• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 4/4 - המשחק נסגר

השמאן מניד בראשו. "אני לא מפקד צבאי," הוא אומר. "אני יכול להלהיב את השבטים ואני יכול לכוון אותם לדרך, אבל אני לא יודע להגיד להם כיצד להילחם. בקרב עצמו הטרולים נלחמים כאינבדואלים, כל אחד מהם נלחם ללא פחד מול האויב. אנחנו לא שומרים על קווים או מבינים מושגים כמו עורף ואגפים. כשהטרולים נלחמים הם מנסים לכסות את האויב, ולהשמיד אותו." הוא מסביר. "לשים אותנו בכל מקום שהוא לא החזית יהיה בזבוז של הכוח שלנו." הוא ממהר לפרש.

"אני לא חושבת שמי מאיתנו יכול לפרש כיצד קירה אימנה את הצבא שלה." אומרת אסטל, "אני רק יכולה להניח שהם ילחמו טוב יותר מכל מה שנזרוק עליהם, ויהיו יעילים יותר מכל מה שיש לנו, הפיות גובורת עלינו בניסיון של שנים, בגוף חזק יותר, ובמוח חריף יותר. הם מלאי גאווה כי הם יודעים שהיא מוצדקת. אני מאמינה שיצא לכם להילחם בלוחמי פיות בעבר, אחד מהם יכול לחסל צבא שלם אם האויב לא מוכן." אסטל משפילה מבט. "כנסיות החצרות שלהן, יש לקירה ולאנטסטסיה את צבאות חצר האוויר והאדמה, את הצייד הפראי, ואסור לשכוח גם את עצמן. אני בפירוש חושבת שהאסטרטיגה שלהם הלכת להיות פשוטה : להרוג אותנו." היא אומרת. "כל עוד יש להן את צבא החצרות, גם אם נביא את כל בני התמותה בעולם נהיה בחיסרון."

אלטון מושך כתפיים. "הבעייה שלנו היא שאנחנו נכנסים לקרב עם צבאות שלא נועדו להילחם בו." הוא מסביר. "חצי מהצבא שלנו מבוסס על לחימת גרילה, חלק אחר שלו מבוסס על שמירת שלום, חלק נוסף מובסס על אבירים יודעי מלחמה." הוא מניד בראש. "לנצח על כל הצבא הזה יהיה משימה שאני לא מתיימר לנסות לכסות. זה יהיה דבר שידורש מיקוד אדיר שיכסה על כל דבר אחר שהמפקד יכול לעשות. וגם אז אני לא בטוח שהוא יוכל להביא את הצבא הזה לכדי ביצוע מקסימאלי."
 
טיירה מסתכלת בפקפוק בטריסטן ''איך תעביר את ההודעות הללו? ובכלל, האם יש לנו דרך אמיתית להתמודד עם קסמים מצד האויב? הגנה מהתקפה אווירית זה רעיון טוב, אבל אנחנו לא יודעים איך הפיות ישברו את העולם נגדנו - במלוא מובן המילה. עם כל הכבוד לכוח של החיילים הרגילים, אנחנו נצטרך כמה מוקדי תשומת לב כדי למנוע מהפיות לזרוע הרס בשורות שלנו. דרכים להכאיב להן לאורך זמן ולהכריח אותן להיות במגננה. אם אנחנו ניגש אליהן בתנאי התנגשות שווים...קשה לי לראות אותנו יוצאים מזה בשלום.''
 
"הצבא המאוחד של כמעט כל החיים בעולם הזה ואנחנו מגבילים את עצמנו לשטויות" אומר זולג'ין כשהוא מוריד רגליים מהשולחן ונשען קדימה. "רוצים הגנה אווירית? איפה הדינוזאורים המעופפים שלנו והלואה של הרוחות, פאקו, שיינחה אותם. תביאו לי יסודני אוויר מהרוחות שאתם כל הזמן מדברים עליהם. יש לנו פה בחור שאומר שהוא הלואה של הגריפונים, סדר לנו משהו. מבחינתי תביאו את כל הקוסמים שיש ותגדילו ציפורים. יש לכם את כל הגיוון שטקטיקן יכול לבקש ואתם מדברים כאילו אין לכם כלום!" זולג'ין לא זועם, פשוט מרוגז ממה שקורה.
"קחו כל רעל אלכימאי מתפוצץ שיש לנו, תקשרו את זה לאל מתים ותן להם להתפוצץ על הפיות. תביאו דינוזאורים מהטרולים ותקשרו אליהם כל מכונת מלחמה שאתם יכולים לייצר. תנו למורדים כמה שיותר רובי קשת וחניתות ונשק חם שאתם יכולים לתת. תערבו בהכל ברזל קר, תעשו קטופולטות שסוחבים דינוזאורים ויורים יסודני סלע. תשלבו את הידע המחורבן שלכם כי אתם מתייחסים לצבא שיש לנו כאילו הוא חבורת צבאות נפרדים לחלוטין. זו המלחמה שתשפיע על עתיד העולם, תתחילו להעביר ידע אחד לשני ולנצל את מה שיש לנו במקום להילחם כמו חבורת נכים שלא מסוגלים להעביר אפילו חרבות בין אחד והשני".
 
נל שמה לב שאלטון, מיבגאני, הלנה ואסטל לא ענו לשאלה שלה מה הם היו עושים בתור מפקדים ולכן היא פונה בעיקר אליהם באומרה: "אני מבינה שזולג'ין, סירין וטריסטן רוצים את הפיקוד על הצבא. יש מישהו נוסף שמעוניין וחושב שהוא יעשה עבודה טובה מהם? במידה וכן אנא הסבירו מה הייתם עושים בצורה שונה מההצעות הקודמות."
 
"אתה מניח שיש לנו לזמן לאגד את כל אלה" אומר טריסטן, "יש לנו פחות משבוע לשנע את כל הצבא הזה ולתקוף, ובכנות הייתי מעדיף שנעשה את זה בפחות זמן כדי שאם ניכשל יהיה למי שישאר פה זמן לנסות לארגן עוד פעולה אחת אחרונה." הוא מסביר לזולג'ין. "אם היינו מצלחיחים לאגד את כולם לפני כמה שנים, היינו מסוגלים לעשות את מה שאתה רוצה. כרגע?" הוא מניד ראש. "אין לנו זמן לאמן אף אחד, אין לנו זמן להביא מישהו מעבר למי שכבר פה, ואין לנו את המשאבים הקסומים בשביל מה שאתה מבקש, הלואות והכוחות הקסומים שיש לנו יעשו כל מה שהם יכולים, אבל לבדם הם לא יספיקו." הוא מתיישב בחזרה. "אלא אם כן מישהו פה יכול לזמן צבא יש מעין, מה שיש לנו הוא מה שנשאר."


הלנה כמעט מרימה את היד למשמע הדברים של נל, אבל אסטל תופסת את היד שלה ומונעת ממנה להרים אותה. ברור שנסיכת המים לא רוצה שהלנה תפקד על הצבא הזה.
 
"הלנה, למה אסטל לא רוצה שתובילי את הצבא?" טיירה מרגישה שהיא חזרה למערת הזאבים, אבל במקום לטפל בשתי מתבגרות היא אחראית על שלומן הנפשי של שתי פיות עתיקות פי אלף יותר ממנה.
 
עריכה אחרונה:
"כי זו משימת התאבדות." אומר אסטל, "לא משנה מה נגיד, לא משנה מה נתכנן, כולנו יודעים שרוב הסיוכיים שמי שיסתער בראש הולך למות, ומי שיהיה מאחורה ימות מאוחר יותר, אני מוכנה לשלם את הקורבן הזה, גם אם אני לא בחרתי בזה אני חלק מהסיפור ואני אעזור לסיים אותו, אבל אני לא מוכנה שהלנה תסתער ותמות." היא אומרת בכול ושאר הנוחכים בחדר מעט משתתקים, חלקם בכעס, חלקם בתסכול, חלקם בהסכמה.

"הגיע הזמן שנכיר בזה שבלי צבא פיות משלנו, אין לנו סיכוי מול חצר האוויר והאדמה." היא ממשיכה. "אתם מדברים פה על טקטיקות כאילו גווין עצמו לא מסוגל לחסל את כולם בחדר, ואז את כל הצבא בחוץ, כל התקווה שלנו מבוססת על כך שאם נבוא עם מספיק אנשים, אז הפיות יהיהו עסוקות בלהרוג אותם במקום להרוג את ארבעתכם, ואז אתם אולי תצליחו להסתנן פנימה ולעשות משהו, אני מצטערת שהסיכוי שלנו לא גבוהה, אני מצטערת שזו האמת, אבל אני לא מוכנה שאנשים שאכפת לי מהם יקריבו את עצמם בשביל... כלום."
 
נל שוקעת במחשבה כשידה נשלחת מדי פעם לעבר הכתר שלראשה ומבטה עובר מדי פעם בין הנרות בחדר ואסטל, זוכרת את האביר שהיא אמרה לו לשמור על המשפחה שלה. בשלב מסוים בתהליך המחשבה שלה היא מסתכלת על הרן בבקשה אילמת לעזרה כשלבסוף, בהיסוס גדול אף יותר מהקודם היא עונה, "אולי אני יכולה לתקשר עם מישהו מחצר האש.. אבל אני צריכה לבחון את זה... ואני לא בטוחה שזה יעבוד בצלקת."
 
''אם אנחנו יוצרים קשר, נוכל אולי לפתור את הבעיה לפני שהיא התחילה. אנחנו לא צריכים לסיים קונפליקט בין אלפי שנים - רק לשכנע את כל הצדדים המעורבים שהמאבק לא בהכרח חייב לקרות במחיר הדמים של בני התמותה. אם קירה תישאר לבדה...האם היא תמשיך בתכנית?"
 
"לקירה יש את אנסטסיה והחצר שלה ביחד איתה, אין לנו שום דרך להשאיר את קירה לבדה, אבל גם אם נשאיר אותה, יש הבדל שמיים וארץ בין להוציא חצר מהמלחמה לבין להעביר אותה לצד שלנו." עונה טריסטן. "ובשלב הזה אני חושב שקירה תמשיך להילחם בנו גם אם היא תישאר לבדה ותצטרף להרוג אותנו בציפרונים שלה."
 
"אני פגשתי ודיברתי עם אביר מחצר האביב עוד לפני שידעתי מי אני." נל מסבירה וככל שהיא ממשיכה לדבר ההיסוס בקולה הולך ונעלם, "הוא אמר שהוא עוקב אחרי מהיום הראשון ותפקידו להגן עליי, אז יכול להיות שהוא עדיין בסביבה. גם אם לא, אם האלפים עדיין קרובים לפיות מספיק אולי אוכל להשתמש בכתר כדי להעביר לו הודעה ובמקרה הגרוע מכל אני אצטרך ללמוד את הלחש 'שליחה' ולהכין תמצית, אם כי זה יעבוד רק אם הוא לא נמצא בטיר-נא-נוג. גם אם אני אצור את הקשר הזה אני לא בטוחה איזו הודעה אני אוכל להעביר..."
 
''נצטרך לפעול מהר. תגידי להם...תגידי להם שאנחנו רוצים לתקן את עוולות העבר.'' היא מיישירה מבט לזקני החדר, האנשים שהיו שם, או מייצגים את מי שהיו שם, כשהכל התחיל ''המלחמה הזו מזיקה לכולם ואנחנו צריכים להיות מוכנים לעשות וויתורים משמעותיים, הקרבות גדולות, כדי לסגור את הסיפור הזה.''
 
''אנחנן רוצים לדבר איכשהו, אם נציע להם כניעה הם לא יבואו. אבל אנחנו נצטרך לשכנע אןתם לעשות משהו. פשוט לקרוא להם לדו שיח זו התחלה טובה, אבל אין לנו כרגע משהו להבטיח להם, לא במדויק. אני לא מכירה את הפיות, אבל זה ההימור שלי. אם מישהו מהנוכחים שמכיר אותן ירצה להציע משהו אחר, בכבוד.''
 
חזרה
Top