"אין לי מושג." עונה בן האנוש. "אין לי מושג מי אמר לכם שאני נפח, אני בסה"כ סוחר מתכות... פחח אם תרצה, אני עובר באיזור הזה, אוסף מתכות ישנות, ממחזר אותן או מכין מהן משהו אחר, ומוכר את זה בכפר הבא." הוא עונה.
בפונדק -
זולגין ואוסקר מגיעים לחדר, הם כבר שומעים מבחוץ את הקולות בחדר.
"לא," אומר קול שלא שמעתם קודם, "לא אכפת לי איזה שבועה נשבעת זה הגוף שלי."
"טיפש" אומר קולו של הלואה, "נשבעתי לשכון בגוף של אחר, והגוף שלך רק מונע ממני להמשיך הלאה"
אתם נכנסים פנימה, ורואים את האלף עומד מול מראה ולמעשה מדבר לעצמו לבד. כשאתם נכנסים הוא פונה אליכם, ובקולו של הלואה, "גוש הבשר הזה מסרב לזנוח את חייו." הוא אומר, "כדי שאוכל להמשיך הלאה אני חייב שלא יהיו עוד חיים בגוף הזה."
"בבקשה מכם" אומר הקול השני, ונראה לכם שזה קולו של האלף "תוציאו ממני את הדיבוק הזה, מאז הרגע שהתעורתתי הוא מנסה לגרום לי לחתוך את הצוואר שלי."