• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

In Teeth N' Claws עץ משחק! מו"ד 4 לעומק (5\3)

אתם נמצאים כעת בטרקלין שבבית האחוזה של לורד לותאר. הבית הגדול והמהודר כמצופה מבית אצילים חולש על עיר הסחר לינוס. העיר נמצאת בצומת בין זוג נתיבי סחר גדולים המחברים בין הערים לייו Leyo, אוראד Orad, מיידיל Meydil, וקאייל Kayll.
הלורד ביירון לותאר הוא שליט העיר הזו, ועסקיו מכניסים לו רווח יפה. רווח שמתבטא בין השאר בנוחות הכורסאות ובחמימות ששוררת בחדר.
כולכם שמעתם את האגדות הללו בילדותכם, את הסיפורים על אנשי הזאב. על הקרב עתיק היומין בינם לבין הערפדים.
אבל אף אחד מכם לא האמין שזה אמיתי, לא באמת. לא כשגדלתם.
אבל עכשיו, עכשיו אתם מאמינים.
כי עכשיו, אנשי הזאב מתרבים כמו מגפה, אנשים נדבקים. אפילו אנשים קרובים לכם.
אתם התכנסתם כאן בשביל דבר אחד, בשביל לראות מה אפשר לעשות בנוגע לזה.

Out
אני שמח להכריז על פתיחת המשחק המושקע הזה. מי שרוצה לשחק ולא נרשם, לא לדאוג! יש מקומות.
בנוסף, אני מבקש ממכם להשקיע, כי זה מה שאני עושה ואני לא רוצה שזה יהיה חד פעמי.
יש לכם עמוד לדבר ביניכם ולתאר את הדמות, לא רק בתמונה אם יש.

השחקנים- סרדומין, דרגונס ועמיתפ0123
 
אני אתחיל בתיאור הדמות שלי:
גארט הוא בן-מחצית נמוך במיוחד, לא גבוה יותר ממטר עשרים, עם עיניים חומות ממזריות ושער חום הקלוע לפי מיטב מסורת בני-המחצית. הוא נראה כילד, לא גדול יותר מגיל 10, חוץ מפניו אשר מראות את הדברים הנוראיים שראה. הוא לבוש בבגדי עור בעלי מס' שכבות, אשר מצופים מבחוץ בלוחות מתכתיים דקים, רמז לשריון. על לחגורתו חגור סייף דק וארוך, אשר הניצב שלו מעוטר כענפים של עץ. מעל כל בגדיו יש לו גלימה מחומר רך ובלתי ידוע, ועל גב הגלימה מצוייר סמל "המסדר", ארגון עתיק יומין ששמר על העולם מפני היצורים הרשעים המאיימים על החיים בו, אך נכחד לפני כ-1000 שנה באחת ממלחמותיו, נגד שבט מפלצות ענקי.
ועכשיו אתחיל לשחק:
IN
גארט יושב על הכורסא, ורואים שהוא ממש לא מרגיש בנוח. הוא כנראה בלע יותר מדי כדורי ריטלין, כיוון שהוא לא מצליח לשבת בשקט דקה מבלי לזוז, לשחק בידיו או לבעוט ברגליו. הוא מרים את ראשו מדי פעם, וישר מוריד אותו, נמנע ממבטים.
"למה אני כאן? מי אתם?" הוא שואל אחרי רגע של שתיקה.
 
out
יש, התחלנו! מסתורין על הדמויות זה כיף.
רגע, נקסטורל :
אני יכול שיהיה לי איזה פגיון חבוי, כמו לכל גלדיאטור טוב :) ? והשריון כולל קסדה, כן?
in
אלרואס הוא יצור מוזר : גובהו קרוב לשני מטרים, וכל עורו מכוסה בקשקשים, עדינים יותר באוזרים מסויימים. ראשו נראה לטאי ועוטה קסדת ברזל, ושיניו מחודדות מעט. קשקשיו זהובים ועיניו ירוקות, עם אישון קטן יחסית לבני אדם. יש לו מבט קשוח בעיניו, וגם דריכות תמידית בגופו השרירי, כאילו הוא מתכונן לזנק בכל רגע. הוא עוטה עליו את שריון הקשקשים שלו, שנח עליו באופן טבעי בהתאמה עם קשקשיו הטבעיים. אלת הקרב הכבדה שלו תלויה ממותנו, לצד רובה הקשת שלו והחיצים. פגיון מוסתר במגפו, זכר לימים עברו. על צווארו תלוי סמל קדוש עם סמל משונה של חרב מכונפת שבקצה שמש זוהרת. מגפי עור כבדים עם סוליות ברזל נעולים על רגליו. כפות ידיו המטופרות מעט מתופפות קלות על מסעד הכורסא בעצבנות. מנהג שרכש לעצמו לפני הרבה זמן, למרות שאז זה לא היה כורסאות...
"איפה נמצאים הנגועים כעת? איזה ערים נפלו? צריך לבודד את כל האנשים שלא נגועים במבצרים, ולהדוף כל נגוע שמתקרב. בינתיים, צריך לצאת לחפש אחר תרופה- צמח ריפוי נדיר, שיקוי מיוחד, לחש עתיק, כוהן זקן עם ברכת ריפוי ייחודית. כל דבר. חייבים לעצור את המגיפה הזאת כמה שיותר מהר!"
out
באיזה ערים המגפה היכתה? ואני אצרף תמונה בהמשך.
 
דרגונס- אין בעיה בנוגע לספוילר.
אתם לא יודעים אילו ערים נפלו, אבל הליקנטרופים בורחים מהערים לשטחי הפרא ושם התחילו לפני שלוששנים להקים להקות.
המחלה עצמה מתפשטת רק דרך זיהום בדם שנוצר מחיידק הנמצא על שיניים וטפרים של אנשי זאב.
 
OUT
בהצלחה לכולם!
IN
יושב על אחת הכורסות בחור עם גלימה בצבע ירוק-חום, נראה שהיא בנויה בצורה מיוחדת מאוד, מכיוון שאפשר לראות שיש לה צבע מדויק כמו של עלים ואדמה, אפשר לראות שבצד הפנימי יש לה צבע אפור, בדיוק כמו של סלע, הכובע שמחובר אל הגלימה נמצא על ראשו, מונע מכם לראות את פניו, אתם רק יכולים לראות עיניים צהובות חדות, שסוג של זוהרות בתוך החושך שהכובע נותן לו, יש לו חגורה בצבע שחור, שנמצאים עליה שני גרזני הטלה שחורים כצל עם שרשראות מקופלות שמתחברת לחגורה, והשרשראות גם הם בצבע שחור כצל, אם הצלחתם להחניק מבט אל תוך הגלימה הפנימית שלו באזור הצדדים, תראו שם מקומות מיוחדים לעשרות מבחנות עץ מוזרות, שהפקק שלהם מחובר אליהם, ולכל אחת יש צבע שונה, בנוסף לכל, יש לו שיריון עור ירוק מתחת לגלימה, וחנית הטלה על גבו, שלהבה צבוע בירוק כעלה, דבר שמכנה ל חנית מראה של ענף שהופרד מעץ, הוא עצמו נשאר שקט ולא זז יותר מדי, "אתם לחוצים וממהרים יותר מדי, לפתור בעיה כזאת לוקחת זמן, יותר משאתם יכולים לדמיין" הוא אומר בקול עבה, אפילו קצת מאיים, ואתם יכולים להרגיש משהו חייתי בו.
 
"אתה מדבר כאילו נלחמת פעם מול אנשי זאב, אבל קטנים מאוד" אומר גארט בשקט, שנאה בוערת בפניו, "אנשי זאב כבר לא מה שהיו פעם, כשהם היו אגדות. הם גדולים יותר, חזקים יותר, ערמומיים יותר, שלא לדבר על כך שהם צדים בקבוצות ענקיות. לא, אנחנו לא נחסל אנשי זאב, זו תהיה התאבדות מבחינתינו. אנחנו צריכים לעשות משהו בקנה מידה קטן יותר."
 
"לחסל את כל אנשי הזאב, נוסף על כך שיש סיכוי שהוא בלתי אפשרי, עקב העובדה שאנו לא יודעים את מספרם, ילווה באבידות כבדות. אנחנו צריכים לנסות למצוא מרפא, או נשק רב עוצה שיוכל להשמיד את כולם. להילחם בהם, ממה שאנו רואים בינתיים, לא יביא לשום פתרון. עדיף לנו להתמודד מול אנשי הזאב שיעמדו לנו בדרך מאשר להתמודד עם כולם. אנחנו רק צריכים להתגנב בצורה טובה מספיק כדי שלא יבחינו בנו, הם לא תבוניים במיוחד כדי לנסות לסכל את מעשינו במודע. במקרה הכי גרוע, להקה כלשהי תרדוף אחרינו. נאלץ לנימלט ממנה או לחסל אותה, אבל לאחר מכן אני לא חושב שניתקל בהרבה התנגדות (לפחות לא מודעת) מצדם. אני מזכיר לכם שהם לא עולים בהרבה בתבונתם על זאבים, ואתם צריכים להביא את זה בחשבון."
 
Out
המשרת הביא אותכם לטרקלין והלל לקרוא לו.

In

קול הדלת הנפתחת קוטע את שיחתכם. דרכה נכנס אדם בן 20 בערך, לבוש בבגדים אציליים פשוטים יחסית. חלקכם מזהה אותו כאדוארד לותאר- קרוב משפחה של לורד לותאר.
"שלום לכולם. אני שמח מאוד לראות שכולכם השבתם בחיוב לקריאתו של דודי. כמו שאתם בוודאי יודעים," הוא אינו מבזבז זמן ומיד פותח בהסברים על המשימה העומדת בפניכם, "היצורים שחשבנו שקיימים רק באגדות קיימים, אני מדבר כמובן על אנשי הזאב. מגפת ההזדאבות התפרצה וכעת המוני אנשים נגועים בה והפכו לאנשי זאב." הוא עוצר לרגע, עוטה פרצוף רציני. "דודי הזמין את כולכם לכאן כיוון שכל אחד מכם יכול לעזור בדרכו, למצוא תרופה למגפה הזו. התרופה תאפשר להחזיר קרובי משפחה שהזדאבו לצורתם האנושית ולחסן אותנו מהמגפה הזו." הוא אומר, ולפתע נתקף בעוויתות.
"אני מתנצל," הוא אומר אחרי שנייה, כאשר הוא נרגע. "זה קורה לי לפעמים" הוא מחזיק את מותנו, כאילו הוא פצוע. "אם כך, נמשיך. דודי ביירון חושב שהתרופה תמצא בהרים. אבל הוא לא יודע היכן, וההרים הם רבים וגבוהים, והם משתרעים על שטח רב." אומר אדוארד, "בהצלחה. דודי יספק לכם סוסים, סוס לכל ראש. הם יהיו באורווה. קחו איזה שאתם רוצים, הסוסים האלה אינם סוסי מרוץ או סוסי משא. אלו רק סוסי רכיבה." הוא אומר והתקף עיוותים נוסף תוקף את גופו."אל תתנו להם לנשוך אותכם. אם הם יעשו את זה, יש לכם סיכוי כה נמוך לא להפוך לזאב" הוא אומר בקול נמוך, במאמץ רב. אתם שמים לב שהשיניים שלו מחודדות, והעיניים אדומות. הוא מתחיל להזיל ריר והשרירים שלו משתרגים. "חטפתי שריטה לפני כמה שעות, ברחו לפני שאזדאב" הוא אומר בקול חזק יחסית, אבל רואים שקשה לו. הוא שולף מכיס בבגד פגיון."לכו!" הוא שואג לפני שתוקע את הפגיון הכסוף בליבו, ומתמוטט תוך כדי שהוא מצמיח במהירות רבה פרווה כסופה וגופו הופך לזאבי- הוא נעצר באמצע השינוי ומפסיק לנהום, ראשו הפך לזאב, גופו שרירי ובעל פרווה כסופה מעטה. הוא לא נושם
 
"קדימה! אין לנו זמן לבזבז!" אומר אלרואס וקם ממקומו. הוא הולך רגע אל אדוארד לותאר לשעבר, מניח יד על ליבו ולוחש תפילה. לאחר מכן, הוא קם אל הדלת, ומאיץ באחרים לבוא עימו. "אני רוצה לפגוש את הלורד לפני שאנחנו יוצאים, ואני רוצה לדעת מאיפה הוא יודע שהתרופה בהרים, כי אין לנו מקום לטעויות" הוא אומר לפני שהוא מתחיל לרדת במדרגות (או, אם הם באים איתו, תוך כדי דהרה במדרגות, שרועדות מכובדו של איש הדרקון השרירי שגובהו שני מטרים).
 
"מעניין, שלחו אלינו אחד שנשרט לפני כמה שעות, בערך בזמן שבו ההשתנות אמורה להתחיל, נראה שאתה צודק, יש לנו ביקור אצל הלורד עצמו", הוא חותך חתיכת פרווה מאיש הזאב המת עם פגיון ציד, ושם את זה במבחנת עץ ריקה, ואז סוגר את העיניים של הגופה, כחלק מתהליך קבורה, "בוא נזוז, זה יחזיק שבוע, אולי יותר".
 
חזרה
Top