[PF] קללת הדרקון- עץ משחק- הקרב האחרון (5/5) [הסתיים]

[העוג הברברי]

IN
היורש מניף את חרבו לעבר נאגאטו ופוגע בו, אבל רגע לאחר מכן החרב מועפת מידו. "אתם לא תגזלו מהעולם הזה את הגורל שנועד לו!" שואג היורש, בעודו אוחז מחדש בקללת הדרקון, מחזיק אותה בתנוחה הגנתית. חסר בני ברית, חלש ופצוע, העוקבים היחידים שנותרו מסביבו כולם לוחמים עלובים לעומת הכוח שלהם- הסוף של היורש נראה בפתח, אבל הוא יילחם עד הרגע האחרון.

META
התקפות כנגד נאגאטו
קללת הדרקון (התקפה מזדמנת): 34 נגד דרג"ש. בפגיעה 27 נזק אדמנטיט, חותך וקסום. (השפעת הקללה נגמרה בסוף תורו של נאגאטו ולכן היא חסרת משמעות כאן).

היורש הרים מחדש את קללת הדרקון בתור הפעולה שלו, ולכן לא התקיף בתורו.

תור צ'אהו, שינה, חסר השם ואשיגה
לנאגאטו ושינה יש התקפות מזדמנות על היורש

 

[Nextorl]

"לא." שינה אומרת בהחלטיות, "הגורל הזה- להשלט על ידך- לא נועד לעולם. אתה כפית אותו עליו, עם חרב שלא שייכת לך, עם חשיבות עצמית ואגו בגודל הר. הדבר היחיד שעשית הוא להביא כאוס, לעולם שזקוק יותר מכל לסדר. אני רק מקווה שגוקה תתאושש ממך." חרבה דוקרת ומשספת במהירות, היישר בנקודות החולשה של היורש.
META
התקפה מלאה:
11+4+1+16=32. בפגיעה, 13 נזק חודר וקסום
10+4+1+16=31. בפגיעה, 12 נזק חודר וקסום
20 טבעי, ווידוי קריטי: 16+4+1+10= 31. בפגיעה, 10 נזק חודר וקסום, 20 אם קריט. כפעולה חופשית, משתמשת במכה מלומדת וגורמת 7 נזק דיוק נוסף.

כמו כן, היורש sickened לסיבוב אחד.

עריכה: מזדמנת על הרמת החרב. 18 בקוביה, ווידוי חמורה- 28 נגד דרג"ש. 10 נזק חודר וקסום, 20 אם קריט.

 

[liorgonen3]

צ'אהיו נושמת עמוק.
כל הכלים ירדו מהשולחן.
כל הסחות הדעת נגמרו.
כל ספק נגמר.


זה היום לו היא חיכתה
היום בו תיפתח הדלת
היום בו היורש ימות.
היא מוכנה למהפכה שלה.

צ'אהיו מרכזת את כל האופל שבה, כל החישכה.
היא לקחה מהיורש את האוויר
היא לקחה ממנו את בני בריתו
היא עכשיו תיקח את נשמתו.

היא כבר לא ילדה.
היא כבר לא משקל מת.
היא תהיה הברק לפני הרעם
נס של פלא עתיק.

META
מזדמנת של סבסטיאן (אני יודע שזה סיוכי אפסי אבל בואו נסיים את זה) 17 נגד נטוע. בפגיעה 3 נזק

Enervation על היורש.
בדיקת ה"ל -15+9=24.
התקפת מגע מטווח רחוק 20 טבעי.
וידוי קריטי -18 נגד מגע וכו'.
3 דרגות שליליות, אם הפגיעה קריטית אז 5 דרגות שלילות.

סבסטיאן עולה משבצת אחת למעלה ומבצע התקפת נשק נשיפה על היורש
הואו צריך להציל קשיחות בד"ק 15, בכישלון הוא staggered, sickened וחסין להשפעות פחד למשך 3 סיבובים, וסבסטיאן לא יכול לבצע התקפת נשיפה נוספת למשך 2 סיבובים

 

[העוג הברברי]

IN
החרב של שינה פוגעת ביורש, היישר בפניו, והמסכה שלו נשברת. מתחת לה, פנים של טיאן-שו, אבל שינה יכולה לזהות מיד. פניו של הגלגולים של היורש תמיד התעצבו בצורה של הקיסר הראשון, הקיסר שעיצב את מורשת הקיסר הנצחי. האיש הזה, נראה שכונה. רק מחצית מהמסכה נותרת על פניו, והעיניים הזועמות שלו נראות מתוכה. ועל ראשו, יש עטרת שנראית כמו הכתר הקיסרי, אך שחורה כפחם, ונראית כמו פרח שהיה בשיא פריחתו ונבל. הוא נראה כועס, וכולכם מסוגלים לראות אותו.

היורש אינו הקיסר, כמו שחשדתם תמיד. ורגע לפני שאתם מפילים אותו, מחסלים אותו לחלוטין, פניו הפשוטות עד כדי הכעסה, ששום מלכותיות לא נשקפת מהן אלא רק שאפתנות וברגעים הללו- מרירות כואבת, מסתכלים אליכם.

כיצד אדם שכזה מסוגל להפוך את עיר המדינה הגדולה בעולם? כיצד הוא יכל לקבל עוצמה כה רבה?

META
אתם מסוגלים לגלגל בדיקות ידע (אצולה) על מנת לזהות את זהותו האמיתית של היורש.

 

[Nextorl]

META
ידע אצולה- 13+18+6=27

 

[העוג הברברי]

IN
שינה מזהה את בנו הצעיר- ולפי השמועות חסר הכישרון- של המלך הויאנג, המלך של לינגשן. בתור אחד מהנסיכים של לינגשן הייתה לו חשיבות, אבל הוא בבירור היה העלוב מבין כלל הנסיכים והנסיכות של הממלכה. האיש הזה, הוא האיש שבמשך חודשים הרעיד את כול טיאן-שיה במעשיו, הבן האחרון עליו הסתכלו מבניו של מלך לינגשן. שמו... שינה מתקשה להיזכר. הנסיך סאנג, היא נזכרת רק בקושי.

אולי הדבר סימן על הצדק בדבריו של היורש, דבריו של סאנג, אם אדם כמוהו מסוגל להרעיד את טיאן-שיה- מה כוח אמיתי יוכל לעשות ליבשת הזו?

 

[padron]

חסר השם מתבונן בפני היורש שנחשפות ומושך בכתפיו - זהותו לא באמת מעניינת אותו, הוא מטרה וזהו. הוא בוחן בזהירות את המהומה סביב מטרתו, ומחליט על דרך הפעולה האופטימלית. הוא מרכז את הצ'י שלו והופך לעיט בתוך שבריר שניה, מעופף אל מעל לכס היורש ותוקף אותו מהאוויר בטפריו ברגע בו סבסטיאן מסיח את דעתו.
Meta
כפעולה מהירה (עקב Swift Kitsune Shapeshifter) מנצל 2 נקודות צ'י ללבוש צורת עיט. (Eagle) מאחר וחיה קטנה, מקבל +2 זריזות ו+1 שריון טבעי.
כפעולת תנועה נע לN10 בתעופה ומעופף מעל הכס
כפעולה רגילה, תוקף את היורש עם התקפת טופר, מתקפת פגע עקב איגוף: 18+15=33
נזק בפגיעה: 4 חודר (נראה לי הכי הגיוני, לא מצויין...) ועוד 17 מדויק. כמו כן, גורם ל5 דימום.
בנוסף, מנצל נקודת גיבור כדי לקבל פעולה נוספת ותוקף עם טופר שוב: 5+15=20, מניח שהחמיץ

 

[Nextorl]

"היית צריך לנסות את מזלך במשחקי המלוכה, סאנג." במקום, העדפת לכפור." היא אומרת, חרבה רוטטת בכעס, "העדפת לרמות ולשקר, לחמוד את כס חמשת הדרקונים הריק. וכופרים, דינם מוות."
META
מנצל נק' גיבור כדי לקבל פעולה נוספת: 9+17+3= 29 (עם ניצול של 2 נקודות השראה בשביל להוסיף קוביה)
בפגיעה, 9 נזק חודר וקסום.

 

[מרתוס]

אשיגה מסתכל על נופלת, מסכתו של סורניוס מסתירה כל תגובה בפניו של אשיגה שאולי הייתה נראית אחרת.
הוא מתחיל לעוף לכיוון "היורש", מבחין בפנים הפשוטות שנחשפות מתחת למסיכה, הוא רואה את המתחזה מותקף מכל הכיוונים ועומד ליפול ואשיגה ממתין לאותו רגע כדי לעוף מטה ולתפוס את קללת הדרקון, הקאטנה של משפחתו.

META
20 טבעי בידע(אצולה), 25 סה"כ
Appraise-30
(שימוש בנקודת ריכוז לקבל +4 לבדיקה)
מניע את השלד הבוער כך שהוא צמוד לזוג לוחמי היורש (1ק8 נזק אש בתחילת תורם)
נע אל מעל "כס היורש", בערך 5 מטר באוויר. מכין פעולה לעוף מטה ולתפוס את קללת הדרקון.
מעקב אחרי באפרים

ספוילר

Legacy Weapon-(תוסף +1 וbane כנגד קיטסונה)-3 סיבובים.
שינה-Legacy Weapon (הוספת התכונה הקסומה greater distracting לנשק שלה) -1 סיבובים
נאגאטו-Legacy Weapon (תלוי בבחירה שלו, יערך בהתאם)-2 סיבובים
כולם-haste (מהירות בסיס גדלה ב30 פיט, תוסף +1 לדרג"ש והתקפה, התקפה נוספת בתוסף הגבוהה ביותר כאשר עושים התקפה מלאה)- 3 סיבובים
סה"כ עבורי- +1 לנזק, +2 להתקפה, התקפה נוספת. (2ק2+6 לנזק, +2 להתקפה נגד הקיטסונה)
נק"פ לשלד- 13

 

[Qurrion]

עם כוחותיו האחרונים, נאגאטו קורס על ברכו ומתנשם בכבדות. הוא היה פצוע, חבוט, ועייף יותר מכל יום אחר בחייו. הוא הביט בפניו של היורש, ומנער את ראשו. זה לא שינה לו מי הוא באמת, הוא הובס, וכעת הוא יפגוש צדק על מעשיו.
במקום זאת, הוא הניף את החרב שלו אחורנית, אל עבר החייל שעמד מאחוריו, תוקע את הלהב בבטנו.

META
ידע (אצולה): 14+4 = 18
התקפה כנגד החייל שליד נאגאטו, עם היכולת Shield of Blades והכישרון Vital Strike.
התקפה: 13 בקובייה + 15 + 1 (Haste) = 29 נגד דרג"ש.
נזק: 27 נזק בפגיעה, ועוד 4 נזק דימום.

 

[העוג הברברי]

IN
לאחר הלחש של צ'אהו, שלוקח כמעט את כול חייו של היורש, המכות של נאגאטו ושינה, היורש עומד רגע ממותו. ואז, העיט שהוא חסר השם מזנק מטה על גרונו של היורש, וקורע אותו ממקומו כאשר עיניו של סאנג- בנו של הויאנג- מתגלגלות בחוריהן פעם אחת אחרונה לפני שהחיים שלו עוזבים אותו. הכתר שעל ראשו נסדק ממכתו של נאגאטו ונשבר לשניים כאשר הקודאצ'י של שינה פוגע בו. ואשיגה מזהה את העטרת. הוא זוכר את השם של החפץ. חפץ שהיה אמור להישכח מן העבר, אבל הכוח של אשיגה מחבר אותו אל העבר כעת- ומזכיר לו דברים שהוא היה יכול לשכוח, והוא זוכר את מלכות שנייה.

מלכות שנייה הוא חפץ קסם שנוצר בידי המורדים באימפריית לנג-ווא. הוא לא חפץ קסם בעל כוח מקורי במיוחד, הוא נועד לחקות כוח אחר, אבל מעולם אף אחד לא יצר חפץ שנועד לחקות כוח נשגב כול כך. שגנב את השפעתו מהקיסר של אימפריה כה אדירה. המועצה של פו לי- כאשר היא גילתה על הכתר- מחקה כול רישום שלו מההיסטוריה. אבל העולם עצמו זוכר את החפץ, את הרוע שלו, את מה שהוא היה יכול לעולל. על מנת ליצור את החפץ, דמה של הבת הראשונה של הקיסר עצמו נשפך על ידי המורדים והיא נקברה בקבר לא מסומן ונטוש עד היום הזה. והכתר, כתר שראוי להיקרא מלכות שקרית ולא מלכות שנייה, נוצר. וכעת, כאשר גוקה בוערת בלהבות, הכתר ביצע את תפקידו האחרון.

עם כוח הכוח הקסום והפראי שמתפרץ, החיזיון של הכתר, היצירה הנוראית שלו, והמחיקה שלו מההיסטוריה, משותף על ידי אשיגה עם כולכם.

ואז אשיגה אוחז בקללת הדרקון, רגע לאחר שהיא עוזבת את ידו של היורש. אתה מחזיק את החרב, וכשם שאתה מרגיש גאווה אישית על השגה מחדש של החרב שמשפחתך איבדה לפני כול השנים הללו- אתה מרגיש כיצד הקיום עצמו של החרב פוגע ביד שלך. החרב היא פצע בגורל עצמו, היא חפץ שלא אמור להתקיים במציאות הזו, היא נוגדת את הסדר של המציאות בטיאן-שיה. והמשפחה שלך נועדה לשמור על החרב, לעולם לא להשתמש בה.

אבל אתה מסתכל סביב, והמציאות עצמה פצועה ממעשיו הנוראים של היורש, מהפשעים שלו. ואתה יודע שקללת הדרקון נוצרה בגלל זה. הדרקון מעולם לא האמין בעתיד של שלטון הדרקונים והמנדט האלוהי, הוא האמין שהגורל שיועד לטיאן-שיה יוביל את טיאן-שיה להרס, ולכן הוא יצר דרך להרוס את הגורל הזה- ולתקן את היבשת. קללת הדרקון היא חרב שלא נועדה להרס, היא נועדה לתקן את הטעויות של אלים ודרקונים אדירים המתערבים בעולמם של בני האדם.

וההזדמנות הזו היא עכשיו. חרב היא לא כלי עדין, אבל אתה יודע שאתה מסוגל לעשות זאת. אתה מסתכל לעבר הקבוצה הקטנה שעומדת מסביבך, ואתה יכול לרגע לראות את חוטי הגורל האדומים והדקים הקושרים את נפשם. באמצעות הגורל שלהם, והחרב שמסוגלת לחתוך את חוטי הגורל הנוראיים של היורש ולתת מקום לחוטי גורל חדשים להישלח ולתפוס את מקומם, אתה מסוגל לשנות את כול מה שהיורש הרס- ולתת לגורל שלכם לצמוח דרך החלל שיישאר מאחור.

META
אשיגה, אני צריך שתגלגל גלגול התקפה כנגד הגורל עצמו. קללת הדרקון נחשבת כקאטאנה עם תוסף הקסמה 5+, ובגלל הכוח של השושלת שלך אתה נחשב כמיומן בנשק וזוכה בכישרון "מיקוד נשק" איתה.

לא ניתן לסייע לאשיגה בהתקפה הזו, כן ניתן להעניק לו תוספים אם נותרו לכם. עוד רגע אדבר על אם נותרו לכם נקודות גיבור.

 

[מרתוס]

אשיגה מחזיק את קללת הדרקון. הוא חושב על מה שמשך אותו אל המקום הזה, על כל הסיפורים שהוא ראה בחייו, כל החוטים שמרכיבים את המארג של העולם. הוא מרגיש דומה לתחושה כאשר כוח הדרקון בער בתוכו וחשף בפניו לרגע את המארג כולו.
הוא נושם נשימה עמוקה אחת. מרים את זרועו גבוהה לאוויר-ומניף אותה מטה. חותך את הגורל עצמו.
META
[dice:8gisa]738465:0[/dice:8gisa]

 

[העוג הברברי]

IN
למעט אשיגה, כול אחד מכם לפתע מרגיש כאילו הוא לא נמצא במקום הנכון. הגורל מסביבכם ניתק, נשבר, המקום הזה לא נועד שיצורים שהם חלק מהגורל ידרכו בו- אך הגורל עדיין עוטף אתכם בחוטיו הדקים. זוהי תחושה מוזרה, כשם שאיבדתם את המטרה בעבורה נוצרתם, כול המחשבות שלכם על העתיד נעלמות לרגע אחד- כאילו אין עתיד. הגורל הוא היסטוריה שמחכה רק להיחקק בזמן ולהפוך למציאות. אבל אתם מרגישים כאילו באותו הרגע, אין שום עתיד בעבורכם בעולם הזה.

אבל אתם לא תיתנו לקרע הזה בגורל לקחת את העתיד שלכם, אתם יודעים שהוא עדיין שם. וחוטי הגורל מכם, שאיבדו את הקשרים שלכם, פורצים הלאה- מראה מדהים שנראה רק לאשיגה- ומחפשים להיאחז. גם חוטי הגורל של אשיגה רצים קדימה, מנסים לאחוז בכול מה שהם מסוגלים לאחוז בו. ואתם מתרכזים בזיכרונות שלכם, נזכרים מחדש בעתיד אליו אתם שואפים, והרגע חסר העתיד נעלם. הגורל שלכם, העתיד שלכם, הוא כבר לא עוד החלטה שרירותית של האלים והיקום. בזכות שניתנה רק לבני תמותה מעטים ונבחרים ברחבי ההיסטוריה, יש לכם הזדמנות לנווט את חוטי הגורל שלכם.

META
כעת, על כולכם לתאר מהו כיוון הגורל שאתם רוצים. חוטי הגורל הם פשוטים, אך מכוונים את העתיד למקום מסוים. תארו לאן הדמות שלכם רוצה ללכת בעתיד, לאיזה הישג רוצה להגיע, ומהו דבר אחד שהיא רוצה לזכור ולשמר מהזמן האחרון שלה (תקופת ההרפתקה הזו)- שמהנקודה הזו בעבר חוטי הגורל ייצאו.

לאחר מכן, על כול הדמויות חוץ מאשיגה לגלגל הצלת רצון. המכה של אשיגה מעניקה לכולכם תוסף של 3+ לגלגול.

כול מי שנותרו לו נקודות גיבור יכול לנצל אותן כעת, ללא ההגבלה הרגילה של נקודת גיבור אחת לפעולה. אך בגלל חשיבות הגלגול הזה, כול נקודת גיבור מעניקה תוסף של 2+ בלבד לגלגול.

הגלגול של אשיגה הוא גלגול ההצלה שלו, מכיוון שהוא אוחז בקללת הדרקון. עדיין אשיגה גם צריך להגיב, גם אם הוא לא מגלגל.

 

[Nextorl]

הגורל שלה. שינה מחייכת, היא לא ציפתה להזדמנות הזו- אבל אם ההזדמנות נקרית בדרכה, היא תנצל אותה עד תום. היא חייבת. סאנג, עם כל חסרונותיו, הבהיר לה דבר מה. הלוטוס המנופץ איבד את דרכו. הארגון היה מוכן לוותר על גוקה, חלק מהאימפריה האלמותית של לנג-ווא. הוא היה מוכן להותיר אותה לאויב, לשקרן ובוגד.
יום אחר יום, הלוטוס המנופץ מחרחר ריבים בין מדינות. ובשביל מה? הפעולות שלהם לא יקדמו אותם אל עבר אימפריה מאוחדת. לא, הארגון שכח את תפקידו. המנהיגים שכחו את הקיסר, ומנסים כעת רק להשיג כוח לעצמם, שוכחים מהאנשים בדרך. השיטות שלהם נכונות, אבל הם מיישימים אותן בדרך השגויה.
ובזמנה בגוקה, שינה פגשה בארגון שיודע ליישם את השיטות הללו בדרך הנכונה. הליגה הזהובה משתמשת בשוחד, בסחיטה, באיומים. אבל בניגוד ללוטוס הלבן, הליגה עושה זאת בשביל אחדות. היא החזיקה את גוקה ברשת צללים של טובות ואיומים, ובלי הרשת הזו- גוקה הייתה מתפרקת כבר לפני זמן רב.

אחרי שהיא תמצא את לינג, שינה יודעת מה היא עומדת לעשות. היא תעלה בדרגות הלוטוס המנופץ, במהירות מפתיעה- היא תנצל את הקשרים שיצרה בגוקה, בליגה ובלוטוס. היא תתנקש במי שהיא תצטרך, תסחוט את מי שלא, ובסופו של דבר- היא תחזיר עטרה ליושנה. היא תשתמש בארגון כדי להשתלט על טיאן-שיה, ממלכה אחר ממלכה. היא תטווה רשת של צללים, רשת שתמשוך ממלכה אחת לאחרת, תחבר ביניהן, ובסופו של דבר- תאחד אותן.
אז, שינה בטוחה, הקיסר הנצחי יחזור.

META
מנצלת שני שימושי השראה בשביל קוביית השראה כפעולה מיידית, ונקודת גיבור אחת.
5(ק20)+6(השראה)+13(רצון)+3(אשיגה)+2(נק' גיבור)= 29.

 

[מרתוס]

ברגע שבו העתיד נכתב מחדש, זיכרון אחד בוער בראשו של אשיגה. הוא זוכר את עצמו, בוער בכוח, מוביל את להבי הפרפר ששברו את השלשלאות שלהם אל הליגה הזהובה. את אנשי אגודת מגלי הארצות שבוחרים כל יום לראות ולחקור, ואת הדרקון שעף מעליהם והצליח לשבור את הגורל שיועד לו לאחר עידן.
וכפי שהוא עשה זאת פעמים אינסוף בעבר בלי להבין זאת, אשיגה מניע את חוטי הגורל, אלא שבפעם זאת הוא לא משתמש בסיפורים שכבר התרחשו אלא יוצר אחד חדש משלו.
להבי הפרפר ואנשי האגודה יגלו בני ברית אחד בשני בעקבות המשבר, והרצון המשותף להגן תביא את שני הגופים לעבוד יחדיו. עם אשיגה שמצא לעצמו מטרה חדשה לאחר שסיפורו המקורי בא לסיום, הם יתפשטו מעבר לגוקה לכל טיאן-שיה, מגלים מחדש את סיפורי ואוצרות העבר שנשכחו ומגנים על ההיסטוריה של היבשת והאנשים החיים בה כעת כאחד.

 

[liorgonen3]

ניצוצות של ניצחון וחלום זך טהור
לטפס מהאבק לרקיע
הדם שזורם בי הוא אויבו של האור
התקוות, הן עוצרת מלהגיע

נזרקת לכלבים וחסרת כל מזור
קולות שקוראים לי לחזור
לחישות על כוח שנולד מהשחור
והדי צעדיו של רשע טהור

חופשי
שרי החירות שלי
מפגסות גגות
יפלו עריצי הפלוגות

מכשפת הצללים
יורשת החטא
שהלילה יקרא לי בשם
הביטו להרים
ומעבר לים
שאו שמי בפחד כולם

חיו בשלי או מותו בשלכם
קשה משפטי וקר
זרעתם אימה בערי זהבכם
ועתה שורשכם נעקר

מכשפת הצללים
יורשת החטא
הלילה יקרא לי בשם
הביטו להרים
ומעבר לים
שאו שמי בפחד כולם

לבנה
בצדקה עולמנו נבנה
על מנת להשמיד
את העריצים יש להכחיד

ללא חובה
נשמה צחורה
אל קצות החופים
נחצה את גבולות העריצים

ללא חובה
נשמה צחורה
אל קצות החופים
נחצה את גבולות העריצים


מכשפת הצללים
יורשת החטא
שהלילה יקרא לי בשם
הביטו להרים
ומעבר לים
שאו שמי בפחד כולם





היא רוצה לשכוח אותו.
אין דרך אחרת להגדיר את זה.
כל המסע הזה, כל הדברים שהיא עשתה, הכל הייה בגלל בן אדם אחד.
מישהו ששיקר לה, מישהו שתמרן אותה, מישהו שהוביל אותה מחוץ לבית שלה.
והיא רוצה לשכוח אותו.
היא רואה את עצמה שם.
היא רואה כיצד כוחה מכניע עריצים
היא רואה כיצד בלחישה היא מסוגלת לשבור את ידי הברזל
היא רואה כיצד כנפיה מפיצות תקווה ופחד בו בזמן.
היא רואה כיצד היא עושה חוק ומשפט.

והיא מבינה
היא מבינה שלב לבן אינו חלק מהדרך
היא מבינה שאל לה לבטוח בטוב ליבם של אנשים
היא מבינה שכדי לכופף את הגורל, היא צריכה לכופף את רצונה שלה.

הוא יהיה מאוכזב ממנה
היא תהיה מאכזבת ממנה
כולם יהיהו מאוכזבים ממנה
אבל היא תהיה מה שהיא צריכה להיות.

הגורל טעה, הוא אינו זקוק ליורש.
הוא זקוק ליורשת.
והיא תהיה היא.
היא תהיה מכשפת הצללים של העולם. עורבת בחלומות של הערצים והמדכאים
היא תהיה יורשת החטא, לוקחת על עצמה את מחיר החירות של האנשים, ואת החטאים שלהם
הלילה עצמו יפנה אליה בשמה כאשר הם יפגשו, כי הם יכירו כמו חברים קרובים
ומעבר להרי גן העדן
מעבר לים
ישאו שמה בפחד כולם.

ולצורך זאת היא צריכה לזכור את הסיבה מודע יצאה למסע.
אבל היא צריכה לשכוח את הדברים שיעקבו אותה.
נשמתה כבר מושחטת, והיא כבר בגדה באופל.
אז היא בוחרת לוותר על זה.
עולם בו היא הביסה את היורש, אבל התבגרה.
עולם בו טוב לב לא יכול להיות כלי מדידה.
עולם בו האנשים חופשיים.
והיא מוודאת שהם בני חורים, לטוב. ולרע.

אז היא זוכרת את המוות של יוקו
היא רוצה לזכור את הסיבות שיצאה לדרך, את החלומות שהיא הייתה אמורה להגשים.
היא רוצה לזכור את הרגע בו נשברה
היא רוצה לזכור את הנקודה בה טהירה את עצמה, בה בחרה ללכת באמצע, מבלי להבין שהיא לא מסוגלת להמשיך ללכת בתלם.
ובנוקדה בה החץ פגע בה, הנקודה בה הרעל שנועד לחסל שדים ריסק את האופל מנשמתה.
הוא הרגע שממנו הכל יתחיל
מותה של באי צ'אהיו
ולידתה של יורשת החטא.

עולם בו היא המכפשה האפלה מכולן
עולם בו היא המכשפה החזקה מכולן
עולם בו היא המכשפה הנאבהת מכולן
ועולם בו היא המכפשה המאיימת מכולן.

META
מנצל נקודת גיבור,
16 בקוביה, +9 הצלה בסיס, +2 נקודת גיבור, +3 אשיגה- 30 סה"כ

 

[padron]

חסר השם חושב על מסעו האחרון ומבין כי בסופו של דבר, הוא השיג את מטרתו מעבר למה שהוא חלם אי פעם - לא המאסטרים של השבט אלא הדרקון עצמו הוא שהכיר ביכולותיו והציע לו להפוך ללהבו. יתרה מזו, מסעו הפך אותו למישהו שהוא מעבר לאדם מן השורה - הוא הפך למאסטר של שינוי צורה והסתננות אל בין שורות מטרותיו. גורלו יהיה להיות לאחד עם צל הדרקון ולהתעלות מעל המאסטרים אשר זילזלו בו - גורלו הינו להפוך למייסד של ענף חדש לחלוטין בשבט, ענף אשר אליו ישתייכו נינג'ות נדירים שכמותו אשר רואים בצורה לא יותר ממסיכה. הוא יהפוך למאסטר בפני עצמו בעל פלג משלו, מה שהמורה שלימד אותו בזמנו לא עשה מעולם בשל חוסר שאפתנות. ובצורה זו, באור יום גלוי בין מטרותיו, הוא יביא להגשמת הנבואות שניתנו על ידי הדרקון בצורה יעילה משמעותית מהמאסטרים הקיימים - זאת שכן אנשיו יוכלו לא רק להתנקש ולגנוב, אלא גם לחטוף ולהחליף דמויות מפתח אשר הינן קריטיות ובכך לקדם בגלוי (אולם מהצללים) את מטרות השבט.
Meta
מנצל 2 נקודות גיבור לתוסף 4, תוסף טבעי +5, פלוס אשיגה יוצא +12
הצלת רצון: 18+12=30

 

[Qurrion]

נאגאטו ראה חזיונות וחלומות אשר לא יכל לדמיין אפילו בימים הטובים ביותר.
הוא ראה את שוגון השמש מוביל את גוקה לגדולה כמוה לא ראתה מעולם, וכל המלכים והקיסרים וכל אחד שחשב שיש ביכולתו לשלוט כרעו ברך בפניו, מתחננים לעצתו וחוכמתו.
הוא ראה כיצד הוואי-לינג שוכבים מתים לרגליו, אינם מסוגלים יותר להרע לאיש עם האמונות הדוגמטיות שלהם.
הוא ראה כיצד סמוראים, נינג'ות וכוהנות שיילין מתייצבים מאחוריו ללא היסוס, מוכנים לעקוב אחריו לכל פינה של העולם.

הוא ראה את המשפחה שלו, את השבט שלו, יוצא מהצללים אשר כבלו אותם, וחוזרים אל האור, למקום הראוי להם, על מנת לשלוט בעולם בשנית.
אילו היה מחסל את הוואי-לינג ועוזב את גוקה, אולי זה היה קורה. אך נאגאטו נשאר, וכבל את עצמו עם בעיות של עיר אחרת, של אנשים אחרים ושליטים תאבי-בצע וכוח. הוא בזבז את כוחו ושפך את דמו למען אנשים שלא עשו דבר על מנת להרוויח זאת.

אבל הוא לא נתן לחזיונות הללו לערפל את צלילות ראשו. השקרנים מבטיחים, אלו שלא יכולים מלמדים, אבל נאגאטו... נאגאטו עשה. והמעשים שלו הרעידו את מרקם המציאות. חרבו הייתה כעת מכוסה בדמו של היורש, גלגול הנשמות הבלתי-מנוצח של הקיסר הנצחי. אם החרב שלו מסוגלת להרוג את הקיסר האחד והיחיד, מי יעז לעמוד נגדו עכשיו?

META
מנצל את נקודת הגיבור האחרונה שלי לתוסף +2.
19 בקובייה + 6 + 2 = 27 סה"כ.

 

[העוג הברברי]

ספוילר: שינה

IN
ברגע בו שינה הרכיבה מחדש את חוטי הגורל שלה, היא יצרה לעצמה עתיד שאחרת היה עשוי לקחת עשורים, שנים על גבי שנים. היא שלחה את נפשה בעשרות גורלות של אחרים, וחוטי הגורל שלה נשזרו בחוטים האחרים. לינג עוד היה במרחק, אבל הוא התקרב אליה, עתיד שבו היה בלתי אפשרי לפגוש אותו מחדש הוחלף בעתיד שבו הפגישה בו היא בלתי נמנעת. שינה הרגישה זאת עם כול יום שעובר.

אחד אחר השני, חברי הלוטוס המנופץ נפלו ברשת הקשרים של שינה. זה החל מהחברים הנמוכים בדרגה, כאשר פי יה ג'ונג, היבארי טאמאהיטה ולואונג נוהו איבדו את כלל הנכסים שלהם בעיר מהקרב על גוקה. פגיעה בנכסים קרתה למרבית אצילי העיר, אבל למעט שמם לא נותר לאנשים האלו טיפה של כוח. העובדה הזו יצרה הזדמנות, כאשר שינה הציעה להם עסקאות להן הם לא היו מסוגלים לסרב במצבם. שינה השתמשה בארקאנה והידע שלה על מנת להשתלט על הכנופיות המפורדות שהשתלטו מחדש על השכונות הישנות שהוואי לינג שלטו בהן בשוק-מעמקים, ושינה מינתה את אותם אצילים חסרי כוח על הכנופיות, מחדשת את כוחם. היא הפכה לחברה בלב הלוטוס במהירות. גם הנטישה של יוקהאן נציגת הירח איפשרה לשינה לקבל מקום משלה בגוקה כאשר היא חשפה את הבריחה של יוקהאן והצליחה לזכות במספיק תמיכה כדי שאף אחד לא יתנגד לה כאשר היא לקחה את השטח שהיה שייך לה, משטחת את המקדש שנהרס לטסוקיו ובמקומו שולחת את אנשי הלוטוס לבנות בעבורה מבנים שייצגו אותה ואת אמונותיה.

לאחר מכן, שערוריה חוצת יבשות שלחה את יאהיסה טאקושו ללינגשן, שערוריה שהתרחשה בשוקורו. ומהר מאוד, גם הוא נפל. הדרך של שינה ללהפוך לאחת מהחברות החזקות ביותר- אם לא החזקה ביותר- בלב הלוטוס המנופץ של מערב היבשת הייתה פשוטה, שכן בחצי השנה הזו היא השקיעה את כול כוחה ומיצתה עד תום את הקשרים שנותרו לה על מנת למצוא את הסודות והבושות העמוקות ביותר של יון ראמית' (נסיכת נאגה שגלתה מנאגאג'ור) ופורוהטה אטסו (שגנב במזימה אכזרית את הכסף של צאצאי משפחה רבים שלו וניסה להעלים את הראיות בכול כוחו, משאיר רבים משושלתו לרעוב בעוד הוא חי בעושר).

שינה הייתה שליטת הצללים בגוקה כעבור שנה, ולא יותר. הגורל איפשר לה לעשות זאת, אבל אחרי שנה ההשפעה של שינוי אחד בגורל כבר הייתה חלשה במיוחד. כעת הגיעה הזמן שלה למצוא את לינג, ועל מנת למצוא את לינג שינה הייתה צריכה להרחיב את השפעתה למרכז היבשת.

ספוילר: אשיגה

IN
אשיגה קרע בכוחות עצמו את חוטי הגורל והשתמש בנשק שלא נועד לשימוש, הנשק של משפחת נוהירו. במעשה זה, הוא החזיר את תהילת משפחת נוהירו, והוא יצר הזדמנות לתקן את הגורל. אבל התעסקות עם הגורל היא נושא מסוכן לא משנה בכמה זהירות הוא נעשה, לא משנה כמה המניעים טובים. תמיד ישנם נפגעים, ובמקרה של אשיגה- הוא הופתע לגלות כי דווקא בת הברית החשובה ביותר שהוא מצא בקרב על גוקה היא זו שנפגעה. אמארה לי.

קללה, מחלה נוראית, או רעל שנשלח בידי מתנקש. אף אחד לא בטוח איזה מהדברים הם מה שגרמו להידרדרות של אמארה לי, שגם טובי הכוהנים והמומחים המאגיים לא הצליחו לרפא אותה. התיאוריה של האגודה הייתה שזו הייתה נקמה נוראית שנשלחה אליה על ידי אחרוני עוקבי היורש או הליגה הזהובה, אבל אף אחד לא ידע עד הסוף. בחודשיה האחרונים, היא קראה לאשיגה, וביקשה ממנו לסייע לה לחקור את כמה מהתעלומות המסתוריות ביותר שהיא נתקלה בה- כוחם של הדרקונים על טיאן שיה, הטבע של קללת הדרקון, וההיסטוריה הסודית של להבי הפרפר. ממיטתה החלשה, אמארה לי חקרה עם אשיגה ולימדה אותו מאות סודות, מאות התחלות של סיפורים שהיא גילתה בתקופת חייה.

כאשר המחלה שלה גברה באכזריותה, היא פרשה מתפקידה והלכה לארץ בה במשפחה שלה חיה- דטאנג מא. מראות הטבע בממלכת הכישוף המסתורית ילוו אותה בימיה האחרונים. והדבר המפתיע מכול לשאר אגודת מגלי הארצות היה העובדה שהיא המליצה על אשיגה למחליף שלה בתפקיד. גרוע מכך, אף אחד מהאגודה לא היה מסוגל להתנגד, שכן השיתוף פעולה שהובל על ידיד אשיגה בלב עם להבי הפרפר וארסלן הפך את ענף אגודת פנסי הנייר לאחד מהחזקים ביותר באגודת מגלי הארצות. הכוח של האגודה התרחב עשרות מונים ביבשת אך ורק בזכותו של אשיגה, ואף אחד לא היה מסוגל להכחיש זאת.

להבי הפרפר חזרו לתהילת העבר שלהם, באיטיות אך הדרך לשם כבר הייתה סלולה. הם לא היו כבר ארגון שהאנשים הסתכלו עליו בפחד, אלא ארגון מכובד שרבים כעת רצו להצטרף לשורותיו.

קללת הדרקון עדיין הייתה אצל אשיגה, למרות שהיא הייתה חבויה ומוגנת מכול משמר. הוא החזיר את תהילת העבר שלו, משפחת נוהירו ידעו כעת שהם מסוגלים לחזור לטיאן-שיה, והבחירה הייתה בידם. האם הם יסיימו את הסיפור הקודם שלהם, ויחלו סיפור חדש.

עשרות סיפורים קראו וחיכו לקפטן המסעות אשיגה, קיוו להתגלות ולהיזכר במקום להישכח בחלוף הזמן.

ספוילר: צ'אהו

IN
צ'אהו התנתקה מעולמם של בני התמותה. לא עוד, היא הייתה בת תמותה פשוטה הנאבקת בנפשה וברצונותיה. כעת היא הייתה כוח, כוח מניע, ששמות רבים לו. המכשפה המסתורית מהכפר טאיז'ו הייתה רק פתח לעולם הזה שצ'אהו הכירה רק כאשר היא חתכה את הקשרים שלה לעולם הרגיל, ואחרון הקשרים שלה נחתך ביחד עם יוקו, נחתך ביחד עם השקרן הפשוט הזה שהצליח עם כמה מילים להניע את גורלה של אומה.

כוחות רבים משייכים את עצמם לטוב או לרוע. לעתים, זה נראה שהעולם נמצא במלחמה כנגד כוחם של הקאמי, המלאכים והאזאטות (אותו צ'אהו זוכרת היטב מתלמידתה) לבין כוחות האופל שמיוצגים בידי האוני, השטנים והשדים- שאונמיוזה עוד זכורה לצ'אהו היטב בכוחה. אבל צ'אהו למדה על דרך האמצע. לא טוב מוחלט ולא רוע מוחלט, דרך של איזון, הדואגת לאלו שישכחו אחרת. האנשים צריכים להיות חופשיים. לטוב. ולרע.

היא שינתה את הגורל עצמו, והגורל שלה היה למצוא שליטה מוחלטת בכוחות שלה, לקבל את ההזדמנות לכך. כוחות נעלים ממנה רצו בכך, הם היו זקוקים לה. האופל תמיד שכן ממערב, כך סיפרה לה ארקאנה, וכאשר צ'אהו נחשפה לעולם הצללים- היא גילתה עד כמה זה נכון. היה אופל נורא ממערב, ולכן צ'אהו התקדמה למערב. מישהו צריך עוד להגן על החפים מפשע ועל בני התמותה. היא גילתה גם את המקור שלו, וכמה הוא קרוב אליה, והיא נשבעה שלא משנה כמה זמן זה ייקח- היא תנצח את אותו האופל.

מישהי תהיה שם בעבורם, וזו תהיה מכשפת הצללים. יורשת החטא. המאיימת על כול מי שיעבור אותה.

ספוילר: חסר השם

IN
עולם הנינג'ות עבר טלטלה, שכולה החלה באותו הרגע בו קווי הגורל נקשרו לרצונו של חסר השם. רצונו של אחד מהאנשים הקטלניים ביותר שאי פעם נוצרו, ואיבדו את הפנים שלהם לשם מטרה נעלה יותר. ובנוסף לקישרות לגורל, חסר השם נקשר אל הדרקון עצמו, והפך לאחד מהנביאים.

חסר השם גילה שאותו גורל שהוא הרגיש התממש ביחד עם נבואות הדרקון, שממישו את רצונותיו. הוא הוזמן לקרב עם מאסטרים שבמשך שנים היו לא מעורערים מכוח כוחם הנבואי, והביס את שניהם בשני לילות עוקבים זה אחרי זה. לאחר מכן, יואן שה-קאי הוקיע את התלמידים של אותם המאסטרים שרצו נקמה ובעצם ניקה את מחיר הדמים מחסר השם, קובע כי היחידים שיוכלו לערער על מעמדו של חסר השם הם אלו שיעלו בארגון לרמתו ויזמינו אותו לקרב רשמי- הדרך המקובלת להתקדם בשבט צל הדרקון, ולא אף דרך נקמה שהם היו עשויים לדרוש. בכך, הפלג החדש בוסס.

אבל זו הייתה רק ההתחלה, שכן כפי שלחסר השם היו פנים רבות, כך גם לגורל כמו שהוא גילה מהר מאוד היו פנים רבות. הנבואות היו דרך מסוימת שבה הדרקון השולט מן הצללים צפה וניתב את הגורל בדרכו, אבל הגורל היה רחב הרבה יותר. כאשר לחסר השם היו את שתי נקודות המבט האלו, הוא הצליח ללמוד על הגורל יותר מכול אחד אחר. אף מטרה של שבט המתנקשים שלו לא הייתה מוגנת, הוא מוטט כנקמה את משפטת ריסואן ואת מרבית שבטי המתנקשים שהקדישו את עצמם לשבעת הארכישטנים (הם היו מעטים, אבל ראויים לשמם, ולכן הם דרך טובה במיוחד לבסס את כוחו של השבט). אף אחד מצופי העתידות של צל הדרקון מעולם לא ראה את הגורל בצורה המיוחדת של חסר השם, וזה עזר.

כול אחד מהמתנקשים שבאו לחסר השם נאלץ גם הוא לאבד את הפנים שלו. ללמוד ללכת כצל חסר פנים בעולם שהפנים נראים כמו הדבר היחיד שיגדיר אותך. אפילו הפלגים האחרים בארגון לא היו בטוחים כמה מתנקשים עמדו לשירותו של חסר השם, אבל חסר השם ידע. בתוך שנה מסוף הקרב על גוקה, מאה צללים מהמאיימים היותר שהכירה טיאן-שיה עמדו לצידו, ולצד הדרקון. שבט צל הדרקון היה על הדרך המהירה להפוך לשבט העוצמתי ביותר, ובכך להביס את הלוטוס השחור, מסכת האוני, ענף האזמרגד וקבר האודם.

ספוילר: נאגאטו

IN
כאשר נאגאטו הרכיב מחדש את החוטים של הגורל, הוא לא ציפה לתוצאה. כאשר הוא החל את המסע שלו, מצפה לכך שיום אחד הוא עוד עשוי לחסל את הקיסר הנצחי האמיתי בעבור שוגון השמש- אדם ראוי למקום שלו בימים קשים אלו, הוא לא ציפה למה שהוא ראה כאשר הוא חזר לביתו.

השם נאגאטו פוג'יבייאשי, שעדיין היה טאבו בקרב האנשים, במקום זאת היה ידוע לכול. גם אם הם אמרו אותו בלחש, הם דיברו עליו כאילו הוא היה גיבור, גיבור שעשה את מה שהעם היה זקוק לו. והכול בגלל אדם אחד, שכוחו עלה ובהשפעתו הוא איים על שוגון השמש. אדם שאת שמו נאגאטו שמע כבר בעבר, ובנה עצמו על הזוועה של בית פוג'יבייאשי. האדם הזה הוא האפוטרופוס.

האפוטרופוס היה כוהן ליאז'ינג- ואחד מהכוהנים החזקים ביותר בהיררכיה של כוהני יאז'ינג, משתווה ואולי אף עובר במעמדו את ראש כוהני יאז'ינג של גוקה- יאהיסה טאקושו הלהב האדום. לא, האפוטרופוס היה מומחה קר שידע לשלוט בלבבות האנשים ולעוות את ההיסטוריה של האדמה לטובתו. הוא לימד את האנשים כי האכזריות של יאז'ינג היא הדרך והעונש המתאים לכול, ודאג שרבים ירצו לחקות את נאגאטו פוג'יבייאשי. הוא לא ציפה לחזרתך, אבל הוא בירך אותה, שכן זה השלים את החתיכה האחרונה של פאזל שאחרת היה מושלם רק בעוד מספר שנים.

הוא לא ציפה שתתנגד לו. אבל הוא לא היה זקוק לך. הוא מעולם לא חיכה שתחזור, הוא התבסס על מישהי אחרת לתוכנית שלו. אחותו הקטנה של נאגאטו, שכעת כבר הגיעה לבגרות אך עדיין לא לעצמאות. היא אומנה להיות הלהב שיוביל את כוחו של יאז'ינג שיגיע מלב ממלכת שוקורו.

זה לקח ימים ארוכים, השוגון לא הסכים לדבר עם נאגאטו גם דרך אנשיו מחשש לרמוז ולו ברמז הקטן ביותר כי הוא מקבל את השחיתות שאחזה במחוזו והופצה על ידי האפוטרופוס. במשך חודשים נאגאטו נאלץ למצוא את עצמו בצללים, שכן פניו הפכו לדגל של מתנגדי השוגון- שהשלטון ריכך את לבו. המתנגדים חיכו לשוגון שמש חדש שדמו יבער כאש. אך נאגאטו נלחם, פעם אחר פעם הוא הצליח למצוא ולחסל את סוכניו החשובים ביותר של האפוטרופוס, גם אם אחותו נותרה רחוקה ממנו.

הקרב על קבר משפחת פוג'יבייאשי, מקום המפגש האחרון שלהם, היה קרב אדירים. נאגאטו נאלץ להילחם באחותו שטופת המוח ולנטרל אותה לפני שהוא עבר אל הכוהן המוציא להורג. פצוע וחבול, הוא דאג להעניק את הראש של המורד הסורר לשוגון השמש. ועם כך, הוא ניקה את החרפה ששררה על בית פוג'יבייאשי.

שנה לאחר הקרב על גוקה, כול אחד מכם מצא נתיב אחר. העיר גוקה בנתה את עצמה מחדש, בהנהגת ראש עיר צעירה וחדשה בשם ניסה גיאו, שבפועל משמשת כשליטת בובה בידי חזקים ממנה, אבל לליגה כעת יש את המטרה היחידה של להחזיר את גוקה לאותה גדולה שהיא איבדה, והוא השקיע את מרבית המשאבים שנותרו לו. שלא כמו במינקאי לפני מאות שנים, הליגה הזהובה לא מוכנה שוב לנטוש את הבית שלה, במיוחד בית שבו היא השקיעה זמן כה רב ומשאבים כול כך רבים.

עוקבי היורש פוזרו, שבטי הקיטסונה מעולם לא היו מפורדים כול כך, אבל ברית עם שבטי הוואנארה איפשרה להם למצוא דרך לייצב עצמם מחדש, גם לאחר מות האורקל האדירה מאסאיושי, שבעבור הקיטסונה הייתה סמל לתקופה שעברה מזמן. שאר עוקבי היורש חזרו לדרכיהם הישנות, אבל חלק החליטו שכן לדבוק באותם ערכים של היורש. הוא הוכח כמי שבאמת לא היה התגלמות הקיסר, ולכן המוות שלו גרם להרבה אנשים להבין שאותה אמונה עיוורת בחזרת הקיסר פוגעת בטיאן-שיה. לינגשן, פו לי וקוואיין התחזקו מאוד, מהתקווה שמהן תבוא הקיסרות החדשה. הממלכות הקטנות אולי כעת יותר בסכנה, אבל היבשת תהיה יציבה יותר. גם במותו, היורש יצר יציבות.

קללת הדרקון נותרה אצל אשיגה, בעוד הוואקיזאשי של שושלת הקיסר הוחזר לכספות של פו לי על ידי שיירה מאובטחת. הזנב של ווקונג לא נמצא מחדש מעולם, נראה שהוא יצר מספיק כאוס לזמן הקרוב, עד אשר תיקרא בפני העתק הזדמנות נוספת להפיץ את הכאוס שלו ולתת משאלה אכזרית ומעוותת לאדם הבא שיהיה שוטה מספיק בשביל לבקש.

לאחר שנה ויום בדיוק, אתם מרגישים את ההשפעה עוברת. הגורל איחה את עצמו, וההשפעות שלכם עברו הלאה. הרצון שלהם השפיעה על הגורל למרחק מסוים, לזמן מסוים, אבל לא עוד. כעת, כול אחד מכם הגיע להצלחה אדירה, אבל מכאן אתם אחראים על עצמכם. היבשת מחכה שתמשיכו להטביע את חותמכם על ההיסטוריה שלה.

טיאן-שיה לא תיפול, טיאן-שיה תעמוד. ואתם תעמדו איתה.


==============

זהו הסיום, של משחק שהתחלתי קצת לפני שהתגייסתי והיום אני מסיים כבר כנגד. אני אתחיל בלהתנצל, אני מרגיש שהמשחק הזה ספג את כלל קשיי השירות שלי. בכול פעם שהזמן הפנוי שלי צומצם או היה עליי עומס עבודתי המשחק היה הדבר הראשון שהושפע מכך, ואני אודה ברמה האישית לכול אחד ואחד מכם שנשארתם איתי עד פה. המשחק היה כאוטי, מיוחד, בלתי צפוי, ובעבורי הוא באמת היה חוויה מיוחדת במינה שאני אזכור לעוד שנים. למדתי כול כך הרבה ממנו, על הנחייה ועל משחקי פורום ועל הצורה שלי להנחייה, ומעבר ללימוד נהניתי מאוד לספר איתכם את הסיפור של כול אחת ואחת מהדמויות שלכם, שכול אחת מכן הייתה עם אופי ייחודי וסיפור מעניין ואישי משלה.

אני שמח שקיבלתי את ההזדמנות ללוות אתכם במסע האדיר הזה ברחבי גולאריון, באחד מהמקומות הכי מעניינים שנכתבו לדעתי בספרי המערכה. ואני באמת שמח שכולכם הייתם איתי מהרגע הראשון עד עכשיו. אני לא חושב שזה קורה הרבה בפורום, ואני מעריך את זה ממש.

תודה רבה לכולכם ומי ייתן וכולנו נרבה במשחקים נהדרים ומפוארים,

המנחה שלכם, העוג הברברי.

 

[Nextorl]

OUT
קללת הדרקון היה משחק ייחודי לדעתי, ובעוד זה נכון שהקצב שלו נפגע לקראת הסוף- עדיין מאוד נהניתי. הוא נתן לי הזדמנות לשחק את שינה, דמות שעברה כבר כמה וכמה "גרסאות" מאז שיצרתי אותה לראשונה כילדה מפונקת. והיא בהחלט הוכיחה את עצמה כאחת הדמויות הטובות ביותר שלי.
הייחוד של המשחק הזה, לדעתי, היה העובדה שכל שחקן קיבל קו עלילה כמעט נפרד, משל עצמו. לא היינו קבוצה- לא באמת. ובעוד זו הייתה בעיה, זה גם פתח את הפתח למשחק שונה ומעניין, ממוקד דמויות הרבה יותר משהיה ממוקד עלילה. למרות שלעתים זה הפריע, אישית נהניתי מהמיקוד שעל הדמות שלי בקו העלילה שלה, ומהחופש שהיה לי בו.

החסרון היחיד בכך, לדעתי, הוא שכשחקן אני בקושי מכיר את הדמויות האחרות- לא קראתי את הספוילרים שנועדו להן, ואת קווי העלילה שלהן, וכמעט ולא קיבלתי שום מידע על הסיפור או המטרות שלהן בזמנים המעטים בהן היינו יחד, וזה מעציב אותי מעט.

תודה עוג, על המשחק, ועל זה שדחפת אותי להגיש אליו דמות למרות שמאוד התלבטתי בזמנו. ותודה לשאר השחקנים, שחבל שלא הכרתי את הדמויות שלהם יותר. היה כיף.