקלע לכיכר העיר, האזור המרכזי ברובע השוק. לצערך, הגעת ביום הלא נכון בשעה הלא נכונה. על במה במרכז הכיכר עומד אינגילמור, נושא את הנאום השבועי שלו.
"מטרתינו לטיהור העיר מפני הטמאים, בני המפלצות וברואי האלף האפל הארורים, מתקדמת כל יום שעובר." אתה שומע אותו אומר מול הקהל הנלהב. חיילים עומדים מסביב לבמה, שומרים על אינגילמור. למרבה חרדתך, אתה מזהה גלאי אחד בקהל השומרים, ואביר אור רב עוצמה עומד לצידו על הבמה. "רק השבוע נתפסו עוד שלושה מאותם יצורים טמאים, וכולם לא הספיקו להפיץ את דמם המתועב. מטרתינו קרובה לסיומה."
הקהל מריע, ואתה לא שומע את דבריו הבאים. לפתע, אינגילמור מרים את ידו, והקהל משתתק.
"למעשה, "הוא אומר, "אחד מאותם מתועבים עומד פה בקהל."

פי
הסיפור שלנו מתחיל ביום שבת, הקרוי באילהארה יום הטוהר, כי בו טיהר האל את ברואי האלף והפכם לטהורים מכל שאר הגזעים.
היום עבר עליך בשלווה, ובכשחזרת מלימודיך גילית בתיבת הדואר שלך מכתב. ציפית שזו מתיחה מאחד הסטודנטים האחרים, אבל תוכנו היה אחר לגמרי.
ליאונרד אסבת' היקר,

אנו מזמנים אותך למשרדי הטיהור בבניין הגלאים לשם בדיקת טוהרה. בבדיקה זו אנו נבדוק את היותך בן מפלצת, ואם יש לכך השפעה כלשהי עליך.
חשד קל עלה בנו לגביך, ואנו מקווים בשבילך שחשדות אלו אינם נכונים. אנו מבטיחים לפצות אותך כספית במידה והמבחן יוכיח את טעותנו.
אתם מתבקשים להתייצב במקום המדובר ביום הטוהר הקרוב, בשעה ארבע בצהריים.

על החתום, אינגילמור.

"עוד שעתיים." אתה חושב. וחשד קל עולה בך.
מה אם אתה באמת בן מפלצת?
IN
תחשוב כמו מישהו שלא יודע את היותו בן מפלצת, ולא כמו מישהו שיודע זאת בידע חוץ משחקית.

נגה
הסיפור שלנו מתחיל ביום שבת, הקרוי באילהארה יום הטוהר, כי בו טיהר האל את ברואי האלף והפכם לטהורים מכל שאר הגזעים.
את יצאת לטיול ברובע השוק, כמו כל יום טוהר. הצהריים הגיעו ועברו, ולא מצאת שום דבר מעניין. ואז לפתע את שומעת קולות של מכירה פומבית. את רצה לשם, למקרה שזה משהו מעניין, ורואה על הדוכן עומד מוכר ומחזיק בידו נבוט מתכת עצום, שעל אף עוצמתו הוא נראה קל במיוחד. הקהל צפוף, ואת נאבקת להיתקדם, צועקת מחירים. במהרה את נקלעת לתחרות עם כמה לוחמים מהמשמר הלבן, אבל אז אביר אור שעמד בקהל מציע מחיר של 200 מטבעות זהב, מחיר מוגזם ומחוץ לטווח שאת יכולה לקנות, והנבוט נמכר לו. הקהל מתפזר, ואת שמה לב לפתע לכך שאמנם הרצועה נשארה תלויה ברפיון על צווארך, ושני הקליפסים עדיין מחוברים לחולצתך, אבל התיק עצמו התנתק ממך, נקרע ונעלם בקהל.
המחברת שלך נעלמה בקהל של לוחמים, גנבים, שודדים, ואנשי המשמר הלבן.

ונ.ב. לנוחותכם: המפה של איי המזרח

https://drive.google.com/file/d/0B8Xwjfl5-_F0b3FXWUZhc0dJc2M/view?usp=sharing
 
בהצלחה לכולם!
OUT
לפעמים אני אגיב בגוף ראשון ולפעמים בגוף שלישי, על פי מה שירגיש לי יותר נוח להגיב דרכו
מה מזג האוויר?
IN
דרייק הפסיק להקשיב ב"מטרתינו לטיהור העיר מפני הטמאים..", משעמם מידי, הוא קיווה שאולי יהיה לאינגילמור משהוא מעניין לומר לשם שינוי.
הוא הולך מסביב, מסתכל על הדוכנים, מכייס מישהו רנדומלי או חוטף משהו מעניין מדוכן.
הוא קופא לאחר כמה שניות בפתאומיות עם "אחד מאותם מתועבים עומד פה בקהל".
דרייק נסוג אל בין הצללים, מסתווה ונעלם מהעין בתוך החשכה של צללי הבניינים.
כעבור כמה שניות דרייק חש בדיגדוג המוכר בקשקשי הגב שלו, שאומרים לו שמזג האוויר יהיה (הכנס כאן את מזג האוויר).
 
בהצלחה! אודאצ׳ה!
OUT: יקב, לא פונדק. לא נורא, גם ביקב יכולים להגיש.
IN:
אני מסתכל על מונה, מנסה לשדר רוגע וביטחון עצמי, התחושות האחרונות שאני חש כעת. זיעה קרה נוטפת ממצחי. לבסוף, אני מגבש תכנית במוחי.
״מונה״, אני אומר לה בקור רוח מזויף, ״תארזי את החפצים שלך ובואי איתי״. כשהיא מסיימת, אני מביא לה צרור מטבעות (כמה עולה שיט במעבורת?), ואומר:
״תשכרי כרכרה, תרכבי לנמל המעבורות, תעלי על אחת ותשוטי לאי הקרוב שלא בשלטון אילהארה. אני אגיד להם שאת חולה מאוד. אני לא מתכוון להפקיר אותך לבדיקות השטניות האלה״. אני לוקח את החרב שלי, ומתחיל לצחצח אותה.
____________________

שם דמות: פריטיגר מרקומן
שחקן: נחש...
מפלצת: גורגונה
דורות: 4
גזע: אדם
מאפיינים מפלצתיים: מבט חודר ומקפיא, ציפורניים חדות וניבי נחש מתקפלים.
רקע: פריטיגר נולד לפני 25 שנים. הסבא הקדמון שלו, אלאריק מרקומן, היה איש צעיר ואמביציוני שהקים יקב גדול בפרברי אליהארה. בערב הפתיחה החגיגי פיתתה גורגונה מזדמנת את בעל הבית השיכור. מקשר זה ילדה הגורגונה את בנם, אביו-אבותיו של פריטיגר. פריטיגר גדל אצל הוריו על ערכים של נאמנות לגזע ולמורשת, ועל הסיסמה ״ידע הוא כוח, אבל כוח בלי ידע לא יזיק״. פריטיגר למד באקדמיה ספרותית, שם הרג פעם בהתקף של זעם או חוש כבוד אבירי מטופש את המורה שלו, שהכה את ארוסתו לעתיד, וסולק בבושת פנים מבית הספר. הוריו שילמו סכום רציני כדי שלא יכנס ל״קלבוש״. את שאר נעוריו בילה בעבודה ביקב. הוא מאורס למוּנה רוקסוור, והוא ירש זה-עתה יקב מוזנח ומתדרדר. הם גרים בבית בשולי רובע החיים, לייד היקב. מטרתו הראשית היא לשקם את העסק המשפחתי, תוך הסתרת מאפייניו המפלצתיים, מה שהצליח עד עתה. הוא גם בשמחה ינקום בבית הספר הקודם שלו...
יכולת בסיסית: איבון (טווח קצר, גודל מטרה בינוני [כמו אדם ממוצע], 15 שניות מבט לאיבון).
יכולות:
  • מבט מקפיא: כשמסתכל לאויב בעיניים האויב נתקף פחד וקופא במקום.
  • מבט נחש: ראייה תרמית, שמועילה בחשיכה.
  • שריטה מורעלת: ארס חלש יוצא מניבי הארס ומהציפורניים, ומחליש/פוגע באויב, לבחירתי.
  • גוף נחשי: פלג הגוף התחתון הופך לזנב של נחש צפע אירופי, מגביר את המהירות פי 2 אך מקשה על פעולות כמו טיפוס, בעל קשקשים חזקים מאוד ושניתן להתקיף איתו.
  • שיער נחשים: 3 נחשי צפע אירופי, ארס (הכחול), ניב (החום) וחמקן (הצהבהב), חיים בשיער של פריטיגר. הם עצמאיים ותבוניים אך יש לו עליהם מרות בלעדית, והוא יכול להתייעץ איתם ולדבר איתם. הם יכולים להתארך ל-3 מטר ובעלי ארס משתק.
מיומנויות: ציור, שכנוע וכתיבה.
נשק:
  • חרב קצרה ומשוחה בארס.
  • חנית העוקץ המחומש - חנית פלדה בעלת 6 מצבים, 5 עם רעלים ואחד ללא. הרעלים הם:
  • כאב פסיכולוגי ופיזי איום במשך ימים עד למוות אכזרי וחשוך מרפא.
  • מוות מהיר להחריד, תוך דקות ספורות
  • שיתוק עד למוות, בני אדם בלבד
  • כאב חד ומהיר, מוות תוך כשעה וגוף משותק עד אז.
  • כאב עז וצמא איום, ברמה שאדם מוכן לרעיל את עצמו בשביל טיפת נוזל.
  • גרזן קטן ושימושי, אך עלוב כנשק.
  • שוטו של הסדיסט (בתרמיל).
ציוד:
  • תרמיל עור
  • 3 שקיקי אבקת טירוף, נגד בני מפלצות בלבד.
  • כל הנשקים שהוזכרו למעלה.
  • מגפי הענקים - מגפי עור גבוהות בעלות סוליה יציבה וחזקה במיוחד, שמגבירות את הכוח הפיזי של בעליהן.
כסף: 300 מ״ז

--------------------

שם: מונה רוקסוור
שחקן: דב״ש
מפלצת: סירנה
דורות: 6
מאפיינים מפלצתיים: שרה בצורה יפה ומהפנטת
גזע: אדם
רקע: מונה רוקסוור נולד לפני כ-25 שנה לזוג יצרני זכוכית מרובע החיים. אמה הייתה צאצאית דור 5 לסוחר צאן שפותה בידי סירנה, וממנה ירשה את יופיה, הכריזמה וכישרון השירה שלה. היא התחילה ללמוד בגיל 6 בבית ספר לבנות מעמד הביניים, ובגיל 15 החלה ללמוד באקדמיה הספרותית של אילהארה, שם פגשה את ארוסה לעתיד פריטיגר מרקומן, בלי לדעת שהוא בעל דם גורגונות. היא נודעה כחכמה ויפה, אך גם כמתנשאת בחלק מהתחומים. לפני כשנה התארסה למרקומן, והם חיים בבית ברובע החיים. יחסיה איתו טובים מאוד, אך יש לה נטייה להעיר לו בכל מני מקומות שלא קשורים אליה, כמו כשטענה שזה לא מוסרי לגלות תשובות לאחרים (עוד באקדמיה). היא מסתירה ממנו את מוצאה.
מיומנויות: שירה, חשבון ושכנוע.

עריכה: חמ''ג
דו''ח מצב מעודכן של המרד

סה''כ איש: 478 איש
חיילים מהמרד המקורי: 143, מתוכם 56 בני מפלצות.
ילדים משוחררים שלא נלחמים: 23 מתוכם 5 בני מפלצות.
זקנים משוחררים שלא נלחמים: 12 מתוכם 2 בני מפלצות.
יישובים:כפר כבוש בשם קראס.
300 תושבים.
2- שמחה.
0 מגויסים.
מבצר, 2 בליסטראות וקטפולטה.
משאבים: כסף: 9,570
מזון: בלתי מוגבל (כשיוצאים למסעות משנה)
 
בהצלחה!
שם דמות: גלודו בראנגי
שם שחקן: necro flame
מפלצת מקור: גנאסי להב אש (אם אתה לא מכיר, מגדיר המפלצות 2 עמוד 48)
מספר דורות: 2
גזע: בן פיות
מקצוע באילהארה: עד לא מזמן קיבץ נדבות תמורת קסמי ראווה, לא מזמן החל לעבוד כשוליית נפח
מאפיינים מפלצתיים: יכול לחמם ואפילו להבעיר כל איבר בגופו, ביחד ולחוד, הרבה פעמים הוא מחמם את ידיו בנפחייה לצורך העבודה, אך בינתיים הדבר מיוחס לקסמו בתור בן פיות. ראשו בצבעים עזים של אש וצורתו כצורת להבה. אם הדברים קורה לו בנוכחות אנשים הוא מסביר זאת כהתפרצות קסמיו מדי פעם, משום ש"הוא עדיין די צעיר ולא שולט בהם לגמרי". כף רגלו הימנית נראית כאילו חרכה אותה להבה עצומה. אמנם יש לו כל מיני קסמים, לא רק של אש, אך הוא מסביר שבילדותו יצר להבה גדולה כשהתאמן על קסמיו, ולכן של האש הרשימה אותו כל כך וכל כך בולטת בו. כמו אבותיו, הוא יש לו את חרבו המיוחדת והוא יכול להבעירה. זה לא ממש מאפיין מפלצתי, אך על אף שהוא קטן גוף וחלש יחסית, לפעמים גואה בו רוח הקרב הפראית של סבו.
יכולת בסיס: חרב אש (נזק חלש, מבעיר)
יכולות: חסינות לאש, הבערה עצמית, כדור אש
רקע:
קשה להסתתר, קשה לפחד, קשה להינטש, קשה להיות נבדל. אז מה? החיים לא רחומים ונחמדים. למד לחיות, או אל תחיה. ובכל אופן תיזהר מאש, אש תציל את חייך רק אחרי שהיא תהרוס אותם. אומר לך אדם בעל ניסיון.
משפחת בראנגי היתה משפחת בני הפיות שקיבלה את היחס הכי טוב בעיר. למעשה, הם היו אצילים ממש, וגלודו היה הבן הצעיר והמפונק, ששיחק את הסטיגמה הזו מדהים. הוא מעולם לא חשב על עבודתם של המשרתים, צעק עליהם והתמרמר בכל הזדמנות אפשרית, והוריו שיחקו גם הם את תפקידם בצורה מושלמת, ואהבו אותו כל כך, גם כשהתנהג מתחת לכל ביקורת. יום אחד, יצא גלודו לאימון הקסמים הרגיל שלו, וכשהגיע חיכה לו מורו הזועף בחדר האימונים. "איחרת" הוא ציין בזעף, גלודו זעם, אך במקום לבכות על מורו 'הרע והאכזר', הוא החליט להוכיח לו שהוא כל כך מוכשר ואינו זקוק לשיעורים שלו, אך עוד לפני שהספיק לחשוב על קסם מספיק מרשים, כבר גאו בו הזעם והגאווה, ואש גדולה עלתה מכפות רגליו, שערו בער, וכף רגלו נחרכה עד לקרסולו. גם גלודו וגם מורו המבועת הבינו שלא קסם בני הפיות הוא שעורר את האש, והמורה, בניגוד לתחינותיו של גלודו, החל לרוץ לעבר בית הוריו של גלודו כדי לספר להם את הדבר. גלודו המיואש כרע על הקרקע, ואחרי כמה שניות אבל ובקשת כפרה מעצמו על המעשה שיבצע, קם גלודו, ובמיומנות רבה הטיל סכין קטן שהיה תקוע בחגורתו לעבר גבו של המורה המשתולל בריצתו, ולאחר שנייה ראה את המורה נופל כשפניו על הקרקע. באותם רגעים הבין גלודו איך התנהג כלפי אנשים אחרים, והיה נחוש לתקן זאת, אך הוא ידע שלא יוכל להישאר בבית הוריו, ובין יבבה ליבבה אסף גלודו את הכלים שהעריך שיזדקק להם, גנב סוס קטן ויצא לדרכו. גלודו חקר קצת על יכולותיו, הבין שהוא נכדו של גנאסי אש, ועם ידיעה זו התאמן על שליטה בכוחותיו.
נשק: חרב האש שלו, סכין שחבוי איפשהו עליו תמיד.
ציוד: גלימה עם ברדס, שריון אמנים מעוצב וקליל שהוא תמיד נושא על גופו, כלי פריצה.
מיומנויות: קסמי בני פיות, התלת סכינים, התגנבות, לחימה בנשקים רבים (טוב יחסית לבן פיות, אך לא משתווה ללוחם גדול), רכיבה על סוס, דיפלומטיה. (הוא מיומן בהמון דברים כמובן, כי אלו ההכשרות שלהן זוכים בני האצולה.)
כסף: 100 מטבעות זהב (אפשר יותר? הרי לקחתי כסף כשברחתי, לא?)

כרגע אני לא עושה כלום, וממשיך לפזם, שיר שהתחלתי לפזם הרבה לפני כן, בלי שום קשר למקרה, ושפיזמתי גם כשנכנס החייל, ומעמיד פנים שלא שמתי לב לכלום. אלא אם כן הייתי יכול גם להתיך בצורה נורמלית, כי אם כן זו הבחירה שלי
 
בהצלחה לכולם, אני בטוח שיהיה כיף!
שם דמות: ליאונרד (ליאו) אסבת'
שם שחקן: eubrs phi
מפלצת מקור: נון-אובסט'ת או. 'העומד באור'. מצורף רקע של הגזע
מספר דורות: שלושה
גזע: בן אנוש/אובסט'תי (לא יודע איך לקרוא לזה)
מקצוע באילהארה: מלצר, לוחם, מנקה, כייס, חלטורות שונות וסטודנט באקדמיה.

תיאור הנון-אובסט'ת: בסוף המלחמות הראשונות, האלים האפלים הפכו נואשים. הם שלחו את ידם בזר להם, בכואב, באור המסמא, ועיצבו את חלקו כרצונם. יחסית לימים אלה, של אלים ומפלצות כבירות, התוצאה יצאה חלושה. הם היו עם יכולות התקפיות מדהימות במונחים של כיום, אך אז הם נחשבו ככשלון. לעומת זאת, הם נראו כיצירי אור לכול דבר, ואף יכלו לתמרן את האור, להטמע בו, להתמזג בו. הם הפכו למתנקשים, לרוצחים ואוייבים מפחידים,נראו והתנהגו כבכירי יצירי האור לכל צופה חיצוני, אך הם היו צד זר באור, צד אפל. לקח זמן רב עד שהם הוכחדו, ומדי פעם אפילו קוסמי האור והפלדינים החזקים ביותר מואשמים שהיכולת שלהם נובעת מהעובדה שהם אובסט'ת ששרדו את התיאור הגדול. בכך, הנון-אובסט'ת עדיין מקיימים את מטרתם מהמתים-וגורמים לאלה השרויים באור לחשוש מכל קרן שמש חמימה, שמה היא תהפוך למתקפה אדירה וצורבת.

מאפיינים מפלצתיים:
ניצוץ: כל אור שנופל עליו, מעט חזק מדי. הוא משתקף בו חזק מידי. העור שלו כמעט שקוף, הבגדים שלו מבהירים תמיד, וכלי מתכת שהוא מחזיק תמיד ינצצו ויבריקו. ההבדל דק מאוד, אבל לצופה שיודע מה הוא מחפש, הוא ממש ברור כשמש.
אשליות אופטיות: לפעמים האוויר לידו מרצד, או שהוא נראה קרוב או רחוק, או חפצים לידו.
יכולת בסיס: אור צורב (חלש, חזק יותר כנגד יצורי אור, טווח קצר, אויב אחד).
יכולות:
ראיית אופל-רואה בחושך (אני חייב להגיד שיצירת אפלה ככ יותר מגניב, אבל אני חייב להיות מעשי. ליצור אפלה ואז להכנס בקיר זה לא ככ יעיל...)
כדור אור - כדור של אור שמפוצץ את היריבים.

רקע: אילסת'ר, אבא שלו, היה עובד רגיל לכאורה באקדמיה באליהארה שהתאהב באחת מכוהנות האור החשובות ביותר, שחשבה שהוא שליח של אל האור בגלל המאפיינים המפלצתיים שלו. היא גילתה שהוא בן מפלצת, אבל המשיכה להיות איתו למרות זאת. היא ילדה את ליאונרד, שהתגלה כבן מפלצת ע"י קוסמי האור ונשארה מאחור בזמן שליאונרד ואליסת'ר ברחו, והגרו ללממלכת לינגאה. והבטיחה להם שהיא תהיה בסדר, בזכות הקשרים שלה, ושהיא תצטרף אליהם בקרוב. הם מעולם לא שמעו ממנה שוב. לנמל של ממלכת לינגאה הגיע אדם ממורט ואבוד, עם תינוק שבוכה בזרועותיו. הוא הצילח לחמוק מעבר לגבול בעזרת מה שהוא נשבע יותר לא לעשות לעולם-שימוש בכוחותיו המפלצתיים. ליאונרד לא זוכר כלום מאותו לילה והנדודים שבעקבותיו. כל פעם שליאונרד נזכר בזכרון המוקדם שלו, זה פלג גוף עלין של גבר בלונדיני, לבוש לבן וכולו עומד באור, מהמהם לעצמו וחותך בעזרת סכין מטבח ירקות על קרש חיתוך. זיכרון של שלווה ורוגע. הוא גדל עם הגבר הזה, אילסת'ר, אחד המרצים המוכפשים ביותר באקדמיה לינגאה, עילוי צעיר וחוצפן ובן אנוש ברברי! מאילהארה, לא פחות! במהרה הוא הצליח לעצבן את רוב הבוגרים ממנו במחלקה למדעים ולימוד כשפים מתקדמים של לינגאה, בהצעותיו המשונות, דרכי הלימוד המוזרות, והתאוריות המגוחכות שלו, שהפכו ללעג וקלס את שמה הטוב של לינגאה. אבל חוץ מאיומים ופעולות קטנוניות לא נגרם שום נזק, עד שיום אחד הם גילו את 'גזעו' האמיתי בדרך לא דרך, וגרמו לו בעזרת תחבולה עוד יותר לו ברורה לצאת למסע אל אילהארה, העיר הלבנה. מספר לשונות לחשו משהו בקשר לאהובתו, אימו של ליאונרד אבל אילו רק שמועות. בסתיו הארבע עשר לחייו של אילסת'ר ארז את חפציו, נפרד ממנו ולעולם לא חזר. מאז, נשאר עם צרור שאלות לא פתורות. מה קרה לאביו? מיהי אימו? מה הייתה עבודת חייו השנויה במחלוקת של אביו, שהצליחו להעלים כל זכר אליה מהאקדמיה חוץ ממספר הערות שוליים ומחברת מרופטת ולא מובנת? ומה פשר התופעה האופטית המוזרה שרודפת אותו בזמן האחרון? הוא חיי על הכסף שאביו השאיר, נרשם לאקדמיה, וניסה להמשיך לחיות את חייו בהמתנה, כשהוא הופך אט אט לפקעת עצביים נוריוטית ומלאת חששות, לא יודע למה הגוף שלו מבהיר או אביו לא חוזר. ואז מרצה מבוגר שמעולם לא אהב את משפחת אבסת', האב והבן, שיחרר לו הערה זדונית שכנראה כל תשובותיו מחכות לו באליהארה-אחרי הכל, אביו העביר את ההרצאה האחרונה המתועדת שלו באליהארה, והספריה שם עדיין מחזיקה את מחקריו. הוא מכר את דירתו, אסף את כל חפציו ויצא לעבר אליהארה. תקופת ההסתגלות הייתה קשה, אבל מהר מאוד הוא למד להסתיר את מאפייניו המשונים, להשיג עבודה בכיוס, חלטורות ומלצרות, ואפילו תקופה קצרה בצבא (שבסופה הוא ניצל את עובדת היותו בלתי זכיר להרמת ציוד והסתלקות. הצבא פשוט סימן את זה כ-'טעות בספירה' ולמחלקה שלו פשוט לא היה אכפת מהעלמותו), לפני שהוא הבין את הסיכונים. ליאונרד אפילו הצליח להכנס לאקדמיה ולשכור דירה. הוא הרגיש שהוא ממש קרוב למצוא את תשובותיו. בזמן האחרון הכל ממש הסתדר לליאונרד
נשק: סכין, חרב, קרב אגרופים בסיסי. (הוא עבר הכשרה של פאלדין במשך מספר חודשים, ואף היה טוב מהממוצע, למרות שלא עקף בהרבה את יכולות חבריו)
מיומנויות: גניבה, לחימה, ידע תאורטי בהנדסה, מדעים וקסם.
ציוד: ציוד לימוד סטנדרטי (כלי כתיבה, שניים שלושה ספרים), חרב וסכין פשוטות סטנדרטיות שהוא 'הרים' מהצבא, ציוד צבאי תקני ללנדודים (אוהל שמיכות ותיק) ספר ישן מלא במשוואות שליאונרד לא מבין, ובגדים לכל מזג אוויר.
כסף: 100 מטבעות (אלא אם אתה חושב שמגיע לי יותר)
מראה: ליאונרד שמר על חלק משגרת האימונים שלו מהצבא, והדבר תגמל אותו בכך שהוא הצליח לשמור על כושר קרבי, לא כשל חייל אך גבוה יותר מהרגיל אצל סטודנטים באקדמיה. מבנה גופו מעט צר אך שרירי, והוא בדיוק בגובה הממוצע. העור שלו חיוור עד כמעט שקוף, שיערו זהוב ועיניו ירוקות בהירות.
בעצם המראה שלו נראה כמו הכלאה בין אבטיפוס לפאלדין מהאגדות ואדם ממוצע לחלוטין.
_________________________________________________
In
פלטתי צחוק קצר ורועד, וקרסתי על אחד הכיסאות הסמוכים, עדיין חצי משוכנע שזאת מתיחה. 'אני? בן מפלצת?' חשבתי, כמעט מגחך בגלל האבסורד. אחרי הכל, אני חיי באליהארה כבר שנים, ואני יודע שלמרות שהננסים סובלניים אלהם יחסית, הם... טוב, מפלצות! כבר ראיתי אותם בעבר, וכל פעם הם הרסו דברים, ושברו ונלחמו באנשים. טוב, אולי לא הייתה להם ברירה, אבל עדיין... וחוץ מזה, מה אם הם ידעו שערקתי, וזה תירוץ?' חשבתי מוטרד, בעיקר מפחד מכלא ומשפט צבאי 'רגע אחד' חשבתי ונזכרתי בתופעות האופטיות המוזרות שמקיפות אותי, ובעובדה שהכל בהיר יותר בידיי. 'מה אם...' בהיתי בידיי הרועדות 'מה אם אלו ידיים של מפלצת? מה אם אני אהפוך לרוצח?' נזכרתי ביצורים נוטפי הדם והמשוגעים למחצה שאת מלחמותיהם עם האבירים היה ניתן לשמוע מרובע העוני, מעבר לביתי. 'לא... אם כבר אילו כוחות של אור. מפלצת לא יכולה לשלוט על אור, זה מגוחך! האור הטהור זה שייך רק לשלוחי האל המטהר!' נזכרתי בדרשה שהכריחו אותנו לשמוע פעם בשבוע באקדמיה 'ממתי אני מאמין בזבל הזה? וחוץ מזה, מה אעשה' ישבתי על כיסא, שקוע במחשבות. 'אין ברירה, אני חייב להשאר באילהארה, ולגלות מה קרה לאבי ולעבודתו. חוץ מזה, אני רוצה לגלות מי העלה את החשש הזה בדיוק...' וויתרתי על התקדמות בשעה שיש לי בעבודת סמסטר שלי "מספר חקירות על טבעם המבני של הקסם ושל האנרגיה" שהשתמש בעיקר במה שלמדתי אצל הננסים. 'אין מה לעשות, הספריה פה מצויינת, המרצים פחות' ונגשתי לעבר הבניין הטיהור עם עבודתי בתיק צד, ספר קצר וספר המשוואות כמובן. לקחתי את החרב והסכין עם סמל הפאלדין בנוסף, בתקווה שהוא ידבר לטובתי, למרות שעדיין פחדתי שאני אוכרז כעריק.
 
הל
מזג האוויר טוב היום. לא חם מדי, קריר מעט,ואין סיכוי לגשם. בשעה הקרובה.
IN
החיילים מתחילים לסייר בשטח, אבל אתה מוסווה טוב, במקום שהחיילים לא יחפשו אותו בינתיים. לעומת זאת, הגלאי הוא מה שמטריד אותך: אמנם הוא לא יחפש באזור שלך, אבל אם הוא יתקרב אליך הוא ימצא אותך בקלות.
אתה בטוח בינתיים. רק בינתיים.

ח'אן
"לא. אני לא מתכוונת לנטוש אותך ככה. חוץ מזה, יש לנו יומיים. נברח ביחד. עד שהם יגיעו לחפש אותנו נהיה כבר בניילר שנינו, אם לא יהיו בעיות.
אבל... יש לך מושג למה הם מתכוונים ב'חשד קל'? יש לי תחושה שמישהו ראה משהו. אתה יודע על מה הם מדברים?"

נקרו
אתה ממשיך להתיך את הלהב, אבל קשה מדי למנוע הרגלים - או במקרה שלך, חימום הידיים. אתה עובד בלחץ למקרה שעלו עליך, ומנסה לעשות הכל כמו שאדם רגיל עושה.
הלוחם פולט הערה מעליבה על בני פיות, שיחד עם הלחץ שלך והקושי לעצור את חימום הידיים נהיית הקש ששובר את גב הגמל.

תזרוק קובייה לרצון.

פי
אחרי שעה וחצי של הליכה אתה מגיע לרובע הטהור, נכנס לבניין המדובר. אתה מתיישב לחכות עם עוד כמה אנשים: אחד מהם עם עור ירוק מעט, אחד לבוש בכל גופו, וכל השאר נראים רגילים. אתה מנסה לדבר איתם?
 
פריטיגר משיב: ״צודקת... מממ...״, הוא אורז את חפציו, ולאחר מכן הוא מנסה להיזכר בבאי היקב, האם מישהו היה נראה חשוד או סקרן מדי. ״אני זוכר אחד... (תתאר)״, הוא אומר למונה מקץ כ-10 דקות. ״אבל מה יהיה עם היקב?״, הוא שואל.
 
Out
אני רוצה להצטרף למשמר הלבן איכשהו (כי זה מגניב), זה אפשרי?
In
אני חומק מצל לצל, בלתי נראה לעיני המסתכל, מתרחק מהגלאי.
לפתע גל של התרגשות עובר בי, ומחשבה עוברת בי...
אינגילמור לא בבית... עד עכשיו היחיד שהצליח במשימה הזאת הוא רק טורק העלוב ההוא (ראש גלדת הגנבים שהשתייכתי אל), אבל... ככה סוף סוף אוכל להוכיח שאני, מה שכבר ידוע לכולם חוץ מרשמית, הגנב הטוב ביותר באילאהארה...
בחיוך גדול אני משנה כיוון אל עבר הבית של אינגילמור.
 
אני בהתחלה בוהה קצת באיש הירקרק ובאיש המכוסה בבגדים בחלחלה גלויה ואז מתאשת ופונה לשבת כמה שיותר רחוק. 'הם בוודאי בני מפלצות' חשבתי 'האם חושבים שאני כזה? האם יכול להיות שאני כזה?' ואז הסקרנות שלי התחילה להשתלט עליי. 'מעניין, האם הם חושבים בדומה לאדם רגיל? איך הם יגיבו שאפנה אליהם?' התחלתי לשאול את עצמי וכמעט שפצחתי בשיחה, ואז נזכרתי איפה אני. 'מספיק! רק על דבר כזה אפשר לחטוף טיהור' החלטתי לעיין שוב בספר של אבא שלי. הוצאתי אותו והתחלתי לדפדף, עד שפתאום מצאתי משוואה מוזרה שהתחילה לקבל צורה. 'המשוואה הזאת, היא מדברת בדיוק על העבודה שלי!
על המרות אנרגיה ואנרגית קסם!' חשבתי בהפתעה, עיני מתרחבות. אבל עדיין, לא הצלחתי להבין אותה לגמרי. התחלתי לשקוע יותר ויותר במשוואה.
אאוט- מה רמת המדעים באותו עולם? ומה מכניקת הקסם?
 
פי
מדעים ברמה נמוכה, בעיקר כי אנשים פחות מתעניינים בזה כשהקסם יכול לפתור דברים במקום טכנולוגיה. בעיקרון קסם קורה כשקוסם מעביר דרך השער הפנימי שלו קסם לתוך העולם הזה מתוך מישור אחר - הפרא, האלים, הצללים, היסודות או הקסם.
המשוואה המסוימת הזו שמצאת היא רעיון של קוסם מטורף שחשב שהוא גילה את העיקרון לפיו אפשר לקבוע כמה אנרגיה ניתן להעביר דרך השער לפני שיתנו לו להתחדש במנוחה ארוכה. הוא ניסה לעשות לפי זה ומת מעודף אנרגיה בגופו. מאז קוסמים יודעים להיזהר...
אז אני מבין שאתה רוצה הרצה? יש לך משהו לעשות לפני או שאתה רוצה ישר להיכנס לבדיקה?

הל
הבית של אינגילמור? יותר נכון, המבצר של אינגילמור... הוא מוקף לוחמים, לפחות שלושה גלאים שומרים עליו, אבירי אור שורצים בו, ואם רוצים לגנוב משם משהו, זה מבצע ארוך תכנון. חוץ מזה, כדי לצאת עכשיו מהמסתור שלך אתה תצטרך לצאת מהמחבוא שלך...
אז מה אתה עושה?

ח'אן
"הפושטק!" היא צועקת למשמע הסקרן-יתר-על-המידה. "אבל זה לא מה שהתכוונתי... מה יכול לגרום להם לחשוב ככה? מה גרם להם לחשוד בנו כבני מפלצות?"
 
אין משהו שאני רוצה לעשות. רק מה שאני מנסה לבנות כאן זה שיש קשר מסויים בין המדע שהוא למד מהננסים לקסם, ושאבא שלו גילה את זה... חשבתי שזה יכול להיות מגניב להמשך ההרפתקאה. ד"א, הבדיקה ממש לא יעילה לגביו, לא? כי האב הקדמון שלו נוצר כדי לחמוק מדהץברים כאלה. נכון שיש לו חלק אנושי, אבל החלק הזה ממלא לא מתגלה בבדיקה כזו...
אז בואו נראה אם הבנתי, מדעים ברמה של בערך לפני 150 שנה, שאצל הננסים הם מתקדמים בכמה עשרות שנים. קסם עובד כזאיבת אנרגיה ממקור כוח חיצוני כשהקוסם משמש כ'שער' להעברת האנרגיה. סבבה.
רק הספר זה משוואות שאביו יצר.
אם מה שאני עושה לא עובד עם העולם שלך, תגיד/תפעיל את חוק השליטה והכל סבבה.
 
בינתיים, כשמונה מתחילה לסדר את הכוסיות והכלים שעל השולחנות, בעודה מזמרת שיר עם אילהארי ילדותי, פריטיגר שם לב למשהו. הניבים שלו נשלפים. הקול שלה יפה בצורה מהפנטת-זה לא סוד שמונה שרה יפה, אבל... ״מונה״, הוא שואל, ״יכול להיות ששרת ככה בנוכחות הפושטק?״
 
בהצלחה והנאה לכולם!
דפ"ד כמו שביקשת
שם דמות: מענק (שם אמיתי: זוריסון)
שם שחקן: דרקונגה (drogonoga)
מפלצת מקור: ענק סופה
מספר דורות: 6
גזע: בן אדם
מקצוע באילהארה: שומרת ראש
מאפיינים מפלצתיים: חשמל סטטי בנגיעה באנשים אחרים, גובה לא רגיל (190 ס"מ), חוזק גבוה ממה שנראה.
יכולת בסיס: עוצמת ענקים: התחזקות עצמית לזמן קצר (מעצים בקצת, זמן קצר, מתעייף בסוף).
יכולות: מכת חשמל, מכת ענקים
רקע: פעם, לפני בערך 150 שנים, חי לו ענק סופה בשם סוגמא, במחוז באלאד סום. בבאלאד סום שיעבדו אותו למלחמה. יום אחד נמאס לו מהניצול והוא ברח מבאלאד סום לכפר קטן ונידח אשר לא רשום במפה הנשלט בידי אילהארה. הוא הלך לשם כדי שבאלאד סום לא ימצאו אותו וכדי שאילהארה לא ידעו שהוא מפלצת. הוא התחתן עם בת אדם בשם הוסמרגונה ונולדו להם ילדים. אחרי 125 שנים כאשר סוגמא עדיין חי, ואשתו הוסמרגונה כבר מתה מזמן (לפני 75 שנים) ולסוגמא כבר יש משפחה גדולה (נכדים לנינים) מהנכדות של הנין שלו התארסה לבחור אשר אותו לא אהבה, והחליטה (בלי להגיד לאף אחד) שנמאס לה שכדי לקנות אוכל היא צריכה ללכת קילומטרים ארוכים ברגל, ונמאס לה ליהיות בכפר מבודד וערב לפני החתונה ברחה מהכפר והשאירה מכתב. הסתבר שהיא יודעת על המלחמות ועל הניצול של סבה (הרחוק מאוד...) והלכה לאילהארה. במהלך הליכתה (שארכה חודש לפי הידוע לי) גילתה שהיא בהריון. ניחשתם נכון. איתי. היא הבריחה אותי כשנכנסה לאילהארה שמה אותי בבית יתומים. בגיל שנה וחמישה ימים העבירו אותי למשפחה מאמצת ושם העניקו לי את שמי- מענק גרמרי. להורי המאמצים היה קושי להביא ילדים אז הציעו להם ללכת לבית יתומים כדי לאמץ ילד/ה. הם הסתובבי בבית היתומים היחיד שהיה אז בעיר – בית היתומים כפיעורמה שבו אני הייתי. אמי המאמצת מירוה סיפרה לי שהם הגיעו והתינוקת הראשונה שהיא ראתה זאת הייתה אני. היא גם סיפרה שהייתי אחרת, יותר יפה, חכמה, מתוקה (או שהיא התאהבה בי או שאני מושלמת. נראה לי שאני מושלמת) והם לקחו אותי. ככה, בלי להסתכל על תינוקות אחרים. היה להם קשה לקחת אותי מבחינת בירוקרטיה, אבל בסוף הם קיבלו אותי, כמו מתנה, אולי יותר כמו מענק (כמו שהם קיבלו מהמדינה כדי לגדל אותי) ועל כן שמי- מענק. הם קיבלו אותי עם שרשרת ואמרו להם שאסור לי להוריד אותה וכשאני אגיע לגיל 13 אוכל לקבל ספר שאמי הביאה לי. אין להם מושג איך לפתוח אותה אבל אמי אמרה שאני כבר אדע. וכך עברו 12 שנים (או יותר נכון 11 שנים ו360 ימים) תמימות וקיבלתי את הספר. ניסיתי לפתוח את לא הצלחתי. בערב שכבתי במיטה מיואשת. כל ערב אני מחזיקה את השרשרת שלא ירדה מצווארי כבר 13 שנים ואז זה בא אלי. השרשרת! היא המפתח! לקחתי את השרשרת בצורת האינסוף שלי והנחתי על הספר. היה מן זוהר כזה והוא נפתח. בפנים היה כתוב את סיפור משפחתי וסיפור חיי. מסתבר ששמי האמיתי זה זוריסון על שם אמי זוהריה שנתפסה בידי אלהארה ונרצחה. בספר היו גם שירים, מתכונים, סיפורים, עץ המשפחה, תמונות, הסברים ואפילו כמה לחשים של ענקי סופה, אבל רק כאלה קטנים (שעדיין אסור לי לעשות אותם בפני רבים). מה שיפה זה שהסתבר לי ששמי – מענק – מתאים לי כמו כפפה ליד! אני מתנה זה נכון אך אני גם ענקית! זאת הסיבה שאני גבוה באופן מוזר ומעבירה חשמל סטטי כל הזמן! ולמה אני חזקה הרבה יותר מכפי שאני נראת! איך בא לי לפגוש את אמי... יש לי רעיון! אני אכין תיק מיוחד שיהיה מחובר אלי לכל מקום שאני אלך שבתוכו יהיה הספר... איזה רעיון טוב... היום אני בת 23, עשר שנים אחרי, עזבתי את בית משפחת גרמרי ועברתי לבית משל עצמי. אני לא יכולה להסתכן בזה שיגלו אותי. אני מאבטחת בשל כוחי הרב. תופתעו אבל אני עדיין שומרת על הספר ביום הולדתי נגעתי בשרשרת, כהרגלי, ופתאום ראיתי אותה, את אמי, את זוהריה. היא עמדה שם יפיפיה, גבוהה, מחייכת. אוי הלוואי שהיא הייתה פה...
נשק: חרב ארוכה, נבוט
מיומנויות: לחימה ביד אחת, בישול, איום
ציוד: תיק לספר, שרשרת, חבל עם קרס, אבן השחזה, כלי בישול
כסף: 100 מ"ז
 
נקרו
הלחץ הזעם והחיילים מצטברים בתוכך. אתה מרגיש את החום עולה בך, אבל לא מצליח לחסום את האש. גופך עולה בלהבות, מתיכה לחלוטין את החרב ופוגעת בחיל הקרוב אליך. הנפח מרים את פטישו, ושלושה חיילים נכנסים דרך הדלת חרבותיהם מכוונות לכיוונך.
"אתה אבוד, שרץ." אחד מהם אומר. "אתה כלום. אתה לא טבעי."

מה אתה עושה?

דרגונגה
תעני להודעת הפתיחה שלי...

הל
תזרוק להסתתרות...
ותיזום זריקות, כדי לחסוך זמן.
ולא, אי אפשר. הם בודקים כל אחד מהמתגייסים שלהם...

ח'אן
"יש סיכוי... אבל שירה יפה היא לא תסמין ידוע. והמשמר הלבן לא אוהב כשמטרטרים אותו...
עכשיו כשאני נזכרת, היה איזה אחד אחר, שסילקת אחרי שהוא עורר ביקב מהומה. מה עשית שהבהיל אותו כלכך? אני זוכרת שהוא היה... חיוור."

אברוס
טכנולוגיה של לפני 2000 שנה. לננסים יש רובי קשת ומכונות קצת מתקדמות יותר, לא בהרבה. אפשר שאביך היה ממסדר הטכנומאגיה השנוא, שניסה לפתוח שערים פנימיים בתוןך מכונות...

והם ידלו אם יש לך דם מפלצת, גם אם הוא נועד לא להתגלות.
IN
אתם נכנסים לאולם גדול, ומעמידים אתכם בשורה ארוכה. ראשית, אחד הגלאים מרים את מטהו, לבדוק אם יש בכלל בני מפלצות בקהל.
כדור האור שבקצה המטה גדל ומאדים. יש בני מפלצות.
כעת הוא מתחיל לעבור ליד הטור. אתה עומד בקצה בשמאלי שלו, בעוד הוא מתחיל מימין. בהתחלה הוא לא מזהה בני מפלצות, אבל אז המטה עוצר ליד בן מפלצת אחד, האיש ירוק האור. כשכדור האור נוגע בו, הוא מאדים - האיש אכן בן מפלצת. מבט של בהלה עולה על פניו, כשהחיילים תופסים אותו, מעלפים אותו וגוררים אותו לעבר הכלא.

בזמן שהגלאי בחצי הדרך, האור מהמטה זוהר סבבך באופן לא מציאותי. ואז אותו אור נהיה מעט יותר... אדום.
אתה לא יודע מה זה אומר, אם זה באמת או אשלייה אופטית, אבל דבר אחד ברור: יש לך זמן לפעולה אחת לפני שהגלאי יגיע אליך. האם תחכה לגורלך, או שתנסה לפעול?
 
״ההוא... המלשן ה(קללה גסה)... הוא היה פה לפני, כמה זה, ארבעה ימים? השתכר, התחיל לריב מכות עם אחד המבקרים, הסתכלתי עליו איזה דקה, הוא קפא לרגע, ואז ברח.״, פריטיגר אומר, ציפורניו מתופפות על השולחן. ארס בטעם מתכתי נוטף מניביו (ארס רעיל רק אם הוא מגיע לדם או לעצבים).
 
אני מרים את ידי מול פני, ופונה אל החיילים "זה בסך הכל קסם, אתם מבינים, יש לי יכולות קסם, ואני עדיין לא לגמרי שולט עליהן"
 
התכוונתי פחות לטכנולוגיה, ויותר לקטע המדעי. משוואות, תרשימים, ידע על העולם. כי בעזררת הפיזיקה של היום או אפילו של לפני עשרות שנים וכוחות שלי (במיוחד עם קסם מתורגם) אני יכול לעשות דברים מגניבים. כמובן, לא op אבל אפשר להיות... יצירתי כמו שאומרים ;) דברים שלא תראה שחקן אחר עושה לדעתי... יש להם אוניברסיטאות, אז סביר להניח שהם מתקדמים בהרבה מהידע לפי אלפיים שנה (ובטח עפ"י דברים כמו נייר, ממדי הצבא והצי של לינגאה, שמעידים על תרבות שמתקדמת בהרבה)
in
'אדום? מה? מה ה אומר?' חשבתי ונזכרתי בחששות שלי. התחלתי להילחץ. לקחתי נשימה עמוקה וחשבתי 'אין לי הרבה זמן. מה אעשה? לא בטוח שאני בן מפלצת, אבל אני יודע שאני לא רוצה לגלות את זה כככה. רגע אחד! אני סטודנט בפקולטה הגבוהה למדעים וקסם של אילהארה, אולי אי לא יכול להשתמש כל כך בקסם, אף פעם לא ניסיתי, אבל.. אני דיי בטוח שאני יכול להוציא את הקסם הזה מאיזון. כל מה שאני צריך זה תהודה גבוהה, כלומר ריכוז גבוהה של אנרגיה, כל אנרגיה.' פתאום נזכרתי במשוואה שראיתי הבוקר 'על זה היא מדברת' פתאום הבנתי, 'אם כך, אז...' ניסיתי להתרכז, שילבתי את ידיי מאחורי גבי במסווה של שיעמום והתרכזתי. דימיינתי את האנרגיה זורמת במורד ידיי, מתרכזת בקצוות אצבעותי. שלחתי פנייה נואשת לתוכי, לאל, לכל מי שאני מכיר, התרכזתי כמו שמעולם לא התרכזתי. הרגשתי את האנרגיה מתגבשת לכדור. פתאום אור זרח מאחורי גבי, הטיל צללים ארוכים על כל הקירות והדגיש את חרב הפאלדין נתונה בחגורתי. הייתי מופתע, אך ניסיתי להראות קר מזג. 'אני לא מאמין שזה הצליח' חשבתי לעצמי 'אני מקווה שזה מספיק כדי לשבש את הלחש ושהם לא ישימו לב לזה, או שלפחות הם יחשבו שאני פאלדין בהסוואה או משהו... אבל זה הצליח יותר מדיי' ניסיתי להראות רגוע ושלו, כמו שמצופה מפאלדין.
-אני משתמש בכדור אור, כן?
 
חזרה
Top