• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

One Piece Shu- Le Grand's Lost Treasure! עץ משחק

אאוט: נשתמש בעץ ההרשמה כhttp://www.pundak.co.il/forums/viewtopic.php?f=13&t=37514&p=644914#p644914


כלא הבסטיריה.
כלא הבסטיריה מורכב מארבעה קומות.
הקומה הראשונה שמעל קומת הקרקע, שמכונה קומה +.
קומה של האסירים הכי פשוטים- בעיקר אזרחים שלא עמדו בחובות. הקומה כל כך צפופה ועמוסה שכבר הוקם מאהל מעצר מסביב למבצר הכלא והוקמה חומה גבוהה מסביב. בסך הכול אנשים טובים שכל פשעם שהסתירו כסף מהשלטונות.
הקומה השניה שמכונה קומה 0. לאנשים "עלובים" כמו גנבים, פורצים- פושעים פשוטים שלא ראויים לתשומת לב מיוחדת.
הקומה השלישית מכונה קומה - קומה מינוס. לאנשים הארורים, שנוראים יותר מהאפסים. אנשים שמן הראוי היה שלא לתת להם להתקיים, אך חמלתו הרבה של מאזריני נותנת להם לחיות- פיראטים עם פרס של מליונים על ראשם, למשל. רוצחים או הגרוע מכל- כאלו שהעזו לפנות נגד התגלמות כבוד הצדק- השופט מאזריני.
אתם כולכם "דיירי" קומה מינוס.
מעל לטירה בארבעת הפינות ארבעה מגדלים שנועדו למגורי השומרים, סגל ולמשרדים שלהם.
בין אמצעי ההגנה והעינוי שבקומה מינוס, היא להעביר את האסירים כל לילה לתא אחר, וכל פעם להעביר אותם עם שותפים ושכנים אחרים.
קשה ליצור קשרים, קשה לתכנן תוכנית המלטות. אפילו לחרוט על הקיר תיעוד לכמה זמן אתה בכלא אי אפשר.

אבל היום הוא שונה.
היום חמישה נשמות אדירות כונסו אל אותו תא. הסוהרים דוחפים אתכם בגסות אל התא.
"בה! כנסו לכאן פושעים מטונפים!" צועקים עליכם צמד שומרים שמנים כשהם דוחפים אתכם לתא וטורקים אחריכם את דלת הסורגים.

כמובן שבעלי היכולת להשתמש בפרי שביניכם, אזוקים באזיקים עשויים אבן-ים- חומר המנטרל כוחות פרי שטן.
 
"חיי הכלא זה לא בשבילי", אומר אדם עם עור מעט שחום, יש לו שיער אסוף בקוקו ועיניים חומות. הוא לבוש בבגדי האסירים הרגילים ואזוק באזיקים כבדים. הוא יחסית שרירי ונראה שנלחם לא מעט קרבות.
"אבל לפחות האוכל סבבה, שזה משהו".

OUT
דף דמות-
שם: ריצ'ארד סילברהארט.
גיל: 19.
מראה: http://vignette4.wikia.nocookie.net/whi ... 1113050710

אופי: ריצ'ארד הוא אדם הרפתקני, חרוץ ונלהב. הוא מנסה לעשות כמיטב יכולתו בכל דבר שהוא עושה. הוא אוהב צדק וחופש. הוא תמיד מנסה לעזור לאלו שהם חסרי כל, גם אם זה יהיה בעייתי לו.
אבל יש לו שלוש בעיות קלות.
הוא לא יכול לאכול אוכל שהוא לא שאריות, לא משנה כמה טוב הוא. זה פשוט מגעיל אותו.
ריצ'ארד מת על הימורים, ברמה שהוא לעולם לא יוותר על התערבות. הבעיה היחידה? הוא נוטה להפסיד שמדובר במזל, וזה לרוב מכניס אותו לחובות.
ריצ'ארד לא יכול לראות חוסר צדק, זה קשה לו. עוד לפני שהוא יודע מה המצב בכלל הגוף שלו זז והוא מנסה לתקן את חוסר הצדק הזה. לרוב זה בכוח.

חלום: החלום של ריצ'ארד לא מסתכם בכך שהוא רוצה להיות מישהו חשוב או מפורסם. הוא רוצה לעשות מעשה.
בעולם יש הרבה עניים וקבצנים, הרבה אנשים שנלקח מהם הכל רק בגלל האצילים המסריחים. הרבה שאיבדו הכל כי הם לא נולדו במשפחה הנכונה. וריצ'ארד הבטיח לאנשים האלה שהוא ייתן להם מקום אמיתי לקרוא לו בית.
ריצ'ארד יודע מה היא התחושה להיות חסר כלום, ולכן הוא מנסה שאחרים לא יקבלו את התחושה הכואבת הזו. הוא חולם להפוך את הממשלה. הבעיות נובעות מהאצילים והמתפקוד של חיל הים. כמובן שיש אנשים בחיל הים שדורשים צדק ובאמת מעניקים אותו וכמובן שיש אצילים שבאמת דואגים לתושבים שלהם. אבל אלה לא מי שהוא מחפש.
יום אחד הוא יידאג לכך שיהיו תנאים טובים גם לאלו שמזלם לא היה טוב. שאנשים יחלקו בממונם וייעשו כל מה שצריך בשביל לחיות יחדיו. אבל עד אז, הוא צריך להשיג פרסום ואוצר. המחתרת לא מקבלים כל אחד, ויותר מזה, ריצ'ארד לא רוצה להיות כל אחד. הוא רוצה תפקיד בכיר ומשמעותי, באמת לעשות משהו בשביל השינוי.

רקע: ריצ'ארד נולד לאם יחידה בשכונת עוני באי הקרוי קלגנופה, האי עצמו היה קטן ומשני, ונשלט על ידי קבוצה די קטנה של חיל הים. אבא שלו נטש את אימו בשביל חיים של פיראטיות. באותו האי חיל הים מנצל את כוחו לרעה ושולט ביד רמה. הוא לוקח מיסים כבדים, וכל מה שנותר לתושבי האי זה לעבוד בעבודות מרירות ומצחינות. הבעיה הייתה שריצ'ארד היה חסר מזל, ולכן מדי פעם הוא פישל, הרבה, הרבה מאוד.
ושאתה מפשל, אתה מושך תשומת לב. בריונים נטפלו לריצ'ארד, לרוב הוא לא החזיר מכות, אבל ברגע שהם צחקו על אימא שלו, או התבריינו למישהו אחר, הוא תקף בזעם.

ריצ'ארד יום אחד מצא פרי מוזר באזור האי כאשר תקעו אותו בעבודת איסוף מזון ביער(שהיה מסוכן ושררו בו חיות טורפות, אבל כמובן שזה לא מנע מן חיל הים לשלוח לשם אנשים. היו אפילו שמועות שהם הימרו על מי ישרוד את היער ומי לא). לאחר שסיים לעבוד, הוא חזר הביתה עם הפרי הזה, שמח וטוב לבב. בטח אימא תהיה גאה בו. אבל שוב, מזלו של ריצ'ארד לא האיר לו פנים.
מפקד חיל הים האזורי, שמו הוא ברייקג'ו, היה גדול, חזק ואובססיבי לקרב. הייתה לו דרך נוראית להוציא להורג בו הוא שובר למישהו את הלסת. הוא נהנה מלראות דם נשפך, ולכן ארגן מדי פעם תחרויות קרב. שולח חיילים מיומנים כנגד ילדים של האזרחים שהחיילים חוטפים. והפעם, ריצ'ארד נתפס ברשתם של החיילים. רגע לפני שהם תפסו אותו, הוא ניסה להחביא את הפרי והכניס אותו לפיו. לא יודע שמדובר בפרי שטן.

ניצב מול חייל מיומן ומוות כמעט בטוח, ריצ'ארד הסתער קדימה מבלי לדעת מה קורה. מבלי לשים לב אפילו הוא שינה צורה. הפרי שהוא אכל זה פרי הקרוק-קרוק, שהפך אותו לאיש תנין.
במכה ניצחת, הוא הוריד לחייל את הראש. החיילים מיהרו להגיב והקיפו אותו. לא מבין מה קורה, הוא ניסה לצעוק. אבל זה לא יצא יותר משאגה אימתנית שהבהילה את החיילים מספיק בשביל לתת לו לברוח. הוא ברח משם במהרה, כדורים מקפצים מעורו בגלל שיריון הקשקשים. בקושי רב מצליח לחמוק מהמחנה.

הוא רץ אל היער, אף חיה לא התקרבה אליו בצורתו. הוא עצמו לא מבין מה קורה. הוא ניסה לנשום, להירגע, זה עבד. אוקיי, הוא צריך לחזור לאימא שלו לפני שיחשיך.
הוא רץ הביתה, מגיע בזמן השקיעה. הוא מסיט את הבד(הם היו כל כך עניים שהם גרו בסמטה, בד משמש כדלת מאולתרת) רק בשביל לראות את גופת אימו המתה. לסת שבורה מראה מי ביצע את המעשה. עצב צער וזעם מילאו את ריצ'ארד בבת אחת. הוא לא זוכר בבירור מה קרה באותו היום, רק שהוא ראה אדום.
שהוא התעורר מהזעם שלו, המפקדה של חיל הים הייתה הרוסה, מושמדת עם סימני טפרים בכל מקום. ברייקג'ו מבותר לחלוטין. דם בכל מקום וחיילים מתים.
הוא יכל לשמוע רק דבר אחד, "התגבורת בדרך, דווחו את המצב". הוא ראה חילזון קשר צועק את המילים. הוא הסתכל מהמפקדה אל השכונת מגורים שלו. קולות ירי נשמעו ברקע כאשר הוא ראה את המקום עולה בלהבות.
על רגליו דם מגואל בדם, הוא הרים אותו וקרא את הזוועה.
האצולה הכריזה על תוכנית של "חיטוי וניקיון". הם תכננו להשמיד את המקום כבר לפני חודשים. הסיבה היחידה שהוא לא מת, היא... מזל. זו הפעם הראשונה שריצ'ארד חשב שיש לו מזל אי פעם. אבל זה לא שימח אותו בכלל. הוא נפל על הברכיים, ממרר בבכי. הוא התחיל לשמוע את הצעדים של קבוצת החיילים ונאלץ להסתלק, עוזב את ביתו מאחור לעד.

11 שנים אחר כך, הנה הוא כאן. הוא ממש לא היה צריך להמר על הלכידה שלו כנגד המפקד הזה. זה מה שקורה שהוא מסכים להצעות מפוקפקות במקום קרב. לא ייאמן שהמפקד החליט שבמקום לנסות לתפוס אותו בצורה שגרתית, הוא ייכנס לאחד מקרבות ההימורים של ריצ'ארד וייקח את החופש שלו בעזרת זוג קוביות. תזכורת עצמית, אסור לסמוך על מפקדי חיל הים בהימורים.

יכולות:
פרי שטן קרוק קרוק(סוג זואן): איש תנין- 5. ריצ'ארד התאמן עם השנים על היכולות שלו. הכוח הפיזי שלו מאוד גדול בצורה הזו ושיריון הקשקשים שלו חזק ביותר, הטפרים והניבים שלו חדים מאוד גם כן. הוא יכול לשלוט בצורה מאוד טובה בזנב שלו. צורת התנין שלו טיפה פחות יעילה, אבל גם לה יש שימושים נחמדים. הפרי שהוא אכל גם נותן לו קיבת ברזל, והוא יכול לאכול גם דברים מקולקלים ורעילים מבלי בעיה(כל עוד הרעל לא קטלני מדי).
חבל שהוא לא יכול לשחות, אם הוא היה יכול הוא כנראה היה אחד היריבים העוצמתיים ביותר בקרב ימי. אבל היי, לא תמיד מקבלים את כל הקלפים.
קרב מגע- 4. ריצ'ארד רגיל כבר לתת לאנשים מכות, כל הבריונים בחייו, חיל הים ואפילו אלו שמרביצים לעניים ברחוב. כל אלו חטפו מכות מריצ'ארד. אבל מה שבאמת שיפר את יכולות הלחימה שלו זה הקרבות הרציניים. צורת איש התנין דורשת לחימה ייחודית משל עצמה, להתעסק עם טפרים, ניבים וזנב זה לא משהו יום יומי, בטח ובטח שהוא תנין מלא. ולכן ריצ'ארד התאמן על זה הרבה מאוד, ויש מפקדי חיל הים שלמדו מניסיון שריצ'ארד התאמן על צורת האיש תנין שלו הרבה יותר משהוא התאמן על צורתו הרגילה, ויש אפילו אחד שיעיד שהוא חזק באותה מידה בצורת התנין המלאה שלו.
אתלטיקה 4- ריצ'ארד הוא בעל כוח פיזי גדול, הוא יכול לרוץ מהר והוא רגיל לפעילות גופנית. הוא מתאמן בצורה שוטפת ובעל כושר גופני מצויין. זה נותן לו לתת ספרינטים מהירים שצריך, לקפוץ מרחקים גדולים, להרים חפצים כבדים ולזרוק את נשקי ההטלה המאולתרים שהוא "מוצא" בצורת האיש תנין שלו.
מזון 3- ריצ'ארד מעולה בלמצוא ולגדל אוכל, השנות ניסיון שלו בחיפוש מזון ביער עזרו לו מאוד. יחד עם החושים החדים שהוא קיבל עם פרי השטן שלו, הוא יכול לאתר אוכל ומצרכים בקלות וללא תשלום. הוא גם יודע להבדיל בין סוגים שונים של מזון, ומבין די הרבה בכל התחום הקשור לגידול אוכל.
ריצ'ארד יכול למצוא אוכל בדרכים שונות ומגוונות, בין אם זה דיג, גידול ירקות בעציצים, חיפוש פירות באי, ציד ואפילו למצוא אוכל נטוש ברחובות עיר.
בישול לעומת זאת זה ממש לא התחום שלו, כי הוא בדרך כלל אוכל את הדברים חיים. מזל שיש לו קיבת ברזל אחרת הוא היה משלשל שלוש פעמים ביום(זה ממש לא אומר ששאר חברי הקבוצה יוכלו לסבול את הדבר הזה, אז הוא ממש מקווה שיהיה שף טוב בשביל השאר, והוא יישאר עם השאריות).

חולשה:
מזל: 1. ריצ'ארד הוא אדם עם מזל נוראי. אפילו שהוא ממש אוהב הימורים, הוא כמעט תמיד מפסיד. תמיד יוצא והוא לוקח את הקש הקצר שיש בחירת תפקידים. ותמיד נראה שהוא נקלע לצרות שהוא בכלל לא קשור אליהן.
שחייה: 1. ריצ'ארד אכל פרי שטן ולכן לא יכול לשחות ומים מחלישים אותו בצורה דרסטית.
 
בחור צעיר שבדיוק נזרק לתוך התא, מנסה לנצל את חלקיק השנייה שיש לו כדי להסתובב לכיוון הדלת, ולעשות חצי צעד שמקפיץ את הדופק של השומר.
"אתה קורא לדבר הזה אוכל?" הוא שואל, "הם אפילו לא נותנים לי בקבוק אחד לרפואה, ואז הם מופתעים שאני שובר למישהו אף בטעות."
הוא יחיסת אדם גבוה, שנראה בשנות העשרים הראשנות לחייו בעל שיער חום אסוף בקוקו, זקנקן טיש בצבא זהה ועיניים ירוקות, הוא כבר קרע את השרוליים וחלק מהחולצה עד שנוצר מצב שהיא דמויית מקטורן חסר שרווילים. על ידיו אזיקים, "ואם זה לא מספיק, הראש שלי מתפוצץ.... מה הייתי עושה בשביל קצת אלכוהל..." הוא ממשיך להגיד ומתיישב באחת מפינות החדר, בוהה בחלל ומזמזם לו.

דף דמות
* לחימת פונדק 4 (tavern brawling -בעצם סוג של סגנון לחימה משולב של שיכרות ואגרוף)
* התעקעקות 3
*ניווט 4
*ערנות 3
*פשיעה 3
* התגרות 3 (taunt)
חולשות : אגו- ולראין לא יסרב לאתגר, והוא יכה עד אובדן הכרה מי שיעיז לגלגל עליו, בנוסף, כשהוא נופל למים, הוא משכתר באותו הרגע, ואם להוסיף חטא על פשע, ההגנאור שהוא חווה לאחר מכאן הוא הנורא ביותר.
[/spoiler]
 
בקצה התא יושב אדם נמוך וקרח בעל כרס אדירה ושפם אפור גדול. הוא לבוש במדי אסיר וידיו חופשיות. הוא מרים את ראשו למשמע ההערה על האוכל." זה אוכל סבבה?" הוא אומר וצוחק," בתור אחד שיצא לו להיות כלוא לא פעם ולא פעמיים תן לי לספר לך - זה אוכל איום! אולי 2 כוכבים מתוך חמישה! הייתי נותן הרבה בשביל לקבל גישה למטבח פה. למרבה הצער יש הוראה חד משמעית מהשופט לא לאפשר לי להתקרב לאש בשום פנים ואופן, אחרת לדעתי הסוהרים היו שמחים לתת לי לבשל במקום הטבח הקבוע שמהווה עלבון לטבחים באשר הם!" הוא מסיים ומדגיש את דבריו במחיאת כף רמה.
 
צחוק עולה מפינת החדר, מבחור צעיר וגבוה ששוכב על דרגש, משועמם. זה לא צחוק קר, אלא צחוק של אדם שנהנה מבדיחה טובה. צחוק שמח. "אתם מתלוננים על האוכל? זה חצוד. תגידו תודה שיש לכם אוכל. תגידו תודה שאתם מסוגלים לאכול, לא גוססים מרעב, חסרי שיניים, או עם לסת שבורה. תגידו תודה שאתם לא מיובשים מדי בששביל לאכול בחום עצום, או נכנעים לקור נורא ושוקעים בשינה. פה זה בית מלון חמישה כוכבים. נפלא פה. לא נראה לי שהייתי עוזב אם התא היה פתוח." הוא התחיל לגרד בתנועה מכנית בקעקוע ישן על זרועו, שעשרות צלקות חוצות אותו לאורכו ולרוכבו והעביר יד בשיעור הבלונדיני.
 
"בהצלחה לך אם אתה רוצה לבשל פה משהו, לא נראה שמישהו ייצא מפה בזמן הקרוב. וגם אם כן, אני מקווה בשבילו שהוא יודע מה הוא עושה", נראה שהבחור זז באי נוחות עם האזיקים, נשען על קיר ומתיישב.
"כדרך אגב קוראים לי ריצ'ארד", אז ריצ'ארד מסתכל על הבחור שצוחק בפינת החדר.
"אני לא יודע מה איתך, אבל אם אני הייתי בכלא תוך כדי שאני גוסס מרעב, חסר שיניים ועם לסת שבורה, הייתי מניח שמדובר בהוצאה להורג. שם בחוץ יש ים, אני לא מצפה לשמש וקשתות בענן, אבל להיות תקוע בקומה שלישית של מבנה אבן אזוק כל חי זה לא נחמד כמו שאתה מציג את זה".
 
"סמוך עליי. שתוקעים אותך באימפל דאון, כשאתה אסיר שרוצים לשכוח, שכל פעם שרואים אותך זה מזכיר להם את כל הטעויות שלהם... מצבך רע. ואם במקרה כל האסירים שונאים אותך מצבך עוד יותר רע. למזלי לא אכלתי פרי שטן והייתי עוד יותר מוחלש. סמוך עליי, ה-'הוצאה להורג' הזאת הייתה השגרה שלי. תגיד תודה, ריצ'ארד." אמרתי והשתרעתי על גבי המיטה בנוחות.

דרגו
אני סורק את כל הנוכחים בתא בהאקי, כדי להבין מה היכולות שלהם ומה הרצונות שלהם. לא כ"כ הבנתי איך ההטלה עובדת, אז אשמח אם תגיד לי כמה להטיל וכ'ו
 
"בית מלון חמישה כוכבים? יותר חמישה קוצים... היית הורג בשביל בקבוק בירה או רום, ואני לא יכול להרשות לעצמי להיתקע פה לעוד הרבה זמן, אני מאחר לפגישה אז אני צריך להיות במקום אחר. אז ברגע שהדלת הזו תיפתח." אני מצביע בידיים שלי על דלת התא, "אני לא מקנה בשומר הראשון שייכנס לתא הזה."
 
"היי, טינופות. יש לכם אורח נחמד. תתנהגו יפה!" נוהם עליכם סוהר.
מתקרב זקן שצולע על שתי קביים, לבוש בגלימה של נזיר. שפמו מסולסל, ואפו ארוך ושועלי מעט ועל פניו הבעת שלווה רוחנית כמעט.
זה האב-אוסטאס. זקן נדיב שדואג לאסירים ותמיד מביא הפתעות- לחמניה חמימה, לעתים טיפול רפואי למישהו קודח.
ולפעמים פשוט הקשבה. תיקו מקרקש כשהסוהר פותח את דלת התא, בעוד סוהר שני עומד דרוך עם נשק למקרה שתנסו משהו.
"ערב טוב רבותיי." אומר הזקן בקול נעים. "תסכימו לחלוק איתי, כמה עוגיות שהנכדה שלי אפתה?"


 
"הייתי שמח אם היה לך שם בקבוק בין הדברים, אבל אתה מוזמן להצטרף.,אם הייתי יודע שיגיעו אורחים הייתי מטאטא פה" אני אומר בטון ציני, "בפעם הבאה אני אשתדל להיות מוכן יותר טוב." אני אומר, כשבמשך כל הזמן הזה עיין אחת שלי מביטה על הדלת, ממתינה להזדמנות הראשנה שבה השומר מוסח.
 
"תודה על ההצעה האב, אבל יש פה בכלא אנשים שזקוקים לעוגיות הללו יותר מאיתנו, אני אאלץ לסרב בנימוס", ריצ'ארד מסתכל על הסובבים במבט חשדני, ואז ממשיך לדבר עם האב.
"האם רצית משהו אדוני?".
 
"קוראים לי אנטוניו, אבל פשוט תקראו לי שף כמו כולם" אומר השמן. הוא לוחץ את היד של האב ולוקח עוגיה." תודתי נתונה לך. אני לא מניח שיש סיכוי שהמושל יעניק לי חנינה בזמן הקרוב?" השף שואל את האב. הוא מסתובב לבחור הבלונדיני." אתה חושב שעברת משהו בחור? תאמין לי שאחרי שביליתי 25 שנים פחות או יותר על הים ראיתי ועברתי יותר ממה שאתה יכול לדמיין לעצמך. אין ספק שיש בתי סוהר גרועים מזה, ואין ספק שיש טובים מזה. הייתי נותן לו 4 או 5 בסולם של 10 אזיקים." השף אומר וצוחק מכל הלב.
 
"כולם זקוקים לעוגיות בשלב כזה או אחר בחיים." אומר הנזיר ב"חוכמת חיים" הוא נכנס בדידוי.
לרוע המזל בקומה מינוס, השומרים דרוכים למדי- הגרועים שבפיראטים ובפושעי נורת' בלו נשלחים לכאן. הסחת דעות שקולה לרצון למות במקום כזה- אם לא ממכם, אז מצד השופט מאזריני.

הנזיר מצטרף לצחוקו של אנטוניו. ואז צחוקו משתנק. נחנק.
יד נכנסת מהסורגים של התא השכן מתחילה לחנוק אותו.
"נמאס לי מהכרכורים המתנשאים והצדקניים שלך זקן. פשוט שתוק ותמות!"

למרות החשיכה, אתם יכולים לזהות דמות של גבר מגודל למדי, קירח וכהה עור. גופו מלק צלקות והוא לבוש רק כמכנסי אסירים קרועות. יש לו קעקוע של ירח אדום על המצח.

איבורס
זה הסמל של פיראטי הארגמן!




 
"אה? אוסטאס סאן!" קול עולה מהפינה הרחוקה. אני קם ולאיטי אני מתקרב לכונן הזקן ומתיישב על הריצפה לפניו. "כבוד גדול, כרגיל. אני שמח שבאת" אני מברך אותו בחיוך מאושר "אתה תמיד מגלה נדיבות וחביבות ל'שאריות שבתחתית' כמונו. זה מעורר הערצה, כמו שאני אומר לך תמיד. ולכן אני מפציר בך כרגיל- אוסטאס סאן, כל האנשים פה נענשו, והכלא הופך גם אדם טהור למושחט. אנשים פה יפגעו בך רק בגלל הנדיבות שאתה מגלה להם, אולי אפילו מישהו מהתא הזה. אל תסכן את עצמך כדי להביא אור לעיוורים." נאנחתי בכבדות "אבל אני מניח שאתה תסרב כמו תמיד, אז אשמח להנות מה עוגיות הללו. הנכדה שלך ממש מוכשרת בדרך כלל. בת כמה היא כבר, תזכיר לי?" פיטפטתי איתו בקלילות, ניגוד גמור לנאום שנשאתי עד עכשיו. "דרך אגב, שיכור" אמרתי בטון מאיים והצבעתי על האידיוט המלהג על שתיה בלי הפסקה "אף אחד לא קונה את הקריקטורה שאתה מנסה למכור. איש לא כזה אידיוט, שידבר על שתיה בלי הפסקה, למרות שברור שאתה מכור שבדרך למטה. האמת, אתה קרוב לתהום, אבל אני לא הולך לגמול אותך. אתה צריך להשאר פה ולהגיד תודה, כי אתה ממש קרוב לשתות את עצמך עד לטיפה האחרונה, ואם לא תפסיק לדבר, אני אאלץ לעזור לך. ושף, כן אני כן. גם מאה שנים על הים לא משתוות לאחת בגיהנום. ועוד בגהנום שבו כולם אוייבים. שיעור התמותה של אנשים שאותם הסוהרים לא שונאים באופן מיוחד, שיש להם חברים בקרב האסירים, לא שגם כל האסירים שונאים אותם, רק בשבוע הראשון זה 50 אחוז. אתה לא יכול לתאר לעצמך מה בכלל עברתי" לקחתי נשימה עמוקה כדי להרגע. "מצטער, נושא רגיש" חייכתי לכוהן הזקן, "אבל אנטוניו, כדי לך להתרחק מהנושא. אף אחד לא רוצה לעשות פה מהומות" ולקחתי עוד כמה נשימות עמוקות.

דרגו
נשימה הרגשתי את הכוח הרוחני שלי שסובב אותי מתחזק ומתגבר נשיפה הרגשתי את כל ההפרעות מתפזרות נשימה הכוח התגבר כמו להבה שמלבים אותה נשיפה השתמשתי בכוח הרוחני שלי, בכוח הרצון החזק כפלדה שלי, שחיזקתי אותו בשנים של אימונים, ופשוט סרקתי את האנשים בחדר. כל היכולות שלהם והשאיפות שלהם נהיו כספר פתוח לנגד עיני. לקחתי עוד נשימה, ופשוט סרקתי את כל הכלא, את כל תוואי השטח, הסוהרים השונים, היכולות שלהם והמספר שלהם. זה לא אמור להיות קשה למישהו בעל האקי כשלי. הפעולה שכבר נהייתה לי טבע שני, שבה השתמשתי ללא הרף, אוצרו החשוב ביותר של כל אסטרטג. היכולת לראות את כל היכולות והמערך של היריב זאת אחת מיכולות הדגל שלי. פקחתי את עיני.

פתאום, יד הופיעה מול עיניי. קעקוע של פראטי הארגמן, שמסמנים את כל הרע בעולם בשבילי, חונקת את הכוהן הזקן, היחיד שהראה לי טוב לב כבר שנים. שדה הראיה שלי הפך אדום. תוך שניה זינקתי קדימה בהבזק מטושטש, יוצא מהתא בריצה במהירות מסחררת. האקי נעטף סביב הרגליים שלי בשניה, הופך אותם לאחור, ושיגרתי בעיטה בין הסורגים במלוא התנופה היישר אל אמצע בטנו של הפיראט בשתי רגלי תוך כדי שאני נוחת על גבי, שגם הוא נעטף בהאקי אך שכבה הרבה יותר רכה ועדינה. בלי לעצור התגלגלתי אחורה ושלחתי סדרה של אגרופים מעוצמים בהאקי אל מרפק האיש, הופך את אמצע ידו לדייסה. לאחר מכן כרכתי את ידו שהפכה לעיסה מדממת סביב הסורגים וחייכתי חיוך גדול ומאושר. "פיראט האגמן פה!" ציחקקתי "נראה שזכיתי בלוטו. או וואו, מה אני הולף לעשות לך. תתחיל להתפלל!" צחקתי בעונג, לא מאמין למזלי הטוב.
 
מצד אחד ידו נשברת, ואז הוא מועף לאחור בהתרסקות מהבעיטה המוגברת בהאקי.
"היי! תירגעו שם מיד!" אחד השומרים יורה, וכדור שורק ופוגע בקיר מאחוריכם.
הפיראט מהתא השני נופל עיניו מגולגלות לאחור וקצף יורד מהפה מכל הנזק שחטף.

הזקן מתנשם מחייך.
"כן. אתם.. מי שחיפשתי." הוא מתנשם ושולף מתוך התיק שלו עוד.. עוגיה.
"כשתרגישו.. חופשיים יותר.. תלעסו בעדינות." מחייך וקורץ.

"צא החוצה, זקן! זה לא בטוח בשבילך!" הסוהר צועק ופותח את הדלת. הזקן לפתע בתנועה חדה עם אחת הקביים מכה בפניו של השומר מעיף אותו בסחרחורת אל הקיר.
"היי- אתה-" הסוהר השני קורא בהלם שולף חרב, אך בסיחרור מיומן כשל סייף ותיק אוסטאס חובט ביד החרב של הסוהר השני ואז נוגח בו- בצליל שבירה, הסוהר נופל חסר הכרה.

אוסטאס מחייך חיוך ממזרי." מחכים להזמנה רשמית?"
 
"אבל... אני לא יכול לעזוב אותו פה" אמרתי בעצב והבטתי אל האסיר השרוע עם היד המרוסקת. כדור ששרק מאחורי גרם לי לחשוב שוב. "החופש מעל הכל" מילמלתי ופניתי אחורה "טוב, אנחנו צריכים לעשות את זה בשיתוף פעולה, אחרת לא נצליח לצאת. קדימה, קדימה!" צעקתי ויצאתי אחרי אוסטאס.

דרגו
אפשר תיאור קצר של כמות השומרים, היכולות שלהם ומבנה הכלא? אחרי הכל, השתמשתי בהאקי בשביל זה...
 
חזרה
Top