הממלכה המקוללת-[מו"ד 4]-[5/5]. נסגרה ההרשמה

העולם התחיל כיבשת אפופת ערפל,שתושביה היחידים היו ענקים. ענקים רמים ונישאים, שהקטנים בהם היו בגוד משולש מזה של האדם הגבוה ביותר, והגבוהים יותר היו כה גדולים עד כי שום עין לא יכולה לתפוס את גודלם העצום, והם נאלצים להסתיר אותו בתעתועים ואשליות. העניינים התנהלו בשלווה, עד שהענקים התאחדו על מנת ליצור את כבשן הבריאה. חפץ שמסוגל לברוא ולשנות כל דבר, להשפיע על כל דבר, כל עוד יש בו רוח חיים. את הכבשן הם יצרו מטכנולוגיה מוזרה שמצאו בתוך ספינת סיור שנשלחה על ידי יצורים ממימד אחר, המימד העליון, ואיחדו אותן עם קסמם העתיק. הענקים יצרו באדמה הרים ועמקים, ואז יצרו יצורים עלובים וחסרי סיכוי בעולם כדי להשתעשע בצפייה בהם. ואז, הענקים הרמים ביותר, ענקי הענן, התאהבו ביצירי כפיהם, והחליטו שהם רוצים לשמר אותם ולפתח אותם. הענקים האחרים התנגדו לרעיון, ואז פרצה המלחמה הראשונה, מלחמת היצירה. מצד השומרים, כפי שקראו לעצמם, היו ענקי הענן, המומחים במאגיה קפדנית וזהירה, והאל אנושיים, הגזע של המימד העליון, האוחזים בחינניות מופלאה ובטכנולוגיות מוזרות. מהעבר השני, צד המשחררים, עמדו ענקי הבוץ, הלוחמים הפראיים והאכזריים, וענקי הסערה, בעלי היופי הלא טבעי האוחזים בקסמי הכאוס המסתוריים. המלחמה נטתה לרעתם של השומרים, מאחר שהם לא יכלו לפגוע ביצורים שיצרו, אשר גם שימשו גם מטרה קבועה להתקפות הסחה מצד המשחררים.
ואז קרה דבר מופלא. אחד מיצורי האדם, יצירי הענקים, הצליח לשכנע ענק ללמד אותו את סודות הכישוף. האדם לימד את כל חבריו ובני עמו, ובמהרה, כל הגזע האנושי קיבל יכולות כישוף מעל לכל דימיון, והשתמש בהן כנגד המשחררים. יכולות אלו הטו את הכף לטובת השומרים, ובזכותן הם ניצחו. לאחר סיום הקרבות, ענקי הענן הטילו עונשים על הצד המפסיד. את שני מיני הענקים הם כיערו, את ענקי הבוץ הם הפכו לדמויי בריונים מגושמים, והפחיתו את בינתם, ואת ענקי הסערה הם כיערו ונתנו להם את המראה המעוות והשדי של יצירי הכאוס שלהם, ולכדו אותם בהרים שבהם גרו. כדי להגן על בני האדם מפני הצרות שמסביב, הם נתנו להם שלושה צריחים שתחמו את שטחי האימפריה העתידית שלהם בעזרת גבולות כוח שנמשכו ביניהם, עם שער אחד בכל אחד. את צריח הם נתנו, למען יהיה פתוח תמיד, ויעזור לבני האדם להתגונן ולהתאמן לקרב. את צריח המאגיה הם פתחו, על מנת שבני האדם ישתמשו בו עד המלחמה העצמאית הראשונה, ואת צריח העוצמה הם נעלו, והסתירו את המפתח, כך שרק המסוגלים לשאת בעוצמה הלכודה בצריח יוכלו למצוא אותו, ולקבל את עוצמת האלים.
כדי להגן על בני האנוש מפני עצמם, ניתן להם הסכר, שדה הכוח המוחי שמפריד בין בני האדם לקסם, כך שרק מי שמתאמן במשך שנים רבות יכול לנצל אותו. ברבות השנים, בני האנוש מצאו קיצורי דרך מגוונים כדי לעקוף את שנות האימון הרבות, וכך נוצרו שיטות הקסם השונות. לבסוף, בני האנוש קיבלו מהענקים מתנה, שבר היצירה, חתיכה זעירה מכבשן היצירה שחושלה מחדש כפגיון, שכל קיסר של העם האנושי חייב לשאת אותו עד לסוף כל העולם. בזכות השבר, בני האדם התפתחו במהירות, והחלו לתעש את אזורי האימפריה, לכרות בריתות עם האל אנושיים ואף להתחיל להתחתן ולהוליד ילדים מענקים, מה שיצר את בני הכלאיים. למרות העובדה שהם היו בקשר הענקים החלו להתרחק מהעולם, ולבסוף נעלמו חזרה לממלכות השלוות שלהם. זה היה הזמן של ענקי הסערה לנקום.
ענקי הסערה חשבו שבלי ענקי הענן, המין האנושי יהיה חסר אונים, אך חשיבתו המהירה של קיסר הקיסרים, כפי שנקרא לאחר המלחמה, הצילה את האימפריה. הוא קרא לכל חייליו, ושינה אותם. הוא יצר את הטובחנים, גזע לוחמי הסער של הצבא, מיומנים בנשק ובעלי כושר פיזי אדיר. את הקוצרנים, עובדי האדמה, חרשי המתכות, והמרגלים. ולבסוף, הוא לכד רסיס של קסם סופה, ויצר את הפראיים, גזע יחידות העלית שלו. בזכות השיפורים שהוא הכניס לצבאו, בשילוב עם מכות פתע נוספות מצד האל אנושיים, ענקי הסערה נהדפו למשך שנה, עד שוויתרו וחזרו על עקבותיהם, ונעלו אחרים את שערי שדה הכוח, לנצח.. זה היה סופן של מלחמות הרעם, ובסוף המלחמה, נסגר צריח המאגיה.
המצב מאז ועד היום לא השתנה במיוחד. האימפרייה היא אימפריה שלווה יחסית, גדלה ומתפתחת, ומלבד ה"ריקבון", מגפת השיגעון והפרנויה המתפשטת לאיטה בדדרום, המצב מתנהל על מי מנוחות.

המפות של האימפריה מחלקות אותה למה שמחוצה לאימפריה, ולמה שבתוך האימפריה. אנחנו נתחיל מהבחוץ. ממערב, מחוץ לחומה הנמתחת בין צריח העוצמה לצריח הקסם, נמצאות הביצות הערפיליות, כלאם של ענקי הבוץ. הם חיים בבקתות קטנות בביצה, נודדים ממקום למקום, ומדי פעם, כשהם מצליחים למצוא פרצות בחומת הכוח, הם נוהרים אל הארצות הקרובות לחומה ובוזזים אותן, ולאחר מכן חוזרים, עד המתקפה הבאה. מצפון נמצאות השממות הקפואות. מאחר שהן קרובות לצריח העוצמה, יצורים מוזרים וחזקים מסתובבים שם, ורוב היצורים התבוניים נמנעים ממגע עם מקום זה, מלבד הרפתקנים שמחפשים את המםתח לצריח העוצמה וכמה מתבודדים משוגעים. ממזרח, מאחורי חומת העוצמה-חרב, נמצאים הרי הרעם, מקום משכנם של ענקי הסופה דמויי המוטאנט. למרות שהם מסתובבים בכל ההרים, יש להם עיר בירה שחצובה לתוך הסלע השחור של רכס שיני הסופה, הקרוי בשפתם גול-דאן-אט. מדרום, בין צריחי המאגיה והחרב, נמצא הים, המוזן בעיקר משפך הנהרות העצום הזורם מהביצה. הים עצמו הוא ים עצום בגודלו, ונאמר שבקצהו נמצא שער המתים, המקום אליו נודדות הנמשות לאחר מות הגוף, ושמעבר לשער, נמצאות ארצות בני הענן, טירות שיש מופאות המשייטות בקלילות של עננים וקשורום בענפים חזקים לקרקעית הים, כדי למנוע מהן לנוע בחופשיות ולהתרחק חזרה אל עולם האדם. לאחר שסקרנו את הבחוץ, ניכנס פנימה.
בדרום, לחופו של הים, נמצאים בעיקר השדות החקלאיים ומכרות הליירד. שהיא אבן סגולה שמשמשת להכנת נשק חזק במיוחד. בדרום מזרח נמצא מגדל החרב, שהוא בסיסו של מסדר עטלפי הפגיון, מסדר המתנקשים והלוחמים המובחרים של האימפריה. המסדר עצמו אמנם לא שייך לאימפריה, אך הוא חרת על דגלו את מוטיב השמירה על הסדר והחוק, ולכן מרבית יוצאי המסדר משרתים בצבא האימפריה בצורה זו או אחרת. בדרום מערב נמצאות ארצות הירח, שם לקבוצה קטנה של ממלכות שהיא הנגועה המרכזית בריקבון, (ובה מתחיל הקמפיין). הארצות הללו מוקפות בנהר משני צידיהן, ולמרות שמרבית הסוחרים המעברים סחורות מצפון לדרום עוברים בה לפחות פעמיים בשנה, הנהר עדיין מבודד את הממלכה באופן יחסי, ולכן היא מתקיימת חסות תחת שלטונו של הקיסר, ולא מנוהלת ישירות על ידיו. צפונה יותר, בצפון מזרח, נמצא פלג אלף הנהרות. סבך של נהרות ונחלים שמכסה את רוב רובה של מערב האימפריה, ועל הנהרות האלה אנשים גרים חיים, ישנים, דגים וסוחרים במשך כל חייהם. אם ננוע מזרחה, נראה שהמאפיין העיקרי של השממות הקפואות הוא הדרך הצפונית. אחת משלושת הדרכים שנסללו שנים רבות לפני כן בין עיר האימפריה שנמצאת במרכז, לבין שלושת המגדלים. אך בעוד ששתי הדרכים האחרות הן עניין של נוחות בלבד, מאחר במזרח נמצאים מסדר עטלפי הפגיון שסלל דרכים משלו ובמערב ניתן לנוע דרך הנהר, הרי שבצפון הדרך היא עניין של חיים ומוות, מלבד זאת שהדרך בטוחה ומוגנת בקסמים מפני מפולות שלגים ואסונות דומים. כל 20 קילומטרים האימפריה מתחזקת בקתות עם ציוד, עצי הסקה, קשתות ציד וחצים, מזון משומר, ובגדי חורף על מנת לעזור למטיילים הנעים בדרך. החוק היחיד של הבקתות הוא להשאיר את המקום נקי ומסודר, ולא לקחת שום דבר לעצמך, ובין התושבים שחיים בחלק הצפוני של האימפריה, גניבה מבקתת דרך היא עברה חמורה יותר מרצח. במזרח נמצאות ערבות התוהו, מלאות בשבטים נוודים ובמעט כפרים, שכארבעים וחמישה אחוזים מילודי התוהו, בניהם של ענקי הסערה, נולדים אצלם. במרכז נמצא יהלום האימפריה, תכשיט הבריאה, דיניריון, עיר הבירה של הקיסרות מאז התחלתה ועד השמדתה, אם היא תבוא אי פעם. העיר נשלטת באופן ישיר על ידי הקיסר, בעוד שאר האימפריה נשלטת על ידי הפקידים והצבא, שמעבירים את הצווים שלו.

ארצות הירח הן ממלכות קטנות ושלוות, אשר מוקפות בנהר מכל העברים, והנהר מספק להן את עיקר התקשורת עם החוץ. בצפון מזרח הממלכה, נמתח גשר האבן העתיק הידוע בשמו "גשר הירח" ומחבר בין ארצות הירח לבין הדרך המרכזית. הארצות חיו בשלווה, עד שהמלך המכשף הגדול של הארצות, סידיאקר, נדבק בריקבון. הריקבון הינו מחלה אכזרית, שפוגעת בתודעה, וגורמת לפרנויות ולחשדות, שבסופו של דבר יוליכו ככל הנראה להרס עצמי מרוב לחץ וזעם. לאחר ההדבקה, הוא החל להתנהג באכזיות לממלכתו, לסחור עם ענקי התוהו ועם ענקי הבוץ, לגייס פושעים לצבאו. אשתו ברחה כמעט ביום בו הוא נדבק, היא נמצאה והוצאה להורג, ובנה נעלם. אתם מתחילים בכפר קטן ושמו אסדיריאן

אביר קודש-לוחם, שמשתמש בכוחו של שריד קדוש כדי לפרוץ את הסכר

אשף-אדם שמתעל את כוחם של ענקי הענן כדי לפתוח את הסכר.

כוהן-מג, שמשתמש בכוחו של שריד קדוש מהעידן הקדום כדי לפרוץ את הסכר

לוחם-כרגיל

מכשף-מג, שמתקשר עם הרוחות הגדולות של העולם ומנצל את הכוח שלהן כדי לפתוח את הסכר

מצביא-כרגיל

נוכל-כרגיל
סייר-כרגיל

ברברי-לוחם, שמנצל את כוחן של רוחות הטבע כדי להילחם בשמן

דרואיד-מג, שמנצל את כוחן של רוחות הטבע כדי להתגבר על הסכר

טרובדור-אדם, שיכולתו לספר סיפורים, הידע הרב שברשותו ויכולתו ליצור מאפשרים לו ליצור מפתח מנטלי לסכר

כושף-מג, שמנצל את כוחם של ענקי הסערה כדי לפתוח את הסכר

נוטר-לוחם ומג, שמונה על ידי רוחות הטבע כדי להגן על העולם

נוקם-לוחם ומג, שמקדיש את עצמו לשריד קדוש ולאידיאל שהוא מייצג

עותר-מג, שמנצל את כוחו של כבשן הבריאה עצמו כדי לפתוח את הסכר

שאמאן-אדם, שחיבורו הממושך לטבע ולרוחותיו נותן לו את היכולת לפתוח את הסכר