• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

ילדי הקיסרות - עץ משחק (5/5) נסגר

ליזי
רגלי האדם ארוכות, וכנפי הדבורה קטנות. אדריאן מתחמק מאלכסנדרה ואובד במעבה היער.
אלישע
כל היום סינדר משוטטת, מבלי למצוא דבר. אך למחרת בבוקר, אחרי שעה של צעידה, נוחתת מולה דרקונית. היא בערך בגודל פיל קטן, קשקשיה בצבע ענבר. ''מה בת אנוש עושה לבדה באיזור הזה?'', היא שואלת בנימה סקרנית אבל מתנשאת.
ALZ
OUT
כל הכבוד על משחק הדמות. באמת, ממש כל הכבוד על זה. אני אתגמל אותך על זה.

IN
נייף מתגנב באיטיות חזרה לחדרו. איש לא חושד, והוא חוזר למיטתו בשקט. ובכן, הוא נכשל, אך הוא עדיין יכול לנסות שוב...
 
ח'אן
"אני מקווה לקבל עשרה במחקר קטן שאני עורכת" היא אומרת ומביטה בה מוקסמת, לא משנה כמה דרקונים היא תראה היא תמיד תהיה מופתעת מחדש מיופים ומרהיבותם...
out
אני מכוונה לא מפרט את המחקר, סינדר קצת מרחפת כרגע.
 
ח'אן
סינדר נזכרת למה היא כאן ומביטה בדרקונית "אני מנסה לפתח חוזה שיתוף פעולה בין בני אדם ודרקונים שימנע שליטה של אחד הצדדים על השני בניגוד לכבילה המקובלת קיום, אם התאוריה שלי נכונה במקום לפגוע בקצב הגדילה שלכם ובכוחות שלכם ואולי אף יעצים אותם, למרבה הצער למצוא דרקון שיסכים למשהו כזה הוא די מסובך" היא מביטה בה בחיוך עצוב "אני אזרוק הנחה ואומר שאת לא מעוניינת"
 
ח'אן
לעזאזל!

הדבורה קורסת ליד אחד העצים ומשתנה חזרה אל אלכסנדרה, אשר טומנת את ראשה בידיה. דמעות עולות בעיניה. היא לא רוצה להרוג את אדריאן, בתוך תוכה. אולי היא רדפה אחריו רק כי רצתה שישאר איתה, יגן עליה. אבל כל זה לא משנה כבר. אם הוא יצליח לשרוד את המסע בג'ונגל, והוא יצליח, ויחזור לקיסרות, הוא יודיע לקיסר שהיא מגיעה, והם יהיו מוכנים. אבל זה לא משנה כבר. שום דבר לא משנה. היא תניח לאדריאן לברוח, ואם בגללו ההתקפה תכשל - טוב, נשאר לה רק להתפלל שהאדון הבא של קזאלאתאת' יהיה רחום כמוה.
היא עפה חזרה לכפר הקיקלופים ומחפשת את קשקש-נחש. "הילידים נכנעו לכוח שלי. הם יהיו מוכנים לכרות איתכם ברית אם רק אומר את המילה." היא אומרת לו, מתעלמת לחלוטין מהאבידות שהקיקלופים אולי איבדו במהלך הקרב שארגנה
 
ליזי
כשאלכסנדרה מגיעה לבית של קשקש נחש, היא מגלה שהחלונות מכוסים במחצלות, ושפנים הבית חשוך. אשתו של קשקש נחש מקדמת את פני אלכסנדרה. ''שוב את, מכשפה חיוורת ארורה?'', היא צועקת עליה בקול רועד. ''אין לי שום עניין בך, או בשום בני אנוש ארורים. ברית תחזיר לי את קשקש נחש, אה? לכי!''.
אלישע
הדרקונית מתעניינת, סינדר רואה זאת, אך היא יהירה מדי להודות בכך. ''על מה בכלל מתבססת התאוריה הזו?'', היא שואלת בנימה יהירה.
 
"אתם לא אוכלים, לא שותים, לא ישנים ולא צריכים כסף. אני כנראה גם לא יכול להרוג אתכם. אז למה אתם בוזזים את כל הכפרים האלה? מה יש שם מעניין? זה לא דגים, זה בטוח." אומר אתיאס. "הדבר הזה שאתם מחפשים - מהו? הוא מזור לקללה, או דרך לחיי נצח, או סתם נקמה במי שהזיק לכם?"
 
ח'אן
במהלך הימים הבאים נייף עושה את העבודות שלו על "טייס אוטומטי". ביתו של הקצין לא יוצאת לו מהראש. מצד אחד יש לו משימה להשלים והוא שונא את האצילים שגורמים לילדים מסכנים לישון רעבים בזמן שהם נהנים מתענוגות החיים. הוא שונא את האצילים שגרמו לו לחיות חיים כל כך נוראיים ורצחו את טאנק. אבל בסך הכל הקצין התייחס אליו יפה וגם ביצוע המשימה ייתם את הילדה מאב. מה שמזכיר לנייף באמת מדוע הוא צריך לסיים את המשימה הוא ילד הומלס שמבקש כסף באמצע הרחוב (במהלך אחת הפעמים שבהן הוא יכול לצאת מהארון להסתובב קצת). נייף זורק לו חופן מטבעות ימצטער על כך שהוא לא נותן יותר. זה מזכיר לו את מה שהוא עבר ועדיין ילדים עוברים דברים נוראיים (גם אם קצת פחות ממה שהוא עבר). לכן הוא מחליט החלטה חשובה שכנראה תסכן אותו "אני אבצע את המשימה אבל האמא חייבת להשאר בחיים". נייף מחכה חודש שלם (גם בשביל שאנשים ישכחו את המאורע הקודם וגם כדי לחסוך כסף לגוש בשר גדול). הוא מבצע את התוכנית המקורית בעודו לובש מסכה הפעם כדי להיות בטוח יותר (וכמובן שהפעם הוא מתכנן לא לרצוח את האם).
 
ח'אן
Out
אני מבצע כמה הנחות לגבי מערכת הקסם במשחק, אם אני טועה תתעלם מההודעה ותסביר לי איך זה עובד בבקשה (כי בכל זאת סינדר למדה עם טובי המורים מילדותה, היא אמורה להבין איך קסם עובד).
In
סינדר מחייכת "אני יכולה לתת הסבר מדעי קוסמי ארוך ומשעמם מאוד אבל אם לצמצם את זה אפשר להתיחס לקסם כאל הטבעיות כוח שמצתבר בבגוף שלנו ומשפיע עליו, בעצם סוג של אש המוזנת על ידי הכוח שלנו, הרעיון הוא במקום לתת לשתי מקורות כוח ליצור אש כל אחד הוא לתת להם ליצור אש אחת משותפת ובכל להגדיל את הכוח של המקורות" סינדר מביטה בה "אם את מעדיפה אני יכולה לתת את ההסבר הארוך"
 
ח'אן
פניה של אלכסנדרה מתחוורות כשהיא מגלה את גורלו של קשקש נחש, אך היא מנסה לשמור על קור רוח. "אני לא חושבת שהבנת אותי. זאת לא הייתה הצעה. הצטרפו אלי ואל הילידים, או שנשרוף את הכפר שלכם עד היסוד. אני מצפה לתשובה כשאחזור בקרוב." היא יוצאת מהדלת, ומבלי להסתובב אומרת "תנחומיי על אובדנך." הופכת לדבורה ועפה חזרה אל הילידים. בימים הקרובים אלכסנדרה מחלקת לילידים פקודות דרך קזאלאתאת' והם מתכוננים למלחמה - כל הגברים המסוגלים להלחם מגוייסים לצבא ומתאמנים בחניתות הברק. היא גם מצווה על הילידים להביא איתם חלק נכבד מאוצר ההריסות בעגלות, על מנת שיוכלו לממן את שירותיהם של שכירי חרב ופשוטי עם כמו שתכננה מלכתחילה.
OUT
אם זה בסדר הייתי שמח לא להפוך את המשחק למשחק ניהול כמו שניסית עם אלישע, מעדיף שזה ישאר חופשיטה
 
אלישע
OUT
האנרגיה המפעילה את הקסם היא כוח החיים של אדם. אפשרי שסינדר תנסה לשלב את כוח החיים שלה עם דרקון.

IN
''הרעיון של הוא ליצור אדם נושף אש עם קשקשים ודרקון עם שדיים ושיער ארוך?'', שואלת הדרקונית בבוז, אך לא הולכת - נראה שהיא עדיין מסוקרנת.
ליזי
OUT
צריך לפחות קצת ניהול. אתה הרי מפקד על צבא. פשוט תוסיך לדפ''ד שיש לך 15,000 אנשים מתוכם 3000 לוחמים.

IN
הילידים מריעים למכשפה הלבנה, מעמיסים את כליהם על סלי-גב, ויוצאים בעקבותיה אל עבר כפר הקיקלופים. שליח מקדם את פניכם. ''לכו מכאן ולא יאונה לכם כל רע. נסו להילחם בנו ותמותו'', הוא מוסר בפשטות.
ALZ
נייף מגלה שהפעם, הקצין נוקט אמצעי זהירות. תמיד יש שומר בפתח דלתו ובפתח דלת חדר הילדים, החלונות שם ננעלים בלילות.
אביעד
הקפטן מכחכח בגרונו הרקוב, כעומד לשאת נאום ארוך. ''לפני מאתיים שנה, היינו בני אדם רגילים, פיראטים מן השורה, אך אז ביצענו את טעות חיינו ושדדנו טירה של מכשף בלייקלנדס. בנשימת אפו האחרונה הוא קילל את האוצר שלקחנו. בזנו לו כמובן, צחקנו, והרגנו אותו. אך חיינו הפכו חסרי משמעות מאז. הבשר היה סר טעם, היין אפרפר ותפל, חום גופן של נשים הפך קר. השלכנו את הזהב למים, אך הקללה נותרה. ביאושנו פנינו למכשפה בת ילידים ושאלנו כיצד להסיר את הקללה. היא אמרה שעלינו לאסוף את כל 882 המטבעות שבאוצר ולתת את כולו לנזקקים ועניים כדי לכפר על חטאינו. אז, רק אז, נזכה למות. כעת אנחנו מחפשים אחרי המטבעות, ונהפוך כל אבן עד שנמצא אותם''.
 
ח'אן
סינדר צוחקת צחוק עצבני קטן "מיזוג יכול להיות תוצאה אם המחקר הזה ישתבש באופן איום ונורא, אבל לא, זה לא הרעיון" סינדר מביטה בה "כאשר אדם כובל דרקון הוא מונע את ההתפתחות שלו, הכבילה של כוח חיים בעל פחות פונטנצייל מהנקבל מונעת מהדרקון להתפתח ומזרימה אנרגיה מהדרקון לאדם, מה שהופך את כובלי הדרקונים לכל כך עוצמתיים, בעוד שהרעיון של זרימה דו צדדית נחמד זה בזבוז של כוח וסביר להניח שהדרקון ירוויח פחות בעסקה שלי, הרעיון ליצור מקור כוח משולב אך עם גופים נפרדים, בעצם שנינו נזרים ונשאב "חיים" מאותו מקור, המקור שישלב את את היכולות של שנינו אמור להעצים את ההתפתחות שלך כדרקונית ואת הכוחות שלי, הרעיון הוא ליצור דרקון עליון ואדם עליון, מיזוג לא גופני כך שאנחנו כנראה לא נפתח מאפיינים גופניים אחד של השני" סינדר אומרת "או במילים פשוטות יותא את תגדלי ואני אתחזק, ואם נלמד לנצל את החיבור טוב יותר יתכן שאת תוכלי להשתמש בקסמים שלי" סינדר מביטה בה "אני לא אשקר לך, יש סיכי לסיבוכים וסביר להניח שעקב החיבור בנפשתי והאנרגתי בינינו נקבל כמה תכונות אופי אחת מהשניה, מצד שני אם זה יצליח... את תהייה אחת מהדרקוניות החזקות ביותר, אם לא החזקה ביותר ויתכן שאם השיטה זו תתפשט נוכל למגר לחלוטין כבילת דרקונים וליצורעבור דרקוים ובני אדם עתיד מפואר ואדיר" סינדר מביטה בה בחיוך ומושיטה את ידה "אז מה את אומרת? את רוצה לכתוב דף חדש בהיסטוריה?"
 
ח'אן
קזאלאתאת' מפצירה באלכסנדרה לחסל את הקיקלופים על חוצפתם, אך אלכסנדרה מהנהנת לשליח בשקט ומובילה את אנשיה הרחק מהמקום. היא לא רוצה להפסיד לוחמים בקרב חסר תכלית, אך היא גם רוצה שהקיקלופים יצטרפו אליה בקרב. כך או כך, הם יאלצו לשלם על שסירבו לבקשתה.
הצבא ממשיך להתקדם בג'ונגל, אבל לא מתרחקים מאוד מכפר הקיקלופים, עד שהם מוצאים אזור שטוח יחסית להקים בו מחנה ללילה. כאשר השמש שוקעת, אלכסנדרה מתיישבת מול המדורה, מניחה את קזאלאתאת' מולה ומתחילה בטקס אפל - היא מאמצת את כל כוחה של הפגיון וקוראת לנחיל ארבה אדיר, שולחת אותו להשמיד את שדותיהם ויבולם של הקיקלופים.
 
ח'אן
IN
ג'ון מביט בברברים הקרים מבין את עומק הכאב שהם חשים מיידי יום, את הכאב הזה אותו הוא חש.
"שמעו אחי! אני מסתכל בעיינכם הכאובות ומכיר את התחושה שכל יום תוקפת אותי מחדש התחושה הזאת שנעלמה, בית. ולכן התכנסנו כאן היום. אני מבין שלכמה ממכם עצם המחשבה שיש פתרון מפחידה אותם אך אני בטוח שיש פה גם כמה אנשים אמיצים שמוכנים לבוא אתי ולהחזיר מלחמה למען הבית!" מסיים ג'ון בשאגה.
 
"וכך תרצו לכפר על חטאיכם? הרי אתם מוסיפים חטאים רבים כשאתם שודדים ובוזזים את הכפרים! אם תרצחו ותבזזו, ואז תתנו לעניים את השלל, חטאכם לא יכופר, ותקוללו לנצח נצחים. אם אתם רוצים למצוא כפרה לחטאיכם, עליכם למצוא את המטבעות בדרך של כפרה, בדרך של תשובה. בואו, תצטרפו אליי עם שאר השודדים - נגן על הצדק בימים באיים וביבשה, ונאסוף את המטבעות עד האחרון שבהם. ואז, לאחר שתכפרו על חטאיכם, תזכו למות. אולי הקללה הזו לא נוראה כל כך אם בזכותה תגיעו לגן-עדן. כבר עכשיו, אנחנו עומדים לעבור על כל המטבעות בספינות שלנו, אולי נמצא שם את אחד מהמטבעות שלכם. בנוסף, נכריז בכיכרות הערים - כל מי שימסור לידינו את אחד המטבעות המקוללים יקבל סכום גבוה של זהב."
 
ALZ
הלילה מגיע, ונייף מטפס על המרזב אל החלון. מובן שהחלון נעול מבפנים, לא מבחוץ, ואי אפשר לפרוץ את המנעול. האם נייף מחכה להזדמנות טובה יותר או מחליט לשבור את החלון ולהעיר את דיירי הבית?
אלישע
הדרקונית נראית מסוקרנת, למרות שהיא בבירור לא מודה בכך. ''ואם נהיה שותפות, מה את בדיוק מתכוונת לעשות ולמה לי להצטרף לכך?''.
ליזי
אלכסנדרה מזמררת בשקט מילים שהיא עצמה לא מבינה בשפה העתיקה של הטיטאנים. היא לא שמה לב שהתעלפה, אך כשהיא מתעוררת צמאה ורעבה מתרדמה ארוכה, מספרים לה הילידים הנרגשים, בתיווכה של קזאלאתאת', שנחיל עצום של יתושים עלה מהביצות והסתער על כפר הקיקלופים, ושזה היום השלישי שמגיפת הקדחת משתוללת בכפרם.
צייד
''כבר יש לנו בית! כאן! בנינו אותו במו ידינו, בית חדש ובטוח!'', צועק אחד האיכרים.
''לא אסכן את החיים שלי בשביל נוסטלגיה!'', צועק נער.
''אני בחיים לא ארשה לבעלי לסכן את עצמו ככה!'', צועקת אחת מנשות הכפר, מרי הגדולה.
ולפתע, נעמד אחד הבחורים, ויל רועה החזירים. ''אני אלך איתך. כל חיי עברו בכפר הזה, ואם יש לי הזדמנות להחזיר אותו, אני אנצל אותה''. עוד מישהו מצטרף אליו - יאן, אחד החיילים. ''לא אתן לברברים לשבת על אדמת המולדת!''. ועוד כמה מצטרפים. לא רבים, אך מספיק אנשים - כעשרים בחורים (ואולי נערה או שתיים), מניפים מעדרים וגרזני חיטוב עצים, מכריזים שילכו עם ג'ון לגרש את הברברים מהכפר הישן.
אביעד
הקפטן האלמת מהרהר מעט, ואז מתחיל לצחוק. ''איך לא חשבנו על זה קודם! תודה רבה לך, אדוני!'', הוא קורא בשמחה אדירה. ''גן העדן מצפה לנו! אקרא למלחים שלי! רק... אנשיך שלך יקבלו את זה?...''.
 
ח'אן
נייף מחכה להזדמנות טובה יותר. בהנחה והיא לא מגיעה הוא חוזר לכפר (מתרץ את זה כחופשה) ולוקח מכריסטיאן (המורד הרוקח) רעל בליעה שהורג. נייף עובר דרך הכפר שהוא שיקר שהוא בא ממנו כדי שלא יחשדו. נייף משתדל שההגעה שלו לכפר תיוודע לכמה שפחות אנשים (כדי שלא ידעו שהוא סוג של נכשל במשימה).
 
ח'אן
סינדר פורסת את ידיה "אנחנו נהיה שותפות, מכאן שמומלץ לעזור אחד לשניה בשאיפות שלנו, אך זו אינה חובה, אין לי כוונה להכריח אותך לעשות משהו נגד רצונך, שלא לדבר על הכוח לעשות זאת, כרגע אני רוצה ליצור לעצמי שם על ידי הצתרפות לצבא רוכבי הדרקונים ולהפיץ את השיטה החדשה במידה והיא תעבוד כדי לצמצם ולהכחיד שיעבוד דרקונים, מטרות שאני בטוחה שתוכלי להפיק מהן תועלת. ומעבר לכך חצי מהשאלה של מה יקרה לאחר מכאן תלויה במה את רוצה, זה כל הרעיון מאחורי שותפות, את רוצה לעשות לעצמך שם? לצבור אוצר? לנקום במישהו? או אולי משהו אחר? כל הרעיון של השותפות היא עזרה הדדית, אף צד לא יכפה על השני לעשות משהו בניגוד לרצונו"
 
ח'אן
''הם לא חייבים לאהוב את זה, אבל זה גם לא יפריע להם - יש לכם ספינה משלכם, אחרי הכל. הם לא יצטרכו לבוא איתכם במגע יותר מדי, ואחרי כמה קרבות בהם תוכיחו את יכולתכם ואת רצונכם הטוב, אף אחד לא יחשוב על התנגדות - אנחנו חבורה של אנשים שרוצה להפוך את עצמם, ואת העולם, לטובים יותר''
 
חזרה
Top