• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[חופשיטה]כשכל מה שיש לך הוא פטיש-עץ הרשמה

טיק טוק, טיק טוק.

ג'וליאן מק'קראה הסתכל בשעון שלו, וכמעט בכה משעמום. מולו דיברה הגברת לי בקול המונוטוני שלה על התפשטות ארצות הברית מערבה, ורשמה משהו על הלוח.

ג'וליאן לא טרח להעתיק. במילא היא לא בודקת מחברות אף פעם. הוא ניסה לישון, אבל לא הצליח. משועמם מכדי ללמוד וערני מדי מכדי לישון- כל מה שהיה לו לעשות זה להסתכל בשעון.

טיק טוק, טיק טוק. עוד שניות עברו. ג'וליאן ספר אותן עד שהן הפכו לדקה. כמה עוד מחזורים כאלו יעברו עד שהשיעור יגמר כבר? הוא רצה ללכת הביתה ולראות טלוויזיה. השעון המשיך לתקתק.

מה גורם לשעון לעבוד בכלל? חשב ג'וליאן. הוא ידע במעומעם שבתוך קרבי המתכת של השעון יש סדרות של גלגלי שיניים וקפיצים הפועלים בתיאום, אבל איך כולם לא נהרסים כשהוא מטלטל אותם? איך השעון יודע להחליף את התאריך בצג התאריך שלו כל יום בחצות בדיוק? איך המחוגים והקפיצים האלו, כל אחד מהם קטן וחסר כוח, משתלבים לשעון אחד פועל?

אף אחת מהמחשבות האלו לא הייתה מודעת. בעולם המעשה, זה התרגם לכך שהוא דפק את הזכוכית השעון נגד פינת השולחן שלו. הוא עשה את זה בשקט, וניחש כמה חזק הוא צריך לדפוק כדי לא לגרום נזק למנגנונים הפנימיים. הזכוכית נסדקה, וג'וליאן שבר אותה באצבעותיו.

כשהבין מה עשה, נתקף ג'וליאן בהתקף חרטה. הרי השעון הוא מתנת יום הולדת מסבא! אם אמא תראה מה הוא עשה, הוא יהיה בצרות רציניות.

מצד שני, הוא כל כך רצה לראות איך השעון נראה מבפנים! הוא היה כל כך סקרן שהוא לא יכל לחכות. בעדינות הוא הבריג החוצה את המחוגים ושלף את לוח התצוגה. הוא לא ידע למה ואיך הוא עושה את זה, אבל זו הרגישה לו כמו הדרך הנכונה לפרק את השעון בלי לגרום לו נזק.

זו אכן הייתה. כשלוח התצוגה התרומם, הוא ראה את המכונה שהפעילה את השעון, והיא הייתה יפיפייה.

עכשיו כשהסתכל עליה, הוא הבין באופן אינטואיטיבי את הדרך בה השעון עובד. זה היה מכלול שכל אחד מחלקיו עבד על תזמון מושלם. גודלו של כל אחד מגלגלי השיניים חושב עד הספרה השישית אחרי הנקודה כדי לוודא שמשך הסיבוב שלו יהיה מתאים בדיוק. כל החומרים האלו נדחסו יחד ונאטמו הרמטית כך שיתפסו כמה שפחות מקום, וימשיכו לעבוד גם אם יטלטלו אותם או ישקיעו אותם מתחת למים.
אחרי שהבין זאת, ג'וליאן ידע שיוכל להרכיב מהשעון כל דבר. למעשה, הוא היה בטוח שהוא יבין באותה הדרך גם מכונות מכאניות אחרות, כמו שעונים אחרים, אופניים, תיבות נגינה ועוד.

הוא לא התקשה לחשוב על משהו לבנות.

הידיים שלו עבדו בסערה כשפירק את פנים השעון לגורמים, ואז סידר אותם בתוך גוף השעון בקונפיגורציה אחרת. הוא רצה שיהיו לו פינצטה וזכוכית מגדלת כדי שיוכל לעבוד יותר בעדינות, אבל כרגע הספיקו האצבעות שלו והרבה זהירות.

עתה, כשהזיזו את מחוג הדקות השתחרר קפיץ, שנמתח מיד לאחר מכן מחדש על ידי סט של גלגלי שיניים.

כשסיים לבנות, ראה שכל התלמידים מתחילים לארוז. הוא התרכז כל כך ביצירה הזו, שלא שמע את הצלצול. הוא ארז גם הוא, ורץ החוצה. בדרך הביתה, הזין את המכשיר שבנה בחתיכה קטנות של חוד מהעט המכאני שלו.

הוא משך במחוג הדקות, והחתיכה נורתה בעוצמה דרך החור שהיה פעם החור בו הוכנסה הגלגלת ששינתה את השעה. היא התנפצה על הקיר. מגניב!

התעלות מילאה את ג'וליאן כשההמצאה שלו עבדה. הוא יספר לאמא על היכולת החדשה שלו, וישכנע אותה לא לכעוס עליו בגלל הזכוכית של השעון! אחר כך, הוא יצור מכונות ויהפך למיליונר כמו ויסלבה דרודז'!

הוא רץ הביתה כמו טיל, ולא שם לב לאיש הזר שעמד בצד והשקיף עליו.

כשעה אחר כך, הוא ראה טלוויזיה. אמא תחזור מאוחר, ואז הוא יספר לה על ההמצאה. בינתיים, הוא הפשיר לעצמו פסטה, ואכל אותה בישיבה.

לפתע, הוא הרגיש משהו תופס אותו. הוא הסתכל בבהלה, וראה יד עטויה שיריון מתכתי. היד השניה נלפתה סביב הפנים שלו. הלפיתה שלה הייתה קרה וחזקה כמו מלחציים, והיה לה ריח משונה.

הידיים הרימו את ג'וליאן באוויר, והוא ראה את בעליהן: אדם בגובה של שני מטר כמעט, עטוי כולו בשיריון. בחגורתו היה אקדח שנראה כאילו הוא עשוי מבשר חי.

ג'וליאן התפתל, אבל האיש לא נתן לו לזוז. הוא ניסה לצרוח, אבל היד שסביב הפנים שלו לא נתנה לפה להפתח. איך הוא נכנס לכאן? איך הוא התקרב לי להשמיע רעש?!

האיש הרים את שעון הירי של ג'וליאן מהשולחן, ובחן אותו. כל אותו הזמן, ג'וליאן ניסה לברוח, אך האיש החזיק אותו בלי להתאמץ.
"טכנולוג-על אחד נוסף...", סינן האיש. "אחד יותר מדי".

כשכל מה שיש לך הוא פטיש, כל דבר נראה כמו מסמר. במשחק הזה, המטרה שלכם היא להפוך את העולם כולו למסמר שלכם, ולהכות בו חזק ככל האפשר.

אתם אנשים מהשורה בעיר ניו רדהאם, אי שם במרכז ארצות הברית, בשנת 2017. ברגע זה, כולכם הפכתם בו זמנית לטכנולוגי-על; אנשים עם כוח מדהים ליצור טכנולוגיות שהמדענים מתקשים להסביר.

המשחק יעקוב אחרי המסע שלכם ליצור לכם שם בעיר הזו, כגיבורים או כנבלים לבחירתכם. הוא יתנהל כחופשיטה. מבחינת עלילה, מעט מאוד מתוכנן והרבה מאוד נועד שתיצרו אותו. את העולם השתדלתי לעשות עשיר, אבל הרבה שמור לאילתור.

מהו טכנולוג-על?
טכנולוג-על הוא אדם רגיל, שקיבל באופן אקראי לחלוטין יכולת ליצור טכנולוגיה מעל ומעבר ליכולות התעשיה והמדע.
חשוב לציין שהוא אינו מדען. תהליך מדעי הוא תהליך של העלאת השערה, ניסוי, ניסוי וניסוי עד שיש בסיס ידיעות מוצק, המשמש בתורו להעלאת השערות חדשות. זה תהליך איטי, ממושך ומחושב.

כשטכנולוג-העל משתמש בכוחו, לעומת זאת, הוא מקבל הצצה לתוצאה הסופית או לאחד השלבים העיקריים בדרך לשם. רגע של השראה הוא כל מה שנחוץ לטכנולוג-העל כדי להתחיל לעבוד. הוא עובד במהירות ולעיתים באימפולסיביות, כיוון שיש לו הבנה אינטואיטיבית של הדבר בו הוא עוסק. זה לא אומר ששימוש מסויים בחישוב ומתודה מדעית לא משפר את תוצאותיו של טכנולוג-על, אבל במהותה, היכולת של טכנולוג-העל הפוכה לגמרי ממדע. המטאפורה הכי מדויקת למה שטכנולוגי-על עושים היא לומר שהם אומנים. כמו אומנים,טכנולוגי-על מרגישים באופן טבעי תשוקה אדירה ליצור ולהשתמש ביצירות שלהם.

לכל אחד מטכנולוגי העל תחום התמחות יחודי שמבדיל אותו מהשאר. התחום הזה מאפיין את כל היצירות שלו, ומזהה אותן כמו טביעת אצבעו. לרוב זהו חומר מסוים, אלמנט מסוים או שיטת עבודה שאתה כולל בכל יצירה שלך.
עם כל הכוח הזה מגיעות מספר מגבלות:

1.בגלל האופי האינטואיטיבי של העבודה שלהם, טכנולוגי-על לא מסוגלים להסביר את היצירות שלהם לאנשים אחרים. קורה שטכנולוגי-על מצליחים להבין את היצירות זה של זה, אבל מלבד זאת, הן נשארות עלומות לחלוטין. כשמדענים ומהנדסים מנסים לעשות הנדסה הפוכה לדבר שטכנולוג-על יצר, הם כמעט תמיד מעלים חרס.
2.תוצאה של המגבלה הראשונה: טכנולוגי-על לא מסוגלים להכניס את היצירות שלהם ליצור המוני.
3.כל יצירה שטכנולוג-על יוצר חייבת תחזוקה אישית מידיו. זה אומר שיצירות הניתנות לאדם שאינו טכנולוג-העל שיצר אותן מתפרקות אחרי שימוש קצר יחסית.
4.כשטכנולוג-על יוצר מחוץ לתחום שלו, היצירות שלו חלשות יותר וחסרות השראה. היצירתיות פשוט לא זורמת בתוכו באותה המידה. האפקט הזה גדל ככל שהתחום שהוא יוצר בו רחוק יותר מזה שלו. לפעמים הוא מצליח להפיק תוצאות טובות, ולפעמים פשוט לא.

איך אני נרשם?
דבר ראשון, אני רוצה לומר שאני מאוד עמוס השנה. אני אשתדל מאוד להגיב בקצב, אבל אולי יהיו זמנים בהם זה לא יהיה אפשרי. אני אשתדל להודיע לכם כשזה יקרה, ומצפה שתעשו אותו דבר.
קצב המשחק יהיה שבועי: אני לא אאכוף אם לא אהיה חייב, אבל רצויה תגובה אחת בשבוע לפחות. זמני הפרישה יהיו גמישים: אם שחקן לא יוכל יותר, אני פשוט אהפוך את דמותו לדב"ש ואזמין שחקן חדש.
כדי להרשם, שלחו לי דף דמות עם הדברים הבאים:
שם: שם אמיתי.
גיל: גיל הדמות.
רקע: כמה פסקות על הדמות לפני שהיא הפכה לטכנולוגית-על. אני אבחר את השחקנים שלי על סמך הרקעים המעניינים ביותר והכתובים טוב ביותר. לא צריך להתפרע, אלא רק לעשות משהו טוב. הרקע צריך להיות כזה שהדמות תהיה בסופו בעיר ניו רדהאם בימינו.
דרך אגב, לא מומלץ שהדמות שלכם תהיה אולטרה מוכשרת, אולטרה עשירה וטובה בהכל. שתהיה אנושית, למען השם. המשחק הזה מבוסס על העליה שלכם מחיים רגילים לכוח, וזה לא אומר כלום אם היא לא הייתה רגילה מלחתכילה.
גם מנעד רגשות רחב יותר מזעם, עצב ועליצות מתנשאת יעזור.

כמו שאמרתי, אני בוחר שחקנים ע"פ הרקעים שלכם. יש לכם שבוע לכתוב ולהגיש אותם. יהיו במשחק ארבעה שחקנים.
בשלב הבא, תקבלו כוחות, אותם אני מגלגל מתוך רשימה:

1.אלתור
2.דבק
3.הידראוליקה
4.הנדסה הפוכה
5.הסוואה
6.חומרים מרוכבים
7.חומרים פסיכואקטיביים
8.חיידקים
9.טקסטיל
10.כלי רכב
11.מוליכים
12.מזעור
13.מלכודות
14.מערכות גיבוי
15.מתכות
16.ניתוח
17.פטריות
18.פירוטכניקה
19.צמחים
20.קירור
21.קרינה
22.קרמיקה
23.רב שימושיות
24.רובוטיקה
25.שדות כוח
26.שיבוט
27.שיריון
28.תודעה וחישה
29.תוכנה
30.תעופה
אף אחד לא בוחר את כוחות העל שלו, או אפילו אם יש לו בכלל. כמו שאתם רואים, תחומי ההתמחות מגוונים מבחינת חוזק, רוחב וסיבוכיות. לכן, שחקנים שקיבלו תחום חלש יותר לכאורה יצטרכו להיות מתוחכמים במיוחד. אף אחד מהתחומים ברשימה הזו לא חלש באמת, כי כל תחום יכול להיות החזק ביותר, אם רק משתמשים בו בצורה יצירתית

אני רוצה שתשתגעו עם הכוחות שלכם, תפתיעו אותי, ומעל הכל, תפתיעו את האויבים שלכם.
כמה כללים כדי למנוע מהמשחק לצאת משליטה:

1.שחקן יכול ליצור מקסימום של יצירה אחת קטנה בהודעה. יצירות גדולות יותר יקחו יותר, והרבה פעמים יצטרכו מרכיבים שלא ברשותכם. קחו בחשבון שלא כל הודעה תוכלו ליצור משהו: גם לחימה בפשע גוזלת זמן.

2.אני אשתדל לתמוך ברעיונות שלכם, אבל אם אתם עושים משהו שהוא לא סביר, אני אומר שלכם. למשל, כמות היצירות שתוכלו לשאת על הגוף שלכם תצטרך להשאר סבירה: אחרת, הן יהיו כבדות מדי, מסורבלות מדי או פולטות יותר מדי חום.
3.המשך לכלל השני: אני שומר זכות וטו על יצירות לא סבירות בעליל. אלו יצירות ששוברות באופן בוטה את חוקי המציאות. לדוגמה, מכונת זמן.

4.אתם לא יכולים לשפר יצירה עד שלא השתמשתם בה בתנאי שדה.

5.זה לא בדיוק כלל, אלא דבר שאני רוצה להבהיר- הריגת האויב נושאת משמעות בעולם הזה. אלא אם הוא רוצח מעל כל ספק, הריגה תחשב כרצח ותטופל בהתאם. לרוב נלחמים כדי לגרום פציעות, נזק ברכוש או לכידה. תחשבו על האתוס של סופרמן. אני לא אומר שלא אאפשר, אלא מזהיר שזה ישא השלכות.

זה הכל. שאלות אנא הפנו אלי בעץ הזה; עצות, נאצות וכבשים בכל הצבעים יתקבלו בברכה. אני מקווה שמישהו הגיע לכאן בכלל.
אם כן, אני ממליץ על "צרות באררהם" של דרגוניאן, משחק פורום אותו אני קורא/קראתי באדיקות והיווה השראה למשחק הזה במידה רבה.
אשמח לקבל קישור לעץ המשחק הראשון, כי אני לא מוצא אותו.
 
נשמע רעיון מגניב, תמיד אהבתי כוחות על מבוססי טכנולוגיה. לא בטוח ב100% שארשם, אבל אני אנסה לחשוב על רעיון לדמות שאהיה מרוצה ממנו.
אגב, אפשר להבין מי היה האיש בחליפת השריון בטיזר? הוא טכנולוג על אחר? או שזו רשות ממשלתית שצדה אותם? או שהשחקנים לא אמורים לדעת :)
 
תודה רבה לכולכם. אתם לא אמורים לדעת מיהו.
עריכה: מקור השראה נוסף למשחק הזה הוא Worm. למי שזוכר, זה אחד מהסיפורים בהמשכים ברשת שאני חופר לכם שתקראו. זה סיפור רחב יריעה, כתוב טוב ועשיר ברגעים מעניינים. שני הפרקים הראשונים בינוניים, אבל החל מהשלישי זה נעשה נפלא.https://parahumans.wordpress.com
 
Fascenating!
יש לי כבר רעיון, וסביר שאגיש את הכל ביומיים הקרובים.
כמה הערות:
1) "שם: שם אמיתי." אני חושב שאתה מתכוון שמה האמיתי של הדמות,לא כינוי או שם על. האם אני מבין נכון?
2) אני מאוד אוהב את הדרך שהצלחת להגביל את הכוחות בצורה שזה נשמע הגיוני ופייר לחלוטין.
3) "שחקנים שקיבלו תחום חלש יותר לכאורה יצטרכו להיות מתוחכמים במיוחד. אף אחד מהתחומים ברשימה הזו לא חלש באמת, כי כל תחום יכול להיות החזק ביותר, אם רק משתמשים בו בצורה יצירתית. אני רוצה שתשתגעו עם הכוחות שלכם, תפתיעו אותי, ומעל הכל, תפתיעו את האויבים שלכם."
אני כל כך מסכים עם זה! היה לי חבר שבעקביות כשהייתי רוצה להריץ לו משחק של גיבורי על הוא היה הולך על הדברים הכי מטורפים, ואז כשהייתי אומר לו משהו כמו "אולי נוותר על 20 מתוך 50 הכוחות שנתת לדמות" הוא היה מתלונן שזה הופך את הדמות לחלשה וחסרת תועלת. זה שבמשחקים שלו הכוחות שלי היו דברים כמו סופר אפצ'י (התעטשות) והייתי מוצא דרכים להפוך את זה למועיל, לא עזר.
4) האם הכוחות, שנתת רשימה שלהם, זה אותו דבר כמו התחומים שדיברת עליהם? או שהשחקן בוחר גימיק, ובנוסף מקבל ממך יכולת מהרשימה?
 
1) נכון.
2) תודה רבה!
3) שוב תודה.
4) אלו התחומים. אתם לא בוחרים כוח, אלא מקבלים אחד שאני מגריל מהרשימה הזו. הרשימה כאן כדי שתוכלו לראות על מה אני מדבר כשאני אומר שיש הבדלים בין התחומים השונים, ולהתחיל לתכנן מה לעשות אם יצא לכם תחום מסוים.
 
דד מעודכן, כי יש מצב ששלחתי לך בטעות את הטיוטה שלי.
שם: ג'וני שלדורן
גיל: 22.
רקע: ג'וני היה ילד מתוק וחביב, שגר בניו רדהאם כל חייו, והכל היה בסדר גמור, עד שג'וני התחיל לשמוע את הקולות. הוא ניסה להסתיר אותם, אבל יום אחד, כשהיה בן שמונה ההקולות הכריחו אותו לעשות משהו נוראי. ג'וני לא זוכר מה קרה, בגלל השילוב בין מחלת הנפש שלו ותרופות ההרגעה הוא לא זוכר דבר מילדותו, רק את הטראומה שקרתה, ללא הזכרונות שלה. הוא היה לכוד במוסד לחולי נפש למשך 12 שנה. ג'וני שוחרר לפני שנה וחצי, והוא מנסה לשוב לחיים נורמליים, הקולות עדיין בראש שלו, אבל הם מודחקים בגלל התרופות, אבל למרות הכול יש לו עבודה כקופאי בסופר, הוא מרוויח יפה ויש לו דירה קטנה ושכורה לא רחוק מהבית הישן שלו.
חיצונית, ג'וני גבוה וכחוש, זיפים בלונדיניים מעטרים את לחייו ושערו הבלונדיני הפרוע כמעט לבן. העיינים שלו בצבע אפור פלדה והן פוזלות מעט(באופן מאיים,כמו זיקית אנושים כזו.) ונועצות מבטים חודרים לכל עבר, והוא לבוש מעיל ארוך וחום. אך בפנים הוא עדיין ילד בן שמונה, ומתנהג בהתאם.
הקולות: לג'וני יש שלוש קולות בראשו, קול הילד בן השמונה, קול המבוגר והקול האלוהי. לכל אחד מהקולות יש אינטרסים משלו והתנהגויות משלו, ופני כל פעולה ג'וני מתייעץ איתם והולך על ההצעה שנשמעת לו הכי הגיונית. אם תרצה שאוסיף עוד מידע על הקולות רק תגיד. בהצלחה במשחק!
 
כבר קיבלתי שלושה דפי דמות. יש לי כמה הערות:
1) כל שלושתם "עלובי החיים"- חסרי בית, נמלטים מהחוק וכו'. אני לא יודע אם זה מקרי או משהו שאמרתי, אבל זו לא הייתה הכוונה. כלומר, זה בסדר, אבל בעקרון התכוונתי שתהיו אנשים ממעמד הביניים.
2) לשאלתך, ליאור, ובאופן כללי: הד"ד שלכם אמור לכלול רק אירועים שקרו לפני שקיבלתם את הכוח שלכם, כי הסצנה הראשונה בכל קו עלילה תהיה קבלת הכוחות.
 
אני יכול להבין למה כל דפי הדמות היו עלובי החיים, פשוט כי ביקשת רקעים מעניינים ואין כל כך הרבה דברים מעניינים לכתוב על סתם בן אדם ממוצע בחברה- הוא בן אדם שגרתי, עד לקבלת הכוחות שלו.
דף דמות-
נקווה שהצלחתי לעשות דמות לפחות קצת מעניינת. אם חסר משהו/משהו לא הגיוני תגיד לי, כי אני לא מרוצה מהד"ד הזה לחלוטין ובהחלט מרגיש שאני יכול להוסיף משהו.

שם: פרנק ג'ונס
גיל : 17
רקע: פרנק הוא תלמיד ממוצע-מינוס בבית הספר שלו. הוא מתעניין בעיקר בכיתות המדע- כימיה, פיזיקה, ביולוגיה. שאר הדברים משעממים אותו עד שינה- באופן כללי הוא חסר סבלנות, מהיר להשתעמם ויתחיל לשרבט במהירות אם לא יתעניין במשהו מהר. אין לו חברים קרובים במיוחד, והוא מחכה בקוצר רוח לסיום הלימודים כדי שיוכל לנסות להתקבל לקולג' טוב (הוא מתכנן את זה, חוסך כסף ומתכונן). אמא שלו היא עורכת דין עם עבודה אינסופית ואבא שלו נגר (וחובב בנייה באופן כללי)- שני התחומים הכי רחוקים מתחומי העניין שלו שיכול להיות, אבל למרות הויכוחים הקבועים הוא אוהב אותם והמשפחה מסתדרת- אבל הוא גם רוצה לצאת לחפש את דרכו שלו, אחרי שהבין שהוריו לא יכולים לסייע לו בה. עם זאת, לאבא שלו היה יותר זמן מאמא שלו ולכן הוא יודע כמה דברים בסיסיים בנגרות, ועד היום יש לו כמה מהצעצועים שאבא שלו הכין לו.

נקודה רגישה במשפחה היא אחיו הגדול ממנו בשש שנים רוברט- הוא לא הסתדר בכלל עם הוריו, עזב את הבית בגיל 18 והתגייס מיד לצבא. הוא נפצע במהלך השירות אך בכל זאת סיים אותו, וכיום הוא גר במדינה אחרת, לא יוצר קשר עם המשפחה כלל ועובד בכל מיני דברים יחד עם חבריו מהצבא.
לפרנק היה קשר טוב עם רוברט, והוא זה שעזר לו להתמודד עם הכעס שלו כשהריבים במשפחה התלהטו. כשאחיו עזב את הבית זו היתה מכה קשה בשבילו, ואולי זו הסיבה שאין לו חברים קרובים בבית ספרו.

את זמנו הפנוי הוא מעביר בגלישה קבועה באינטרנט, קריאת ספרים וכתבי עת מדעיים שונים, משחקי מחשב, ומדי פעם הוא נוסע באופניים לחנות הקומיקס הקרובה, נהנה לעזוב לרגע את המדע המדויק ולהפליג בדמיונו לכל מה שהיה אפשרי אם חוקי המדע היו קצת שונים.
הוא מתנייד ברחבי העיר בעיקר באופניים, מה שמהווה גם את עיקר הפעילות הספורטיבית שלו. הוא מסתובב די הרבה בעיר, כך שהוא בכושר לא רע, אבל לא אתלט רציני.
הוא נוטה להיסחף כשהוא מדבר, לעיתים אפילו להתנשא על בן שיחתו. הוא לא יבין שהוא עושה את זה כי את רוב זמנו הוא מעביר בין טקסטים (בדף או באינטרנט) ולא בין אנשים (לא שהוא איזה אנטיפת רציני, פשוט לא חברתי במיוחד).
 
[dice]
שם:ריק אוזרוב
גיל: 20
רקע:ריק הוא תלמיד בקולג מכובד,הוא לא תלמיד טוב במיוחד או עשיר במיוחד אלא נמצא שם במלגת ספורטאי או ליתר דיוק כדורסל.
הוריו מהגרים בלארוס שעזבו מעט לפני קריסת ברית המועצות,וקראו לבנם בשם אמריקאי כדי לסגל לעצמם את מסורות הארץ שאליה הם היגרו לרוע המזל ריק הוא בן יחיד דבר שתמיד הוא היה לגורם סבל אצל ריק והוריו.
אביו שעבד כמורה לספורט בברית המועצות זיהה את הפונטנציאל של בנו כשחקן כדורסל והתחיל לאמן אותו בכדורסל.
אמו תמכה ברעיון כי ראתה את הרווח האישי והכלכלי בעניין וקיוותה שבנה יוכל תעל את זה לחיים טובים יותר לעצמו.
כבן מהגרים הוא לא היה מקובל במיוחד אך הגודל הבלתי רגיל שלו עזר לו להשיג כבוד ויראה בבית.הוא לא היה מלך הכיתה אך הוא הלך לקולג עם כמה חברים טובים.
בזכות המלגה יש לריק רכב ומגורים בקולג וגם משכורת יפה,הוא מדבר עם הוריו כל יום ומבקר אותם פעמים רבות בחגים.הוא אוהב את משפחתו אך בבית הקטן ישנה תחושת עצב רבה,המשפחה קטנה והוריו מבוגרים.
[/dice]
 
טומאץ'-
תודה רבה. באתי לענות על השאלה שלך והתפתחה לי מזה חפירה על יצירת דמויות. אני אפתח עץ בנושא בפורום מד"ב ופנטזיה בקרוב, בינתיים אני אכתוב את זה כאן (ואתה גם יכול לראות את תהליך יצירת הדמות שלי כאן).

האתגר הגדול בליצור דמויות הוא לא לבנות יוצאת דופן או גיבורה- כי לה יש מאפיינים אישותיים ברורים. אבל לכתוב דמות שהיא אדם שגרתי באופן יחסי, כמו כל אחד מאיתנו, שמצד אחד הוא אדם נורמטיבי שעל פניו אנחנו עוברים כל יום ברחוב, ומצד שני יש לו את הדברים המיוחדים שלו- תחביבים, חלומות, רצונות וכו', שמייחדים אותנו כבני אדם, ושצריך להתמקד בהם כשיוצרים דמות "שגרתית" (כי אחרת באמת אין בה יחוד).

לבנות לדמות סיפור רקע, תחביבים וכו', שגם תוכל להתחבר אליהם (וכך לשחק אותם במשחק), זה לא החלק הכי קשה. האתגר הוא לבנות לדמות אופי שגם תוכל לשחק, וגם תוכל לדמיין במציאות. התנהגות כללית יומיומית, שהיא לא חיקוי מוחלט של עצמנו, לדעתי קשה יותר לכתוב, במיוחד משהו שאני יכול מספיק להזדהות איתו בשביל לשחק איתו משחק פורום. וזה מגיע לשאלה שלך- כתבתי רקע מפורט על הדמות, והצלחתי לייחד את הדמות השגרתית, אבל לא ממש כתבתי אופי בתוך זה- והשאלה הקצרה שלך גרמה לי להבין את זה. מן הסתם עכשיו אני אוכל לכתוב אותו בהתאם לרקע וכל זה, אבל אני חושב שזה מה שהרגשתי שחסר- וזה גם נראה לי מה שהכי מאתגר לכתוב כי הוא הכי שונה מאיתנו.

עכשיו לחפירה קצרה על איך אישית יצרתי את הדמות הזו-
קודם כל, עשיתי אותו תלמיד, כי את החוויה של החיים ישר אחרי סיום הלימודים (ועוד בארה"ב, שם הצבא הוא לא חובה ולכן אין לך המשך אוטומטי ל"מסלול" שהתחיל ביה"ס) עוד לא חוויתי. עם תלמיד אני יחסית יכול להזדהות, לא משנה באיזה מקום/גיל (למרות שבמקרה הייתי שנה בארצות הברית כתלמיד). אחרי זה בניתי לו את המציאות היומיומית, התחלתי מתחומי העניין ומשם בניתי את איך הוא מתנהל בבית ספר, מה שיצא די שגרתי (לא רציתי שהיחוד שלו יהיה שהוא חנון בבית הספר שכל הזמן מקבל כאפות, כי זה נורא בנאלי). לכן, מיקמתי את הקונפליקט בבית (אח שלו). אחרי זה ניסיתי למצוא לו תחביבי אחר הצהריים, שמשום מה היה לי קשה מאוד לחשוב על דברים מקוריים. פשוט נתקעה לי בראש התמונה של ילד נוסע על אופניים לחנות קומיקס אחר הצהריים. אז בסוף פשוט השתמשתי בזה.
ככה יצרתי דמות שהיא די שונה ממני כבן אדם, אבל יש בה מאפיין מיוחד (הסיפור עם האח הגדול והשפעותיו, שמהווה גם סוג של קרס עלילה עתידי למקרה שתרצה להשתמש בו), אבל אני גם יכול להזדהות איתה מספיק בשביל לשחק.
דרך אגב, הסיפור עם אח שלו השפיע עליו בעיקר מבחינה חברתית- הוא התעניין במדע עוד כשאחיו היה בבית.

עכשיו על האופי עצמו- הוא די סקרן מבחינה מדעית וכנראה ינסה לחקור כל הזמן את כוח העל החדש שלו, הוא לא מאוד חברותי עם אחרים, וינסה להשתמש בכוחותיו ביחד עם הידע המדעי שלו לכל מיני ניסויים. הוא לא בדיוק קר, הוא דווקא די שמח ביום יום ואכפת לו באופן עקרוני מאחרים, פשוט הוא לא יוצר איתם קשר טוב. אולי בסתר ליבו הוא חושב על העובדה שלמרות כל המדע שהוא חוקר ויודע, זה לא יוכל לתקן את הקרע במשפחה שלו. אבל זה רק מתחת לפני השטח, מבחוץ אפשר לומר שהוא מדחיק את זה, הוא גם לא חושב על זה ביום יום בכלל.

מצטער שוב על החפירה, אבל רציתי לכתוב את זה עכשיו כשהמחשבה עוד טרייה כדי שאני לא אשכח :idea:
 
חזרה
Top