זה היה לילה גשום. הגשם נחת בכבדות על גג האולם, אפילו הגנרלים ששהו באולם, אלה שעברו אימונים נוקשים ופיתחו ריכוז על מצאו את מחשבותיהם נודדות החוצה אל הגשם.
מחשבותיו של גנרל סון-דאי לעומת זאת נדדו למקומות אחרים.
הוא הסתכל על הדובר שעמד באמצע האולם, והעביר את מבטו אל עבר שאר האנשים השוהים במקום.
מבטו התקבע למשך כמה שניות על גנרל עמור. אלה החליפו מבטים.
סון החזיר את מבטו אל עבר הדובר.
"...ולכן אנחנו צריכים שתהיו בכוננות מוגברת. התועבות חוזרים בקצב גדול מהרגיל והם צוברים תאוצה. הממלכה נואשת למציאת פתרונות"
גנרל סון חייך לעצמו.
אחד הגנרלים צעד קדימה
"אני לא מבין מה בעיה. מצוד הפראא התמודד עם התועבות בלי בעיה, יחד עם עזרתנו זו נוכל למחות אותם."
טיפש.חשב סון לעצמו.
"לצערי מצוד הפראא כבר נכשל כמה פעימם בעבר ועל כל פעם שהוא נכשל נראה שהתועבות רק מתחזקות. הן מתחילות לצבור אהדה מצד הערים והכפרים שלא בשליטתינו, התועבות מהוות איום יותר מתמיד"
"נוכל להשמיד את הערים הסוררות!"
כמה זמן אצטרך עוד להמשיך לדיון הזה?
הדיון התמשך, הגנרלים המשיכו להציע פתרונות כשלפתע גנרל אחד צעיר הרים את ידו.
"אני קראתי שבעבר היה איזשהו קסם שהחזיק את נשמות התועבות מלהתגלגל לגוף אחר".
דממה שררה באולם
"לצערי אין בידינו את המשאבים או את הידע לשחזר את הקסם הזה, או מה שזה לא יהיה"
באותו רגע סון חייך לעצמו, הוא כמעט פלט צחוק, אך למזלו הוא הצליח להחזיק אותו. הדובר הסתכל על סון המחייך.
הדיון המשיך עד שלבסוף לא הצליחו למצוא פתרון והדיון נסגר.
סון יצא החוצה אל הגשם, שמה הוא פגש את גנרל עמור.
סון ועמור חייכו זה אל זה. סון העביר לעמור שק שנראה כאילו יוכל להכניס אליו מספר אבנים.
"לך, העסקה הזאת היא הכרטיס שלנו למלוכה"
עמור לק את השק והלך משם.
גנרל עמור הגיע אל סימטה שבקצה היתה ערימה של בד. עמור בעט קלות בערימה.
"תתעורר"
"אל מי אתה מדבר גנרל עמור?"
עמור הסתובב בבהלה . בפתח הסמטה הייתה דמות נמוכה ולידה שתי צלליות של בני אדם.
עמור הרים את השק. "הבאתי את מה שביקשת, איך המתקן מתקדם?"
"הוא יהיה מוכן בקרוב" אמרה הדמות הנמוכה.
"מצוין"
"רק אל תשכח את העסקה, זאת רק המקדמה"
"אני לא אשכח".
עמור נתן את השק לדמות הנמוכה שהלכה מן האיזור.
האיש הזה עושה לי צמרמורת חשב לעצמו עמור.
ההרפתקה שלנו מתרחשת מספר חודשים מאוחר יותר. הדמויות שלכם מתעוררות חסרות ציוד באמצע מרתף חשוך וקר במיוחד. מה הן עשו לפני שדמי הדרקונים חטפו אותם והביאו אותם באלימות?
הדמות שלכם יכולה להיות מכל אזור בבריאה. בבקשה לפרסם את דף הדמות שלכם פה. בבקשה לחשוב על סיפור רקע מושקע לדמות, אותו תוכלו לחשוף עכשיו או מאוחר יותר לבחירתכם.
שחקנים
גדילן קוץ רגל- אנריון גיל-גלד.
מחשבותיו של גנרל סון-דאי לעומת זאת נדדו למקומות אחרים.
הוא הסתכל על הדובר שעמד באמצע האולם, והעביר את מבטו אל עבר שאר האנשים השוהים במקום.
מבטו התקבע למשך כמה שניות על גנרל עמור. אלה החליפו מבטים.
סון החזיר את מבטו אל עבר הדובר.
"...ולכן אנחנו צריכים שתהיו בכוננות מוגברת. התועבות חוזרים בקצב גדול מהרגיל והם צוברים תאוצה. הממלכה נואשת למציאת פתרונות"
גנרל סון חייך לעצמו.
אחד הגנרלים צעד קדימה
"אני לא מבין מה בעיה. מצוד הפראא התמודד עם התועבות בלי בעיה, יחד עם עזרתנו זו נוכל למחות אותם."
טיפש.חשב סון לעצמו.
"לצערי מצוד הפראא כבר נכשל כמה פעימם בעבר ועל כל פעם שהוא נכשל נראה שהתועבות רק מתחזקות. הן מתחילות לצבור אהדה מצד הערים והכפרים שלא בשליטתינו, התועבות מהוות איום יותר מתמיד"
"נוכל להשמיד את הערים הסוררות!"
כמה זמן אצטרך עוד להמשיך לדיון הזה?
הדיון התמשך, הגנרלים המשיכו להציע פתרונות כשלפתע גנרל אחד צעיר הרים את ידו.
"אני קראתי שבעבר היה איזשהו קסם שהחזיק את נשמות התועבות מלהתגלגל לגוף אחר".
דממה שררה באולם
"לצערי אין בידינו את המשאבים או את הידע לשחזר את הקסם הזה, או מה שזה לא יהיה"
באותו רגע סון חייך לעצמו, הוא כמעט פלט צחוק, אך למזלו הוא הצליח להחזיק אותו. הדובר הסתכל על סון המחייך.
הדיון המשיך עד שלבסוף לא הצליחו למצוא פתרון והדיון נסגר.
סון יצא החוצה אל הגשם, שמה הוא פגש את גנרל עמור.
סון ועמור חייכו זה אל זה. סון העביר לעמור שק שנראה כאילו יוכל להכניס אליו מספר אבנים.
"לך, העסקה הזאת היא הכרטיס שלנו למלוכה"
עמור לק את השק והלך משם.
גנרל עמור הגיע אל סימטה שבקצה היתה ערימה של בד. עמור בעט קלות בערימה.
"תתעורר"
"אל מי אתה מדבר גנרל עמור?"
עמור הסתובב בבהלה . בפתח הסמטה הייתה דמות נמוכה ולידה שתי צלליות של בני אדם.
עמור הרים את השק. "הבאתי את מה שביקשת, איך המתקן מתקדם?"
"הוא יהיה מוכן בקרוב" אמרה הדמות הנמוכה.
"מצוין"
"רק אל תשכח את העסקה, זאת רק המקדמה"
"אני לא אשכח".
עמור נתן את השק לדמות הנמוכה שהלכה מן האיזור.
האיש הזה עושה לי צמרמורת חשב לעצמו עמור.
ההרפתקה שלנו מתרחשת מספר חודשים מאוחר יותר. הדמויות שלכם מתעוררות חסרות ציוד באמצע מרתף חשוך וקר במיוחד. מה הן עשו לפני שדמי הדרקונים חטפו אותם והביאו אותם באלימות?
הדמות שלכם יכולה להיות מכל אזור בבריאה. בבקשה לפרסם את דף הדמות שלכם פה. בבקשה לחשוב על סיפור רקע מושקע לדמות, אותו תוכלו לחשוף עכשיו או מאוחר יותר לבחירתכם.
שחקנים
גדילן קוץ רגל- אנריון גיל-גלד.
