"אתם תוכלו להמשיך להשוות את עצמכם כשתהיו בדרך." אומר גווין, נראה שסבלנותו פקעה. בעוד הוא דוחף את שניכם בידיו להתקדם.
אתם יוצאים מהטירה בחזרה לקור של הצפון, שאיכשהו נראה יותר קודר כעט ממה שהיה קודם. "אתם תגיעו לצלקת עוד היום, כאשר הסגר הימי יוסר בעוד שלושה ימים, אתם צריכים כבר לוודא שיש לכם מקום על ספינה שיוצאת לנמל חירות." הוא מקדם אתכם לעבר שטח פתוח, שבו מחכים שנים מסוסי הצייד הפראי. בהמות רכיבה גדולות, אשר מסופר שהיה די בהן בלבד בכדי לכבוש את הצפון, בעוד הצייד עצמו רק הביט מהצד.
"תגיעו לצלקת, ותעשו את זה מהר." אומר גווין, ואיפשהו, יש לכם ההבנה שהוא לא מדבר אליכם.
ברור שאין סיבה לעקב את אדון הצייד הפראי, ואתם עולים במהירות על הרמכים. "אני מרגיש צורך להזכיר לכם שאתם אמורים לשמור על הסוד." אומר גווין, "לא רק לאחרים, אלא גם לשאר בני המין היפה." הוא מדגיש. "אל תגרמו לי לשלוח אחריכם את הצייד." הוא אומר בעודו מורה לסוסים לצאת לדרך. ואלה עולים לאוויר, רוכבים מעל שמי גלקוס.
בחלוף שעה בודדת, אתם כבר רואים את גבול הצלקת, את מדורת הענק של מחנות הפליטים. את הספינות הקשורות לנמל הוורד, ובאופק, את ספינת הפיות שמטילות סגר על האיזור. איפשהו. ברור לכם שהמצב שם רע.
הסוסים נושקים לאדמה צעדים ספורים לפני האדמה המתה. "מילאנו את חובתנו לאדון הצייד." אומר אחד מהם בשפת הסחר. "עכשיו תורכם למלא את חובתכם."