• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 4/4 - המשחק נסגר

ג'וני

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
חופשיים
"השם הוא נלתנרה" האלפית מציגה את עצמה בתגובה לצורת פנייתו של הטרול. "לילה טוב." היא מוסיפה כלאחר יד כשגם היא מתחילה להתארגן לקראת השינה.
 

Qurrion

פונדקאי ותיק
סירונאים:
"א-אני? אני רק איכר פשוט..." אומר אוסקר בהתגוננות, אך כורע ולוקח חופן של שלג בידו. עם תנועה מעגלית פשוטה מידו השנייה, השלג הופך למים צלולים, והטיפות מתפצלות ומתחילות להסתחרר סביב אצבעותיו. לבסוף, הטיפות מתרכזות לקצה אצבעו ונדחסות לנקודה אחת קטנה. אוסקר מכוון את אצבעו מטה, ומשחרר את המים, אשר נורים בהרף מים וחודרים את האדמה, משאירים חור עמוק מאוד היכן שפגעו.
"אני יכול לעשות את זה..." הוא אומר כמצתדק.
 

yds

פונדקאי ותיק
חופשיים
טאריס מביט בטרול בבוז קל, ומניד את ראשו לשלילה. הוא יהיה אגוז קשה לפיצוח. הוא נשען לאחור,. ממלמל ''ליל מנוחה'', ושוקע בתרדמה, הבל פיו הקפוא מלווה באדים נוצצים ודקיקים של אנרגיה ירקרקה, והוא מתהפך בחוסר מנוחה בעוד אימי היום מתחילים לחדור לתוך מנוחתו . הלילה הזה, כמה מפתיע, לא הולך להיות קל.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
סירונאים
"אתם תוכלו להמשיך להשוות את עצמכם כשתהיו בדרך." אומר גווין, נראה שסבלנותו פקעה. בעוד הוא דוחף את שניכם בידיו להתקדם.
אתם יוצאים מהטירה בחזרה לקור של הצפון, שאיכשהו נראה יותר קודר כעט ממה שהיה קודם. "אתם תגיעו לצלקת עוד היום, כאשר הסגר הימי יוסר בעוד שלושה ימים, אתם צריכים כבר לוודא שיש לכם מקום על ספינה שיוצאת לנמל חירות." הוא מקדם אתכם לעבר שטח פתוח, שבו מחכים שנים מסוסי הצייד הפראי. בהמות רכיבה גדולות, אשר מסופר שהיה די בהן בלבד בכדי לכבוש את הצפון, בעוד הצייד עצמו רק הביט מהצד.
"תגיעו לצלקת, ותעשו את זה מהר." אומר גווין, ואיפשהו, יש לכם ההבנה שהוא לא מדבר אליכם.
ברור שאין סיבה לעקב את אדון הצייד הפראי, ואתם עולים במהירות על הרמכים. "אני מרגיש צורך להזכיר לכם שאתם אמורים לשמור על הסוד." אומר גווין, "לא רק לאחרים, אלא גם לשאר בני המין היפה." הוא מדגיש. "אל תגרמו לי לשלוח אחריכם את הצייד." הוא אומר בעודו מורה לסוסים לצאת לדרך. ואלה עולים לאוויר, רוכבים מעל שמי גלקוס.
בחלוף שעה בודדת, אתם כבר רואים את גבול הצלקת, את מדורת הענק של מחנות הפליטים. את הספינות הקשורות לנמל הוורד, ובאופק, את ספינת הפיות שמטילות סגר על האיזור. איפשהו. ברור לכם שהמצב שם רע.
הסוסים נושקים לאדמה צעדים ספורים לפני האדמה המתה. "מילאנו את חובתנו לאדון הצייד." אומר אחד מהם בשפת הסחר. "עכשיו תורכם למלא את חובתכם."

חופשיים
אתם מתעוררים לא זמן רב מידי מצעקה מקפיאת דם. טאריס, הראשון לקום מספיק לראות את דמוי האדם המגודל עומד לא רחוק ממנו. גופה של בת אנוש זרוקה על האדמה לידו. וסכין ארוכה נוטפת דם בידו.
"מהר!" הוא אומר, בעוד הוא מספיק להתנער מהשינה כדי לזהות שיש עוד מס' דמויי אדם מסביכם. כולם לובשים מסכות שחורות על פניהם, ואוחזים בארגזי עץ. טאריס חושב שאלה ארגזי אספקה.
האחרים מתעוררים כדי לראות את אחד מבני האנוש חובט בטאריס בעורפו בחבט. "הוא ראה אותי!" הוא צועק לאחרים בעוד טאריס נופל מעורפל לאדמה. דמוי האדם המגודל ממהר להרים אותו מהרצפה. "נטפל בו במחבוא." הוא צועק. ומתחיל לרוץ משם.
אנשים נוספים מתחילם להגיע למקום רובם מביטים בגופה וקופאים. צעקות ורעש נשמעות מסביב. לא נראה שאיש שם לב חטיפה של טאריס. אנשים יותר עסוקים בלבדוק את הגופה ולחפש את יקירהם.

"הם גנבו את האספקה." לוחש לכם בן האנוש שדיבר אתכם קודם. "אנשים עוד לא שמו לב, אבל..." הוא לא משלים את המשפט. "טרול, אתה לבטח מסוגל למצוא את העקבות שלהם, לא?"
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
חופשיים-
"תן לזולג'ין להסתכל רגע" הטרול מתכופף בסקווט, לוקח קצת אדמה מן הקרקע, מריח אותה וטועם. טעם של סולייה ודם, הקרקע נמעכה מריצה, לא התגנבות. ויש שינוי עדיין של המשקל, כאילו הבחור שדרך פה סחב משהו. כנראה מדובר באספקה. זולג'ין מסתכל סביב, מחפש את העקבות, לא נראה שהיה זמן להסתיר אותם, אז זה לא אמור להיות קשה יותר מלנסות לאתר נמרים בג'ונגל.
META
הישרדות(איתור עקבות):11+7+1= 19.
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
חופשיים-
"עינו של זולג'ין עליכם" הטרול מכריז שהוא מצליח לאתר את שובל העקבות, "בואו אם אתם רוצים לא למות מרעב ורציחות בלילה, סוף סוף יהיה משהו מעניין לעשות במקום הזה".
 

ג'וני

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
חופשיים
נלתנרה מתקשה לעכל את מה שקורה, בן האנוש המשוגע אמר אתמול בשיחה שיש מצור על המחנה, אבל הגנבים בכל זאת הגיעו ואם הם הגיעו הם גם כנראה מכירים את הדרך להתחמק מהמצור...
"אני בעניין." נלתנרה אומרת לזולג'ין בזמן שהיא אוספת את ציודה "גם מפאת זה שהגנבים כנראה יודעים איך לעבור את המצור..."
 

Qurrion

פונדקאי ותיק
סירונאים:
אוסקר נראה מבוהל, מפחד להתקרב אל הרמך, אך נשיפה כועסת מנחיריו מזרזת אותו כנגד רצונו. במשך כל המעוף, הוא מסרב להביט מטה, או לפקוח את עיניו. כאשר הרמך מדבר אליו, הוא נראה מעט פחות מפוחד, יותר מסוקרן. הוא ידע כי הפיות היו עוצמתיות ותבוניות בהרבה מבני-אדם, אך הוא לא ידע כי אותו הדבר תקף לגבי החיות שלהן.
"כ-כן אדוני." אוסקר מגמגם, אינו בטוח כיצד לפנות לרמך.

כאשר הרמכים עוזבים, אוסקר מביט לעבר הוורד הלבן, וזיכרונות אודות ביקורו הראשון עולים בראשו. הפליטים, הרעב, הסבל. הוא היה יכול להיות אחד מהם כרגע, אילו לא היו לו את היכולות שלו.
"איך נמצא מקום על סיפון אונייה לנמל-חופש?" אוסקר שואל את הרן, "כל האנשים האלו מחפשים לעלות על ספינה, ייקח לנו שנים לעמוד בתור."
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
חופשים -ללא YDS
אתם פותחים במרדף אחרי השודדים, מהעקבות נראה שהם לא ממהרים, והייתרון שלהם הולך ומצטמצם, ברור לכם שתשיגו אותם. השאלה היא רק מתי ואיפה, אבל כרגע, הם נעים צפונה, ואתם מידי פעם אפילו מצליחים לראות אותם באופק.

YDS
אתה חוזר לעצמך מהמכה אחרי פרק זמן לא ברור, אתה מבין שמישהו גבוה נושא אותך על הכתף, הוא לא נע מהר, אבל יש איתו עוד שש אנשים נוספים, לא נראה שהם הבחינו שחזרת לעצמך.
באופק, אתה כמעט חושב שאתה מבחין בטרול מהלילה.
 

yds

פונדקאי ותיק
ליאור
טאריס נושם עמוק לרגע, מצליל את ראשו ומטלטל אותו מצד לצד כדי לסלק את הכאב העמום. ואז הוא מכחכח בנימוס בגרונו "שלום רבותיי, יש סיבה שהכיתם בראשי וחטפתם אותי? אני יכול להבטיח לכם שאין לי שום דבר בעל ערך. אז מה דעתכם שתורידו אותי, אני אלך לדרכי, ונשכח מכל העסק הלא נעים הזה?"
META
[dice:11aegu4d]711293:0[/dice:11aegu4d]
 

padron

פונדקאי ותיק
סירונאים
"תמיד יש דרך. יש סיכוי שאני יכול לאיים על קפטן שייתן לנו להפליג - מקל וגזר. הגזר הוא המידע על פתיחת הנמל. המקל לא יהיה מסובך במיוחד. רר צריך למצוא קפטן מנוסה שיידע לא להסתבך עם סוכן של הצייד. " הרן אומר.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
YDS
אתה לא זוכה לתגובה בהתחלה, פרט למכת חבט נוספת. שמתלווה בשק כבד שמונח על ראשך.

חופשיים
אתם ממשיכים במעקב, מצפינים עוד ועוד, עד שנראה שהגעתם ללב הצלקת. כשאתם כבר קרובים יותר מתמיד, נראה שהקבוצה עצרה. והיא מביטה קדימה (כנגד הכיוון שלכם).

סירואנים
אתם נעים לתוך הצלקת, המסע אינו קצר, והאדמה לא קלה. יש מעין תחושת ייאוש מציקה באוויר. ונראה שיקח לכם עוד זמן להגיע לנמל הוורד.
העניין הוא שבמהלך הדרך אתם נתקלים במחזה קצת מוזר.

כולם (תרגישו חושפי לתאר את עצמכם שוב)

הקבוצה שנושאת את דמוי האדם עליהם עוצרת למראה האלף ובן האנוש, שנראה שהגיעו משום מקום, בדיוק כשהטרול והאלפית מצליחים להדביק את הפאר.
במבט ברור על הקבוצה, היא נראית די טיפוסית, שישה בני אדם לבושים בשריונות קלים שנראה שנבזזו מגופות, נושאים נשקים שהאיכות שלהם נתונה בספק לא קטן. חלקם עדיין חובשים כיסוי בד על פניהם, שנועד למנוע זיהוי שלהם.
השביעי. זה אשר נושא על כתפו את דמוי האדם, גבוה בראש מכל השאר. הוא לא חובש כיסוי פנים. וחנית ארוכה תלויה על גבו. כל השישה מחזיקים ארגזי עץ שנראים מלאים.

"זוזו" אומר הבחור הגדול לאלף ובן האנוש, בעוד שלוש מהשישה ממהרים לעמוד עם הגב אליו, ניצבים בינו לבין הטרול והאפלית. אחד מהם מעוד וגורם לשק שהיה מונח על ראשו של החטוף ליפול, ולהבחין בכל הסיטואציה.
 

Qurrion

פונדקאי ותיק
תמונה:
tumblr_pa9vynVvmg1w7712jo1_1280.jpg
אוסקר הוא בן-אנוש ממוצע לגמרי, או לפחות במבט ראשוני. הוא לבוש בבגדי-חורף אשר נצבעו בכחול, עורו שחום משעות רבות של עבודה בשדות תחת השמש היוקדת, שערו כהה אף יותר, אך עיניו בצבע תכלת כמו הים בזריחה, ואפשר לראות את הגלים מתנפצים בעיניו. הוא שומר על ידיו חבויות בכיסי המעיל שלו, אך מוציא אותן מיד כאשר הוא רואה את שבעת האנשים, האלפית הנוספת והטרול, ואפשר לראות את כפות-ידיו הגסות והמחוספסות של אומן-מלאכה, למרות שהילד לא נראה עדיין בגיל הבגרות אפילו.
פניו מביעות דאגה ופחד רב, אך גם והתפעלות. הוא לא פגש אלפים רבים, וטרולים היו ממצא חדש לגמרי עבורו. הוא לא ידע מה מתרחש כאן, אך הוא לא עמד לפספס זאת.

כאשר האיש פוקד עליו לזוז, הוא זז הצידה מיד, לא נותן לו סיבה להפוך לאויב שלו.
 

padron

פונדקאי ותיק
הרן נראה כמו אלף רגיל פרט לכך שאחת מעיניו מכוסה על ידי פיסת בד שחורה. עינו השנייה ירוקה, ושיערו בלונדיני ועל דבו תלויה קשת. "למה?" הוא שואל בפשטות, נועץ מבט בבחור הגדול.
 

ג'וני

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
האלפית הצעירה בשריון העור אשר גם לה יש קשת על גבה, לא נראית מרוצה במיוחד כשבן האנוש זז מהדרך, זה אומר שרק האלף השני מונע מהם לברוח ולכן היא צועקת לעברו: "תמשיך לחסום את הגנבים!".
עיניה הירוקות סורקות את השודדים בחיפוש אחר החטוף וכשהיא מזהה אותו פניה המנומשות נראות כועסות כשהיא פונה אל הכנופיה "תניחו אותו ואת הארגזים!"
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
הטרול הירוק מכוסה הקעקועים הסגולים שולף גרזן הטלה מחגורתו. עיניו האדומות סורקות את הגנבים ומתעלמות מהאדם והאלף. ״רצחתם מישהי, אני מקווה שאתם מוכנים להיות נרצחים חזרה״ הוא מסובב את הגרזן בידו. מוכן להשליכו על אחד השודדים העלובים בתגובה לתנועה הקטנה ביותר. שיערו הלבן והקוצני נע קלות שהוא נכנס לעמדת קרב. קפוץ ומוכן לקרב שהוא כו משתוקק לו.
Meta
(מטיל כבר יוזמה כי למה לא, גם אם יהיה או לא יהיה קרב)
יוזמה: 16+3=19.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
השישה שולחים ידיים לאוסף הנשקים הלא מרשים שלהם. "תזוז" אומר הגדול לאלף, "אני לא אגיד לך את זה עוד פעם." הוא מפיל את דמוי האדם על הרצפה. ידו נעה לעבר החנית שלו. "זוז, או שאני אשפד אותך." הוא אומר, השלושה שמאחרויו מנסים להיראות מאיימים כלפי הטרול והאפלית.
 

yds

פונדקאי ותיק
טאריס נאנק, ונסוג לאחור עד שהוא ניצב לצד האחרים בחוסר יציבות קל, נשען על סלע עד שהוא מצליח להתיישר. האור הירוק בעיניו מתחיל לזרוח באור מסוכן, להתערבל ולהסתחרר, ומי שמביט לתוך עיניו ליותר מרגע קצר מרגיש תחושת ערפול משונה. הוא מבריש את גלימותיו, ואז מדבר בקול עוקצני וארסי, כל שביב מהטון אומר בוז "ניסיתי לסיים את זה בנימוס, אבל אני לא יודע למה ציפיתי מהאינטיליגנציה של אדם שלא מסוגל להמשיך ללכת בגלל ששני אנשים נעמדו מולו" הוא מגחך ונסוג לאחור, מאחורי הטרול והאלפית "בוא נראה מה אתה שווה"
Meta
יוזמה
[dice:1j3nt4zt]711488:0[/dice:1j3nt4zt]
 
Top Bottom