forte
פונדקאי ותיק
היה זה בזמנים טובים. בזמנים יפים. מכון הכוכב המשובע היווה מופת לתור הזהב של נשגבי השמש, השיא שלו.
מגדלי בדולח אדירים נישאו אל על, כמו מתחרים בשמיים עצמם. מגדלי הבדולח עמדו נגד ההר הקיסרי בכבודו ובעצמו, וברוח היה ניתן לשמוע את קריאת התיגר של האלים על הקדמונים- קריאת התיגר של הנשגבים על הבריאה.
אך הזמנים הללו שייכים להיסטוריה. נשגבי השמש הורדו מתפקיד השלטון על מגדלי השמיים, והשליטה הועברה לידיהם של אישיים מסתוריים וגדולים אחרים. התקופה הזאת עברה.
התחזור?
כאן יירוכז המשחק 'מגדלי השמיים'. השחקנים ושם הדמויות הם:
המלצה לצורת תגובות:
"IN"
כאן תגיבו את מה שקורה במשחק עצמו, עדיף בגוף ראשון. ספרו מה אתם עושים, מה הדמויות שלכם חושבות, אולי במה הן נזכרות, ומה הן עושות. כאן אתם גם מבצעים פעלולים.
לפעולות שלפעמים עשויים להתבלבל בנוגע אליהן, מומלץ לבנות כך:
"מחשבות..." כתבו בכתב מוטה, כדי שיהיה ברור שאלה מחשבות. אפילו רצוי לכתוב אותם בשורה נפרדת מהשאר.
"צעקות!" אתם יכולים לצעוק בכתב מודגש, אם בא לכם.
"פעולות." אם ממש ממש בא לכם, למרות שאני מעדיף שלא, אתם יכולים לסכם את התגובה שלכם ב IN GAME בסיכום מסודר של מה שאתם עושים, אם התיאור שלכם עשוי ליצור בלבול. אבל אם זה לא נדרש ממש עדיף שלא.
אלה כמובן לא חוקים, פשוט עצות כדי שיהיה נוח. כל עוד אני מבין אתכם דבר מאלה לא נדרש, אם כי השיטות הללו מדגישות בבירור את מעשיכם.
"MATE"
אני זוכר שראיתי את זה באיזה משחק, לצערי איני זוכר במדויק אז לא אוכל לתת קרדיט ראוי. כך או כך, כאן אתם כותבים דברים הקשורים למכאניקה של המשחק- לדוגמה, כמה הצלחות גלגלתם בהתקפה וכמה נזק גרמתם.
"OUT"
דברים שלא קשורים למשחק, כגון "יצאתי לחו"ל לשבועיים", או "אני לא אוכל להגיב שוב היום, תדב"ש אותי".
דיבו"ש: אם אתם נעדרים הרבה, אני יכול לדב"ש אתכם. אם אתם לא רוצים שאני אדב"ש את הדמויות שלכם, גם זה בסדר גמור, ואתם תבחרו דרך אחרת לטיפול בדמות שלכם- בין אם היא תשקע לרקע, תעלם מהמשחק(רק בהינתן סיבה מענינת וצודקת, הדמות לא תיעלם כעננת ערפל), וכדומה.
ויכוחים: כשיש ויכוחים, אני בתור מנחה קובע. אם אני טועה בחוקים, מתבלבל, או שוכח, ראוי שתתקנו אותי. אבל, לא יהיה ויכוח של ממש בשום נושא, מכיוון וזהו משחק, לא דיון על החוקים(למרות שאם תהיה מצוקה אמיתי אין לי בעיה שתפתחו על נשוא הויכוח עץ בפורום הנשגבים, וסביר שאקבל את דעת הפורום הכוללת בנושא). אם אני קובע חוק שנראה לי הכי הגיוני, בבקשה בו נניח לזה. לדוגמה, גם אם לפי ספר התיקונים לספר הלבן להעלות רקע משלוש לארבע עולה נקודת רקע ואצלי זה שתי נקודות מענק כמו בספר הלבן, אז זה ישאר כך, כי ככה זה נראה לי הכי הגיוני.
ואם נגיד אני בכוונה שוכח פרט(נניח לאחר שהזכרתם לי אותו חמש פעמים, ורמזתי לכם לעזוב אותו, או שלא באמת שכחתי אותו אלא השמטתי אותו בכוונה), פשוט תעזבו אותו. לרוב זה לא יקרה, אבל כבר קרה לי שהיו לי ויכוחים מטישים עם שחקנים, וויכוחים כאלה לא אמורים להתרחש ממש, בעיקר אם הם לא יביאו תועלת בשום צורה, כמו רוב הויכוחים הללו("אבל לא יכול להיות שההתקפה הזאת פגעה בדמות שלי!!!"). המטרה היא שהמשחק יזרום וכולם יהנו, ואני לא אעשה דבר כנגדכם או כדי שלא תהנו, אז סמכו עלי בנושא הזה.
so... let the show begin...
IN
רוח קלילה נישבה במפרשים, משכה אתכם קדימה באוקיינוס. הזמן היה חסר משמעות בעת שהצעקה התחזקה, והתחזקה והתחזקה.
הרגשתם איך אתם מתקרבים במהירות מדהימה, ולפתע הבחנתם כי הרוח אינה המניעה אתכם במהירות, כי אם המים הנעים במהירות מדהימה תחתיכם.
הייתם מגיבים לזה, אילולא הקירבה אל מה-שזה-לא-יהיה, תקפה אתכם כשיכרון חושים. עשרות זיכרונות צפו עלו לפני השטח, משכרים ומהנים, זכרונות של אושר ושל עצב, אבל בעיקר, זכרונות של גדולה. גדולת נשגבי השמש.
ובהתקרבותכם למקום הזה, לצעקה הזאת, למה-שזה-לא-יהיה, אושר עצום עלה בכם. אושר שלא ידעתם שקיים. אושר מדהים ומשכר, גדול יותר מאושר שכל סם בבריאה יכול ליצור. מתוק יותר מליקר מתוק, בריא יותר מיין שמימי, אושר שלא יכול להתקיים.
ואכן, האושר לא היה אמיתי. זה היה זיכרון. זיכרון שלכם, מהגלגול הקודם שלכם. אך כל תוכן הזיכרון לא היה- היה רק האושר הזה הגדול כל כך עד שנהפך לתמוה. לפתע, מעין אימה דבקה בזיכרון האושר, ובאינסטינק בסיס של הישרדות, שנבע מהיותכם חיים, לחם בניצוץ השמימי שלכם. הוא ניצח.
מצאתם את עצמכם שטים במעגלים סביב עין הסערה- מערבולת עצומה, גודלה כגודל אי גדול מימדים. המהירות שלכם נבעה מהמשיכה למערבולת, והאושר שבכם, הכה טהור, הזיכרון, כמו עיוור את תגובותיכם. רציתם להתנגד, לברוח, כל חוש בחושיכם צעק לכם "זוהי מערבולת, ואפילו נשגב לא יצא מקרקעית האוקיינוס". ואכן, גובה המערבולת למעלה ממאתיים מטרים!
אך האושר הנשגב הזה, שנבע כמי מעין צלולים מתוך הניצוץ האלוהי שהשמש הבלתי מנוצח נתן לכם, גרם לכם לרצות לחוות את אותו אושר שוב, וכדי לחוות זאת, יש רק להמשיך לשוט בשלווה.
לא עבר זמן רב עד שטבעתם בתוך המערבולת האדירה, כשהזיכרון האחרון היה מי מלח ולחץ של מאתיים מטר של מים על ראשכם.
בן תמותה היה נהרג, אבל אתם הרמתם ראשכם בגאון. ושם ראיתם את המערבולת משתקפת בקוי מהות, סיסמא, סוד. הם התערבלו במהירות, והרגשתם איך אתם נישאים באוויר ונזרקים אל על, נזרקים אל על במהירות כה אדירה, עד שקוי המציאות נשברו סביבכם.
שזו, הייתה המטרה מלכתחילה.
אי עצום מופיע מולכם בעת שקוי המציאות נשברים, ולרגע אתם צופים במרכזו בהרים ובתוכם מגדלי בדולח נוצצים...
ואז התרסקתם.
זה כאב, מאוד...
"בשם השמש הבלתי מנוצח וכל חבריו השמנים ביו-שאן, מאיפה אתם הופעתם?!" שואל מלח המום על גבי הספינה, באמצע האוקיינוס. חמישה מלחים נוספים בוהים בכם סביב, בעת שאתם מבחינים ביתר חדות בסביבתכם.
אתם על ספינה, גדולה, שנראת כאילו יוצרה בעידן הראשון, ושומרה מאז ברמה כזאת שנדמה כאילו היא רק עתה הגיעה מהעידן הראשון. המלח המופתע אוחז בהגה, שני מלחים קופצים מרשת שמובילה מעלה אל המפרשים, עוד אחד קופץ מפתח בריצפה, והאחרון קם משולחן ועליו... יין אדום.
כל השישה מלחים בסך הכל מופתעים מאוד, שולחים את ידם לגבם, שם ניתן להבחין ב... מוט אש מסוג איכותי מאוד!
אבל המדהים, הוא האי שצף על מימי האוקיינוס. אי שלא אמור להתקיים. אי שאסור שיתקיים. אי שבמרכזו הרים וגבעות, ובמרכזן, כך אתם זוכרים היטב, נמצאים מגדלי בדולח הנישאים אל על, ובתוכם נמצא בעידן הראשון מכון הכוכב המשובע, המכון הטוב ביותר לחקר הכישוף, המדע והמהות ככלל.
MATE
נכון לעכשיו אם אתם מעונינים בקרב, הוא יהיה בלי מכאניקה, מכיוון שאתם ארבעה נשגבי שמש(נכון לעכשיו) והם שישה מלחים.
OUT
בתגובתכם: קודם תארו את המראה החיצוני שלכם. לאחר מכן הגיבו לא רק למה שתיארתי אלא גם לעובדה שיש סביבכם עוד שלושה נשגבי שמש(ארבעת השחקנים הנוכחיים הם Dr, הבמאי, הנומן ומיאקו).
ו... המשחק התחיל!
נ.ב- אם אני מדבר בפקודות, זה לא מתוך רצון לתת פקודות, זה להזכיר או לתת עצות. אני בתור מנחה לא מעונין לקבוע או להגביל אתכם בשום צורה, אבל מכיוון שדיברתי באופן קצת סמכותי במקומות מסויימים נראה לי ראוי לומר שזה לא מתוך דרישה לסמכות, ממש לא. אני בתור מנחה מריץ את המשחק, ואני גם לא עומד להוביל אתכם באף במהלך המשחק, אז תרגישו חופשיים לשחק.
מגדלי בדולח אדירים נישאו אל על, כמו מתחרים בשמיים עצמם. מגדלי הבדולח עמדו נגד ההר הקיסרי בכבודו ובעצמו, וברוח היה ניתן לשמוע את קריאת התיגר של האלים על הקדמונים- קריאת התיגר של הנשגבים על הבריאה.
אך הזמנים הללו שייכים להיסטוריה. נשגבי השמש הורדו מתפקיד השלטון על מגדלי השמיים, והשליטה הועברה לידיהם של אישיים מסתוריים וגדולים אחרים. התקופה הזאת עברה.
התחזור?
כאן יירוכז המשחק 'מגדלי השמיים'. השחקנים ושם הדמויות הם:
-
~anthema- מיאקו, מקאסטת הדמדומים.
~iegolas- Dr. House, SE(אותו אכנה אם לא אכפת לך, "דוק"), מקאסטת הדמדומים.
~The Time- הבמאי, מקאסטת הלילה.
~פלדריק- הנומן, מקאסטת השחר.
~ת'ור- החוקק באבן מקאסטת הדמדומים.
המלצה לצורת תגובות:
"IN"
כאן תגיבו את מה שקורה במשחק עצמו, עדיף בגוף ראשון. ספרו מה אתם עושים, מה הדמויות שלכם חושבות, אולי במה הן נזכרות, ומה הן עושות. כאן אתם גם מבצעים פעלולים.
לפעולות שלפעמים עשויים להתבלבל בנוגע אליהן, מומלץ לבנות כך:
"מחשבות..." כתבו בכתב מוטה, כדי שיהיה ברור שאלה מחשבות. אפילו רצוי לכתוב אותם בשורה נפרדת מהשאר.
"צעקות!" אתם יכולים לצעוק בכתב מודגש, אם בא לכם.
"פעולות." אם ממש ממש בא לכם, למרות שאני מעדיף שלא, אתם יכולים לסכם את התגובה שלכם ב IN GAME בסיכום מסודר של מה שאתם עושים, אם התיאור שלכם עשוי ליצור בלבול. אבל אם זה לא נדרש ממש עדיף שלא.
אלה כמובן לא חוקים, פשוט עצות כדי שיהיה נוח. כל עוד אני מבין אתכם דבר מאלה לא נדרש, אם כי השיטות הללו מדגישות בבירור את מעשיכם.
"MATE"
אני זוכר שראיתי את זה באיזה משחק, לצערי איני זוכר במדויק אז לא אוכל לתת קרדיט ראוי. כך או כך, כאן אתם כותבים דברים הקשורים למכאניקה של המשחק- לדוגמה, כמה הצלחות גלגלתם בהתקפה וכמה נזק גרמתם.
"OUT"
דברים שלא קשורים למשחק, כגון "יצאתי לחו"ל לשבועיים", או "אני לא אוכל להגיב שוב היום, תדב"ש אותי".
דיבו"ש: אם אתם נעדרים הרבה, אני יכול לדב"ש אתכם. אם אתם לא רוצים שאני אדב"ש את הדמויות שלכם, גם זה בסדר גמור, ואתם תבחרו דרך אחרת לטיפול בדמות שלכם- בין אם היא תשקע לרקע, תעלם מהמשחק(רק בהינתן סיבה מענינת וצודקת, הדמות לא תיעלם כעננת ערפל), וכדומה.
ויכוחים: כשיש ויכוחים, אני בתור מנחה קובע. אם אני טועה בחוקים, מתבלבל, או שוכח, ראוי שתתקנו אותי. אבל, לא יהיה ויכוח של ממש בשום נושא, מכיוון וזהו משחק, לא דיון על החוקים(למרות שאם תהיה מצוקה אמיתי אין לי בעיה שתפתחו על נשוא הויכוח עץ בפורום הנשגבים, וסביר שאקבל את דעת הפורום הכוללת בנושא). אם אני קובע חוק שנראה לי הכי הגיוני, בבקשה בו נניח לזה. לדוגמה, גם אם לפי ספר התיקונים לספר הלבן להעלות רקע משלוש לארבע עולה נקודת רקע ואצלי זה שתי נקודות מענק כמו בספר הלבן, אז זה ישאר כך, כי ככה זה נראה לי הכי הגיוני.
ואם נגיד אני בכוונה שוכח פרט(נניח לאחר שהזכרתם לי אותו חמש פעמים, ורמזתי לכם לעזוב אותו, או שלא באמת שכחתי אותו אלא השמטתי אותו בכוונה), פשוט תעזבו אותו. לרוב זה לא יקרה, אבל כבר קרה לי שהיו לי ויכוחים מטישים עם שחקנים, וויכוחים כאלה לא אמורים להתרחש ממש, בעיקר אם הם לא יביאו תועלת בשום צורה, כמו רוב הויכוחים הללו("אבל לא יכול להיות שההתקפה הזאת פגעה בדמות שלי!!!"). המטרה היא שהמשחק יזרום וכולם יהנו, ואני לא אעשה דבר כנגדכם או כדי שלא תהנו, אז סמכו עלי בנושא הזה.
so... let the show begin...
IN
רוח קלילה נישבה במפרשים, משכה אתכם קדימה באוקיינוס. הזמן היה חסר משמעות בעת שהצעקה התחזקה, והתחזקה והתחזקה.
הרגשתם איך אתם מתקרבים במהירות מדהימה, ולפתע הבחנתם כי הרוח אינה המניעה אתכם במהירות, כי אם המים הנעים במהירות מדהימה תחתיכם.
הייתם מגיבים לזה, אילולא הקירבה אל מה-שזה-לא-יהיה, תקפה אתכם כשיכרון חושים. עשרות זיכרונות צפו עלו לפני השטח, משכרים ומהנים, זכרונות של אושר ושל עצב, אבל בעיקר, זכרונות של גדולה. גדולת נשגבי השמש.
ובהתקרבותכם למקום הזה, לצעקה הזאת, למה-שזה-לא-יהיה, אושר עצום עלה בכם. אושר שלא ידעתם שקיים. אושר מדהים ומשכר, גדול יותר מאושר שכל סם בבריאה יכול ליצור. מתוק יותר מליקר מתוק, בריא יותר מיין שמימי, אושר שלא יכול להתקיים.
ואכן, האושר לא היה אמיתי. זה היה זיכרון. זיכרון שלכם, מהגלגול הקודם שלכם. אך כל תוכן הזיכרון לא היה- היה רק האושר הזה הגדול כל כך עד שנהפך לתמוה. לפתע, מעין אימה דבקה בזיכרון האושר, ובאינסטינק בסיס של הישרדות, שנבע מהיותכם חיים, לחם בניצוץ השמימי שלכם. הוא ניצח.
מצאתם את עצמכם שטים במעגלים סביב עין הסערה- מערבולת עצומה, גודלה כגודל אי גדול מימדים. המהירות שלכם נבעה מהמשיכה למערבולת, והאושר שבכם, הכה טהור, הזיכרון, כמו עיוור את תגובותיכם. רציתם להתנגד, לברוח, כל חוש בחושיכם צעק לכם "זוהי מערבולת, ואפילו נשגב לא יצא מקרקעית האוקיינוס". ואכן, גובה המערבולת למעלה ממאתיים מטרים!
אך האושר הנשגב הזה, שנבע כמי מעין צלולים מתוך הניצוץ האלוהי שהשמש הבלתי מנוצח נתן לכם, גרם לכם לרצות לחוות את אותו אושר שוב, וכדי לחוות זאת, יש רק להמשיך לשוט בשלווה.
לא עבר זמן רב עד שטבעתם בתוך המערבולת האדירה, כשהזיכרון האחרון היה מי מלח ולחץ של מאתיים מטר של מים על ראשכם.
בן תמותה היה נהרג, אבל אתם הרמתם ראשכם בגאון. ושם ראיתם את המערבולת משתקפת בקוי מהות, סיסמא, סוד. הם התערבלו במהירות, והרגשתם איך אתם נישאים באוויר ונזרקים אל על, נזרקים אל על במהירות כה אדירה, עד שקוי המציאות נשברו סביבכם.
שזו, הייתה המטרה מלכתחילה.
אי עצום מופיע מולכם בעת שקוי המציאות נשברים, ולרגע אתם צופים במרכזו בהרים ובתוכם מגדלי בדולח נוצצים...
ואז התרסקתם.
זה כאב, מאוד...
"בשם השמש הבלתי מנוצח וכל חבריו השמנים ביו-שאן, מאיפה אתם הופעתם?!" שואל מלח המום על גבי הספינה, באמצע האוקיינוס. חמישה מלחים נוספים בוהים בכם סביב, בעת שאתם מבחינים ביתר חדות בסביבתכם.
אתם על ספינה, גדולה, שנראת כאילו יוצרה בעידן הראשון, ושומרה מאז ברמה כזאת שנדמה כאילו היא רק עתה הגיעה מהעידן הראשון. המלח המופתע אוחז בהגה, שני מלחים קופצים מרשת שמובילה מעלה אל המפרשים, עוד אחד קופץ מפתח בריצפה, והאחרון קם משולחן ועליו... יין אדום.
כל השישה מלחים בסך הכל מופתעים מאוד, שולחים את ידם לגבם, שם ניתן להבחין ב... מוט אש מסוג איכותי מאוד!
אבל המדהים, הוא האי שצף על מימי האוקיינוס. אי שלא אמור להתקיים. אי שאסור שיתקיים. אי שבמרכזו הרים וגבעות, ובמרכזן, כך אתם זוכרים היטב, נמצאים מגדלי בדולח הנישאים אל על, ובתוכם נמצא בעידן הראשון מכון הכוכב המשובע, המכון הטוב ביותר לחקר הכישוף, המדע והמהות ככלל.
MATE
נכון לעכשיו אם אתם מעונינים בקרב, הוא יהיה בלי מכאניקה, מכיוון שאתם ארבעה נשגבי שמש(נכון לעכשיו) והם שישה מלחים.
OUT
בתגובתכם: קודם תארו את המראה החיצוני שלכם. לאחר מכן הגיבו לא רק למה שתיארתי אלא גם לעובדה שיש סביבכם עוד שלושה נשגבי שמש(ארבעת השחקנים הנוכחיים הם Dr, הבמאי, הנומן ומיאקו).
ו... המשחק התחיל!
נ.ב- אם אני מדבר בפקודות, זה לא מתוך רצון לתת פקודות, זה להזכיר או לתת עצות. אני בתור מנחה לא מעונין לקבוע או להגביל אתכם בשום צורה, אבל מכיוון שדיברתי באופן קצת סמכותי במקומות מסויימים נראה לי ראוי לומר שזה לא מתוך דרישה לסמכות, ממש לא. אני בתור מנחה מריץ את המשחק, ואני גם לא עומד להוביל אתכם באף במהלך המשחק, אז תרגישו חופשיים לשחק.
