ילדי הקיסרות - עץ משחק (5/5) נסגר

IN
ג'ון מסתכל בפרצוף נידהם בווסניוס. "אתה באמת רוצה לעזור לי להילחם בברברים, הרי אתם גם ברברים למה לכם לסכן את חייכם בשביל להילחם באחיכם מהצפון? מה גם שארצנו אינה פורייה במיוחד..."

''אחים?'', הוא צוחק. ''אחים הם בניהם של אביך ואמך, אחים הם בני דודיך, אחים הם משפחתך. שבט זר הוא לא אחינו. ומה רע, אם נוכל לצבור שלל, כבוד ותהילה, ולקבל אדמות טובות לעיבוד? במקרה הגרוע ביותר, חצי מאנשינו יתיישבו אצלכם, וכך מקום יתפנה בכפרנו לעוד ילדים''.

OUT
לסמוך, לא לשמוח. לילה היא טיפוס דכאוני ולא נראה לי שלוצ'יו ישמח אותה.

IN
''אני מעדיף לא להתערב במלחמה לפני שבדקתי את שני הצדדים. עדיף שננסה להשכין שלום שייטיב עם שני הצדדים''. נימתו חשדנית. אם כוהני ניקס הם שקרנים מעולים, אלו של סול אינוויקטוס יודעים לזהות שקרים, קל וחומר כשמדובר בכוהן פיקח ורב ניסיון כמו לוצ'יו.

המילה הראשונה של לילה הייתה שקר, והיא אומנה בדרכי החצר בבית עויין, עם כל הכבוד לו, הוא אולי זיהה שקר ביום, היא סיפרה עשרה מהם בשעה.
לילה אוחזת בשתי הכתפיים שלו ומכריחה אותו להביט לתוך עינייה "אם תעשה את זה השבט יוכל אותי בחיים, וזו לא צורת ביטוי" היא אומרת "את נשלחת בשביל להגן עליה, מלא את חובתך, אני זקוקה לך..." הידיים שלה משגרות שתי פרצים שחורים שעוברים בגופו של הכוהן ומפרקים אותו לארבע חלקים, בעוד שגם הקליע מהיד הימנית עובר דרך ליבו "...מת", לא הייתה הפסקה בין המילים הודות לתיאום המושלם שלה, לילה שומטת את הרבע העליון של הכוהן אומר בקול עצוב משהו "צר לי, אך אתה בדרכה של אותי" היא מרימה את ידה והצללים עוטפים את הגופה והבגדים, משמידים את הראיות.
לילה צועדת לכיוון חדרה כדי להתכונן לשיחת לילה עם ניקס, יש לה הרבה עבודה....
Out
זריקה עם צריך.
קליע 1: 3+5=8
קליע 2: 5+6=11

IN
לוקח לג'ון זמן לעכל את מה שווסניוס אמר איך אחרי רגע הוא מתעשט על עצמו ואומר. "אם כך אני מסכים, מתי נצא?"

''עוד יומיים או שלושה'', מכריז ווסניוס, וקם מכסאו. ''עוד כמה ימים, ניקח את הגרזנים והחניתות, ונצא לכבוש לנו אדמה פוריה להתיישב בה ולגדל בה שדות, בקר וילדים!'', הוא שואג, והברברים מריעים בהתלהבות ומניפים קרנות שתייה מלאות בתמד.

לילה עוצמת עיניים, ונרדמת.

היא נמצאת בראש הר, ומולה עומד השילוש הקדוש. מיתראס במצנפת האדומה, אוחז לפיד וחרב; אלאורה בגלימות הנזירה, מבטה רך ואימהי, אוהב אך מאוכזב עמוקות ופגוע; וסול אינוויקטוס במרכז, בוער באור מסמא עיניים, מבטו מקרין צדק חסר פשרות.

''את נאשמת ברצח, לילה אלדרנס-סטורם'', הוא אומר בקול נוקשה ומהדהד. ''את נאשמת ברצח כוהן שמש שלא פשע כנגדך, ובשקרים רבים מכפי שתוכלי לספור''. עיניה שורפות, מבטה הרך של אלאורה מכביד עליה כמו משקולת, ומיתראס רק עומד ללא ניע, בוחן אותה.

''אלאורה שכנעה אותי לרחם עלייך, ולתת לך הזדמנות שנייה, כי את רק נערה וכי כולם טועים, במיוחד צעירים'', קול השמש מכה בה. ''ולכן, אהרוג אותך רק בחלום''.

גופה של לילה ניצת, והוא בוער בלהבה נוראית. עיניה נמסות מהאור המסמא, עצמותיה מתפוררות, בשרה ועורה ושערה נשרפים בכאב עז ובצחנה נוראית. היא בוערת ובוערת ובוערת...

...ומתעוררת.
היא חיה ונושמת, מבוהלת עד מוות, מתנשמת ומתנשפת. עורה מרגיש רגיש מאי פעם, כאילו יש לה חום, וכולו מכוסה בכוויות שורפות למגע. ראייתה מטושטשת, והיא מתקשה מאוד להבחין בדברים רחוקים.
היא קיבלה מסר מהאלים, אך לא מהאלים אותם רצתה לשמוע.

אלכסנדרה מצליחה להזדחל אל המנהרה כחרק. כמה שהיא לא מחפשת, המנהרה כולה חסומה באבנים - נראה שהילידים גילו אותה מתישהו וסתמו אותה.

in
לילה גוררת את עצמה לישיבה בכאב, היא לא יכולה להראות כך בציבור, היא תהייה חלשה, והחלש הוא טרף.
לילה מתעטפת בגלימה בעלת ברדס ואז קוראת לאחת השומרות ואומרת לה "עלי לשוחח עם החשכה, על תתני לאף אחד להיכנס עילה אם מדובר במקרה חשוב, אך קודם שלכי עלי את הסיירות, אני רוצה לדעת כמה שיותר בשביל המתקפה המתקרבת".

לאחר שלילה מציירת מפה כללית וכותבת את המידע הרלוונטי היא נאנחת.
היא מתיששבת בישיבה מזרחית על המיטה שלה ומתחילה להתפלל את תפילות הירח והחשכה, היא מקרינה לאלתה את המסר דרך השירה שלה, היא לא תוכל לנצח את האריות עם חצי צבא, והיא לא תוכל לאחד את הצבא בלי להצתרף או להשמיד את היאקל, הדרך הראשונה אינה בגדר אופציה, הדרך השנייה תדרוש מאלתה תרומה גדולה, הן להשמדת היאקל והן למתנות.
התוכנית של לילה להיאקל פשוטה, לכנס את הכוהנות הגדולות במקום אחד, במרכז הקודש של רוח הצבוע ולהשמיד אותם על ידי שימוש בצבועים, רגילים ויצירי צללים כאחד בעודה נותנת נאום על כך שהיאקל הפחה אותם לאוכלי נבלות חלשים, חלק מהמתרה היא למשוך את רוח הצבוע עצמה החוצה ולהשמיד אותה לעני השבט, לאחר מיכאן לפני שהשבט חסר המתנות יסתער עליה בזעם היא תברך את אחת מנשות השבט (עדיף אחת נאמנה) בכוחות, הכוחות יהיו דומים אך הם יתנו פחות כוח פיזי תהור ויתנו יכולת ראייה בחושך, תקשור עם צבועים, וחזקו לא רק את כוחן עליה גם את המהירות שלהם ושכלם, הזכרים ישארו חלשים, ביא תשאיר להם לעט אתה את היכולת לאכול נבלות.
בלי זה אין ללילה סיכוי לנצח, אם אלתה לא תעמוד לעזרה היא תאלץ לקרות ברית עם כוהנות היאקל, ובמידה וזה לא יעבוד יא תאלץ לברוח, היא זקוקה לתשובה מאלתה, האם היא עומדת לעמוד לצידה או לא?
את כול זה היא אומרת בשפת הירח ובתפילה לאלתה.

IN
ג'ון לוקח בידו קרן שתיה ומצטרף לתרועת הברברים...
OUT
מה זה תמד?

משקה אלכוהולי מתוק, שעשוי מדבש מותסס.
להריץ?

"עכשיו תחזור להתאמן, תודה על העזרה" אין שום צורך שהוא יראה את הכישלון של השיקוי, הוא רק אמור לספר לכולם את מה שהוא ראה, סוד קטן ולא חשוב, כדי לראות שאפשר באמת לסמוך עליו שישמור סוד. אתיאס לא מוכשר עדיין בשום קסם, וגם לא יהיה קוסם בקרוב. ההתמחות שלו היא אלכימיה, ומה שהוא מנסה לרקוח צריך להישמר בסוד לעת עתה.
לאחר שיסיים את הכנת השיקוי, אתיאס ילך להשגיח על האימונים בספינת הדגל שלו. הספינה השנייה עושה את דרכה אל בסיס חיל הים הקיסרי בבקשת תגבורת, אבל הכוח האמיתי שלו יאפשר לו לקנות את הפירטים, לא להרוג אותם.

לעזאזל. נאלץ לעוף מעבר לחומות - אני מקווה שאצליח להגיע למרכז העיר בשלום. אלכסנדרה חושבת ועפה חזרה לכפר הקיקלופים.
"קשקש-נחש, האם אנשיך מוכנים להתקפה?" היא שואלת את הקיקלופ כשהיא פוגשת אותו.

כן. וחוץ מזה פעם הבאה עדיף לך לשאול אותי בווצאפ...

היציאה שהובטח שתהיה מחר נדחת בכמעט שבועיים, כי הברברים לא לוקחים רק את לוחמיהם - הם מעמיסים נשים וילדים על עגלות וקרונות, לוקחים עמם את כל האספקה שלהם, אוהלי עור, סוסים, צאן, בקר וחזירים. בזמן הזה ג'ון עוזר לברברים בשדות, ולמרות שהם חשדניים כלפיו בהתחלה הוא והם מפתחים יחסים טובים למדי במהרה. הברברים הם אנשים קשוחים שאוהבים היאבקות, ציד ולחימה, אך גם שירים עתיקים, אש חמה, תמד טוב ומשפחה. למרות שקשה להתרגל למראה שלהם (שיער ג'ינג'י ארוך, שפמי אדירים וקעקועים כחולים), הם לא כל כך שונים מהכפריים בסך הכל.

לבסוף, אתם יוצאים דרומה. השיירה מתנהלת בעצלתיים, וסיירים רכובים על סוסים מסיירים כל העת סביב הקרונות, נכונים לאותת על אויב מתקרב. מדי פעם אתם רואים דוב שחור ועצום, זאב גדול ומרושע למראה או ציפור סטימפלית חגה בשמים - מפלצות שהודות לאימפריה נדירות מאוד מדרום לנהר הגדול, אך שורצות בארצות הפרא - אך הן לא מעיזות לתקוף קבוצה גדולה של אנשים, קל וחומר שבט שלם. תוך כשבוע אתם מגיעים לנהר הגדול - ועכשיו השאלה, איך תחצו אותו?

''מוכנים ונלהבים'', קשקש-נחש מוסר. ''כל קיקילופ כשיר לקח את כלי הנשק שלו - חנית, אלה גדולה או חרב, ולקרפד-מנוצה ולאחים שלו יש אפילו כמה כידוני ברק''.

על סיפון ''הסוחר החמדן'', מאמן קצין-בדימוס מזדקן שהצטרף לאתיאס, ניקולס שמו, את הפירטים והכפריים.
''תדקרו עם הפגיון בכליות! אתם יכולים לנסות לפגוע בחזה, אבל אתם עלולים לפגוע בטעות בצלע ולהחטיא. תפגעו בכליות והוא לא יקום שוב. יו, בוא לכאן - ככה!'', הוא נועץ פגיון עץ בכלייתו של הבחור הצעיר, שנאנק.

תוך כשבוע וחצי, חוזרת הספינה השנייה עם תגבורת די עלובה, אבל תגבורת - ספינה קלה, בת 16 תותחים, ועליה 50 מלחים. מפקד הספינה, קפיטן גראנט, הוא בחור מוכשר וחד שכל, עם עור שזוף ושיער בצבע חול.

ניקס לא מדברת אל לילה כמו בחלומותיה, אבל ההבנה שמגיעה אל לילה היא כנראה תשובת אלתה - ניקס אינה חזקה בהרבה מהיקאל, ועליה נוסף להכל להגן על הכתות שלה באימפריה. אין לה מספיק כוח, נוסף להכל, לברך שבט שלם. ייתכן והיא תוכל לעשות זאת אם יאמינו בה, אך לא לפני כן - היא חלשה מדי.

לילה נאנחת, נראה שהיא תצתרך לחכות.
בינתיים היא ממשיכה לעסוף מידע ולאמן אותן בלוחמת גרילה, היא גם בוררת את החכמות מביניהן בשביל לתת להן אימון מיוחדבשביל שינהיגו את החוליות שלה בשדה הקרב והיא גם מנסה לאתר מאמינות פונטנציליות לניקס, היא ממתינה את שכוהנות היקל יתאספו למפגש שהיא זימנה במיוחד בשבילן מול העם (מזכיר את זה מלפני הרבה זמן), היא תיכננה להפוך את המפגש להסכם כול שהוא או לטבח בהן, למרבה הצער נראה שהיא לא תזכה לטבוח בהן אז היא תצתרך להגיע להסכם, הפגישה תתקים מול הכס שלה, מצד אחד היא תזכה להפגין את זכותה לכס, מצד שני הפגישה תהיה פתוחה לעם כך שהן יוכלו להסיט אותן כנגדה. איך אין ברירה כי אחרת הן לא יגיעו.

"מצויין. הורה לאנשיך שמחר בבוקר נתחיל בהתקפה. חכו בין העצים, ואני אדאג ליצור כאוס בעיר. ברגע שהבלגן יתחיל, התחילו בהתקפה."
OUT
אפשר להריץ לבוקר

אם בתגבורת הגיעה זה אומר שאני כבר בשלב מתקדם של הפלישה לפי התכנית המקורית שלי - זה אומר שכבר שליש מהפירטים בערך אמורה למות או לעבור לצד שלי והשליש השני אמורה לעבור לצד שלי או למות, והשליש האחרון עדיין נלחם בי וצריך תגבורת שתעכב אותו כשאני בורח לחוף מבטחים. לא התכוונתי לעמוד שם סטטי...
בכל מקרה נסתדר עם מה שיש, אבל אתה לא עושה לי בעיות עם האוכל.
in
"3 פלורינים לחבית? זה הרום הכי משובח שאתה יכול למצוא ברדיוס 500 קילומטר מפה! ואתה לא יודע אפילו כמה לקח לי להעביר את זה! אני לא יכול להרשות לעצמי מחיר של פחות מ10 פלורינים, אחרת אני מפסיד עליך!" אומר אחד הפירטים מ"הסוחר החמדן" שהוצב כדי למכור את הסחורות של אתיאס בסוף נסתדר על 5-6 פלורינים בערך. העסקים ברוומטאון משגשגים, ולאט לאט הפירטים שעל הסוחר החמדן מוכרים את הסחורה שהוצבה עליה.
בינתיים אתיאס מבקר בפונדקים ברום-טאון - אם יש פירטים במוכנים לעבוד בשירותו בשכר הוא ישמח לקבל אותם - אמנם זה רעיון חדש, אבל החברה הפיראטית פחות כבולה למסורות עתיקות; אחרי הכל הם שודדים שלא שמים על כלום.

הפגישה נערכת קבל עם ועדה מול כס סלע החנית. כל הלוחמות מתכנסות לשמוע את הויכוח בין מלכתן החדשה והמעורערת עם כוהנות היקאל הותיקות. הכוהנות מגיעות, רכובות במרכבות הרתומות לצבועים חושפי שיניים - כלי הרכב והמלחמה המסורתי של הכוהנות. הכוהנות עטויות בתכשיטי עצמות מטרידים למראה, ולכל אחת מהן יש פגיון טקסי מעצמות פיל מחודדות כתער, ומטה כוהנות מגולף שעל ראשו גולגולת צבוע.
האם כמלכה לילה פותחת בדברים, או נותנת זכות קדימה לכוהנות? האם היא מנסה להפגין את כוחה בפגישה בדרך כל שהיא?

הקיקלופים מתאספים ביער מול אחד השערים - השער עצמו קרס לגל גבוה של אבנים, שיהיה מכשול שקשה לעוברו, אך קל יותר מהחומה הזוויתית והגבוהה. מה אלכסנדרה עושה?

הפיראטים מחפשים זהב ואקשן - ואם אתיאס מסוגל לתת להם את זה יותר מהקפטנים המתחרים, הם ילכו איתו.

in
לילה יושבת בכסאה בעוד הלוחמות מלחששות וצופות בכוהנות מתאספות, כאשר הם ממוקמות לילה מכריזה "אני לילה אלדרנס סטורם קוטלת הצלקת קוראת לסדר!" קול החזק אך הרגוע משתיק את הלוחמות ולילה רוכנת קדימה בכסאה ומתבוננת בכוהנות "לפני זמן לא רב אתגרתי את סקאר האריה לדו קרב על הכס, נלחמתי בוא והרווחתי את השליטה בדם וזעה מול הלוחמות, אך למרבה הצער" לילה נשענת לאחור "אתן פילגתם את השבט, כעט מחצית ממנו סר לפקודתי ומחצית ממנו לפקודתכם" לילה מסתכלת עליהן "אם הסיבה לפילוג הזה לא הייתה דעתית הייתי צדה אותכן" לילה אומרת בקור "אך אתן נבחרות היקאל ולכן לא אגע בכן לרעה" לילה מביטה בהן "סקאר על אף שהיה גאוותן היה גם צודק, הגיעה העת שהצבואים יחבשו את צוק התקווה! הגיעה הזמן שאנשינו יתפסו את מקומם הראויי!" לילה מכוונת את דבריה לעבר קהל הלוחמות ואז מביטה בכוהנות "או שאתן מעוניינות לגזול זאת מהלוחמות? אני מבינה את החשש שלכן שכן אני סוגדת לניקס, אלת החשכה והאופל, אך זה הוא עניין דעתית שאין מקומו כאן, וזו היא מלחמה! צייד!" לילה מביטה בהן בקור "האם תגזלו מהשבבט את המגיעה לו בשם הגאווה שלכן?".
לילה נשענת לאחור ומביטה בהן, היסודות של הופעות פומביות שכאילו הן למשוך את היסודות מתחת לטיעוני היריב, וכעט הגיעה הזמן להרוס את הטיעון האחרון שלהן.
"יתכן שאתן מערורות עלי מכיוון שלא נבחרתי בדרך המסורתית, אך אמרו לי, כייצד גבר תפס את מקומו כראש השבט?"
העיניים של לילה ננאצות בכוהנת הראשית, נראה כמה הן חזקות בזירה הפוליטית, לילה לקחה את ההובלה מסיבה פשוטה, כעט הן אילו שצריכות לפתוח במגננה.

הכוהנת הגדולה להיקאל, גואצ'לה, מורה לצבועיה להתקדם. המרכבה שלה נעמדת בחזית, לפני שאר הנוכחים. גואצ'לה היא אישה זקנה וכסופת שיער, אך כוחה לא נטש אותה. היא גבוהה ושרירית כאילו היתה בת עשרים, ועיניה חדות וחודרות.

''אין דבר שאנו רוצות יותר מניצחון הצבועים, אך לא בפיקודה של חומסת כס זרה, סוגדת לאלי האופל'', היא מכריזה במבט קפוא. ''כשבעל-הצלקת בא לכאן, לא רצינו אותו. הוא היה אריה, גבר'', היא כמעט יורקת את המילים. ''אבל הוא הוכיח את עצמו. הוא היה לוחם גדול מעל הכל, אבל גם ערמומי, חכם, והוא הכיר את כל חוזקותיהם וחולשותיהם של האריות. הוא שנא אותם בדיוק כמונו, כי הם גירשו אותו. ומעל הכל, הוא הכיר בהיקאל כפטרונית, והאלה החליטה להכיר בו. ולכן, הכתרנו אותו אנחנו''. במלמול קצר היא משתיקה את צבועי המרכבה, שהחלו חושפים שיניים בגרגור לעבר לילה.

''את חפצה לגרום לבני עמנו לבגוד באלה האם העתיקה שלהם, לבגוד במסורות ובמורשת בנות אלף השנים, לטובת אלה אפלה וזרה, אלה של פחדנות וזדון. את חפצה לקחת מאיתנו את מתנות האלה, חומסת כס. ולכן, מקומך לא כאן, לא בארצות הצבועים ולא על סלע החנית''.

לילה מביטה בה בחיוך "אם כך את פוחדת ממני?" היא שואלת בקול אפל ומשועשע, רוח קרה עוברת והצבועים מתקפלים ומתחילים ליבב.
לילה נעמדת בקלילות וצועדת קדימה "את פוחדת שאקח את השליטה והאמונה של בנות השבט?" לילה נעמדת מולה בחיוך "אין לי עניין לקפוא את דת הירח על הצבועים, הרי אמרתי לך שאיני חפצה במלחמת דתות, המאמינות היחידות שניקס חפצה בהן הן אילו שחפצות בה"

לילה מחייכת ופונה לעבר הלוחמות "והאם לא הוכחתי את כוחי את עורמתי וחכמתי כנגד סקאר? האם לא ראיתן אתן בעצמכן את יכולותי?" לילה מתעתפת בצללים שנושאים אותה חזרה לכס והיא מביטה בה במבט קר.

היא מכריזה "את מערערת תחתי באשר לכוחי ועל כך אמרוני לי לוחומתי האם לא נלחמתי בעוצה שווה לסקאר?" היא מטה את ראושה ואומרת "את מערערת תחתי באשר לערוממיות וכוח, אם כך אימרו לי אחיותי מי היא זו שהצעידה את סקאר למותו?"
היא מביטה בה בחיוך "את מערערת עלי באשר לשנאתי, ואכן כאן את צודקת איני נענה עקב שנאה" היא מניחה לרגל של שקט ואז מכריזה "אני נעה עקב שאפתנות! התרחבות! שגשוג! אימרו לי האם הטורף שונא את טירפו?" לילה מביטה בה, היא מוטטה את שלושת הטיעונים שלה אך עירערה אחד מהן במקום לרסק אותו, שכן אכשיו הגיעה הזמן למקה האחרונה.

לילה נעמדת ופורסת את ידה "והערעור האחרון שלך! את קוראת בשם הייאקל! ואכן אני סוגת לניקס גבירת החשכה אך אני מביאה ממנה מסר להייאקל!" ענן שחור פורץ מאחורי לילה וממנו יוצאים עטלף ינשוף זאב וצבוע, ארבעת שרי הלילה "ניקס מציא להייאקל בזו ברית! היא מציעה להקה! היא מציעה ניצחון לצבועים והייקאל!" לילה מכריזה ואז חוזרת להתיישב בחיוך בעוד ארבעת היצורים נחים סביבה "אם כך, אימרי לי וללהקה! מה תשובתך?" העניים של לילה ננעצות בה, זה שח "אימרי לי את דברי הייאקל ולא דברי גאווה ארציים" המילה האחרונה משלכת הס בשבט, וגואצ'לה מבינה, אם היא תסרב השבט עשוי לומר שאילו דבריה שלה ולא של הייאקל, אם הייאקל תשלך סימן סירובלא בטוח כמה מהשבט יעקוב אחרי לילה בכל זאת, היא שליחה של אלה מסתורית רבת עוצמה שהסיבה את הלוחם החזק ביותר של השבט, הן עשויות לנתור להייאקל על שהיא מונעת מהן את הניצחון.
הדרך הבטוחה ביותר עבורה כעט היא להסכים להצעה שלה, שכן בעיני השבט אין לה מה להפסיד.

זהו מט, האם היא תפיל את המלך או שמע היא תלחם בה? אם אילו רבע מהשבט יעקוב אחרי לילה מספר הנפגעים יהיה עצום כך שהיא תפסיד.
שחמט, זה הוא סוף המשחק.

IN
שהשירה מגיעה לגדות הנער מכנס ראש השבט את אנשיו וג'ון עימהם. ראש השבט פותח בשאלה. "האם יש למשהו רעיון איך לחצות את הנער?"
ג'ון חושב כמה רגעים ואז אומר "לי יש רעיון, אפשר לבנות רפסודות גדלות מגזעי העצים... אומנם זה יקח כמה ימים לבנות אותן אך כך נוכל להעביר את כולם תוך זמן קצר".