• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

הממלכה המקוללת. מו"ד 4. (5/5)

In
לעין לא מנוסה, נראה הכפר הקטן והיפה אסדיריאן, הנמצא בדרום האימפריה, כמו כפר אוטופי ויפה. אבל אתם, שראיתם וחוויתם דברים רבים, רואים את הפחד בעיני האנשים, את שרידי הלהבות והחריצים שכלי הנשק חרצו בקירות העץ. זהו מקום מוכה פחד ומלחמה, אך הוא המקום הבטוח ביותר בכל באזור, המוקף ביערות אפלים, עליהם מסתובבת שמועה שמסתתרים בתוכם יצורים שהגיעו משער המתים. בשעותהערב המוקדמות, אתם נכנסים לאכנייה היחידה בכפר, הסהר הכסוף, ומתיישבים בחדר הקבלה הקטן, מחכים לתורם מבין כשישה אנשים נוספים היושבים איתכם. לבסוף, מגיע תורכם, ובעל האכסנייה נושא אליכם מבט "גבירותיי ורבותי, לפי התור, אנא פרטו בפניי את מוצאכם, הגזע שלכם ושמכם. תקנותיו של המלך הנישא קובעות כי כל המקוללים אינם רשאים להיכנס." לפתע נשמעות צעקות מבחוץ ןדפיקות על הקיר האחורי. האיש נעמד "אלה הגובים של המלך, סלחו לי לרגע" הוא מרים שקיק קטן מהבר, ויוצא מהדלת האחורית
Out
זו ההזדמנות שלכם לתאר את עצמכם ולהציג את עצמכם לשאר הקבוצה. בהצלחה!
עריכה-לכאן אנחנו מכניסים כל טקסט או חומר אחר שמצאתם/קיבלתם במהלך המשחק.
הקישור למפות הקרב
https://docs.google.com/spreadsheet...Wyj0VYDDzT3mQWUTi9nKuWF0k4/edit#gid=301717372
 
In
האישה שיושבת ראשונה נראית כאילו המראה שלה נקרע מסיפור פיות. בעוד שהגוף שלה בהחלט נראה נשי בצורתו, העור שלה בצבע קליפת עץ, ולמרות כמה שהוא חלק נראה שזה באמת החומר ממנו הוא עשוי. שיערה עשוי מעלים אדומים, כמו השלכת, והעיניים שלה גדולות ומוזרות- לא מזכירות שום דבר אנושי. אם ראיתם אותה בחוץ, אתם יכולים להישבע שראיתם אותה מדברת עם מישהו- אבל לא היה אף אחד מסביבה.

"לב-עץ" מציגה את עצמה האישה, עונה על 3 השאלות שהציג בעל האכסניה לפני זה באחת. כאשר אתם מסתכלים עליה, אתם נשבעים שאתם מרגישים מבט נוסף נעוץ בכם, למרות שעוד לא ברור לכם של מי. נראה שהאישה לא באמת מתייחסת אליכם, כאילו יש דברים אחרים המעסיקים אותה כעת.
 
"רוקפל סמאשטרי, קוצרן שנולד בארצות הירח, זה הכל בחור?". רוקפל נמוך מהשאר, כמתאים לקוצרן. יש לו שיער שחור שמרביתו פזור, רק ארבע רצועות ליד האוזניים, אחת לכל צד של האוזן, שמוחזקות על ידי טבעות. יש לו זקן עבות ושפם עבה גם הוא, שמוחזק בעוד שתי טבעות. הוא לבוש בשיריון עור קשיח, מגן פלדה על גבו ופטיש קרב בחגורתו. צלקת נמצאת על עינו, אך אינה נראית רצינית במיוחד, כנראה מדובר בקרב רחוב או תאונת עבודה. צעדיו של הגמד כבדים וקולו עבה. מבטו רציני וקשיח.
כשבעל האכסנייה יוצא מהדלת האחורית, הוא שולף את פטישו ומגנו. "קשה לסמוך על אנשי המלך בימים אלו, לא כך בחורים?"
OUT
תמונה של רוקפל:
Dwarf-Badge-01-01-300x300.jpg

שהוא אומר בחור או בחורים הוא אומר Lad או Lads בהתאמה, פשוט ככה זה יוצא בתרגום.
 
"פאר-הן גנטו. " הבחור השלישי אומר, סוקר אותכם עם עיניו שחורות-הקשתיות בהתנשאות מסוימת. "אתם כנראה לא תהגו את זה נכון, מעט מסובך מדי בשבילכם כנראה. אבל אנחנו נעבוד על זה. אני אנושי דרך אגב, " הוא מרים את סנטרו, "אבל קצת יותר מרק אנושי. " קשה מעט להאמין שהוא אנושי, אבל יותר קשה להאמין שהוא אל-אנושי, אין שום זכר ליופי שהסיפורים מזכירים, אך בהחלט יש לו עצמות לחיים גבוהות וקשתיות שחורות. המבטא שלו הוא מבטא צפוני, ואכן, לאחר רגע הוא מציין את מקום מוצאו. "אני מגיע מהצפון."
 
"אוריה" ספק אומר ספק לוחש ,דמוי אדם לבקן במקצת, שיערו ופניו מוכסים מעט מתחת לגלימת המסעות שלו, ככה שלא ניתן לראות בבירור את תווי פניו. גובוה ממוצא וניתן לראות חרב ארוכה נחה לה בנדן על צד גופו. לא ראיתם אחד כמותו מעולם.

תמונה למי שורצה תיאור יותר חזותי, רק להוסיף גלימה.
b21dcd07c8332b5b8ee9a420a33fa403.jpg

"אני אוירה," (או-רה-יה) הוא אומר שוב לבעל האכסנייה בקול קצת יותר חזק. "אני לא בדיוק מפה. אני מגיע ממקום אחר." מבטו נורה לכל אחד מהנוכחים, נראה כי הוא בוחן אותם במבטו.
OUT
nextorl- רק לסגור את הנושא, הדמויות שלנו מכירות בסוף נכון?
 
"אז, " פארן מנצל את העדרותו של בעל האכסניה. מסתכל על הדלת הנסגרת. "מדוע הגעתם לאסידיריאן? אני וחברי כאן. " פארן מניד בראשו לעבר אוריה, "הגענו על מנת לחקור את הרקבון. זהו דבר מעניין בהחלט. ומה איתכם? היער משך אותכם? או שמא הגעתם דרכו משער המתים?" שפתיו מתעקלות קלות בבת צחוק.
 
נראה שלרוקפל קשה מעט להבין מה מצחיק, אבל הוא ממשיך בשיחה. "נקראתי לפה בכדי להילחם בריקבון ולנסות לפתור את הממלכה הזאת מהשפעתו. קשה לי מעט לראות מה מעניין בריקבון, מכיוון שהוא לא יותר מתועבה על האדמה. תקן אותי אם גילת משהו אחר במחקרך בחור" הוא אומר לפארן.
 
"תועבה על האדמה. " פארן מהנהן, "איזה תיאור ציורי ומדויק. אתה מבין, הרקבון הוא מחלה נפשית. מחלה שמשפיעה על השכל הישר שלך, מעוותת את התפיסה שלך של העולם, אבל מחלות נפשיות אינן מידבקות. והן אינן פוגעות בכולם אלא רק בחלשי הרצון, באנשים בעלי נקודת חולשה במנטאליות שלהם. " פארן נראה מעט נלהב אפילו, משתמש הרבה בתנועות ידיים. התלהבות זה דבר מעט מדבק, וקשה להבין מדוע הוא כל כך נלהב דווקא מדבר כמו הרקבון.
"אבל! " הוא מפנה את אצבעו לעבר הקוצרן, "הריקבון שונה. הוא מזנק מאדם לאדם, מידבק, הוא נוגד את חוקי הטבע. מה שאני אומר זה שזהו למעשה קסם הפוגע במוח שלנו בצורה הדומה למחלה, אך זוהי אינה מחלה כלל וכלל. "
 
"למחלות יש מרפא, לריקבון לא. עוד לא לפחות. האדמה לא מוכנה לדבר הזה, ולכן באתי לנסות לחסלו. מכיוון שנראה שהמחקר שלך מסייע להיפטר מהריקבון, אשמח לעבוד איתך במקרה הצורך. שמך הוא פארן, נכון בחור? אני אזכור את השם הזה", נראה שרוקפל מעריך את ההתלהבות של פארן מהעניין, מקווה שזה יעזור כנגד הריקבון.
 
In
"דרכי הטבע נסתרות, וכיצד תוכלו להבין אותן בעצמכם? כחגב החי ימים ספורים בלבד, אך חושב כי בימים אלו ראה עולם ומלואו" אומרת לב-עץ. "הרוחות מניעות אותנו לארבע רוחות השמיים, והרוח הביאה אותי הלום- ונראה כי לגורל היה יד בדבר, כי מטרה גדולה ניצבת בפניכם, וחברי אומר כי אתם זקוקים לעזרה ומטרתכם ראויה" היא ממשיכה, במשפטים לא מובנים, ולעתים נראה כאילו היא כלל לא מדברת אליכם אלא אל האוויר. בהזכירה את ה'חבר' נשמעת נהמה באוויר- מגיע ממקום שמעבר לחושי האדם.
 
"הריקבון הוא אסון, האדמה אולי יודעת אותו עכשיו, אבל השמיים כבר סבלו ממנו, והם לא ישובו להיות מה שהם היו פעם כל עוד הריקבון קיים." אומר אוריה בקולו השקט, "אם המטרה שלכם היא להשמיד את הריקבון, אזי המשימה שלנו זהה."
 
"לב-עץ, הלא כן?" פארן מפנה את מבטו לעבר אשת העצים. "הזכרת מטרה גדולה שניצבת בפנינו, האם הרוח הגדולה אמרה לך מה היא? או שמא חברך?" הוא נראה מעט שונה כאשר הוא מסתכל בלב-עץ. במקום ההתנשאות הרגילה שלו, הוא מביט בה בכבוד, אולי אף יראת-כבוד או פחד, מעט קשה לקרוא את פרצופו בגלל המבנה האל-אנושי שלו.
 
In
"תפקידנו הוא לא לדעת את כול חלקיו של הגורל, אלא לנוע בהם ולגלות אותם עם תנועת הזמן. אף לא אני מעזה לשאול על גורלי לפני הזמן המתאים" אומרת לב-עץ. כאשר היא מסתכלת על פארן, יש משהו מוזר במבט שלה. האם זה... נוסטלגיה? משולבת בשביעות רצון, זה נראה די מוזר. פארן מרגיש הרגשה מוזרה, כאילו משהו זז לידו, בוחן אותו.

"אך, אם תהיה קשוב לרוחות, ילד של העולם, אני מבטיחה לך שיום אחד תקבל תשובות- אך היעזר רק בסבלנות, לא כול הדרכים נועדו לרוץ בהן" אומרת לב עץ בקול ערמומי מעט.

Out
אין עוד 2 שחקנים? אנחנו מחכים להם כאילו?
 
"איידור סולאס, אל אנוש" עונה האדם החמישי בחיוך קל. הוא רזה מעט, בעל שיער שחור וקצר ופנים יפות וחלקות. איידור לובש שריון עור עם סמלים של מסדר עטלפי הפגיון ומחגורתו נתלים חרב קצרה ואקדח קשת. לוקח לאנשים בחדר מספר רגעים להבין מה נראה מוזר באל האנוש. מבעד לחריצים והפתחים בשריון העור אין את הנוזל הכסוף שכה מאפיין את האל-אנושיים, אלא בד רגיל ופשוט. מששמים לב לדבר, מעט קשה להביט באיידור, כאילו משהו חסר בו. "אני ממגדל הלהב" הוא אומר, ידו עוברת אל קת החרב כשנשמעות הצעקות.
---
"אילו מילים יפות," איידור נכנס לשיחה "להגן על האדמה, על השמיים, לנוע בחלקי הגורל. אני פה בשביל להגן על האנשים, ועד עכשיו שום בלבול מוח כזה לא עשה את העבודה, רק פלדה וכוח רצון, אז תסלחו לי אם אני מעדיף לפעול במקום לחכות לתשובות מהרוחות".

Out
תמונה:
5b06881072d038fa95300f9631045180.png
 
"כמו שכבר אמרתי, מר סולאס, הריקבון עומד בניגוד לטבע ולחוקיו. זהו קסם, המחקה את הטבע ברמה מסוימת, וזוהי בי-די-יוק הסיבה לכך שהרוחות הן נכס כה חשוב! הן הטבע עצמו! ויותר מזה, הן ישויות קסם בפני עצמן! הדימיון הזה בינן לבין הריקבון מאפשר לנו להבין את הריקבון טוב בהרבה מכפי שהיינו מצליחים מלהשוות אותו למחלות נפשיות בלבד. "
 
In
"האם נמר הצד איילה יודע כי מעשיו אינם רק חלק מגלגל החיים? חושב הוא כי הוא אדון לגורלו, כי מעשיו הן לבחירתו וכי לטבע אין השפעה עליו- אך הוא רק חלק אחד מגלגל גדול יותר, אליו הוא לא מודע" אומרת לב-עץ בתגובה לאיידור.

"אל תדאג בנוגע לגורל, ילדים של העולם, רוצו תחת השמיים הכחולים ועשו כאשר ליבכם אומר לכם. היו האדונים לגורלכם וחיו עד שנשמתכם תצא מאפכם. זהו גורלם של ילדי העולם, זהו הגורל שלנו, ואין עליכם להטריד עצמכם ביותר מכך" אומרת לב העץ, מחייכת לעצמה, ונראה שהיא כרגע מקשיבה לשיחה שלכם על מה שתעשו בנוגע לריקבון, נהנית להקשיב ולא מתערבת בה.
 
חזרה
Top