יש לנו תגים חדשים בשבילכם!
ההצבעה לגל השני של התגים הסתיימה והתוצאות כאן: תגים למשתמשים - הגל השני זמין עכשיו.
ניתן להוסיף את התגים לפרופיל שלכם דרך לוח הבקרה למשתמש -> פרופיל -> ניהול תגים

מוות עגום - עץ משחק

פלטפורמה למשחק בהרפתקאות משחקי תפקידים באינטרנט. כאן תוכלו להצטרף ולשחק בהרפתקה עם שחקנים אחרים באמצעות האינטרנט וגם להנחות משחק משל עצמכם. בפורום גם ניתן לפרסם ולקרוא רשומות של הרפתקאות.
סמל אישי של משתמש
rui
The Storyteller Archmage
הודעות: 10727
הצטרף: 13 אוגוסט 2010, 22:01
מיקום: כפר גאלי קטן.
יצירת קשר:

מוות עגום - עץ משחק

שליחה על ידי rui » 28 יולי 2014, 22:01

התקבלו חמשת הנבחרים:

העוג הברברי, אדראן - חצי אלף אביר קודש.
מרתוס, אלרניר קאראלס - בן אנוש לוחם. טבע במעמקים במהלך קרב עם אנשיו של דרייאר בולדווין.
נקסטורל, ת'ונד - גמד כוהן.
yellow acid, מארו טאק - בן אנוש נזיר. עזב לנהל חבורת פשע מצליחה בערי הכאוס ולנסות להשתלט עליהן.
גאלאן, סיד - בן אנוש נוכל. מת מקסם עוצמתי של קרואוק-נאר בעת שלחם כנגד קיאלה.
amitf0123, מינרון - מינוטאור סייר.

לכל צד יש התחלה שונה. תזכרו, ספויילרים :)
בהצלחה לכולם! :)

ממלכות שבורות - המשחק הקודם.

העמים החופשיים:
ספוילרהצג
"סדר! סדר!" צעק אחד המפקדים כשבן אנוש צעד ברחבי המסדרון אל עבר חדר הפגישות. החיילים האלפים התרעמו. בן אנוש שישלח בכדי לנקות את המורדים? "אתה שולח בן אנוש?" קרא אחד מהחיילים אל המפקד, ועוד קריאות התלהמות נשמעו. המפקד שלח כמה חיילים נאמנים בכדי להשתיק את ההמון. בעוד הם נרגעו ובן האנוש נכנס לחדר הפגישות, חצי אלף עשה את דרכו במסדרון. הקהל התעורר לחיים, שאג וקרא קריאות גנאי. לאחרונה אנאראק החל מצור על מבצר יינדמיר, וכולם היו לחוצים ומתוחים מכך. הם הוציאו את האגרסיביות על חצי האלף הקרוב. "תועבה! שניכם תועבות!" קרא חייל אחד. המפקד ניסה להשתיק אותו, לשלוח עוד חיילים, אך ללא הועיל. לבסוף זרק את כל החיילים החוצה. חצי האלף נכנס לחדר הפגישות, שם הוא כבר ראה בן אנוש יושב על כיסא עץ. עוד מקום פנוי אחד לידו, ומולו יושב המפקד. הוא התיישב והקשיב.

"ארדאן... דשיר ארדאן" אמר המפקד, קצת מתקשה להגות את שם התואר. "וגם... סר מארו טאק, נכון? לא, לא סר" הוא מתקן את עצמו בהיסוס. "אתם צוות לא רגיל. האימפריה מסתכנת במרד רק בכך שאתם באותו חדר" הוא מתבדח מעט, אך הוא שותק מיד. "אנחנו לא סתם קראנו לכם. הדרג העליון עציו ציווה להביא אתכם. אחד ידוע בקרב, השני קשור ל..." הוא קורא את הדף ומתלהם. בעיניו ניצת כעס. "קסוול" הוא הוגה את השם בגועל ובשנאה. "אני מבין למה חיילי התמרדו עכשיו. אולי הייתי צריך לתת להם לקרוע אותך לגזרים" הוא מניח את המגילה שהקריא ממנה והביט בהם בעיניו הכחולות. שערו של המפקד היה חום בהיר, והוא לבש רק שריון קשקשים ירוק עם סמלי משמר העיר. "אני הוא המפקד הליר" הוא אומר במעט הרשמיות שנותרה לו. "לא סתם קראנו לכם. אתם קשורים לבני האנוש... בנאמנות או בדם" הוא אומר זאת עכשיו בקול חסר רגשות. "מתברר ששביל הסחר הראשי שלנו מותקף על ידי שודדים. ולא סתם שודדים, אלא שודדים בני אנוש" הוא אומר, בבירור עם מעט כעס הפעם. "הם לא הרגו אף אחד, אבל הם שודדים את האספקה שאנחנו שולחים לחזית. אם הם היו אלפים רגילים הייתי שולח כמה חיילים... אך בני אנוש זה מצב עדין יותר. הם עלולים להיות קשורים לממלכה באופן כלשהו, ישיר או לא" הוא לא פוחד מלרמוז רעות על הממלכה. "תמצאו אותם, תחקרו אותם. בדרך כלל הייתי אומר לא להרוג אותם... אבל כל אחד שפוגע בחזית תומך במתועב. תהרגו אותם אם יש צורך בזה. משוחררים" הוא אומר, ומפנה אתכם אל הדלת.

ארדאן ומארו יצאו מהחדר אל המסדרון השקט. הם לא נקראו לבירה... לא, הם כנראה לא יסתכנו בכך שחצי אלף ובן אנוש יבואו לבירה, אך הם נקראו למוצב שקרוב לחזית. שקרוב לקו האספקה הראשי.
זמן לטפל בשודדים.
הממלכה:
ספוילרהצג
הם הגיעו בבוקר המוקדם, לפני שהעיר התעוררה. השמש עוד נאבקה לזרוח כשהם פגשו אותו באחת הסמטאות.
הם הגיעו באותו הזמן, אך כבר מצאו שמישהו מחכה להם. הוא היה בן אנוש, כמוהם, ולבוש כולו במדי משמר העיר. למרות זאת, הוא לא נראה שומר של נשימה-ראשונה. משהו בו לא הרגיש אמיתי.
"בואו" הוא אמר להם בשקט. "סיד ואלרניר, אני צודק?" הוא אמר להם בשקט. השניים הנהו בלי לומר מילה.
"הסודיות היא לא לחינם. הם שמעו עליכם, האנשים למעלה. קונטרול שלח מילה לקרוא לשניכם לטפל בבעיה שצצה לנו" הוא אמר. "השם שלי הוא מאורין, ואני נשלחתי בכדי לבקש מכם לפתור משבר שיש לנו פה" הוא נשען על קיר אחת הסמטאות כשמוכר דגים עבר ליד, שורק לו בעוד הוא סוחב את עגלתו המסריחה. "יש עניין של נטישות. בהתחלה אלו היו הצפויות - כשגנרל גריאון יצא אל החזית, ברור היה שכמה לא ירצו לצאת לשם. אבל לאחרונה זה התגבר, ויש לנו חשוד ב... בהסתה הזאת" הוא אומר, ועומד שוב זקוף. הוא בבירור עצבני, לא אוהב לדבר על הנושא. "מג. ולא סתם מג, אלא אחד עוצמתי. ועוד אחד שהמגים העליונים לא זיהו כמזוהה עם האקדמיה של פארגוס. אני לא יודע מי הוא, ואני לא חושב שלדרגים העליונים יש זמן או דרך לברר את הנושא עד העומק. בנתיים הוא גרם כבר ליותר ממאה אנשים לנטוש את עמדותיהם בשבוע האחרון. אם זה ימשיך ככה, זה עלול להגיע לאלפים. תמצאו את המג הזה, תחסלו אותו. אני לא יודע איפה הוא ומי הוא... אבל לא קשה למצוא את האנשים שנוטשים ולא מצטרפים למסע לארצות האלפים. בטוח יש כמה בפונדק המקומי, או בכל חור. לא חסרים פחדנים" הוא אומר במעט כעס, ולוחץ את ידו של כל אחד מהם. "אחרי שתמצאו את המג הזה ותטפלו בו, אנחנו נמצא אתכם שוב. יש זהב, אני מבטיח לכם" הוא הולך מן הסמטה, נעלם לחלוטין מעין לאחר כמה שניות, נבלע בין הקהל שמתחיל למלא את אזור השוק.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

רקע – למי שלא מכיר את גאנור

גאנור הוא עולם המערכה שלי, rui, ובו משוחק המשחק ממלכות שבורות. בעולם הזה הממלכות החופשיות הן האלפים והגמדים (ובהן גם גרים הננסים וההוביטים, אך הם לא ממש חשובים לעלילה) והן דורשות תגבורת כנגד ליץ' שהקים צבא אימתני – לורד אנאראק. התגבורת הייתה אמורה להגיע, עד שהמלך הנוכחי מת וממלכת בני האדם, ממלכת דורטר, נגררה למלחמה עקובה מדם על המלוכה. בנתיים, נשלח על ידי המלך ריקן לורד בשם אלפארי קסוול כדי לנהל את המשא ומתן, והוא גורר את המפגשים ומתמקח כמה שרק אפשר, בזמן שאלפים וגמדים נלחמים ומתים כנגד קרב אבוד. דבר זה יוצר מתח רב בין האומות, ומשפיע על החברות בין הממלכה הגמדית לממלכת דורטר של בני האנוש.

הנה הדמויות החשובות בעולם שנוספו במשחק הזה. האחרות עדיין בפוסט הראשון של ממלכות שבורות:

אריאן טולסר - אפילו לא לורד אלא חייל טוב, אריאן טולסר היה היחיד שהסכים להיענות לקריאתו של המלך ריקן ולצאת אל עבר החזית האלפית. הוא הגיע עם גל החיילים הראשון והאחרון, עם אלף איש, ועם פקודה אחת - להחזיק. אריאן, אפילו לא אביר, נאלץ לקחת פיקוד בזמן קריטי מבלי לדעת הרבה על האויב שלו. בהתחלה הוא הפסיד בצורה קשה את הקרבות הראשונים שלו, בכך שנקט באותן טקטיקות הברורות של הממלכה. חצי מהאנשים שהביא איתו מתו או נפצעו קשות, אלפים וגמדים נהרגו. נאלצו יותר מכמה ניצחונות בכדי שיוכל להשיב את כבודו. כיום הצליח לזכות בהרבה מאוד אהדה אצל העמים החופשיים. הגמדים מעריכים אותו ואף האלפים הודו שהוא בן אנוש חכם, אמיץ ומוסרי. אריאן נודע בגישה הפשוטה שלו - אם מפסידים, בורחים מן הקרב. המטרה היא להחזיק, לא לנצח. הוא לעולם לא מסתובב עם שריון כבד כיוון שהוא נאלץ לרוץ ולרכב בזמן הקרבות בכדי לפקד בכמה שיותר חזיתות - בגדיו קרועים לרוב, למרות שהאלפים תוו לו בגדי גנרל. הוא פשוט כמעט ולא חוזר למשכנו שבבירה האלפית, וכשהוא חוזר ולוקח את הבגדים החדשים שלו הם נקרעים בשדה הקרב.
"אומץ בקרב אבוד הוא של המתים בלבד".

לורד אלפארי קסוול - ללא ספק, הלורד החזק ביותר מבין כל השאר בדורטר. עם אישיות מברזל, עקשנות אינסופית וחוכמה פוליטית נדירה, לא מפתיע שהוא הפך לכוח חזק בממלכה, אם לא החזק ביותר. בית קסוול לא נחשב לחזק מאוד לפניו - הוא הסתדר והיה בעל כוח, אך נפל מאחורי כוחו הצבאי של סטרויס, עושרו של בולדווין והנאמנות של האנשים לקראנדאן. עם זאת, השינוי החל כשאלפארי נשלח לגייס כסף בערי הכאוס, בתקופת המערכות הצבאיות של המלך המנוח ריימונד כנגד הגובלינים והדובלינים. הוא יצא עם צי ספינות וגייס מעל לארבעה מיליון מטבעות זהב - בשכנוע, שקרים, הבטחות, עסקאות, איומים, סחיטות, ומכירת סודות ושמועות. כשהוא החל לחזור לדורטר, הוא קיבל הודעה שריימונד לא מתכוון למלא את חלקו בעסקה - תמורת הכסף, בתו של אלפארי, איזבלה, הייתה אמורה להינשא לנסיך ריקן. כועס, הוא שמר את הכסף לעצמו, מתנגד פומבית לצו מלכותי לתת את הזהב לקופת הממלכה. כשחזר הוא גם גילה שאשתו מתה ממחלה בזמן שהיה בימים, ואין זה סוד שהוא מאשים את בית קראנדאן בכך שלא היה לצידה. הכסף עזר לביתו לגדול, אך הוא לא הסתפק בזה - במשבר הארכמג, הוא כמעט הנהיג מרד כנגד המלך, וסחט את הכתר בתמורה לשלום - בזהב, בשטחים ובמינויו לאחראי כספי הממלכה. ולאחרונה, הוא האחד שנשלח בכדי לשאת ולתת עם האלפים. הוא החזיק את הקיסר האלפי יותר משנה, גורר אותו שוב ושוב תוך כדי שהוא הורס את היחסים של האלפים עם בני האנוש, וכל זאת בכדי להוכיח בפעם השלישית את כוחו של בית קסוול. לאחר שהוא חזר עם הסכם, הוא התקבל בניצחון בדורטר, על ידי האצילים ופשוטי העם כאחד. בכל עשרות השנים הללו, יש האומרים שריסק כלכלית לורדים אחרים - על פי השמועות, הוא סוחט את סטרויס, עשה עסקה שגרועה לאוזארד, והורס את הכלכלה של הנמל המצליח ביותר של בולדווין, יחד עם בתו איזבלה, והמרד הרס את היעילות של הבירה הכלכלית של בית קראנדאן, פאנדל. בכך, לא רק שהוא עשיר, אלא שהוא במצב כלכלי מצויין בזמן שלבתים אחרים אין כסף להתחרות בו. לאחר שפארגוס מת במרד, כאות תודה לשירותיו, התמנה אלפארי קסוול ליועץ המלך. יש האומרים שזה הצעד האחרון לפני שהוא יקח את הכתר.
"אתה לא בעמדה לשאת ולתת".

תמונות של אנשים מפורסמים!

אריאן טולסר (תתעלמו מהרקע של התמונה) -
ספוילרהצג
אריאן טולסר -

תמונה

לורד אלפארי קסוול (אומנם זאת תמונה אמיתית, אבל זה בדיוק אותו דבר רק עם שיער שחור) -
ספוילרהצג
אלפארי קסוול -
תמונה
ואנדאגריף האמיתי (שיער לבן ולא שחור) -
ספוילרהצג
ואנדאגריף האמיתי, ערפד
תמונה
לורד ואנדאגריף (מידע בטקסט) -
ספוילרהצג
"לורד חזק" זאת המעטה כשמדובר על לורד ואנדאגריף.

לכל לורד חזק יש כוח כלשהו. לקיסר האלפים קאלאדיריון יש את הנאמנות הבלתי מעורערת של אנשיו, לריקן קראנדאן יש כבוד וכוח צבאי, אפילו ללורד קסוול הנתעב יש כסף ועורמה פוליטית. אבל קריאול ואנדאגריף? הכוח שלו שוכן בקשרים. האיש מקושר לכולם, וכולם מקושרים בחזרה אליו. איפה שתדרוך, איפה שתציב רגלך, ללורד ואנדאגריף יש דרך לדעת עליך. ולרוב, זה בכלל לא בעזרת מרגלים - הוא אהוד על ידי הקיסר ושאר האצילים האלפים והם ימסרו לו את המידע בכיף. הוא שולט על המבצר השני בגודלו בממלכת האלפים, ואנשיו אוהבים אותו על כך שהוא הוגן, רחום, ומקל במיסים בחורפים הקשים.

לורד ואנדאגריף הוא יועץ הקיסר קאלאדיריון. אמנם אין תואר רשמי כזה בחצר המלוכה האלפית, אך ברור לכולם שהקיסר והוא מסתדרים מצויין. הוא לורד נאמן, מרבה בתשבוחות על המלוכה ועל קאלאדיריון ואשתו, הקיסרית הלייטינה. ולמרות הכל, הוא לא האחד שנבחר לנהל את המשא ומתן עם לורד קסוול. לא ברור אם הוא לא רצה או שהקיסר לא הסכים שינהל זאת, אך המטלה נפלה לבסוף על קאלאדיריון עצמו. וכידוע, הוא נכשל כישלון צורב שהעם האלפי משלם עליו בימים אלו. ואנדאגריף ידוע בגישתו השקולה והידידותית, ואף על פי שהצהיר כמו אצילים רבים שהוא מתעב את לורד קסוול, בניגוד לרוב המוחלט של האצילים, הוא לא שונא את שאר בני האנוש.

ועם זאת, לורד ואנדאגריף לא מוכן להביא את צבאו האישי למלחמה בכוחותיו של אנאראק בחזית. הוא טוען שהוא לא מוכן להוציא את החיילים מהמבצר כי הסיכון שיפול והחזית תקרוס גדול מדי, אך לורדים אחרים קוראים לו להביא את הצבא. הוא שולט על עשרת אלפים חיילים, מספר קטן יחסית כשמדובר בבני האנוש, אך מספר עצום כשמדובר באלפים.

בעברו, ואנדאגריף היה דשיר מצטיין שהוכתר כגיבור לאחר שהציל את מבצר לב-עץ מזעמו של סאהס, מכשף נורא שהרג את השליט של לב-עץ. כיוון שלשליט לא היו ילדים והעם האלפי הודה לו רבות, הקיסר מנטימר, אביו של קאלאדיריון, העניק לו שליטה במבצר. זה היה לפני יותר משש מאות שנים, וכיום ואנדאגריף זקן, אם כי בריא וצלול. הוא אמנם פחות יוצא מביתו בימים הללו כיוון שהוא עסוק בעזרה בניהול המלחמה, אך הוא נמצא עדיין בכל מקום - שליחיו ובני בריתו הרבים מוכנים לעזור לו.
מידע על התרבות הגמדית בעולם:
ספוילרהצג
המלך השולט הוא דראגאן לבית פלסן (Flesen). מבחינת הגמדים, יש מעט מאוד אצילים, אפילו פחות משל האלפים. יש כמה משפחות גדולות שמעסיקות הרבה עובדים תחתם, וזה הפך למעין... שבטים לא רשמיים. הגמדים עדיין מרגישים מאוחדים, כן? את כולם ברא באלאדאן, וכולם יחזרו אל האבן יום אחד (לא אל האדמה, אל האבן), ללא קשר לשבט שלהם. העניין של השבט פשוט קשור יותר לאיזו משפחה גמדית בעלת יותר כוח, זה הכל. אם לשבט שלי יש יותר גיבורי קרב, אני ובני משפחתי עזים יותר ממך, לדוגמה.

אז יש את שבט פלסן. הוא השבט היותר חזק צבאית מהאחרים, ולכן הוא שולט. שבט כוחני מאוד (לא שהיו מרידות אצל הגמדים, אבל לא חסרים דראגרים ואל מתים) שלא סובל הרבה איומים לאימפריה. מעסיק בעיקר חיילים, אנשי צבא ובעל הכי הרבה גיבורי קרב.

מנגד, יש את שבט סטיין. הוא שבט של כל מה שקשור לנפחות, חרשות ברזל והכנת כלי נשק מפוארים - לרוב אנשיו הם אלו שיושבים ליד כס האבן (הכס של המלך) ומייעצים לו. הוא מעסיק בעיקר אנשים עם חיבה לשריון לוחות כבד, פלדה ישנה וטובה.

בנוסף אליהם, יש את שבט ראכטו. מדובר פה בעיקר על הגמדים שחוקרים יותר את עניין הרונות והקסם בעולם (קוסם גמד זה פחות מקובל למסורת הגמדים, אבל רונות זה בסדר לחלוטין). הם מעסיקים כמה שיותר אנשי מקצוע שמבינים בנושא, וכל עוד יש לך נשק שתרצה שישקעו בו רונות (נשקים כבדים עדיפים - פטישי מלחמה, חרבות דו ידניות וכו') אתה נשכר שם.

השבט הגדול האחרון הוא שבט אמברוסט. אנשי שבט זה מתעסקים בעיקר בהמצאה הגמדית האחרונה שעדיין משפיעה על העולם - רובה הקשת. מתקן מסובך, אך יעיל בעיניהם בהרבה מקשת. למרות שרוב אנשי שבט זה הם ארטילריה, הם לוקחים בעיקר אנשים בעלי נשק ומגן בשביל להגן על השורות האחוריות.

השבטים לא פעם נודעו במלחמות שלהם זה בזה, פומביות וסודיות, אך הם נשארו השבטים הבולטים במשך ארבע מאות השנים האחרונות, וכך מאמינים כולם שישאר.
עץ הקיסר, של האימפריה האלפית -
ספוילרהצג
נאמר שהעץ נברא לאחר המלחמה הגדולה, על ידי רוונדיל, הקיסר האלפי הראשון. רוונדיל היה דרואיד אדוק למאנורה וקיבל את העץ כסימן למקום בו ארמונו צריך להיבנות. מאז, העץ מקודש לאלפים ומסמל את הברית שלהם עם מאנורה.

העלים של העץ לעולם לא נגמרים, והוא חזק באופן תמידי, לא מראה סימן קמילה. עליו חזקים כפלדה, וניתנים לאבירים האלפים, הידועים בכינוים דשירים. כל עלה שכזה משמש כסימן אמיתי לזהותו של הדשיר, ובמותו, מתנפץ ומתפזר להילת מגן בכדי שגופתו של הדשיר לא תחולל. רק דשיר אחר יכול להיכנס בהילה זאת בכדי לתת קבורה ראויה לחברו.

נאמר שהעץ מסמל את מחשבתה של מאנורה על הקיסרים האלפים. רישומים היסטוריים מראים שהוא לבלב בתקופות של קיסרים מצויינים, ודעך בתקופות של קיסרים עלובים. עם זאת, הוא גדול ותמיר, צחור כשלג, ואיש אינו מסוגל לבקע את גזעו או להפילו ממקומו.
הקיסרות האלפית לפני עלייתו של אנאראק, לפני חמישים שנים בערך -
ספוילרהצג
השליט היה מנטימר לבית קיסר. הוא היה נודע כאחד מהקיסרים הפתוחים ביותר לתרבויות אחרות, וקיבל במהלך שבע מאות שנות שלטונו תארים רבים, והבולט בהם היה "הדיפלומט". בין הצלחותיו של הקיסר נמנות בניית דרך הסחר המפורסמת עם הגמדים והננסים, סחר עצום עם דורטר השכנה, ואפילו שכנוע האלדרינים לעזור לאלפים מבעד לשער בארמון הקיסר. נאמר שהוא היה כל כך אהוב, שעץ הקיסר לבלב יותר מתמיד, ועליו היו חזקים מכל רישום אחר בהיסטוריה. העם לא ידע מלחמות, והתקופה הייתה זהובה.

כל זאת השתנה בשנה אחת. מנטימר החל להיות חולה ואף אחד לא יכל להצילו. הוא לא יכל לזוז מהמיטה, ושרים רבים נאלצו להחליפו, כיוון שהאלף העמיס על עצמו עבודה רבה בימי בריאותו. סאארות', ראש מעגל הדרואידים באימפריה האלפית, ישב יחד עם ראש הכוהנים האנושי, האחד שקדם לברסאיוס, אך אף אחד לא הצליח לרפא אותו. אביו של ריימונד שלח את לורד בולדווין לסרוק את ערי הכאוס למציאת תרופה, אך איש לא הצליח לעזור. לאחר שנה בדיוק מהיום הראשון בו חלה, מנטימר מת, וקאלאדיריון בנו היחיד הפך לקיסר.

בתקופת שלטונו של קאלאדיריון, העץ דועך. יש האומרים שזאת ביקורת על הקיסר, אך אחרים טוענים שהוא לא מצליח להשתוות לאביו, ולכן העץ דועך חזרה למצב רגיל של שליט טוב, אך לא מהולל.
האצולה האלפית -
ספוילרהצג
אין הרבה משפחות אצולה אצל האלפים - מעמד גבוה הוא לרוב דשיר וזהו, אלא במקרה חריג שבו גם יש הוכחה למורשת עתיקה. יש את בית הקיסר, בית ואנדאגריף חסר היורשים, ועוד שני בתים - טאלנית' והורו.

בית טאלנית' מפורסם בכך שיש בו הרבה יותר בנות מבנים ומכיוון שהוא הבית הכי "צעיר", הוא קנאי מאוד למעמדו.

בית הורו הוא האחראי על התפקידים הציבוריים - שופטים, כוהנים, גובי מיסים מלכותיים. זה אולי נראה קצת טיפשי, אבל אצל האלפים זה כבוד גדול לעשות את העבודות האישיות ביותר לקיסר. באופן טבעי הם פחות אוהבים את ואנדאגריף בגלל שהוא כל כך קשור אל קאלאדיריון ומוריד מהשפעתם עליו.

אם יש שליטים אחרים זה לרוב דשירים שקיבלו שטחים.
המלחמה באפלת המעמקים -
ספוילרהצג
באפלת המעמקים, האזור שמתחת לכל החלק העליון של גאנור, קיימות ארבע קבוצות עיקריות שנלחמות על שליטה:

האלפים האפלים (דרו) - האלפים האפלים הם חסידים של אראניס, אלת הקנאה והכעס. הם מתנקשים מיומנים, משתמשים בסכינים וברעלים בקלות. הדרו מונהגים על ידי המלכה הכוהנת מזאני-פרוהנה, שליטה אכזרית ותככנית שמאמינה ששאר העולם נחות ממנה ומעמה, ורוצה לשלוט במעמקים. היא באמת ובתמים שיקוף של שיא הגזע שלה - מזאני-פרוהנה הצטרפה בתור כוהנת זוטרה והשמועות, שהיא טרחה לאשר רשמית, הן שהיא רצחה את דרכה לפסגה. ההתנקשויות והעינויים שהשתמשה בהם כדי להשיג את שלה משכו את עיניה של אראניס, שבירכה אותה.

הדרו הם חברה מאוחדת למדי. אין שם כמעט בתי אצולה, בדומה להיררכיה האלפית, ובמקום סוחרים נודדים ישנם מקומות מסויימים ששייכים לגילדות. הגילדות עצמן מתנהגות כמו כנופיות רחוב, ונלחמות אחת בשנייה על שליטה. בחברה אין גברים רבים בעמדת מפתח, והשלטון הטהור שייך לנשים בלבד, שנחשבות לעליונות יותר.

הדרו מצויים במלחמה גדולה עם המינטאורים על כבוד, שטח ונקמת דם עתיקה. על פי טענתם, לפני אלף ושמונה מאות שנים המינטאורים רצחו בדם קר את המלכה הכוהנת פרוהנה בלי סיבה אמיתית, וטרפו את שאריותיה. המחווה הברוטלית זכתה להצהרת מלחמה, והקרב נמשך עד עצם היום הזה. כאות לקדושתה של הכוהנת האדוקה כל מלכה כוהנת אחריה נשאה את שמה כשם שני.

המינטאורים - החיות השעירות והפרועות הללו לא שייכות לממלכה מסויימת. השבטים המינטאורים מקדשים את קראנוס, אל המלחמה, ויוצאים לקרב בשמו. ישנם יותר ממאה שבטים שונים, כל אחד מונהג על ידי צ'יף שונה, ולו יש לוחמי-דם אלופים שמתרחצים בדם האויבים שלהם. בשל המלחמה עם הדרו, הצ'יפים מתכנסים פעם בשנה ל"מועצת השבטים", פגישה של כל המנהיגים מכל השבטים השונים שנועדה לתאם ביניהם את המשך המלחמה.

השבטים מפולגים מאוד אלו מאלו. בזמן שיש כמה שסוחרים אחד עם השני או לפחות שומרים על שלום קר, אחרים רוצחים וגונבים ממתחריהם בלי רחמים, ומחסלים כל התנגדות באלימות גדולה. כל סכסוך שכזה נודע ברבים, וכבר קרה שמועצת השבטים הפכה לארוע מדמם שכמעט והתחיל מלחמת שבטים כוללת בין כל המינטאורים. הדבר היחיד שמכריח חלק מהשבטים להתפייס, או לפחות להכריז על דו קרב במקום הסתערות חסרת רסן במועצה, הוא הצורך באיחוד כנגד האלפים האפלים.

המינטאורים מצויים במלחמה גדולה עם הדרו על כבוד, שטח ונקמת דם עתיקה. על פי סיפורי האבות, לפני אלף ושמונה מאות שנים המינטאורים הותקפו על ידי צבאה של המלכה הכוהנת פרוהנה בלי סיבה אמיתית. היא שיעבדה רבים מהם והרגה מאות אחרים, והם נאלצו להגן על עצמם ולחסל אותה, מהלך שהתחיל את המלחמה. כדי לכבד את זכר הנופלים, כל מועצת שבטים נפתחת בסיפור ההוא שוב, שנאמר על ידי הזקן ביותר מבין הנוכחים.

מצליפי המוחות (אילית'יד) - לא הרבה ידוע על היצורים המוזרים והחוצניים הללו. הם שוכנים במעמקים בערים סודיות, מעטים מאוד במספרם אך חכמים לאין שיעור. מדי פעם הם משלמים לחוטפים להביא להם עבדים חדשים, ומעטים הם הבורחים משם.

האילית'יד לא נכנסו בכלל למלחמת המעמקים הגדולה. הם נשארו מחוץ לה, ולא התקיים קשר בינם ובין גזעי המעמקים, או כל גזע תבוני אחר, זמן רב עד שאפילו זקני האלפים לא זוכרים מתי בפעם האחרונה שמעו או ראו מישהו שפגש בהם. לא ברור מי או מה הוא המנהיג שלהם, או המטרה שלהם.

שוכני המעמקים - הקבוצה הזאת פחות נלחמת על שליטה ויותר על הישרדות וטריטוריה. מדובר על תולעי ענק שמתחפרות בקרקע, מפלצות חלודה, עכבישים ענקיים ושאר זוועות שכאלו שאיש אינו רוצה לפגוש. הם משוטטים באפלת המעמקים ורבות הפעמים שמינטאור או אלף אפל ניצחו בקרב רק כדי ליפול בזרועותיהם.

הצדדים מבייתים חלק מהם או שולטים על מעטים בעזרת קסם מאגי או שאמאני, אך הרוב הם נייטרלים וחופשיים לחלוטין, מטיילים בחשכה המוחלטת לה הם קוראים בית ומחפשים טרף חדש.
הרי החלמיש ושתי קבוצות שכירי החרב הראשיות שבו -
ספוילרהצג
ההרים הללו אכן מלאים בברבריים. לפני שלושים שנים בערך, בתקופת מלחמות הגובלינים, ריימונד מלך דורטר גירש את השבטים הללו מאדמותיו לאחר שאורקים והובגובלינים תקפו כל הזמן את היישובים העצמאיים שליד גבולות הממלכה. היישובים, אסירי תודה, נשבעו וקרויים כיום "הכפרים המוקירים", בשעה שרבים מבני הגזע הירוק ברחו אל עבר הרי החלמיש, עוברים בארצות של האלפים תוך כדי שהם ניצדים על ידי חוליות אלפיות ששמרו על המולדת. החוויה הפכה אותם למרירים מהרגיל, ורבים נשבעו לנקום בבני האנוש ובאלפים על האסון שעברו.

עם זאת, ההרים לא מכילים רק אותם. יש מספר רבים של ברברים בני אנוש אשר שורדים שם. חלקם פראים שמפריעים למטיילים, שודדים והורגים אותם, בזמן שאחרים נשמרים לעצמם ולא מקבלים אורחים חיצוניים. הסיבה לשמרנות הזאת טמונה בעבר: אין זה סוד שמשפחתו של אלפארי קסוול, בתקופת העידן השני, הצליחה לקבל שליטה על מכרה יהלומים אדיר שם. הדבר הקנה להם עושר בלתי נתפס, דרכו הם קנו את האדמות שלהם בדורטר. הברברים מרגישים שרימו אותם תמורת משאבים יקרים, וכיום מסרבים לדבר בכלל עם בני האנוש, ומחזיקים טינה עזה לבית קסוול.

החיים בהרים לא קלים ומולידים הרבה מאוד לוחמים. טבעי שבסופו של דבר הם יתאגדו לכדי קבוצות שכירי חרב. לא הרבה ידועות במחוז, רובן הולכות ומשכירות את שירותן לערי הכאוס ולמלחמות התמידיות שלהן על שליטה וכוח, אך שתיים ידועות הגיעו הנה בחיפוש אחרי עושר במלחמה כנגד אנאראק. משפדי הלבבות ונושכי הפלדה מונהגים על ידי זוג האחיות גרטה ות'רזל, שהשיגו לעצמן מוניטין של לוחמות עזות נפש שבחיים לא נסוגות מקרב. כפי שאדם הגיוני היה מבין מראש, האסטרטגיה חסרת הנסיגות שלהן התנגשה בחוזקה עם הקו הקבוע שאריאן טולסר מקדם, והצדדים ידעו וויכוחים קשים מאוד.

באשר לקבוצות שכירי החרב: משפדי הלבבות מתמחים בחניתות ובכידונים, בנוסף לרובי קשת, ומהווים את קו התמיכה של שכירי החרב. נושכי הפלדה משוריינים מרגל ועד ראש, נושאים מגנים גדולים או משתמשים בפטישים ובגרזנים דו ידניים. שתי הקבוצות מוצאות את החרבות והסכינים כפשוטים מדי וכפחות מדי כואבים ולכן לא משתמשות בנשק הזה. גרטה, מנהיגת משפדי הלבבות, מוכשרת בכידון וברובה קשת. ת'רזל ידועה בשל שריונה הכבד והגרזן האורקי הכפול בה היא משתמשת, נשק למנוסים בלבד.

(על פי אריאן טולסר, המשבר איתן קרה כשהוא הורה לסגת מחלק צפוני בביצות שנקרא 'חומת עד', פרוייקט שהוקם לפני כשנתיים וגרם הרבה יותר בעיות מאשר שהיה מועיל).
מעמדות בצריח המאגי -
ספוילרהצג
ארכמג - המקביל של מגיסטר, רק כמובן עם הילה שונה לחלוטין סביבו. מסוגל להטיל קסמים בלי מטות ואמצעים אחרים. עד כה היום שניים, מרוון המטורף ופארגוס טוב הלב.
מגיסטר - ראש המגדל המאגי, מן הסתם קוסם עוצמתי ביותר בעצמו.
רב-מג - תואר שמעטים מחזיקים בו. הרב-מגים יושבים במועצה והם אלו שאחראים על המבחן שהמגיסטר עובר כדי להוכיח שהוא כשר לתפקידו. מן הסתם אם רב-מג מתעתד להיות מגיסטר הוא לא יהיה מעורב בהכנת המבחן שלו. המבחן הוא אישי לכל אדם ומבוסס על העבר שלו.
מג - הדרגה הרגילה.
שולייה - עוזר למג, עומד להפוך לאחד ברגע שהמג מחליט כי הוא מוכשר מספיק. נהוג שהמג יבחן אותו בצורה כלשהי, כמובן לא ברמה של בחינת המגיסטר.

פארגוס עצמו ביטל מעמד שנקרא 'מג נעלה' (שזה היה בעצם הרב-מג) ושינה אותו לשמו העכשווי כי הוא שנא את הניסוח של זה. פעם היה מעמד פנימי של רב-מג שזה סתם אנשים שרצו לחלוק להם כבוד אז היו להם זכויות כאלו ואחרות, פארגוס פשוט ביטל את זה. בנוסף, הוא ביטל תקנות שציינו אילו גזעים יכולים ללמוד קסם ולהפוך למתמחים. מעתה, כל בני הגזעים יכולים להצטרף למגדל המאגי.
ערי הכאוס, עם התמקדות בהקמתה של בריניארד השנייה -
ספוילרהצג
ערי הכאוס הן קבוצה של ערי מדינה מתחלפות ומשתנות אשר נלחמות זו בזו ללא הרף, כורתות בריתות זמניות ויוצרות יחדיו אזור לא יציב שגובל מצידו האחד בים ומצידו השני בהרי החלמיש. לפני ארבעים וקצת שנה, לורד אלפארי קסוול נשלח למסע ארוך בכדי לגייס מהן כסף לטובת מלחמות הגובלינים של ריימונד. הסוף כבר ידוע לכל, אך עם זאת במהלך שהותו שם אלפארי יצר בריתות והסכמים רבים לטובתו האישית ובנה שם רשת של בני ברית ובעלי עניין משותפים אשר מחזיקה עד היום. בפסגת הרשת הזאת הוא קליידיוס פריקאן, אשר טוען שהוא בן לשושלתו של ארקנטוס פריקאן, הקיסר האחרון של בריניארד.

על פי השמועות במהלך שהותו בערי הכאוס אלפארי עזר לקליידיוס במרד כנגד שליטיה של אחת הערים הגדולות ביותר אשר טען קליידיוס ששייכת לו בזכות. קליידיוס, אז גנרל שערק עם צבא קטן יחסית, הצליח רק בזכותו של אלפארי לכבוש את העיר ומשם להקים את בריניארד השנייה, כיום עיר המדינה החזקה ביותר בפער ניכר. הסיפורים אף אומרים שבמעמקיה של העיר שוכנת כספת שם שמרו שליטיה הקודמים על כתרו האבוד של ארקנטוס, ושהיה זה אלפארי שאילץ אותם לפתוח אותה בפני קליידיוס - מוות נחשב אצל שליטי העיר למכובד בעוד כניעה נחשבת לבושה. בתגובה לסירובם אלפארי הורה לסר רודני האלד, אביו של שומר הראש הנוכחי של אלפארי, סר מנדלי האלד, לקחת את החצוף והקולני ביותר מהם ולשבור את קו השדרה שלו, מה שהותיר אותו כצמח. השליטים פחדו עד עמקי נשמתם מגורל דומה והסגירו לידיו את הכספת ותכולתה, מה שכלל זהב רב ממנו אלפארי לקח חלקים נכבדים, כמו גם הרוויח את נאמנותו וחוב כבוד תמידי של המלך קליידיוס פריקאן. לאחר כיבוש העיר שליטיה הקודמים זכו בהתאם למילתו של קסוול לרחמים ושיתפו פעולה באופן מלא עם שלטונו של קליידיוס. כיום כולם מתים, מלבד אותו אחד שנותר צמח, זקן וחולני אך עדיין נאחז בחיים וסובל מהם בכל רגע.

בריניארד השנייה היוותה את ההצלחה הראשונה והגדולה ביותר של אלפארי בערי הכאוס, וסללה את המשך דרכו במסעו ואת הסכום העצום שהרוויח. כיום, קליידיוס פריקאן הזקן אך הצלול נותר בן ברית איתני לצד אלפארי קסוול, והשניים נפגשים מדי פעם כחברים ותיקים. אומנם יש האומרים שאלפארי לא באמת רואה בו חבר אלא כלי, אך בכל זאת ניכר שהשניים מחבבים זה את זה ואף הזמינו האחד את השני לחתונות ילדיהם, שומרים על קשר קרוב ורווחי לשני הצדדים.
תיאור כללי של הדבש"ים הראשיים -
ספוילרהצג
רוגאר - הגמד נראה מבוגר, גם אם לא זקן, וזקנו חום כולו. הוא נושא איתו גרזן קרב מרשים ודו-ידני, ולבוש בשריון כבד, גם אם לא לוחות. יש על פניו הבעה רצינית שנתמכת בעיניים חומות נוצצות, אך מעט עצב נשקף מהן.
מארי האת' - אישה בלונדינית ויפה, בשנות העשרים המאוחרות לחייה, מרשימה וגבוהה. היא לבושה בשריון לוחות מלא שלא היה מבייש אף אביר ומחזיקה חרב מאיכות טובה ומגן חבוט למדי.
הילמאר - המג הצעיר הזה הוא בעל שיער שחור ועיניים כחולות. מבט חביב עולה על פניו כמעט בכל עת, אך גלימותיו קרועות וספוגות במים ובבוץ מהתלאות שעבר בדרך לחזית הבוץ. הוא מחזיק מטה עץ פשוט עם מעט סימנים מאגיים, וחגורה שיכולה להכיל בקבוקוני שיקויים, גם אם כרגע אין בה.

בולרוט - מג שנראה מרשים, בשנות הארבעים לחייו, אך שערו השחור לא נתקף בשיבה. עיניו כחולות גם הן, והן נוקבות ובוחנות. גלימותיו הקרועות היו שחורות עם עיטורי זהב, והמטה שלו הוא פיסת עץ שחורה ומרשימה עם גילופים מאגיים כסופים לאורכה ואבן אודם שנעוצה בראשה. נוטה להיות סרקסטי. התגלה לאחר מכן שהוא אנאראק.
לורד קריאול ואנדאגריף - אלף זקן ששערו לבן, וגילו כנראה עולה על שמונה מאות שנה. הוא שמר על גזרה צנומה וגבוהה ועל קול זהיר ומהוסה. מנומס מאוד, ולבוש בהתאם לחייל כשהוא בחזית - בעוד בגדי הלורד שלו נטו להכיל את סמלי הבית שלו, שלושה עלים כסופים ושועל שיוצא מהם, בגדי החייל שלו הם מאיכות טובה. שריון עור עם מקום להחזיק שני סכינים להגנה עצמית. התגלה לאחר מכן שהוא מלך הערפדים אשר הרג את הלורד המקורי והתחזה אליו.
אריאן טולסר - עם שיער חום ועיניים שנראות סתמיות, וחזות לא מרשימה במיוחד בגלל גובהו הנמוך יחסית, הוא לא נראה כמו מפקד מקסים ונאה אלא יותר כנער חווה שנלחם בשביל הממלכה שלו. הקול שלו עדיין לא סמכותי בצורה מלאה אך הוא נלהב מאוד ולבוש בשריון עור בעיקר בכדי לרוץ בקלות ממקום למקום בקרב, גם אם הדבר מסכן את ביטחונו האישי. לאחר המשבר שחווה, אריאן נראה מבוגר יותר היום, בעל זיפים ועיניים שחוו כאב וראו את רועו של העולם.
פינת הקומדיה:

הרחבות למוות עגום -
ספוילרהצג
"מעשה באראגיליון וחמישה חיילים" - הרחבה שמספרת את סיפורו הטראגי-קומדי של הדרקון האהוב על כולנו, שסיים את המשחק קרוע לשניים ובוער.
"הקוסם מארץ גאנור" - הרחבה סיפורית שמשלבת קטעי קומיקס נדירים שהמנחה צייר בשיעורי אנגלית משעממים, המגוללים את הסיפור הלא אמיתי אך המרגש של פגישה בין פארגוס למרוון, ותוצאותיה המסתוריות.
"ממלכה להשכיר" - סיפור פארודי אך כובש על המלחמה האמיתית שהתנהלה מתחת לפני השטח: רומן המשולש האסור בין ברסאיוס, ריקן וקאלאדיריון.
"קסוול ושבעת הגמדים" - המחזה האהוב מגיע סוף סוף אליכם תמורת מחיר צנוע. סיפורו של לורד שאפתן, שבעה גמדים חמדנים ויותר מדי זהב וכוח פוליטי.
"מלך הסערות" - מעשיה בקראקן עצוב שיצא למסע של חיפוש נפשי עמוק ואיבד בדרך את כבודו העצמי, זרוע וסנדוויץ' אנשובי מוגדל, אך זכה בהנצחה בדמות שריונו של גיבור.

"שופינג עגום"- מארי יוצאת עם אדראן לשופינג, ומגלה שכריזמה 20 אומר שהוא יותר בחורה ממנה.
"הזקן האפל"- מיני משחק בו אתה צריך לסדר את זקנו של רוגאר בזמן שהדמויות האחרות מסיחות את דעתו, ולתת לזקן הפרוע של הגמד מנוחה סוף סוף.
"ממלכות שבורות, עכשיו עם תוספת סיד"- הרחבה שמראה את כול המאורעות החשובים של ממלכות שבורות... ואת סיד שמגיב על כול אחד מהם.
"מקס וארכימדס"- דרמה שוברת לבבות על אהבה שלא תוכל לעולם להפוך לאמת.
"גמדים מפטפטים"- כול השיחות שירדו בעריכה של ת'ונד, רוגאר וגימלי.
"סנו והכאב של לחיות"- הוא אומר שזה המצב בחזית הבוץ, הוא אומר שזה אנאראק שגורם לו לרצות לערוק, אבל בעצם- העובדה שכול מי שהוא אומר לו את השם שלו מקשר אותו מיד לג'ון סנואו, והוא אפילו לא ראה את משחקי הכס, גורמת לו לנטיות אובדניות. האמת המרה נחשפת.
"דאחקות עם אנאראק"- הליץ' העוצמתי מריץ בדיחות על זומבים ושלדים בכול רחבי הממלכה המתה. זמין גם בגרסת HD.

חדש בחנויות! בובת מינרון שכשמושכים בחוט, היא נאנחת. מקור נפלא להביע את חוסר ההסכמה שלך עם חבורת הבורים שמסביבך.
נערך לאחרונה על ידי rui ב 25 ינואר 2017, 14:08, נערך 35 פעמים בסך הכל.
חבר גאה בהיכל התהילה.
!Long Live Ganor !Long Live Doreter
סמל אישי של משתמש
העוג הברברי
הודעות: 12326
הצטרף: 04 ספטמבר 2011, 15:49
מיקום: כרמיאל, ישראל
יצירת קשר:

Re: מוות עגום - עץ משחק

שליחה על ידי העוג הברברי » 28 יולי 2014, 22:29

העמים החופשיים-
ספוילרהצג
In
הדשיר קד קידה מכובדת להליר ויוצא עם בן האנוש מהחדר. "דשיר אדראן, חייל בשירות הממלכה האלפית" הוא אומר למארו טאק וקד קידה "מארו טאק, אני צודק?" הוא שואל אותו.
Out
אין לי באמת משהו ארוך לכתוב כאן.
הסקייפ שלי: or_ben_abu_gsb
ניצחון! ועוד ניצחון!
סמל אישי של משתמש
yellow_acid
הודעות: 4233
הצטרף: 10 אוגוסט 2011, 12:25

Re: מוות עגום - עץ משחק

שליחה על ידי yellow_acid » 29 יולי 2014, 15:14

תמונה!! (לכולם כמובן)
ספוילרהצג
תמונה
עמים
ספוילרהצג
"אני לא מתרגש מהאיומים שלך, אלף" אומר מארו בחיוך מזלזל, רוכן מעט קדימה ומוסיף בקול מתגרה "אם אתה חושב שאחד ממחודדי האוזניים שלך מסוגל לקרוע אותי לגזרים, אתה מוזמן להגיד לו לנסות, במידה ואתה מוכן לקבל על עצמך את ההשלכות שיהיו לכך ברגע שהממלכה תשמע ששליח ישיר של לורד קסוול בעצמו הותקף בשטח הפיקוד שלך."
מארו נעמד ומתחיל לפסוע באיטיות אל עבר הדלת "אעשה את מה שאתה מבקש ממני, ביר. זה לא יקח הרבה זמן" הוא אומר תוך כדי הליכה, כשגבו מופנה לעבר ליר, ופניו אל היציאה.

בחוץ, כשאדראן קד אל מארו, מארו בוחן אותו בקפדנות, תוהה לעצמו מה טיבו של האיש הזה שהצמידו אליו. הוא מהנהן בראשו בנימוס, כאדם ממעמד גבוה שמהנהן לאדם ממעמד נמוך יותר לאחר שזה קד אליו.
"כן, זהו שמי."
הסקירה המדוקדקת של מארו הסתיימה, ואף על פי שלא ניכר עליו, מי שמכיר את מארו היה יודע לזהות שהוא התרשם לטובה: לא רק שהוא טורח לדבר עם האדם הזה, הוא אפילו עושה זאת בחיוך.
"שלחו אותי להלחם באלמתים, ובמקום זה אני צריך לטפל בשודדים רכי לב שאפילו לא הורגים את המטרות שלהם. המסע הזה כבר מתחיל ברגל ימין, יש לי התחושה שאראניס מחייכת אלי"
If he's trying to do a weird strategy. Or in fact, if he's trying to do almost any strategy. One of the best counters is to just go fucking kill him
[Day[9-
~♥~Flash~♥~Innovation~♥~Maru~♥~Parting~♥~
סמל אישי של משתמש
מרתוס
הודעות: 3205
הצטרף: 28 אפריל 2009, 13:16
מיקום: 550 נק"ן פורום
יצירת קשר:

Re: מוות עגום - עץ משחק

שליחה על ידי מרתוס » 29 יולי 2014, 17:12

בהצלחה לכולם!
תיאור (כהרגלי בקודש)- http://nathanparkart.deviantart.com/art/Maric-461658231

הממלכה-
ספוילרהצג
אלרניר לוחץ את ידו של סיד באחיזה איתנה ואז מחווה ליציאה מהסמטה.
"מאורין אמר שכנראה יש כמה נוטשים בפונדק הקרוב, בוא נראה אם למישהוא מהם יש מידע שימושי."
בארני כתב:קוראים בפורום הם כמו ילדים קטנים: הם מחכים כל הזמן שיביאו להם את ה- kinder בארוחה, כי זה מה שטעים. אם הארוחה מתמשכת ומתמשכת והקינדר רק מובטח בסוף הארוחה כל הזמן מתי שהוא הם מתחילים לבכות.
סמל אישי של משתמש
העוג הברברי
הודעות: 12326
הצטרף: 04 ספטמבר 2011, 15:49
מיקום: כרמיאל, ישראל
יצירת קשר:

אדראן חצי-אנוש

שליחה על ידי העוג הברברי » 29 יולי 2014, 17:25

אתם גורמים לי להרגיש רע עם זה שעוד לא מצאתי תמונה לדמות שלי...

העמים החופשיים-
ספוילרהצג
Out
רוי, הזכרת את מבצר יינדמיר, מה הדמויות שלנו יודעות על המבצר הזה?

In
אדראן מוטרד מבן זוגו למסע. הוא לעולם לא יאמר לו את זה בפנים, אבל גם הוא לא מחבב את קסוול, בדומה לאלפים האחרים. הוא היה שואל אותו בנושא, אבל היה לו דברים יותר חשובים לשאול לגביהם.
"אראניס?" שואל אדראן, קצת מזועזע, מקווה שמי שהוצמד לא למסעו הוא חבר כת של אלת הרשע הזו. תשמור עליו מאנורה אם אלו האנשים שהוא קיבל את הצו להילחם איתם.
הסקייפ שלי: or_ben_abu_gsb
ניצחון! ועוד ניצחון!
גאלאן
הודעות: 6184
הצטרף: 07 נובמבר 2008, 10:12
מיקום: מחכה שהומה יתחפף לי מהטירה

Re: מוות עגום - עץ משחק

שליחה על ידי גאלאן » 29 יולי 2014, 17:49

ספוילרהצג
"בסדר גמור, נצא לשם עכשיו." סיד אומר תוך כדי הליכה לאחד מהפונדקים. "השם הוא סיד, דרך אגב. אתה אלרניר, כן?"
אסיד כתב:אתה לא יכול להגיד לשחקנים לבחור בין 3 אופציות ולצפות שזה יקרה לפני שהם ידעו איך קוראים לברמן המקומי ומה מידת הנעליים של ראש העיר
סמל אישי של משתמש
מרתוס
הודעות: 3205
הצטרף: 28 אפריל 2009, 13:16
מיקום: 550 נק"ן פורום
יצירת קשר:

Re: מוות עגום - עץ משחק

שליחה על ידי מרתוס » 29 יולי 2014, 18:26

ממלכות
ספוילרהצג
"אכן."
OUT
אין מצב שאני שולח הודעה של מילה אחת.
בארני כתב:קוראים בפורום הם כמו ילדים קטנים: הם מחכים כל הזמן שיביאו להם את ה- kinder בארוחה, כי זה מה שטעים. אם הארוחה מתמשכת ומתמשכת והקינדר רק מובטח בסוף הארוחה כל הזמן מתי שהוא הם מתחילים לבכות.
גאלאן
הודעות: 6184
הצטרף: 07 נובמבר 2008, 10:12
מיקום: מחכה שהומה יתחפף לי מהטירה

Re: מוות עגום - עץ משחק

שליחה על ידי גאלאן » 29 יולי 2014, 18:47

ספוילרהצג
תתפלא :P
אסיד כתב:אתה לא יכול להגיד לשחקנים לבחור בין 3 אופציות ולצפות שזה יקרה לפני שהם ידעו איך קוראים לברמן המקומי ומה מידת הנעליים של ראש העיר
סמל אישי של משתמש
yellow_acid
הודעות: 4233
הצטרף: 10 אוגוסט 2011, 12:25

Re: מוות עגום - עץ משחק

שליחה על ידי yellow_acid » 29 יולי 2014, 21:08

חופשיים
ספוילרהצג
"כן, אראניס" מחייך מארו לנוכח הזעזוע של עמיתו.
"בתור חצי אלף אני מאמין שסבלת מהמון דעות קדומות, אז אני מעט מופתע שהרשת לעצמך להיות נגוע בכאלה בעצמך.
בטח נתקלת לא פעם ולא פעמיים במבטים כאלו, זהים למבט שאתה נותן בי עכשיו, מחבריך מחבקי העצים כאשר גילו שאינך נושא בגופך דם אלפי טהור.
אז הרשה לי לגלות לך סוד, כמו שהסיפורים עליך לא נכונים, כך הסיפורים עלי..."
If he's trying to do a weird strategy. Or in fact, if he's trying to do almost any strategy. One of the best counters is to just go fucking kill him
[Day[9-
~♥~Flash~♥~Innovation~♥~Maru~♥~Parting~♥~
סמל אישי של משתמש
העוג הברברי
הודעות: 12326
הצטרף: 04 ספטמבר 2011, 15:49
מיקום: כרמיאל, ישראל
יצירת קשר:

דשיר אדראן

שליחה על ידי העוג הברברי » 29 יולי 2014, 21:16

העמים החופשיים-
ספוילרהצג
In
"נכון שרבים מהאלפים לא מחבבים את מוצאי, אך קיבלתי זאת. אני מוכיח את עצמי לאלפים פעם אחר פעם, התואר 'דשיר' שניתן לי רק מראה שהתעליתי על מוצאי." אומר אדראן.
"אבל אלו... אלו הן לא דעות קדומות, זוהי המציאות" אומר אדראן "נשבעתי בשם האומה האלפית להילחם ברוע, ואראניס מייצגת חלק מהרוע הזה. כיצד אתה יכול להרשות לעצמך לברך אותה?"
הסקייפ שלי: or_ben_abu_gsb
ניצחון! ועוד ניצחון!
סמל אישי של משתמש
yellow_acid
הודעות: 4233
הצטרף: 10 אוגוסט 2011, 12:25

Re: מוות עגום - עץ משחק

שליחה על ידי yellow_acid » 29 יולי 2014, 21:50

ספוילרהצג
מארו נראה המום מעט. והוא מסתכל שוב במבט בוחן על אדראן, ופולט אנחה קצרה.
"התואר מראה שהתעלת על מוצאך?
נראה שטעיתי בך. מי שמלא בריגשי נחיתות לעולם לא יגיע רחוק. אני רק מקווה שהניסיונות שלך להמשיך ולהוכיח לעולם ולעצמך שאתה ראוי לתואר שלך, ושאתה אכן מתעלה מעל מוצאך לא יגרום למותנו.
וכיצד אני מרשה לעצמי לברך את אראניס אתה שואל?"
מארו מצחקק ואומר "שים לב טוב, כי אני אענה לך על זה רק פעם אחת. אני מרשה לעצמי לברך אותה ככה:"
ואז מארו פורש ידיו כלפי מעלה ואומר בקול חזק ומשועשע
"הו! אראניס הברוכה!
אנא ממך, ברחמייך ובחסדייך הרבים, העניקי לבן האנוש הזה, אף על פי שמעורב בו מדמם של מחודדי האוזניים, את גבהות הלב הדרושה לו להיות שלם עם מוצאו, ולא להזקק למעשים ותוארים בשביל להוכיח לאוכלי העלים שוכני העצים שהוא אחד מהם"
If he's trying to do a weird strategy. Or in fact, if he's trying to do almost any strategy. One of the best counters is to just go fucking kill him
[Day[9-
~♥~Flash~♥~Innovation~♥~Maru~♥~Parting~♥~
סמל אישי של משתמש
העוג הברברי
הודעות: 12326
הצטרף: 04 ספטמבר 2011, 15:49
מיקום: כרמיאל, ישראל
יצירת קשר:

דשיר אדראן

שליחה על ידי העוג הברברי » 29 יולי 2014, 22:25

עמים חופשיים-
ספוילרהצג
In
הדשיר מתעצבן על בן האנוש "בלום פיך מהדיבורים המתועבים האלו, אין לי צורך בדעות או בברכות של כופרים" אומר אדראן בכעס. הוא משתהה רגע, מהרהר באפשרויות שיש לו "למרות הכפירה שלך, אני עדיין קיבלתי פקודה לבצע את המשימה שלי ביחד איתך. בוא נסיים את המשימה הזו מהר, כופר" הוא אומר למארו-טאק והולך משם בכעס.

Out
אני חושב שאנחנו נהיה צוות מעולה :P
הסקייפ שלי: or_ben_abu_gsb
ניצחון! ועוד ניצחון!
סמל אישי של משתמש
yellow_acid
הודעות: 4233
הצטרף: 10 אוגוסט 2011, 12:25

Re: מוות עגום - עץ משחק

שליחה על ידי yellow_acid » 29 יולי 2014, 22:49

עמים
ספוילרהצג
"אני מבין שסבלנות ונימוסים הם לא חלק מהלקסיקון של האלים היקרים שלך, אבל אני מניח שאין מה לצפות ממי שדמו מעורב בדמם של מחבקי העצים הבזויים" אומר לעברו מארו בעודו מתרחק.
אנחנו נראה מי יצחק אחרון, אידיוט שכמוך.
מארו ממשיך במיסדרון בכעס, כשהוא הסכים לעיסקה הזאת, הוא לא ציפה שיתנו לו לעבוד עם כזה איש. אבל עדיין, זה עדיף על להתמודד עם לגיונות של תועבות מהשאול.

OUT
לגמרי...
If he's trying to do a weird strategy. Or in fact, if he's trying to do almost any strategy. One of the best counters is to just go fucking kill him
[Day[9-
~♥~Flash~♥~Innovation~♥~Maru~♥~Parting~♥~
סמל אישי של משתמש
rui
The Storyteller Archmage
הודעות: 10727
הצטרף: 13 אוגוסט 2010, 22:01
מיקום: כפר גאלי קטן.
יצירת קשר:

Re: מוות עגום - עץ משחק

שליחה על ידי rui » 29 יולי 2014, 23:40

עמים חופשיים -
ספוילרהצג
IN
הם יוצאים מהמסדרון אל החדר הראשי וממנו החוצה. בחוץ הם רואים הרבה מאוד שומרים יושבים ומדברים בינם לבין עצמם - כמעט כולם אלפים, מלבד קומץ גמדים. לעומת מה שמארו רגיל אליו, הם לא רועשים כמו בני אנוש במשתה. הכל רגוע פה יותר.
הנוף בחוץ מרהיב אפילו בפעם השנייה - העצים סביב גבוהים ויפים, והצמרת של כל אחד ואחד מלאה בעלים ירוקים. פרחים גדלים לצד הדרך, צבעי אדום ולבן נראים לרוב על עלי הכותרת שלהם. הושלחנות שהאלפים יושבים עליהם עשויים אבן, למרות שהכוסות מהם החיילים שותים עשויות עץ, כנראה מת. האימפריה לא כורתת עצים חיים.
המשך המוצב נפרש לפניהם - הדרך הראשית מובילה החוצה מהשער של מבנה הפיקוד, אל העיר הקטנה שנוצרה סביב המוצב. אין הרבה מאוד אנשים, אולי סוחר או שניים ובתים שנבנו במהרה לאלו שברחו מביתם. כמה ציפורים מצייצות ומתעופפות מעליהם. מארו לא רגיל גם לכך - בערים אנושיות, בעיקר איפה שהוא היה, היו מדי פעם יונים ולא יותר. פה הוא רואה ציפור גדולה, אדומת חזה, עפה וקוראת בחוזקה. האלפים נראים שלווים, ולרגע נראה שאין אפילו מלחמה. ואת כל זה אנאראק רוצה להשמיד.
ממלכה -
ספוילרהצג
IN
הם ניגשים אל הפונדק הקרוב, "המלך קראנדאן". מבנה עשוי עץ חזק. השלט שנתלה מעליו מציג את סמל הגריפין בעל העין האדומה ומעליו כתר. הגריפין, למרבה ההומור, מחזיק באחת מטלפיו מה שנראה כמו כוס שיכר.
כשהם נכנסים, סיד מרגיש נוח למדי - השעה עוד מוקדמת לשיכורים הרגילים, אך המהמרים כבר עלו על השולחנות, מלאים בקלפים ובמטבעות זהב, וכמה פטרונים שותים בנחת. אולי הבולט במיוחד הוא דווקא הברמן, בחור נמוך ורזה עם סמל הפונדק רקום על חולצתו המלוכלכת, שעסוק משולחן לשולחן. אחת מהבנות שלו נמצאת בבר, אך היא מדברת עם מישהו אחר ולא עסוקה באורחים. למרות שיש בערך עשרה אנשים בבר, אין הרבה רעש... בנתיים המהמרים שותקים ואף אחד מהפטרונים לא מדבר, אלא רק שותה לו בנחת.
חבר גאה בהיכל התהילה.
!Long Live Ganor !Long Live Doreter
סמל אישי של משתמש
מרתוס
הודעות: 3205
הצטרף: 28 אפריל 2009, 13:16
מיקום: 550 נק"ן פורום
יצירת קשר:

Re: מוות עגום - עץ משחק

שליחה על ידי מרתוס » 30 יולי 2014, 00:29

ממלכה
ספוילרהצג
רגע לפני שהם נכנסים לפונדק, אלרניר מדבר אל סיד בשקט.
"את הדיבורים אני אשאיר לך. אני אשאר ברקע למקרה שתצטרך עזרה."
בסיום דבריו אלרניר נכנס לפונדק, מתיישב ליד אחד השולחנות הריקים וקורא לאחת המשרתות, מזמין את מה שהפונדק מציע לארוחת הבוקר וכוס סיידר תפוחים (מוקדם מדי ביום מכדי לשתות שיכר), משלם מראש במטבע זהב ובחיוך עדין אומר למשרתת לשמור את העודף.
OUT
רוי-למיטב הבנתי את מערכת הכסף במו"ד, מ"ז מכסה בקלות ארוחת בוקר ותשר נדיב, תקן אותי אם בגאנור זה שונה.
בארני כתב:קוראים בפורום הם כמו ילדים קטנים: הם מחכים כל הזמן שיביאו להם את ה- kinder בארוחה, כי זה מה שטעים. אם הארוחה מתמשכת ומתמשכת והקינדר רק מובטח בסוף הארוחה כל הזמן מתי שהוא הם מתחילים לבכות.
שלח תגובה