לילה עוצמת עיניים, ונרדמת.
היא נמצאת בראש הר, ומולה עומד השילוש הקדוש. מיתראס במצנפת האדומה, אוחז לפיד וחרב; אלאורה בגלימות הנזירה, מבטה רך ואימהי, אוהב אך מאוכזב עמוקות ופגוע; וסול אינוויקטוס במרכז, בוער באור מסמא עיניים, מבטו מקרין צדק חסר פשרות.
''את נאשמת ברצח, לילה אלדרנס-סטורם'', הוא אומר בקול נוקשה ומהדהד. ''את נאשמת ברצח כוהן שמש שלא פשע כנגדך, ובשקרים רבים מכפי שתוכלי לספור''. עיניה שורפות, מבטה הרך של אלאורה מכביד עליה כמו משקולת, ומיתראס רק עומד ללא ניע, בוחן אותה.
''אלאורה שכנעה אותי לרחם עלייך, ולתת לך הזדמנות שנייה, כי את רק נערה וכי כולם טועים, במיוחד צעירים'', קול השמש מכה בה. ''ולכן, אהרוג אותך רק בחלום''.
גופה של לילה ניצת, והוא בוער בלהבה נוראית. עיניה נמסות מהאור המסמא, עצמותיה מתפוררות, בשרה ועורה ושערה נשרפים בכאב עז ובצחנה נוראית. היא בוערת ובוערת ובוערת...
...ומתעוררת.
היא חיה ונושמת, מבוהלת עד מוות, מתנשמת ומתנשפת. עורה מרגיש רגיש מאי פעם, כאילו יש לה חום, וכולו מכוסה בכוויות שורפות למגע. ראייתה מטושטשת, והיא מתקשה מאוד להבחין בדברים רחוקים.
היא קיבלה מסר מהאלים, אך לא מהאלים אותם רצתה לשמוע.