• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

עולם חדש ומסוכן- חופשיטה בתקופת המושבות האמריקאיות עץ משחק

מזכיר לכולם גלגלול זה ק6 + התכונה שלכם, אני אחשיב מתאמים נוספים בהתאם לדמות.

הגנה/התקפה -שימוש בזריזות לנשק טווח ומסוגנן (סיף,חרב מעוקלת וכו') וכוח לקפא"פ רגיל (גרזן וכו').

נהנה מהעבודה שנשק מבוסס מנגון חלמיש הוא לא מדויק בעליל, ונזרום על כך שלא כל יריית אקדח/רובה פוגעת במטרה (אני לא נכנס לאבק שריפה רטוב וכו'.)

אין כישלון קריטי או הצלחה קריטית, עברתם את הד"ק, סבבה- הצלחתם, לא עברתם את הד"ק, נכשלתם בהתאם לנסיבות יקבעו התוצאות. (הבנת מפה בצרוה לא נכונה וניתוח כושל הם שתי השפעות שונות לגמרי.)

IN וOUT כרגיל.

קישור לתמונה של מפת 13 המושבות באותה תקופה, אנחנו באיזור מסצ'וסטס http://ed101.bu.edu/StudentDoc/Archives/ED101sp09/jhaj/Map Page.html
בהצלחה לכונולנו

מתחילים

השיירה יצאה אתמול מבוסטון לכיוון בריטאון.
רוב השיירה כוללת אנשי צבא שבדיוק נחתו בנמל בוסטון, אחרי מסע של כמה שבועות באוניה שיצאה מאנגליה, שאר האנשים הם תושבי בריטאון החדשים, או אלה שמצאו עצמם נדרשים להגיע לשם.

בראש השיירה רוכב לו רס"ן ראידה, אלה מכם שבעלי מושג צבאי יודעים שבמסע כזה החיילים אמורים לצעוד בקצב התוף, אבל שלגי החורף הראשונים של מסצ'וסטס הפכו את הדרך לקשה להליכה לאלו שלו מורגלים בה, ועל כן פיקד הרס"ן על החיילים לאייש את עגלות האספקה.

דרגוניין
שאלה שעלתה לי על הדמות שלך, קפטן הוא דרגה מקבילה לסרן ברוב צבאות העולם, ואתה טוען ששובצת כסמל... אין לי בעייה אם כך, אבל אם אתה רוצה להיות קפטן (וקצין) אז זה יוצר קצת בעיתייות בכך.
אם תהיה סמל אזי לא יהיה לך תפקיד ייחודי בכוח העיר, אם תהיה סרן (קפטן) אז אתה הסגן של ראידה.
החלטתך
(כרגע את ממוקם בעגלה אם קבוצת חיילים, ההחלטה שלך תשנה את המיקום שלך באופן סופי.)

באחת העגלות יושב גבר בשנות העשרים האחרונות לחייו, חדי עין יכולים להבחין כי עורו הוא שילב של אירופאי ומקומי,הוא לובש מעיל ארוך שחור (בסגנון צרפתי) ועליו מספר נוצות עורב (משהו קטן בכתפיים) (אלא אם כן מוריד בוחר אחרת, תרגישו חופשי לתאר עצמכם בכל דרך שתבחרו.)
לא רחוק ממנו יושב גבר לבן במעיל ארוך, ניתן לראות שיש לידו תיק עם סמל שהמתרובתים מכם יזהו כסמל רפואי (מטה אסקלפיוס- נחש על מטה) והוא נותן תחושה מוזרה לסובבים אותו.
נוסף בעגלה ישוב גבר צעיר לבוש במעיל פרוות דוב, קצת קשה להבחין בטיב הבגדים שלו מתחת להם.

התנועה בעגלות היא איטית והקור המציק גורמים לרס"ן לעצור את השיירה באיזור פתוח. "נחנה כאן להלילה." הוא צועק לשיירה ומייד מתחיל לחלק פקודות לאדומי המעיל (החיל הבריטי של אותה תקופה לבש מדים אדומים, במקרה שהמילים "אדומי מעיל/הרגילים/חיילי המלך ישמעו, הם מתיחסים לצבא הבריטי.) שמתחילים להקים מחנה מסודר.

בעגלה שבה יושבים שלושתכם יושב עוד בחור, יש לו שיער בלונדיני ארוך והוא בעל מבטא ספרדי כשהוא שואל את שאר חבריו לעגלה "אז, מה מביא אתכם לעולם החדש?, אני לוק דרך אגב."

דרגוניין - תענה על השאלה בספוליר ואני יוסיף מה איתך.

עריכה - הוספתי את הדמיות
דינרבלו אמר/ה:
פלאפ
היסטוריה:גלסיוס הוא ממזר,הוא נולד ככה הוא למד ככה הוא חי ככה.
אבל לא כל אחד הוא הממזר של האפיפיור בעצמו.
אמנם גלסיוס לא ידע שהוא הממזר של האב,אבל הוא חי חיים טובים עד שגילה.
אימו,בת מדיצ'י שהאפיפיור המושחת אנס בכוח פוליטי נטו.באיומים לפלוש לפירנצה אם לא.
ככה האפיפיור גם השיג את התפקיד,איומים,סחיטות וטובות הנאה.
אבל הבן שלו גם ירש את המומחיות הזאת.
גלסיוס גודל בבית מדיצ'י ע"י סבו.ראש הבית והרפובליקה וגודל להיות פרח כהונה אך גלסיוס לא חפץ בלימודי כהונה כי ככל שגדל וגדל הוא שמע את הלחישות,ממזר,חטא האב ועוד המון רכילויות של חצר אצולה הוא אמנם לא רצה אך סבו לא נתן לו את האפשרות אז גלסיוס גנב כסף לאט לאט מוריד מכאן מאה ומשם מאתיים דודו תפס אותו פעם ואמר לו שהוא תומך במילוט שלו
לאחר שהשיג את הסכום סבו נרצח בפתאומיות ודודו עלה לשלטון ברפובליקה וכך גלסיוס נמלט מאביו ומפירנצה ונסע לסקנדינביה
שם גילה את האומנות של הקסם ולמד אותה.אך יום בהיר אחד אחד המורים באקדמייה סיפר לו ששמע שהאפיפיור הולך להגיע לכאן לביקור,אך כנראה בא להרוג את גלסיוס.
גלסיוס מפוחד מאיום הרצח המתקרב גנב ספרי לימוד ותפס אונייה לאמריקה הפורטסטנתית מעבר לידיו של אביו.

מראה:גלסיוס הוא איש צעיר שנראה כמו אדם בשנות ה20 לחייו שיער שחור,בגדים שנראים יקרים ואפנתיים אך מכילים שלל סמלי קודש ואבזרי כישוף הוא לובש כובע מוסקטרי שאופייני לתקופה.מעל לבגדים יש מעיל פרווה עבה מפרוות דוב.הוא נושא גם חרב סיף לצורכי ביטחון.

גוף- 1
מוח- 4
זריזות- 1
השפעה- 1
על טבעי-6
תיעול- 6


מיומנות: שימוש בקסמים,קריאה וכתיבה של לטינית ושפות לטיניות אחרות,לחימה עם סיף(רק סייף וזה מיומנות לא טובה שלו)
הוא יודע בעיקר קסמי יסודות,אך גם קסמי קדושה וקסמים של ריפוי

יתרונות וחסרונות:
חסרונות:ממזר,אויבים בעלי השפעה(אפיפיור)
יתרונות:עשיר,זיקה ליכולות על-טיבעיות,חברים בעלי השפעה(בית מדיצ'י),קשרים בעולם החדש(סוחר בעל השפעה מבוסטון שהבריח אותו לעולם החדש),פלוס אחד לעל טיבעי.

dragonian אמר/ה:
קפטן האמפרי אדאמס, או סר אדאמס (כפי שהוא מעדיף) חש ביש מזל, והוא נהנה לשתף אחרים בסבל שלו. כל הזדמנות שלו, להעניש את חייליו הוא מנצל זאת. גם כלפי אזרחים. עם זאת הוא מנסה להיות הוגן, וכשהוא רואה מה שנראה לו כחוסר צדק הוא יתערב. הוא רואה בעצמו אביר שנולד בעידן מודרני מדי. חש מריר בעודו בן 21.
הוא נמוך יחסית, ודי רזה. אפו הנשרי וצווארו הארוך בשילוב עם מבט קודר של עיניים כמעט אפורות. משווים לו מראה של נשר. הוא לבוש בהקפדה קנאית במדיו, ואפילו רבב לא יראה על מדיו ומגפיו. תחת כובעו המשולש שיערו השחור מסולסל על פי צו האופנה. אם הוא אינו מצליח לסדר את השיער הוא לובש פיאה.
על גודלו הקטן מפצה הילה עצבנית למדי. אין הרבה אנשים שאוהבים אותו, אבל אין הרבה אנשים שמזלזלים בו.

היסטוריה:
האמפרי נולד למשפחה אצולה, אך לרוע מזלו לא כבכור. אלא כאח התאום הצעיר של אחיו הנרי.
כל ילדותו עברה בצילו של הנרי שבו אביהם השקיע את מירב תשומת הלב וההשקעה בתור היורש שלו. האמפרי קיבל חינך מוקפד של ילד אציל בריטי, אבל דבר לא הצליח לטפל במזגו הרע.
אביהם- הלורד אדוארד אדאמס נפטר מזיהום בקיבה, שחטף במהלך נשף מלכותי.
הנרי התחתן בגיל 15, והאמפרי חש מיותר מתמיד- אפילו בשידוכים לא כל כך היה צורך בצל שחי כעלוקה באחוזה של אחיו. הוא לא יכל לשאת זאת, והתגייס. הנרי שדוקא אהב את אחיו, והיה נדיב וכואב על סבלו של אחיו מימן להאמפרי קריירה כמפקד.
האמפרי היה אסיר תודה ובו זמנית שנא את הנרי על כך. האמפרי ראה בצבא הזדמנות להשיג את התהילה שלו. כמו שבימי הביניים, בניו הלא בכורים של אציל היו מחפשים את מזלם כאבירים.
הוא התאמן בנחישות מפחידה. בכל יריב, כל קושי ראה דרך לגבור ולהתעלות על אחיו. הוא לא נתן לעצמו להכנע או לנוח, ללא קיבל פקודה לכך.
ובסוף האימונים נשלח... לעולם החדש. האם להלחם בפראים אדומי עור ולהשליט עליהם תרבות ואת חסותו המלכותית של הוד מעלתו? לא! הוא נשלח לרדוף אחרי עושי צרות לאיזה חור נידח ועלוב. בריטאון. אפילו הסוס שלו מת בדרך מבריטניה!
הוא הצטרף למשלחת צבאית עם מכתב לרס"ן ראידה. מכתב הצבה כסמל ביחידה שלו. נראה שמפקדיו באימון ראו בזעם שלו פוטנציאל להשקטה החלטית של מהומות והחדרת משמעת.
אבל הוא יפיק את המיטב! איכשהו.

[dice]
גוף- 6
מוח- 4
זריזות-5
השפעה- 3
על טבעי 0
תיעול- 0
[/dice]

מיומניות
לחימה, רכיבה, ידע


העוג הברברי אמר/ה:
רובן 'הרופא הטוב'
"אני מצטער, חשבתי שמרחתי עליך מספיק משחות עשבים בשביל שזה לא יכאב. עכשיו שמישהו יהדק את החבלים האלו למיטה, אני לא יכול לכרות לו רגל שהוא זז ככה." -הרופא בזמן טיפול

האדם הלבקן הידוע בכינוי 'הרופא' הוא אחד מהאנשים היותר מסתוריים באמריקה החדשה. הוא אדם שאתה יודע שיוכל לעזור לך שתצטרך עזרה, אבל אתה לא בטוח שתרצה את העזרה. לקרוא לטיפולים הרפואיים שלו 'מפוקפקים' יהיה נחמד עם השמועות שמסתובבות עליהן. הרופא הוא אדם שתקן, עם חיוך מלחיץ שתמיד לובש כובע כדי להסתיר ממנו את השמש. המבט שלו חסר רגשות, מגלה את המפלצת שהוא מבפנים.

היסטוריה: רובן היה הרופא על ספינה בריטית שנשלחה אל אחת מהמושבות באמריקה. חובש צעיר וצנום שנשלח לעזור לצבא בגלל הכישרון שלו ברפואה על אף גילו הצעיר והחוסר שלו בניסיון. הוא לא ידע למה לצפות שהוא נשלח, אבל הוא נשלח, וציית לפקודות.
אבל מספר לילות לאחר שהם נחתו על היבשת, רובן נעלם ללא שום עקבות ביחד עם שני חיילים שלא נמצאו מעולם. הוא היה אבוד הרבה זמן, עד שהתייאשו כבר מהחיפוש שלו, ואף אחד חוץ מרובן עצמו לא מכיר את הסיפור.

הסיפור האמתי בנוגע למה שקרה לרופא בזמן בו הוא היה אבוד הוא מחריד- או מרתק, תלוי בנקודת המבט שלך.

שני החיילים שנעלמו עם רובן נעקצו בידי יתוש מקומי, נדבקו במחלה אכזרית. רובן טיפל בהם, אבל באותו הלילה, הוא ביקש מהם להתלוות איתו לנהר. רובן כבר ידע שאין ביכולתו להציל אותם, אבל הוא רצה לחקור מספר דברים.
בעזרת הציוד המוגבל שלו ועלוקות, רובן הצליח להשאיר את השניים בחיים הרבה יותר זמן משהוא ציפה. הם לא סיימו את חייהם ברוגע, כמובן, הם עברו כמה ימים של כאב נורא, אבל רובן למד- רובן למד המון. כאשר הם מתו, רובן ידע שזה לא יספיק.

רובן רצה לחזור לאנשיו, אבל נתפס בדרכו בידי שבט מקומי. לאחר עבודה מרובה, אפילו עם מחסום השפה, הוא הצליח לשכנע אותם להשאיר אותו בחיים. הוא למד את שפתם, למד את הדרכים שלהם לרפא, רובן היה מוקסם. אפילו את הקסם שלהם, רובן החל ללמוד אותו. הוא עבר בין שבטים, למד דברים חדשים. ומידי פעם… שאף אחד לא שם לב… היה לו זמן לכמה 'ניסויים' קטנים. רובן צבר ניסיון.

כעבור קרוב לעשר שנים, החובש הצעיר שנעלם נמצא, הגיע בצורה מסתורית לאחת מהמושבות. הצבא, לא מתעניין במיוחד בעברו של רובן ויותר שמח שהגיע אליהם רופא מיומן משום מקום, שלח אותו לכפר הקרוב לבוסטון, כי הכישורים שלו יכולים לעזור שם.

אבל רובן הוא כבר לא אותו האדם שהוא היה לפני 10 שנים. במקום חובש צעיר וכישרוני, כרגע רובן הוא אדם אנוכי שחושב כמעט אך ורק על עצמו. הוא איבד כול רגש, וכעת יותר משהו דואג לחיים של האנשים כרופא- הוא סקרן, לגלות עוד, לקבל תשובות לשאלות. הכינוי ׳הרופא הטוב׳ ניתן לו כבדיחה, אבל הוא נושא אותו בשמחה.

מראה: לרובן יש עור לבקן ועיניים כמעט שחורות לחלוטין. הוא לובש מעיל ארוך מלא בכיסים בהם הוא שומר את הציוד שלו, ולובש משקפיים עגולים מסביב לעיניים. הוא גבוה במיוחד והצל שכובעו מטיל על פניו נותן לו מראה מאיים. רובן מחייך, אבל החיוך שלו מפחיד יותר ממרגיע, והעיניים שלו מראות עד כמה חסר רגש הוא. הוא לא אדם שנחמד להיות בחברתו.

אישיות: סקרנות מניעה את הרופא לפעול. אין לו בעיה להציל אנשים בדרך, אבל זו לא דאגתו הראשונה. הוא עיוור לכאב של הסובבים אותו, ומוכן לתת להם לסבול יותר למען הסקרנות הפנימית שלו- מה שלרוב מתבטא בטיפולים הרפואיים שלו. הוא מציית לפקודות, אבל הוא לא אוהב את זה או משהו, זה פשוט שאין לו משהו יותר טוב לעשות. הוא סומך על אנשים יותר חזקים פיזית להגן עליו.
גוף- 3
מוח- 7
זריזות- 4
השפעה- 4
על טבעי- 0
תיעול- 0
תירוץ ל-7 מוח- הרקע שלו כבר מבהיר ש-10 שנים הוא הסתובב ולמד דברים מתרבויות ושבטים שונים באמריקה, אם זה לא מספיק מקסימום אני אעביר 1 להשפעה.

מיומנות: רפואה (כנראה המיומנות הכי טובה שלו), במידה פחותה יותר- מנהגים מקומיים באמריקה, ידע על קסם (ממש מעט)

יתרונות: רופא מומחה (אני חושב שלקחתי כול בונוס אפשרי לרפואה), 'חסינות' דיפלומטית (בערך, הצבא כול כך זקוק למיומנות שלו ברפואה שכול עוד הוא לא יעשה משהו שיחייב אותם להעניש אותו או משהו, אני מניח שלא יעשו לו כלום).

חסרונות [שלא שווים מספיק בשביל לקחת עליהם יתרונות]: חסר רגשות (מקשה עליו להבין אנשים וכנראה ירחיק ממנו אנשים), מקור לשמועות (בנוגע לעברו, כנראה גם חסרון שיפריע עם הדעה של אנשים עליו)


MoriD אמר/ה:
קונור קנט'קה טקסלי

"שלום משיגים בעזרת מלחמה, ומלחמה בעזרת שלום"
קנט'קה טקסלי

בן תערובת צרפתי-אינדיאני, מנסה להשיג שלום אך מוכן להילחם בכל אחד. אדום צהוב שחור לבן, הצבע לא משנה. השלום כן.

כינוי: "הזאב השחור"
גיל: 28
מראה: קונור לובש מעיל ארוך שחור (בסגנון צרפתי) ועליו מספר נוצות עורב (משהו קטן בכתפיים) ממתחת לובש שיריון עור איגואנה שחורה וממתחת גופיה רגילה עם שרוולים של זאב שחור, הגוף של קונור שזוף (שחום קצת) ומלא בצלקות.
היסטוריה:
קונור הוא בן תערובת, אביו הצרפתי עשה טעות עם אמו האינדיאנית, והתוצאה: תינוק בן תערובת.
קונור גדל אצל האינדיאנים, ולמרות זאת הם לא כלכך אוהבים אותו "זאב צרפתי" קוראים לו. חבריו קוראים לו "הזאב השחור" משום ששיערו שחור בצורה כמעט לא טבעית וכך גם ציפורניו, שחורות לחלוטין.
כשקונור היה בן 5 אמא שלו שלחה אותו לפריז, לאביו (אבא שלו עוסק בפוליטיקה ובמלחמה) למספר חודשים, קונור ממש נהנה מהיופי והמוזיקה והממתקים. אבל היו מספר בעיות:
1. המשפחה של אבא שלו (הוא היה נשוי לפני שהוא עשה את הטעות ואז התחתן שוב אחרי) לא אהבה אותו כלל, הדחיקו אותו הצידה.
קראו לו "כלב אינדיאני" "חיה" אך למרות הכינויים האלה, קונור ידע נימוסים והליכות בצורה כמעט מושלמת. ובכלל לא עשה בושה לאביו בפריז (למרות שהעובדה שהוא בן תערובת הייתה בושה גדולה)
2. בלילה האחרון בפריז קונור מצא את עצמו ישן מתחת לערימת עלים בסמטה מנסה להתחמק מבריונים צרפתיים מגעילים.
קונור חזר הביתה וניתק קשר עם אביו ומצא את עצמו עם מספר מסקנות:
1. צרפתים מגעילים
2. אינדיאנים כלבים
3. להיות בן תערובת זה רעיון מושלם בשביל להתחיל לעבוד על השלום.

קונור החל להתאמן קשה, יום אחר יום במשך 23 שנה.
ועכשיו כשהוא בן 28, הוא יכול להתחיל לעבוד על שלום.

סטטים:
גוף:3
מוח:3
זריזות: 7
השפעה: 5
הסבר על הזריזות:
קונור נצר לכפר שקוראים להם "הזאבים" (בשפת האנשים הלבנים) משום שהם פועלים יחד והם ממש זריזים, אך למרות כל זאת הם לא כלכך חכמים וגם לא כלכך חזקים, הם טובים בלרוץ ולטפס. אבל לחשוב עכשיו דברים מתמטיקאים/משהו שהוא יותר מאיך להשתמש ברובה? עזוב....זה לא יקרה

מיומנויות:
*אקרובטיקה
*לחימה
*רכיבה על סוסים

(לפי הסדר במה קונור יותר טוב)

קונור מנסה להגיע להסכם שלום עם העיירה והכפר שלו, למרות שהוא די בטוח שזה לא יעבוד.

אישיות: קונור לא רודף צדק פוליטי, אלא צדק חברתי, צדק כלכלי ועושה את הצדק הזה במעשים הוא לא אוהב אנשים שעושים חוסר צדק (במובן ההיגיון שלו) ולפי תפיסת העולם שלו, אין אפור רק שחור לבן (טוב או רע)
עם קונור צריך לבחור בין רוע אינדיאני או רוע צרפתי/ספרדי/אנגלי. הוא מעדיף שלא לבחור כלל

העלאה מחודשת! יש גם סטטים שם
שמח שהתקבלתי, ועצוב לי על אלה שלא.
 
OUT
וואו, תפסת את הדמות שלי ממש טוב.
לא ציפיתי לזה...התיאור היה מדויק מאוד.
IN
"שום דבר לא מביא אותי לעולם החדש, ולמען האמת. זה העולם הישן בשבילי." אומר קונור "אני קונור דרך אגב, נעים להכיר ושמך?" קונור מרים את היד בצורת לחיצה, מחכה ללחיצת יד מלוק.

סטטים והערות בשבילי
גוף:3
מוח:3
זריזות: 7
השפעה: 5

מיומנויות:
אקרובטיקה
לחימה
רכיבה על סוסים
חסרונות: אינדיאנים לא אוהבים אותו, לבנים לא אוהבים אותו
יתרונות: לחימה היברידית (אינדיאנית ואירופאית) מכיר את הרחוב והיער
 
Out
התיאור מעולה, רק שכחת להוסיף משקפיים עגולים.

In
'הרופא הטוב', כמו שלמדתם את שמו במהלך המסע, הוא אדם שלא נעים להיות בחברתו. הוא משרה אווירה... מוזרה סביבה. "בן העולם הישן, כמה מעניין" הוא אומר בחיוך שגורם לכם לצמרמורת, ומסתכל הישר על קונור. "אני הוא רובן, אבל אתם תכירו אותי יותר בכינוי 'הרופא', אני מניח. הגעתי לכאן כי רצו את המיומנויות שלי, וגם ממעט סקרנות אני מניח." הוא לא מושיט את ידו ללחיצה, נראה שהרעיון לא קורץ לו.

"אם למישהו מכם יש איזה כאב, פציעה או משהו שזקוק לטיפול, תפנו אליי" העיניים שלו נוצצות שהוא אומר את זה, כאילו הוא מעט נלהב מהאפשרות שזה יקרה.
 
OUT
בעולם האמיתי, הייתי לוקח מרווח של קילומטר מה"רופא".
הוא ממש קריפי אבל ממש קריפי
IN
קונור מחמיץ פנים, לשנייה.
ומנסה בכל זאת להמשיך את השיחה של לוק "טוב אז....אממ תוך כמה זמן אנחנו אמורים ליישב אוהלים ולהתכונן? למען האמת מה השעה?" קונור נשמע כאילו הוא מתחיל לאבד סבלנות מידידי הקרון שלו.
 
"אז יש לנו יליד מקומי, רופא ו... אני חושב שאני מזהה מבטא איטלקי, מי אמר שזה לא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות." אומר לוק בחיוך, "אני עצמי ספרדי, אף על פי שיגידוי שמוצאי אבותי נמצא באיזור מדבריות ערב."

"אני הבן השני של הדוקס ארדינו קורטז, ויש שיגידו שאני "בנו הלא חוקי." אם אתם מבינים למה אני מתכוון...
אבא שלי די כפה את עצמו על אימא שלי,משרתת כזו או אחרת שהוא פגש בנשף במדריד לפני שנים, הבעייה שלו הייתה שדי האפלתי על הבן הראשון שלו, אז הוא חשב שלשלוח אותי ללימודים בנורבגיה יעזור להעלים אותי, הוא לא ציפה שאני אהיה טוב במה שאני עושה, או שאערוק לצד הבריטי לאחר שהוא דאג שאמא שלי לעלולם לא תטען שיש בן נוסף למשפחת קורטז..."

הוא יורד מהעגלה, "אבל למה אני מטריד אתכם בסיפורים לא לכם, אני חושב שאחפש לי פינה להקים בה את האוהל שלי, נראה שהלילה ירד עוד מעט, ואני מקווה שהחיילים הללו הביא איתם משהו טוב יותר ממזון המסע שהיה באונייה."

"אגב," הוא מוסיף תוך כדי, "אני עו"ד מוסמך במקוצעי ואהיה עוזר לשופט המקומי בבריטאון, תרגישו חושפי לבוא להתייעץ איתי בעניין החוק."

יש לכם הזדמנות לעשות היכרות עמוקה אחד אם השני או לסייר מעט במחנה, אני מחכה לדרגוניין לפני שאני ממשיך בעלילה.

מוריד- אתם לא חיילים אז אין לכם בדיוק דדלין להקים אוהלים, השעה די מאוחרת, הלילה עולה מוקדם בחורף, מישהו אם שעון צועק לך שהשעה היא רבע לשש בערב.
 
"טוב אז, היה נעים להכיר אותכם?" קונור אומר קצת לאט מהוסס, אבל לא בפחד אלא בלבול.
קונור מתחיל ללכת לרס"ן ראידה, לשאול עם צריך עזרה במחנה, כל עזרה שהיא אפילו לעזור להרכיב אוהלים.
 
Out
כבר אתה מדבר על הקריפיות שלי? כנראה עשיתי משהו ממש טוב בשביל להעביר את התחושה הזו בכזו מהירות.

In
"בן של דוכס, כמה מעניין" אומר הרופא "נראה שהולך להיות לנו מסע מעניין. אבל מר פרוות שלנו מעניין אותי יותר" אומר הרופא ומסתכל על הבחור בפרוות, וקם ופונה אליו. אתם מרגישים הקלה שהנוכחות המעיקה של הרופא יורדת ממכם.

הרופא הולך לבחור עם הפרוות, "אז, אולי תספר לנו מעט יותר על עצמך, אני אשמח לדעת מדוע התכבדנו בנוכחות שלך... ומי אתה כמובן" אומר הרופא בחיוך המטריד שלו. הוא לא נראה מוטרד מזה שהבחור עם הפרוות עסוק בעבודה קשה, או שהוא הולך לעזור לו, הוא עומד לו בשתיקה ומחכה לתשובה.
 
אני אערוך את התגובה בהתאם לתשובה.

הוא... יהיה הסגן.

הדמות מטעמי נוחות
קפטן האמפרי אדאמס, או סר אדאמס (כפי שהוא מעדיף) חש ביש מזל, והוא נהנה לשתף אחרים בסבל שלו. כל הזדמנות שלו, להעניש את חייליו הוא מנצל זאת. גם כלפי אזרחים. עם זאת הוא מנסה להיות הוגן, וכשהוא רואה מה שנראה לו כחוסר צדק הוא יתערב. הוא רואה בעצמו אביר שנולד בעידן מודרני מדי. חש מריר בעודו בן 21.
הוא נמוך יחסית, ודי רזה. אפו הנשרי וצווארו הארוך בשילוב עם מבט קודר של עיניים כמעט אפורות. משווים לו מראה של נשר. הוא לבוש בהקפדה קנאית במדיו, ואפילו רבב לא יראה על מדיו ומגפיו. תחת כובעו המשולש שיערו השחור מסולסל על פי צו האופנה. אם הוא אינו מצליח לסדר את השיער הוא לובש פיאה.
על גודלו הקטן מפצה הילה עצבנית למדי. אין הרבה אנשים שאוהבים אותו, אבל אין הרבה אנשים שמזלזלים בו.

היסטוריה:
האמפרי נולד למשפחה אצולה, אך לרוע מזלו לא כבכור. אלא כאח התאום הצעיר של אחיו הנרי.
כל ילדותו עברה בצילו של הנרי שבו אביהם השקיע את מירב תשומת הלב וההשקעה בתור היורש שלו. האמפרי קיבל חינך מוקפד של ילד אציל בריטי, אבל דבר לא הצליח לטפל במזגו הרע.
אביהם- הלורד אדוארד אדאמס נפטר מזיהום בקיבה, שחטף במהלך נשף מלכותי.
הנרי התחתן בגיל 15, והאמפרי חש מיותר מתמיד- אפילו בשידוכים לא כל כך היה צורך בצל שחי כעלוקה באחוזה של אחיו. הוא לא יכל לשאת זאת, והתגייס. הנרי שדוקא אהב את אחיו, והיה נדיב וכואב על סבלו של אחיו מימן להאמפרי קריירה כמפקד.
האמפרי היה אסיר תודה ובו זמנית שנא את הנרי על כך. האמפרי ראה בצבא הזדמנות להשיג את התהילה שלו. כמו שבימי הביניים, בניו הלא בכורים של אציל היו מחפשים את מזלם כאבירים.
הוא התאמן בנחישות מפחידה. בכל יריב, כל קושי ראה דרך לגבור ולהתעלות על אחיו. הוא לא נתן לעצמו להכנע או לנוח, ללא קיבל פקודה לכך.
ובסוף האימונים נשלח... לעולם החדש. האם להלחם בפראים אדומי עור ולהשליט עליהם תרבות ואת חסותו המלכותית של הוד מעלתו? לא! הוא נשלח לרדוף אחרי עושי צרות לאיזה חור נידח ועלוב. בריטאון. אפילו הסוס שלו מת בדרך מבריטניה!
הוא הצטרף למשלחת צבאית עם מכתב לרס"ן ראידה. מכתב הצבה כסמל ביחידה שלו. נראה שמפקדיו באימון ראו בזעם שלו פוטנציאל להשקטה החלטית של מהומות והחדרת משמעת.
אבל הוא יפיק את המיטב! איכשהו.

[dice]
גוף- 6
מוח- 4
זריזות-5
השפעה- 3
על טבעי 0
תיעול- 0
[/dice]

מיומניות
לחימה, רכיבה, ידע
 
"לא התכבדתם בשום נוכחות.אני צריך להקים את האוהל,לחלקנו יש דברים לעשות לפני שהם הולכים לישון."אומר הבחור.
הוא נראה מאויים מהנוכחות של הרופא,אבל אתם מבינים שהוא לא נלחץ מהרופא עצמו אלא מהמרחק שלו מהרופא.
 
כולכם שומעים את הרס"ן צועק: "איפה קפטן אדאמס?"
לאחר כמה שניות ניתן לראות פרש דוהר לעבר אוהל הפיקוד.
הוא נמוך יחסית, ודי רזה. אפו הנשרי וצווארו הארוך בשילוב עם מבט קודר של עיניים כמעט אפורות, הוא לבוש בהקפדה קנאית במדיו, ואפילו רבב לא יראה על מדיו ומגפיו. תחת כובעו המשולש ישנה פיאה לבנה הזהה לכל פיאה לבנה של קציני הצבא הבריטי.
דרגונין
"איפה היית?" שואל הרס"ן, רק לאחרונה איבדתי את הסגן הקודם שלי במתקפה של הפראים, אני לא הולך לאבד גם אותך עוד לפני שנגיע לעיירה.

עכשיו מצא לי את הרופא, אני חושש שאחד מהסמלים נדבק במשהו.
 
In
הרופא מתיישב לעצמו באיזו פינה ומסתכל על האנשים השונים, בוחן כול אחד מהם בעיניו. המבט שלו גורם לכם לתחושת אי נוחות שהוא נח אליכם, כאילו הוא ישר מאחוריכם. הרופא יודע שבהתחלה הוא יראה לא יעיל במיוחד, לא יעזור הרבה, אבל שהגוף האנושי יתחיל להיכשל- וכמו שהרופא יודע, זה תמיד קורה- אז הם יבינו את חשיבותו כאן.
 
אני נכנס לאוהל, מסיר את כובעי ומצדיע.
"קפטן אדאמס ניצב לשירותך הרס"ן!" בנקישת מגף.
בושה וחרפה! איחרתי! ארור יהיה הסייס מהפונדק המזוהם שהתבלבל בסוסיי! אני מקווה שהחבטה שנתתי בגבו הייתה הגונה מספיק כדי שלא יעז כך להתבלבל שוב בין סוסו של ג'נטלמן ושל סתם עברין מקומי!
"אלף סליחות הרס"ן.. היו לי... קשיים לוגיסטיים." אמרתי לרגע מתלבט לבחור את הניסוח לתיאור הבישמזל המטופש שנקלעתי אליו.

"רופא? מיד, הרס"ן!" הצדעתי שוב, ממתין לשחרורו ויצאתי מהאוהל
יצאתי במבט עוין וזעוף מאוהל הרס"ן.
הנחתי שהרופא לא נמנה בין החיילים, אז פניתי לקבוצת ה..אזרחים?
"ערב טוב אזרחים טובים." אמרתי בקור ורשמיות. "מי מביניכם הוא הרופא?"
 
קפטן אדאמס מביט בקונור במבט בוחן. ואז ברופא. "אני רואה זאת במו עיניי, אזרח טוב. אך תודה על אזהרתך." אומר ברשמיות. "נראה שזה המיטב שאפשר למצוא בארץ שכוחת אל זאת, אך בשם הוד מעלתו נפיק את המיטב מכך!"
"ואתה~" פונה בעוינות לרופא. "גש אליי. אחד המפקדים זקוק לשירותך." הוא אוחז בחרבו. "אך אזהיר אותך~ פעם אחת ודי. אם תעלולים יושבים בראשך, שמור אותם שם~ אחרת אתיז את ראשך יחד עם תעלוליך, בשם הוד מעלתו!"
 
In
הרופא לא נראה שנעלב מההערה שהוא מוזר, או מפחד מהאיום "כמה מאיים" הוא אומר לקפטן "אני מבין שככה מברכים אצלכם לשלום?"
הוא מתחיל להתקדם ביחד איתו "אני מבטיח לך, קפטן, שהכישורים שלי הם לא 'מה שאפשר למצוא בארץ שכוחת אל שכזו', אלא מהטובים שתמצא, לא סתם קוראים לי הרופא." הוא אומר ומתקדם בשתיקה. השתיקה שלו, בשילוב עם חוסר הפחד מהקפטן, גורמים לקפטן לתחושת אי נוחות- כאילו לבחור יש איזה משהו שהוא יודע ולא מספר, ומביא לו ביטחון שכזה.

הוא בא ביחד איתו.
 
חזרה
Top